PAGE
18
הוועדה לזכויות הילד

10.2.2008


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 64

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום ראשון, ד' באדר א' התשס"ח (10 בפברואר 2008), שעה 12:00

חוק הפיקוח על מסגרות לפעוטות, התשס"ו-2006 של חה"כ מיכאל מלכיאור (פ/1281)

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור-היו"ר

משה גפני

אברהם הלפרט

יובל יעקובי- משרד האוצר

מוריה בקשי- עו"ד, משרד המשפטים

יובל אביעד- עו"ד, המחלקה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

סיגל מרד – עו"ד, לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

תמי אלמוג – ממונה על אגף למעונות יום, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

זאב פיש – סגן מנהל המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

אילנה מישר – עו"ד, משרד הבריאות

שלמה לרמן – בריאות סביבה, משרד הבריאות

עפרה בן-מאיר – המועצה הלאומית לשלום הילד

נעמי לנגוס – יו"ר האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

עידית צולמן – האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

ד"ר רוז לרר כהן – האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

שמואל דוד – שתי"ל

ליזה ריבקין- הגיל הרך, ארגון נעמ"ת

אורית אבישר – נעמ"ת

אילה שטרית – מטפלת

ליליאן סודרי – מטפלת

טובה אמיר – מטפלת

אבלין מורד – מטפלת

עליזה ידעי – מטפלת

רחל אברהם – מטפלת

מירי בן-גיגי- מטפלת

שמחה סיעידי- מטפלת

יפעת גרידי – מטפלת

אביטל ברכה - מטפלת

מרב ישראלי

רחל סעידה

יפעת שפרכר

הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות, התשס"ו-2006

ניהלתי מספר שיחות עם נציגים שונים שחוששים מהחוק הזה. לא רק שאין סיבה לחשוש, אלא מי שבאמת דואג לשלומם של ילדי ישראל צריך להיות זה שעומד בחזית של המאבק למען החוק. זה תחום שנמצא בהפקרות . אני יודע שלא סומכים כל כך על הממשלה, על העיריות או על הכנסת. ראינו בפעם הקודמת שעלו כל מיני נושאים חשובים שאין להם כל קשר לחוק הזה.


כשמעבירים כסף לעיריות גרעוניות הכסף לא הולך לייעוד אלא לתוך הקופה הגדולה. הייתה החלטה, שאני לא יודע אם היא טובה או רעה, שבעיריות האלו יפריטו את המשפחתונים והמעונות כדי שלא יהיו יותר במסגרת העירייה. זה יכול להיות חברת המתנ"סים, נעמ"ת או כל מיני גופים אחרים. אני רוצה להבהיר בצורה חד משמעית שאין לזה שום קשר לחוק הזה.

המבדקות שאנחנו מדברים עליהן לא תהיינה אחראיות על תקציבים. למבדקות לא יהיה שום קשר לתשלומים. אנחנו באים להוסיף על מה שיש היום, לא לגרוע.


אני יודע שיש שחיקה גדולה במצבן של המטפלות וחלק מהן לא מגיע לשכר מינימום. מפילים עליהן כל מיני דברים אבל לא נותנים להן כיסוי. שמעתי שיש הוצאות או עלולות להיות הוצאות של אגרה או של דרישה מסוימת לאלה שכבר יש להם סמל מוסד. המטפלות חוששות שיטילו עליהן הוצאות.

בישיבה הקודמת דובר על כך שכל הוצאה תתבטא בהעלאה של הפיקוח. מדובר בשיפוי של המדינה על הוצאות נוספות.

אני עובדת 24 שנה. המשפחתונים שלנו מפוקחים. מדובר בפיקוח מלא. הייתה אידיליה מושלמת. זה נכון שהשכר נשחק בצורה משמעותית. כל העיריות ירצו בהפרטה.

כל מה שאת טוענת לא נוגע לחוק הזה. אני לא מוכן להפיל על החוק הזה כל מיני דברים חולניים. אני מסכים עם החששות, רק אין לזה שום קשר לחוק הזה. המגמה של הפרטת מסגרות חינוכיות, שזאת מגמה כללית של החברה הישראלית, זה נושא חשוב לדיון. אני מוכן לקיים את הדיון הזה, רק אין לזה שום קשר לחוק הזה.

אני הבנתי שרשות שיש בה בעיה של העברת משכורות יוצאת באופן אוטומטי למבדקה.

החוק מדבר על הפרטה של הפיקוח על המעונות. ההפרטה שאתן מדברות עליה, בין אם החוק הזה יעבור ובין אם הוא לא יעבור, זה מהלך שהולך בנפרד. הוא לא קשור לחוק.

בתחילת שנת 2000 פרץ משבר חריף של רשויות מקומיות רבות שהפכו לגרעוניות. משרד הרווחה מצא את עצמו בסיטואציה מאוד בעייתית לגבי משפחתונים. רשויות שמחזיקות משפחתונים חותמות על הסכם עם המשרד, כאשר הן מתחייבות למלא אחר X פעולות. הן צריכות למנות מטעמן רכזת שממונית על ידי המשרד. הרכזת צריכה לתת פיקוח, בקרה, רישום ילדים, טיפול מול משרד התמ"ת. התשלום הנוסף הוא תשלום עבור הילדים שנקלטו במשפחתונים וזכאים לסבסוד המדינה. אנחנו לא משלמים לכל מטפלת בנפרד, אלא לאותה רשות מקומית. בגלל שבני ברק ורשויות נוספות הן גרעוניות הן לא מסוגלות לעשות את העברה לכל מטפלת ומטפלת. בעקבות המשבר הזה זומנו נציגי משרד הרווחה לדיון מהיר בוועדה לזכויות הילד בשנת 2001. דרשו מאתנו לתת תשובה למצוקה של המטפלות, כדי להבטיח שהכסף יגיע. נערכנו להסדר זמני. אני היום משלמת 645 תשלומים במקום 40 תשלומים. זה חייב מנגנון שהעמיס עלינו מלא עבודה. הגענו למצב שלא יכולנו לעמוד בזה. רענן דינור, שהיה מנכ"ל משרד התמ"ת, החליט למנות ועדה כדי להגיע להסדר קבע. הוועדה הייתה על דעתו של יעקב אגמון, מנכ"ל השילטון המקומי ומנכ"ל משרד התמ"ת. בוועדה היו נציגים של הרשויות. ההסכמות היו שהמשרד ייתן עדיפות לרשות מקומית לנהל את המשפחתונים, כאשר התנאי הוא שהיא תוכיח יכולת למלא את כל הפעולות, כולל העברה כספית.

בתחילת שנת 2008 הגענו לסיכום שכל רשות ורשות גרעונית תיבדק, כאשר רשות שלא תראה יכולת לשלם תועבר לזכיינים. נבחרו 3 זכיינים. זה לא קשור לחוק. אם הרשות לא תוכל לשלם למטפלות ונאלץ אותה לעבור לזכיין, אז המטפלות יחתמו הסכם מול הזכיין.

מי יממן את הזכיין?

המימון בא מהמשרד.

אנחנו יודעים שבמגזר הערבי הייתה הפרטה וסגרו את כל המשפחתונים.

החברה למתנ"סים מפעילה את השירות הזה משנת 1992.

מי קבע שיהיו 3 זכיינים?

ל-3 המכרזים האלה ניגשו הרבה רשתות.

לדבר הזה אין שום קשר לחוק הזה. יכול להיות שאנחנו צריכים להציע להעביר את זה למשרד החינוך. משרד האוצר לא אוהב את זה. זאת הדרך לפתור את זה. משרד האוצר לא אוהב כסף צבוע. אני לא רואה שום סיבה למה את מה שעושים בבתי הספר לא עושים במשפחתונים. אני מוכן לקיים על הנושא הזה ישיבה. אולי נוכל להציע הצעת חוק כך שכל הכסף שעובר למשפחתונים ולמעונות יהיה צבוע.

האם משרד התמ"ת יממן את המבדקה החיצונית ואת הרכזות שלנו בשלטון המקומי?

התפקיד של המבדקה זה לבדוק תנאי כשירות בשביל לתת רשיון. בחוק ייקבעו הדרישות שיצטרך לעמוד בו כל משפחתון כדי לקבל רשיון. זה התפקיד של הבודק במבדקה. אם עיריית אשדוד ממשיכה להיות תחת סמל מעון מול משרד התמ"ת, אז היא חייבת שיהיו לה רכזות בעירייה. התפקיד של הרכזת זה לא רק לבדוק אם יש מטף, אלא לבדוק איך המטפלות מתפקדות עם הילדים.

השאלה אם תמשיכו לממן.

זה ברור.

מפקח במבדקה יגיע פעם בשנה כדי לבדוק את תנאי הכשירות בשביל הרשיון.

רציתי לוודא שההגדרה של בעלים מתכוונת למי שמגיש את הבקשה לרשיון. זה מכסה את כל סוגי המסגרות. רשת שמעסיקה מטפלת שכירה תגיש, ומישהי שמקבלת את ההכנסות תגיש את הבקשה.

הפיקוח בנושא בריאות יהיה פיקוח ממשלתי כפי שנעשה בכל העולם. אנחנו עומדים על כך. היה מסמך של מנכ"ל משרד הבריאות לקובי הבר ממשרד האוצר, שאומר שבמידה והפיקוח לא יבוצע כפי שדרשנו אנחנו נסיר אחריות מכל הנושא הזה. זאת העמדה הרשמית.

בעיתון "הארץ" הייתה כתבה על מבדקה מאושרת שהייתה שייכת לפעיל של מפלגה.

אין תנאים בחקיקה לאישור מבדקות.

משרד הבריאות לא יכול להסיר אחריות. אין כזה דבר.

אני יודע מה בדיוק הולך להיות.

הכתובת שלך זה ממשלת ישראל, לא אנחנו. אם זאת עמדת ממשלת ישראל אנחנו נכניס אותה לתוך החוק.

מה עמדת הממשלה בעניין הזה?

החוק מטיל את הסמכות לגבי בריאות ותזונה על מבדקות שתבדוקנה את זה פעם בשנה. את הסמכויות של המפקחים של משרד הבריאות לפי פקודת בריאות העם השאירו. הפיקוח של משרד הבריאות בנושא של בריאות ותזונה נשאר על כנו, לא נגענו בו.

יש לנו אחריות בלי מפקחים

אנחנו לא יכולים לתקן פה את כל העוולות של כל המדינה.

מה אתם עושים היום?

אנחנו לוקחים אנשים מנושא אחר ועושים פיקוח על 13 ילדים ומעלה. עכשיו באים ועושים פי 5, פי 10 או יותר בלי שום תגבור של אדם אחד.

אתם לא מתנגדים באופן עקרוני למבדקות, אתם מתנגדים באופן עקרוני לתוספת בלי כוח אדם. אם הייתה לכם תוספת בכוח אדם הייתם בעד המבדקות?

אנחנו לא נגד החוק הזה.

האם אתה מתנגד להפרטת הפיקוח?

הפיקוח הטוב בנושאים שלנו זה הפיקוח הממשלתי. יש לנו ניסיון נורא עם דברים אחרים.

אני מוכן שיהיה פיקוח של המשרד.

למה צריך הפרטה של הפיקוח?

אנחנו במשרד האוצר ובממשלה לא רואים את זה כהפרטה של הפיקוח. הממשלה שומרת את סמכויות הפיקוח אצלה. היא משתמשת באיזה שהוא כלי מהמגזר הפרטי כדי להרחיב ולהגיע ליותר ויותר מסגרות.

למה הממשלה לא יכולה לקחת על עצמה את כל הפיקוח?

ניסיון העבר הראה שהיו מגבלות בקליטת כוח אדם.

מה הבעיה להביא עוד כוח אדם?

יש לזה עלויות.

מאיפה העלויות האלו יגיעו עכשיו? לכוח אדם יש עלויות. העלויות יגיעו מאיזה שהוא מקום. אתה יכול לעשות את הפיקוח לבד. אתה נותן את הרשיון, אתה עושה את הפיקוח, אתה עושה את הכל. המבדקה לא מתנדבת. היא השתתפה במכרז. מי ישלם לה?

ברור שהמדינה.

למה אתה לא עושה את זה?

הממשלה בדעה שזאת הדרך היעילה ביותר להגיע לפיקוח הטוב ביותר. זה שילוב של השארת הסמכויות בידי המדינה וגידול בכוח האדם לצורך פיקוח על המבדקות.

בנוסף למבדקה יהיו מפקחי ציבור למשרד התמ"ת, לא למשרד הבריאות. איזה צידוק יש לזה?

אלו סמכויות מכוח חוק בריאות העם.

האם נציג האוצר מסכים שזה יהיה על חשבון הממשלה?

אין שום כוונה לגלגל את עלויות הפיקוח על המעונות או ההורים.

מטרתו של חוק זה להגן על שלומם וזכויותיהם של פעוטות השוהים במסגרות לפעוטות, באמצעות הסדרת פעילותן של המסגרות והבטחת תנאים נאותים וסביבה טיפולית-חינוכית הולמת להספקת הצרכים הגופניים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים של הפעוטות.

הייתי מוסיפה את המילים "זכויותיהם וכבודם של ילדים", כי יש הרבה אנשים שלא מתייחסים בכבוד לילדים.

מה הקריטריון להבטחת תנאים נאותים וסביבה טיפולית-חינוכית?

סעיף המטרה הוא סעיף שבא להצהיר באופן כללי, הוא לא קובע את הפרטים. בסעיפים שקובעים את התנאים הספציפיים יש ברוב הדברים הסמכה לשר לקבוע את התנאים. מה שאמרנו בישיבה הקודמת זה שנשתדל להכניס את כל מה שאנחנו יכולים לחקיקה הראשית, כאשר מה שנשאיר לאישור השר יהיה באישור הוועדה של הכנסת.

זה דבר שיכול לפגוע ב50% מהמשפחתונים. אני מבקש את הקריטריונים. אני לא רוצה שיבואו בעוד חצי שנה ויגידו ש50% מהמשפחתונים לא עומדים בקריטריונים.

מה החשש?

הייתי מציעה לכתוב את המילים "תנאים בסביבה חינוכית טיפולית מטפחת".

זה אותו דבר.

אין לזה שום משמעות.

אני חושבת שבמטרה צריך להופיע הנושא של הפיקוח. זה לב החוק שלנו.

באמצעות הסדרת הרישוי והפיקוח על פעילות של המסגרות.

אם כבר רישוי ופיקוח, אז צריך להגיד את ההכשרה.

במילים "הסדרת הפעילות" התכוונתי לרישוי ולפיקוח.

הרישוי מתייחס יותר לעניין של המקום.

אני אכניס את הרישוי והפיקוח. בסעיף 3(ג) משרד התמ"ת היה צריך לחזור אלינו עם תשובה לגבי ההרחבה משנתיים לשלוש.

שקלנו את כל השיקולים.

הרשיון הראשון יהיה לשנה, כשאחר כך כל 3 שנים. בנוגע לסעיף 4 סוכם שמשרד התמ"ת יגבש את תנאי הסף לפי סוג עיסוק וסוג מסגרת.

הנוסח אומר כך: "מסגרת לפעוטות מעסיקה בעלי תפקיד ברמה מקצועית תשמש כמסגרת לפעוטות, בין היתר בעלי תפקידים אלה: (א) מנהל למסגרת לפעוטות שהוא בעל תואר ראשון לפחות בפסיכולוגיה ובעבודה סוציאלית ושהוא בעל ניסיון לפחות של שנתיים בטיפול בילדים בגיל הרך (לידה עד גיל 6). שירות והכשרה לתפקיד כפי שקבע השר בתקנות (או כפי שנקבע בתוספת). השר רשאי לקבוע בעלי תפקיד שהם בעלי השכלה שונה ובלבד שהם בעלי זיקה מקצועית לטיפול בגיל הרך (לידה עד גיל 6), ניסיון והכשרה לתפקיד כפי שיקבע". ישנם בעלי תפקידים שאינם דורשים הכשרה אקדמית ולכן לא נכניס אותם לחקיקה ראשית אלא נקבע את זה בתקנות.

נכון יהיה שתפקידים שדורשים איזו שהיא הכשרה ספציפית ייקבעו בחקיקה ראשית.

בעל תפקיד נוסף הוא מחנך במסגרת לפעוטות שהוא בעל סיווג מקצועי ותעודת גמר שמטפל בגיל הרך והוא בעל ניסיון של לפחות שנתיים בטיפול בגיל הרך (לידה עד גיל 6). שירות והכשרה לתפקיד כפי שיקבע השר בתקנות או כפי שנקבע בתוספת. השר רשאי לקבוע בעלי תפקיד שהם בעלי השכלה שונה, ובלבד שהם בעלי זיקה לטיפול בגיל הרך (לידה עד גיל 6), ניסיון והכשרה לתפקיד כפי שיקבע. בעל תפקיד נוסף הוא מדריך חינוכי במסגרת לפעוטות שהוא בעל תואר שני בחינוך, בפסיכולוגיה או בעבודה סוציאלית ושהוא בעל ניסיון לפחות של שנתיים בטיפול בילדים בגיל הרך (לידה עד גיל 6) . שירות והכשרה לתפקיד כפי שיקבע השר בתקנות או כפי שנקבע בתוספת. השר רשאי לקבוע בעלי תפקיד שהם בעלי השכלה שונה, ובלבד שהם בעלי זיקה מקצועית לטיפול בגיל הרך (לידה עד גיל 6), ניסיון והכשרה כפי שיקבע .

בעלי תפקיד נוספים שלא ייכנסו זה למשל טבח או ממלא מקום, ששם הדרישות הן לא דרישות אקדמאיות. על בסיס הקריטריונים האלה נקבע סעיף נוסף שאומר שמסגרת לפעוטות בה שוהים עד 5 פעוטות תעסיק לפחות מחנך אחד כאמור סעיף קטן (ב), לפחות מדריך חינוכי כאמור בסעיף קטן (ג), בהתאם ליחס שבין מספר הפעוטות במסגרת, מספר הפעוטות בכיתה וגיל הפעוטות, והכל כאמור בהוראות שיקבע הממונה או שהשר יקבע בתקנות. מסגרת לפעוטות בה שוהים בין 5 פעוטות ל33 פעוטות תעסיק לפחות מחנך אחד כאמור בסעיף קטן (ב), ולפחות מדריך חינוכי אחד כאמור בסעיף קטן (ג) שהוא בעל סיווג מקצועי ובעל תעודת גמר, או מנהל לפעוטות שהוא בעל תואר ראשון.

מה ההבדל בין 5 ילדים ל40 ילדים?

ההבדל הוא בין 5 עד 32 ילדים, ומ33 ילדים ואילך. במסגרת שיש בה עד 5 ילדים חייב להיות לפחות מחנך אחד.

בעל תואר?

בעל סיווג מקצועי. זה מסלול הכשרה שמשרד התמ"ת מופקד עליו.

אנחנו חושבים ש8 שעות לא מספיק בשביל תקן.

אותה מטפלת שנקראת עכשיו מחנך לגיל הרך צריכה מישהו שידריך אותה תוך כדי עבודה. זה המדריך החינוכי.

מה ההכשרה שקבעתם למדריך?

למדריך חינוכי צריך שיהיה תואר שני בגיל הרך. מ33 ילדים ואילך נדרש גם מנהל מסגרת.

למה הכוונה בביטוי "זיקה מקצועית"?

נניח שהוא לא למד תואר בחינוך לגיל הרך אבל הוא למד תואר בפסיכולוגיה, תואר בעבודה סוציאלית והוא רוצה לעבוד עם ילדים בגיל הרך. הוא עובר התמחות נוספת. זה הופך אותו להיות בעל זיקה לגיל הרך.

הגדרה של השכלה שונה זה יכול להיות גם מישהו שלמד מינהל.

השר יצטרך לנמק את זה בתקנות. הוא לא יכול להגיד שמי שלמד חקר גרעין מתאים לעבוד עם ילדים בגיל הרך.

אני מתנגד לסעיף של תואר אקדמי. אני רוצה שגם מי שהיא בוגרת סמינר למורות וגננות תוכל להפעיל משפחתון.

עד 5 ילדים צריך סיווג מקצועי.

מה זה סיווג מקצועי?

זה הכשרה של 800 שעות מטעם משרד התמ"ת.

האם גם אישה פרטית שמטפלת ב-5 ילדים בביתה צריכה את ההכשרה?

כן. היא צריכה לקבל הדרכה מקצועית.

גם אם היא עבדה כמה שנים?

יש הוראות מעבר שנדון בהן בנפרד.

בכמה שעות הדרכה מדובר?

נדמה לי שמדובר ב-3 שעות בחודש.

מי מעסיק את המדריכים האלה?

אם נעמ"ת קיבלה למעון מסוים סמל אז היא מחויבת, מעבר להעסקת המנהלת של המעון והמחנכות, שיהיה מדריך חינוכי מטעמה. אולי בשוק הפרטי חלק מקבלים את זה דרך ארגון מסוים.

אתם אומרים שעד 5 ילדים צריך מטפלת מסוג אחד ומדריך חינוכי. מ-6 פעוטות עד 33 צריך מטפלת מסוג אחד ומדריך חינוכי, כשהיחס צריך להיות בהתאם למספר הילדים. אין דרישות נוספות לגבי תפקידים?

נכון.

מה קורה מ34 פעוטות ומעלה?

צריך גם מנהל למסגרת.

שהוא בעל תואר ראשון לפחות בחינוך, בפסיכולוגיה או בעבודה סוציאלית, והוא בעל ניסיון לפחות של שנתיים בטיפול בילדים בגיל הרך.

או דרישות נוספות שהשר יקבע.

יש מחנכות, יש מנהל ויש מדריכים.

מדוע בחוק עצמו מתייחסים לסוג מספר 1, שזה מעט הכשרות, וכאשר אני מבקשת לדבר על כמות יותר גדולה אומרים שזה יהיה בתקנות?

קבענו משהו כללי, שזה סיווג מקצועי ותעודת גמר.

אני מיניתי ועדה שהיו חברים בה ד"ר יעל דיין, פרופ' מיקי רוזנטל ואנשי האגף להכשרה. זאת הוועדה שבחנה את המסלול של 800 שעות ואת הוראות המעבר לגבי כל מי שעובד בשטח.

הם קבעו שזה מספיק?

הם קבעו שצריך לשנות ולהכניס שינויים. זה עדיין ייקרא סוג 1 מטפלות. התוכן שלו יעבור איזה שהוא שדרוג.

האם כשנצטרך לקבוע הוראות נוספות זה יהיה בתוספות או בתקנות?

אם אפשר להגיד בסעיף עצמו שמסגרת עם מספר ילדים מסוים תעסיק מנהל שהוא בעל תואר שני, אז נגיד את זה בחוק עצמו. דברים שאפשר להכניס לנוסח של הסעיף נכניס לנוסח של הסעיף, דברים שאי אפשר להכניס נביא בתקנות עם אישור של הוועדה.

איך הכשרה של מסלול למורים מתאימה למסגרת של יותר מ33 ילדים?

אקדמאי זה גם מי שמסיים מסלול למורים. לגביו יש הוראות מעבר.

המגזר החרדי הוא חלק מהחוק. בוגרת בית יעקב לא מסיימת תואר אקדמי. היא לומדת הכל, היא יודעת הכל. היא מסיימת סמינר למורות וגננות עם תעודה ממכון סולד. ברגע שאת אומרת את המילה "תואר אקדמי" נגמר הסיפור לגבי המגזר החרדי, שאצלו יש הרבה מאוד מעונות והרבה מאוד פעוטונים.

אפשר לכתוב שזאת תהיה תעודה שקולה לתואר אקדמי.

יכול להיות שאותה בוגרת תצטרך להשלים.

המציאות הזאת לא קיימת. שמעתי את זה בחוקים אחרים. יש לה את כל הניסיון. אם המשמעות של העניין שבת מבית יעקב לא תוכל לנהל, אז אנחנו מחזירים את הבנות מבית יעקב 40 שנה אחורנית.

אני מבקש מכם שזה יהיה כתוב כך שזה לא יהיה נתון לפרשנות.

צריך שיהיה כתוב במפורש "בוגרת סמינר בית יעקב".

אנחנו נציין שזה יהיה לפי מה שמאושר במשרד החינוך.

מי יכול להיות ממלא מקום?

ממלא מקום לא ייקבע בחקיקה ראשית, הוא ייקבע בתקנות.

אנחנו לא מדברים על ממלא מקום שנמצא יום אחד או חצי יום.

אנחנו מקבלים את ההערות.

בסעיף 4(א)(3)(א) אנחנו מבקשים למחוק את המילים "והתניית העסקתם בקבלת אישור תקופתי על מצב בריאותם". אנחנו מעדיפים להשאיר את הנושא של אישור בריאותי לתקנות.

אם מוחקים את המילים האלו סביר להניח שהאישור יהיה לנצח.

לא צריך להיות אישור.

את מתכוונת לכך שתתנו אישור אחד כשמבקשים את הרשיון. האם משרד הבריאות חושב שמספיק בעת הגשת הרשיון לבדוק את ההתאמה הבריאותית גופנית או נפשית, כאשר כל פעם כשמחליפים עובד יבדקו את ההתאמה שלו, או שכהסדר כולל יש מקום לבדיקה בריאותית תקופתית מסודרת כל תקופה שיקבע השר?

אנחנו מדברים על בדיקות חד-פעמיות.

הבדיקות התקופתיות יכולות להטעות. יכול להיות שאותו עובד - במיוחד אם הוא עוסק במזון – יקבל תעודה שהוא בריא, כשיום אחרי שהוא קיבל את האישור הוא יידבק במחלה מדבקת ויעביר אותה הלאה לילדים. בנושא של עובדי מטבחים היה נהוג בהרבה ארצות לעשות בדיקות תקופתיות, אבל ירדו מהעניין הזה.

אתה מציע להוריד את זה?

יש בדיקה לעובד חדש. עובד שהיה חולה או נעדר צריך להביא אישור.

אתה צריך להגיד את מספר הימים שהוא נעדר ממקום עבודתו.

זה יקבע בתקנות, לא בחקיקה ראשית. לא צריכה להיות בחקיקה חובת אישור תקופתי.

הורדנו את זה.

אם מפקח ממשלתי מגיע למטבח ורואה שהאדון או הגברת שמועסקים שם חולים באיזו שהיא מחלה מדבקת, אז מסמכותו וחובתו להגיד את זה.

איך הוא יכול לראות את זה?

יש סממנים של הזעות, שיעול כבד, פצעים בידיים וכל מיני דברים שמבחינת התורה המקצועית שלנו יש בהם משום סכנה פוטנציאלית של הדבקה.

גם היום הוא יכול לדרוש את הבדיקה?

הוא מבקש מהמנהל שאותו עובד לא יטפל במזון, שאותו עובד לא יטפל בילדים עד שהוא לא מביא אישור מרופא.

הורדנו את העניין של בדיקות תקופתיות.

כללים שנוגעים להתאמה בריאותית וגופנית עלולים לפגוע בעבודתם של אנשים עם מוגבלויות. אנחנו לא בעד זה שאנשים עם מוגבלויות יעבדו בסוג כזה של עבודה, אבל חשבנו לנכון להעלות את האפשרות שייקבע שהתנאים הנוגעים להתאמה בריאותית ייקבעו בשים לב לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות.

חוק שוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות אמור להתייחס לנושאים האלה. אסור להפלות אדם עם מוגבלות. אם השר יקבע בתקנות דברים שהם לא ענייניים, אז התקנות לא יהיו סבירות. חקיקתית לא יהיה נכון להזכיר את זה.


הכנסנו בסעיף 4(א)(3)(ב) את הנושא של השכלה. לגבי רמת האזכור תעבירו לי נוסח. ב(ב) וב(ה) ההסמכה צריכה להתייחס לבעלי תפקידים אחרים.

הנושא של מינימום שעות הכשרה הוא קריטי. אנחנו מציעים לקבוע אותו בחוק.

לגבי ההכשרה הבסיסית דובר על רצפה, לא על תקרה.

בפסקה 5(א) (4) יש את העניין של תעודת יושר .

בוועדה מקודמת הצעה לאסור על מעסיק פרטי לדרוש איזה שהוא תדפיס מהמרשם הפלילי. הכיוון של תצהיר לא נותן הרבה. זה נתפש כדבר בעייתי.

דיברנו על עבירות מין ואלימות. .

השאלה הייתה אם מקבלים מידע רק על הרשעות. יכול להיות שנלך לכיוון שבעבירות שמנויות בתוספת אפשר יהיה לקבל גם מידע על אי הרשעה. שאלה אחרת היא איך באופן אפקטיבי יתקבל המידע על העבר הפלילי. הממונה במשרד התמ"ת הוא זה שרשאי לקבל את המידע.

על זה אמרה גברת אלמוג שאין להם את היכולת.

עלו כמה רעיונות אלטרנטיביים. הרעיונות האלטרנטיביים הם בעייתיים במובן זה שיש להם השלכות רוחב מאוד רחבות לגבי הרבה מאוד נושאים. כרגע אני מציעה להשאיר את זה כך שהסמכות היא של הממונה. יכול להיות שנגיע למסקנה שהנושא של תצהיר אפשרי.

מה שרצינו זה שרק הממונה יקבל את המידע.

המסגרת יכולה לשאול אם היא שמעה, אם נודע לה.

אנחנו מקבלים את עמדתך.

צריך להיות ברור שעברייני מין זה בנפרד. ברור שהמסגרות האלו נכנסות למידע לפי חוק עברייני מין.

איך זה יתבצע בפועל?

אין פתרון מלא.

מאיפה אני יכול לדעת אם האיש או האישה שמתקבלים לעבודה הורשעו אי פעם בעבירה מסוג העבירות המנויות בתוספת?

אתה שואל את הממונה.

איך הממונה יודע? כמה מטפלות יש בארץ?

משהו כמו 23 אלף.

האם את הולכת לבקש ממשרד המשפטים 23 אלף בקשות?

כן. זה יקרה באופן הדרגתי. אנשים לא באים באותו יום.

האם אני לא אוכל לקבל את המטפלת לעבודה עד שתתני לי תשובה?

אתה לא עובר על החוק כל עוד אתה מעסיק מטפלת שבחרת ומיינת. יכול להיות שאחרי שנה או שנתיים מתגלה לי משהו ואז אני פונה אליך.

במצב כזה היא תלך לבית המשפט ותשאל למה קיבלו אותה מלכתחילה לעבודה.

אם היא עברה עבירה שמסכנת את הפעוטות אפשר להפסיק את עבודתה.

החוק אומר שהממונה לא ייתן רשיון ולא יחדשו אלא אם כן הוא מצא שאין עבירה פלילית. לפי המילים של החוק, הממונה חייב לוודא שהבעלים לא עברו את אחת העבירות האלו.

הדרישה של תצהיר היא הגיונית.

אם יהיה בחוק שאדם צריך להגיש תצהיר, אז מחר ידרשו את זה בכל מטבח, בכל מסעדה ובכל מקום ואנשים שעברו עבירת סמים לפני 25 שנה לא יוכלו להשתקם.

מדובר בתפישת רוחב של מה המנגנון הנכון.

האם אפשר להגביל את זמן התשובה כדי שהאדם לא יישאר ללא רשיון רק בגלל בירוקרטיה?

זאת נקודת חשובה.

אנחנו הצענו שאת מתן התשובה לבקשה למתן רשיון יתנו תוך 90 יום, את מתן התשובה לגבי חידוש רשיון יתנו תוך 30 יום, כאשר אם התשובה לא ניתנת תוך 30 יום הרשיון יחודש באופן אוטומטי.

צריך לאפשר לאדם לפתוח את המסגרת, לא לעכב אותו בגלל בירוקרטיה.

אנחנו מדברים לגבי מסגרות חדשות ולגבי חידוש רשיון של מסגרות קיימות.

יש בתי ספר שאין להם רשיון בגלל שהם מחכים שנה למשרד הבריאות.

יש מקרים שמחכים שנה למשרד החינוך.

עלול לקרות מצב שבשכונה שרוצים לפתוח בה מעון המעון יהיה בניגוד לחוק כי למשרד התמ"ת אין כוח אדם.

לא ייתכן שמישהו יפנה שבוע או חודש לפני תחילת שנת הלימודים ויגיד שהוא רוצה אישור.

מה מסגרת הזמן שהמשרד צריך כדי לענות לבקשות של מסגרות חדשות?

למסגרת חדשה זה יכול להיות תוך 90 יום.

יש פיקוח של משרד הבריאות, של משרד החינוך, של המבדקה ושל משרד התמ"ת. צריך לחשוב מה עובר על הגננת.

פעם ראשונה זה קצת קשה. אחר כך זה אחת ל-3 שנים.

צריך לעשות ועדת חריגים שתהיה צמודה לחוק הזה. אי אפשר שכל גננת תלך לבית משפט על כל דבר קטן.

ברגע שהחוק מתחיל כל המסגרות צריכות לעמוד בתנאים שלו. למה שלמסגרת אחת באשדוד יתנו חריג ולאותה מסגרת באשקלון לא יתנו? כל מסגרת צריכה לעמוד בתנאים. אם כתוב שצריך שני מטפים, אז יהיו שני מטפים בכל המסגרות. אם צריך כישורים והכשרה, שזה קורס מסוים, אז כל המסגרות יחויבו בכישורים והכשרה.

מה לגבי גננת שתצא לחופשת לידה?

בשביל זה יש ממלא מקום.

אנחנו מציעים 90 יום לגבי בקשה ראשונה לרשיון, 60 יום לגבי חידוש.

אני מבקש הבהרות מפורטות לגבי התנאים הפיזיים של הפעוטונים. אני לא מסתפק בתקנות השר . אני מבקש הגדרות ברורות לגבי התנאים הפיזיים של המבנים.

אמרנו 90 יום לבקשה ראשונה, 60 יום לחידוש.

תהיה הארכה לחידוש.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15