PAGE
24
ועדת הפנים והגנת הסביבה

15.9.2008

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 446

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ט"ו באלול התשס"ח (15 בספטמבר 2008), שעה 11:15

1. ארועי הפשיעה החמורה בנתניה

2. בעקבות פנייתו של מר לאוטין, דיון ברצח אשתו מרגריטה ז"ל בבת ים.

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר

יצחק אהרונוביץ

דוד אזולאי

אסתרינה טרטרמן

משה כחלון

דוד רותם

יוסף שגל

אלכס לאוטין – בעלה של הנרצחת בבת ים מרגריטה לאוטין ז"ל

אינה מרזליאקוב – אם הנרצחת בבת ים מרגריטה לאוטין ז"ל

סרגי מרזליאקוב – אביה של הנרצחת בבת ים מרגריטה לאוטין ז"ל

דודו מנצור – ס' ר' אח"מ, משטרת ישראל

קובי זריהן – ראש זרוע חשיפה, יחב"ל, משטרת ישראל

עו"ד רחל שיבר – פרקליטות מחוז מרכז, משרד המשפטים

מעיין בן ארי – ס' פרקליט מחוז, משרד המשפטים

אסנת כהן – מנהלת אגף נפגעי איבה, ביטוח לאומי

צביקה רק – מנכ"ל עיריית נתניה

דני שחר – ראש מנהל תפעול, עיריית נתניה

ד"ר דנה פוגץ – ראש מרכז נגה, הקריה האקדמית קריית אונו

עו"ד עינת עמרם – מרכז נגה, הקריה האקדמית קריית אונו

ורד פאריסוד – יועצת ראש הממשלה לענייני חברה ורווחה

מירי פרנקל-שור (מתמחה: שגיב שלום)

שוש אזולאי

רותי וייס



1. ארועי הפשיעה החמורה בנתניה

2. בעקבות פנייתו של מר לאוטין, דיון ברצח אשתו מרגריטה ז"ל בבת ים.

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון השני של ישיבת ועדת הפנים. הדיון הוא בעקבות פנייתו של אלכס לאוטין בעקבות רצח אשתו מרגריטה, ריטה זיכרונה לברכה בבת ים. הוספתי לדיון הזה גם את הדיון על ההידרדרות לנוכח אירועי הפשיעה החמורה של הימים האחרונים בנתניה, 3 אירועים מאוד קשים. ורד, את הגעת אלינו על תקן נתניה או על תקן משרד ראש הממשלה?

על תקן אזרחית שאכפת לה.

ורד הייתה ראש עיריית נתניה תקופה מסוימת ובוודאי אזרחית שאכפת לה.


אני מקדם בברכה גם את ההורים של ריטה.


אני רוצה להקדים בכמה מילות פתיחה. כולנו שמים לב שיש הסלמה מאוד קשה באירועים, אירועי הפשיעה החמורה. כפי הנראה מתחוללת מלחמה של ממש בין ארגוני הפשיעה על רקע כל מיני דברים, אני לא רוצה להיכנס כעת להערכות מודיעיניות של המשטרה, אני מקווה לשמוע את הדברים מהם כמידת האפשר אבל אין ספק שאנחנו רואים כאן מלחמה קשה בין ארגוני הפשיעה שלא בוחלים באמצעים ולא מהססים לנסות ולחסל עבריינים מארגוני פשיעה תוך כדי סיכון מאוד מסיבי של אזרחים חפים מפשע. הדבר הזה הוא דבר בלתי נסבל וכולנו לא יכולים להסכים שהוא יתרחש ברחובותינו כמעשה של שגרה. אני יודע שזה אתגר מאוד קשה מבחינתה של משטרת ישראל כיצד אנחנו מונעים פגיעה בחפים מפשע אבל הדבר חייב לקרות. אנחנו לא יכולים לאפשר לרחובות שלנו להיראות כמו שיקאגו של ארצות הברית בזמנו, ואנחנו לא יכולים להסכים לזה שאזרחים שומרי חוק, נורמטיביים במדינת ישראל, יפלו קורבן לעבריינים שנלחמים את המלחמות שלהם לא בעולם התחתון אלא בעולם העליון, לעין כל, ברחובות סואנים, הומי אדם, ללא רתיעה, ללא חשש, ללא מצפון כאילו שהמדינה היא שלהם. זו ההתרשמות. הם מחליטים שרחוב ראשי בנתניה זה שלהם. העיר בכלל שלהם. הם מחליטים שבלוד זה שלהם, ברמלה, בכל מיני מקומות. בתל אביב. באמצע תל אביב חיסלו לא מזמן עורך דין לאור היום, כאילו שהם השולטים במדינת ישראל. הדבר הזה חייב להיפסק.

יש ריבון במדינה. קיימת מערכת אכיפת חוק במדינה שחייבת לעצור את ההשתוללות הזאת. זו משימה קשה, זו משימה כבדה, אין שום ספק. לארגונים האלה אין שום כבוד לחיי אדם. יש להם אמצעים מאוד מתוחכמים, הם נוקטים באמצעים מאוד מתוחכמים בפעילות העבריינית שלהם אבל הדבר הזה לא יכול להימשך. אני תובע אפס סובלנות כלפי ארגוני הפשיעה החמורה. היה כאן מפכ"ל המשטרה שהביא בפנינו את יעדי משטרת ישראל לשנת 2008 ולשנים הבאות. והמלחמה בארגוני הפשיעה הייתה בראש סדר העדיפויות המשטרתי למיטב זכרוני, חברי הוועדה יתקנו אותי אם אני טועה. אנחנו בירכנו על הדבר הזה וראינו בזה בהחלט סדר עדיפות ראוי ונכון.

אבל בסופו של דבר הפיגועים הפליליים נמשכים ולא נעצרים. שילמנו עליהם ואנחנו משלמים עליהם מחירים מאוד גבוהים כמו במקרה של הרצח המזעזע של ריטה לאוטין זיכרונה לברכה שבאה עם המשפחה לבילוי קיץ בחוף בת ים, כמו הרבה מאוד אנשים אחרים בישראל, ושילמה בחייה. מה שהייתי רוצה בדיון זה לשמוע יותר מהמשטרה כיצד התופעות האלה מטופלות. מי נמצא מהמשטרה? דוד מנצור נמצא?

כן, אני סגן ראש אח"מ ונמצא כאן גם ראש זרוע חשיפה ביחב"ל ניצב משנה קובי זריהן.

ראשית אני רוצה לבקש מאלכס שפנה אלי ונפגש איתי לפני זמן, להציג את הדברים מנקודת הראות שלך, לאחר מכן נמשיך בדיון, בבקשה.

יש לנו הרבה שאלות שעליהם לא קיבלנו ואנחנו לא מקבלים תשובות, למרות שבעיתונים דובר המשטרה התייחס לכמה מהתלונות שלי בצורה שקיבלתי את כל המידע והכל ידוע לי ועדכנו אותי בכל הפרטים ואין שום דבר נוסף שמסתירים ממני. אבל בכל מקרה יש לי הרבה שאלות ואני לא יודע אם האנשים שיושבים פה מוסמכים לענות על השאלות האלה.


הדבר הראשון והכי פשוט, דובר המשטרה אמר שהמשטרה פעלה כראוי. מפכ"ל המשטרה שיבח את השוטרים על המעצר המוצלח בחוף הים, הפעולה הייתה מוצלחת. השאלה הראשונה, אם זו ההצלחה של המשטרה שבסופו של דבר הבן אדם נרצח. האם מי שעכשיו יוצא מהבית לעבודה הוא צריך לחשוב שהפעולה המוצלחת הבאה של המשטרה תביא אותו בארון מתים לבית קברות? זו שאלה ראשונה.

שאלה שנייה, אני לא בקי בכל הפרטים אבל אני בטוח שהאנשים האלה שישבו שם בחוף הים לא ישבו שם בפעם הראשונה וסביר להניח שלא שולחים כל פעם צוות מהמשטרה לעקוב אחרי זה ולעצור אותם או משהו כזה. כנראה שהייתה סיבה מיוחדת. מי החליט? למה? ומאיזו סיבה לשלוח צוות כזה ואחר? מה הצוות הזה עשה ולמה, עם כל זה שהמשטרה ידעה שקורה דבר כזה, ובסופו של דבר אשתי נרצחה והשוטרים שהיו שם, או לא היו שם, אני עדיין לא יודע, גם את זה לא אומרים לי, לא מנעו את הרצח.

רק אתמול קראתי בעיתונים שמודיעים על זה שסוגרים את המסעדות בנתניה מחשש לשלום הציבור. אם המשטרה שלחה צוות לחוף הים והיא ידעה שמשהו מתבשל שם, למה הם לא סגרו את חוף הים מחשש לשלום הציבור ולמה היינו צריכים לשבת בחוף הים ביחד עם הפושעים?

חוץ מזה הייתי גם רוצה לדעת מה השוטרים עשו שם בחוף הים באותם רגעים? סך הכל האירוע הזה לא היה אירוע חולף של 5 שניות שמישהו פלט כדור וזה נגמר. כל האירוע הזה לקח, אני לא יכול להעריך בדיוק, אבל זה היה זמן די ממושך והשוטר הראשון שראיתי בכלל בחוף הים היה זה שבא לקחת ממני עדות לאחר שכבר נעשה טיפול ובא אמבולנס וטיפלו באשתי מספר דקות ארוך.

תודה. מי מתייחס לנושא נתניה ומי לנושא בת ים? אני רוצה להתחיל עם בת ים, בבקשה אדוני, תת ניצב מנצור, סגן ראש אגף חקירות ומודיעין.

ראשית אני רוצה לומר שאני משתתף בצערה של המשפחה ובצערו של אלכס על אובדנה של מרגריטה. צר לנו מאוד על האירוע הטרגי מבחינת המשפחה. אני משוכנע שלו היה ניתן לעשות כל מעשה מצד השוטרים שהיו במקום, גם בסיכון חייהם - הם היו עושים. מדובר באירוע שפשוט לא ניתן היה למנוע אות ותיכף קובי יפרט מבחינת הפעילות של השוטרים שהיו במקום. שוטרים שהיו במקום לא יכלו למנוע את האירוע וכשנאמר תוצאה מוצלחת, בוודאי לא לגבי מותה של מרגריטה זיכרונה לברכה אלא לגבי הפעילות כנגד המבצעים, מעצר שני המבצעים לאחר מרדף תוך סיכון חיים.

פעילות של עבריינים נמצאת בכל מקום ואנחנו מנסים לכסות אותה ככל שניתן. לא ניתן לסגור כל מקום שמגיע עבריין כדי למנוע סכנה, ובמקרה הזה בוודאי ובוודאי שלא היה שום מידע ספציפי לגבי איזשהו סיכון. הייתה פעילות שגרתית של שוטרים לגבי איזשהו מפגש וכיסוי של מפגש של עבריינים ולא מעבר לזה, אני מניח.

אבל הייתם בכוח די גדול.

הוא מניח.

אני אפרט. אין לנו שום כוונה אלכס להתנגח ואנחנו מבינים את הרגשות שלך וכפי שאמרתי, לו היה ניתן למנוע את המעשה הזה אני מבטיח לך שכל פעולה, כולל סיכון של חיי שוטרים, ושוטרים נפגעו באירועים מהסוג הזה של מניעה של פגיעה בחיי אחרים, כולל בחיי עבריינים, לדוגמא האירוע של יחב"ל, אותה יחידה שפעלה בתחום הזה לפני שנה, מניעה של ניסיון רצח של עבריין אחר באזור המרכז. כמו שאמרתי, פעילות השוטרים הייתה פעילות סמויה במקום ופה אתן לקובי לפרט את הפעילות בחוף הים.

אני כמובן מצטרף לצער שהביע דודו, אני בהחלט מבין את הרגשות. אתייחס לאירוע כפי שהתייחס בעינינו, מה שאנחנו עשינו שם. מטבע הדברים חלק מהדברים שאומר יתנו גם מענה לבעיה שעלתה בעקבות האירועים שהתרחשו בנתניה.

יחב"ל מתעסקת בטיפול שוטף בארגוני פשיעה שהוגדרו ברמה המשטרתית כארגונים ארציים שמטופלים על ידי היחב"ל או שהאחריות לטיפול שלהם ניתנה ליחב"ל. במסגרת הטיפול הזה אנחנו מבצעים פעילות שוטפת מאוד רחבה, עתירת משאבים ועתירת כוח אדם מול ארגוני הפשיעה. מרביתה של הפעילות הזו היא פעילות סמויה שמטרתה איסוף מידע, הכרה של הפעילות של הארגון, הכרה של הדמויות שפעילות בארגון וניסיון למצוא מידע שיביא אותנו בסופו של דבר למצב שבו נוכל לסכל פעילויות מהסוג שהתרחשו גם בבת ים.

באירוע בבת יום היחב"ל עסקה באיסוף מודיעיני שוטף ובמסגרת הזו כיסתה מפגש עבריינים רגיל, במרכאות כמובן רגיל, מפגש עבריינים שאנחנו רואים אותו מעת לעת, מבחינתנו מפגש מאוד לא חריג, מבחינתנו מפגש שכמוהו כיסינו לא מעט בתקופה האחרונה. במסגרת הזו ישנה היערכות סמויה של שוטרים בסביבה בה מתקיים המפגש, שוטרים שתפקידם לזהות את האנשים ולנסות לדלות פרטים אודות הנושאים שבהם דנים אותם עבריינים.

במסגרת ההיערכות הזו השוטרים שלנו שנמצאים כמה עשרות מטרים מאותה קבוצת עבריינים ושמטעמים מובנים לא אפרט את המאפיינים שבהם אותם שוטרים נמצאים באותם מקומות אבל נמצאים כמה עשרות מטרים מאותו מקום שבו מצויים העבריינים, שומעים ירי כפי ששומעים כל אותם אזרחים שהיו בסביבה באותו זמן. מרגע ששמעו את הירי והסתכלו לכיוון הירי זיהו אדם עם חפץ בידו, מהמרחק שבו הם היו בשלב הראשון הם לא יכלו לומר שזה היה אקדח אבל בדיעבד הסתבר שזה היה אקדח – זיהו את הבן אדם יורה, רץ ויורה. השוטרים שבאותו זמן כפי שאמרתי, היו כמה עשרות מטרים משם החלו לרוץ לכיוון היורה. היורה באותו זמן סיים את הירי שבו החל והחל להימלט. השוטרים המשיכו את המרדף אחרי היורה שעלה על אופנוע והחל להימלט בנסיעה פראית ברחובות בת ים. יש לי פה צילום של הזירה ואם תרצו אוכל להראות אחר כך את מסלול הבריחה המדויק כולל המקום שבו נכח כל אחד מהאנשים. השוטרים שרדפו אחרי היורה הזעיקו בקשר שוטרים אחרים ששימשו כגיבוי לאותו כוח שהיה יותר קרוב ופעלו בנוהל חבירה מסודר וצרפו אותם אליהם למרדף. במהלך המרדף.

על החוף עצמו היו שוטרים, כן או לא?

על החוף עצמו היה שוטר אחד במרחק של כמה עשרות מטרים מהיורה.

באירוע הזה איבדתי את בתי היחידה שלי. שמעתי ממך שדיברת על פעולה, על מודיעין, על עבודה שגרתית שלכם, על מפגש שגרתי של הפושעים בחוף הים. חוף הים מלא אנשים אבל לא שמעתי ממך עד עכשיו שום דבר שנעשה כדי להגן על הסטטיסטים שהיו מסביב, הקהל, אנשים רגילים, חפים מפשע. האם נעשה משהו בשביל להגן כי היו 11 אירועים לפני כן שהייתם אמורים ללמוד לקח שהפושעים האלה לא שמים לב שיש מסביב אנשים חפים מפשע וזה לא מעניין אותם. אני רוצה להבין האם זה מעניין אתכם. האם כשאתם מתכננים מבצע אתם כותבים בתוכנית המבצע מה צריך לעשות בשביל להגן על הקהל.

ההיערכות כדי להגן על קהל מתחלקת לשניים. ישנה היערכות אג"מית, היערכות רגילה שנעשית לאורך כל הזמן שנעשית בכלל על ידי גורמים טריטוריאליים. לא ארצה להיכנס להיערכות הזו כי אני לא מכיר אותה מספיק טוב, היא לא באחריותי. אני יכול להתייחס להיערכות שהיא בתחום אחריותי וההיערכות הזו לדעתי הייתה היערכות שאפשרה את המעצר של הרוצחים האלה.

זאת לא תשובה.

ישנם אירועים אחרים שהמשטרה אותם לא מכירה. המשטרה לא יכולה להיות בה בעת בכל מקום. הנוכחות שלנו במקום הייתה בהחלט תוצאה של היכולת שלנו לזהות אנשים שיש להם פוטנציאל להיות בעייתיים.

אני רוצה לשאול, יושבים שני עבריינים בבית קפה נורמטיבי, רגיל. אני לא יודע מה עשיתם שם, אני גם לא רוצה לשאול כי אני לא בטוח שאתם יכולים לענות על כל דבר בפורום הזה, יש לנו גם פורום חשאי יותר שאפשר לברר שם. אבל בוא נראה את שיטות העבודה. יושבים 2 אנשים שהם עבריינים כבדים, אתם לא ידעתם שהולכים לנסות לחסל אותם אבל יכול להיות שצריך לבוא אליהם, לבדוק אם יש עליהם אקדחים, אין עליהם אקדחים, יש עליהם נשק, אין עליהם נשק. לא לתת להם לפעול ולחיות רגיל. הם כאילו חיים חיים רגילים, הם באים לים, הם מסתובבים. הם אנשים מסוכנים, הם עבריינים, לא בטוח שהם יכולים בכזאת נחת לשבת בבית קפה על חוף הים.

בדיוק.

כשיש שוטרים מסביב יודעים מי הם, יש שוטרים שלא יודעים מי הם כי הם לא עוסקים בחקירות אבל יש שוטרים שכן יודעים מי הם. יכול להיות שאנחנו צריכים לשנות לגמרי את דרך ההתנהלות מול האנשים האלה שהם יוכלו לשבת, הכי רחוק שהם יוכלו לשבת זה בבית שלהם.

או לשנות את החקיקה באופן כזה שיהיו למשטרה כלים ליישם את מה שאתה אומר כי במסגרת הכלים שיש היום למשטרה – המשטרה לא יכולה למנוע מאותם אנשים לשבת בבית קפה.

ברור. הצעתי רק שתגיעו אליהם ותגידו: מה אתם עושים פה? לעשות בדיקה אם הם חמושים או לא. אני לא יודע אם הם היו חמושים בסוף או לא.

לא היו חמושים.

אבל אם הם היו חמושים זה סוג של סכנה גם למי שיושב סביבם ולא יודע. אדם יושב בבית קפה לידם, הוא לא יודע שהם עבריינים כבדים.

אם הם היו חמושים אני משוכנע שהיינו מזהים את החימוש שעליהם וגם היינו עוצרים אותם. דרך אגב, אותם אנשים הם לא טיפשים, למי שחושב - - -

אנחנו יודעים שהם לא טיפשים.

והם לא הולכים עם נשק, הם לא מסתובבים חמושים כי הם יודעים שהמשטרה יושבת להם על הזנב. נקודת ההנחה הבסיסית שלהם היא שמשטרת ישראל עוקבת אחריהם ומאזינה להם 24 שעות ביממה. זו נקודת המוצא שלהם. עם כל הצער שבדבר היינו שמחים אם הייתה לנו את היכולת לפעול במאפיינים שאתה מדבר עליהם. היינו עושים את זה כל היום. זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות כרגע בנתניה, בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות ובית משפט מונע את זה מאיתנו. בשעה ארבע אמור להיות דיון שיקבע אם אכן אנחנו יכולים לממש את התוכנית שאותה תכננו. משטרת ישראל מנצלת לדעתי את המקסימום האפשרי במסגרת המגבלות החוקיות.

אמרתי שאם היה מידע כלשהו, בוודאי ובוודאי היינו פועלים כדי למנוע ובהרה מאוד מקרים כשאנחנו יודעים שעבריינים הולכים לבצע משהו, הם נעצרים הרבה לפני שהם מגיעים. על השניים שהגיעו לחוף והשלושה שהגיעו לחוף לא היה שום מידע. היה כיסוי על אלה שישבו בחוף. ההפתעה הייתה בעצם לאלה הנוספים שהגיעו. בשלב הזה כבר לא היה ניתן למנוע. בדרך כלל אם יש מידע אנחנו מונעים, בוודאי ובוודאי לא נותנים שאירוע כזה יסכן חיים של חפים מפשע, גם במחיר של ראיות כנגד העבריינים שמתכננים לבצע. יש הבדל בין הראיות שאתה משיג על אחזקת נשק לבין אירוע שהוא הרבה יותר חמור.

אני מבין שלא היה מידע מודיעיני נקודתי שהולכת להיות כאן פעולת חיסול. אבל מידע פוטנציאלי היה? אתם ידעתם שהאנשים האלה הם יעד לחיסול אפשרי, פוטנציאלי של ארגון פשיעה כזה או אחר?

נגד עשרות של אנשים שאנחנו יודעים לזהות אותם כפעילים מאוד בתחום הפשיעה - - -

כמו צ'רלי אבוטבול שידעתם.

ידענו ברמה כללית שרוצים לפגוע בו. מישהו מצפה שנציב שמירה של 24 שעות על צ'רלי אבוטבול? הרי זה משהו בלתי נתפס ואי אפשר לעשות אותו. במסגרת הזו הזהרנו את צ'רלי אבוטבול, אם כבר מדברים עליו, לא פעם, על הכוונות לפגוע בו. ביקשנו ממנו לנקוט באמצעי הזהירות ובכל פעם שהיה לנו מידע שיכול היה לסכן אותו - ביצענו פעילות שאפילו הוא לא יודע עליה. ואת זה אני יכול להגיד באופן חד משמעי כי היחידה שלי ביצעה את זה.

מי יכול לתת לנו תמונת מצב על מה שקורה בנתניה?

ברשותך אתייחס לאירועים האחרונים. אנחנו מדברים על 3 אירועים שהתרחשו בשבוע האחרון. אירוע הירי על צ'רלי אבוטבול. אירוע שבו נמצא מטען חבלה ליד בניין מגורים שבו מתגוררת אימו של אדם בשם רמי עמירה שהוא זה שבירי בבת ים נורה גם כן ונפצע באורח קל. אירוע שבו ביום חמישי בלילה נורה אדם אחר שמוכר למשטרה בכניסה לביתו בנתניה, הוא והתינוק שלו נפגעו מרסיסי זכוכית שנשברה כתוצאה מהירי.

לא הייתי ממהר וקושר את האירועים האלה אחד לשני. אנחנו בהחלט בודקים כיווני חקירה שלא קושרים בין האירועים האלה והאירועים האלה הם אירועים שמבטאים אלימות או שימוש באלימות ושימוש בירי בצורה, כפי שאתה הגדרת קודם, שיקאגו, שימוש בירי במאפיינים כאלה ולצערנו היום נשק נגיש להרבה מאוד אנשים. הנגישות היום לכלי נשק היא בלתי מוגבלת כמעט. כל אחד יכול להשיג נשק, כל אחד יכול לפעול באופן הזה. אם עכשיו מישהו הסתכסך עם אדם אחר, לקח אקדח וירה בו, אני בספק אם נוכל להיות בזמן באותו מקום. אני יכול רק לציין בהיבטים האלה שאנחנו כרגע בעיצומה של חקירה של 3 המקרים האלה. כמעט כל משאבי היחב"ל שהם מוגבלים כפי שאתם יודעים, מופנים לחקירות האלה. אני מקווה שנגיע לתוצאות.

למרות שאותו עבריין היה גם בבת ים וגם בנתניה אתה אומר שזה אולי לא קשור?

אמרתי ש-3 האירועים לא קשורים אחד לשני. האירוע של מטען החבלה, וזו הערכה בלבד. זה אירוע שניסו לפגוע בו כי יצאו מנקודת הנחה שהוא היה אמור להגיע לשם.

מה צריך לעשות כדי להרתיע את העבריינים מלעשות את הדברים האלה, מלנסות לחסל באמצע רחובה של עיר. איך מחזירים את ההרתעה? עושה רושם שהם כאילו לא פוחדים מכלום חוץ מאשר מהעבריין השני מהארגון השני.

אפשר לחלק את זה לכמה מישורים. ראשית אם בתי המשפט היו מחמירים בכל מה שקשור לנושא האלימות. אם היינו יכולים להפעיל את חוק המאבק בארגוני פשיעה בצורה יותר יעילה, אם היינו יכולים לחוקק חוקים כאלה שיאפשרו לנו לעשות בדיוק את מה שכולם מצפים
מאיתנו כמו שנעשה, בין היתר למנוע מאותם עבריינים להסתובב במקומות בהם הם עלולים להוות סכנה לציבור. לא ארחיב כי האמירה היא אמירה כללית אבל העניין הזה של מה צריך לעשות זה עניין שאפשר לקיים עליו לבד דיון של כמה שעות.

לא קיבלתי שום תשובה.

גם אני לא.

יפה שאתם עכשיו נלחמים בפשע בנתניה, כל הכבוד לכם, אשתי נרצחה בבת ים. אם הם לא יהיו בנתניה הם יהיו במקום אחר. אני עדיין חוזר לדברים שמעניינים אותי. השוטר שהיה בחוף היה במקום שיכול להיות רק בינינו לבין העבריין שרץ עם האקדח כי אנחנו היינו המשפחה האחרונה שישבה בחוף, אחרינו לא היה אף אחד, היה רק ים. זאת אומרת, השוטר שהיה על החוף היה אמור להיות בינינו לבין המחבל. דובר המשטרה אמר שקיבלתי פרטים מהשוטרים שבאו אלי וסיפרו לי וכו'. נכון, קיבלתי מידע. אחד השוטרים שהיה אצלי מהיחב"ל ושאלתי אותו: מה עשו השוטרים שהיו בחוף, הוא אמר בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: הם ברחו כמוכם. זה מה שאמרו לי. בגלל זה אני רוצה לדעת מה בדיוק עשה השוטר הזה כי לא משנה, הוא היה חמוש, הוא לא היה חמוש. הבן אדם היה בתפקיד, תפקידו היה להגן על אזרחים חפים מפשע שלא תפקידם לקבל את הכדור הזה. אני לא רוצה שיהרגו אותו, אני לא מאחל לו שיהרגו אותו אבל אם היה שם אדם שהיה אמור לקבל את הכדור שאשתי קיבלה - זה היה אמור להיות השוטר שאמור בגופו לעצור את המחבל ולא העבריינים שקפצו עליו ולא האנשים האחרים שניסו לקחת ממנו נשק. לכן אני פשוט רוצה לדעת - מה המשטרה עשתה על החוף.

הסברתי קודם.

לא הסברת.

אז אסביר שוב. הייתי אצלך בבית והסברתי לך. אף אחד מאיתנו לא ברח ואף אחד מאיתנו לא אמר שהוא ברח.

אמר.

אני הייתי נזהר קצת יותר בדברי.

היה מישהו שאמר לי.

השוטר שלנו לא היה במצב שהיה בין היורה לבין המשפחה שלך. השוטר שהיה היה במשימה של תצפית. ברגע שהוא זיהה את הירי הוא החל במרדף אחר היורה וגם הצליח לעצור את היורה, כולל לתפוס את האקדח שאותו יורה הפיל במהלך הבריחה שלו.

אם אתה כבר מדבר על המוצלח וכו', כמה יורים היו על החוף?

על החוף היו 2 יורים.

יש לכם 2 יורים?

יש לנו יורה אחד.

איפה היורה השני? אם זה היה כל כך מוצלח ואתם הייתם במעקב ואתם אפילו לא תפסתם את השני?

בדיוק מהסיבות שתיארתי קודם וכרגע מתנהלת חקירה לזהות השני.

אז זה אפילו לא היה חצי מוצלח.

אני עד עכשיו לא השתמשתי בשום ביטוי של הצלחה או חוסר הצלחה, את זה אתה אמרת.

אני רוצה לציין פה שאנחנו מדברים על תיק חקירה שמתנהל, כתב אישום הוגש נגד 2 החשודים לפני 10 ימים. צריך לזכור שכל מה שאנחנו אומרים כרגע יישמע בבית המשפט כך שישמעו גם את עדויות השוטרים שהיו במקום. אנחנו גם מוגבלים במה שאנחנו יכולים לומר כרגע בנקודת הזמן הזאת.

רחל שיבר פרקליטת מחוז מרכז, בבקשה.

ראשית אין ספק שמול הכאב של ההורים ומול הכאב של אלכס קשה לאנשי מקצוע לתת תשובות שמניחות את הדעת וזאת לא מליצה אם נאמר שהלב של כל אחד שיושב פה איתכם.

אבל הנחמה הכי גדולה מבחינתם זה לא שיחזירו את ריטה כי את ריטה אי אפשר להחזיר אלא אם נשתכנע שמקרה מהסוג הזה לא יישנה ושנוקטים בכל האמצעים כדי שדבר כזה לא יקרה שוב, זו אולי יכולה להיות נחמה מסוימת.

האמת שבדיוק לכך התכוונתי להגיע. אני חושבת שהנחמה היחידה שנוכל להציע זה בעשייה נחושה כדי לעשות ככל שניתן להכות בפשיעה. הפשיעה אכן קשה ואנשים חפים מפשע נפגעים תוך כדי כך. אני יכולה לומר מנקודת ראות של פרקליטות קצת על העשייה שלנו בזמן האחרון בתקווה שאולי תראו את המגמה מה עשינו ולאן אנחנו הולכים.

אתחיל דווקא לא מתוך המאבק בארגוני פשיעה אלא מהדברים היותר יום יומיים. בכל מה שקשור בעבירות אלימות ובכל מה שקשור בעבירות של אחזקת נשק, אני כבר לא מדברת על סחר בנשק אלא אפילו על אחזקה סתם של אקדח, שלא לדבר על כלי נשק קשים מזה, אנחנו נלחמים ללא לאות בבתי המשפט כדי להעלות את רף הענישה. נלחמים זה אומר עומדים בערכאה ראשונה על ענישה מחמירה. זה אומר במקום שאנחנו חושבים שהענישה שהושגה איננה מספיקה – אנחנו הולכים בדרך היחידה שעומדת לרשותנו והיא דרך הערעור.

מה הענישה הנפוצה לגבי אחזקת אקדח שלא ברישיון?

אני מניחה שאדם ללא עבר שהורשע באחזקת נשק, אם אין נסיבות מיוחדות, העונש יכול לנוע בין שנה לשנה וחצי מאסר, כאשר אין שום דבר לבד מאחזקת נשק.

גברתי פרקליטת המחוז, תוכלי להעביר לנו בבקשה את פסקי הדין וגזרי דין של שנה וחצי אחורה על אחזקת אקדח למי שאין לו עבר פלילי? רק רשימת תיקים ואת העונשים.

אני מניחה שכן.

אני אודה לך.

היא אומרת מה הענישה הממוצעת.

הקו הזה מאפיין גם את מה שקשור בעבירות האלימות. אנחנו מנסים ככל שאנחנו יכולים, מתוך ערנות לנזקים הנוראיים שיכולים להיגרם מעצם אחזקת כלי נשק ומחוסר הגבולות של מי שמפעיל אלימות, גם אם הוא לא עושה את זה באמצעות נשק חם, למה הדברים יכולים להביא. ולכן אלה 2 יעדים שפרקליטות המדינה בכלל, ובפרט פרקליטות מחוז מרכז בתוך זה, סימנה לעצמה כנושאים שאנחנו חייבים באופן עיקש ונחוש להילחם בהם וכך אנחנו עושים. והמגבלות שקיימות, וכולכם יודעים, יש מגבלות ממגבלות שונות לפעמים מביאות אותנו לכך שאנחנו לא משיגים את התוצאה המיטבית.

אני רוצה לעבור לנושא של ארגוני פשיעה. במחוז מרכז יש למרבה הצער הרבה ארגונים שאנחנו צריכים לטפל - - -

כמה ארגוני פשיעה יש במחוז מרכז לבד, שאתם מגדירים כארגוני פשיעה?

אני לא חושבת שזה נכון להיכנס למספרים. השאלה איך אתה מגדיר ואם אתה מגדיר אותו כארגון כזה או כארגון כזה זה לא נכון להיכנס לזה ובטח שלא כאן.

מאז חקיקת החוק הגשנו מספר תיקים נגד ארגוני פשיעה. התחלנו בארגון קטן יחסית שהיה פחות ארגון אלים ויותר ארגון רכוש ושם חלק מהתיקים הסתיימו וחלק אנחנו מחכים לפסק דין. אני מוכרחה לציין ובהרבה סיפוק על עשייה מצוינת - 2 התיקים הראשונים שכתב האישום בהם כלל, מעבר לכל העבירות, את העבירה של התארגנות וניהול ארגון פשיעה בארץ - הושגו אצלנו. אחד מהם התקבל אתמול. אספר לכם, שם במקרה של אתמול היה מדובר ב-2 ארגונים שסחרו בסמים, גם בינם לבין עצמם כאשר כדי להגיע לתוצאה של הרשעה עשינו חיבור בין 2 פרקליטויות וניהלנו תיק שבו יש עשרים ומשהו נאשמים, כ-300 עדים. אלה תיקים קשים ביותר לניהול ובאמת הצלחה גדולה כולל הרשעה בעבירות של הלבנת הון שבאות לעקר גם את הסיבה האמיתית בסופו של דבר לפשיעה והיא המטרה הכלכלית.

התיק האחר שמחר יינתן בו גזר דין זה תיק שבו הייתה חבירה של יהודים וערבים ביחד. חבירה לביצוע עבירות אלימות ועבירות כלכליות.

לא נוכל להיכנס לכל הפרטים.

אני לא רוצה להיכנס יותר. פירטתי כאן קצת יותר כדי שתבינו שאנחנו אכן עושים - - -

אין לנו ספק שאתם עושים אבל הבעיה היא שאני משוכנע ש-2008, לפי מה שאני מכיר את 2007, 2008 תסתיים עם הרבה יותר מקרי רצח וניסיונות לרצח מאשר 2007, זה כבר ברור לי.

אינני בטוחה בנתון הזה. 2008 עוד לא הסתיימה. בינתיים אין לנו סטטיסטיקה לכמות של 2008 אבל אני בכלל לא בטוחה שהכמות עלתה.

נראה לי שכן.

כמות מקרי הרצח די דומה די דומה כרגע, בנקודת הזמן הזו, למספר האירועים שהיו בשנה הקודמת. סך הכל האירועים הפליליים אנחנו יודעים את הכמות הממוצעת בשנים האחרונות, סביב ה-150 בשנה. יש לנו קושי לשלוט בנתונים האלה כי בחלק גדול מהמקרים אין לנו שום מידע מוקדם לגבי האירועים כגון בתוך המשפחה וכדומה, כך שכמות האירועים היא די דומה בשנים האחרונות.

יש עוד 2 דברים שהייתי רוצה לומר שהם לא על העשייה אלא צופים קדימה ואולי זה המקום הנכון לומר אותם. אמרתי שהתיקים האלה הם תיקים קשים לניהול. הם רחבי היקף, אדירי היקף ומטבע הדברים לוקחים הרבה זמן. אחד הדברים שללא כל ספק היו יכולים לסייע במאבק זה 2 שינויי חקיקה. האחד שעושה אבחנה בין מקרים שבהם מדובר בארגוני פשיעה שאז לא תהיה הגבלה של אותם 9 חודשים שמחייבת אותנו לחזור שוב ושוב לבית המשפט, ולפעמים אפשר לראות את המניפולציות שנעשות על ידי הנאשמים כדי למשוך את הדיונים ולהגיע לתוצאה של שחרור וכבר ראינו דברים מעולם.

והדבר השני שנדמה לי מתבקש אולי הוא שינוי חזקת המסוכנות, בכל מה שקשור במעצר עד תום ההליכים.

הגשתם בקשה כזאת לשינוי חקיקה?

דיברתם עם מח' החקיקה של משרד המשפטים?

הנושא הזה ידוע למיטב הבנתי.

אני לא זוכר שהצעת חוק ממשלתית כזאת באה לכנסת.

לא זה אלא שלחזקת מסוכנות על אחזקת סכינים הייתה התנגדות של משרד המשפטים.

לא הייתי משווה בין ארגוני פשיעה - - -

אני רוצה רחל שתדעי וגם הקצונה הבכירה של המשטרה, הכנסת הולכת מאוד רחוק, אני ודוד רותם יושבים גם בוועדת חוקה, הכנסת הולכת מאוד רחוק עם הבקשות של המשטרה בנושאי חקיקה, כולל תחת ביקורת ציבורית לא פשוטה ואנחנו מגבים את הצעות החוק הממשלתיות שבאות בעניין הזה בשנים האחרונות לוועדת חוקה. רוב הדברים שביקשתם חוקקו, לא לא חוקקו. אז אם יש עוד יוזמות ראויות - אנא תביאו. אני לא חושב שבנושאים כאלה צריך להתקדם דרך הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת. אני חושב שזה נושאים כל כך מקצועיים שצריכים להיות מוכנים במשרד לביטחון פנים ובמשרד המשפטים על ידי אנשי המקצוע הכי בכירים על סמך ניסיון שיש לכם. חבר כנסת צריך לקום בבוקר, חבר כנסת הוא לא מומחה ללחימה בפשיעה, הוא לא אמור להיות כזה. תביאו את הצעות החוק, אנחנו משתדלים מאוד ללכת איתכם לחקיקה הזאת, גם לחקיקה שמשנה סדרי עולם ויוצרת איזונים חדשים בין הדברים שאנחנו רוצים לפתור. אדרבא, אנחנו ממתינים לדברים האלה.

מנכ"ל עיריית נתניה פה?

כן.

מה אתה חושב שתפקיד העירייה? מיגור פשיעה? אני יודע שהדיון מבחינת נתניה הוא לא דיון קל כי הוא סטיגמטי ואנחנו בהחלט רוצים להימנע מזה אבל מצד שני אנחנו גם לא חיים בחלל ריק. האם אתה חושב שלעירייה, במקרה זה נתניה אבל זו יכולה להיות כל עירייה אחרת בארץ, יש תפקיד במלחמה בפשיעה והאם יש לה כלים או אין לה כלים?

ראשית לגבי הנושא של שיתוף פעולה, אתמול ישבתי בקבוצת פקודות בחמש אחר הצהריים במשטרת נתניה עם מפקד התחנה ומפקד המרחב לגבי הדברים שאפשר לומר בדיון מסוג זה, אני חושב שיעידו המשטרה וגם כמובן העירייה על שיתוף פעולה מלא בין המשטרה לבין עיריית נתניה, לא רק בשלוש האירועים האחרונים אלא בכלל בשנים האחרונות בהם אנחנו עובדים ביחד עם המשטרה.

לשאלה שלך, שיתוף פעולה מלא חייב להיות כדי להתמודד אבל כל אחד צריך לדעת את התפקיד שלו. הרשות המקומית כרשות שמייצגת תושבים כלפי הרשויות האחרות צריכה לעשות את כל שלאיל ידה כדי להתמודד עם הדברים האלה. הרשות המקומית איננה יכולה להתמודד עם סוג אירועים כמו 3 המקרים האחרונים. אין לה תפקיד, אין לה יכולות, אין לה סמכות ואין לה אחריות. אני בכלל דוגל שבמקום שיש לך אחריות - יש לך גם סמכות. בנושא של הסמכות של הנושאים הפליליים, של הפשע שמתרחש בעשרת הימים האחרונים- המשטרה צריכה לטפל בזה וצריכה לקבל את העזרה מהרשות המקומית, ואומנם היא מקבלת.

לסבר את האוזן, הנושא של הימים האחרונים זה נושא של רישוי עסקים שקשור באותם מקומות, דוכנים ומסעדות של ארגוני הפשע – הרשות המקומית שותפה לעניין הזה ונותנת תמיכה מלאה בתחומים האלה. השאלה המרכזית שאני רואה אותה כאזרח ולא רק כמנכ"ל עירייה בתחום הזה זו שאלה שעולה בשנים האחרונות, האם ראוי שתהיה משטרה מקומית. מבחינה זו אני חושב שהגיע הזמן לחשיבה אחרת והחשיבה צריכה להיות שאומנם התושב שרואה את הרשות כאחראית לנושא הזה - לא יכולה לקבל אחריות בלי סמכות. יכול להיות שהגיע הזמן לחשוב על יכולות אחרות לגמרי, על כך שהרשות המקומית תקבל סמכויות רחבות יותר. יושב לידי ראש מנהל התפעול שאחראי על נושא הפקחים. אם הפקחים העירוניים לא יקבלו סמכויות רחבות יותר הם לא יעשו שום דבר.

אתם נמצאים בפרויקט של המשרד לביטחון פנים של עיר ללא אלימות?

אנחנו נמצאים בתחום הזה בתוך אותן 11 ערים מלפני שנה וחצי. אני רוצה לציין את מה שאמרת קודם וגם המשטרה מציינת את זה, שמאז שנכנסנו לנושא של עיר ללא אלימות כ-20% מהאירועים הפליליים בנתניה ירדו.

בהחלט יש ירידה, אקריא לכם את הנתונים: התפרצויות לדירה – ירידה של 9.7%, גניבת רכבים – ירידה של 4%, התפרצויות לרכב - ירידה של 2%. התפרצויות לעסק – ירידה של 17.7% שזה הכי הרבה. בשוד יש עליה של 1.3% - וזה הפשיעה היותר חמורה. במין יש ירידה של 10% וברכוש כללי יש ירידה של 7.5% - יש מגמת ירידה. לא של 30% וגם לא 20% אבל בהחלט יש מגמת ירידה.

אתה רואה רק את 2007, 2008 אבל המגמה שהתחלנו בה בעיר ללא אלימות יש לה השפעה ועובדה שיש ירידה וזה נכון לתיאומים ולכל הדברים האחרים.

הייתה טענה באחד העיתונים שיש קשר בין ראשי ארגוני הפשיעה לבין נבחרים. אני לא יודע אם ראית את הכתבה.

ראיתי את הכתבה בעיתון הארץ מאתמול.

יש בזה משהו?

ממה שאני יודע לעניות דעתי אין בזה שום דבר.

ברור. אתה אומר שמשטרה עירונית יכולה לסייע בהתמודדות לפחות מול הפשיעה הפחות חמורה. תודה. אוסנת כהן מהביטוח הלאומי פה?

כן.

הייתה טענה של אלכס לאוטין שבסופו של דבר המדינה לא מסייעת למשפחות הקורבנות להתמודד עם המשבר הנורא הזה שכמובן קורה ללא כל הכנה, באופן פתאומי, באופן טראומטי, באופן שעד בלתי אפשרי לעכל אותו. יש את חוק סיוע נפגעי איבה.

חוק התגמולים.

חוק התגמולים לנפגעי איבה. כל פרנסי המדינה מהשר לביטחון פנים קוראים לאירועים האלה פיגועים פליליים, בצדק, אני מסכים לטרמינולוגיה הקשה הזאת. ומצד שני, כשאתה מסתכל על החוק אתה רואה שאין שום סיוע. נשאלת השאלה האם לא נכון שיהיה סיוע לאנשים שהם כמובן חפים מפשע, ואני חושב שאפשר לייצר את האבחנה המשפטית, נדמה לי שדודו התמודד עם זה. ראשית ברמה הנורמטיבית נדמה לי שנכון שצריך לסייע ולפצות אותם. בחוק זכויות נפגעי עבירה מיידעים אותם, אם יש עסקת טיעון מיידעים אותם לגבי דברים במהלך התהליך אבל השאלה אם לא צריך לסייע להם ממש בשיקום, בהתמודדות, בכלים שאנחנו נותנים במקומות אחרים. מה המדיניות שלכם? מה העמדה שלכם?

ראשית אני משתתפת בצערו של אלכס וגם נפגשתי איתו. אנחנו מדינת חוק ואנחנו פועלים על פי חוק.

הלוואי שהיינו מדינת חוק.

אנחנו לא יכולים לפעול בניגוד לחוק. החוק מגדיר בהגדרה ברורה מיהו נפגע פעולות איבה.

כמה שנים את בתפקיד הזה?

4 שנים.

וכמה שנים את בביטוח הלאומי?

מספיק שנים.

מותר לך לבוא פעם למנהלת שלך שאני שומע שהיא אישה די נמרצת ולהגיד לה: גברת דימיציני, בוא נציע לכנסת לשנות חוק. בוא נציע לשר הרווחה לעשות איזשהו שינוי בחוק. מותר לכם, אלוהים אדירים. אתם הרי חיים במציאות, הבעיות השוטפות מגיעות אליכם, אתם רואים אותם בעיניים המקצועיות שלכם. מותר לכם ליזום. הייתה פה פעם מדינה שהיו הרבה יותר הצעות חוק ממשלתיות מאשר הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת. אנחנו מצפים שהממשלה תיזום חקיקה איפה שהיא רואה שיש לקונה, איפה שהיא רואה שיש חוסר.

אבל החוק לנפגעי עבירה בעצם צריך להרחיב אותו. כשירחיבו את חוק לנפגעי עבירה, כשיקנו שם זכויות גם של שיקום וגם של תגמולים – זה יכול לענות על הקטגוריה הזאת. אי אפשר לערבב מין שאינו במינו. אני חושבת שבהחלט, ואני מחזקת את דבריך ולכן צריך לקדם את החוק לנפגעי עבירה.

את בעד הדבר הזה?

בוודאי שאני בעד כי אני בהחלט חושבת שמשפחה כזאת צריכה את כל התמיכה, אם זו פיזית ואם זו נפשית ואם כלכלית, מכל ההיבטים. ואני יכולה להגיד לך כמנהלת אגף נפגעי פעולות איבה – לי ברמה האישית לא אכפת להיות ממונה גם על הביצוע. אנחנו הזרוע המבצעת ואשמח לעשות את זה.

אנחנו הולכים לקדם את העניין הזה. יש גם הצעת חוק פרטית של דודו רותם, תהיה גם שלי, אם לא נחתום ביחד נחתום לחוד. אנחנו הולכים לקדם את העניין זה ואני מאוד מקווה שהממשלה בעניין הזה תיתן לנו גבוי ולא תכשיל את החקיקה הזאת כי היא צודקת והיא אנושית והיא אלמנטרית.

לא יתנו לך להעביר את זה כי ידברו איתך על עלויות כספיות.

מזה זה עלויות כספיות?

כבר יש לי הצעת חוק כזאת בצנרת, לצערי הרב אני יודע שיש התנגדות של הממשלה בעניין הזה.

אני חושב שבכוחות משותפים נצליח לקדם את העניין הזה.

הלוואי.

בבקשה, חבר הכנסת אהרונוביץ.

אני כמובן משתתף בצער המשפחה אבל אני אומר את זה גם לכחולי המדים וגם לקובי, לצחי, ולדוד , אין לי חצי טענה למשטרה, ואני מדבר על האירוע של בת ים, אם ידעו שהולך להיות שם רצח אני מאמין שהיו צריכים לסכל את זה והיו מסכלים את זה. יש לי תחושה, ואולי מעבר לתחושה, שהרצח הזה, אפשר היה לעצור אותו כי ידעו על העבריינים האלה, היה כיסוי של השטח ובפועל היה ביצוע של רצח. משהו קרה שם. ועל המשהו הזה אני מעריך שיבדקו. אין פה אשמים אבל צריך להפיק את הלקחים. משהו קרה, אלכס איבד את רעייתו, ישנם פה ההורים, בסופו של דבר מקרה קשה, טרגי שצריך לראות איך מונעים את הרצח הבא.

לגבי כל מה שקורה בנתניה ואתמול ראינו בירושלים ובלוד. אנחנו מתעסקים בטרור ובטרור פלילי זה כמו, להבדיל - - -

לא להבדיל, זה טרור.

ולטרור הזה צריך, כמו שעשו את זה אז לצבא, לשב"כ, למשטרה, לכולם – צריך לתת את הכלים. אין כלים היום למשטרה להתמודד עם התופעה הזאת. כל מי שרוצה לשחק בסיסמאות וכל מי שרוצה לדבר בכל מיני כותרות - בבקשה.

מה חסר תגיד לנו מהניסיון שלך.

המשטרה יודעת מי משפחות הפשע. שאלת כמה משפחות יש במחוז מרכז, ישנן מספיק וישנן גם במחוזות האחרים. כשמדברים על סדרי העדיפויות לוקחים שוב בשיטת השמיכה הקצרה ולוקחים. אתן דוגמא אחת, רשות המיסים שהייתה חלק מצוותי המשימה ואת התוכנית למלחמה במלחמות הפשע עבדכם הנאמן הכין אותה. מה לעשות? יושבים פה אנשים שמכירים את זה. בעסק הזה יש את כל מי שצריך להיות שותף. הפרקליטות, רשות המיסים, מס הכנסה - כולם צריכים להיות בפנים. אם רשות המיסים לא מסוגלת בגלל מלחמות וחקירות לתת את האנשים המתאימים כדי להיות שותפים לצוותים האלה וכל הנושא של המלחמה במלחמות הפשע זה לחנוק אותם כלכלית - - -

אתה יודע שכמעט השתלטו על רשות המיסים?

ברגע שהם עסוקים במלחמה אצלם וברגע שמתנהלת חקירה אצלם אין לצוותים האלה אנשים שצריכים להוות את החנית בכל הנושא של ההיבטים הכלכליים. אז פה מדברים על מלחמה במשפחות הפשע. יש לנו 4 צוותים, 5 צוותים, אתם לא יודעים כמה משפחות ישנן ובאיזה דירוג הם נמצאים ולכן אני אומר שפה צריך לעשות הרבה מהלכים. כשאני שומע שהתחילו במשטרת נתניה, ואני שמח על כך ואני מוריד את הכובע, להילחם ולהגיד: רבותי, אנחנו עכשיו מוציאים צווים לסגור את המסעדות האלה, ואף אחד לא ייכנס, ובלילה רצים לשופטת והשופטת מבטלת את הצו בניגוד לעמדת המשטרה ובלי לשמוע את המשטרה – אז על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על מערכת אכיפת החוק שיד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. ככה לא נלחמים בפשע. המשטרה יכולה ליצור 1000 פעולות – בפועל היא חוזרת לאחור.

גם בית משפט עובד על פי חוק ואם החוק לא מאפשר, ויכול להיות שהוא לא אפשר - - -

עוד לא הגענו. שופטת בביתה מבטלת צו. הדיון יהיה היום במעמד של 2 הצדדים. ברגע שהולכים להילחם, יש פה את המשטרה שיכולה לעשות 1000 פעולות והפרקליטות שמלווה אותה ושמענו את פרקליטות מחוז מרכז. ושאין פה את הסיום בבית המשפט ומושכים ואחר כך מגיעים לעסקאות טיעון – ככה לא נלחמים בפשע. אי אפשר להגיע לדברים.

לסיכום, המשטרה מכירה, יודעת, נלחמת, צריכה תקציב ואנחנו מדברים לא על 1000 שוטרים במהלך 2008 כאשר בפועל נגרעו מהמצבה של משטרת ישראל, לא נוסף שוטר אחד. אנחנו מדברים על הנושא של תקציב של השוטר- עם 4000 ₪ הוא נלחם באריות, הוא נלחם באנשי הון. ככה לא נלחמים בפשע.

העניין של 200 שוטרים בנתניה שקאנו עליו. 200 שוטרים תוספת זה כמות פנטסטית.

זה לא תוספת, זה מתוך הכוח הקיים הסיטו למשימות אחרות.

זה זמנית? לשבוע? לחודש? לשנה? מה זה אמור להיות? כי קראנו כותרת מרשימה, אני זוכר שבני קנייאק היה אצלנו כשהוא היה מפקד מחוז מרכז ודיברנו על לוד, בזמנו טיפלתי בלוד, נתתי שם תוספת של 50 שוטרים והיא עשתה הבדל. 200 שוטרים תוספת בנתניה תעשה הבדל, אין שאלה בכלל. השאלה אם זה דבר אמיתי? האם זה לאורך זמן? האם זה חד פעמי? מה קורה עם הדבר הזה של ה-200 שוטרים?

אלו שוטרים שנלקחו ממקורות המרחב והמחוז והוסטו ממשימות אחרות לטובת המשימה הזו. כרגע הם במשימה הזו ולמיטב ידיעתי לא נקבע לזה פרק זמן קצוב. זה תלוי בהערכות מצב שמבצע מפקד המרחב בכל יום.

תודה, חבר הכנסת רותם.

אדוני היושב ראש, אנחנו התבלבלנו. משום מה שכחנו מה הן זכויותיו של אזרח במדינה ומה המדינה חייבת לו. הדבר הבסיסי הראשון שמדינה חייבת לתושב שלי ולאזרח שלה זה הביטחון האישי שלו. ומשום מה שכחנו את זה. כל התירוצים שאני שומע פה, כוח אדם ואמצעים אלו תירוצים שטובים לטיעון לעונש. מדינת ישראל, ממשלת ישראל נכשלה בדבר הבסיסי ביותר - הגנה על אזרחי המדינה. אני לא מקבל את זה שאין מספיק שוטרים ואין מספיק אמצעים. כחבר בוועדת חוקה, וגם אתה אדוני יודע, כל פעם כשבאה המשטרה ואמרה: אנחנו צריכים אמצעים – הם קיבלו אותם, הם רק לא באים לבקש. ויש גם כלל, אנחנו מסתכלים על עובדות.

אני רוצה להזכיר שגם בוועדה הזו חוקקנו לקריאה ראשונה את החוק של חבר הכנסת חרמש לגבי טייס אוטומטי למשטרה ומי שעצר את המשך החקיקה זו הממשלה, לא הכנסת. הממשלה לא מסכימה להמשיך לקדם את החקיקה שהכנסת מקדמת. אתם מקבלים מאיתנו גיבוי גדול מאוד.

החוק להגנת עדים שנתת לו קדימות שהוא נושא חשוב.

הם העבירו אלי כי הוא היה תקוע בוועדה אחרת. אני מאוד מקווה שנסיים לחוקק אותו עד חזרת הכנסת מהפגרה.

במבחן התוצאה מדינת ישראל נכשלה. כשאני אומר מדינת ישראל זו מערכת אכיפת החוק והיא כוללת מבחינתי גם את המשטרה, גם את הפרקליטויות וגם את בתי המשפט. איך אנחנו באים בטענה אל שופטת שאתמול הוציאה צו מניעה. האם היה ליווי של עורך דין, של פרקליט שאמר איך לעשות את הצו הזה. ואם היה פרקליט כזה והוא נכשל, אז מי שנכשל שם את המפתחות והולך הביתה. אלא שאין אצלנו אחריות במדינה. כל אחד מתעסק. השר לביטחון פנים מתעסק בפריימריז. המפכ"ל מחליף ניצבים וכל אחד יש לו מה להגיד אחר כך כשהתוצאה היא נגדו.

הפן השני שנכשלנו בו אדוני, ואת זה ראינו אתמול בהחלטה של השופטת – זכויות האזרח. משום מה שכחנו שהזכות של האזרח לא להיפגע צריכה לגבור על הזכות של אותו אזרח עבריין שסגרו לו את החנות. אז נכון, לא היה שימוע. אבל איפה זכויות האזרח הפשוט שנפגע כל יום מעבירות? לכן אני חושב שהמשטרה צריכה לתת הסברים, הפרקליטות צריכה לתת הסברים וגם מערכת המשפט צריכה לתת הסברים.

הפן השני זה מה קורה כשכבר נעברה עבירה ויש קורבן. למה צריך הצעת חוק פרטית שלי שתבוא ותאמר שיש להשוות בין נפגע פעולת איבה לבין פעולת טרור? העבריינים האלה הם טרוריסטים. אנחנו יכולים להילחם בערבים הרבה יותר בקלות, אנחנו גם יודעים. אבל אנחנו אוכלים את החברה הישראלית מבפנים כאשר אנחנו לא פוגעים בעבריינים האלה. וכאשר אנחנו לא פוגעים בהם מדינת ישראל נכשלה, היא רשלנית, היא צריכה לפצות את המשפחות האלה. לא יעלה על הדעת שאני אבוא לבית של משפחת לאוטין ואראה שהילדים הקטנים האלה לא מקבלים טיפול. לא מחכה לחוק בכלל. איפה האנושיות? יש פה 2 ילדים שראו שרוצחים את האמא שלהם ואף מוסד ממשלתי לא חשב שהוא צריך לבוא ולעזור.

לכן אני מקווה שתעזור לי לקדם את החוק הזה. אני אבקש להעביר אותו לוועדה הזאת.

תודה, חבר הכנסת אזולאי.

ראשית אני רוצה להשתתף בצערה של משפחת לאוטין. אני חושב שאם נצא היום בקריאה לתת מענה למשפחה, אני מכיר את זה כאדם שמלווה משפחה כזאת שנחשבת לנפגעי עבירה. יש פה איזשהו אבסורד שמקומם כל בר דעת. כאשר העבריין פוגע הוא זוכה להיכנס לבית הסוהר ושם הוא מקבל שיקום, שם הוא מקבל פסיכולוג, שם הוא מקבל לימוד, שם הוא מקבל את כל התנאים הטובים. המשפחה שהיא נפגעת העבירה במקרה הטוב בית המשפט יאשר לה להיות נוכחת במשפט במשך כל הדיונים ולא יותר מכך, וגם זה רק בעזרת כל מיני ארגונים וכל מיני מתנדבים שמסייעים לאותה משפחה. המשפחה הזאת בעצם מתמודדת בשבעה, זה הוצאות, בשלושים, מצבה. אפילו מצבה לא מקבלים מהביטוח הלאומי. דבר נורא ואיום. אזרח רגיל מהשורה זוכה לדמי קבורה. במקרים כאלה הביטוח הלאומי לא נותן דמי קבורה. אני חושב שזה עוול שזועק לשמים. מצד אחד דואגים לעבריין ואילו המשפחה נפגעת העבירה – אף אחד לא דואג לה. ואם הדיון היום על המקרה של משפחת לאוטין, אני חושב שאנחנו צריכים כאן לקבל החלטה ולפנות, למרות שאין חוק אבל יש דין, יש לפנים משורת הדין. המשפחה הזאת, מי שלא יודע, ואני מכיר לצערי הרב מקרוב, אין לכם מושג איך המשפחות הללו מתמודדות, יום יום, שעה שעה, עם הכאב, עם הצער של אותה אישה שהלכה ואף אחד לא שומע, אף אחד לא רואה, רק עושים להם טובה, בואו תהיו נוכחים בבית המשפט בלבד ושום דבר אחר לא.

דבר שני, אני חייב להתקומם. אנחנו מדברים כאן על הביטחון לאזרחים אבל בשבוע שעבר עם ישראל ננזף על ידי השר לביטחון פנים – איך אנחנו לא מגבים את המשטרה. איך אנחנו יכולים לגבות את המשטרה, עם כל הכבוד, ואנחנו מכירים בצרכים של המשטרה, אנחנו מודעים להם, אבל איך אנחנו יכולים לגבות משטרה כאשר ליד הבית שלך באור יום, לא בלילה, באים ויורים. זה קרה גם בשבוע שעבר בעירי עכו. זה קורה בנתניה, זה יכול לקרות בכל מקום. רבותי, אף אחד לא בטוח היום בשום מקום וכשאין ביטחון לאזרחים זאת התוצאה והאזרח מאבד אמון במשטרה. יש תקציב, אין תקציב, אין חוקים. כשאתם מדברים על חוקים, אנחנו מוכנים, ויש פה עובדות, חברי כנסת דיברו על כך, אני יודע שיו"ר ועדת הפנים הנוכחי נתן קדימות לכל הצעות החוק הממשלתיות שהמשטרה הביאה לכאן. אדרבא. אתם אנשי המקצועי, אתם שיושבים במקום, בבקשה תיקחו יוזמה. אל תהיו ראש קטן, תתחילו להיות ראש גדול. גם אם את חושבת שאת בסך הכל פרקליטת המחוז, גם אם את חושבת שאת בסך הכל פקידה בביטוח הלאומי, תהיו ראש גדול, תביאו לממונים עליכם הצעות חוק, תביאו אותם לפה, אנחנו נתמוך בהם כי המצב הוא בלתי נסבל, האזרח סובל ואיבד אמון במערכות.

תודה, ורד פאר -סוויד בבקשה.

אדבר בזהירות, לא תכננתי להגיד את הדברים. ראשית אני משתתפת בצערו של מר לאוטין, של האמא, ואני רוצה להודות לך חבר הכנסת אופיר על היוזמה שלקחת בעניין הזה. זה נושא שמאוד לא קל להילחם בו ומעט מאוד אנשי ציבור מוכנים להיכנס לדגל הזה. יש מחיר אישי עצום ואי אפשר לבוא רק לחוליה אחת ולהגיד: תתעסקו איתם. רון גרטנר עושה עבודה מצוינת בנתניה. לא ראיתי הרבה מפקדי משטרה כמוהו שנלחמים בפשיעה. אני אישית כיהנתי כראש עיר ונכנסתי אחרי ראש עיר שהטמינו לו מטעני חבלה ברכב. היעד הראשון שלקחתי לעצמי היה להראות סדר בעיר והתחלתי בצווי הריסה נגד חלק מאותן משפחות. התחלתי בלסגור בסטות של אבטיחים, בסטות לא חוקיות בשוק ופעילות כנגד גנבי חול.

אתם חושבים שקיבלתי גב ממישהו? כל פעם כשהתלוננתי וכשזה כבר הגיע לבית משפט, אותו אדם שביצע את העבירה היו מתחשבים בו, יש נסיבות מקלות, מישהו נהרג במשפחה בתאונות דרכים, והשיא היה כשהגיע אלי אחד מראשי משפחות הפשע למשרד ושלף אותי מתוך ישיבה. כל האנשים שישבו במשרד, אף אחד לא ראה, לא שמע ולא פתח את הפה.

בתוך העירייה.

לא רק, היו גם גורמים חיצוניים, אנשים שהיו בכירים בתפקידים אחרים. המחיר שמשלמים הוא מחיר קשה. המחיר ששילמו ילדי, בני משפחתי הוא מחיר כבד מנשוא.

ורד תודה. ד"ר דנה פוגץ, ראש מרכז נגה הקריה האקדמית אונו, בבקשה.

אנחנו הגוף המשפטי היחידי היום במדינת ישראל שמעניק סיוע משפטי למשפחות נרצחים. היום אנחנו לא יכולים לטפל בכל המשפחות שפונות אלינו. זה מחדל של מדינת ישראל, אני לא צריכה לעשות את העבודה הזאת.

תרשי לי להגיד מילה טובה. אני חושב שהמפעל הזה עושה מעשים גדולים ומעשי חסד. לא יאומן, אבל הם לא מסוגלים, הם לא יכולים, כמה הם יכולים לענות לאותם נפגעי עבירה. כמה? אי אפשר. והכל באמצעים דלים עושים עבודת קודש.

תודה חבר הכנסת אזולאי. אני לא רוצה לדבר על עצמנו. אני רוצה לדבר על כך שאנחנו היום יושבים בתת ועדה שהיא חלק מהוועדה הבין משרדית לסיוע לנפגעי עבירות ומשרד האוצר לא נמצא שם. זה אות קלון למדינת ישראל. מדינת ישראל היא היום המדינה היחידה בעולם שאנחנו מבקשים להשתייך אליו, עולם המשפט המערבי, שלא נותנת פיצויים ו-או שיקום, ו-או סיוע משפטי לנפגעי עבירות. כמו שיש סנגוריה ציבורית לנאשמים צריך להיות סיוע משפטי ראשוני לנפגעים.

אנחנו הולכים לשנות את זה, לא יעזור לאף אחד שום דבר.

כמו שיש פיצוי במדינות אחרות חייב להיות פיצוי גם במדינת ישראל. לא יתכן שדווקא הנפגעים הם אלה שזרוקים גם על ידי משרדי הממשלה ובראש ובראשונה אני רואה פה אחראי את משרד האוצר.

אני רוצה להוסיף שיש נציג של משרד האוצר שבמכוון הוא לא מגיע לוועדה.

במכוון לא מגיע לישיבות.

יש מינוי של נציג שלא מגיע לוועדה.

ואף אחד לא קורא אותו לסדר כמובן.

ביקשנו עשרות פעמים מראש הוועדה לקרוא אותו לסדר.

הם טוענים, זה לא נוגע להם, אין להם תקציבים - - -

תודה. אני רוצה להודות למשפחת לאוטין שהצליחה לגייס את תעצומות הנפש ולהגיע לישיבה הזו. אני בטוח שזה קשה מנשוא. אני מאוד מעריך את העובדה שבאתם לכאן ואמרתם את הדברים ללא כחל וסרק וכמובן שגם אנחנו משתתפים בצערכם. את הנעשה אין להשיב אבל אני בטוח שאת הנחמה, אם אפשר לדבר על נחמה, זה שלא נראה יותר מראות מהסוג הזה.


אני רוצה לומר, עם כל הביקורת ששמעתי פה על משטרת ישראל, מי שישאיר את משטרת ישראל לבד במערכה הזו - הוא מייצר מצב שמראש נדון לכישלון. אם אנחנו רוצים להחזיר את הביטחון האישי לתושבי מדינת ישראל, זה עניין של כולנו. של כולנו. שיבוא פעם אחת ראש ממשלה בישראל ויגיד: זה הדבר הכי חשוב לי בעולם. הכי חשוב לי בעולם. שיבוא ראש עיר במדינת ישראל ויגיד: זה הדבר הכי חשוב לי בעולם. אני מטפל בחינוך, ברווחה, ומטפל בפשיעה. מותר גם לנו שיהיו כמה ג'וליאנים במדינת ישראל, לא יקרה אסון. ושיקומו חברי כנסת ויגידו: על זה יקום וייפול דבר. על זה הולכים לבחירות. זה סדר העדיפות שלי.

זה לא רק עסק של משטרת ישראל. זה לא ילך. ותאמינו לי, אני לא עושה חיים קלים למשטרה. אני חושב שאם אנחנו רוצים באמת לשים את הדברים בפרופורציה הנכונה אין לנו ברירה אלא לשים את משטרת ישראל בסדר עדיפות אחר היום בסדר העדיפות הלאומי של מדינת ישראל. אין ברירה. זה מחייב חקיקה אחרת וזה מחייב תקציב אחר וזה מחייב כוח אדם בסדרי גודל אחרים וזה בהחלט יכול לחייב גם משטרות עירוניות, שפה לצערי המשטרה לא מתלהבת מזה. היה לי בזמנו דיון עם קראוזה על הנושא הזה - - -

אולי היום כן.

שהוא טיפל בנושא במשטרה מטעם המטה הארצי. אני חושב שכן צריך ללכת למשטרות עירוניות, לא כי הם יעצרו את משפחות הפשע, זה לא תפקידם אלא כדי שייצרו נוכחות והרתעה ויטפלו בפשיעה יותר נמוכה ויאפשרו ליותר כוחות לטפל בפשיעה יותר חמורה. אי אפשר לא לרתום את השלטון המקומי למלחמה בפשע. זו שגיאה קשה. ויש עוד הרבה דברים שאפשר וצריך לעשות. גם בטכנולוגיה, גם בכלים. לצערי היום העבריינות יותר מתוחכמת מהמשטרה. יש לה יותר אמצעים. הרי אתם אמרתם לבד שהעבריינים במדינת ישראל, בוודאי הכבדים, פועלים תחת נקודת מוצא והנחה שהם מואזנים 24 שעות ביממה. אז הם היו לכאורה צריכים להיות משותקים, נכון? לכאורה הם לא יכלו לעשות כלום. איך הם עושים כל הזמן?

אתה יודע כמה טלפונים יש לעבריין?

יש לנו עסק לא עם אנשים טיפשים, עם אנשים מאוד מתוחכמים, מאוד מסוכנים שאין להם בכלל קווים אדומים. אם נתעסק איתם בכפפות של משי או בעוד משימות שיש במדינת ישראל - זה ייגמר רע מאוד. זה כבר נגמר רע מאוד כל הזמן. פה צריך לשנות מדיניות כוללת משר האוצר, מראש הממשלה. זה לא רק עסק אפילו של השר לביטחון פנים. זה גדול. יכול להיות שצריך לאחד את משרד המשפטים עם המשרד לביטחון פנים למשרד אחד. אני לא יודע. צריך לבוא עם רעיונות חדשים. צריך לבוא עם סדרי עדיפויות אחרים, לא עוד מאותו הדבר. עוד מאותו הדבר זה לא מספיק.

נתכנס פה עוד פעם, פעם זה בעיר הזאת ופעם זה בעיר ההיא. אם לא תהיה תוכנית לאומית שמציעה כלים בסדרי גודל אחרים להתמודדות עם העבריינות החמורה בישראל - זה לא ייגמר. זה כנסת, זה ממשלה, זה שלטון מקומי, זה תקשורת. אני לא אשכח את כתבה שעשו על אדון שירזי. מה זה? איזה חיים נהדרים. השתגענו כולנו. אנחנו הופכים אותם לגיבורי תרבות? למודל לחיקוי? איפה אנחנו מגיעים? מה קורה? באמת. איך זה קורה כל הזמן? זה מחייב את כולנו לשינוי מאוד גדול, להפנמה מאוד גדולה.

אני מזהה יותר ויותר נכונות בכנסת להעמיד את הנושא הזה בסדר עדיפות אחר. אני מצפה מכל מי שלא יהיה ראש ממשלה הבא במדינת ישראל להביא לשינוי סדרי העדיפויות בתחום הזה, לייצר תוכנית לאומית שלא כוללת רק את משטרת ישראל, היא כוללת את כל מערכות השלטון המרכזיות והמקומיות. תוכנית שעושה הבדל דרמטי. אני מקווה מאוד שנוכל לראות תוצאות, זה קרב מאוד קשה. זו מלחמת חורמה שאין לה סוף. גם אם מצליחים לנטרל עבריינים יש במקומם, אין ואקום, אנחנו יודעים שיש עבריינים חדשים שמרימים ראש וצריך לנטרל גם אותם. אבל בסופו של דבר יש לא מעט מדינות שהוכיחו שבמאבק עיקש בסדר עדיפות גבוה מאוד אפשר לעשות הבדל, אפשר לעשות שינוי, אפשר לנקות את הרחובות ולקפד את ראשם של ראשי ארגוני הפשיעה החמורה בישראל. אבל עם אפס סובלנות, בלי טיפת לגיטימציה. לא כזו ולא אחרת. לא פוליטית ולא תקשורתית ולא קשקושים ולא משטרתית. אפס לגיטימציה לאנשים האלה כי זו אחת הבעיות הכי חמורות. הלגיטימציה שיש להם פה. אני מאוד מקווה שבכוחות משותפים נצליח לעשות הבדל.

העניין של ה-200 שוטרים, זה נשמע מצוין אבל כולנו יודעים שאם זה יהיה קצר מועד זה לא יפתור את הבעיה. אין ספק שהכנסת 200 שוטרים נוספים לנתניה לשנה שנתיים תעשה הבדל דרמטי בנתניה, כולנו יודעים את זה. גם מאה.

השאלה מה היא תעשה במקומות האחרים?

נכון. אני יודע שעשו הבדל גדול בלוד. עקבתי אחרי זה, ראיתי, קיבלתי דיווחים שוטפים. עשו הבדל בלוד במשך שנים. אני לא יודע מה המצב היום אבל עשו הבדלים. צריך להתמודד עם הדברים לאורך זמן ולא בכלים חד פעמיים.

לגבי החוק, אנחנו הולכים לתקן את החוק. אנחנו מצפים לתמיכה ממשלתית בניסיון הזה מהביטוח הלאומי, דרך משרד הרווחה, דרך המשרד לביטחון פנים, דרך משרד המשפטים ודרך משרד האוצר. תמיכה ממשלתית כשהצעת החוק הזו תבוא לכנסת. ברגע שהיא תבוא לוועדה שלי כמובן אתן לה קדימות משום שהמצב הנוכחי הוא בלתי נסבל ואני קורא גם עכשיו לגורמי הרווחה, גם במצב החוקי הקיים אל תגידו לי שאי אפשר ואני יודע שאתם שומרים על החוק. ואחרי שאמרתי את זה יש פתרונות חוקיים שיכולים לעזור. בשביל זה יש שיקול דעת. בשביל זה יש מנהלים שמקבלים אחריות, בשביל זה יש מקרים יוצאים מהכלל, בשביל זה יש מיליון דברים ואני בטוח שאפשר למצוא פתרונות יצירתיים גם במצב החוקי הקיים ואני מבקש לחפש אותם, לעשות מאמץ ולחפש אותם, לא רק במקרה של משפחת לאוטין, במקרים דומים שלצערי קורים חדשות לבקרים.

אדוני היושב ראש, הייתי מבקש ממך כסיכום שתהיה פניה שלנו לגורמי הרווחה ובראשם שר הרווחה ולרשות המקומית של המשפחה, כי בכל זאת מדיון כזה מה יצא? בסופו של דבר הם נשארים עם הכאב, עם הצער ועם ההוצאה.

אני מקבל, שוש, תכיני לי מכתב לשר הרווחה בעניין הזה.

גם לרשות המקומית, יש לה מה להגיד בעניין.

תוסיף שאם הרשויות יעברו על החוק אתה תמליץ על עסקת טיעון בשבילם.

דבר שני, אני רוצה ליזום דיון גם עם המרכז לשלטון מקומי ועם גורמי אכיפת החוק לגבי שילוב השלטון המקומי במלחמה בפשיעה. אני חושב שהדיון הזה חייב להתקיים. הפרויקט של המשרד לביטחון פנים של עיר ללא אלימות הוא פרויקט טוב אבל השאלה אם הוא מספק, אם הוא מספיק. אני חושב שיש פוטנציאל הרבה יותר גדול שעדיין לא ממומש. ראשית הפרויקט מוגבל למספר ערים קטן וכמו כן לא משתמשים בכל היכולות של הרשות המקומית, אפשר להשתמש בהרבה יותר, זה גם רלוונטי מאוד למשרד המשפטים, למשרד לביטחון פנים. אני רוצה להגיד שבעניין הזה אבי דיכטר בהחלט מוביל כמה דברים, למשל בסמכויות פקחים, בחוקים אחרים שאנחנו עושים הוא נותן לפקחים היום סמכות לעכב אנשים, לא לעצור כי מעצר זה משטרה אבל לעכב - - -

זו סמכות שיש גם לאזרח, אני מזכיר לך. גם אזרח יכול לעכב.

יכול להיות אבל אנחנו רואים דווקא אצלו יותר מדיניות של נכונות ופתיחות לרעיונות מהסוג הזה. צריך להמשיך את זה.

נמשיך את הדיון הזה ונדון בו בפירוט יתר בוועדת המשנה שלנו לנושא ביטחון פנים שמן הסתם אפשר יהיה לחשוף בפניה יותר נתונים.

שוש, אני מבקש לקבוע עם המפכ"ל ועם השר לביטחון פנים את הדיון הבא בוועדה. אני לא מפרט על מה שקורה בוועדה אבל זה לא שלא עסקנו בוועדת המשנה בנושא המלחמה של המשטרה בפשיעה החמורה. נמשיך את הדיון הזה ביתר שאת במסגרת הפורום הסגור שלנו.

אני רוצה להודות לכולכם שהגעתם לדיון הזה. אני רוצה לקוות שלא נצטרך להתכנס לסוג דיונים מהסוג של הדיון הזה. אני רוצה לאחל לכולכם שנה טובה, לכם ולבני משפחותיכם, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50