PAGE
17
הוועדה לפניות הציבור –

15.9.2008


הכנסת השבע עשרה




מושב שלישי







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 123

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, ט"ו אלול התשס"ח (15 בספטמבר 2008), שעה 11:00

פניות ציבור של דיירי מקבץ דיור "נווה ספיר" בעכו

חברי הוועדה: סופה לנדבר – היו"ר

ניצן לוז – פניות ציבור המשרד לאיכות הסביבה

רונן כהן – מנהל תחום פרט בקבוצות חריגות, אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

אורה חריש – סגנית מנהלת אגף נכסים משרד הבינוי והשיכון

דקלה עדי פרץ – ראש צוות תכנון מחוז צפון משרד הפנים

חביב קצב – מנהל אגף בכיר לדיור משרד הקליטה

שלום בוכבוט – מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים

יוסף אבוטבול – מנהל מרחב ירושלים ויו"ש עמידר

זאב נוימן – מ"מ וסגן ראש עיריית עכו

ילנה נביליצין – מחלקת קליטה עיריית עכו

לאוניד סובולבסקי – עוזר של מ"מ וסגן ראש עיריית עכו

ראיסה גוט – עיריית עכו

אייל וינרב – מנהל הנכסים סאמיט אחזקות נדל"ן בע"מ

אורנה פרנקל – מנהלת המקבץ

פלורה קוק דוידוביץ – מ.מ.מ.

שלומית אבינח

מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ

פניות ציבור של דיירי מקבץ דיור "נווה ספיר" בעכו

רבותיי, שלום למי שהגיע ואנחנו ממשיכים את הישיבה השנייה היום, ואני צריכה להגיד שהישיבה מתקיימת אחרי שאני ביקרתי במקום. אני נמצאת בפגרה וכמעט כל יום נמצאת במקום אחר. אני ביקרתי גם שם.

בקדנציה הקודמת היתה מצוקה של עולים, היו הרבה עולים שחיכו לדיור. בזמנו של יולי אדלשטיין ובעזרה של חביב הקמנו שם מקבץ דיור. השנים התחילו להתארך, עד שהמקבץ הסתיים היה איזה שהוא עיכוב, בסוף הצליחו עכשיו להעביר מארגמן, לאכלס את המקום, פינו את ארגמן, איכלסו את המקום או חלק מהמקום בנווה ספיר. יש שם כמאה ומשהו איש. לפני שלושה חודשים התחלנו פעילות עם אירנה, פעילות טובה, עיריית עכו מפעילה פעילות למבוגרים שהיו שם בבטלה, לא היה להם מה לעשות, הסתובבו, ובאמת הכרנו את אירנה, שיתוף פעולה מצויין, אנחנו נותנים שם פעילות לעולים, אני חושב שזה הולך טוב, זה מתקדם.

אבל לעולים יש שם איזו שהיא תלונה. יש שני מפעלים שקיימים שם, שעיריית עכו עשתה שם פעילות, אנחנו זימנו את בעל המקום, את בעל המפעל שהוא שם ארבעים חמישים שנה לשימוע, לנסות לסגור את המקום או שהוא יעמוד בתנאים שלנו, שהוא לא יפעיל את המקום בשתיים, שלוש בבוקר, יעיר את כולם, הוא מוציא שם קיטור ועושה רעש, וכל הקטע של העשן מגיע אליהם לחלונות. אנשים מבוגרים, עברו מלחמות, אצלם הכל מתפרש כגזים ורוצים לחסל ואתם לא מבינים מה אנחנו עוברים שם. אירנה תגיד כמה מלים. מהבחינה הזו אנחנו בודקים, יש שם סיורים, גם השבוע סיירנו שם במקום. אנחנו עושים את הפעילות לנסות לסגור את המקום.

יש שם עוד מפעל שמייצר חומרי ניקוי. גם משם יוצא איזה שהוא ריח שהאנשים המבוגרים מבוהלים ממנו, ואנחנו גם שם ביקרנו השבוע. או שבמפעל הזה היו מוכנים לקראתנו או לא, אבל הם השבוע דווקא היו במצב נקי ומסודר במקום הזה.

חוץ מזה, במקום עצמו יש הרבה תלונות לאנשים המבוגרים. למשל שאין להם בערב מה לעשות, אין שם ספסלים. יש גם תעלה, שכשהקמנו את המקום לפני שמונה תשע שנים, משהו כזה, אז בעל הנכס התחייב שהם סוגרים את התעלה. הוא מכר את המקום הזה למישהו אחר, יש לנו מכתב פה התחייבות שלו שתוך כמה חודשים הוא מתחיל לסגור אותו. אנחנו עוקבים אחרי זה. אבל בעל הנכס הראשון, למה ואיך אני לא יודע להרחיב, לא עשה את מה שכתוב בחוזה. הסגירה של התעלה עולה שניים, שלושה מיליון שקל, משהו כזה.

היו שם חברת באו-האוס, שמכרו את המקום לתשובה אם אני לא טועה והוא מכר את זה לגמלאים, אבל התעלה שייכת לבעל המקום החדש. מי שקנה אמור וחייב על פי החוזה לסגור את המקום. אנחנו מבחינת עיריית עכו עשינו את הניקיון הראשוני, אנחנו מרססים, אבל שוב פעם, מדובר באנשים מבוגרים, שהאנשים האלה מבוהלים מכל דבר. אנחנו גם מקימים שם במקום מגרשי טניס, שתהיה להם אווירה יותר טובה קצת. סך הכל התלונות שלהם נכנסות לבעלי המקום, אם זה בעניין של המקלטים שחברת הכנסת סופה תעלה את זה, שאין להם מקלטים, אין להם מים, אין להם איוורור במסדרונות, אם נתנו להם את החדרים אז הם מתלוננים שעל הרשתות, שתבינו, יש חלונות שם, אז רשתות, אם מישהו רוצה להרכיב את הרשת הוא צריך לשלם איזה שלוש מאות ומשהו שקלים להרכיב את הרשת. אני פניתי לחברים, הם אומרים זה לא בחוזה, אנחנו מוכרים את זה. אז גם זו תלונה שלהם, בקטע הזה. אתם תשמעו עכשיו את כל התלונות בנושא הזה.

אנחנו מבחינת עיריית עכו עושים את כל המאמצים שהחיים שלהם יהיו חיים טובים, וכמה שיותר טובים. אנחנו מכניסים פרוייקטים שלנו לתוך המקום, אנחנו מקבלים את הסיוע ממשרד הקליטה חלק וחלק ישירות מתקציב של עיריית עכו, שאחראית על זה לנה שהיא עובדת ישירות עם אירנה. כבר עשינו כמה פעילויות ואני חושב שזה הולך טוב. הרכבנו שם שלושה ספסלים שהיו חסרים. אבל אם מאה או מאה חמישים דיירים יוצאים בערב ואין להם איפה לשבת אז כל אחד יוצא מהבית עם הכסא, זה קצת לא נשמע טוב. אלה הטענות של הדיירים. הזמנו את חברת הכנסת סופה לנדבר, אני רוצה להגיד לכם, במהלך מהיר, בלי הרבה דיבורים, באמצע החופש שלה, הגיעה לשם. היא ישבה איתם ודיברה, היא שמעה את כל הבעיות, ונשמע.

טוב, רבותיי, אנחנו ניתן לדבר לדיירים, אני הייתי במקום אבל בגלל שאני רוצה לכבד את הדיירים ולתת להם הרגשה טובה, בכל זאת הגיעו מעכו, אני אתן להם לדבר. רק אני רוצה בכמה נקודות להגיד. שני הבניינים האלה נמצאים בין מפעלים ותעלת ניקוז. שזה ריחות חזקים ואני חושבת שאתם מבינים שכאשר אנשים מבוגרים נמצאים במצב הזה אז זה מכניס אותם ללחץ. תעלת הניקוז פתוחה, והיו צריכים לסגור אותה לדעתי לפני שנה כשהם נכנסו, וגם להפעיל את כל הדברים כלפי המפעלים.

כמו שאני ציינתי בשבוע הקודם אין שם איוורור במסדרונות. אין צל בגינה, אנשים יוצאים והם לא מבינים מי אחראי על כך. נכון שזאב מטעם העירייה הגיע לשם, ואני לא יודעת איך הוא השיג את הספסלים אבל הוא הכניס לשם ספסלים, אבל אני חושבת שצריכים לדאוג לאנשים, בכל זאת אנשים רוצים לצאת, רחוק לא יכולים ללכת, אין שם גינה, אין שם ירק, אין שם צל, וצריכים לטפל בזה. אין שם גם מספיק פעילות חברתית. אני שמחה שהתחילו פעילות חברתית אבל כנראה מישהו במשרד הקליטה בזמן שמוציאים את המכרזים גם מכניסים בתוך המכרז שיש שם או צריך להיות שם פעילות חברתית. צריך לחצני מצוקה, האנשים בעצם נמצאים בחרדה ובמצב כזה נפשי כאילו הכניסו אותם לאיזו שהיא סאונה, בלי איוורור, בלי מקומות ישיבה, בלי ברז מים וחדרי שירותים, בלי איוורור גם בחדרי שירותים.

אני אתן לרעיה לדבר, היא בעצם ריכזה המון פניות, ואת כל הפניות האלו הם היו מרוצים במקום הישן איפה שבארגמן קיבלו לפני מספר שנים את הדירות שם, אבל כאשר משרד הקליטה העביר אותם לחצו על האנשים האלה לעבור. שלמה זיו לחץ.

לחצו ושיקרו. הם עברו לשם מלחץ ומאיומים כי לא היתה להם ברירה בעצם. המעבר לא עלה להם כלום, זה הכל היה על חשבון משרד הקליטה. הם עברו בחורף. לא ראו שום דבר ולא שמעו על שום בעיות. הם היו מפוחדים. הם חשבו שאם הם לא יעברו אז הם יישארו תחת השמיים הפתוחים. לא מבינה באיזה ראשים נולד הפרוייקט הזה מבחינת תכנון. יש שם מפעלים כימיים, שמזיקים לבריאות. מפעל לצמיגים, עבודה בלילה, בשתיים בלילה ובעשרה לשש בבוקר. משחררים ריח. הם נושמים כל יום אדים של דבק וגומי. יש גם מפעל לחומרי ניקוי. ניסתה להיכנס למפעל אבל בעל המפעל סילק אותה. היא הצליחה להיכנס למפעל ודיברה עם העובדים שם במפעל. היא ראתה שם עשן מאוד גדול ואז היא עוד יותר נבהלה מכל מה שהם נושמים.

המהנדס הראשי של המפעל אמר תכתבי לאן שאת רוצה, תפני לאן שאת רוצה, תעשי מה שאת רוצה. כל יום מתעוררים בארבע לפנות בוקר. החלונות שלהם ממש משקיפים למפעל. חמישה דיירים כבר עברו משם. אין אוורור במסדרונות. בשטח אין שם שום דבר ירוק או צמחיה. יש רק שלושה ספסלים. אין הצללה. מקלטים לא מאובזרים. אין שירותים, אין מים, אין כסאות, אין כלום בתוך המקלטים. בתעלה יש צפרדעים והם שומעים כל הלילה את הצפרדעים.

חוץ מזה יש ריח מהתעלה הזאת, זו תעלת ניקוז.

זה מקור לזיהומים. מדובר באנשים בני שמונים פלוס. לא יודעים מי הבעלים, טענה אליך שאתה קמת באמצע הישיבה ועזבת. בשביל מה אנחנו משלמים תשע מאות שלושים שקל. לא ברור איך ליד מפעלים כאלה בנו בנייני מגורים. זה השמדת עם.

חביב, אתה זוכר, קיימנו פעם אחת איזו שהיא ישיבה באיזה שהוא הוסטל באשדוד, אתה זוכר, לא תרגמתי הכל אבל גם לא נתתי לאנשים להתפרץ, ואתה זוכר איך אנחנו החזקנו אותם. עכשיו אני צריכה להגיד לזכותו של זאב, ועכשיו אני לא אתרגם את זה, הוא פשוט החזיק אותם בכוח, מפני שהצער והכעס שיש במקום זה פשוט בלתי נסבל. והם לא כועסים סתם. יש שם עובדה ששני הבניינים האלה נמצאים באזור של תעשייה. ואני לא יודעת מי לא ראה את זה, איך לא ראו את זה, אבל בניין עומד בין מפעלים, שיש שם זיהום אוויר, ובין התעלה הזאת, שזה פשוט בלתי נסבל. ואני לא יודעת, לא מעבירים אנשים מבוגרים למצב כזה.

לפני שניכנס לדיון רציתי להגיד משפט אחד, וזה גם לך איל וגם לך אירנה. פשוט, איך אומרים, אנחנו יושבים פה, אנחנו משרד הקליטה, אנחנו אחראים על הבניין, אנחנו שכרנו את הבניין. אנחנו יושבים פה מול העולים ויושבים בוועדה לפניות הציבור בכנסת. אנחנו אחראים מול הכנסת, מול העולים, מול כל מי שצריך. אנחנו אתכם, אם צריך לעשות משהו אתכם, אתם לא צד כרגע, תרשו לי להגיד, תשמעו את זה, אנחנו חתומים על חוזה, אנחנו אחראים על החוזה, יש לי בקשה לא להיגרר לדברים שלא צריך להיגרר אליהם. תודה.

אני מהמשרד לאיכות הסביבה. לגבי זה ששמים בניינים ליד מפעלים זו לא האחריות שלנו, אם אפשר אחר כך לתרגם לה מה שאני אגיד לה, זה לא אחריות שלנו וזה באמת לא קשור. אבל מה שחשוב בשביל להרגיע אותה זה שאנחנו בודקים את המפעלים האלה באופן קבוע, מבקרים בהם הרבה מאוד, אנחנו יודעים מה המצב. אין שם זיהום אוויר. יש ריח. הם התלוננו בזמנו על ריח ואת הריח עם המפעל צמיגים אנחנו הקטנו. על הרעש פעם ראשונה שאנחנו שומעים וזה דבר שאנחנו נבדוק. זאת אומרת המפעל של החומרי ניקוי זה בעיקר איפסון. אנחנו בודקים בתוך המפעל ואין זיהום אוויר שיוצא מהמפעל שמסוכן לאנשים. זה חשוב שהיא תדע בשביל להרגיע אותה.


לגבי תעלת הניקוז, זה לא ניקוז של ביוב, אני הבנתי שהיתה שם בעיה של מי תהום גבוהים ועשו תעלה, בחורף זה בטח יותר זורם, יש שם מי גשמים אבל עשו את התעלה בשביל לנקז את מי התהום הגבוהים. זה לא שעובר שם ביוב. אם יש יתושים זה לא בסדר, ברור שצריך לטפל בזה. אם מים עומדים בקיץ זה לא בסדר, צריך לטפל בזה.

מי צריך לטפל בזה?

העירייה, אני מניחה שיגידו מה שהם עושים. אנחנו יכולים לבוא לבדוק, ואם יש עוד תלונות ועוד תלונות, הבעיה של מים עומדים בתעלה וזבובים ויתושים, אנחנו נבוא ונעשה את הבדיקות והעירייה מחוייבת לבוא ולטפל. אבל חשוב שהיא תבין שאנחנו עושים שם הרבה בדיקות, בגלל שזה קרוב לאזור מגורים. זה האיגוד ערים לאיכות סביבה גליל מערבי עושה את זה. הם מגיעים לשם המון.

אנחנו עושים שם פעם בחודש.

אני לא יודעת, רבותיי, תשמעו, משהו לא מסתדר לי. אם לא הייתי במקום אז הייתי קוראת את המכתב, הייתי אומרת זאב, היו שם משרד איכות הסביבה, הכל בסדר, רק אנשים מתים שם, אני לא יודעת ממה הם מתים אבל זה כנראה מהיסטריה שיש שם במקום. אני הייתי שם במקום. ריח מגעיל, אני לא יודעת האם מותר לבנות את הבניינים בתעשייה, זה איזור תעשייה.

זה לא החלטה שלנו.

בסדר, אנחנו עכשיו נשאל את משרד הפנים איך הכניסו את האנשים המבוגרים למצב כזה. זה מצב פשוט בלתי נסבל.

אבל לגבי הריח של הצמיגים אנחנו עבדנו עם המפעל הזה והם הקטינו ריח. עכשיו הצמידות הזאת אמרתי מראש, זה לא מקובל עלינו, אבל לא מתייעצים איתנו על זה.

מזכירים לי שכשאני באתי אני שטפתי את הרכב לפני זה, נכנסתי למקום, הייתי שם שעה, שעה וחצי, כל הרכב שלי היה עם אבק כזה מגעיל.

יש שם בנייה ליד, של המגרשי ספורט האלה.

אבל אני הייתי בחצר של המקום הזה. משרד הפנים, מה קורה שם?

אני דקלה, נציגה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. אני יכולה לספר לכם על המצב התכנוני. איפה שהוקמו מקבצי הדיור זה שטח ששינה ייעוד מתעשייה למגורים, לפני הרבה שנים, הוא שינה את הייעוד למגורים ובשטח הזה הוקמו מקבצי הדיור. שטח של המפעלים זה שטח שהיה שטח תעשייה. כששינו את הייעוד למגורים לקחו בחשבון שכל האזור תעשייה צריך לעבור רה-תכנון ולשנות ייעוד למגורים.

זאת אומרת את המפעלים צריכים להעביר למקום אחר, בשפה הכי ברורה.

כן. עכשיו באמת אושרה תכנית בשנת 2004 בשטח של המפעלים האלה, שהמפעלים מסומנים להריסה ומיועדים למגורים. יש שם שטח שמיועד למגורים. עכשיו השטח הזה, התכנית הזאת עוד שנה התוקף שלה פג, כי היא היתה לתוקף מוגבל של כמה שנים. משיחה עם מהנדסת העיר של עכו היא אמרה שהם עושים עכשיו תכנית חדשה שבאה להאריך את התוקף של התכנית הזאת כי הם כן מעוניינים שהשטח יישאר שטח למגורים. שטח לבנייה למגורים ולא שטח לתעשייה. גם לפי תכנית המיתאר החדשה לעיר עכו שהיא עכשיו בהכנה ותכנית האב שאומצה על ידי הוועדה המחוזית השטח מיועד למגורים. השטח צריך לעבור ולהשתנות להיות מגורים, לא שטח של תעשייה.

מי אחראי על זה שמפעילים בינתיים שם מפעלים?

היזמים של התכנית שייעדה את השטח למגורים זה היו יזמים פרטיים, שהשטח הוא שטח של המדינה, עם חכירה ליזמים פרטיים. אני הבנתי שהיזמים כן ניסו לשווק את השטח וזה לא היה להם מספיק כלכלי, אז הם לא עשו את זה בינתיים.

אנחנו השארנו שם, אם את זוכרת, מאתיים שבעים יחידות דיור. בלחץ שלי שהדיור לא יהיה פחות ממאה מטר, את זוכרת, לא רצינו שם דיור קטנות, רצינו איזו שהיא שכבה של ציבור ברמה יותר גבוהה, ואז זה נתקע באיזה שהוא מקום. הם רצו שלוש מאות ועשר דירות, היה שם סיפור.

עכשיו לא מעניין אותי איזה תכנון היה ואיזה ועדה אישרה. אם היה שם שינוי בתכניות ואישרתם בעצם את הבנייה בוועדה המחוזית, איך אתם משאירים שם את המפעלים, מי אחראי לכך שמפעלים בינתיים מפעילים את המפעלים והם עובדים במקום לסגור אותם מייד לפני שהעבירו את האנשים לשם.

תראי, לפי התכנית אנחנו אחראים על התכנון, אבל ביצוע בשטח אנחנו לא יכולים להכריח.

מי אחראי על השטח?

מכיוון שהיוזמה פה, היזמים פה היו יזמים פרטיים.

אבל הם יזמים פרטיים במדינת ישראל, לא באי בודד.

נכון, זה שטח של המדינה. אני מניחה שאולי אם היו מסבסדים להם את זה אז זה היה הופך להיות יותר כלכלי ומישהו היה הופך את זה.

לא, אבל לפני שנתתם אישור, אתם נתתם אישור לבנייה ציבורית.

אנחנו משנים את הייעוד של השטח. אנחנו קובעים מה הייעוד של השטח. היתרי בנייה יוצאים, אחרי זה מישהו צריך לבוא, לפנות לוועדה המקומית שנמצאת בעירייה ולהוציא היתרי בנייה. אף אחד לא בא ועשה את זה. אף אחד לא לקח את היוזמה, כנראה בגלל חוסר כלכליות של השטח.

היזם שתכנן את המקום יום אחד ראה בעיתון שיש מכרז, חמישה שישה יזמים מהעיר הגישו בכל מיני מקומות בעיר והם זכו. אנחנו לא יכולנו למנוע את זה מהם. הם אמרו אנחנו בונים שני בניינים פה. אנחנו לא יכולנו למנוע את זה אחרי שאישרנו. אבל המקום היה מיועד, על החניה.

אבל מישהו אחראי על זה, נכון, שינו את היזם, זה נמצא בתוך מדינה, ועדה מחוזית שינתה את הייעוד, כאשר משנים את הייעוד לוקחים בחשבון שיש שם מפעלים וזה איזור של תעשייה וצריכים לשנות את זה. רבותיי, זה לא נשמע לי הגיוני.

ועדה מחוזית אישרה שינוי ייעוד. אבל מתן ההיתר לבנייה זה ועדה מקומית שאישרה את ההיתר. ועדה מקומית היתה צריכה להמשיך לדעתי ולדאוג לפינוי כל האיזור מהאיזור התעשייתי. זו דעתי זאב.

אני מקבל את זה, אבל מישהו יזם צריך לבוא.

מי היה אז ראש העיר?

שמריהו בירן. אם בא יזם ואומר אני רוצה לבנות פה בניין והוא מקבל מהמדינה, אדמות מינהל, אז המינהל צריך לבוא.

אני רוצה שאנשים ימשיכו להיות בתנאים תנאים, ולא בתנאים כמו שהם חיים.

משרד הקליטה שייתן את השירות שלו למקום.

טוב, תסבירו לי איפה נמצאת הבעיה, איך אנחנו מטפלים עכשיו בבעיה הזאת.

העירייה צריכה לדאוג לפנות את המפעלים. ואז יהיה קרקע שיהיה יותר קל לשווק אותה. תבדקו את זה.

המבנים מיועדים להריסה וכתוב פה שזה באחריות הוועדה המקומית תוך חצי שנה מיום אישור התכנית לפנות את המפעלים ולהרוס אותם. ועדה מקומית אחראית להריסה של המבנים האלה, תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, שזה היה 2004. עוד שנה כבר התוקף שלה פג, אבל הבנתי שהם פועלים להאריך את התוקף של התכנית. העירייה כן מעוניינת שיהיו שם מגורים ולא תעשייה.

אבל כמה זמן צריך להרוס מפעל?

תשמעי, את לא יכולה לבוא לבנאדם שחמישים שנה יש לו שם מפעל- - -

אבל זה בטוח חלק מהמכרז. כשאתה הוצאת את המכרז לשיווק אתה היית צריך לתת ביטול.

חבר'ה, מי שעשה את השיווק, יושבת פה דקלה, אנחנו ישבנו באותה ועדה. בעל הנכס, שהיה אז באוהאוס, הביאו איזו שהיא תכנית. הם הכניסו אותם בתכנית מיתאר.

רק העירייה יכולה לאכוף את זה.

טוב, חביב, מה אתה אומר, כמה שנים עמדו הבניינים האלה ריקים?

שנתיים וחצי הבניינים עמדו ריקים.

למה העברתם אותם לפני שהרסו את המפעלים האלו?

אין שום קשר, אנחנו יש לנו בניין, אנחנו קיבלנו היתרים, אנחנו פעלנו עם בניין עם היתר מגורים, אנחנו קיבלנו אישור של ועדה מקומית לאיכלוס, קיבלנו אישור ועדה מקומית להקמת המבנה. הלכנו על פי החוקים, יש לנו את כל האישורים. אנחנו פועלים על פי אישורים ואנחנו לא מאכלסים שום בניין בלי אישורים. ואנחנו קיבלנו את כל ההיתרים. ואני שמח כל יום שאנחנו פינינו את ארגמן והעברנו אותם לפה. אני שמח על כל יום.

הם היו שמחים להיות בארגמן.

אני שמח על כל יום שאנחנו פינינו, אני חושב שזו היתה פעולה נכונה, היתה פעולה בזמן הנכון, במקום הנכון והיתה הכרחית.


עכשיו אני חוזר לנושא עצמו. אנחנו כמה פעמים כבר פנינו, שתדע זאב, פנינו כמה פעמים לראש העיר בנושא של המפגעים התברואתיים האלה. אנחנו לפני איזה חודשיים פנינו גם באמצעות עמידר למשרד לאיכות הסביבה, שיבוא ויבדוק את הנושא הזה. אנחנו לטעמנו, ואני לא בא על תקן של מחלק אחריות, זאב, אל תבין את זה בצורה לא נכונה, אתה מכיר אותי. אני חושב שזו אחריות העירייה לאכוף את הנושא הזה. המקום הזה הוא מפגע. אי אפשר לבוא ולהגיד גבירתי שייצא ריח, לא ייצא ריח. המקום, מי שהיה במקום ורואה את המקום, אני לא איש מקצוע כמוך אבל אני חושב שהמקום הזה מהווה מפגע תברואתי. אני פניתי כבר כמה פעמים לראש העיר במכתב הזה, ולאחר שראיתי שזה לא התקדם ביקשתי מעמידר לפני חודשיים לפנות למנהל המחוז של משרד איכות הסביבה בצפון שיבוא, יאכוף ויבדוק את הנושא הזה. לטעמי זה מפגע תברואתי לכל דבר ועניין.

תראה, לנו יש אנשי מקצוע שבודקים את הדברים, וזה התוצאות שהם נותנים.

אני מכבד את זה, רק אני חייב להגיד לך, אם תרשי לי.

אבל אם היו שואלים את משרד איכות הסביבה לפני שבונים את הבניינים האלה אם צריך לשים מגורים ליד איזור תעשייה.

זה לא נכון, הלא החליטו על כל השטח בשינוי ייעוד. הנקודה היא שהעירייה לא אכפה את פינוי האיזור הזה. לדעתי העירייה צריכה לאכוף את הפינוי, היא צריכה לבצע את הנושא של ההחלטה של שינוי הייעוד כי יש החלטה של ועדה מחוזית לשינוי ייעוד, לדעתי צריכים לעשות את זה. ואני חושב, את היית במקום גברת?

אני הלכתי למקום לפני שבאתי לפה.

אז אני הייתי במקום, אני לא איש מקצוע, אתם אנשי איכות הסביבה יודעים, יש לכם את התקנים שלכם, אני מכבד את זה, אבל תדעי, מי שנמצא במקום רואה שזה מפגע.

תשמע, מפגע לבנאדם שמריח ושומע רעש, לבי לבי איתו. אני לא אומרת, אנחנו בודקים את המדדים של התנאים שאנחנו צריכים לעמוד בהם. אבל יש מקומות, בשביל זה יש איזורי תעשיה ואיזורי מגורים. תעשייה כולם עובדים באותן שעות ועושים רעש ומהומה ומגורים גרים לחוד. אם שמים מגורים של אנשים ליד תעשייה זה באמת לא בסדר.

את צודקת. צריך לפנות את המפעלים האלה.

השאלה באיזו שעה אתם בודקים. אם תבואו בשתיים היא טוענת, אם אתם באים בשמונה עשר בבוקר. היא אומרת שמעירים אותם בשתיים שלוש בבוקר.

אז יבוא פקח שלנו בשתיים בלילה.

יש לך חוזה לפנות את המקום, יש לך את הכלים המשפטיים להוציא צו סגירה.

רבותיי, אני צריכה להגיד שהוא בינתיים ממלא מקום ראש העיר, הוא לא ראש העיר, וההחלטה היתה של שמריהו, שאתם יודעים באיזה מצב הוא נמצא. אז עם כל הכבוד אנחנו עכשיו מנסים את האשמה לזרוק אחד על השני. אני שואלת מה אני עושה כדי שאנשים יהיו במצב טוב. אני חושבת שזו אחריות של כולנו.

נכון, אנחנו מרגישים אחריות ואני חושב שצריך לפנות לאלה שזכו במכרז. מי שמחוייב, מי שמחזיק בשטח הזה. אין תכנית שמוציאים, שמקבלים עליה היתר בלי תנאים. יש סט של תנאים, אתה מקבל, אתה צריך לעמוד בקריטריונים, יש לך לוח זמנים.

העירייה צריכה לבדוק את ההסכמים שיש שם, אם צריך לפנות אנשים תמורת פיצוי אז לעשות מה שצריך ולשווק את הקרקע למגורים. אבל זה עניין של העירייה.

תסבירו לי מה אני עכשיו כיושבת ראש ועדה צריכה לבדוק.

אני הייתי פונה לראש העיר, אומר לו זה המפגע, בוא תגיד מי אחראי.

אנחנו מטפלים בזה עכשיו, אמרתי לכם בתחילת דבריי שהיינו במקום, ואנחנו רודפים אחרי אנשים, ואנחנו בודקים ביום ובלילה. אם איכות הסביבה מגיע ואומרים שהכל בסדר אז אנחנו בבעיה.

אתם החלטתם שזה לא איזור של מפעלים, אתם צריכים להוציא את המפעלים משם. אי אפשר לשנות את התקנים של איכות הסביבה בגלל ששמתם אנשים ליד מפעלים.

תקשיבי, התפקיד שלך זה כרגע להגיד, אני ככה חושב, כי אני גם יושב באיכות הסביבה בכרמיאל, התפקיד שלך להגיד אם זה מסוכן או לא מסוכן. תבואו בלילה, איפה שמנו מה שמנו אנחנו נדון, תאמיני לי, דיקלה פה.

אני לא חושב שחייב להיות מסוכן, מספיק שזה בלתי נסבל. אם היא אומרת לך אני לא יכולה לחיות שם זה בלתי נסבל. לא חייבים למות מכל דבר.

אפשר לשלוח פקח בשתיים בלילה שיקשיב לרעש. רעש זה גם מפגע. אז עכשיו אנחנו שומעים פעם ראשונה בלילה שזה קורה. המפעל דיווח לנו שהוא עובד בין שש בבוקר לשש בערב. אנחנו קיבלנו את מה שהוא דיווח. יבוא פקח ושהם יגידו בדיוק באיזה שעות זה קורה.

אני מבקשת מכם, איכות הסביבה, משרד השיכון, משרד הקליטה, עמידר, תפתחו את המכתב שאני כתבתי, תרגום של פנייה שאני קיבלתי והעברתי אותה למשרד הקליטה. אני קיבלתי פנייה של אנשים. תסתכלו על מה שהם כותבים. על מפעלי כימיקלים, על חומרים מסוכנים ,על זה שיש שם ריחות וסבל וכאבי ראש וגרון ועיניים ופה. גברת זקנה, קשישה, עם מחלות נשימה, היא פשוט גוססת שם במצב הזה.

אני בכל זאת רוצה לחלק, אם תרשי לי, את הנושא לכמה דברים. יש את הנושא של בדיקה של איכות הסביבה שהגברת המכובדת ממשרד איכות הסביבה אמרה מה שאמרה, שתלך לבדוק וכו', שהנקודה היא, אין בעיה שם של רמה, זיהום אוויר, סכנה, כל מיני דברים כאלה, אני מניח שהיא בדקה את זה. אבל העובדה קיימת והבעיה קיימת. הגברת אמרה שתבדוק בלילה. הבעיה קיימת ויש בעיה. אני הייתי במקום כבר כמה פעמים, אני פניתי לראש העיר כבר כמה פעמים, ויותר מזה, מאחר והתייאשתי ביקשתי לפנות למשרד איכות הסביבה לבדוק את הנושא הזה כי לטעמי זה מפגע. אני הייתי במקום כבר כמה פעמים, מי שנמצא במקום לא יכול להגיד שזה לא נפגע. אז יכול להיות שעל פי התקנים שלכם, אני מכבד את זה, אבל שתדעי שהמקום מהווה מפגע.


עכשיו אני מגיע לנקודה השנייה, יש פה נושא אכיפה של הרשות המקומית לנושא של החלטות שהתקבלו. ואין מה לעשות, החלטות שהתקבלו שינו את האיזור משינוי ייעוד לאזור תעשייה לאזור מגורים. חלק מהנושא הזה קם כאזור מגורים וחלק שני לא אכפו את הנושא של שינוי ייעוד. אין מה לעשות. העירייה, זה סמכות שלה, זה החובה שלה לאכוף את הנושא הזה בדרך שלה, לא כל כך פשוט, אני מודע לזה זאב, אבל אין מה לעשות, זו אחריות העירייה לאכוף ולפנות את המפעלים. ללא שום קשר לרמת הזיהום שיוצא משם. כי ברגע שהתקבלה החלטה לשנות את הייעוד העירייה צריכה לאכוף את זה. אין מה לעשות. אז לאחר שהעירייה אוכפת את זה, אז כבר ההחלטה השנייה, יש שיווק, אין שיווק, זה כבר נושא אחר לגמרי. אבל אכיפת שינוי הייעוד העירייה חייבת לעשות את זה. ולא על תקן של הפלת אחריות.

קודם כל אני רוצה להגיד לכם שההחלטה היא מ-2004. חבל מאוד שאתה לא היית איתי בקשר בתקופה האחרונה, אני בטוח שאני אעלה את זה לראש העיר, ראש העיר הוא קשוב, משתף איתי פעולה, אני בטוח שאנחנו נשתף פעולה בנושא הזה, אני אעיר את תשומת לבו. דקלה כבר מודיעה לך פה שהמהנדסת שלנו אמרה, אני אגיע היום לעירייה ואני כבר אבדוק את זה.

אפשר להגיש בקשה לשנות ייעוד חזרה לתעשייה.

אבל כבר הבתים נמצאים, אז מה עשינו בזה. דקלה העירה את תשומת לבי, אני בטוח, אני אגיע היום אני אבדוק את זה. אני גם אדבר עם המהנדסת, אני אעיר את תשומת לבו של ראש העיר, יש לנו שיתוף פעולה מלא.

דרך אגב, אני גם מוציא מכתב היום לראש העיר, בעקבות זה. עכשיו דבר שני בנושא התעלה, אני שומע את זה פעם ראשונה היום, אני כבר כמה פעמים דיברתי עם ראש העיר על נושא התעלה, כשהיינו במקום אפילו ביחד, ולא ידעתי שנושא אטימת התעלה מוטל על היזם.

לא, לא היזם שלכם. בעל הקרקע, זה שם הום-סנטר.

כי אני כבר כמה פעמים כשפניתי לראש העיר בנושא אטימת התעלה אז הוא אמר שהוא מטפל בזה ושלח פקחים ושלח טרקטורים עם כל מיני משאיות עפר על מנת לעשות את זה.

בתכניות הפיתוח העתידיות של השטח הזה התעלה צריכה להיות סגורה.

אבל איך אוכפים את זה? זאב, אני חייב להגיד לך, מי שנמצא שם במקום זה מפגע תברואתי אמיתי. מבחינת יתושים ומבחינת דברים אחרים שאני לא רוצה להזכיר מה קורה שם, וריחות. אין מה לעשות, זה עובדה.

אנחנו מטפלים, העירייה מטפלת בזה.

אותו יזם גם ממשיך ומגיש בקשות להיתרי בנייה באיזור הזה שם. זה אחד מהכלים שיש לכם, לאכוף את זה שהוא יסגור כבר את התעלה הזו, כי זה משהו שהוא היה צריך לעשות.

דקלה, את יודעת, המעבר הזה מבאוהאוס לחברת דלק זה מה שתקע את העניין, את יודעת.

כן, אבל הם מאוד פעילים מבחינת בקשות להיתרי בנייה, והם כל הזמן פונים, זאת אומרת לבקש הם מבקשים.

הם קנו את זה מבאוהאוס. זה ההתחייבות של באוהאוס ב-2004 על התעלה. בסדר.

הם אומרים שלפני ביקור של משרד איכות הסביבה הם עשו ניקיון ובגלל זה אתם הגעתם ובדקתם בעצם מצב טוב ותקין, במפעל הצמיגים.

כי החומרי ניקוי, שמבחינתנו זה דברים שבאמת מסוכנים, הבנו שזה בעיקר איפסון שם ומאוד בדקנו. לגבי הצמיגים מה שהוא אמר לי האחראי על התעשייה של איגוד ערים גליל מערבי, שבודק שם פעם בחודש, שזה לא עניין של ניקיון, זה עניין של הסכנה של מה שיוצא, שאולי את רואה, אולי את מריחה, אבל זה לא באמת מסוכן.

רבותיי, אני רוצה שתתקנו את זה. קודם כל אני חושבת שבזמן שמוציאים שינוי ייעוד מוציאים גם מכתב דרישה לעירייה. זה פשוט משהו בלתי נסבל. אני לא רואה עכשיו לחפש מי אחראי על הסיפור הזה אבל אני מכריזה על כך שאנשים שנמצאים שם הם נמצאים בתנאים בלתי נסבלים. זה פשוט אי אפשר לסבול. ובגלל זה קודם כל חביב אני מבקשת באותו זמן שאתה תשלח את המהנדס שיבדוק אוורור בהוסטל בחדרה אתה לבדוק לי בבקשה את מצב האוורור במקום בעכו, בגלל שיש אותה בעיה.

אני אבדוק, אבל הבעיה שם זה לא אוורור. אבל לא משנה, נעשה את זה. אני אכבד את זה. אני יכול להגיד לך ברשותך גבירתי, אם הבעיה של המפגעים הסביבתיים האלה תיפתר פשוט הבניין הוא לתפארת עם ישראל.

כן, אבל תסביר לי, גינון והכל מי אחראי על כך? אין שם גינון, אין שם צל.

זה אחריות הרשות המקומית שנתנה היתר, הרשה לי, זאב, גם בתוך המיתחם שאתה אישרת תכנית, הלא שום תכנית לא קמה לפני שרשות מקומית מאשרת, גם בתוך המתחם. אני בפרוגרמה שלי כשאני מפרסם לשכירת מקבצי דיור אני לא מתייחס לגינון. גינון אצלי זה לא חלק מהמפרט, גם זה לא אחריות שלי. אחריות הרשות המקומית לקבוע איפה היא עושה גינון, איפה היא לא עושה גינון. גם כשהיא נותנת היתר לבעל הבניין לבנות איזה בניין, באיזה גודל, היא קובעת.

בתוך המתחם אנחנו לא קובעים אם יהיו ספסלים בחוץ, אם יהיה להם צל או אם מוכרים להם את הרשתות. אנחנו לא יכולים לשלוט על זה.

אני לא חושב שצריך גינון במקום. אם אתה שואל אותי, אני ברמה המקצועית, זה מדובר בבניין למגורים, אין שום קשר בין בניין למגורים לגינון.

רבותיי, תשמעו, זה אנשים שרגילים לצאת ולא לשבת עשרים וארבע שעות בחדר. אין שם פארק, אין שום מקום, המקום של התעשייה הפך להיות למקום מגורים.

אבל יש גם מועדון, גבירתי, יש מועדון בפנים, יש מועדון ממוגז, יש מועדון ענקי, יש יופי של שולחנות, יש טלויזיה, יש משחקי שח.

חביב, אנחנו לא יכולים להגיד לאנשים מבוגרים תשבו שם בחדר או תשבו במועדון או תשבו באיזה שהוא מקום. הם רוצים לנשום אוויר.

משרד הגמלאים רצה בזמנו להוסיף כמה ספסלים למקום. היתה בקשה, אנחנו בזמנו ישבנו ודיברנו עם המנכ"ל שלך והוא אמר שהוא הולך לתת ספסלים במקום, באותו יום שהיה במקום ביחד עם השר, אמרו שהולכים לתת ספסלים למקום לטובת הדיירים.

אני הייתי במקום ולא זכור לי שהובטחה הבטחה כזו, אבל אני ידוע שעלתה הבעיה ועלתה הבקשה והנציגים מטעם המשרד פועלים לספסל שם את המקום. הגורם שמטפל בזה הוא יבדוק דרכים לסייע בדבר הזה.

כמה זמן אתה צריך? עד סוף חודש הזה אתם תהיו מסוגלים להביא את זה? תשמע, מתי היה הביקור של השר?

היה לפני ארבעה, חמישה חודשים. אבל לא היתה הבטחה כזו. הבעיה של הספסלים עלתה מאוחר יותר. אני אומר עוד דבר, ממול המבנה יש שטח פתוח, ובישיבה שהיתה גם עם השר וגם עם ראש העיר אנחנו החלטנו להקצות מתקני כושר בטבע שמותאמים לאוכלוסיה המבוגרת שזה יהיה גם כן חלק מהפעילות של הדיירים וביקשנו שהמתקנים שאנחנו מקצים לעירייה יותקנו בשטח הזה ממול.

אבל צריך צל.

מתי אתם מעבירים את זה?

זה אמור להיות בתחילת 2009. לא דיברתי על ספסלים עכשיו.

המפלגה של גמלאים מדברת כל כך גבוה על דאגה לקשישים ומבוגרים.

אני לא מהמפלגה, אני מהמשרד. אז אני מצטער.

אז אני אומרת, גם השר שלך מדבר גבוה מאוד בכנסת.

אני יכול להעביר לו את המסר.

תעביר לו את המסר ותטפלו בזה דחוף. אם הבטחתם לאנשים אני חושבת שהשר הגיע לכאן לכנסת ולממשלה כדי לטפל בבעיות של קשישים. בינתיים אנחנו מטפלים ושם כמו צב, הולך לאט לאט וכלום לא זז. לא מקובל עליי.


רבותיי, אנחנו נכנסים ליום כיפור עוד מעט, אז לפני שאנחנו ניכנס ליום כיפור, כל הדברים שאנחנו צריכים לבקש סליחה אנחנו נבקש סליחה בצורה אחרת. אנחנו בבניין הזה נבקש סליחה בזמן שאנחנו נתקן את הבעיות שיש שם. אני היום מעבירה מכתב לראש העיר על דרישה לסגירת המפעלים, ואנחנו נפרסם את זה גם בתקשורת. אני חושבת שמי שצריך להיות אחראי לכך זה העירייה. יחד עם זה, אני לא רוצה להוריד את האחריות מכולנו בגלל שפה יש סלט אחד גדול. אחד מעביר את האשמה לשני, שני לשלישי, ובינתיים אנשים כבר כמה חודשים חיים בתנאים לא תנאים. אני גם מבקשת ומעבירה את הפנייה לראש העיר לדרוש לסגור את התעלה. אני מבקשת מהשר לאיכות הסביבה לעשות את הבדיקה דווקא בלילה, בזמן שזה מפריע לאנשים. אני חושבת שהטענות שלהם מוצדקות ובגלל זה צריכים לעשות את הבדיקה בדיוק בזמן ושלא ידעו שיש בדיקה. אני חושבת שבזמן שהם מכינים את עצמם לבדיקה זה לא טוב.


ולך חביב אני מבקשת בזמן שאתה תשלח לחדרה את המהנדס שהוא גם יבדוק בעכו. אלו הדברים ואני תוך זמן קצר אדרוש ישיבה נוספת כאשר כל אחד ידאג להעביר לכאן מה נעשה בזמן הקצר הזה. אני מבקשת שתעשו שם פיתוח ושיהיה צל לאנשים וספסלים ושזה לא ייקח עד שנה הבאה מפני שבשנה הבאה אני מאמינה שחלק מהדיירים כבר לא יהיו כאן.

יש את נושא הרשתות. הם קיבלו חלונות ללא רשת. בא בנאדם רוצה רשת הוא צריך לקנות אותה מהם, כי זה לא בהסכם איתם.

הוא לא צריך לקנות את זה מאתנו. אנחנו יצרנו איזה שהוא קשר עם ספק ואנחנו הוזלנו את העלויות ואנחנו מציעים להם את זה במחיר מאוד מוזל. אף אחד לא צריך לקנות את זה מאתנו. צריך להסביר פה משהו לגבי המבנה הזה שאת אומרת שהחיים שלהם הם בלתי נסבלים. צריך להפריד בין האיכות של הסביבה לאיכות חיים בתוך המבנה. כי המבנה הזה הוא מבנה ברמות הכי גבוהות.

אם אתה תשים את הבניין בגן עדן זה דבר אחד ואם אתה תשים את הבניין הזה בגיהנום אז הוא יהיה גיהנום. אני לא רוצה להפריד בגלל שאנשים חיים בתנאים לא תנאים.

אבל את צריכה להבין את כל התנאים, כי אנחנו קנינו את המבנה הזה כבר מתוכנן. מתוכנן אחרי שאישרו את התכנון הזה בכל הוועדות. אני במקרה מהנדס בניין שיודע את כל התהליכים, קנינו את זה כבר מאושר, עם חוזה. אנחנו מילאנו את כל התנאים של החוזה, בנינו את הבניין.

אבל אתה יודע למה צריך רשתות? בגלל המפגעים. לא צריך רשתות. בבית שלי אין לי רשת.

בקיצור, באמת צריך להבין, המתקן עצמו, מועדון, חדר כביסה, כל השטחים הציבוריים, הם ברמה הכי גבוהה.

תשמע, יכול להיות שאתם עשיתם טעות בקנייה הזאת.

הבעיה היא לא אצלם.

הבניינים יפים אבל חיים שם בלתי נסבלים.

אנחנו גם מנסים לעזור לדיירים, ופנינו לעירייה שבאמת תטפל במפגעים של המפעלים והתעלה הזאת, וגם כתבנו מכתב וקיבלנו תשובה מהעירייה שדלק אחראית לסגור את התעלה הזאת.

הכל בסדר שם בבניינים האלה?

לא, אנחנו יודעים שיש בעיה עם הסביבה.

אתה יודע שקשה לאנשים מבוגרים כאשר אין אוורור?

איפה אין אוורור? בואו תהיו ממוקדים. אני גר בבניין שמונה עשרה קומות, גם אצלי בקומה אין חלונות. זה תקן, תקן לבנייה. אתם רוצים עכשיו לשנות את כל התקנים, לפרוץ חלונות? אין כזה דבר.

הבעיה ממוקדת במפגעים התברואתיים שנמצאים בסביבה שאכן אני חושב שהם בעייתיים מאוד מאוד.

חביב, תשמע, אני יכולה, לפני שאני מסיימת, לקבוע שוועדת פניות ציבור תפנה לכנסת ותקבל אישור לחקירה פרלמנטרית מה קרה שם, איך אישרו ומי אישר. לא רוצה לעשות את זה. יש פה המון רשלנות, אבל האנשים האלה, מבוגרים, שעברו בחיים, ניצולי שואה, אנשים מבוגרים שכל כך הרבה אסונות עברו בחיים, לא מגיע להם מה שהם חיים היום. ואני מדברת בשפה הכי עדינה. לא רוצה לזרוק אשמה על אף אחד. אבל יש פה מצב נתון ואתה בדיוק יודע.

אני לא מתווכח איתך. אני בא ואומר שהמקום הזה יש בו מפגעים תברואתיים מאוד בעייתיים שצריכים לחסל את זה.

אם המצב בזמן קצר לא יתוקן אני אקיים את הישיבה הבאה במקום, והכעס שיהפוך להיות לגיהנום לכל אחד שיושב פה בשולחן יהיה פשוט קטסטרופה. ואתה בדיוק יודע, כאשר אנחנו היינו בהוסטל באשדוד, אם לא הייתי מחזיקה את האנשים האלו אני לא יודעת מה היה קורה שם. אני הייתי בישיבה, ואני הגעתי מאשדוד לעכו, פיספסתי את היום שהיו לי כמה דברים אחרים. אבל אני אומרת שמה שאני ראיתי שם זה לא החיים הראויים לאנשים האלה. צריכים לתקן ומהר מאוד. ואני לא אחפש עכשיו את האשמים. רבותיי, יש שם מצב, חיים שם אנשים מבוגרים, יש להם המון בעיות בריאות. המצב הזה, אני אישית כיושבת ראש לא רוצה לסבול יותר. מי שצריך לסגור שיסגור, מי שצריך לתקן שיתקן. אני נותנת לזה חודש ימים. אם לא אני אדרוש ועדת חקירה ואני מאמינה שאני אקבל אותה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15