הכנסת השבע-עשרה

PAGE
21

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 524
מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, כ"ו באב התשס"ח (27 באוגוסט 2008), שעה 11:00

מחסור במורים במערכת החינוך

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר


אלכס מילר

נח גרינפלד
- מנהל האגף להכשרת עו"ה, משרד החינוך


ציון שבת
- מנהל אגף בכיר לכ"א בהוראה, משרד החינוך


ריקי ארמן
- רפרנטית חינוך, משרד האוצר


דוד מעגן
- ראש תחום חינוך גבוה וכיתות הוראה, הלמ"ס


אבי לוי
- ראש מכללת חמדת הדרום


שמואל כהן
- פעיל ביפו בנושא חינוך


אתי בנימיני
- ארגון ההורים


אבי גור
- ארגון הורים ארצי


רן ארז
- ארגון המורים העל-יסודיים


ספיר ניסן
- מועצת תלמידים


חן בן אליעזר
- מועצת תלמידים


איתי פידלמן
- מ.מ.מ

יהודית גידלי

מחסור במורים במערכת החינוך

אנחנו מברכים את כולם. הנושא לא פחות חשוב מהישיבה הקודמת, אבל ה-100 אנשים שהיו פה לפני שעתיים, יש להם כנראה עיסוקים אחרים. היו כתבות וגם היה מחקר בערוץ 10, ובעקבות זה כתבות ב"ידיעות אחרונות" ובעיתונים אחרים לגבי המחסור במורים כבר השנה. במיוחד צוין המצב באנגלית, במתמטיקה, במדעים וגם כל מיני פיתרונות שהמשרד נתן. היתה כתבה שראיתי בערוץ 10 לגבי איך שהמשרד מטפל בעניין הזה, כנראה בניגוד להוראות המנכ"לית, מאפשר למורים בלי הכשרה להיכנס לכיתות.

אבל הבעיה הרבה יותר חמורה. במשך השנה למדנו נתונים שהם קשים מאוד על רמת המורים. איזה מורים מכניסים, למשל, בתחום המתמטיקה. למדנו שבבתי ספר יסודיים היום, למעלה מ-60% מהמורים שנכנסים לכיתות, אם יש להם בגרות, יש להם בגרות של 3 יחידות במתמטיקה ובלי התמחות במקצוע, אפשר להבין למה התוצאות כמות שהן.

אבל לא רק ביסודיים המצב כזה. גם בחטיבות ובעל יסודי, אחוז מאוד מאוד גדול של המורים בלי התמחות ובלי הכשרה, ואפילו בלי הבגרות הראויה כדי שבכלל יהיה בסיס ללמד. גם הקורסים שמשרד החינוך מעביר וההשתלמויות, יש צמצום בהשתלמויות, וגם אנשים שנכשלו בהשתלמות ובמבחנים של ההשתלמות, גם מכניסים אותם חזרה לכיתות, פשוט בגלל המחסור שיש היום במורים.

כל זה היה נכון עד לאתמול. אתמול התווספו לנו נתונים חדשים שהם באמת נתונים קשים ביותר של הלמ"ס. זה מאוד קשה למדוד, אני מבין את הקושי. מחלקת המחקר של הכנסת הביאה נתונים שלפיהם התחזית לגבי מחסור במורים במערכת החינוך בשנת 2013 – לא מדובר על עתיד רחוק אלא זה המצב הנוכחי שבא לידי מיצוי – אנחנו מדברים על מחסור של 10,658 מורים. אני לא יודע איך הגיעו בדיוק למספר הזה אבל אפשר להשתמש בו כנתון פתיחה לדיון שלנו עכשיו. ברור שיש לדון מה קורה במגזרים השונים, שמענו על זה עכשיו גם מהשרה. ההבדלים בין החינוך הערבי לחינוך היהודי וגם יש הבדל בין מחוז למחוז לבין פיקוח לפיקוח. כל הדברים ידועים וברורים. אף על פי כן, השורה תחתונה מבהילה וצריכה להיות אות אזהרה לכולנו כדי שנערך ונשנה דפוסים בסיסיים. השרה התייחסה לזה, לפי השאלה שלי, בדברים שידועים. השאלה והמבחן הגדול הוא האם אנשים טובים ירצו, בתנאים שמורים מקבלים היום, וזה גם תנאי שכר, זה גם מעמד המורה וגם המצב בתוך בתי הספר, וגם גודל הכיתות וזה גם הרבה מאוד שאלות אחרות. האם אנשים טובים ירצו לקחת על עצמם את השליחות? בסופו של דבר אף אחד לא חושד במורים שהם יכנסו לתוך מעגל ההוראה בגלל כסף. אבל גם בין זה לבין המצב הנוכחי יש פער גדול. לכן, אנחנו חייבים לשים את הנושא הזה על סדר היום על אף שאנחנו בפגרה ואסור לנו לקיים ישיבות קיבלתי אישור לקיים את הישיבה הזאת כדי לדון במחסור. אני רוצה לחלק את הישיבה לשניים, למצב השנה לפי התחקירים שהיו בעיקר בערוץ 10 ולראות מה קורה השנה. וגם מה ההיערכות לגבי השנים הקרובות, כדי שלא נגיע למצב תוך שנה שנתיים, לקראת שנת 2013 עם המספרים המבהילים של הלמ"ס. אני מאוד מבקש התייחסות של כולם לסוגיה הזאת.

אני רוצה לברך את מועצת התלמידים החדשה שזה עתה הכרתי ולאחל להם הצלחה. בסופו של דבר, הכל בשביל התלמידים. בסופו של דבר גם המורים קיימים כדי שיהיה חינוך טוב לתלמידים ואנחנו בוועדה הזאת, לפחות בתקופות רציניות מאוד, ראינו בתלמידים בכלל ובמועצת התלמידים בפרט שותפים מלאים לכל הדיונים שלנו. אתם באמת מוזמנים ומבורכים. תיקחו חלק, תדברו ותגידו את דעתכם. לא רק שנקשיב, אלא שניתן לדברים את כל המשקל והכבוד הראוי גם בהחלטות של ועדת החינוך, כפי שאנחנו שומעים את הגורמים האחרים, חשוב לנו הייצוג של התלמידים במדינת ישראל. תבורכו.

בואו נשמע לגבי המצב השנה. הבנתי מהשרה שאתם רוצים היערכות הרבה יותר רחבה לגבי המחסור בעתיד. מדאיג אותי מאוד הנתונים שקיבלנו עכשיו ואנחנו חייבים לשמוע התייחסות ראשונית לדברים האלה. בבקשה.

אני אתייחס למצב עכשיו, מהיום בבוקר. אגיד כמה מלים על המכתב של הלמ"ס. אגב, המחקר של הלמ"ס נעשה עבורנו, לבקשתנו והתחלנו לעבוד עליו ביחד לפני 3,4 שנים וזה לא משהו שפתאום צץ משום מקום.

במ.מ.מ של הכנסת אנחנו עובדים כבר כמה שנים על הנושא הזה ולא מצליחים לקבל נתונים. מה בכל זאת צץ הבוקר? שקיבלנו נתונים, שכל הזמן אנחנו מבקשים ממשרד החינוך וגם ממך ולא היו לך.

אנחנו מדברים על היום או על הטווח הרחוק?

על הטווח הרחוק.

לא יכולת לקבל את זה מעולם ממשרד החינוך כי אפילו ללמ"ס לקח הרבה שנים לפתח את המתודולוגיה של איסוף נתונים.

אני לא בא בטענות. אני אומר שמה שבכל זאת קרה, שהיום לעומת המחקר שעשה ה-מ.מ.מ לפני שנה ושנתיים, קיבלנו נתונים. אנחנו שמחים שקיבלנו אותם אבל הם מדאיגים אותנו.

נגיד על זה אחר כך מילה או שתיים וגם דוד מהלמ"ס.


אנחנו מתמודדים מאוד קשה עם גיוס מורים, בעיקר למקצועות מסוימים אבל לא רק. אנחנו מתמודדים בשנתיים האחרונות ובשנה הזאת בעיקר, אנחנו לא מתמודדים עם הנקודה של מורה שחסר פה או שם כי בסך הכל גם הכתבות בעיתונים וגם הכתבה בטלוויזיה משקפת תמונה מקומית באזור מסוים וזאת לא התמונה הארצית. אבל גם בתמונה הארצית עדין יש לנו קשיים. אין כמעט מקום שבו אפשר לומר שבו יש חוסר פיסי במורים כלומר, שמורה לא מגיע לכיתה והתלמידים נמצאים בלי מורה. זה לא המצב. אבל יש לנו בהחלט מקצועות שבהם המורים שנכנסים זה לא המורים שרצינו שיכנסו למקצועות ההוראה האלה. אגב, זו לא שנה ראשונה וזה לא חדש מה שאני אומר כי יש שני מקצועות שמאוד קשה להתמודד עליהם ביחס למקומות עבודה אחרים במשק. אין מה לעשות. יגיד לך דוד אח"כ שבוגרי חוגים למתמטיקה במערכת החינוך מרוויחים פחות מ-50% ממה שהם מרוויחים במקום אחר והם לא באים. מאוד קשה להשיג אותם. פחות או יותר אנחנו יודעים כמה הם ויש את כל הנתונים של בוגרי המכללות והאוניברסיטאות, ופונים לאנשים לתוך המכללות בשנה הרביעית ואנשים לא באים.


אותו דבר לגבי האנגלית - -

זה פונקציה של התנאים.

אני יודע.

אז חלק מהתפקיד שלנו זה ליצור תנאים.

אני שמח שמתקיים דיון על זה.

שאנשים ירצו לעבוד לא רק באגף התקציבים של האוצר אלא ירצו לעמוד מול כיתה ולעבוד בתוך המערכת. זו לא בעיה ייחודית למדינת ישראל...

אני יודע וזה לא מעודד אותי, אני לא משתמש בזה.

לא, אבל במדינות אחרות מוצאים פתרונות. לכן אני אומר שזה לא ענין של לעודד אבל יש לזה פתרונות.

יש אזורים שהם באמת מאוד מוכים מבחינת חוסר במורים וזה לא סוד, הם אזורים ידועים. אם אני הולך בערבה, דרומה עד לאילת, השנה היתה שנה מיוחדת במינה מבחינת חוסר במורים בעיקר בעיר אילת. התחלנו את הקיץ עם חוסר של 100 מורים, כלומר, עם אינפורמציה ודיווח של חוסר מורים באילת כי אנשים באילת לא הולכים לעבוד במקום אחר אלא עוזבים את העיר. לוקחים את הפקלאות וחוזרים למרכז הארץ.

אבל אני מבין שיש גם מחסור גדול במרכז.

התמונה לא אחידה במרכז. במחוז תל אביב כן ומחוז מרכז לא. העיר תל אביב עצמה כן.

כי דווקא הכתבה, לפי מה שזכור לי, היתה על מחוז תל אביב. שם, אני מבין, שקיבלו מורים בלי תעודת הוראה.

אני אגיד על זה מילה אחר כך.

לא רק שם.

באילת הצלחנו לגייס 60 מורים, אחרי שהצענו הטבות מיוחדות לשנה אחת כי אנחנו לא יכולים להתחייב להרבה שנים. מסתבר ששכר כן מושך אנשים, ותנאי העסקה כן מושכים אנשים ואפילו הם מוכנים להעתיק את מקום המגורים שלהם למקום אחר. אני לא אומר את זה סתם כי אמרו לנו: חברה, לאילת לא יבואו מורים גם אם תכפילו או תשלשו את השכר וזה לא נכון. שכר מושך אנשים. אגב, לא פתרנו את הבעיה באילת אבל באילת גויסו 60 מורים מתוך 100 שחסרים ואנחנו לא מתייאשים, אנחנו משיכים לנסות למרות ששנת הלימודים מתחילה בקרוב מאוד. אבל יש כוחות הוראה שהם לא בתוך המערכת. כלומר, פוטנציאל של כוחות הוראה שלא בתוך המערכת כי שואלים אותי: למה אתה ממשיך לנסות, הרי ביום שני מתחילה שנת הלימודים, את מי תוכל לקבל? יש הרבה אנשים בעלי הכשרה להוראה שלא נמצאים בתוך מערכת ההוראה בכלל.

אנחנו יודעים כמה עוזבים את ההוראה מתוך אלה שמסיימים תעודת הוראה. מה אחוז העוזבים בחמש השנים הראשונות זה מספרים מבהילים, וזה ברור שיש הרבה מאוד שלא נמצאים ושוב, חלק מזה זה הפונקציה של המעמד והתנאים.

זה הפוטנציאל שעליו אנחנו בונים, אם בכלל נוכל להציע הטבות ושכנוע, גם קצת ציונות לגבי אילת. נדמה לי שמה שעזר שם קצת זה התקציב. נכון שבעיר אילת הממשלה הורידה את כל ההנחות שהיו שם, של הנחות במס וכולי, שגם גרם לאנשים לעזוב שם.

כדי להבין את הדברים, נגיד שבאילת חסרים לך ביום שני הבא 50 מורים, לצורך הויכוח. מה קורה בפועל? מה זה אומר?

אגיד לך איך פותרים חלק מהבעיה: בניגוד לכללים ולנהלים, אני מאפשר למורים לעבוד בהיקפי משרה הרבה יותר גדולים ממה שחשבנו שמורה צריך לעבוד, וזה עד להיקפי משרות של 180% ו-190%, אבל זה ממש בלית ברירה כי אחרת יש מקצועות שלא ילמדו באילת, אם לא נאפשר למורים או למנהלים לעבוד - -

עם אופק חדש, זה אומר 70 שעות בשבוע, משהו כזה?

אתה יודע שזה לא 70 שהוא ילמד, אבל אתה יכול להגיע לזה כי הם עובדים גם בערב, מכינים תלמידים לבגרויות, מנחים תלמידים לבגרויות, ושם זה לא בדיוק שעות בתוך המערכת, אפשר לעשות את זה גם אחה"צ. אבל לא כל האנשים מוכנים לזה, דרך אגב.

אבל בסופו של דבר, אתה מכסה 100%?

כמעט. עדין יישארו איים של כיתות שאולי יצטרכו ללמוד ביחד, אני לא בטוח אם נצליח לגייס מורים. ואם לא, זו השנה הראשונה שיש חוסר כזה באילת. בערבה פתרנו את הבעיה, חסרו 5-7 מורים וזה קטסטרופה, כי זה חלק גדול מהמורים.

אני רוצה לומר שחלק מהכתבות לא נכונות עובדתית, והתרעתי על כך בפני הכתבת ואני לא יודע למה היא הכניסה את זה. במחוז הצפון יש עודף מורים - -

אתה מתייחס רק למורים עובדי מדינה בלבד.

נכון, על עובדי מדינה. אני לא מדבר על המגזר הערבי. יש עודף מאוד גדול במורים במגזר הערבי.

אין עודף בתיכונים.

לכן הדגשתי שהנתונים שאני ממש יכול לאסוף ולאגור ולתקף אותם זה עובדי המדינה, כי אני לא יכול לאסוף נתונים מהיום להיום - -

אבל כשאתה אומר שאין חוסר זה נכון גם במקצוע כמו אנגלית? אין מקומות בצפון שחסרים מורים באנגלית, כי אני מגיע לכל מקום, גם בצפון, וגם היום אהיה שם, ואני שומע שאין להם מורים לאנגלית.

יש בעיה של מורים לאנגלית גם בצפון. אני מעדיף שנוח יתאר אחר כך במספר משפטים איך פתרנו את הבעיה לגבי השנה הזאת בצפון, ולא רק בצפון. זה פיתרון של דחק, זה לא פתרון אופטימאלי. יכול להיות שחסר מורה בצפון אי פה, אי שם, כי גם הצפון הוא מקום גדול. כשאני אומר עודף במורים, יש לי עודף בקרית שמונה, באצבע הגליל. יכול להיות שבנהריה חסר מורה. אני לא יודע, אבל יכול להיות שתמצאו שחסר מורה בנהריה אבל באופן עקרוני, במחוז הצפון לא חסרים מורים.


חסרים מורים במחוז תל אביב.

גם ביפו.

זה נוגע גם לכתבה שראינו בטלוויזיה. לא מצליחים למצוא מורים שמתאימים לכל תנאי הסף שקבענו במחוז תל אביב, חסרים שם 30-40 מורים. מורים זה ממש מחנכים לכיתות. המחוז הפיץ וקיבל אליו פניות של אקדמאים - -

זה בגלל שיש לך בתל אביב הרבה אפשרויות אחרות.

נכון. אז באו מועמדים שהם בעלי תעודות אקדמיות ועוד לא עשו הכשרה פדגוגית. זו הפיגורה של אנשים שהגיעו למקצועות שהמחוז צריך אותם, בנוסף לזה שאם הם מחנכים גם צריך אותם. אז עכשיו אנחנו בסיטואציה - -

כשאתה אומר שיש מחסור בתל אביב, על איזה סדר גודל אתה מדבר?

אמרתי שבמחוז תל אביב חסרים בין 30 ל-40 מורים. אין מקום שחסרים בו אלפי מורים.

טוב, זאת לא קטסטרופה...

אני מעריך שיש 8000,9000 מורים במחוז תל אביב, לא מחוז מרכז. המספרים באף מקום לא דרמטיים למרות שהעיתון מתעקש להגדיר את זה כדרמה. אני חושב שכל מורה שחסר בבית ספר, במיוחד במקום מרוחק זו דרמה כי חסר מורה ואין מי שילמד את התלמידים. אבל זה לא איזה חוסר שהמערכת מתמוטטת בגללו, ואנחנו גם לא מתייאשים. גם אם תפתח שנת הלימודים, נמשיך לחפש.


אציין שאנחנו קבענו תנאי סף לקבלת מורים למערכת. תנאי הסף הם בסדר גמור ואנשים מנסים להקפיד. אבל יש מקומות שאנחנו יכולים להישאר עם תנאי הסף בלי מורה.

אתה יכול להתייחס לתחזית היותר קודרת?

לתחזית: דוד יסביר איך מקבלים את התחזית הזאת, כי זה ענין של פיתוח מתודולוגיה - -

פחות מעניינת אותי המתודולוגיה כי אני מעריך את הקושי במציאת הנתונים האלה, וכמו כל תחזית זה כמעט כמו סקר, שזה נכון לאותו יום שזה נעשה. אבל בכל זאת, זה מצביע על כיוון מאוד מדאיג, ואני שומע מהכשרות המורים ברחבי הארץ, מהסמינרים, חיזוק לכיוון הזה. יש גם מי שרוצה לקרוא את המחקר המשותף של יובל ואיתי, ממחלקת המחקר של הכנסת, יש פה נתונים מאוד מדאיגים בתחום הזה.

אומר כך: הדוח הזה הועבר אלינו לא רק לידיעה, זה דוח שאמור לשמש אותנו לבניית תכנית עבודה רצינית. חסר דבר אחד, שהוא בעצם יהפוך את הדוח הזה לכלי עבודה, וזה תחזית על פי מורים לפי מקצועות. אנחנו לא יכולים לבנות תכנית עבודה של ממש, לא למכללות ולא לנו בצורה מסודרת, אם לא נדע את הרזולוציה של מקצועות, והם מסוגלים לעשות עבורנו את העבודה הזאת. הדוח הזה הגיע לפני שבוע וחצי וכבר התקיימו 3 פגישות במשרד בנדון זה, לא כדי להגיד שאנחנו יושבים ומדברים אלא הדוח הזה מהווה בשבילנו עכשיו תכנית עבודה ל-5 השנים הקרובות. אתו אנחנו הולכים לעבוד גם בכל מה שקשור לאגף להכשרת מורים וגם למה שקשור ביכולות שלנו לשנות תנאי העסקה או לשנות תנאי עבודה. אני לא רוצה להגיד לשנות דימוי של המקצוע ותפיסת המקצוע, כי זו אחת הבעיות אבל זה לא המקום כאן לדון עליו. כן, אנשים לא באים לא רק בגלל השכר אלא גם בגלל שזה לא מקצוע שאתו אפשר להתגאות היום, וצריך לשנות את זה, ואפשר לשנות את זה.


הדוח הזה אמור לשמש לנו לכלי המרכזי לתכנון העבודה בשנים הקרובות.

כפי ששרת החינוך הבטיחה, נקבל מכם תכנית מלאה למה שאתם מתכוונים לעשות עם הענין. שרת החינוך הציעה שנקיים על זה דיון אחרי שאתם תעכלו את הדברים. ברור שזה כלול בהכל, זה נוגע בכל דבר. בחינוך ובדימוי של המורה, ברמת החינוך וכל הדברים האחרים.


חבר הכנסת מילר ביקש את רשות הדיבור. ברשותך, המזכ"לית החדשה של מועצת התלמידים ביקשה לדבר, אז הייתי רוצה לתת לה קדימות.

תודה רבה. דיברתם על דימוי ועל תנאים. אני חושבת שחלק מהתנאים שהכי צורמים גם לתלמידים וגם למורים, אני מניחה, זה היחס והכבוד שהם לא מקבלים בעיקר בכיתות. אני אומרת לכם בתוך תלמידה ובתור בת נוער, אני חושבת שברגע שהנוער רואה את היחס שהמורים מקבלים מהמדינה, ואתה שכר ומעמד המורה, שלפי דעתו אמור להיות הכי גבוה שיש כי אנחנו, בתור נוער, תלמידים, צריכים להסתכל על המורים שלנו כמודלים לחיקוי הכי שבעולם. לכן, גם המורים שלנו צריכים להיות אנשים שיהוו מודל לחיקוי בשבילנו. כמובן שהיחס המזלזל שמקבלים בכיתות מהתלמידים, היחס המחפיר שחלק מהמורים מקבלים בכיתות נובע מכך שהתלמידים רואים איך המדינה מתייחסת למורים, אז למה שהם יתייחסו אליהם בצורה טובה ברגע שהם רואים שהמורים נאבקים על זכויות בשביתה של שנה שעברה וכולי.


אני חושבת שאם זה לא ישתנה אז גם היחס מהתלמידים לא ישתנה, והתלמידים צריכים לשאוף להיות כמו המורים שלהם ולשאוף גם להיות מורים בסופו של דבר, וזה מעגל שצריך לחתוך אותו, לשפר אותו ולהתחיל אותו מחדש.

דברים כדרבנות, אבל הייתי מציע לתלמידים לא לחכות עד שהמדינה תתייחס יפה למורים ותיתן להם שכר וכבוד, כי מודלים לחיקוי זה לא רק פונקציה של השכר שהם מקבלים אלא מי הם המורים ומה הם מייצגים. אני מסכים עם כל מה שאמרת.

תודה, אדוני היושב ראש. לא פעם ולא פעמיים דיברנו כאן בישיבות על מה שצריך לעשות כדי להגיע למינימום של המינימום של עובדי הוראה. אותם דברים שהעלינו, עד היום לא השתנה שום דבר. אני מתחיל מהבסיס, שזה התואר עצמו, שהיום נותנים בשם של התואר, B.ed ואני מציע להפוך את זה ל-A.B
בכל המוסדות. דבר שני, מבחינת הסמכויות מה שקורה היום בכיתות זה עובר כל גבול. חברים, הגיע הזמן שתתחילו לתת סמכויות למורים ולמנהלים. זה לא יכול להיות שקורה דבר כזה. אתה מדבר על השכר, הכל טוב ויפה. בסופו של דבר, הוראה זה שליחות. אתה לא יכול לצפות מבן אדם - -

הוא לא דיבר על השכר.

לא, הוא אומר ששכר זה משהו שמושך להוראה. אני אומר שהמורה לאלקטרוניקה בחיים לא יגיע לשכר של איש היי-טק, וכולנו יודעים את זה. את השכר שצריך לתת לו הוא יקבל, ואני מקווה מאוד שנגיע למצב שהשכר של המורה יהיה ראוי, בהתאם להיקף השעות כמובן. אבל את הדבר המינימאלי של כבוד, של כניסה לכיתה, אנשים מפחדים מהמקצוע הזה לא בגלל השכר אלא בגלל שהם מפחדים להיכנס היום לכיתות כי גם אם מישהו יגיד משהו לאותו ילד שמתנהג לא כמו שצריך, אחר כך יש תביעות של ההורים וכולי. איך יכול להיות הדבר הזה? אתם חייבים למצוא דרך להפסיק את זה. צריך לתת סמכויות. הילדים צריכים להגיע לבית הספר ללמוד. זה לא מועדון, זה לא מקום שבאים לעשות שמח. זה מקום לימודים וצריך להתייחס בהתאם למי שמעביר את החומר. כל מי שמפר את זה, שלא יהיה שם. יש מקומות אחרים, אפשר למצוא מסגרות לימודים לאותם אלה שלא מתאימים, אבל צריך לתת תנאים מספיק ברורים לכל מי שעובר על התקנות. אם הורה היום יכול להרשות לעצמו להגיע לבית ספר ולעשות מה שהוא רוצה לאותה מורה או לאותו מנהל, אז צריך להפסיק את זה. מצד שני, תקימו מערך לאבחון מורים, יחד עם הגופים המייצגים. לא כל מי שנמצא במערכת הזאת צריך להיות מורה, אבל אף אחד לא בוחן אותו. צריך לבחון אותו ואם הוא לא צריך להיות שם, אז בהסכמה שלא יהיה שם ותכניסו לשם אנשים שכן צריכים להיות שם.


המערכת הזאת נבנית לא בזמן שאותו צעיר מחליט ללכת ולבחור לעצמו מסלול אקדמי. המערכת הזאת נבנית מספסל הלימודים, מאותם תלמידים שנמצאים בבית הספר. כמובן שברגע שהם רואים התייחסות כזאת, מהתחלה אין להם שום רצון להיות מחנך. תעבדו עם צה"ל ועם כל המערכות שנחשפות לענין ההוראה, ותביאו את האנשים ותעלו את הרף לכניסה למוסדות להשכלה גבוהה, איפה שמלמדים הוראה, אבל תתנו תנאים. לא תמיד התנאים המטריאליים הם המתאימים לכניסה. גם כבוד בסיסי זה אחד מהתנאים שאנשים מחפשים היום.

כולם מדברים על זה, שמעתי את ראש האופוזיציה ביבי נתניהו מדבר על זה, שרק צריך להעלות את הרף. אבל בסופו של דבר אתה מעלה את הרף, ואנחנו מדברים פה על מחסור גדול במורים, ואתה מעלה את הרף מבלי לתת את כל התנאים למורים, אז פשוט לא יבואו. זה הכל. המחסור לא יהיה 10,600 אלא יהיה 30,000.

גם היום, כמו שהמערכת בנויה, ניתן לעשות שינויים רבים בתוך המערכת, ודיברנו על זה לא פעם אחת. אפשר לעשות שינויים בתוך המערכת בלי לחפש דרכים להכניס עוד כספים נוספים שנבלעים לתוך המערכת, וכולם יודעים את זה. לאף אחד אין אומץ לבוא ולפרק ולהרכיב מחדש משהו שעכשיו יכול לעבוד. כולם מסתכלים מסביב, על המעטפת ואף אחד לא מסתכל לתוך גוף הבעיה.

כן, אבל הסיסמה הזאת בלי כספים נוספים, אתה לא יכול להעלות את המשכורת בלי כספים נוספים, מה לעשות?

אותה רפורמה של אופק חדש, אני לא חושב שהמורה צריך להיות בבית ספר כל יום עד שעה מסוימת. מורה צריך להגיע, ללמד וללכת. מי שצריך להיות אח"כ זה אותם אנשים סטודנטים, שהם בדרך להיות מורים. אפשר להכניס אותם והם יכולים להיות שם אבל המשכורת שלהם לא חייבת להיות כמו של מורה. אפשר להעלות את המשכורות של המורים ובכסף אחר להשתמש בשביל אותן שעות נוספות שצריך להיות עם הסטודנטים. זה קיים בכל מערכת. תבדוק את זה אצל עורכי הדין, ברפואה, זה קיים. צריך לראות איך מאזנים את זה. צריך לבוא ולעשות סדר בכל מערכת החינוך, ומי שלא צריך להיות שם – שלא יהיה שם. לעשות מערכת אבחון ולתת \

כבוד למורים ואת הכוח למורים. שיהיה כבוד, הדבר המינימאלי. שידעו שנכנסים לכיתה והמערכת מגנה עליהם.

ברמה של ההתמודדות עם המחסור במורים, צריך להבחין בהתמודדות בטיפול במחסור הקיים, המחסור לטווח הקצר לעומת ההתמודדות לטווח היותר ארוך.

הבחנו בזה בתחילת הישיבה כבר.

בכוונה אני רוצה להתייחס כרגע לפרויקט האנגלית שיצאנו בו, שלכאורה תקפו כולם, העיתונות תקפה ואני אומר את הדברים ברובד הזה, שקודם צריך לדעת - -

מה הפרויקט באנגלית?

יצאנו עם הודעה בעיתון כי היה לנו מחסור מוכח של כ-150 מורים לאנגלית, כאשר ידענו שאין לנו כיסוי למחסור הזה, לא על ידי בוגרי האוניברסיטאות בתכנית ההכשרה ולא על ידי בוגרי המכללות שגמרו את האנגלית ויכלו לאכלס את כיתות הלימוד ברמה של האנגלית, וב-6 מכללות פתחנו תכנית, פרסמנו מודעה לגיוס של אקדמאים או בעלי תואר אקדמי באנגלית או אקדמאים ששפת האם שלהם היא אנגלית - -

אגב, יצרתם קשר עם ארגון "נפש בנפש"?

בוודאי. פעלנו ברמה של התמודדות, הן ברמה של קשר ל"נפש בנפש", ניסינו דרכם לגייס קבוצה - -

הצלחתם?

לא, הם הצליחו לגייס לנו 7,8 אנשים, רובם ככולם גם לא התאימו לעבודה במערכת החינוך. ביצענו תהליך מיון, פנינו לפדרציות של הקהילות בארצות אנגלו-סקסיות, הצענו מערך של גיוס מורים עולים, וגם בזה לא הצלחנו. הלכנו למהלך ועשינו אותו כבר במהלך שנת הלימודים, כשראינו את הקושי במחסור.

זה מענין אותי נקודתית, מה הצעתם ל"נפש בנפש"? איזה תמריצים הצעתם לעולה מ"נפש בנפש" ומאנגליה?

השנה היה יותר פשוט להציע תמריץ. אני הצעתי שנכניס אותם לבתי הספר של הרפורמה, ששם השכר מאוד גבוה יחסית, וזה מצא חן בעיניהם.

אני לא מדבר על זה, אתם מציעים גם בנושא של עברית. אם הוא - -

זה פשוט, הצענו ברמה של אולפן שלב א' ואולפן שלב ב' עם משרד הקליטה. משרד הקליטה ילווה - -

ואף על פי כן כלום?

אף על פי כן הגענו ל-7,8 מועמדים, ראיינו אחד אחד מתוך כל החלק הזה, ולצערי לא הגענו לתוצרת. אנחנו ממשיכים אתם את הקשר, לא התנתקנו.

הטענה של אנשי "נפש בנפש" היא שמאוד קשה להם להיקלט במערכת החינוך הישראלית, לעולים, כי הם רגילים ליחס אחר, לאופי אחר, לסדר אחר, ואחרי שהם נכנסים למערכת החינוך הישראלית הם נכנסים למשבר. אמרו את זה האחראים ב"נפש בנפש". הם אמרו: תדעו שזה מאוד רגיש, הם נכנסים למשברים אחרי כמה חודשים...

אני יכול להעיד בעצמי שבאתי כתלמיד ישיבה צעיר לארץ, בן 18, בדיוק פרצה מלחמת יום הכיפורים ולא יכולתי לשרת בצבא, אז הלכתי לאחד מהישובים בפריפריה ללמד, כי כל המורים היו מגוייסים. היה לי כבר 180% משרה ללמד במשך החודשים של הגיוס. ההלם התרבותי בשבילי...

בכל אופן, פרסמנו מודעה למעשה ביצענו תהליך של מיון, המכללות ביצעו של תהליך מיון כפול, אחד של ראיון והתאמה להוראה ובדיקת הידע באנגלית, ומיון שני לצורך שיבוץ של המערכת. למעשה על ידי הפרויקט הזה גייסנו כ-150 איש, כאשר התכנית עצמה בנויה ברמה של תכנית לימודים לפני כניסה לעבודה של כ-120 שעות. כניסה לעבודה תוך כדי תהליך הכשרה מלא במשך שנתיים לימודים של יום וחצי לימודים, כאשר בתוך בית הספר המורה מלווה על ידי מורה מאמן ומדריך פדגוגי מתוך המכללה, שמלווה אותו תוך כדי תהליך העבודה. למעשה על ידי זה התמודדנו, פחות או יותר, עם המחסור במורים באנגלית ועשינו את זה בפריסה מחוזית. האחריות של השיבוצים על ידי המפקחות המחוזיות באנגלית - -

אז על מה הביקורת הקשה?

טענו שזה הכשרת מורים סינטטית וכולי. בסך הכל, המבחן הוא מבחן התוצאה ובסופו של דבר, מורים כאלה ילוו תוך כדי תהליך ההכשרה. מי שיודע, יש בעולם תהליכי הכשרת מורים מלכתחילה, לא רק במצב של בדיעבד. נכון, אנחנו מעדיפים שמורה יגמור את התואר האקדמי ואת התהליך של ההכשרה לפני הכניסה לעבודה, ובצורה הזאת אנחנו מתכוונים לטפל במחסור שבו לא נוכל לעמוד, ואנחנו כבר בתחילת שנת הלימודים נבדוק את עצמנו במתמטיקה ובמדעים, ואם נצטרך להגיע לתוך אותה מציאות נציע למעשה סוג כזה של תהליך. בהתמודדות לטווח ארוך איננו רוצים להוריד את סף הקבלה ואנחנו רוצים להגיע לתוך אותה מציאות שבה יחד עם האופק החדש, יחד עם פתיחה של האפיק הנוסף של ה-M teach, שמשמעותו הכשרת מורים ברמה של תואר שני, שמורה ייכנס לעבודה במערכת החינוך עם שכר יותר גבוה, יותר משמעותי מאשר תואר ראשון עם תעודת הוראה, אני מקווה שבתהליך היותר רחוק נתמודד עם בעיית הגיוס של מורים למערכת החינוך. אני מוכרח לומר שבוודאי המשרד מגדיל לנו את תקציבי ההלוואות המותנות. במקביל, תקציב של עידוד וקבלה של מלגות ללומדים ברמה איכותית טובה יותר, והמשימה הכי גדולה של המשרד, שבה אני מקווה שנתחיל בעבודה זה מניעת נשירה של מורים טובים מתוך המערכת על ידי ליווי יותר נכון שלהם בתוך מערכת החינוך. בסך הכל, אפשר לשנות את התמונה הכללית - -

אתה רואה בחומרה את הנתון של הלמ"ס?

אני יכול לומר שצפינו את זה. היתה החלטה שנבעה מקיצוץ של 1500 מכסות, שמדינת ישראל היתה בתהליך של משבר והיה קל מאוד לחתוך את ה-1500 מכסות, כאשר היה ברור לכולם שטווח הגילאים של המורים, שנמצא בתהליך של משבר מבחינת הגיוס של המערכת אבל אלה החלטות מדיניות, זה לא החלטות מקצועיות. אלה סדרי העדיפויות של המדינה.

בגדול, רציתי להוסיף על הדברים של ספיר, שלמרות מה שהיא אמרה שגם ציבור התלמידים וגם ההורים שלהם, אזרחי מדינת ישראל, מסתכלים על המורים בדרך מסוימת, בגלל היחס שהמדינה נותנת להם ובגלל המצב הקיים, בנוסף על כך אפשר לומר שגם ציבור התלמידים מזלזל בחינוך ובמורים בגלל שבעיני תלמיד ממוצע נציגים של מערכת החינוך רובה ככולה, זה המורים שמלמדים אותו. כל החלטה שמונחתת על ציבור התלמידים, הם אוטומטית רואים את המורים כאלה שהוציאו לפועל את ההחלטה הזאת, כאלה שהחליטו את ההחלטה הזאת. לכן, הדבר היחיד שאני מבקש מאנשי המשרד ומכל מי שיושב בוועדה הזאת זה שמדיניות משרד החינוך בתחומים שמשפיעים עלינו ועל ההווי הבית ספרי, אם אפשר לומר את זה כך, שתהיה תחושה של אמון בסיסי, למרות שנאמרו פה הרבה מאוד פעמים הדברים על מעמד המורה, על סמכות מורית. סמכות ומעמד ניתנים על ידי מתן כבוד, ואי אפשר לתת כבוד אם הוא לא הדדי. כבוד, ברמה כזאת או אחרת, גם מושתת על אמון. שמעתי יותר מדי פעמים מתלמידים שמקיפים אותי ושאני פוגשת במסגרת התפקיד, על מורים שלאו דווקא בגלל האישיות שלהם או בגלל תפיסות מסוימות אלא בגלל הנחתה של המשרד כל הפעילות שלהם היא לקיחת כבוד כל שהוא מציבור התלמידים. דוגמה אחת אני יכולה לתת על שיטת המנות, שאני יכולה להגיד שפנו אלי יותר מכמה פעמים שתלמידים שהיו חולים והורידו להם ציון על זה אמרו: לא, לא היית חולה, פשוט לא הגעת לבית הספר. כדי להיות חולה אתה צריך להיות מאושפז - -

קיבלנו על זה החלטות, שלצערי הגדול משרד החינוך התעלם מהם. אנשי משרד החינוך הסכימו אתנו לגמרי אבל התעלמו מההחלטות המשותפות שקיבלנו.

זאת דוגמה קטנה. יש עוד עשרות - -

גילינו שאם הילד חולה יותר, אם הוא לוקח עוד כמה ימים אז לא מורידים את הציון. אלה דברים אבסורדיים לגמרי.

בכל בית ספר אתה שומע דברים שקשה לך להזדהות אתם. בגדול, אני מבקשת שתהיה מדיניות גדולה יותר של שיתוף של ציבור התלמידים, של נציגי התלמידים מטעם משרד החינוך על כל שלוחותיו. אני יכולה להבטיח שברגע שהתלמידים ירגישו ששומעים אותם ושם יכולים להביע את דעתם ושיש בהם אמון בסיסי, הם גם יאמינו יותר במערכת.

זה ודאי נכון, אף על פי שלא הייתי מבטיח יותר מדי בתחום הזה, כי לא כל התלמידים לצערי... ודאי שיש ענין של יחס של כבוד ושל אהבה ושל אמון, שזה דבר דו צדדי. ודאי גם שיש כללים מסוימים של משמעת וכבוד, שאין היום, וזה גם דבר שלא טוב לתלמידים. הכל במידה. גם תלמידים רוצים לדעת מה הגבולות וכולי. אני חושב שיש גם מה לשפר בנוהג שיש בתוך הכיתה, אחרי שהמורה סוגר את הדלת ונמצא לבד מול 35 תלמידים, זה לא דבר פשוט. אם אין כללים ברורים של כבוד ומשמעת, מאוד קשה לתפקד גם למורה וגם לתלמידים.

יכולים להיות כללים מאוד ברורים אבל לשנות מציאות אתה לא יכול. תלמיד לא יתנהג בצורה אחרת מאשר אליה הוא רגיל, וזה צריך להיות שינוי בכל חיי הנוער. אנחנו לא יכולים להחליט לקראת ה-1 בספטמבר שאנחנו משנים - -

לא, זה לא נעשה פה ואנחנו לא מתיימרים לעשות את זה בצורה כזאת, אף על פי שאנחנו עובדים עכשיו על חוק מאוד מקיף בנושא של מעמד לזכויות המורים, וגם זה חלק מהחוק והכללים שאנחנו עובדים עליהם, כפי שאתם יודעים. אני מקווה שאתם יודעים שיש חוק לזכויות התלמיד, שלצערי לא מקוים על כל סעיפיו היום.

מילת המפתח כאן היא הדדיות, וזה מובן לתלמידים ולכולם.

כתבתי פה בקיצור, ורציתי להעלות שני נושאים: האחד, מדיניות הכללית והשני, פיתרון של בעיה אישית. שמעתי ברדיו ששר החינוך לשעבר, אמנון רובינשטיין, אמר מה שידוע לי במקרה מידע אישי, שמערכת החינוך הטובה ביותר בעולם היא בפינלנד ואנחנו יכולים ללמוד מניסיונם. כשאני מדבר על חינוך, אני מתכוון גם למערכת החינוך האקדמית. בפינלנד הקשר בין התעשייה והמערכת האקדמית חוזקה. שודרגו המכללות ויש שם מחקר יישומי. הכוונה היא שהמכללות כמעט באותה רמה של אוניברסיטה. התעשייה משתפת פעולה אתם.

גם פה יש מערך של אקדמיזציה של כל המערכות.

ברור. לגבי מה שאתם דיברתם, ידוע לי שיש מדינות שהיו להן בעיות בתחום החינוך והן מצאו שאם עושים את המעבר יותר קל, שאנשים שהם לא מורים יוכלו להיכנס לתחום ההוראה וגם מורים שרוצים לצאת מתחום ההוראה, שיהיה להם יותר קל לצאת, זה שיפר באופן כללי את המערכת.


אני, אישית, בן 59 ומאבטחת הכנסה אמרתי למזכיר ההסתדרות פעם, שהם כל הזמן דואגים לגמלאים ולעובדים אבל מה קורה עם אלה שלא עובדים ולא גמלאים? זה קשה מאוד, ואני לא נכנס לפרטים כמה זה קשה. אני בוגר האוניברסיטה העברית במדע המדינה, אשמח מאוד לעבוד כמורה לאזרחות. אני גם בוגר מכללת הדסה בירושלים למדעי המחשב, איש הייטק, ושפת האם שלי היא אנגלית.

יש לך תעודת הוראה?

לא, אין לי, אבל יש לי ניסיון בהוראה.

ציון שמע את זה.

כבוד היושב ראש, חבריי מנהלי מכללות, אנשי משרד החינוך, על פי המידע שבידי יש כ-30,000 מורים עד גיל 40 שלא עובדים כמורים. אני לא מדבר על אלה שיצאו לפנסיה מוקדמת, שעבדו כמורים ונשחקו ויצאו לפנסיה מוקדמת, עדין לא לפנסיית גיל. המכללות והאוניברסיטאות יכולות להכשיר כמה שהן רוצות, עוד 1500, עוד 2000, עוד 4000 סטודנטים. אם אחרי שהמדינה משקיעה בהם 4 שנים של השקעה, אם הם לא נשארים בהוראה, אנחנו נשארים באותו מצב של מחסור במורים. אני לא חושב שהמחסור במורים נובע מכך שקיצצו את המכסות ב-1500. המחסור במורים נובע מכך שלא דואגים שמי שהכשיר את עצמו בהוראה, יישאר בהוראה. כדי שיישאר בהוראה, לא מספיק רק לשפר את הקליטה במכללות ולהשקיע בהן. צריך ליצור להם את המסגרת הנאותה בבית הספר, תנאים, סמכויות, כלים וכל משקשור לזה ושכר, והדבר השני, צריכים ליצור להם אפשרויות קידום. מה שקורה היום במדינת ישראל, בניגוד למקצועות אחרים, מספיק שמורה שורד ומגיע לסוף השנה, הוא מקבל תוספת ותק. הדבר הזה שוחק, הדבר הזה פוגע במוטיבציה ויוצר חוסר רצון להישאר במערכת הזאת, כי למעשה מה יש לך לעשות בבית ספר שמבחינה הירארכית הפירמידה מאוד שטוחה, יש מנהל, שניים, שלושה סגנים ו-100 מורים. לכן, צריך לתת למורה אפשרות להתקדם בדרגה בהתאם לתשומות ותפוקות. צריך לתת למורה את הכלים, המסגרת, הסמכותיות שצריכה להיות לו בבית הספר וכמובן, השכר. כל מה שהשקיעו בהכשרה, אם לא תהיה המשכיות לאחר מכן, לא תיפתר הבעיה.

בינתיים אנחנו לא משקיעים בהכשרה, אנחנו מקצצים בהכשרה.

אני אומר שגם אם יוסיפו בהכשרה וגם יכפילו וישלשו, זה עדין לא מבטיח שמי שסיים את ההכשרה בהצטיינות יישאר במערכת.

בואו נשמע על הנקודה הזאת מפרופסור שלמה בק, ראש מכללת קיי. בבקשה.

תודה על הדיון. אני חושב שלפני 4 ו-5 שנים צפינו בדיוק את הדיון של היום ודיברנו עליו והתרענו מפניו גם במשרד וגם מול האוצר. אנחנו יודעים שאחוז אלה שנשארים במערכת בארץ, אחרי ההכשרה, הוא קצת יותר גבוה מהממוצע בעולם. כך שחלק מהטיעון של רן, עם כל הנכונות שלו שצריך לעשות הרבה לטובת זה שהמורים יישארו במערכת, עדין זה לא יפתור את כל הקושי.


אני חושב שהפעילות שמתבקשת היום היא בשני מקומות. אנחנו נמצאים היום במצב הרבה יותר גרוע כי מצב ההרשמה למכללות היום יותר גרוע ממה שהיה בשנים קודמות. זה לא שבגלל אופק חדש או דברים כאלה פתאום יש אלפים שצובאים על הפתחים ורוצים להיות מורים. אנחנו בירידה של 30% בערך בביקוש.

ירידה בביקוש עכשיו, לכלל המכללות.

כן, לשנה א' לשנה הבאה. זה אומר שבעוד 4 שנים, בשעה שהמחסור שצפוי על ידי הלשכה אוטוטו בפתח, יהיו פחות מורים שיצאו מהמכללות ואני חושב שגם באוניברסיטאות המצב דומה.

הנתון הזה נכלל בתוך המחקר של הלמ"ס?

ברשותך, הייתי רוצה לומר כמה דברים לגבי התחזית הזאת, כי אנחנו מפתחים - -

בסדר, תוריד את התחזית בחצי וגם יהיה לך מחסור במורים.

בסדר, אני רוצה להגיד כמה הנחות יסוד של התחזית, כמה עובדות בסיסיות שבמסגרת הדיון יילקחו בחשבון.

אני עדין שואל אותך אם לקחת את הנתון הזה בחשבון?

הנתון שאליו אנחנו מתייחסים מבחינת ההיצע מתייחס להיצע שמעמידה מערכת ההשכלה הגבוהה כולה. מורים נכנסים למערכת מכל מסגרות ההשכלה הגבוהה, גם מהמכללות להוראה, גם מהאוניברסיטאות וגם מהמכללות האקדמיות. אי אפשר לבוא ולומר שרק גורם אחד משפיע.

האם הנתון של ירידה כה דרסטית, אנחנו מדברים על ירידה של 30% בשנה במכללות להכשרת מורים, האם זה נלקח בחשבון?

לא לקחנו את זה בחשבון, אבל אני חייב לומר שעל פי הנתונים על סטודנטים חדשים במכללות להוראה, הירידה הדרסטית הזאת לא משתקפת. הנתונים על סטודנטים בשנים האחרונות, אין ירידה של 30%.

אני מדבר על השנה, לא על השנים האחרונות.

לגבי השנה אני לא יודע.

אבל אתה אמור לדעת.

לא, אני לא יכול עוד לדעת.

אני מציע שאת הדיון על המצב של ההרשמה ושל קבלת הסטודנטים, את זה נראה ב-1 בנובמבר. בסך הכל, כשאנחנו מסתכלים על הדברים - -

אבל הוא צריך לתת לי את הנתונים, אנחנו נמצאים עכשיו בסוף אוגוסט...

גם אם תסתכל בדף שאתה קיבלת מטעם המכללות, אתה רואה בעמוד 9 של ה-מ.מ.מ, יש 3 מכללות והן נותנות את התמונה.


אני חושב שצריך להפוך את ההוראה למקצוע מועדף, את ההכשרה להוראה למקצוע מועדף. לתת תנאים ייחודיים, מיוחדים, לסטודנטים שרוצים ללמוד להוראה, בין אם זה במסלולים האוניברסיטאיים ובין אם זה במסגרת של המכללות. לממן להם את שכר הלימוד, לממן מלגות קיום ולראות בזה מקצוע שעם ישראל תלוי בזה, ואז כל המערכת תוכל להתמודד יותר טוב עם כל הקשיים. הקורסים בסגנון האינסטנט, ואנחנו מכירים אותם גם ממקומות אחרים בעולם שיש תופעות של מחסור במורים, בעיקר בארה"ב, אנגליה ובעוד מקומות, המחקר שמלווה את הקורסים הללו מראה שהמורים הללו, בטווח המיידי הם הרבה פחות טובים. נכון שאחרי כמה שנים הם מתיישרים עם כל המערכת כי יש הרבה ניסיון, אבל בשנתיים שלוש השנים הראשונות של עבודתם, התלמידים סובלים כי הם מקבלים מורים פחות מוכשרים. זה לוקח זמן להיכנס לתוך התמונה, וזה לא פתרון אידיאלי, כי אחרת היה אפשר שכל המערכת תעבור לאינסטנט, זה הרבה יותר זול והרבה יותר קל. צריך לחשוב איך מביאים כוחות צעירים בכמויות הרבה יותר גבוהות וברמות יותר גבוהות לתוך ההוראה. אני חושב שהדרך היא בכיוון הזה.

אני רוצה לחבר את הדיון הזה לדיון הקודם, ברשותך, אדוני היושב ראש, משום שהתוצאה של החיבור מוציאה אותי מאוד פסימי מהפגישה הזאת. אבל ראשית, אני רוצה לשבח את ציון ומחלקתו על המפעל הזה שהם עשו. סוף סוף למדינת ישראל מתחילה להיות תחזית לשנים הבאות, כי עד עכשיו לא היה. אף אחד לא יכול היה לתת נתון לגבי התחזיות של מחסור בתחומים כאלה ואחרים בתחום ההוראה, וזה יצר מערכת כזאת שהאוצר, כל אימת שרצה לקצץ במערכת, קיצץ בבטן הרכה של המערכת והמצב קרה כך, שבעשור האחרון, בקיצוצים התכופים בתוך המערכת שלנו, הקיצוצים בתקנים ובמכסות, בבינוי ובתשתיות, גרמו לכך שבסופו של דבר התוצאה נראית כמו שהיא עכשיו. אבל המצב הוא יותר גרוע ממה שאנחנו חושבים. כפי שנאמר פה אין כרגע מנגנון לחזות בתוך המחסור מה יהיה המחסור בתחומים ספציפיים. זאת אומרת, באנגלית, במתמטיקה בבית הספר היסודי וכולי.


כמו שלמשרד החינוך במחלקות השונות שלו, כולל במחלקה של ציון שבת, יש את החיישנים שלהם לדעת ומה קורה במערכת בפועל והיכן חסרים מורים, גם לנו, כראשי מכללות יש חיישנים משום שפניות הרבה פעמים מגיעות אלינו ישירות, לפני שהן מגיעות לפיקוח או למחוז. אם אני פוגש במקרה אתמול בערב, בחתונה, מנהלת בית ספר והיא אומרת לי: אבי, ב-1 לספטמבר נפתח בית הספר ואין לי מורה לכיתה ד', אז זה ברור שזה מחסור. בשביל בית ספר קטן בפריפריה זאת קטסטרופה כי יבואו 20,30 תלמידים לבית הספר ולא תהיה להם מורה. אז צריך לדעת שיש נתונים שזורמים בתוך המערכת אבל גם יש לנו נתוני שטח, שהמערכת לא מגיעה אליהם ואנחנו מתוודעים אליהם מעת לעת, וצריך לקחת בחשבון שעד כמה שהלמ"ס תהיה מדויקת והתחזיות שלה יהיו מדויקות לגבי מחסור, המצב בשטח יהיה יותר חמור.


נקודה שניה – גם האגף וגם משרד החינוך באמת בשנה הזאת בקדנציה של השרה יולי תמיר עשו מאמצים רבים לשבח את תנאי הכניסה של סטודנטים חדשים לתוך המערכת במלגות או בכל מיני תמריצים. אבל אנחנו כל כך רחוקים כדי להיות אטרקטיביים, שאנחנו לא מצליחים להביא את הטובים ביותר למערכת. לא מסוגלים.

זה דווקא נראה לי מאוד אטרקטיבי.

בסדר, אבל אנחנו לא מצליחים להביא את האנשים היותר טובים למערכת כדי שנפחית את המחסור בעתיד. נחבר את זה לדיון הקודם, כשהמדינה מחליטה בהתחייבות שלטונית על הקצאה של כסף והיא לא מקיימת את זה, אנחנו מבינים שאם התהליך הזה ימשיך, גם כשיהיה מחסור - -

אמרנו את זה בכל החומרה, וזה ברור.

לא, גם כשהיה מחסור כזה, בסופו של דבר מה שיחליטו, אנחנו לא נוכל לתקן אותו. דבר אחרון, צריך לזכור שאני, כאדם שעובד בפריפריה המון שנים, כמו שלמה, כל מחסור שיהיה במדינת ישראל צריך להכפיל אותו באיזה פרמטר פי כמה, עד כמה הוא ישפיע באופן קשה וחמור על הפריפריה. כמו שהיה תמיד. תמיד כשיש מחסור חמור באופן כללי במדינת ישראל - -

זה ברור לי שבעיקרון אתה צודק אבל זה לא תואם את הנתונים שציון אמר. למשל, לגבי הצפון.

יכול להיות.

אנחנו מכירים את הדרום, וצריך לקחת בחשבון בכל עבודת המטה של המשרד בהיערכות, שסוף סוף יש תחזית איך נערכים לתהליך ההכשרה ואיך מחלקים את הענין להכשרות השונות במקומות השונים, צריך לקחת בחשבון את הנקודה החשובה הזאת כדי שלא נעמוד בפני שוקת שבורה ונחזור לתקופה של שנות ה-50, שהבאנו חיילים ללמד בתוך בתי הספר בדרום.

רק למען הדיון, שלמה, לגבי ה-30%, אני מניח שאתה משווה עם אותו זמן בשנה שעברה.

נכון.

דוד מעגן, שאחראי לנתונים שקיבלנו היום.

אנחנו נמסור את הדוח המלא, ושם אפשר לראות גם את הביטוי הפריפריאלי שהוא מדבר עליו, הכל באופן יחסי למספר המורים במחוז. אם אני מצביע בדוח על מחסור של 1000 מורים בצפון ושל 1600 מורים בדרום לדוגמה, ב-2013, זה צריך להיות באופן יחסי.


אני רוצה לומר כמה הנחות של התחזית הזאת, שצריך לקחת אותם בחשבון כי צריך להבין איך התחזית נבנתה. אנחנו מבצעים מספר פרויקטים תכנוניים למשרד החינוך ובעצם כל נושא התחזיות למערכת החינוך התחיל לפני מספר שנים, בשיטה שנתנה צפי עתידי. פיתחנו ב-3 השנים האחרונות שיטה חדשה שנותנת תחזית ביקוש למורים, מצד אחד, ותחזית היצע מורים מצד שני. בהינתן שתי התחזיות האלה אנחנו יכולים לדבר על מצבי מחסור או לחילופין רוויה. יש גם מצבים, ואנחנו מראים תאים מסוימים במערכת, שיש בהם עודף מורים. גם זה מצב אפשרי.

זה המצב במגזר הערבי.

אגב, במגזר הערבי מדובר רק על החינוך היסודי, ששם יש עודף. בחטיבה העליונה ובחטיבת הביניים יווצר מחסור בשנים הקרובות. מי שמחפש את ההסברים - -

לא מובן לי למה. אם יש כזה מספר של אקדמאים עם תעודות הוראה מובטלים, אז איך יכול להיווצר חוסר?

אני אגש לתחזית: בעצם הנחת התחזית, כשאנחנו בונים את התחזית, אנחנו מתבססים על המגמות בשנים האחרונות. מבחינת ההיצע העתידי שאנחנו צופים, אנחנו מסתכלים על מגמת ההיצע או על המרכיב של גיוס מורים חדשים. קצב גיוס מורים חדשים בשנים האחרונות. אנחנו אומרים שאם הקצב הזה יימשך לעתיד, אותה מגמה ואותו קצב, יווצר מחסור. למה? כי בעצם על פי תחזית הביקוש, בהינתן הגידול במספרי התלמידים באותם מגזרים, קצב הביקוש יהיה גבוה מעל קצב ההיצע ואז יווצר מחסור. מה שאני אומר הוא שאם משרד החינוך רוצה, הוא יכול לשנות את קצב הגיוס של מורים חדשים למערכת. הוא יכול לגייס יותר מורים ולפתח. אבל שוב, בתחזית אנחנו יכולים להתבסס רק על מגמות העבר ולהניח איזה שהן הנחות, שאם אותה מגמה תמשיך להתקיים בעתיד, אז בעצם אנחנו אומרים שייווצר מחסור.

זה ברור. הכוונה לקבל את התחזית זה כדי להפריח אותה כי אחרת המשרד לא עשה את עבודתו.

נכון. אם רוצים, אפשר לשנות את קצב הגיוס ובהחלט מצבי המחסור שאנחנו צופים על סמך קצב הגיוס הנוכחי, המצב יכול להשתנות בעתיד. זאת אומרת, זו בעצם אינדיקציה, זה התפקיד של תחזית מהסוג הזה.


אני רוצה לומר שבעצם המצב של העודף או מחסור שאנחנו צופים במגזר הערבי, אפשר להתייחס גם לנתון של שיעורי למידה בחינוך הערבי בחינוך העל-יסודי. שם אנחנו רואים ששיעורי הלמידה גדלים בשנים האחרונות ובהחלט יכול להיווצר מצב כזה שיש עודף ביקוש על פני ההיצע, בהינתן שקצב הגידול של מספרי התלמידים שם, כתוצאה מגדילה בשיעורי הלמידה יגדלו.

אגב, לפי הנתונים של הלמ"ס יש התייצבות של המספר. אני למדתי בעל פה את כל הנתונים של מספר התלמידים במגזר הערבי.

יחד עם זאת, אני שוב אומר שתחזית התלמידים במגזר העברי והחרדי מראה גידול בשנים הקרובות. גם במגזר הערבי - -

בחרדי זה מתייצב משנה הבאה מסביב למספר של היסודי, אבל זה אח"כ מתייצב גם בעל-יסודי, 27.5%. אני מכיר את הנתונים, אני לומד אותם.

יכול להיות. בא נאמר שלפחות - -

אגב, יש בהם גם הרבה טעויות.

אפשרי, יכול להיות. אני לא מכיר את הדוח שאתה מתבסס עליו.

הדוח של הצפי של מספר התלמידים בכלל המגזרים. בתחזית התלמידים היו הרבה מאוד טעויות ושמנו את הדגש עליהן, ועוד לא קיבלנו תחזית בלי טעויות מובנות. לא לקחו בחשבון שהספירה של הכיתות במגזר החרדי אחרת מהספירה של הכיתות במגזר הממלכתי. לכן, המספרים היו לא רלוונטיים.

זה עדין לא משפיע על תחזית התלמידים, כמי שמכיר את התחזית מקרוב. ההשפעה היא יותר השפעה דמוגרפית, של כניסות לכיתה א' ומעברים.

זה ברור. שוב אני אומר שהמספר במגזר הערבי מתייצב ולא גדל, לפי הנתונים שלכם.

לפי הנתונים שאני מכיר, מספר התלמידים במגזר החרדי והערבי צפויים לגדול בשנים הקרובות. אנחנו מתבססים על התחזית הזאת. אני מוכן לשבת ולראות על מה אתה מדבר.

לגבי נשירת מורים חדשים, זה תהליך שאנחנו מתייחסים אליו לא במסגרת התחזית הזאת. במסגרת פרוייקט אחר הסתכלנו על מורים חדשים ובדקנו תוך 5 שנים כמה מתוכם שורדים במערכת. זה בהחלט משפיע על ההיצע של מורים - -

למה היא לא משפיעה על התחזית הזאת?

היא משפיעה בעקיפין. תחזית ההיצע מורכבת ברובה הגדול מאותם מורים שממשיכים במערכת משנה לשנה, ומורים שחוזרים אחרי הפסקה של שנה או שנתיים. ואותו נדבך נוסף של גיוס מורים חדשים, שנכנס למערכת. בעצם כל שנה מורכבת משלושת החלקים האלה.

אבל אם יש לך נשירה יותר גדולה של סטודנטים שסיימו הוראה, זה משפיע לא כנתון היחידי, אבל זה משפיע.

יפה. אבל כשאני לוקח בסדרה שלי את המורים שממשיכים משנה שעברה, אני לוקח בחשבון גם את המורים החדשים משנה קודמת שלא עברו לשנה הבאה. זאת אומרת, זה כן נלקח בחשבון בתחזית. זה חלק קטן של המורים. אנחנו מדברים על 130,000 אלף מורים, יש כאן קצב גיוס של 6000 מורים חדשים בשנה? תקנו אותי אם אני טועה. זאת אומרת, זה פחות או יותר, ויש איזה אחוז מסוים שנושר במעבר משנה לשנה. זה נלקח בחשבון במודלים של החיזוי.

אם אפשר בפריפריה לשקול מלגות של 3 שנות לימודים חינם. זאת אומרת, שילדים יוכלו להישאר באותו יישוב שהם התחילו - -

אתה שמעת מהשרה לפני כן על החלטת הממשלה, שגם האוצר מקדם, שמאפשר לתת תמריצים מאוד רציניים היום לפריפריה. הדבר הזה יילקח בחשבון. יש החלטות משמעותיות לגבי תמריצים לפריפריה. אולי ריקי יודעת אם זה לביצוע מעכשיו או רק מה-1 בינואר?

יש החלטה במתן תמריצים למורים בפריפריה. בדיוק באיזה אופן? כמובן - -

זה לא דבר שהוא בר ביצוע השבוע.

מה הקריטריונים?

אנחנו לא ניכנס לזה עכשיו.

הנושא השני שרציתי לדבר עליו זה שיטות טכנולוגיות חדשות. למה הכוונה. אם ציון סיפר לנו כאן שיש מצבים של 100% משרה ו-170% משרה כתוצאה מהמחסור, זה אומר שאותו מורה פחות פנוי לעזור לילדים אחה"צ בתרגול ובשאלות, ואני רוצה להצביע על כך ש-20 רשויות מקומיות נכנסו השנה לפרוייקט חדש שבו מ-18:00-22:00 יש מורה שנותן תשובות לילדים על תרגול דרך האינטרנט. אני מציע שמשרד החינוך יתחיל לשקול טכנולוגיות חדשה. מגיעה לו מחמאה על כך שפורסם ספר הלימוד הראשון באינטרנט באזרחות.

זה תופעות שהן ממש בשוליים. זה לא פתרון כללי לנושא של המחסור במורים.

אני רוצה לסיים את הישיבה ולהודות למשתתפים ולהגיד שאנחנו בהחלט רואים בחומרה רבה ובדאגה רבה את התחזיות למחסור במורים. אנחנו שותפים לדאגה של משרד החינוך בתחום הזה. אנחנו מצפים לקבל את כל הנתונים של הלמ"ס, ויחד איתם לקבל את התכניות שעכשיו מעבדים במשרדם החינוך. יחד עם זה, אנחנו מבינים שהכל קשור בכל. ברור שהכל קשור באווירה שאנחנו יוצרים מסביב להוראה, שנוצרת על ידי מכלול ההחלטות של הממשלה, של הכנסת, של הציבור. הנושא של החינוך תופס יותר ויותר מקום בשיקול הדעת הציבורי במדינת ישראל. אגב, זו אחת התוצאות של השביתה שהיתה. גם הנתון של הירידה ב-30% זה נתון דרמטי בהרשמה לשנה הקרובה למכללות. זה נתון שצריך להיות אות אזהרה לכל מי שאחראי בתחום הזה. אנחנו נמשיך לעקוב ואני מודה לכולכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:15)