PAGE
18
ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

8.9.2008

הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

יום שלישי, ח' אלול תשס"ח (8 בספטמבר 2008), שעה 11:00

הגדלת יצוג העובדים הערבים במשרד החינוך וביחידותיו השונות בהשתתפות שרת החינוך

חברי הוועדה: אחמד טיבי – היו"ר

שכיב שנאן

שרת החינוך יולי תמיר

רות מזרחי

- מנהלת גף תנועת עובדי הוראה, משרד החינוך

מוחמד אלהיב

- ממונה ארצי על החינוך הבדואי, משרד החינוך

אלית שחר כהן

- משאבי אנוש, משרד החינוך

כמאל עטילה

- לשכת הדוברות, משרד החינוך

נאדר אל קאסם

- מרכז בכיר, יצוג הולם בקרה וביקורת, נציבות שירות המדינה

עאיידה תומא

- מנכ"לית, נשים נגד אלימות

נאילה עואד

- מנהלת פרוייקטים, נשים נגד אלימות

יאסר עואד

- מנהל פרויקט יצוג הולם ושוויון בתעסוקה, עמותת סיכוי

מישל גנטוס

- יועץ לענייני המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו

- מרכז השלטון המקומי

ד"ר דני גרא

ד"ר חלאד אבו עסבה
– ועדת המעקב לחינוך הערבי

נאשף ריהאז

- גננת בתל אביב-יפו

אגמיל קדיל

- יועצת

אנאיס מידן

- יועצת

גנאיים מייסון

- יועצת תיכון ומדריכת מורות

רסן אבו אלהיגא
– סטודנטית

גאזאלה אבו אלהיגא
– גננת

זיאד עווידה

- מורה

אחמד דראושה

חוסן אבו אלהיגא
– קלינאי תקשורת

סייף אימן

- מנהל הרשות לפיתוח כלכלי, משרד ראש הממשלה

מאיד טיבי

- אפרת מורלי

- נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

הגדלת יצוג העובדים הערבים במשרד החינוך וביחידותיו השונות
בהשתתפות שרת החינוך

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי. הישיבה משודרת בשידור ישיר בערוץ הכנסת. אני רוצה לברך את פרופ' יולי תמיר שרת החינוך ולהודות לה על הופעתה בפני הוועדה. לפרוטוקול כפי שנשלח לכל שר המופיע בפני הוועדה רשימה של שאלות לשרת החינוך. אני מתאר לעצמי שהיא תענה עליהן בוועדה. אני רק מבקש שגם תשובות בכתב גברתי השרה יעבירו לוועדה כמקובל.


משרד החינוך, גברתי השרה, רבותיי האורחים, מעסיק עובדים גם במישרין במשרד החינוך, מטה, מחוזות, ובעקיפין קרוב לעשרת אלפים מורים באמצעות הרשויות המקומיות, בגני הילדים ובתי הספר. כידוע לכם שיעור התושבים הערבים במדינת ישראל הוא 20% כמעט ומערכת החינוך נחלקת לשתי מערכות עיקריות בהגדרה לשונית, חינוך עברי וחינוך ערבי. מערכת החינוך הערבי מהווה 26% מכלל התלמידים במערכת החינוך. במשרד החינוך יש כאלפיים עובדים מהם 129 ערבים שזה מהווה 6.4% מכלל העובדים. במערכת החינוך מועסקים כ-95 אלף מורים מהם 22 אלף בחינוך הערבי, כ-23%. כל זאת לבד מאנשי המקצוע, יועצים, פסיכולוגים, שם שיעור העובדים הערבים נמוך עוד יותר. העסקת אנשי המקצוע ממומנת על ידי המשרד בתנאי שהרשות תשתתף בשיעור המגיע לכדי 36% מעלות העסקתם.


יחס תלמידים – מורה גבוה בחינוך הערבי מוצא ביטויו גם בשעות הוראה לתלמיד נמוכות בחינוך הערבי כ-15% מאשר בחינוך העברי. כדי להגיע ליחס תלמידים – מורה זהה בחינוך הערבי לזה שבחינוך העברי נדרשת הקצאה של מעל ל-3000 משרות הוראה בחינוך הערבי. הדגש מיוחד אנחנו נותנים להעסקת נשים שהיא בעלת חשיבות מעבר להיבט המגדרי וכל עלייה בתעסוקת נשים מהווה תוספת כמעט מלאה להכנסת בית האב או להעלאת הרמה הסוציו אקונומית בישוב, בגוש הישובים, במגזר הערבי בכללותו.


ברשותכם אני אקרא את רשימת השאלות ואחר כך אעביר את הבמה לכבוד השרה. שאלה ראשונה שהופנתה לשרה, כמה עובדים יש במשרד החינוך ביחידותיו השונות וכמה מתוכם ערבים?


שאלה שנייה, כמה עובדים ערבים נקלטו במשרד ביחידותיו השונות מאז שנת 2000 על פי חלוקה לפי שנים?


שאלה שלישית, האם לדעתך מספר הערבים המועסקים במשרד מספיק ותואם למספרם באוכלוסייה?


שאלה רביעית, האם משרד החינוך פועל בהתאם להחלטות הממשלה בעניין הגדלת ייצוג ערבים בשרות המדינה.


שאלה חמישית, האם יש ניסיון להעלות את מספר העובדים הערבים באמצעות העדפה מתקנת ו/או מכרזים המיועדים לבני מגזר זה?


שאלה שישית, האם יש חסמים או קשיים הניצבים בפני מועמדים ערבים להתקבל לעבודה במשרד? אם כן מה הם הכלים שאת מציעה כדי להסיר חסמים אלה?


שאלה שביעית, ממוצע שעות ההוראה לתלמיד בחינוך הערבי קטן ב-15% מזה שבחינוך היהודי. כמות המורים בחינוך הערבי קטנה ביחס לשיעור התלמידים הערבים מכלל התלמידים בארץ. האם המשרד דוגל בשוויון בכמות משרות הוראה לתלמידים בשתי מערכות החינוך?


שאלה שמינית, האם המשרד מתכנן סגירת פערים על ידי הוספת משרות הוראה בחינוך הערבי?


שאלה תשיעית, אם כן מהו טווח הזמן לביצוע אם לא מדוע.


שאלה עשירית, מהו שיעור המורים הערבים המלמדים בבתי ספר בחינוך היהודי מכלל המורים ובאילו מקצועות מדובר?


אני רוצה גם לברך את כלל האורחים שהוזמנו והגיעו לוועדה. הם יקבלו את זכות הדיבור בהמשך. בבקשה גברתי השרה.

בוקר טוב. נתחיל לפי סדר השאלות שאתה הצגת לנו. כפי שאמרת עובדי משרד החינוך למעשה אפשר לראות אותם כמתחלקים לשתי קבוצות שונות. יש מורים ויש אנשי המעטפת החל מהמטה ועד מפקחים בשטח ורכזי מקצוע וכל התחומים הנלווים להוראה. מבחינת אחוז המורים אנחנו נמצאים במספר סביר בסך הכול 22 אלף מורים מועסקים היום בחינוך הערבי שהם 23% מכלל המורים שהמערכת מעסיקה, לבד מיועצים ופסיכולוגים. מבחינת המורים אנחנו נמצאים פחות או יותר בייצוג הולם.


באשר למעטפת. אנחנו נמצאים מבחינת המעטפת במספר הולך וגדל של עובדים. אנחנו נמצאים כבר השנה ב-134 עובדים ועדיין יש 16 עובדים נוספים. אנחנו מנצלים את המצב שלמרות הקיפאון בתקנים של משרד החינוך, אנחנו חייבים לכאורה תקנים לאוצר ומאפשרים לנו תקנים מהמגזר הערבי, אז יש כרגע עוד 16 עובדים שצפויים להיקלט. אני צירפתי פה גם את המכרזים שלהם כדי שתראו, רובם בתפקידי פיקוח, מרכזי כוח אדם בהוראה, מרכז משכורות. אלה עובדי מעטפת, לא מורים. אנחנו נמצאים בתהליך של גידול. עדיין לא הגענו ליעד. אנחנו נהיה בתום התהליך הזה ב-7% עובדים של המעטפת. היום אנחנו ב=6.6%. היעד שלנו הוא להמשיך לקלוט עובדים נוספים במערכת. יש לנו עוד 16 מכרזים שבסופו של תהליך נהיה ב-7.2% מעובדי המעטפת.


אנחנו גם בהסכמה עומדים לשלב בחודשים הקרובים לא ממש עובדי משרד, בכל הוועדות הפדגוגיות אנשי אקדמיה מהמגזר הערבי. אמנם הם לא נספרים כעובדים אבל בהחלט אנשים שמשפיעים על התכנים שהמשרד מעצב ובמובן הזה תהיה לזה השפעה משמעותית לגבי התאמת תוכניות לימודים למגזר הערבי.


לגבי החסמים. עיקר החסמים הם הבחינות של שירות המדינה. אנחנו רואים שכיש בחינות בכלל אחוז העוברים הוא דרך אגב יחסית מאוד קטן. נמסר לי אתמול שבכמה מכרזים שהיו לנו עכשיו כמעט אף אחד לא עבר את הבחינות. יהודים וערבים כאחד. אנחנו בהחלט מנסים לבחון התאמה של הבחינות אם כי צריך לומר שאחת הבעיות הקשות הן בעיות של שפה. אם עובד צריך לעבוד גם בעברית וגם בערבית אז הוא צריך שליטה בעברית כזאת שתאפשר לענות על מכתבים, להיות בקי גם בקריאה וגם בכתיבה. לפעמים יש עם זה קושי דווקא בדרגות העבודה הפחות גבוהות. אני לא מדברת על דוקטורים ופרופסורים אלא על מזכירות. למשל צריך קלדנית במחוז צפון אז היא צריכה לדעת להקליד בעברית וגם בערבית. אז פה יש אולי חסם שאנחנו משתדלים להתגבר עליו.


לגבי אחוז הנשים זאת תופעה שמאפיינת באופן כללי את משרד החינוך. אין שום בעיה עם תעסוקת נשים. להפך אנחנו נמצאים במצב אולי טיפה אבסורדי שאנחנו מנסים מאוד לעודד גברים להיכנס למערכת, גם במערכת החינוך הערבית שהתאפיינה בהרבה מאוד גברים הכף נוטה לכיוון נשים בעת האחרונה. גם בדרגות פיקוח וניהול אנחנו רואים יותר ויותר מנהלות בתי ספר, מפקחות, כך שהמצב מבחינת גברים ונשים הוא בסך הכול למעלה מסביר ואנחנו בעניין הזה נדמה לי עומדים על הרצון שלנו לעשות משרד שיש בו שוויון הזדמנויות לגברים ונשים באופן מלא. ככל שעולים בדרגות כמו בכל תחום יש פחות נשים אבל גם שם אם תסתכל על המכרזים שיצאו עכשיו אז חלקם הגדול מיועד לנשים בדרגות פיקוח. אני מניחה שאנחנו לאט לאט מתאזנים בתחום הזה.


לגבי המורים במערכת. יש לנו שתי בעיות קשות שאני צריכה לציין אותן. ולכן זה גם ישפיע על מספר המורים במערכת. אנחנו השנה הוספנו שעות בשני אופנים שונים. ראשית אופק חדש מוסיף למערכת הרבה מאוד שעות. ושנית אנחנו במיוחד בצפון אבל עכשיו זה תהליך שגם מקיף את כל הארץ ותוך 4 שנים יקיף את כל מערכת החינוך, אנחנו נמצאים במצב של תוספת שעות, פיצול כיתות, לכיתות א' וכיתות ב' בהיקף של 10 שעות לכיתה א' ו-10 שעות לכיתה ב' וכמובן שעות החומש. זאת אומרת שלמעשה או לכאורה היינו צריכים לראות גידול במספר המורים במגזר הערבי. אנחנו לצערי עשינו טעות בעבר, והיא נובעת מכך שיש יותר מדי מורים שעובדים בחלקיות משרה קטנה. זה מאוד פוגע ברמת ההוראה במגזר הערבי. מורה שעובד 6 שעות ו-10 שעות הוא לא חלק מהמערכת, הוא לא יוצא להשתלמות, אופק הקידום שלו מאוד בעייתי, ולכן ההוראה הראשונית שלנו למרות הלחץ המאוד גדול כי אתם יודעים כמה מתדפקים על דלתותינו היא להשלים משרות למורים טובים. לא לכולם אבל להשלים משרות. זאת אומרת גם אם נזרים עכשיו למערכת הרבה מאוד משרות לא בהכרח יראו את זה במספר המורים. יראו את זה באחוז המורים שעובדים במשרה מלאה. בוודאי במורים החדשים שנכנסים למערכת, אנחנו מאוד מעוניינים להכניס מורים במשרה מלאה כי אחרת היכולת שלהם לעבור תהליך של התמקצעות היכולת הזאת היא מאוד רופפת. זה יוצר או מעצים את הבעיה הגדולה של עודף מורים שיש לנו בצפון. יש לנו עודף מורים בלתי סביר. אנחנו עומדים היום על 8000 מורים עודפים, מועמדים לכניסה למערכת, ואני אעיד על זה כמה צרות פוליטיות זה עושה לי, אני באה לכל מקום ואומרים, חברים אין משרות. אל תצפו שאנחנו הולכים לשבץ את כולם, ואני לא אתן יד לתהליך הזה שכל אחד יקבל שעתיים כדי שהרבה אנשים יהיו קצת מרוצים. כי הרבה אנשים קצת מרוצים והמערכת לא צומחת.


מבחינת ההשקעה התקציבית שלנו בשנתיים האחרונות כל דבר שאנחנו עושים, אם זה בינוי ואם זה השקעה, ותיכף תראו גם את השעות, אנחנו מקצים 40% מהתקציבים שלנו למגזר הערבי. הגענו לנקודה שבהרבה מאוד מקומות אומרים לי, זה כבר לא בעיה של כסף, זו בעיה של איכות המורים. ואם אנחנו לא נתמודד עם זה באומץ ונמשיך לפזר משרות בתור משרד הרווחה ב' או בתור אתנן פוליטי א' אז אנחנו לא נשפר את המערכת. היא תמשיך ותשקע ולכן כמה שהמאבק הזה הוא קשה ואני מודעת לזה שאין הרבה אלטרנטיבות ואנשים ממש באים ומתחננים כי כל הקיום של משפחתם תלוי בזה, לא ניתן שברירי משרות. זה דבר ראשון.


דבר שני, פיתחנו מודל של ניקוד שבאמצעותו אנחנו משבצים היום את המורים במערכת. המודל הזה נותן שלא כמו בעבר משקל מאוד משמעותי להצטיינות ואנחנו עושים מאמץ מאוד גדול לשבץ מורים מצטיינים. מורים שהם צעירים ומצטיינים ובאים עם איכות טובה למערכת. אנחנו נאבקים, לא תמיד את כל המצטיינים אנחנו מצליחים לשבץ אבל עלינו ממצב שאחוז השיבוץ של המצטיינים היה בסביבות ה-20% למצב שאנחנו כבר בסביבות בין ה-80% ל-90% של שיבוץ של מצטיינים. לפעמים יש מצב של עודף מצטיינים בתחום מסוים, ידע מסוים, ואין מקום, אנחנו עושים מאמץ וכל מצטיין שמגיע אלי שלא שובץ אני עושה מאמץ אישי להכניס אותם למערכת כי חשוב לי. לא יכול להיות שאנחנו נתמוך בתלמידים מצטיינים וניתן להם מלגה, ואחר כך הם לא יעבדו ואז נגיד להם תחזירו את המלגה כי אתם לא עובדים. אז צריך לעשות איזשהו סדר בעניין הזה ואנחנו עושים מאמץ אמיתי לקדם את זה. עניין השיבוצים במגזר הוא בעייתי, הוא פוליטי, הוא מאוד פתוח ללחצים. מנסים לעשות את זה כמה שיותר טכני ונקי ושקוף, החל מהשנה הזאת כל מורה יכול להיכנס למחשב ולראות מה הניקוד שיש ולדעת אם יש לו בכלל סיכוי להיכנס למערכת, כי מי שיש לו ניקוד מאוד נמוך יכול לדעת שאין לו סיכוי להיקלט.


נכון שהמצב בדרום הוא אחר כי בדרום יש לנו חוסר של מורים. אחת הבעיות הקשות שלנו היא שאנחנו מייבאים מורים מהצפון לדרום. זה גם קשה למורים בצפון וגם קשה למערכת בדרום כי מורים שמייבאים אותם במיוחד אם הם טובים מיד מחזירים אותם חזרה לצפון כשהם מגלים שהם מאוד טובים. הדרום, אנחנו עושים מאמץ מאוד גדול להכשיר מורים מהדרום. יושב פה ד"ר אלהיב. אנחנו עושים מאמץ עם המורים הבדואים באמצעות מכללת קיי באוניברסיטת בן גוריון להכשיר מורים מהדרום שיישארו בדרום כי מורה טוב מהדרום יישאר בדרום והסיכוי שהוא יהיה באמת גורם מוביל במערכת הוא הרבה יותר משמעותי.


זאת שאלה כללית שצריך להידרש אליה, מה עושים עם עודף המורים? אנחנו מקטינים את המכסות למכללות להכשרת מורים אבל זה לא עוצר את כמות המורים, כי רוב , או חלק לא קטן מהמורים הם אנשים שעשו תואר באיזשהו תחום ואז הם עושים תעודת הוראה. עכשיו אני לא יכולה לאסור על אף אחד לעשות תעודת הוראה. אני למשל לא יכולה לאסור על 5000 איש ללמוד משפטים כל שנה למרות שאולי רבע מהם אם לא שמינית יקבלו עבודה כעורכי דין. בכל זאת חופש העיסוק לא מאפשר לי להגיד לאנשים, אל תלמדו. אני גם לא יכולה לסגור לגמרי את המכללות במגזר הערבי כי בכל זאת צריך לייצר אנשים חדשים וצעירים ואני לא יכולה לסגור את המערכת. זאת אומרת, אנחנו נמצאים פה במצוקה שאני פונה תמיד ואני אומרת את זה מאוד בגלוי, גם לראשי המגזר וגם להורים, להפסיק לשלוח ילדים לעשות תעודת הוראה. זה לא עוזר, זה לא יוצר יכולת השתכרות יותר משמעותית, והיכולת להגדיל באופן משמעותי את מספר המורים בחמש השנים הקרובות היא יחסית קטנה. אנחנו צריכים, יש לנו מאבק אחד שאנחנו השנה הצלחנו בו קצת, לא מספיק, אנחנו צריכים לעודד פרישה מוקדמת של מורים שהם יותר מדי מורים ותיקים, שדרך אגב זה גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי. מכסות פרישה הם כידוע דבר מאוד יקר במשרד החינוך. השנה קיבלנו יותר מכסות פרישה מאי פעם להסתדרות המורים עקב ההסכם איתם. קיבלנו 2300 מכסות פרישה. חלק גדול מהם ניתנו מעל האחוז למגזר הערבי ניתנו למגזר הערבי. זה רחוק ממה שצריך. אם היו לי היום 2000 מכסות פרישה למגזר הערבי הייתי עושה מהלך של שחרור המערכת ממורים ותיקים שכבר באמת רוצים לצאת וגם הכנסת מורים צעירים. זו שאלה של, אתה יודע במשא ומתן הקואליציוני הבא במקום כל דבר אחר תבקשו מכסות פרישה. באמת זה תוקע את המערכת. אנחנו נתקעים עם המורים. המורים אין להם כוח ללמד כבר. חלקם באמת מאוד מאוד ותיקים. אבל עד שאני לא יכולה להפריש אותם, תעשו חשבון שמורה שמפרישים אותו בגיל 55 משלמים לו 12 שנים משכורת כי אתם יודעים שהמורה הזה לא ימצא עבודה אחרת. אז סתם להגיד לו ללכת בגיל 55 הביתה זה דבר שהוא לא ראוי. אז המדינה צריכה לקחת על עצמה מספר לא קטן של אנשים שמשלמים להם סכומים מאוד גדולים כדי שהם, קוראים לזה קריירה שנייה, אבל בינינו הם הולכים הביתה והם חיים מהפנסיה שלהם. והפנסיה שלהם צריכה להיות ראויה. אז בין זה שנוציא אותם בלי פנסיה ובין זה שנוציא אותם עם פנסיה ראויה עומד סכום מאוד גדול של עלויות של מכסות פרישה. אנחנו נאבקים בנושא הזה באופן מאוד משמעותי.


אז אנחנו לא מתכננים סגירת פערים על ידי הוספת משרות אלא על ידי השלמת משרות והעלאת איכות ההוראה. זה אחד הדברים שהכי חשובים לכולנו וטווח הזמן לביצועו הוא מיידי. כלומר כבר עכשיו השנה ובשנה שעברה אנחנו העברנו הרבה מאוד שעות. אנחנו נמשיך לעשות את זה במובן מסוים. אנחנו באמצע התהליך.


לגבי מספר המורים שמלמדים במגזר היהודי. יש היום תוכנית ניסיונית של מחוז מרכז שכוללת כמה עשרות מורים שמלמדים ערבית ואנגלית במגזר היהודי. זה ניסוי שהתחלנו אותו שנה שעברה. הוא בסך הכול מאוד מוצלח. אנחנו מכפילים השנה את מספר המורים האלה אבל עדיין מדובר במספרים קטנים. זה לא מספר שאפשר להגיד שהוא פותר את הבעיה בממדים של 8000 מורים שמחכים. יכול להיות שאנחנו בשנה הבאה נגדיל את המספר הזה.

מה בקשר למקצועות ביולוגיה, מתמטיקה, מדעי טבע למשל?

נכון אז אנחנו יכולים להרחיב את המקצועות. זה דורש מורים מאוד מיוחדים שמוכנים לנסוע למגזר היהודי ללמד שם, לעשות השתלמות נוספת כדי ללמד בעברית. גם מצד ההצע זה לא כל מי שאין לו עבודה בריינה מוכן ללמד בלוד את התלמידים היהודים ולנסוע לשם. דרך אגב בנצרת עילית יש מעט ובחיפה גם יש מעט. אבל הניסוי הזה היה באמת יוזמה של מנהלת מחוז המרכז שלנו, ד"ר סולי נתן. עשינו ניסוי, הוא הצליח, אנחנו נרחיב אותו. אני מניחה שבסוף נגיע ל-300 או 400 מורים. זה טיפה בים של הממתינים.


לגבי השעות. כאן באמת אחרי שעשינו את הפילוח אני מודה שגם ההפתעה הגדולה היתה שלי. גם אני חייתי בתחושה של הנתונים שאתם נתתם והיא חצי נכונה. למה היא חצי נכונה? כי ההשוואה למגזר היהודי כמגזר היא לא נכונה. בתוך המגזר היהודי יש פער מאוד גדול בין הממלכתי לממלכתי דתי. עכשיו הנתונים הם כאלה, יסודי וחטיבות ביניים שעות מורה לתלמיד. יהודי ממלכתי 1.47, ערבי ממלכתי 1.49. יהודי ממלכתי דתי 1.8. זאת אומרת הממלכתי דתי סחב את הממוצע. כשראיתי את הנתונים אמרתי איך זה יכול להיות שאנחנו נותנים יותר למגזר היהודי. עשינו כל מיני פילוחים מכל מיני כיוונים כדי להבין את זה כי אני יודעת שאנחנו מתקצבים על פי מדד סוציו-אקונומי. אם מתקצבים לפי מדד סוציו אקונומי המגזר מקבל יותר, לא פחות. עד שעשינו את הפילוח בין הממלכתי לממלכתי דתי והוא נותן את התשובה. דרך אגב, בחטיבה יהודי ממלכתי זה 0.77, ערבי ממלכתי 1.05. ממלכתי דתי 0.93. הדרוזים מקבלים הכי הרבה שעות. וזה לא עוזר. הבעיה שלנו היא לא ביהודי ולא בערבי ולא בדרוזי בשעות. אין לנו בעיה של שעות. אנחנו עכשיו עם אופק חדש עם החטיבה. הנתונים האלה מרגיעים אותי שחלוקת המשאבים שלנו היא יחסית הוגנת. הם לא מרגיעים אותי לתוצאות.


הלמ"ס לא עושה את הפילוח בין הממלכתי לממלכתי דתי. הממלכתי דתי סוחב למעלה.

השאלה העקרונית היא האם יש קורלציה בין תוספת השעות בשנים האחרונות לבין ההישגים? זאת השאלה.

קודם כל אנחנו נדע השנה, הלוא שנה שעברה נכנסנו עם אופק חדש ועם פיצול כיתות. יהיה לנו לא תוצאה אבל אינדיקציה כי זה שנה עם יש כיוון. אנחנו בודקים 3 ניסויים שעשינו. בתי ספר שוחרי שינוי, אופק חדש ופיצול כיתות אם יש שיפור. יש לנו שתי בעיות שלדעתי הן שתי הבעיות המרכזיות. אחת היא בעיה כנראה שמשותפת לכל העולם דובר הערבית, לא יודעים ללמד ערבית ולעשות אבחונים נכונים של לקויות למידה וקשיי למידה בערבית. אנחנו יחד עם ד"ר ציה ברזניץ עכשיו יוצאים במבדק שנדמה לי שהוא ייחודי גם בעולם הערבי של לקויי למידה.

גברתי השרה, אנחנו שולחים סטודנטים לירדן כדי ללמוד המקצוע הזה ולאחרונה יש ביקוש רב למקצוע הזה בירדן.

התוצאות של ירדן יותר גרועות משלנו. במבחן הקריאה התוצאות של ירדן נמוכות משלנו. זה כל מה שקשור באוריינות, קריאה, כתיבה. התוצאות של ירדן נמוכות משלנו והם מתלבטים בדיוק באותה בעיה. יצא לי לפגוש בכינוס בינלאומי אנשים מירדן. דרך אגב מדובאי, מקאטר, ממקומות שהשקיעו הרבה מאוד כסף בחינוך והם מתלבטים באותה בעיה. יש אינדיקציה אחת שאותי מאוד מדאיגה. במגזר היהודי יש 23% לקויי למידה שזה מוגזם. כולם יודעים שזה הטעייה למעלה. מי שיותר צפוני יותר לקוי. במגזר הערבי יש חוסר אבחון. זה קודם כל. דבר שני, כנראה שבכל זאת אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא ממש עדיין מתגברים על הדיסקלוסיה ועל הבעיה של הוראת השפה. הבעיה השנייה שיש לנו, אגב זה גם בעיה במגזר דובר העברית במקצועות אחרים, במתמטיקה, היתה הנחה עד לפני כמה שנים שמורה ביסודי לא צריך להתמקצע. היום אנחנו יודעים שרמת ההתמקצעות של המורים ביסודי יחסית נמוכה. ואנחנו חייבים לעשות תהליכי התמקצעות. אנחנו באופק חדש עשינו קשר הדוק בין הקידום לבין התמקצעות אבל אנחנו צריכים עוד לעבור תהליך מאוד משמעותי של התמקצעות כדי שנוכל לשפר את התוצאות. עשינו כמה ניסיונות נקודתיים השנה שהרצנו אליהם בדיקות מקומיות של מה שאנחנו קוראים מיצב שזה מבחן מדידה שעשה רושם שהודות שילוב של שעות, אבחון, תמיכה, ושינוי ניהול חל שינוי. אנחנו נלמד במהלך השנה הזאת איפה הצלחנו וננסה לשכפל את ההצלחות האלה. בסוף צריך לזכור גם, מה לעשות, ברקע של התלמידים הערבים ניצבת שאלה מעמדית מאוד קשה. אנחנו יודעים שגם במגזר דובר העברית הקשר בין תוצאות להכנסת הורים, שזה כל המעטפת הנלווית לבית ספר הוא מאוד חזק. בפילוח המיצב שלנו למשל אין כמעט מגזר ערבי עם מעמד סוציו אקונומי חזק. אז בקורלציה מעמדית הערבים נמצאים די במלכוד של העוני שגם היהודים מצויים בו, אבל חלקם של העניים בקרב הערבים הוא גדול מחלקם של היהודים וזה מאוד מקרין על המערכת.

זו הגזמה. חלקם של אלה שרמתם בינונית ומעלה בין הערבים היא קטנה מאוד. כלומר להציג את זה כאילו שיעורם של הנמוכים גבוה , לא.

לא הבנת אותי. שיעורם של העניים. זה מחולק לשלש קבוצות: נמוך, בינוני, וגבוה. בגבוה זה זניח. הנמוך הוא גבוה בפרופורציה למגזר היהודי. אם אנחנו אומרים שהרקע הסוציו-אקונומי מקרין על המימוש של היכולות של הילד אז יש פה הטעייה מאוד חזקה שהיא קורית מחוץ לבית הספר אבל היא משפיעה על בית הספר באופן מאוד משמעותי. כל זה אנחנו לוקחים בחשבון. המהלך שהתחלנו בו ונעצר בגלל כל מיני בדיקות ולחצים של תקצוב דיפרנציאלי לרשויות הוא מאוד חשוב. ההשקעה בחינוך פר ילד היא קשורה ברשויות חזקות. גם כי הרשות משקיעה, גם כי ההורים משקיעים, גם כי ה-matching שלהם יותר פשוט, ואנחנו חייבים לעשות תקצוב דיפרנציאלי. יהיה על זה מאבק ציבורי מאוד גדול. אתם יודעים שהצו שניסיתי להעביר ביקש ראש הממשלה שאני אבדוק את עצמי. הקמתי ועדה, אנחנו בודקים את זה שנית ונצטרך לעשות על זה מאבק כי חלק מזה זה לא רק מה שקורה בבית הספר. ביסודי הגענו לרוויה. בחטיבה צריך להוסיף עוד שעות. אבל הבעיה המרכזית שלנו היא גם במעטפת. זאת אומרת, היכולות של הילדים להתמודד קשורות למעטפת וקשורות לעוד דבר, שאני מודה שאם אני צריכה להגיד מקום אחד שלא הצלחנו עדיין להזיז אותו, זה החינוך הקדם יסודי. אם היה לי היום עוד משאב אחד נוסף, אנחנו הולכים לרפורמה של אופק חדש בגנים, אבל עדיין גילאי 3 ו-4 במגזר הערבי לא מספיק מטופלים וזה מקרין על המערכת. זו לא שאלה שקשורה לשאלות שאתה שאלת כאן אבל בסיכום, בראייה כוללת, יש לנו שלושה יעדים. שניים בתוך המסגרת שאנחנו כבר פועלים ואחד בתוך מסגרת שעדיין לצערי לא מתוקצבת. בתוך המסגרת שאנחנו פועלים זה להתגבר על הקשיים או להבין יותר טוב איפה אנחנו נכשלים, בעיקר באוריינות בסיסית ושתיים, לחזק את המורים כדי שיעמדו באתגרים האלה. והדבר שעדיין לא מתוקצב אבל לדעתי הוא היעד הבא, זה הנושא של חינוך בגילאי 3 ו-4. זה פחות או יותר באופן כללי תשובות לשאלות ואני אשמח לענות. כל הנתונים האלה נשארים בוועדה.

תודה על הצגת הדברים והתשובות כבוד השרה. אני רוצה לפתוח את הדיון עכשיו גם לחברי הכנסת וגם לאורחים. אני אומר חברי כנסת למרות שיש חבר כנסת אחד כאן שהוא חבר הכנסת שכיב שנאן שאני רוצה להודות לו למרות שהוא לא חבר בוועדת החקירה הוא מתייצב לכל ישיבה שלה. אני מצר על כך שחברי ועדה אחרים לא מצאו לנכון לבוא. שרת החינוך באה. גם היא בפגרת כנסת. גם אנחנו בפגרת כנסת. בבקשה חבר הכנסת שנאן.

תודה על הצבת העניין. אני מתייצב כי הנושא באמת יקר לי. מאוד מאוד מעניין אותי ואני חושב שוועדת החקירה הזו היא אחד הדברים הכי חשובים שנעשו בשישים שנה האחרונות במדינת ישראל ואני אומר את זה מתוך היכרות מצערת מה שנקרא יצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית לרבות הדרוזים והצ'רקסים, בשירות המדינה דוח לשנת 2007 שהוצא באופן רסמי על ידי נציבות שירות המדינה והדוח הזה הוא תעודת עניות של מדינת ישראל ביחס שלה לאוכלוסיית המיעוטים ולאופן שהשילוב שלנו כאוכלוסיית מיעוטים בתוך מדינת ישראל. ואני אומר את הדברים באחריות. הנתונים פשוט מבישים בצורה שאי אפשר לעבור לסדר היום. איפה שאתה לא נוגע מהבית חולים הכי קטן עד המשרד הממשלתי הכי גדול שזה משרד הבריאות שמעסיק 27 אלף עובדים, אנחנו נמצאים בפיגור מדהים. ירשו לי אחי הערבים להיות קצת אגואיסט ולדבר על האוכלוסייה שאותה אני מייצג. כולם חושבים שהדרוזים בעצם מקבלים יותר מכולם. אני רוצה להגיד לכם דבר אחד, תרגישו טוב אחי הנוצרים ואחי המוסלמים. אנחנו מקופחים לעומתכם.

זה גורם להרגשה רעה.

אני מאוד שמח בשמחתכם ואני זועק את הכאב שלכם במידה שווה. הקיפוח של כולנו הוא דבר שהדעת אינה סובלת. הקיפוח שלנו כדרוזים ורק לשבר את האוזן אני אתן לכם כמה דוגמאות קלות. במשרד הפנים מועסקים 1590 עובדים , מתוכם 17 עובדים דרוזים ו-344 עובדים מוסלמים ונוצרים שכולנו ביחד 361, כשאני אומר כולנו תתייחסו לזה באמת כי אני באמת מאמין שזה כולנו. דוגמה נוספת זה משרד הבריאות. 27060 עובדים. 144 עובדים דרוזים. אני לא רוצה לדבר על קיפוח של נשים כי הנשים פה מקופחת בצורה שהדעת אינה סובלת ו-18870 עובדים ערבים, זה מספר גדול אבל זה מעט מאוד יחסית למה שצריך להיות. משרד המשפטים, 2593 עובדים, 17 עובדים דרוזים, 107 עובדים ערבים. סך הכול ביחד 124. תלכו לבתי החולים באזורי המגורים שלנו. אני לא רוצה לדבר על המקומות שבהם יש רוב יהודי מובהק. בית חולים ממשלתי נהרייה, אזור שמרביתו אוכלוסיית המיעוטים. מתוך 1967 עובדים 58 עובדים דרוזים, 272 עובדים ערבים. בית חולים רמב"ם מתוך 2685 עובדים מעסיק 30 עובדים דרוזים ו-347 עובדים ערבים, מוסלמים ונוצרים. משרד החינוך מתוך 1423 עובדים מעסיקים 24 עובדים דרוזים וקרוב ל-105 עובדים ערבים, סך הכול 129 עובדים.


אני מתבייש במצב הזה כיום וזו הסיבה חבר הכנסת טיבי שאני אמשיך לבוא לפה ואני מודיע כאן בוועדה שאני לא מסתפק במה שהוועדה עושה. אני מעביר את הנושא של הטיפול בזה גם לרמה של הפגנות וגם במסיבות עיתונאים וכל הדברים שצריך לעשות, להוציא את האמת הזו לאור שכולם יוכלו לדעת אותה. החומר נמצא אצלי. כל מי שצריך את החומר אני אשמח להעביר לו. זה פשוט דורש מאבק מרהט ועד מג'דל שאמס. ואנחנו לא יכולים להמשיך לעבור על זה לסדר היום בצורה הזאת. וזו הסיבה שיש 8000 אנשים שהשרה מדברת עליהם שרוצים מקום בהוראה ולא מוצאים ואנשים פשוט מחפשים פרנסה, רוצים לעבוד, ואנשים לא יכולים להיקלט במקומות העבודה האלה.


אני מסכים עם השרה בנושא של הצורך בהשלמת משרות למורים שנמצאים במשרות חלקיות כי אפשר גברתי השרה באמת שמורה יבוא לעבוד בבוקר בתור מורה ואחר הצהריים יעבוד בתור שומר, או ילך לחפש השלמת הכנסה לצורך הקיום שלו כאדם. חשוב מאוד קודם כל לפני שיוצרים ציפיות אצל אנשים שנמצאים בחוץ להשלים את המשכורת של האנשים שקיימים בתוך המערכת ולתת להם להתקיים בכבוד ולהביא פרנסה הביתה ואז תרומתם הסגולית תהיה הרבה יותר גבוהה. בנושא של עודף המורים את נגעת באופן חלקי בפתרון. אי אפשר לנתק את מדינת ישראל מעצמה.


כשאני למדתי בבית ספר תיכון לימדה אותי מורה לאנגלית שקראו לה ורה שממנה למדתי הרבה אנגלית. לא ידעה מילה אחת בערבית. ולמדנו איתה בצורה יוצאת מן הכלל ואני יודע אנגלית בזכות זה שהיא לא יודעת ערבית. מורים דוברי השפה הערבית צריכים ואמורים להשתלב בתוך בתי הספר היהודיים וזה לא רק את שמציעה את מקומות העבודה.

אם אנחנו מחפשים קיום משותף ודו קיום וחיים של שלום בתוכנו המהלך הזה יכול לתרום רבות. את לא מתארת לעצמך אותם ילדים קטנים בכיתה א' שתלמד אותם מורה ערבית והם יגדלו להבין שהיא אזרחית ישראלית בדיוק כמוהם, כמה שזה יכול לעקור זרעי שנאה, ואני מתוך היכרות עם הקו האידיאולוגי שלך שהוא גם שלי באותה מידה אני מאמין שאת מאמינה בזה ואני גם מאמין שאת תקדמי את הנושא.

אנחנו עשינו השנה יחד עם אל קאסמי וסמינר הקיבוצים ניסוי של מה שנקרא מתקשרים. תלמידים שלומדים הוראה לשלוח מורות ערביות ללמד במגזר היהודי ומורות יהודיות ללמד במגזר הערבי. בהתחלה היה חשש מאוד גדול. אני מוכרחה להגיד שגם המנהל של אל קאסמי וגם המנהל של סמינר הקיבוצים מאוד עודדו את זה והפרויקט הצליח מאוד. וגם השנה אנחנו רוצים מראש כי מורה יהודי שבזמן ההכשרה שלו נחשף למגזר הערבי ולהפך זה כבר יוצר איזושהי הכנה שמאפשרת בעתיד לשלב אותם אחד במגזר של השני. זה ללא ספק דבר שאנחנו חושבים עליו ואנחנו מנסים לראות איך אנחנו מקיימים אותו.

הנקודה הבאה שאני מבקש שפעם אחת לנצל את זה שאת שרת החינוך לשים לה קץ הנושא של בחירת מנהלים במגזר הערבי. יש לי הצעה אופרטיבית בנושא. זה פשוט לעג לרש. זה שוק שהדעת אינה סובלת. כל איש ציבור שלא יהיה, רק אחד שחושב שרוצה להיות חבר כנסת בעוד 20 שנה, הוא רוצה להיות חבר מועצה אני לא יודע איפה, הוא נדרש לסוגיה הזאת ומתחילים מסעות של לחצים.

מה אתה מציע?

אני מציע בנוסף לוועדה שכל מי שמועמד להיות מנהל ילך למרכז הערכה פיל”ת ושהבחירה תהיה מקצועית. הבעיה רבותיי בחינוך מתחילה במי שאמון על זה שמחזיק את הגיר ועומד מול התלמידים. מי שעומד ליד הלוח ומי שאמור להנחות את זה שעומד ליד הלוח שמה צריך לעבוד.

הצעה מאוד חשובה.

יש לנו בעיה עם כל המכונים האלה של הערכה ושל דיון שהם בכלל לא מסוגלים. זה לא רק פיל”ת. אני מדבר גם על המכונים האחרים. אני מדבר על כיוון אחר של קליטת אקדמאים ערביים בהיי טק. יש לנו סוגיה מאוד גדולה עם המכונים האלה.

אני בהחלט כתוצאה מההערה הזאת ומהדיאלוג פה אני מוכנה שנבקש מיהודית שלוי שעכשיו הקימה את המכון למנהלים, דרך אגב זו בעיה גם במגזר היהודי, אבל פחות חמורה בהרבה, אבל גם. אני לא שבעת רצון מהתהליך גם שם. אנחנו נעשה בדיקה.

ההערה אני חושב שהיא ראויה. לבחון את הסוגיה הזאת, לשחרר את הפוליטיקאים מלחצים.

אני לא רוצה שתשחרר אותי. אני רוצה שימשיכו לחזר לפתחי. אל תעשה לי טובה. אני מבקש שנוסף לחיזור לפתחי יהיה פתרון הולם לעניין. והפתרון זה בחינה נוספת של המועמדים בנוסף לוועדה.

אני מציעה שאנחנו נחשוב עם אנשי המקצוע. אני גם מסכימה עם העניין הזה שסתם לשלוח למכון הוא לא פשוט אבל בהחלט אני בעד שנעשה חשיבה על בחירת מנהלים. נושא חשוב. אנחנו נרים את הכפפה הזו.

אני מבקש בנושא של ה-8000 מועמדים שיש, זה לא דבר שיכול לעמוד בצורה הזאת. צריך לעשות שני דברים. ללכת לניסיון של הסבה מקצועית. לעבוד מול משרד התמ"ת, לבנות תוכנית מסוימת של הסבה מקצועית של אותם אנשים. אני מצטרף לקריאה שלך שיפסיקו לעשות תעודת הוראה. רבותיי בצפון אין מקומות, אין צפי למקומות עבודה נוספים בשנים הקרובות. חבל על הזמן. אני מציע שהממשלה כממשלה תבחן אפשרות של הסבה מקצועית ותביא פתרון לעניין הזה. ניתן לעשות את זה. לשבר את האוזן במקרה עברתי ליד משרד החינוך במחוז הצפון כמה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים. אני עצמתי את העיניים שלא יראו אותי וברחתי, לא היה לי נעים. המדרגות, הדשא, הקומות. יש סרט של שחקן מצרי מדהים. כל סרט שלו אני עוצר הכול ויושב לראות על איזה מרכז ממשלתי שאזרחים באים לקבל שם שירות ומקבלים יחס מאוד רע. אני ראיתי את המחזה הזה, עצמתי את העיניים וברחתי כל עוד נפשי בי שאני לא אתקל באנשים, חלקם בטוח אני מכיר. פשוט כואב הלב.


הנקודה האחרונה גברתי השרה זה הנושא של מנהל, חברה ונוער. הנושא הזה חשוב מאוד והמערכת חייבת לתת לו מענה. היה קיצוץ דרסטי של שעות הדרכה השנה שהקיצוץ הזה נפל במחוז הצפון לפחות באופן מוחלט עלינו. על הדרוזים. היה לנו מדריך אחד שהיו לו 3 ימי הדרכה. כל ימי ההדרכה נעלמו, 22 אלף תלמידים בכיתה ז' עד י"ב אין להם כיום מענה. אם הייתי יודע לא הייתי הולך. בסוף אוגוסט הופעתי בפני קבוצה של מאה תלמידים בקורס מנהיגים צעירים וראיתי פעולה לתפארת של חברה ונוער שהכול כרגע נפסק באופן מוחלט.

אני אבדוק את זה. אני לא יודעת על זה אבל אני אבדוק.

רק לשבר את האוזן יש שמה הרבה מאוד תקנים. יש העדפה מתקנת חיובית בקרב הבדואים שאני מאוד אוהב אותה אבל זה לא אומר שזה יבטל את הנושא הזה. זה דורש טיפול מיידי.


הנושא של אופק חדש. ביקשתי מאבו סנאן ואני מבקש גם פה. אנא ממך תרחיבי את זה כמה שיותר. זה דבר מצוין שתופס תאוצה חיובית בקרב הקהילה.

תודה חבר הכנסת שכיב שנאן. לפני שאני אעביר את רשות הדיבור לדני גרא, אחריו יהיה חאלד אבו עסבה והערות ביניים שהם חלק מהנושא, חלקם כבר השרה נגעה בהם. אמרנו שעובדים במשרד החינוך הם גם עובדים עקיפים כלומר מורים ושזו המסה הגדולה וגם עובדים בתוך המשרד עובדי מטה. חלק מהעובדים האלה הם יועצים, פסיכולוגים, יש בהם מחסור רב. כנראה יש הורים שאומרים שמנהלי בתי ספר חוששים למנות יועצים ופסיכולוגים אולי כדי לא לחשוף בעיות. או שהם בעמדה מאיימת על המנהל.

מנהלים מסרבים להכניס יועצים לבתי ספר. יש תקנים או חלקיות של משרת יועץ זה בעיה שזה לא כמו הוראה. הכתובת של הבית ספר זה היועץ. אם הוא ב-12 שעות או 6 שעות זה לא מספיק. הוא מתפצל בין שני בתי ספר. פסיכולוג. כמה פסיכולוגים יש בבתי ספר? אין. ואם יש אז הם עובדים 3 שעות. מה הוא יכול להספיק ב-3 שעות בתוך בית ספר? אבחון אחד משך כל השנה לתלמיד אחד. וגם אבחונים לתלמידים עם לקויי למידה. הם מחכים לא רק שנה, שנתיים עד שיבוא התור שלו שישלחו אותו לאבחון. זה בבתי יסודיים. אבחונים בבתי ספר תיכוניים ההורים משלמים כי מחפשים מאבחנים לשלם להם תוספת זמן. רק לבגרויות. אז יש המון בעיות בקשר לייעוץ הפסיכולוגי.

זה גם דבר שמאפיין את המגזר היהודי. אין מספיק תקנים לפסיכולוגים. אבל זה נכון שבמגזר הערבי יש לנו תופעה של תקנים לא מאוישים, מה שאין לנו במגזר היהודי. התופעה שאתם מדברים עליה, אנחנו לא מצליחים לשכנע מנהלים. זה מדהים. אנחנו אומרים, אם לא, עוברים 3 חודשים לא מאיישים יועץ, אנחנו לוקחים את התקן כי אין מספיק תקנים.

מה ההסבר שלך השרה לסירוב של המנהלים למרות שיש תקנים.

יועץ בבית ספר הוא גורם- - -

מאיים. לכן הרבה יועצים עכשיו הולכים למשרות של ניהול והרבה התקבלו שהם יועצים.

אמרנו עובדי מטה. אני רוצה לגעת בנושא של אגף הבחינות. אני לא יודע כמה עובדים ערבים יש באגף הבחינות גברתי השרה אבל את עדה שבפתיחת כל שנה אני משגר לך מכתב או שאני פונה אליך באופן אישי, וגם חבריי, כדי שתעודות הבגרות יפורסמו ויימסרו בזמן. זה חשוב בעיקר לסטודנטים ערבים הלומדים בירדן. יש כאלה שאין בידיהם את התעודה עצמה הם לא מתקבלים ואז הם מפסידים שנת לימודים.

התמנתה אצלנו סמנכ"לית חדשה לכוח אדם ואתמול בישיבת ההכנה היא אמרה שהיא תטפל בזה. עוד הפעם, אנחנו בהקפאת תקנים. לא מכניסים לא יהודים, לא ערבים, לא דרוזים ולא צ'רקסים כרגע. אנחנו בהחלט בודקים את העניין של אגף הבחינות. אתמול זה עלה כאחד משני האגפים, שם ובגזברות לראות את האפשרות להכניס, אפילו אני אגיד את זה קצת בהפוך על הפוך, כמעט שזו הדרך היחידה שלנו לתגבר אגפים שאנחנו, כיוון שיש בכל אופן יותר נכונות בנציבות לתת לנו תקנים לאנשי מקצוע מהמגזר הערבי אנחנו בהחלט בוחנים להכניס גם לחשבות שאין לנו וגם לאגף בחינות איש מקצוע ערבי.

מה התשובה לגבי הסטודנטים של השנה. הם סובלים.

עד לרגע זה לא נמסרו תעודות בגרות.

עד לרגע זה, לצערי גם בגלל השביתה, לא גמרו לבדוק.

הם הפסידו מלגות, הפסידו שנת לימודים.

לא גמרו את הבדיקה.

האמת היא שהסנקציות והשביתות תמיד מתקיימות בפתיחת שנת הלימודים כי זה הנשק. המפסידים העיקריים הם הסטודנטים בחו"ל.

תציע, אני אסור לי, הייתי מורה לשעבר, אסור לי להציע הצעה, שייקחו את ציוני המגן של בתי הספר וישוו אותם לציוני הבגרות.

אגב בירדן עכשיו חלק מהמקצועות מתחילים לקחת ציוני מגן וזה פוגע בתלמידים מצטיינים שיש להם הישגים טובים בבגרות אבל בשל העובדה שתעודות הבגרות לא מגיעות בזמן אז נאלצים חלק מבתי הספר, אני רוצה להגיד את זה בגילוי, חלק מבתי הספר עושים שיפוצים לציוני המגן ואז פתאום אתה רואה שטף גברתי של ממוצע 100 והם חוסמים את הפקולטות לרפואה, רפואת שיניים, בחוץ לארץ, וסטודנטים טובים שבבגרות קיבלנו ציונים טובים אז מגיעים ואין להם מקומות.

אני מבינה שמתי ב-24 גומרים?

כמה זמן אחרי שזה עולה לאינטרנט התעודה עצמה, כי בירדן רוצים את התעודה עצמה, נכון?

אפשר יום אחרי. ככה הבנתי.

אבל לא גמרנו לבדוק את הבחינות. זה לא יעזור.

אפשר לבקש משר החינוך הירדני.

אני אשמח לעשות את זה. אתה יכול לנסח לי מכתב?

כן. שתגידי לו בתאריך כך וכך התעודות יהיו. אנא תן לנו אורכה של שבועיים. זה יציל את המצב.

נעשה את זה.

המועד של בחינות הבגרות התחיל מאוחר יותר.

אבל מה לעשות היתה שביתה. לא גמרו לבדוק. בודקים את הבחינות. אז אי אפשר לתת רק למי שבדקו. זו לא שיטה.

ברשותך גברתי השרה. עושים בחינה במתמטיקה מועד א', עושים מועד ב', ולא מקבלים את הציון של מועד א'.

עוד פעם. השנה בגלל השביתה יש עיכוב. אבל אני רוצה להגיד משהו על המועדים. קרה משהו לא נורמלי בעניין בחינות הבגרות. זה לא קשור למגזר הערבי. המטרה של מועד ב' היתה לגשת למי שלא הצליח לגשת למועד א' כי היתה לו צפיפות בחינות. עכשיו הילדים ניגשים וזה מאוד מעכב את המערכת. כי אנשים ניגשים למועד א' ב' ג' והם אומרים אני אקבל את הציון הכי גבוה, מה אכפת לי, כבר למדתי אז אני אגש עוד הפעם. אולי תהיה בחינה יותר קלה, אולי אני אדע יותר שאלות. אנחנו בעצם בוחנים פי שתיים, לא רוצה להגיד מספר מדויק אבל הרבה יותר. למעשה היינו צריכים להיות הרבה יותר מוקשים ולהגיד מי שעשה במועד א' מועד א', אם לא שנה אחרי. ברגע שפתחנו את כל המועדים כולם נבחנים שלוש פעמים.

הם לא קיבלו ציונים של מועד א' לכן נכנסו עוד פעם למועד ב'.

זה לא שייך. בשנה שעברה היה אותו דבר, אחרי שקיבלו ציונים אנשים אומרים ננסה. מי שמקבל 85 או אפילו לפעמים 90 ניגש עוד הפעם. מה זה עושה למערכת? זה מטיל על המערכת עומס עצום של בדיקת בחינות וגם העלויות של זה. מועד ב' נועד מלכתחילה לרווח בחינות. שמי שיש לו באותו יום שתי בחינות יוכל לגשת למועד ב'. פתאום מה קרה? מועד ב' נהפך מועד לשיפורים. עכשיו מה קרה אחרי זה? בכלל לא שיפורים, כולם מנסים. ואז נוצר מצב שהמון נבחנים, אנחנו צריכים בעצם לבדוק מספר מאוד גדול של בחינות. המערכת לא ערוכה לזה וגם לא בטוח שזה מוצדק כי גילינו דבר אחד מאוד חשוב. אנשים ניגשים למועד א' בתור ניסיון. זה לא סביר. מועד א' זה מועד א'.


מצד שני במגזר היהודי מתגייסים לצבא ב-24 ליולי. הערבים רוצים את התוצאות מוקדם כי הם הולכים לאוניברסיטה. היהודים רוצים שהבחינות ייגמרו עד תאריך מסוים כי הם הולכים לצבא ובין זה לזה צריך לתמרן לוח זמנים. השנה במיוחד היה קשה אבל זו בעיה כל שנה.

הנקודה השנייה זה עצירת פרויקט הילה.

זה טופל כבר.

ראשית תיקון טעות מסוים בשיעור הנשים במטה של המשרד הוא קטן. בדיוק הפוך שיעור הנשים במטה המשרד הוא קטן בעוד שאצל היהודים הוא גבוה מאוד, דווקא אצל הערבים הוא נמוך. צריך לזכור גם בעניין הנשים, החלק הגברי בכוח ההוראה הערבי יותר גבוה מאשר הכוח הנשי. זה לא כל פשוט הסיפור הזה שאת מציגה שרק החינוך הממלכתי דתי הוא זה שמעלה את ההבדל. בואו ניקח את כלל הנתונים. באה הנציבות ואומרת לנו בסך הכול עובדים ערבים ניגשים למכרזים לאו דווקא בחינוך, בכלל. ונתוני כישוריהם הם גבוהים והם לא נופלים בכך. יש להניח שגם אנשים שניגשים למקצועות ההוראה והם ערבים כישוריהם סבירים. מצד שני, את אומרת יש לי עודף של 8000 מורים. וזה יכול להיות. יכול להיות שהם לא מתאימים. אבל יש לך גם 3000 מחסור. משום שאם יש לך 23% מורים וזה בדיוק האחוז שאת ציינת ואת צודקת ויש לך 26% תלמידים חסרים לך 3% מורים וזה ה-15%. אגב מתאים מאוד, ראה זה פלא, זה בדיוק ההבדל בפער בשעות הלימוד למה שמפרסם הלמ"ס שאת טוענת שיש בו טעות כי הוא לא מחלק את זה לפי מגזרים. כלומר גם התשובה שלך היא לא כל כך פשוטה. אני חושב שצריך לשבת ולדון כאן.

י' – י"ב הם לא נכללים בתוך ה-23% שהם עובדי רשויות.

אם תפתח ותסתכל חינוך שפה ערבית, אני לא נכנס להבדל בין בדואים, דרוזים. החינוך לשוני עברי. ישנו פער של 3% וראה זה פלא, זה 15% מכוח האדם בהוראה וה-15% מופיעים כל הזמן לאורך כל השדרה.

השאלה איך רואים את זה. אתה רואה אחוזים במוחלטים או שאתה מדבר על משרות.

דני אני בכל זאת רוצה לתקן אותך רגע כי הנתונים הם לא מדויקים. מורים ערבים במערכת 23.26, תלמידים ערבים יש 21.27. אנחנו פה מחשבים משרות, לא מורים. אנחנו עושים אבחנה מדויקת כי אם זה יהיה רק לפי כוח אדם אז היינו נמצאים במספרים גדולים כי אמרנו בגלל חלקיות המשרה. אם אתה תסתכל על הנייר שמצוי בידך אתה תראה שהפער הזה להערכתי הוא לא מדויק. אין היום חוסר מורים ואין מצב שיש כיתה או בית ספר שיש בו חוסר מורים או שהיה צריך להקצות לו עוד מורים מטעם כזה או אחר. ההיפך הוא הנכון. אין בעיה כזאת. לכן העניין הזה שיש עוד 3000 משרות שאפשר לגייס זה פשוט לא מדויק. אין פה שום פער ומבחינת המטה יש מקום לשיפור, מבחינת המורים זה, הלוא זה קופה רושמת. איקס תלמידים מורה, אין פה מצב שיש פער כזה.

השאלה מה הצפיפות כמובן. זה איקס תלמידים למורה. כמה זה האיקס.

זה נכון. אבל אנחנו לא נמצאים היום בצפיפות יותר גדולה משמעותית במגזר הערבי מאשר במרכז הארץ. דרך אגב המקום הכי צפוף שלנו היום זה חטיבות הביניים במרכז הארץ. שלא לדבר על המקום הכי צפוף שלנו באמת שזה המגזר החרדי. אבל המקום השני זה חטיבות ביניים במרכז הארץ דווקא. למה? כי האוכלוסייה הזדקנה, סגרו חטיבות וסגרו בתי ספר, ושם יש הצטופפות.

הלחץ על מערכת החינוך יהיה קשה. כלומר ההעסקה במערכת החינוך תהיה קשה כל עוד שמצב התעסוקה של ערבים במדינת ישראל יהיה קשה משום שזה המפלט הנוח ביותר ואולי היחיד הזמין במספרים גדולים בתוך שירות המדינה במיוחד לאוכלוסייה בעלת כישורים אקדמאיים. וכאן לבוא ולצעוק לציבור, אל תבואו להוראה, זה קל אבל זה לא יעשה את שלו כי הם יבואו, אין להם מפלט אחר. אולי את צריכה להיות קטליזטור לדבר אחר, לבוא לגופים ממשלתיים אחרים ולומר להם רבותיי, באים אליי, הרי אני לא המשפך. את צריכה לעודד חשיבה בתוך משרדי ממשלה אחרים משתי סיבות. גם ככזו שבאים אליה ודורשים ממנה לקבל עובדים לעבודה ומצד שני את למעשה כראש מערכת החינוך מייצרת גם כוח אדם לעבודה. משני הטעמים האלה למשרד החינוך היה ראוי שיהיה לו תפקיד מזרז לתוך החשיבה של עבודת הממשלה בעניין הזה.

תודה רבה. ד"ר חלאד אבו עסדה שהוא יושב ראש ומנהל אל מסאר. הוא אמנם ערך והוציא מתחת ידיו מחקרים רבים, אחד האחרונים שבהם הוא חסמים פנימיים וחיצוניים המעכבים קליטה ושילוב בוגרים ערבים בחברות היי טק. בבקשה אדוני.

אולי הרישא שלי תהיה הסיפא של ד"ר גרא. ואני מסכים איתו שמצב החינוך ומערכת החינוך אינו מנותק וגם אי אפשר לנתק אותו ממצבה ומעמדה של האוכלוסייה הערבית בהיבט החברתי, בהיבט הכלכלי, וגם אולי במעמד הפוליטי והמשפטי. לחינוך, ותסכימי איתי כבוד השרה וחברי הכנסת וכל חברי ועמיתי שיושבים, לחינוך יש השלכות מרחיקות לכת על פיתוח כלכלי, על המוביליות החברתית ברמת פרט וברמת קבוצה, לכן שאנחנו מדברים על חינוך אנחנו לא צריכים
לדבר רק על למידה והוראה, אנחנו מדברים על משהו הרבה יותר גדול והרבה יותר רחב. אחד הסוציולוגים הידועים במדינת ישראל שאני גם מאוד מעריך אותו טען בצדק שאחד המרכיבים בזהות של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל זה שהאוכלוסייה הזאת הפנימה ערכים של אוכלוסייה מדוכאת ומקופחת ומופעלת כלפיה מדיניות של אפלייה. עכשיו אני לא אומר את זה על מנת לצטט את אותו סוציולוג ולבוא ולהגיד עד כמה הוא טען או צדק בטיעון שלו אלא שזו היא הדעה הרווחת גם בקרב עובדי החינוך. אי אפשר לבוא פה ולטאטא ולהגיד שהדבר הזה לא קיים. אנחנו צריכים לזכור, וכבוד השרה כבר ציינה את זה, ואני לא יודע איך אפשר לתרגם את זה אחרת בציבור שכל כולו מיליון איש, איך להתעלם מ-12 אלף אקדמאים שיושבים בבית ואינם מועסקים? איך אפשר לא להתייחס לזה כאל קיפוח, כאל משהו מדכא, כמדיניות מפלה. בין זה לבין המציאות כפי שאת מציירת אותה זה לא מדבר לציבור. הציבור לא יכול לקרוא את זה. הציבור לא יכול להבין את הטיעונים האלה. אנחנו חייבים למצוא לזה פתרון.

צריך מאוד להיזהר. יכול להיות שמשרד החינוך צריך להוביל אבל הוא לא יכול להיות הפתרון לבעיה הזאת. כי שנים על שנים, אמרו זה הפתרון. תקבלו אנשים לא ראויים, תקבלו חצאי משרות כי אתם המעסיקים היחידים אז תעסיקו כל אחד. אני מוכנה לקבל את מה שדני גרא אומר תנסו להוביל מהלך. אבל להגיד שכל האנשים יקלטו במערכת זה יהרוס את המערכת.

אני לא אמרתי שצריך לקלוט אותם במערכת. אני אמרתי שצריך לקום ולבחון שיהיה גוף שהוא יהיה אסטרטגי שיבחן באיזו מידה אנחנו עדיין ממשיכים לייצר מובטלים. אני לא אומר שצריך לסגור את הסמינרים הערביים. אגב 50% מהסטודנטים הערבים לא לומדים בסמינרים הערבים אלא במכללות יהודיות בכלל. לכן אין לנו שליטה על זה. אבל השאלה היא האם יש איזשהו גוף אסטרטגי שיכול לפחות לנסות ולראות עשר שנים, עשרים שנה קדימה כיצד אנחנו הולכים לטפל בסוגיה הזאת.


השיקולים של היצע וביקוש כלכלי גרידא אינם עובדים בצורה רציונלית באוכלוסיית מיעוט מקופחת. האוכלוסייה הזאת הולכת לפי הגישה של תיאורית הריסק של סיכוי וסיכון. אוכלוסיות מיעוט הולכות לסיכוי ולא הולכות לסיכונים. לא נוטלות סיכונים שכשהם הולכים לבחור את מקצועות הלימודים. לכן תלמידים מצטיינים הולכים לרפואה ולראיית חשבון, ולעריכת דין ותלמידים בינוניים מה לעשות, אולי קצת טובים הולכים גם להוראה. כי הם ביום מן הימים אחרי חמש או שש או עשר שנים ימצאו להם את המקצוע שלהם ולכן לקרוא להם לא לבוא ולא להגיע למכללות זה לא פשוט. הם ימשיכו להגיע למכללות גם במחיר של לשבת בבית מספר שנים. לכן אני קורא שצריך לקום איזשהו גוף אסטרטגי שיכול ללמוד את הסוגיה.


אני יכול לחלק את הדיון שהיה פה ל-4 סוגיות. הסוגיה הראשונה שלא נדונה מספיק לדעתי זה שילוב כוח אדם בכיר ברמת מטה וברמת מחוז. וזאת שאלה קרדינלית. אנחנו צריכים לקבל עבורה תשובה. כי לפעמים מאשימים אותנו שאנחנו הולכים להתבדלות. ולא היא. אנחנו מחפשים פשוט לבוא לידי ביטוי. עד כמה אנחנו נוכל להיות משולבים בתוך המטה אבל שילוב שהוא שילוב שוויוני ולא שילוב שהוא אינטגרציה מתוך תודעה של נחיתות. 6.3% במעטפת לעניות דעתי אינו מספיק גם אם זה תהליך שייקח הרבה זמן.


הנקודה השנייה שעלתה פה זו הסוגיה של המשאבים. אם זה הקצאת שעות, מינויי מורים, מבנים, פרויקטים למיניהם. ההשקעה בתלמיד הערבי היא לא מתורגמת על ידי שעות של הוראה אלא על ידי השקעה של הרשות המקומית, השקעה של ההורים והשקעה של החברה האזרחית וכספים שמגיעים מחו"ל שהאוכלוסייה הערבית אינה זוכה לקבל אותם. בצפון לפחות היה לי דיון איתך לפני מספר שנים על הסוגיה הזאת.

וקצת הבאנו תורמים.

אם אנחנו לוקחים את המכלול את רואה שהפערים הם אדירים. ופה תפקידה של המדינה במדינת רווחה לבוא באמת ולתת היכן שהם לא קיבלו במקומות אחרים. ולכן הנקודה הזאת צריכה להיות נר לעינינו ולא רק נושא של שוויון בשעות למרות שהוא חשוב מאוד.


הסוגיה השלישית והיא סוגיה קרדינלית, והיא סוגיה חינוכית פדגוגית. מדובר בלקות למידה, דיקלוסיה, השלכות חלקיות המשרה על תהליך ההוראה בתוך בית ספר והשתייכותו ומעמדו של המורה בתוך בית הספר. מעבר מלמידה להוראה ושיפור תהליך ההוראה. השלכות תפוקות המערכת על המוביליות החברתית ברמת פרט. כל השאלות האלה היכן הן נדונות? האם הן בכלל נדונות במשרד החינוך? לכן אנחנו טוענים שצריך להקים מזכירות פדגוגית שצריכה לדון בסוגיות האלה. או תשלבו אקדמאים ערביים בתוך המזכירות הפדגוגית או במשרד המדען הראשי או בכל מקום שניתן לתת תשובות לסוגיות האלה.


נקודה אחרונה שאני רוצה לגעת בה הוא נושא שאני העליתי אותו לפני שבועיים בפגישה שהיתה לנו במשרד החינוך ביחד עם ועדת המעקב וזה נושא שחבר הכנסת שכיב התייחס אליו, נושא של החינוך הבלתי פורמלי. אנחנו דנים המון בחינוך הפורמלי ואנחנו מזניחים את החינוך הבלתי פורמלי. מחקר שנעשה אצלנו סך הכול 5% מבני הנוער הערביים, בנים ובנות, משולבים בפעילות בלתי פורמלית של פעילות אחר בית הספר. ואז באים ושואלים איך זה שיש לנו התנהגויות סיכון של סמים, של משקאות חריפים, של אלימות. מישהו מטפל בבני הנוער האלה? תנועות נוער? טענתי אז ואני טוען היום שיש להקים וועדה שתבחן את הסוגיה של החינוך הבלתי פורמלי בתוך החינוך הערבי, אם זה מנהל חברה ונוער או כוועדה שהיא ועדה נפרדת. תודה.

נעילה עוואד מעמותת נשים נגד אלימות. אני כן רוצה להתייחס למצב של המורות שרוב המורות מתוך ה-8000 שמחפשים את העבודה יותר מ-50% הן מורות ערביות בזמן שכ-40% מהאקדמאיות הערביות מובטלות. 10365 נשים אקדמאיות מובטלות באותו זמן בדוח של מבקר המדינה והלמ"ס בחודש אוגוסט 2008 אמר שיהיה פיגור בתוך 5 שנים במחסור של עשרת אלפים מורים במגזר היהודי אז כל העניין של השיבוץ אני לא מסתפקת ב-300 משרות שאנשים ישובצו לבתי ספר לחינוך יהודי. צריך לחשוב על זה בצורה אחרת. וכן זה הפתרון בעניין של מחסור במשרות בחברה הערבית. כאן עולה העניין של הסבות מקצועיות. למה השרה לא יכולה להנחות את המועצה להשכלה גבוהה והאוניברסיטאות שיממנו את ההסבות המקצועיות וההכשרות המקצועיות במקום להשקיע בסמינרי המורים. אני לא אומרת שלא צריך להשקיע בסמינרי המורים אבל אפשר להקצות חלק מהתקציב שמה לעניין של הסבה מקצועית.

הסמינרים למורים הם בתת תקצוב. אסור שניקח כסף משם. ומשרד החינוך לא יכול להתעסק בהסבה מקצועית. זה התמ"ת. התמ"ת יודע את הבעיה. אנחנו דיברנו לא פעם על זה.

זה צריך להיות כתוכנית מערכתית. באשר למשרד החינוך. בשנת 47 רק 40 נשים היו מועסקות בתוך משרד החינוך. צריכה להיות העדפה מתקנת. העדפה מוכפלת לנשים הערביות ולא להסתפק במשרות מיועדות אלא להכפיל את המשרות של נשים ערביות.


בעניין של צפיפות כיתות. על אף שאת הזכרת שבחינוך הדתי צפוף יותר מאשר במגזר הערבי אבל אני עדיין אומרת ש-15% ביחס לבתי ספר יהודים כאן אפשר להוסיף עוד משרות שאנשים יהיו משולבים במשרד החינוך, להרחיב את הכיתות ולהגדיל את מספר הכיתות בבתי ספר.


אני מדברת גם על העניין של הקצאת תקנים ליועצות חינוכיות. על אף שהוזכר כאילו המנהלים לא רוצים, אבל אני יודעת שעדיין חסר תקנים, קלינאי תקשורת, ואם יש תקנים חסר אנשים שימלאו את התפקידים. מייצרים אותם בירדן ואחר כך הם באים לפה ואז לא נותנים להם שיעורי מקצוע. וגם הקשיים שהסטודנטים נתקלים בהם. עד היום אימא שלי אומרת הלוואי שהיית מורה ולא היית עובדת סוציאלית כי אני חוזרת הביתה מוקדם, אבל אני אומרת שזה עניין חברתי. אנחנו נטפל בו.

אני גזבר עיריית סחנין ויועץ כלכלי במרכז תרבות מקומי. הבעיה מתחילה מתחילת קביעת תקציב המדינה, היעדים השונים כשהשלטון המקומי לקח על עצמו לממן 25% מפעילויות משרדי הממשלה השונים. אני כבר 30 שנה במערכת. הייתי לפני כמה שנים מחכה להקצבת משרד החינוך שהיה מעביר לרשויות על מנת לשלם דברים אחרים. היום אנחנו בשטח אנחנו בקושי לא יכולים לממן 75% מהתקציב של הפעילויות של משרד החינוך ו-25% שמטילים עלינו בתור רשות מקומית פשוט אי אפשר לתת כי אין. היום בתי הספר, נתחיל מהחשמל, שאין לנו לשלם, המגרשים, מעבדות, אינטרנט, כל הדברים האלה שבזמנו לא היה צורך בבית הספר היום הכול נופל על הרשות המקומית. כמה שתתקני במערכת המנהלית כל עוד בתשתית אין מי שיממן את ה-25% לא תגיעי להישגים שאת רוצה להגיע אליהם כי שיטת התקצוב במדינה היום לפחות לא מתאימה. צריך ללכת על תקצוב של 100% ממשרדי הממשלה כי אי אפשר לסמוך על השלטון המקומי.

גברתי השרה לפני שאנחנו מסיימים יש כמה נקודות שחלקן נאמרו בחטף למשל נושא התקנים בבתי ספר כאשר מחלקים את התקנים לפי מספר תלמידים ולא לפי מספר כיתות, שעות תגבור בבתי ספר.

שעות תגבור יש דווקא הכי הרבה בבתי הספר הערביים.

יש בתי ספר שאין בהם שעות תגבור. אני מכיר, אני מטייבה, בבית ספר עמאר חטאב אין שמה תגבור.

אני יכולה לבדוק מקומית אבל ארצית בגלל תוכנית החומש שעות התגבור במגזר הערבי יותר גדולות מאשר במגזר היהודי.

רבותיי, עלתה הצעה בעבר והיא מועלית מדי פעם להפוך בתי ספר במגזר הערבי לחינוך אחרי הצהריים. כך פותרים מספר בעיות. מעסיקים יותר מורים, יותר תקנים, יצירה, אמנות, תחביבים וכדומה, והשאלה אם הנושא הזה נבדק. האם הוא קיים גם בסקטור היהודי, ניצול של בתי הספר גם במערכת אחרת שיהיה חלק ממערכת החינוך אבל היא מאפשרת הרחבת התקנים. כדאי לתת את הדעת על הנקודה הזאת.

חלק מההצעות בהחלט נבדוק אותן אם זה מינוי מנהלים אם זה הדברים שעלו כאן לגבי שילוב עובדים ותקנים יותר בכירים במטה של המשרד. יש את 16 המשרות הפנויות עכשיו. אנחנו בהחלט מתכוונים לבדוק. אמרנו אגף הבחינות, החשבות, בגורמים הראויים לשלב נציגים של המגזר הערבי. הבעיה שלנו כרגע היא לאו דווקא שעות. היא לרדת לעומק של אופן ההוראה שלנו, להבין את זה בצורה יותר טובה. העליתם פה שניכם את השאלה של החינוך הבלתי פורמלי. זו בהחלט שאלה שצריך לבדוק אותה. החינוך הבלתי פורמלי הוא באמת תלוי רשויות במידה רבה ונאמר פה רוב הרשויות הערביות הן חלשות מאוד. זה מחזיר אותי לדבר שאמרתי בפתח דבריי. גם התוכניות העתידיות שלנו צריכות להיות באיזשהו אופק תקציבי סביר. אם אני אגיד עכשיו שמבטלים את השתתפות הרשויות, אנחנו מדברים על 2.5 מיליארד שקל, זה לא יקרה. אנחנו צריכים לדבר על העניין הדיפרנציאלי, לבדוק אותו לעומק. הוא ייתן מענה לפחות חלקי. צריך
באומץ להחליט שמי שיכול יכול ומי שלא יכול לא יכול. עשינו את זה בהאזנה השנה. הרבה יותר רשויות ערביות האזינו כי הורדנו את השתתפות של הרשות למינימום. עשינו הפחתה בעניין. ובהחלט נבדוק את הדברים.

אנחנו מסיימים. תפקידה העיקרי של מערכת החינוך זה להעניק שוויון הזדמנויות ריאלי לאזרחיה כצעד ראשון בחיים. בעניין זה התוצר הסופי של מערכת החינוך הערבי אינו משביע רצון במיוחד לאור המדרג הסוציו-אקונומי הנמוך. משרד החינוך נדרש בעיקר, חבר הכנסת שנאן, להקדיש מאמץ יתר להעדפה מתקנת בחינוך הערבי. מעמד זה דורש בעיקר תוספת כוחות הוראה טובים בחינוך הערבי במיוחד לאור העובדה שהתלמיד הערבי נדרש ללמוד שתי שפות זרות בהשוואה לשפה זרה אחת במגזר היהודי. אני שב ומדגיש את מה שאמר ד"ר חאלד אבו עסדה לגבי הצורך לקלוט עובדים ערבים ברמות בכירות במיוחד באגפים שהוזכרו, מדען ראשי, מזכירות פדגוגית, מחלקת בחינות וכדומה. משרד החינוך חייב להיות בשונה ממשרדים אחרים מוביל בנושא קליטת ערבים. אנחנו מצפים דווקא ממך כמי שהשקפתה הולכת על פי הקו הזה ביתר שאת כהעדפה מתקנת משלשת יותר ממה שאת עושה. אני רוצה להודות לשרה על שהואילה להופיע בפני הוועדה. אנחנו בעוד מספר שבועות נפנה לשרה כדי לבקש דוח מפורט מספרי בעוד 3 חודשים שיוגש לוועדה על מצבת כוח האדם במשרד לרבות בנושא קליטת ערבים ברמה הפרטנית ביותר. תודה רבה לכולכם.

ערבים, מעסיקים 77. חצי מהם ערבים. בועדת כוח אדם מואסי. במשרד הכלכלה יש 8 ערבים. בחברה לאוטמציה 324 עובדים מהם 17 ערבים. זה מגיע ל-5.5%.

אני מבקש לקבל את כל מה שאמרת בכתב בצורה פרטנית. נא למסור את זה לדני. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40