PAGE
22
ועדת החינוך התרבות והספורט

04.02.08

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 362

ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני כ"ח בשבט תשס"ח (4 בפברואר 2008), שעה 12:30

מצב הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות.

חברי הוועדה: היו"ר - מיכאל מלכיאור

השרה – יולי תמיר

זבולון אורלב

זאב אלקין

שמואל הלפרט

אבשלום וילן

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

שלי יחימוביץ

רן כהן

אבישי ברוורמן

מרינה סולודקין

שרה מרום-שליו

יולי תמיר
– שרה, משרד החינוך

חמוטל בן דור
– יחידת השכר – משרד האוצר

מנחם מגידור
– נשיא האוניברסיטה העברית, ועד ראשי האוניברסיטאות

עו"ד פפי יקירביץ – יועצת משפטית, האוניברסיטה העברית, ועד ראשי האוניברסיטאות

מר אלי להר
– יו"ר ארגון הסגל הזוטר, הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר


באוניברסיטאות

שיאון קורן
– אוניברסיטת בן גוריון, הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר


באוניברסיטאות

אוהד קרני
– אוניברסיטת ת"א, הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר


באוניברסיטאות

דניאל מישורי
– ארגון הסגל האקדמי הזוטר, אוניברסיטת תל אביב

מריאנה שדה
– מנהלת משאבי אנוש, אוניברסיטת תל אביב

ורד בן שדה
– אוניברסיטת חיפה

פרופ' יקיר שושני – יו"ר מועצת ארגוני הסגל במכללות ובאקדמיות הציבוריות

ד"ר ענת פלדמן
– סגנית יו"ר מועצת הסגל של מוסדות ההשכלה הגבוהה

אשר יהלום
– סגן יו"ר מועצת ארגוני הסגל במכללות ובאקדמיות הציבוריות




פרופ' אלן סטולמן

נילי שרן

– נציגת המורים מן החוץ במכללות

נעם רזניק
– ס' יו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר אוני' ת"א

בלה רוזנבלט
– נציגת ממ"ה אוני' בן גוריון

סטיבן סתיו
– מנכ"ל ות"ת/מל"ג, מל"ג/ות"ת

יהודית גידלי

אתי בן שמחון

מצב הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


נשמע את חבר הכנסת זאב אלקין, לאחר מכן ניכנס לסוגייה.

תודה אדוני היושב, אנחנו נמצאים השבוע במוקד הדיונים והסערה על סוגיית האחריות וחלוקת האחריות בשרשרת הפיקוד. על כן בחרתי להתייחס לנושא מסוים שעולה גם מקריאת הדברים בפרשת השבוע של השבת האחרונה, וגם מתפרס על כמה פרשות נוספות. כאשר מסתיימת הרשימה הארוכה של החוקים בפרשת השבוע משפטים שקראנו השבת, מופיע פיסקה מסכמת: "ואל משה אמר עלה אל השם אתה ואהרון ונדב ואביהו ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחוק וניגש משה לבדו אל השם והם לא יגשו והעם לא יעלו עימו". אנחנו רואים כאן דרגות שונות של קבוצות, יש משה, יש קבוצה שנייה, יש את העם שהוא לא עולה. לאחר מכן בהמשך גם חלוקה מי כן עולה ומי לא. בסופו של דבר עולה השאלה האם כך הדברים היו צריכים להיראות מלכתחילה. כשאתה מעיין בדברים שנאמרים במעמד עשרת הדיברות גם בספר דברים, וגם במה שמתואר בספר שמות, אתה רואה שלכאורה התכנון היה אחר לגמרי. בספר דברים אנחנו קוראים את הדברים באופן מפורש, כאשר משה מסכם ואומר כך: "ואנכי עומד בין השם וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר השם כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר". הדברים מופיעים בהמשך לאחר רשימה של עשרת הדיברות בספר דברים.


הפיסקה מסבירה את הדו-שיח התמוה בספר שמות, כאשר לאורך כמה פיסקאות השם מבקש ממשה לרדת לעם ולהתריע מהם לא לעלות להר, ומשה כל הזמן מתעקש ואומר הם בשום פנים ואופן לא יעלו, זה בכלל לא על הפרק, הם מפחדים.

ברוכה הבאה לשרה יולי תמיר.

כאשר רואים את הדברים בשני המקומות גם בספר שמות וגם בספר דברים, ברור שהציפייה היתה אחרת לגמרי. התסריט הנכון כפי שתוכנן במעמד עשרת הדיברות היתה כפי שמופיע במפורש בספר שמות, במשוך היובל המה יעלו בהר. עם ישראל כולו היה צריך לעלות למעלה, ולמעשה כולו היה צריך להשתתף בהמשך של המעמד לאחר מתן עשרת הדיברות, ולהגיע לדרגת הנבואה.


בפועל קרה משהו אחר לגמרי, העם העדיף מסיבות של פחד שגם מתואר בהרחבה גם בספר דברים וגם בספר שמות שיהיה מתווך. העם הוא זה שהעדיף את המערכת ההיררכית, שמשה הוא זה שלבדו יעלה, ויתווך ויביא את הדברים, והעם יישאר מאחור. מהרגע שנפלה הכרעה שהיא לפי התיאור הזה, אולי הכרעה היסטורית משמעותית ביותר כפי שמתוארת בחומש, הדברים התחילו להתנהל כמערכת היררכית. משה הוא הכי למעלה והכי מנותק מהעם. בין משה לעם יש עוד קבוצה שלמה של אנשים. ומהרגע שכך נקבעה המערכת, ולא איזשהו רמה אחידה, מייד כבר עלתה סוגיית אחריות שהולכת כחוט השני לאורך כל ההמשך, כשהדברים הם בסדר, העם נותן את הגיבוי למנהיג, וברגע שיש בעיה הוא מנסה להשליך את האחריות כלפי מעלה, בדרגה כזאת או אחרת. מאז עד היום לא נפתרנו מהצורך להתלבט בסוגיות איפה מתחילה האחריות ואיפה היא נגמרת בשרשרת הפיקוד הזה, ניתן רק להצטער יחד עם הטקסט התנ"כי שדברים לא הלכו בתסריט האידיאלי, כאשר התסריט האידיאלי היה מטיל על כולנו אותה אחריות, וגם אולי היה פותר אותנו מויכוחים בלתי פוסקים בסוגייה איפה מתחילה ואיפה נפסקת השרשרת. תודה רבה.

ניכנס לדיון בנושא מצב הסגל האקדמי הזוטר, כך מתנהלים איתו וכנראה זאת הסיבה לשם הסגל הזוטר באוניברסיטאות. הרבה אנשים ביקשו זכות דיבור לפני שהתחלנו את הישיבה, רוצים להיכנס לעומק, אני ביקשתי שהסוגייה הזאת תעלה השבוע בגלל הדברים שראינו בתקשורת. היתה לנו גם ישיבה על הנושא הזה, אם אתם זוכרים לפני כמה חודשים שאמרו נציגי הסגל הזוטר שהם מוכנים מייד אחרי שתיגמר השביתה לצאת לשביתה משלהם, בפרט שעד אז דיי התעלמו מהם. אז לקחה על עצמה שרת החינוך להיכנס לעובי הסוגיות עם הסגל כדי שלא נעמוד בפני שוקת שבורה.


אני מוכרח להגיד שהתיאורים שאני קורא איך מתנהלים עם סגל זוטר באוניברסיטה, התנאים, הפיטורין והביטחון התעסוקתי הבסיסי ביותר שבקושי קיים. התאכזבתי מהשביתה הגדולה של הסגל הלא זוטר, שלא נתנו השראה כלפי אלו שבתנאים הרבה יותר קשים מהם, אבל זאת סוגייה אחרת שלא נפתור אותה עכשיו.


אני מציע שהשרה תתאר את המצב איך שהיא רואה כרגע, וכמובן נשמע את חברי הכנסת.


אנחנו רוצים לברך את יושב ראש ור"ה החדש שהיה פה לא מזמן, אבל אז לא במעמד הזה, רק במעמד זוטר כנשיא אוניברסיטה העברית. עכשיו במעמד הרבה יותר בכיר כנציג כל האוניברסיטאות. אנחנו מברכים אותך גם בתואר הזה ואת כל המשתתפים בדיון.

אני שמחה שהישיבה הזאת מתכנסת, היא נוגעת בנושא שהוא בהחלט בעל חשיבות גדולה, ובעצם, יתקנו אותי חבריי מהסגל הזוטר, או אנשי ור"ה או ות"ת, נדמה שהיא לא נדונה מעולם בצורה מסודרת. זאת תופעה שצמחה מתופעת שוליים לתופעה די מרכזית בהעסקה באוניברסיטאות, ראשיתה במנגנון שנועד לאפשר לאנשים שההוראה היא לא עיסוקם המרכזי, ללמד כמה שעות באוניברסיטה, ולכן גם היתה מחשבה שלא צריך לפצות אותם, הם לא צריכים קביעות, והם לא צריכים פנסיה, כי הם באים מעבר ומעל לעיסוקם האחר לכמה שעות הוראה. היא הפכה בגלל העדר תקנים, ובגלל גורמים אחרים להיות דרך העסקה לצערי, מאוד נפוצה. היום אנחנו עומדים על כ-4,000 מרצים באוניברסיטאות, וכ-1,300 מרצים במכללות, אני מדבר על אנשים, לא משרות.

כי לא נותנים להם.

תודה לרעות ממשרדי שיחד עם הסגל התחילה לבדוק את הנושא לפני כמה חודשים. קודם כל הסתבר לנו שמסד הנתונים הוא מאוד קלוש. למעשה, עסקנו בשבועות האחרונים בשאלה הכי בסיסית והכי ראשיתית שיהיה לנו מסד נתונים נכון כדי שנדע. החלוקה בתוך המרצים מהחוץ שכולנו לא מתלהבים ממנו לפי נתחי המשרה שלהם, גם עכשיו אין לי את הפרוט המדויק, אני לא יכולה להגיד אותו במאה אחוז כי קיבלתי נתונים. הם לא עד הסוף במאה אחוז מעודכנים, סטיב מנסה להשיג עד הפרט האחרון את הפילוח הכולל.


הבעיות של העסקה הזאת הן מתמשכות, גם בגלל ששנים לא נפתחו מסלולי תקן חדשים. אנשים שבאו לעשות עבודה לשנה, שנתיים עד שיתפנה תקן, מצאו את עצמם כלואים בתהליך הזה ויש היום אנשים שנמצאים בתהליך הזה כבר הרבה מאוד שנים. הם נמצאים בהעסקה של שמונה חודשים בשנה, מדי קיץ הם מפוטרים, עניין הפנסיה והזכויות הסוציאליות שלהם לא סודר, אין להם ביטחון תעסוקתי, ממילא ההתפתחות האקדמית שלהם כמובן כתוצאה מזה נפגעת גם ברמת המחקר, השתתפות בכנסים וכדומה.


חלק מהתופעות באו על פתרונן עכשיו על פי חקיקה של המדינה, גם בנושא פנסיה, וגם בנושא הסדרי שכר ופיטורין. זה חלק קטן מהבעיה, אבל צריך לדעת שהוא קיים, הוא משתלב לתוך התמונה הזאת. עדיין יש מספר רב של נושאים שאנחנו ביקשנו לבחון אותם, ואנחנו מנסים לבנות מודל יחד עם הנציגים שלה סגל הזוטר בות"ת, שבסופו של דבר לא יהפוך אותם לחברי סגל קבועים. נדמה לי שצריך להגיד את זה באופן ברור. אנחנו לא מדברים על מנגנון של הפיכתם לחברי סגל קבועים. אנחנו מדברים על מנגנון של העסקה שהוא מנגנון סביר במובן זה שלא יהיו חודשי שכר לא משולמים, לא יהיה מצב שלא תהיה פנסיה, לא יהיה מצב שלא יהיה תשלום פיצויי פיטורין. זאת אומרת, אנחנו מעגנים את המסלול הזה כמסלול יותר הוגן.


אני רוצה להגיד בכנות שהיתה לנו התלבטות בנושא הזה. לכאורה טוב היה אם המסלול הזה היה חוזר לייעוד המקורי שלו, ולא יהיו מורים באוניברסיטה שהם מורים מבחוץ. כולנו נתנו בישיבות את אותה דוגמה, ואגיד אותה. אם פרופסור יובל נאמן בא לתת הרצאה לשעתיים, או נגיד בנק ישראל בא לתת הרצאה לשעתיים, או איזשהו איש ציבור, זה לא מטריד אף אחד, לא את המרצה ולא את האוניברסיטה. אבל נדמה לי שהמהלך שאנחנו עושים פה יש לו חסרון. אני אומרת את זה בכנות, הוא מעגן את המסלול הזה. אבל כיוון שלא תפתחנה, לא 4,000, ולא 3,000 משרות חדשות באוניברסיטאות ובמכללות, אם נמלא דו"ח ועדת שוחט בכללותו, אנחנו נדבר על 600, 700 משרות. לא יעלה מהמנגנון הזה מורים מהחוץ, ולכן בעצה אחת עם נציגי הסגל הזוטר והמורים מהחוץ, הגענו למסקנה שטוב לנו לייצב את המצב הקיים, ולתת איזשהו פתרון שהוא פתרון ראוי והוגן לאנשים שעובדים במסלולים הללו.

תסבירי לנו, למי שממש לא מכיר את הסוגייה לעומק, למה כל כך ברור שלא צריכים לתת תקנים ומעמד כעובדים.

אני רוצה להיות ריאלית. בעניין הזה כמעט כל מעשה נכון שנעשה עלולה להיות בצידו גם פעילות שתזיק, אני לא מאמינה שכרגע יתפתחו 4,000 או 5,000 תקנים למסלולי קבע. כמו שאמרתי, אם ועדת שוחט תיושם מדברים בין 600 ל-700 משרות. זה רק לשים את הדברים בפרופורציה. אז יהיה מספר רב של אנשים שאם המסלולים האלה ייעלמו מהזירה, לא יוכלו להמשיך להיות מועסקים, זה יהיה רע למוסדות ורע להם. לכן חשבנו שנכון למצוא דרך ביניים, להפוך את העסקה הזאת להעסקה שעומדת בתנאי יסוד ראויים ומכובדים כפי שהוסכם בינינו לבין נציגי המורים מהחוץ והסגל הזוטר, מתוך ידיעה שהתופעה הזאת היא לא אופטימלית. אבל לי היום אם נטמין את הראש בחול - - -

אותם 4,000 כמה זה משרות?

שליש.

יש בין 1,250.

כל הפער בין שוחט שמציע 600-700 לבין - - -

אחרי שנתיים הבעיה תיפתר.

אני רוצה לעשות סדר בעניין, המשרות שרוצים היום לפתוח מתוך ראייה כוללת של עתיד ההשכלה הגבוהה, או משרות מחקר בתחומים מאוד מוגדרים, אין פה טרנזיטיביות. רק שתדעו לכם, חלק גדול מהאנשים האלה לא יעברו, ואולי כרגע גם לא תהיה להם משרה מלאה. גם כשעובדים חצי משרה רצוי וראוי שהם יעבדו בתנאים הגונים וטובים וישרים.

מהי התרומה האקדמית שלהם, אם זה שווה, אז למה אין משרות?

זה משא ומתן.

אם הם לא שווים שיפטרו את כולם, אני מעריך שהם שווים.

חברת הכנסת שלי שאלה אותי שאלה חשובה, אנחנו נמצאים היום בדיאלוג, גם עם הסגל שישבנו איתו. הסגל ישב עם ות"ת להסביר את הבקשות שלהם מבחינת שיפור תנאי עבודתם, הולך ונבנה מסמך שפעם ראשונה שם על השולחן את הבקשות שלהם, את התימחור של הבקשות שלהם, ואת ההשפעה של זה על תקציב ההשכלה הגבוהה.


לגבי העסקה של האוניברסיטאות מול הנשיאים, יושב פה פרופ' מגידור שאני מברכת אותו על תפקידו החדש. חלק מזה יהיה ברמה מוסדית, אנחנו רוצים לבנות ביחד עם הסגל בהתדיינות מול הות"ת את מודל העסקה הראוי בתנאים הנוכחיים לסגל זוטר.

אני זוכר את הישיבה פה לפני כשלושה חודשים, לקחת על עצמך באינטנסיביות לנהל איתם את המשא ומתן. אני שואל מה שמסתמן עכשיו יתן את הביטחון התעסוקתי?

רק שאלה להבנה במבנה. אמרה השרה שבערך 4,000 איש - 1,200 משרות, ואם להיות פרגמטיים, צריך להבין שאי אפשר לסיים את התופעה. בכל אופן, אם יש פה איזה גמישות, כמה את מעריכה - - -

יש לנו מצגת.

(הצגת מצגת)

מבחינתי זו סגירת מעגל, לפני 11 שנים כמעט, ב-1997 היתה לי ישיבה בוועדת החינוך של הכנסת, עם ות"ת, בהתנגדות ור"ה. המסקנה של הישיבה היתה שצריכים לסכם את תנאיהם של שלוש קבוצות, דוקטורנטים, מסטרנטים ומורים מן החוץ, יש לי את המסמך, אשאיר לוועדה.


הדיון במורים מן החוץ מעולם לא התקיים בשם התאחדות ור"ה בעצם 11 שנים מאוחר יותר. ועדת החינוך עשתה את העבודה, מי שלא עשה את ההבחנה - - -


מורים מן החוץ זה תקן העסקה זמני למרצים באוניברסיטאות ובמכללות. מבחינת גולגלות ולא תקנים הם 40% מכוח ההוראה וקרוב ל-80% מכוח ההוראה במכללות. אפשר לראות את העלייה באוניברסיטאות במספרי המורים מן החוץ לעומת ירידה בתקנים של בכיר.


מהו המסלול הזה. העסקה שמונה חודשים בשנה, פיטורין מדי קיץ. פיצויי פיטורין עכשיו השתנו עם ההחלטות של הממונה על העבודה ומשרד העבודה, פנסיה אין והמדינה עכשיו בכוח משנה את זה. זכויות סוציאליות אחרות אין זכויות אקדמאיות ואפשרויות קידום אין. הכי גרוע מבחינתי היא החזרתם מן החוץ, כלומר הם לא עובדים כמעט בכל דבר ועניין. לדוגמה, פטור משכר לימוד, וכך לאורך שנים אין כמובן תוספות ותק, האוניברסיטאות מתייחסות לסגל האקדמי כאל עובדי קבלן, בסגל המינהלי שירותים שמירה ונקיון, התגמול עבור יחידות הוראה שבאות לכלול נתונים קורס לכל המטלות הנלוות אליו, הן מימון כנסים והשתלמויות, הן תקציב למחקר. אחר כך מסבירים לגורם מן החוץ שהם לא פירסמו מספיק בשביל לשפר את סיכוייהם בעתיד להתקבל לסגל הקבוע שכמובן מספרי התקנים בו הולכים ויורדים.


הקיצוץ המתמשך בתקנים היא חלק מהבעיה ועונה על קליטת חוקרים צעירים, וצעירים פחות, חשוב תמיד להגיד מחליפים אותם במורים מן החוץ. כתוצאה מכך יש בריחת מוחות, למעשה מדובר בהדרכת מוחות כיוון שהאוניברסיטאות לא מסוגלות לקלוט את האנשים, הם אומרים אתם יודעים מה, תסעו לחו"ל ואחר כך נראה. ואז השאלה היא מה קורה שבן אדם מחו"ל אומר רגע, לאן יש לי לחזור, בממוצע הגילאים בסגל הבכיר הוא מן הגבוהים.

בהשוואה למה שקיבלנו מהמ.מ.מ. הוא לא מהגבוהים בעולם.

בפועל, רוב מוחלט מהסגל האקדמי הזמני מועסק באקדמיה לאורך שנים ארוכות. דיברנו על כך שבעבר זו היתה תופעה חולפת לאנשים. אבא שלי יצא לפנסיה בסגל הבכיר באוניברסיטת תל אביב, כשסוכמה יציאתו לפנסיה בשנים הראשונות שהוא עסק כגורם מן החוץ לא קיבל זכויות פנסיוניות. תמיד זה היה כיסוי להעסקה זמנית לא לגיטימית מכיוון שאף פעם לא היה מסלול להעסקה החל באוניברסיטאות למעט לדוקטורנטים. בפועל, לחלק גדול מהמורים העבודה באקדמיה היא עבודתם העיקרית, מדובר על שני מוסדות אקדמיים - המכללות, האוניברסיטאות וכדומה.


האוניברסיטאות טוענות לשכר לשעה גבוה, בפועל התשלום נמוך מאוד, והוא עבור יחידות הוראה ולרוב האנשים עסוקים בשליש משרה.


המסלול רק למרצים באוניברסיטה העברית ללמד בתל אביב, בפועל יש לנו אישור העסקה זמני יחידי, העסקה חלקית כמדיניות, יש לנו למעלה מ-4,500 גולגלות, בכ-1,700 תקנים, אלה המספרים.


במכללות אנחנו מדברים על כ-3,000 גולגלות, בערך 170 תקנים. אם לא ייעשה משהו, זה עתיד האקדמיה באוניברסיטת חיפה, יש כ-1,000 מרצים מבחוץ, לעומת כ-550 חברי סגל בכיר.


אגב, נאמר לנו על ידי הנהלת אוניברסיטת תל אביב, שות"ת דרשו מאיתנו לקצץ תקנים, מורים מן החוץ לא נספרים.


שמענו גירסאות שונות אבל כשאומרים לקצץ תקנים, קיבלנו אנשים שהיו מועסקים כסגל זוטר, זו היתה משרתם, והציעו להם לעבוד כגורם מן החוץ וזה נחשב להתייעלות. אנחנו רוצים לבטל את הפרדוקס שהוא המעבר מדוקטורנט לדוקטורט, פירושו ירידה של 50% במשכורת והעלאת התנאים זה מה שאנחנו רוצים. עד כמה שזה אבסורדי תנאים של דוקטורנט לבן אדם שהוא ד"ר. כלומר, 12 חודשים רמת שכר על פי הטבלאות של הזוטר של ות"ת והזכויות הנלוות. זה יהיה חייב להיות באמצעות תכנון של ות"ת והכתבה של ות"ת, שזה אומר קנס במסגרת מודל התיקצוב על העסקה כמורה מן החוץ, וחייבים להדגיש. כדי שלא תהיה בריחה להעסקה לפי שעות במקום מורה מן החוץ במקום לתת תקנים זה חייב להיות חלק מזה. איסור על העסקה לפי שעות - זה כבר קורה.


עידוד העסקה ישירה בכלל - לא רק עובדי הקבלן האקדמי עם המורים מן החוץ, גם עובדי קבלן בסגל המינהלי עובדי שירותים ושמירה ונקיון.


דרך הפעולה - העברת סגל הביניים המורים מן החוץ לתקנים הנורמטיביים. העלות תהיה קטנה מאוד יחסית להסדרים של הסגל הבכיר. העלות עדיין בדיונים, אבל אנחנו מדברים על פחות מ-10% במה שדובר.

בהרבה פחות מחריגות השכר שדיברנו כבר בעבר.

רציתי לסיים, פתחתי בהערה היסטורית על הדיון בועדת החינוך לפני עשר וחצי שנים, זו הפעם הראשונה שמשרד החינוך מתערב, ופעם הראשונה ששרת החינוך מתערבת, וזו הפעם הראשונה שות"ת מביעה עמדה שבה היא מכירה בבעיה ומעוניינת לפתור אותה. כמובן שאלוקים נמצא בפרטים, ונצטרך לדון בהם שם.

תודה רבה.

הזכרת את ישיבת ועדת החינוך שבה אכן ישבנו זו היתה ישיבה עם הסגל הבכיר, אבל השרה כבר לא נכחה, אחרי שצבי הכהן העליב את משרד האוצר וכיוצא בזה. אני רוצה לציין שמאז לא נפתחו שום דיונים עם ועד ראשי האוניברסיטאות, הם מתעלמים באופן שיטתי ועקבי מהמכתבים שלנו. הבעיה כאילו לא נודעת להם הפתרון כאילו לא נוגע להם. גם אני רוצה לברך את שרת החינוך שהבינה את עומק המשבר ובואקום שנוצר לקחה את העניין לטיפולה.

תודה.


רק כדי להדגים את הבעייתיות, למי שאולי מכוח המצגת לא הבין עדיין, מאוד בקיצור, נשמע את בלה רוזנבלט, תספרי לנו את הסיפור שלך. בבקשה.

אני מורה מן החוץ באוניברסיטת בן גוריון, במחלקות למתמטיקה ולמדעי המחשב משנת 1994. אני ד"ר במתמטיקה, הגעתי ארצה כשהיו לי שמונה פרסומים, הייתי אז בת 35, והתקבלתי לאוניברסיטת בן גוריון במסלול של עולים, אחר לא המשיכו לי את המסלול המדעי, אז הייתי מורה מן החוץ.


לימדתי בממוצע כל סימסטר פלוס חדש, כלומר, עשו ממני מורה מחליפה. בסך הכל בשתים עשרה השנים האלה שאני לימדתי עד קיץ 2006, בסך הכל לימדתי 24 קורסים שונים, בהיקף של 10-14 שעות בשבוע, ובעצם הגעתי לאפיסת כוחות. אבל מכיוון שידעתי שלא מגיע לי שבתון לפי החוזה, אז אני הייתי בעצם מוכנה להמשיך ללמד. למזלי הציעו לי רק חצי מהשעות שהציעו בדרך כלל, ואני סירבתי. ואז כתבתי לראש המחלקה למדעי מחשב היכן שעבדתי, מכתב בקשה לשבתון. בעצם אני כתבתי לרקטור של האוניברסיטה, וראש המחלקה כתב גם שהוא מבקש שיתנו לי שבתון למרות שזה לא בחוזה שלי.


הרקטור השיב בשיחת טלפונית עם המחלקה למדעי מחשב שראש המחלקה צריך להחליט על כך. ראש המחלקה לא יכול היה להחליט על כך, ואני נשארתי ללא שבתון. הוא ניסה לעזור לי, אבל הוא לא הצליח. מזה כשנה וחצי שאני לא יכולה ללמד, אני לא צוברת כוחות ללמד, ואני יושבת כרגע על הבטחת הכנסה.


ניצלתי את ההזדמנות שהציעו לי רק חצי מהשעות שהציעו קודם, ואז ביקשתי פיצויי פיטורין. לא רצו לתת לי, ואז פניתי לעורך דין, הוא כתב איתי יחד מכתב, ובכל זאת סוכם היה עם האוניברסיטה שאני אקבל פיצויי פיטורין רק עד נובמבר 2001, היכן שבחוזה החדש מורים מן החוץ, הוכנס סעיף של פיצויי פיטורין כלולים בשכר, למרות שהשכר לא עלה. קיבלתי את פיצויי הפיטורין רק עד נובמבר 2001, גם חתמתי על המסמך. עכשיו כשאני מדברת פה אני מסכנת את עצמי. מכיוון שאני חתמתי על המסמך שאומר: "העובדת מתחייבת לפצות את האוניברסיטה בגין כל תשלום שתישא בו, עקב קביעה או דרישה כאמור בסעיף 4". כלומר, כל דרישה וקביעה נוספת מהאוניברסיטה אם האוניברסיטה תישא באיזושהי תשלום אני אצטרך לפצות אותה. כלומר, התשלום שקיבלתי עד 2001 פיצויי פיטורין, זה כל מה שמגיע לי על כל התקופה של העבודה שלי, אני הסכמתי על כך וחתמתי, כי אחרת לא הייתי מקבלת כלום.

תודה. אני חושב שהסיפור שלך מדגים על מה אנחנו מדברים.

להוסיף פרטים על מה שהוצג כאן במצגת הממצה הזאת, אני בוודאי לא אוכל, מי כמוכם מכיר את הסיטואציה. אבל אני כן רוצה לחבר את זה לקונטקס שאנחנו נמצאים בו. יש פה מספר

מאפיינים שאנחנו רואים אותם בכל עיסוק ועיסוק, בכל מיגזר בשוק העבודה היום. חוסר הידיעה - אף אחד לא יודע כמה מרצה מן החוץ יש, מה כל קשה לדעת. אוניברסיטה זה מקום מסודר, מכללה זה מקום מסודר.

מישהו שאל?

שרת החינוך אמרה שהיא שאלה ולא קיבלה תשובה.

אותי היא לא שאלה, לא שאלו את האוניברסיטאות.

פניתי לסטיב סתיו שהוא מנכ"ל ות"ת וביקשתי ממנו לקבל דיווח מדויק של העסקה.

מה פתאום, זה לא מופיע באף מקום.

יש כאן מין משהו המורפי הזה שבין היתר הוא נועד לתחזק את השיטה. זאת השיטה, לא לדעת בדיוק, אגב, אותו דבר בשירות המדינה אתם לא לבד, אף אחד לא יודע כמה עובדי קבלן מועסקים במשרדי הממשלה. רק עכשיו התחילה העבודה של המ.מ.מ. בכנסת כדי לקבל מושג מה היקף התופעה שאף אחד בשום שלב לא החליט עליה, זה אחד הדברים החמורים. לא ישבה איזושהי ועדה מוסמכת עם כל הגורמים והחליטה בואו נעביר באופן מאסיבי ושיטתי והולך וגובר את צורת ההוראה ממרצים שיש להם מעמד, ויש להם קביעות ומרצים בכירים למרצים מן החוץ. לא נפלה החלטה כזאת, זה פשוט קרה, אילו מדובר בהתחממות כדור הארץ, או באיזושהי תופעת טבע בלתי נשלטת.


ושוב, הוכחה שחוזרת על עצמה, הוכחה שהמוסד מתייעל או יש בו הבראה או כל מיני מלים יפות כאלה, אחת ההוכחות להתייעלות לכאורה, היא הורדת התקנים ומעבר לתקציב קניות. גם זו קלאסיקה שבסופה יש שיעבוד של בני אדם. אנחנו רואים כאן עבדות. שמענו כאן תיאור של עבדות. בסופו של דבר אין הבדל בין תנאי העסקה של המרצים לבין המנקות שמנקות את החדרים. לא שכאן חלילה אני נותנת לגיטימציה לאופן העסקה של המנקות באוניברסיטאות, אבל היום הקירבה של האנשים האלה שאני מניחה שגם היום הם צעירים, אבל כשהם היו עוד יותר צעירים היה להם חלון אחר לגבי העתיד שלהם, והם היו מצוידים בכל התנאים לכאורה בכל הכישורים להשתלב בחברה ולהגיע למקום של כבוד, הם לא דמיינו את עצמם עבדי קבלן, היום הם עבדים לכל דבר. זו צורת העסקה שהיא מכפירה והיא בלתי נתפסת. העובדה שלא מגיעים להם בכלל פיצויי פיטורין איי פעם עלי אדמות לעולם ועד כי לעולם הם לא יצברו את 11 החודשים שמזכים אותם לפיצויי פיטורין, הפיקציה הזאת כאילו פיצויי הפיטורין מגולמים במשכורת העלובה שלהם, המאבק שיש נגד ההנחייה של התמ"ת עכשיו להגדיל את הסכום כדי לפתור מפיצויי פיטורין, המאבק ההירואי הזה של האוניברסיטאות, כל זה יוצר תמונה שהיא בלתי נסבלת, שאי אפשר לקבל אותה, ואי אפשר להמשיך איתה. כאמור זה התחיל מזמן, זה התחיל אם אני לא טועה כשהיה צורך במרצים מהאוניברסיטה העברית שיבואו ללמד באוניברסיטת תל אביב הטרייה והחדשה, ואחר כך הלך והתקבע כסוג של צורת העסקה מאוד נצלנית.


השרה יולי, זה קורה במשמרת שלך כמו עוד הרבה דברים.

זה מטופל סוף סוף במשמרת שלי.

אני מניחה שלא קל שכל הדברים קורים במשמרת שלך, אבל מצד שני זה כן מעיד על משהו טוב שקורה, והיא התעוררות ומודעות והכרה בזה שזה לא גזירת גורל, שחייבים לטפל בזה.


בשולי הדברים אני רוצה להוסיף את חלקם של ראשי האוניברסיטאות פה, ושל ועד ראשי האוניברסיטאות, ושל של המרצים הבכירים. אנחנו רואים תופעה קלאסית של דור א' ודור, אני לא אקרא לזה דור ב', זה דור י"ג והלאה, שמתבצר בעמדתו ובתנאיו הסבירים. היו לי גם השגות על אופן ניהול המאבק של הסגל הבכיר, חשבתי שהוא מאבק לא סולידרי. אני חושבת שהיה נכון לכלול במאבק הזה גם את המצרים מן החוץ ואתם מצאתם לנכון לא לעשות את זה, ולנהל מאבק שהוא מאוד סקטוריאלי.

הם לא פה, אבל זה גם אומר דרשני. הם הוזמנו להיות פה, הם היו פה כל הזמן במשך החודשים האחרונים.

אני יודעת.

גם את המורים במכללות הם לא רצו לשים יחד - - -

ראשי המאבק היו פה כל הזמן.

חברת הכנסת שלי, אני מוכרחה להפריע לך ולומר, גם אנשי המכללות שיושבים פה, שהתחלנו לדון איתם על מצבם גם הם נשארו בחוץ במאבק שלהם. גם שאלת מעמדם של הסגל במכללות לא נפתר עדיין.

בהנחה שהפרוטוקול הזה ייקרא בשקיקה, או לחילופין צופים בנו המוני המרצים החסרים.

חברת הכנסת שלי, זה הדדי, גם הזוטרים לא עמדו בשביתת המרצים.

הם לפחות היו פה.

הם היו סולידרים במאה אחוז.

על מה אתה מדבר, מדובר בעבדים. אתה רוצה שהמנקות יבואו ויפגינו לטובת המרצים הבכירים?

- - -

חבר הכנסת זחאלקה הם כן היו פה בכל דיון שהיה בנושא, כולל גם הסטודנטים.

לא, דיברתי על משהו אחר.

אני רוצה לסיים, אני חושבת שראינו כאן מאבק של המרצים הבכירים, מאבק מאוד סקטוריאלי, אני נמנעתי מלהטיח ביקורת, כי חשבתי שהמאבק מוצדק לגופו כמובן, אבל הוא היה צריך להיות יותר סולידרי ולכלול את המרצים מן החוץ אנחנו רואים כאן דור הולך ונעלם.


בסופו של דבר לא יהיו מרצים בכירים, לא יהיו מרצים שהם עובדי האוניברסיטאות. כולם זה מעבר שיטתי וראינו את המספרים. כל חישוב סטטיסטי ומתמטי מוביל לתוצאה, והתוצאה היא שלא יהיו יותר מרצים בכירים, ותהיה רק צורת העסקה כזאת של מרצים מן החוץ. יכול להיות שמי שכבר מבוצר בעמדה הזאת עוד ייצא נשכר ממנה. אבל הילדים שלו שירצו להיות מרצים באוניברסיטה, עובדי האוניברסיטאות כבר לא יוכלו להינות מזה בדיוק כמו בבתי הזיקוק באשדוד, שדור א' יש לו את הסיכומים שלו ואת ההסכמים בהפרטה, אבל הבנים של מי שעובדים שם ומתגוררים באשדוד כבר יהיו עובדי קבלן, זה טרגדי לגורלה של המדינה.

תודה.

סליחה, פרופ' מגידור משפט אחד. ראיתי תכתובת ביניכם לבין המרצים מן החוץ, יש בה סוג של נפנוף שלהם וההתייחסות אליהם לא ממש ברצינות.

אני לא יודע על איזה תכתובת מדובר.


הסיפור הזה הרבה יותר מורכב ממה שמוצג פה. 4,000 או 4,500 אני לא יודע את המספר המדויק, כי אני יודע בדיוק את המספר באוניברסיטה העברית. שם זה 595 אנשים, שווה ערך משרה זה בערך 212, כלומר בממוצע קרוב לשליש משרה בערך. האנשים בחלקם הגדול הם אנשים שעיקר עיסוקם הוא לא באוניברסיטה, אתה מדבר על שופטים, עורכי דין, רואי חשבון. אפילו אנשי סגל אקדמי של מוסדות אחרים, חלקם זה אנשי סגל אקדמי של האוניברסיטה העברית שמלמדים כעבודה נוספת ביחידה שהיא לא היחידה שלהם.

מתי הם חתמו על הצטרפות לועד חדש של המורים מן החוץ?

חלק גדול מהם בכלל לא אוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה. המסלול של מורה מהחוץ הוא מסלול שהיה במקורו מיועד למישהו שעיקר עיסוקו הוא מחוץ למוסד, והוא בא ללמד מספר שעות ספור כדי להביא מומחיות מיוחדת. ואני חושב שתהיה טעות להפוך אותו לתקני, ותהיה טעות להפוך אותו לאיש סגל רגיל.


המשרות התקניות הרגילות מיועדות כמו בכל אוניברסיטה מכובדת בעולם, מיועדות לאנשים שתפקידם הוא גם לעסוק בהוראה, והוא גם לעסוק במחקר. המספר הזה הוא מטבעו מוגבל, ואפילו אם יפתחו תקנים נוספים, חשוב מאוד שאנחנו נבחר את האנשים הטובים ביותר, המצטיינים ביותר. בוא ונהיה ריאליים, מדינת ישראל מכשירה למעלה מאלף P.H.D. בשנה, בנוסף לזה יש עולים, יש ישראלים שמסיימים דוקטורט בחו"ל. אם נגיע לקליטה שנתית של 300 איש, אני חושב יהיה יפה מאוד. אי אפשר לצפות לזה שכל מי שמסיים דוקטורט הוא באופן טבעי ייקלט דווקא כאיש סגל תקני באוניברסיטה.

תעסיק אותם כמו בן אדם.

כולם מבינים במה דובר, פרופ' מגידור, לא עלה טיעון כזה בכלל, אז למה אתה --

עלה דיון כזה.

בסדר, זו תשובה טובה לדיון שלא עלה.

בקשר למספרים, היו קיצוצים באוניברסיטאות במספר הסגל בעקבות ההערה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, עלה הנושא של הירידה בסגל הבכיר. חלה ירידה בסגל הבכיר בייחוד באוניברסיטאות היותר ותיקות, גם מסיבות כלכליות, גם מסיבות אחרות. באוניברסיטת תל אביב זה היה 30%, באוניברסיטה העברית אולי 20%-25%. אבל לעומת זאת היה גידול באוניברסיטאות האחרות. ואם מסתכלים במספרים, וישנם מספרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אז היתה ירידה מסוימת, אבל קשה להגיד שהירידה היא סופר דרמטית. אם אתם מסתכלים על מה היה המספר של אנשי הסגל הבכיר לפי הלמ"ס, בשנת 2000 – היו 4,900 אנשי הסגל הבכיר, נכון שצריך לגייס יותר, אבל ודאי וודאי שלא יהיה גיוס שיפתור את הבעיה של 4,000 איש.


מה שצריך כן לעשות, צריך למצוא מודל חכם שיבדיל בין האנשים שעיקר תעסוקתם הוא מחוץ לאוניברסיטה, שבאמת מוזמנים להוראה של קורס בודד, או שני קורסים מקסימום הוראת שעה. לפעמים זה יכול להימשך על פני זמן, אבל אין בכך רע. יש כמה שופטים נכבדים בבית המשפט העליון.

כמה 4,000 שופטים?

אני חושב שחשוב ליצור את ההבחנה, זה לא הפרד ומשול משום שאין שום טעם לתכנן את השופט ואת העורך דין ואת רואי החשבון. הוא מקבל את התגמול, בשבילו זה בדרך כלל כסף קטן, ואין שום סיבה של הפרופ' שמגיע מאוניברסיטה אחרת ללמד, אני עצמי לימדתי אחרי שהייתי סגל רגיל באוניברסיטת בן גוריון. המשכתי ללמד גם כמורה מן החוץ באוניברסיטת בן גוריון אחרי שהייתי סגל באוניברסיטה העברית, כך שבמפורש חשוב ליצור את ההבחנה ואת ההבדל.

מה עם המאסה העיקרית של המרצים, לא השופטים פה.

לפי מיטב הבנתי, אני לא יודע בדיוק בדרך כלל קשה למיין מי שייך לאיזה קטגוריה. אני יודע מבחינת חלקי משרה זה הקריטריון שלי שכנראה לא עיקר התעסוקה באוניברסיטה העברית. אני יכול להגיד לך שלמשל באוניברסיטה העברית מתוך אותם 595 אנשים שהם המורים מן החוץ כאנשים, יש כ-50 איש שתעסוקתם היא יותר מארבע שעות שבועיות, כיושב ראש ור"ה החדש ביקשתי לקבל את הנתונים האלה מאוניברסיטאות אחרות.

אצלו אומרת שרת החינוך שהמצב הוא - - -

שיבחת את האוניברסיטה העברית שבאמת עושה - -

- - -שאתה יוצא דופן על רקע אוניברסיטאות אחרות, אתה גם מייצג את כולם. אתה לא יכול להתכסות מאחורי מה שקורה אצלך - - -

מה שצריך לעשות, זה באמת למצוא מסלולי העסקה נכונים, זה לא יהיה מסלול דומה למסלול האקדמי הרגיל. במסלול אקדמי רגיל צריך להתחרות בתפוקה מחקרית, וצריך להתחרות בקריטריונים הרגילים והמקובלים על המשרות האקדמיות הרגילות. אנחנו במפורש רוצים לעמוד על כך שאנשים שמתקבלים במשרות אקדמיות רגילות, הם אנשים שהיה להם סיכוי לקבל משרה בטובות האוניברסיטאות בעולם, זה הסף שאותו אנחנו רוצים לשים לעצמנו.


צריך למצוא את מסלולי העסקה הנכונים לאנשים שעיקר תעסוקתם היא בהוראה והשאלה היא באיזו מידה.

למה עד היום לא מצאתם?

היום יש לנו מסלול מקביל, יש מסלול הוראה לאותם מקצועות.

המסלול המקביל הולך ומצטמצם.

יש דרוג עובדי הוראה, אותם דברים שהם דומים באופיים מבחינת ההוראה להוראת מיומנויות דומות לבית ספר תיכון, יש לנו מסלול דומה למסלול של המורים.

אתה לא מכיר בזה שיש בעיה?

אני מכיר בזה שיש בעיה, אבל אני חושב שהיקפה של הבעיה הרבה יותר קטן ממה שמוצג פה. ואני חושב שחשוב מאוד להבדיל לא לנסות לפתור פתרון כולל שמטפל במין שאינו במינו, ולא לצרף מין שבאינו מינו. חשוב לעשות את ההבחנה, הבעיה קיימת, אני לא יודע מתוך 4,000 מדובר ב-1,500 באותה בעיה, מדובר ב-2,000, אני אפילו לא חושב שזה מגיע למספרים האלה.

זאת לא הבעיה שלהם, זו הבעיה של האוניברסיטאות.

מה שצריך לעשות זה למצוא את מסלול ההוראה המתאים. אי אפשר גם לצפות, חלק גדול מההוראה הזאת זוהי הוראה חלקית משום שזה מה שנדרש. כאשר יש לך מורה שהוא מומחה שצריך לספק הוראה בקורס מיוחד, מסוים, ואין לו את הכישורים, אני לא מזלזל בו. אין לו כישורים על מנת להיות איש סגל.

במהלך הקיצוצים בתקנים דומה מול האנשים הכישורים?

כן, כנראה.

זה חשוב מאוד .

אני חושב שאנחנו צריכים לפתח את המודל המתאים. אנחנו נשתף פעולה בפיתוח המודל המתאים, אבל חשוב מאוד שלא להיות פתרון גורף שיטפל גם במין שאינו מינו, שלא שייך לעניין הזה.

תודה.


חבר הכנסת זאב אלקין כנציג בכנסת של הסגל הזוטר.

היושב ראש חסך לי שני גילויים נאותים. בישיבה הזאת למדתי את הסוד למה הרבה פעמים בדיונים בוועדת הכספים דעתי כדעתה של חברת הכנסת שלי, כי גיליתי היום שהייתי עובד קבלן לפני שהגעתי לכנסת, לכן זה מסתדר. אכן, אני בדיוק פוטרתי מעבודתי באוניברסיטה העברית בקיץ 2006, הסיבה היתה הליכתי למשכן הזה. בהחלט עברתי את הדרך הזאת מהסגל הזוטר למורה מן החוץ, אני מודע לכל ההשלכות של המעבר.


אדוני היושב ראש, כמה נקודות שהן מהותיות בעיניי. המערכת בנויה היום בצורה כזאת שיש בה עיוות, והעיוות מגיע בדיוק בשלב של המעבר מהסגל הזוטר הבכיר בתוך הזוטר, קרי, המעמד מדריך דוקטור למורים מבחוץ. מספר התקנים הוא קטן, והמערכת לא עומדת בקצב של אנשים עם P.H.D. שהיא מנפיקה משיקולים תקציביים, גם לא מוקמות כבר הרבה שנים אוניברסיטאות חדשות במדינת ישראל, לכן אין גם הזזה של המאגר הזה לשום כיוון, והמערכת לא קולטת.


מצד שני, דווקא בגלל הדאגה לזכויות בהתחלה, נוצר מצב שבן אדם לא יכול להישאר סגל זוטר, והוא חייב לעבור אחרי שלב מסוים למורה מבחוץ. אגב, המקור לזה היתה הדאגה לזכויות סוציאליות. היה חשד שהאוניברסיטאות לא יקלטו אנשים בתקן רגיל, אלא יחזיקו אותם כסגל זוטר הרבה שנים, ולכן למעשה האוניברסיטאות מחייבות, מכיר את זה פרופ' ברוורמן בוודאי מצוין. אני מניח שהמציאות באוניברסיטת באר שבע דומה למציאות באוניברסיטה העברית. אוניברסיטאות מחייבות את האנשים לעבור מסגל זוטר שהתנאים שלו הם תנאים סבירים, אפשר להתווכח לכאן ולכאן, אבל הם בהחלט תנאים סבירים למסלול של מורה מבחוץ שהוא כמובן מסלול של מישהו שזה עיקר עיסוקו, התנאים הם בלתי סבירים לחלוטין, ולא רק בסוגיית הפיטורין, הסוגייה המרכזית ביותר היא כמובן סוגיית חודשי העבודה, ולכן מצבם חברת הכנסת יחימוביץ, הוא יותר גרוע ממצבם של המנקים והמנקות, כי למעשה הם עובדים רק שמונה חודשים בשנה.

גם הם הקבלנים שמשלמים להם את השר, לא רוצים ליצור מצב של רצף.

כאן זה לא בגלל סוגיית רצף, גם סוגיית השכר. הדברים מגיעים במקביל לשאיפה הכללית באוניברסיטאות, מוכרת לי מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' מגידור מכיר את זה היטב לצמצם את המסלולים הנוספים מעבר למסלול התקני. המסלול המקביל שהוזכר כאן, מסלול חוקר הולך
ומצטמצם כמדיניות של האוניברסיטה משיקולים ברורים. כרגע לא באתי להגיד אם הם נכונים או לא, אבל זה מה שקורה.


המסלול של עובדי הוראה שצוין כאן מתאים בעיקר אך ורק להוראת שפות, ועוד כמה תחומים מסוימים מאוד שבאמת דומים להוראה בתיכון, אבל הוא לא יכול להתאים להרבה מאוד סוגים של הוראה אקדמית. מצד שני, האוניברסיטאות לא עומדות בנטל ההוראה על ידי הסגל הבכיר. אם היה מצב שנטל ההוראה בהתאם למספר הסטודנטים והצורך התאים לסגל הבכיר, היינו אומרים בסדר, אין מה לעשות. האוניברסיטאות מנפיקות מספר גדול של אנשים עם P.H.D. והם לא נותנים תעסוקה בין כתלי האוניברסיטה שיילכו לחפש את עצמם בשוק הפרטי, יהגרו לחו"ל. אגב, עיקר הבעיה של בריחת המוחות היא דווקא בקבוצת האוכלוסייה הזאת, לא אצל הסגל הבכיר שהעלה את זה כדגל. אבל עיקר הבעיה לפי כל המחקרים היא דווקא כאן, בנדבך הזה אם מדברים על הסגל האוניברסיטאי.


לכן בסופו של דבר נוצרת כאן כפילות שהיא זאת שגורמת לניצול. מצד אחד האוניברסיטאות לא מסוגלות להתמודד בכוחות הסגל הבכיר, מצד שני, המסלולים הקיימים כרגע דוחפים יותר ויותר אנשים. הדינמיקה כאן, פרופ' מגידור מכיר אותה, שיותר ויותר אנשים מורים מן החוץ הופך להיות הפרנסה העיקרית שלהם. אז הם עושים את זה באוניברסיטה הזאת, ובאוניברסיטה אחרת, ובמכללה, ולכן הם גם בשום מקום.


אני כאן גם כמעט שותף לדעת וזה להסתכל לבעיה הזאת בעיניים. המציאות שהיתה פעם ושבגללה כל המערכת השתנתה היום לאור כל התהליכים של קיצוץ התקנים, של תהליכים נוספים. לנסות לחשוב על המשך המסלול של הסגל הזוטר שעלותו היא הרבה פחות מהעלות הסגל הבכיר, בלי להתנות אותו במספר שנים, ואז זה בעצמו יביא את הפתרון של ההפרדה שעליה דיבר כאן פרופ' מגידור. כי אותם אנשים שעיקר פרנסתם במקום אחר, הם כמובן לא יוכלו להשתלב בסגל הזוטר, כי הם באמת יבואו ללמד שעתיים, ארבע שעות בשבוע ויקבלו על זה שכר פר שעה. מצד שני, תישאר אפשרות להמשך עבודת ההוראה באוניברסיטאות שלא תכלול את כל ההטבות של מימון מחקר, את השבתון לחוקרים צעירים שנכון לעכשיו האוניברסיטה לא מסוגלת לקלוט אותם בתקנים הרגילים.

תודה אדוני היושב ראש. אנחנו מכירים את הבעיה, זאת לא הפעם הראשונה, עצוב לי מאוד. אני באתי מתחום ההיסטוריה הכלכלית והחברתית. מה שאני רואה כאן באוניברסיטאות זה ימי הביניים. יש אדונים, ויש משרתים. זה פוגע גם בחברה, גם במצב ההשכלה הגבוהה, מה שאני אומרת, שאני לא מסתפקת בתיאורים עד כמה זה מגעיל, עד כמה זה פוגע.


ברוסית תמיד שואלים מי אשם? אני אומרת שצריכים לבטל את ור"ה וות"ת כאשמים על המצב הקיים, וגם נאמר לנשיאים של האוניברסיטאות, חברה, די מספיק ראינו הכל. הגיעו מים עד נפש עם המצב של הסגל הזוטר שזה הדור הצעיר, שהוא הדור המבטיח. אתם חוסמים את הדרך לדורות החדשים, לכן אתם פוגעים במצב לפחות כמו שאני יודעת במדעי החברה ובמדעי הרוח יש עכשיו תחומים שריקים מאנשי מקצוע מדרגה בכירה, ואתם שגרמתם לזה, אי אפשר לשבת כאן ולומר בסמכותיות רבה, שאתם יודעים איך ומה לעשות. אתם לא יודעים, ואתם מיותרים בנושא הזה. יש במדינה בכל דור אינטליגנטים פלוריתרים, ואתם יודעים שאם יש פלוריתרים יש מהפכות.

זו אמירה אופטימית.

אני מציעה לשבת בישיבות שלנו בועדת החינוך, ולחשוב איך זה קרה עם ור"ה וות"ת, שהם חסמו את הדרך לדורות הצעירים, אולי לעשות רפורמות בתחום הזה. לי זה מפריע, כשאני שמעתי שהרקטור של אוניברסיטת תל אביב מקבל יותר מראש הממשלה דאז אריק שרון.


גידול במספר הסטודנטים אומר שיש לאן להתפתח, וכל הקריאות לצמצם, לצמצם, בזמן שיש שאיפה להשכלה גבוהה, שאנחנו בעידן המודרני והגלובלי, אז אנחנו צריכים לומר לא לדור הפרופסורים שעשה את החיים לא נורמליים באוניברסיטאות. תודה.

אומר שלושה דברים. אני יושב פה עם ידידי שיאון, שבזמנו כנשיא האוניברסיטה היה לנו מאבק ושיפרנו את מצב הסגל הזוטר. מעבר לכאב, אני חושב שהמשבר בהשכלה גבוהה שהוא משבר חמור בעצם הציף הרבה מהבעיות. אני שמח ששרת החינוך העלתה את זה על הפרק.


אני מסתכל על נשיא אוניברסיטה, שהיום בעצם יש לו הרבה פחות כוח ממה שחברת הכנסת סולודקין שמה בפניו. הוא לא נשיא אוניברסיטה כמו הרווארד וסטנפורד. מצד אחד,

היא קיצצה מיליארד וחצי שקלים בזמן כהונתו של שרון, כי נתניהו ואולמרט שרי אוצר, ונשיא האוניברסיטאות היו צריכים לבלוע את זה. לאחר מכן במקום להחזיר להם מה שהבטיחו שיחזירו להם לא החזירו, התנו את זה שיתנו את הכספים יותר מאוחר. בינתיים הנשיאים שכבר לא יכולים לעבור על חוק התקציב, צריכים לנווט בתוך מערכת שהיא בלתי אפשרית. את צודקת לגבי מה שאמרת חברת הכנסת סולודקין, שבאמת יש משהו מאוד מעוות היום בכוח אמרתי ואני מתכוון לזה. הנקודה היא האם לצאת למלחמה או לא לצאת למלחמה, הממונה על התקציבים הוא תפקיד יותר משמעותי משר בישראל אין לי שום ספק. לכן כשבאים על הביקורת הזאת זו ביקורת היסטורית. קודם כל אני מסכים לחלוטין שיש פה פגיעה באנשים צעירים שבאמת הופלו, אני אומר את זה גם בתור נשיא אוניברסיטת בן גוריון, עקב אי היכולת של נשיאי האוניברסיטאות לפתור את הבעיות שרוצים לפתור. הם לא יתפטרו, כי אם הם יתפטרו מה יישאר בישראל. האוניברסיטה זו אחת מהגופים האחרונים שיש בה עוד איכות בישראל לאור ההתדרדרות שקיימת במדינת ישראל ברוב התחומים.


אמר פרופ' מגידור בצורה מאוד ברורה. אני באמת מעוניין שהאוניברסיטאות בישראל יהיו ברמה, לא כמו הרווארד וסטנפורד, אבל ברמה של אוניברסיטאות גבוהות. אני מחבר את זה גם לעזרה לקראת הסגל הזוטר. כשאתה הולך לקבל קביעות על כל חמישה שנכנסים מתקבל רק אחד. בישראל בדרך כלל, מי שנכנס ההסתברות היא מאוד גבוהה הוא כמעט תמיד נכנס. לעתים אני אומר שאחד הדברים של מצוינות, כי גם מצוינות זה ערך עליון ומצוינות זה לא סוציאליזם. מכאן אני בא לסגל הזוטר, יש שתי אוכלוסיות שונות.

טוב שהאג'נדה נחשפת, החכמה ניתנה רק ברמת אביב ג'.

החכמה היא באוניברסיטת בן גוריון, החכמה היא בחיפה והחכמה היא בכל מקום. לגבי הנקודה שיש פה שתי אוכלוסיות אין שום סיבה שברק או אני אלמד קורס מבחוץ, או שלימד ד"ר דב חנין שיש לו יכולת ללמד נקבל תנאים כי בשבילו זו משרה חלקית. אבל לגבי אותה קבוצה שהיתה מחוץ לגדר, זאת ההזדמנות עכשיו להתחיל לפתור את הבעיות שלהם. אם זה מחייב תוספת תקציב זה מחייב את הממונה על התקציבים ואת שר האוצר להוסיף תקציבים כדי לעזור לאוניברסיטאות ולות"ת לפתוח את זה. ואני אומר עוד פעם בלי התוספות האלה לא ייתכן שבגרעון אפס שיהיה השנה וגרעון אפס שיהיה בשנה הבאה עם עודפי התקציב, לוקחים מדיניות ניאו-ליברלית מוחלטת, ואומרים לנו שאי אפשר לפתור את הבעיה הזאת. אני מסכים, וחברת הכנסת סולודקין שאיננה כאן ולאחרים אפשר לפתור את הבעיה הזאת, הבעיות הוצגו, אבל לצערי עד עכשיו, גם הנשיאים וגם ות"ת סורסו לחלוטין, גם שרת החינוך שאצלה לא העניין של סירוס, סורסו לחלוטין על ידי מערכת האוצר.


רבותי, טוב שזה הגיע עכשיו, השתדלתי קצת אפשר לפתור את הבעיה, אבל כמו שאמר פרופ' מגידור בהזדמנות זאת לא ניתן לאהרון ברק להיות חבר בסגל הזוטר ולקבל תנאים. תודה רבה.

תודה.


פרופ' יקיר שושני, יו"ר מועצת ארגוני הסגל במכללות ובאקדמיות הציבורית.

לא על זה מדובר.

זו לא תרבות שמית, יש כוח נשי שנגנב מהגבר וכך לנשים יש יותר כוח, ואז לקחו את זה מהם. זה לא בדיוק תמיד היה אצל הגבר בתרבות השמית.

זו לא שאלה של גבר ואשה, זאת שאלה של שיטה ואנשים. השיטה לא טובה, ולכן יש בעיה אם אנשים.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה לומר שעד עכשיו דיברו פה נציגים של מרצים מן החוץ באוניברסיטאות, דיבר פה פרופ' מגידור שהוא יושב ור"ה, גם ממני מזל טוב.


אני רוצה להביא את הצד של המכללות. הבעיה של המורים מן החוץ במכללות היא הרבה יותר חריפה מזו שבאוניברסיטאות. אנחנו נפגשנו פעם עם שרת החינוך, העלנו את הנושא הזה בפניה באופן כללי, קיבלנו יחס מאוד אוהד ממנה, עדיין לא התחלנו בדיון פרטני בנושא הזה.


אני מוכרח לומר שגם לפי מה שפרופ' מגידור אמר וגם דוברים אחרים, עדיין אין לנו תמונה ברורה של המצב. אנחנו לא יודעים היום כמה מורים מן החוץ יש, כמה משרות יש להם, כמה מהם הם בסך הכל עוברי אורח, וכמה מהם הם אנשים שהם מלמדים מעל X שעות, ומעל Y שנים, ומי הרלבנטים פה, המידע הזה לפי דעתי עדיין לא קיים.


דבר ראשון צריך לברר באופן ברור את המידע הזה מוסד אחר מוסד, וזה התפקיד של ות"ת לתת את הנתונים המדויקים.


בניגוד לאוניברסיטאות, במכללות החלטנו שאנחנו הולכים במאבק משותף, אצלנו אין הפרדה בין הסגל הבכיר, פרופסורים, מרצים בכירים וכן הלאה, לבין הסגל הזוטר. אנחנו הגשנו כעת הסכם העסקה קיבוצי לות"ת שהוא כולל את כל הדרגים במכללות. אני חושבת שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה האקדמית בישראל שכך זה נעשה. אני חושב שזה יותר מוסרי ויותר נכון מבחינה חברתית במצב החברתי בישראל לעשות את המאבק בצורה כזאת.

אנחנו כסגל בכיר במכללות, לא נסכים שהמורים מן החוץ יהיו עובדי קבלן. אני מכיר אישית הרבה מאוד מורים מן החוץ שמבצעים מחקרים ברמה גבוהה, מלמדים כבר מעל עשר שנים במכללה או בכמה מכללות, ואין להם תקנים. זה פשוט מצב בלתי מתקבל על הדעת. אני אומר, אם בהתחלה לא רוצים לתת תקנים ואין תקציב, אני מסכים עם פרופ' ברוורמן שהות"ת צריך למצוא את התקציב, מדינת ישראל חייבת להקצות לזה תקציבים. המלה אין תקציב היא לא רלבנטית בהקשר הזה, כי אם לא נקציב להשכלה הגבוהה בישראל, אז למה כן נקציב?


אם יש פה בעיה תקציבית לפי דעתי הוועדה המכובדת הזאת צריכה לפנות למי שצריך לפנות ולהגיד, רבותיי, אנחנו חייבים לקבל תקציב זוהי משימה בעלת חשיבות לאומית ממעלה ראשונה. התשובה אין תקציב לא צריכה בכלל להיות תשובה בהקשר הזה.

ברגע שמכשירים כל כך הרבה דוקטורנטים, דה-פאקטו, מכיוון שהם לא ייקלטו, והם צריכים לדעת את זה מראש. רובם הופכים לעבודה זולה וזאת בעיה של המערכת, אבל המערכת צריכה להיות שקופה עכשיו היא לא תקלוט את רוב האנשים האלה, ויש בעיה מאוד קשה כי האנשים הולכים באילוזיה שהם ייקלטו וזאת צריך להעביר הלאה.

אתה דיברת על תקציבים.

לא הייתי מקבל את התשובה אין תקציב כתירוץ, זה תירוץ עלוב.

התקציב כאן לא נעשה נכון.

אולי תסביר למה בכל הנושאים שנוגעים לות"ת חסרים נתונים בסיסיים. היתה לנו בעיה בזמן השביתה גם לפני כן בכמה סוגיות. איך אתם מצליחים לעבוד ולקבל החלטות בלי בסיס נתונים?

צריך לציין שהבעיה הזאת הלכה והתפתחה לאט מין העבר להווה ולעתיד. אמר יפה פרופ' מגידור שבעבר היו מספר מצומצם של מורים כאלה, וכל אחד יודע. כל מי שמעורה בחיי האוניברסיטאות והמכללות, יודע שהיה סגל תקני, אבל לאט נוכח המצב הכלכלי החמור.

כמו חוק ההסדרים.

המצב הכלכלי הוא לא כל כך חמור, עקב המצב הכלכלי החמור של האוניברסיטאות. בגלל הקיצוצים הדרסטיים שעברנו, הוועדה המכובדת הזאת יודעת, הופענו כאן ואמרנו שות"ת קוצצה, או השכלה הגבוהה, קרי, האוניברסיטאות והמכללות קוצצו בצורה דרסטית שלא היתה אי פעם במדינת ישראל. היתה ועדת שוחט שבינתיים הממשלה עוד לא קיבלה את המלצותיה, אז אני לא יכול לדעת מה כן יחזור לנו ומה לא יחזור לנו.


התופעה הזאת כתופעה, נקרא לה שלילית, הלכה והתפתחה והגיעה עכשיו לאיזשהו מקסימום שהוא דווקא כן נלקח אצלנו בחשבון. כלומר, אנחנו יושבים בצורה יסודית ומחשבים את הנתונים גם במכללות וגם במוסדות. אני רוצה להגיד, לכבוד היושב ראש המכובד, שכבר ב-2005 ות"ת התחילה עם המכללות, והקימה ועדה מיוחדת בראשותו של פרופ' חיים גורן.

מה הבעיה שלך לתת את הנתונים האלה תוך שבוע.

הוועדה ואחר כך ות"ת הגיעה למסקנה שמן הראוי לפתח מסלול מיוחד למורים מן החוץ במכללות, שייקרא מסלול סגל בנסיון שיהיה לו 12 חודשי עבודה והוא יוכל להמשיך עד שיוחלט
אם אותו חבר סגל קבוע או שהוא נפלט, אבל לא יכול להיות יותר שלב שבו אנשי סגל מנוצלים. אותו דבר נעשה היום באוניברסיטאות. יש עכשיו סקירה של כל המצב במוסדות השונים, וזה שונה מאוניברסיטה לאוניברסיטה. ציין פרופ' מגידור, יש פה הבדלים מאוד מהותיים בין מוסד למוסד. אנחנו עובדים על האפשרות של מסלול שיתן אפשרות לאותם מורים כפי שהחברה הנכבדה בלה רוזנטל.

מה אתה הולך לעשות?

יוצע בפני ור"ה ובפני המכללות. התוספת התקציבית תהיה עשרות מליוני שקלים, אני לא יודע בדיוק כמה.

זה לא בשמיים.


היה כדאי שיהיה בסיס נתונים.

יהיה בסיס נתונים מפורט.

כבוד היושב ראש, אני לא יודע אם חלק מאנשי האקדמיה יש להם אג'נדה דווקא לצמצם את האוניברסיטאות, לעשות את זה אלטיסטי עם תפיסת עולם שהמצוינות נולדה או יוצרת במקומות מסוימים בארץ, זה לא עניין. שתי שאלות שעלו על השולחן, יש בעיית תקציב, ויש חרדה למצוינות שיש לה צבעים מסוימים, ויש לה תפיסות עולם. כמעט כמו התפיסות הקרמינולוגיות באנגליה במאה ה-18. יש לאדם פרופיל קרמינולוגי בצורת האף שלו, בצורת הפנים שלו.


אני חושב שהמצוינות לא נולדה במקום מסוים, עניין של הזדמנות שניתנת לאנשים. ואם האוניברסיטאות בארץ רוצות לבנות משהו אלטיסטי שיילכו לגייס כספים, יעשו מה שהם רוצות, צריך לתת הזדמנות למצוינות.


אף אחד לא רוצה כאן לפגוע במצוינות. אני לא רוצה שבאוניברסיטה יבוא מישהו שהוא לא יכול להיות מרצה טוב, אני רוצה שתינתן אפשרות לכל אחד ואחד.


אם אין מסלול קידום למורה מן החוץ, מטבע הדברים, הבן אדם בא לעבוד והוא יודע שאין לו סיכוי בעולם להתקבל לאוניברסיטה, איך הוא יעבוד? הוא לא יתאמץ מספיק, וזה יפגע בסטודנטים ובכל דבר. אז צריך לתת גם מבחינה ניהולית תמריץ לאנשים, שיזיעו, שיעבדו יותר, שילמדו יותר טוב ויוכיחו את עצמם. ואז אתה אומר לו, אתה עושה את זה יש לך שכר, יש לך מסלול ירוק להמשיך. את זה צריך לעשות, אם לא עושים זאת פוגעים בהוראה, פוגעים במצוינות, מדכאים את המצוינות. מי שהוא מצוין אתה תתן לו תנאי עבודה כאלה אתה תדכא אותו, פשוט יוציא מעצמו 10% מהפוטנציאל שיש בו.


צריך לבנות מערכת כזאת ואפשר לבנות מערכות כאלה, להוציא את המיטב מכל אחד מהאנשים האלה. הם בסך הכל לא ליקטו אותם ברחוב והם לא בור ועם הארץ. אלה אנשים שעשו דוקטורט ולמדו, ויש גם תנאי קבלה למורים מן החוץ, זה לא כך.


צריך לעשות שני דברים, להפסיק עם הבושה והחרפה של תנאי העסקה האלה. מסלול לקידום אקדמי, בלי זה המורה מן החוץ יהיה מורה מדרגה שנייה. כבוד היושב ראש, עוד עשר
שנים נמצא את עצמנו עם שתי מערכות של חינוך אקדמי. חינוך מצוין, תעודת B.A. מהאוניברסיטה העברית, שהיא מצוינת ומאיזושהי מכללה – אקדמיה לעניים.

זה כבר קיים היום אדוני.

זאת התפתחות מסוכנת זה יוצר מעמדות, בארצות הברית זה המקום האחרון. אני לא מדבר על המצוינות שיש בהרווארד ובייל ובמקומות אחרים, זה טוב. אבל אם אתה לוקח את החברה האמריקאית בכלל, איך זה עובד. זה מקום רע ללמוד ממנו. צריך ללמוד איך לא לעשות כמו שעושים באמריקה. בקיצור, אפשר להיות מצוין וחברתי באותו זמן. מי שאומר אחרת, אני לא רוצה לומר מה דעתי.

אני מתנצל אנחנו חייבים לסיים, אבל אני מקווה שראיתם שחברי הכנסת ייצגו יפה את העמדה שלכם.

תודה רבה אדוני היושב ראש. התופעה שאנחנו עוסקים בה היא תופעה שהפכה להיות תופעה קבועה. חלק ממנגנון התפקוד של האוניברסיטה, בעצם אפשר לומר בהמשך לדבריו של פרופ' מגידור, שזה שכנראה מה שמאפשר לאוניברסיטה לתפקד בכלל, וזה הדבר המדאיג והמסוכן. עוד יותר חמור המצב במכללות בהמשך לדברים שאנחנו שמענו. התופעה הולכת ומתרחבת, כך אנחנו רואים את הנתונים שיש בפנינו. תופעה מאוד בעייתית בשלושה מישורים, מישור אחד הוא מישור העובדים עצמם, שהם אכן עובדי קבלן.


אדוני היושב ראש, בהמשך לדברים ששמענו כאן, אני רוצה לומר על כך שבשלב מסוים החליטו שלא ישלמו פיצויי פיטורין כי זה ייכלל בשכר, ולא העלו את השכר. עכשיו יש צו הרחבה אדוני היושב ראש יודע שמונע את המצב הבלתי צודק הזה שלא משלמים פיצויי פיטורין כי זה נכלל בשכר. אני שומע למשל לגבי מכללת ספיר שמורידה את השכר. קודם לא העלו את השכר, אבל הכלילו בתוכו את פיצויי הפיטורין, עכשיו מורידים את השכר מכיוון שהם יהיו חייבים לשלם פיצויי פיטורין.


הדבר הזה הוא דבר פסול ומסוכן, קודם כל אני חושב שזה נושא שאם הוא אכן יתרחש, אין ברירה אלא להתערב בחקיקה. היבט אחר שלא דיברנו עליו היום, אני מקווה שיהיה דיון המשך של הוועדה, ואז אתייחס לכך בהרחבה והוא נושא הסטודנטים. שיטת העסקה פוגעת לא רק במורים מן החוץ, אלא גם בסטודנטים ולא אכנס לזה. זה פוגע גם באוניברסיטאות ובמכללות עצמן, כי זה יוצר מערכת אקדמית לא נכונה. לחשוב שהאקדמיה יכולה להיבנות על אנשים, כמו שחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה אמר קודם ובצדק. אין להם מסלול קידום אקדמי זה לעוות את האקדמיה, לעוות את כל האופן שבו האקדמיה צריכה להתנהל.


אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים לשאוף לכך שבאקדמיה יהיה בסופו של דבר מדרג אחד. הוא יהיה פתוח לכולם להתקדם באופן רציף לפי הישגים, לפי קריטריונים, אבל מי שנכנס ומלמד פתוחה בפניו הדרך להתקדם זאת צריכה להיות המטרה.


המצב שבו אנחנו נמצאים היום הוא מצב שאי אפשר להשאיר אותו לידי האוניברסיטאות ולידי ור"ה. אי אפשר להשאיר אותו לידי האוניברסיטאות, לא בגלל שבאוניברסיטאות יושבים אנשים רעים, אלא מכיוון שהאוניברסיטאות מקבלות היום את ההחלטות שלהם במצב של קיצוצים תקציביים. חלק תקציבי וזה מוביל לצערי הגדול את האוניברסיטאות להחלטות רעות מאוד מבחינת הנושא הזה של הסגל הזוטר והמורים מן החוץ.

לכן אדוני היושב ראש, אני חושב שבנושא הזה אין מנוס אלא להתקדם לחקיקת מגן של הכנסת, כמו שבכנסת חוקקנו חוק זכויות סטודנט, אנחנו צריכים לחוקק חוק זכויות מרצה. הכוונה שלי לא לפגוע בחופש האקדמי של האוניברסיטאות, לא לפגוע בחיים הפנימיים של האוניברסיטאות, אבל בהחלט לייצר חקיקת מגן על זכויות הבסיס של העובדים באוניברסיטאות.

לא לתת לאוניברסיטאות לפגוע בחופש האקדמי של חברי הכנסת, גם במכללות לא רק באוניברסיטאות.

כמובן שחוק המגן הזה צריך לחול גם על האוניברסיטאות וגם על המכללות.

גם אני אברך את פרופסור מגידור. אני גם מתמצה במתמטיקה שלו שהיא יותר מדויקת מהדברים שהוא אמר כאן.


בנוגע למורים מן החוץ אני חייב לציין שכל הנסיונות שהיו עד היום לנסות להבדיל בין המורים מן החוץ, הביאו לתרגילים שונים ומשונים של האוניברסיטאות כדי להמשיך ולהעסיק אנשים בצורה מנצלת ומקפחת. אם מעבירים לפי אחוזי משרה, מעסיקים את כל פחות לפי אחוזי משרה, אם מעבירים לפי שנים, מעסיקים לפי שנים מפטרים ושוכרים מחדש וכיוצא בזה.


מה שועד ראשי האוניברסיטאות עושים זה ניצול לרעה של החופש האקדמי, והם עושים את זה ללא תלות במצב הכלכלי החמור של האוניברסיטאות. הם עושים את זה במשך שנים הרבה לפני שהחל המשבר הכלכלי האחרון. לא ברור לנו למה הם עושים את זה, אבל זוהי המדיניות שלהם לאורך שנים. כמובן אף אחד לא דיבר פה, ואני תמהה שפרופסור מגידור העלה את הנושא של כמות האנשים.

אני רוצה לקבל את ההחלטה כדלקמן, אני מבקש מחברי הכנסת להצטרף להחלטה. קיבלנו תיאור של מצב של שיכבה של אנשים מוכשרים כמו מרצים במכללות באוניברסיטאות, תיאור מאוד עגום של מצבם, אפשר להגיד ביטחון תעסוקתי ככותרת שכוללת את כל התנאים של פיטורין, פנסיה, וגם הסיפור הזה שלוקחים אותו למשך שמונה חודשים, כל הנושאים האלה בלתי מתקבלים על הדעת בתוך החברה הישראלית היום, ודאי לא במוסדות של השכלה גבוהה.


קיבלנו תיאור של שרת החינוך שהתחילה את הטיפול בעניין, ואנחנו רוצים לברך על כך ולקוות שהטיפול הזה יהיה טיפול נמרץ, גם עם מורכבות הסוגייה, ואנחנו מבינים את כל ההשלכות של האוניברסיטאות. אנחנו לא יכולים לסבול את המעמד הזה שקיים היום. אני מקווה שהתוצאה של הטיפול תהיה מעודדת, שיהיה מערך שכר הגון שיתן את כל המרכיבים שאנחנו מדברים עליהם, של ביטחון תעסוקתי, ושכל אחד יידע למה הוא הולך, ואם צריך לתת משהו אחר למרצים מן החוץ שבאים במעמד מיוחד כשופטים או אורחים לרגע, גם אם הרגע זה לא רגע, ולא שעה, זה מקובל. אבל שלא יהווה תירוץ למה לא לפתור את הבעיה הגדולה של כל האנשים שהיום נמצאים במצב של ניצול. לא יכול להיות פה תירוץ, לא למצוא את ההסדר הכולל של הסגל הרחב שנקרא פה סגל זוטר, אבל סגל אקדמאי מוכשר וכשיר להוראה באוניברסיטאות שמנצלים את מצבם מתוך מצוקות כלכליות למיניהם. אפשר להבין אבל אי אפשר לקבל. אם צריך תוספת תקציב כדי לפתור את העניין הזה, אז צריך תוספת תקציב כדי לעשות את זה.


לכן אנחנו רוצים לעודד את שרת החינוך להוביל את העניין הזה. כמובן בשיח אינטנסיבי עם המרצים ועם ראשי ור"ה ועם ות"ת וכל הגורמים הנחוצים שיהיו חלק מהשיח הזה. אנחנו רוצים שיהיה עכשיו בצורה שוטפת, לא רוצים פתאום להיות בפני שוקת שבורה, נראה פה שביתה או דברים אחרים בתחום הזה, אסור להגיע למצב הזה, נעשה מעכב בוועדת החינוך אחרי העניין. שמעתם כאן את חברי הכנסת באופן חד משמעי, אני לא רוצה לפחות כרגע להגיע לחקיקה גם אם ידידי דב חנין מציע את זה, זו תמיד אופציה שעומדת בפני הכנסת אם דברים לא הולכים בכיוון
כפי שחבר הכנסת זחאלקה אמר גם את המצוינות וגם את הצד החברתי הנחוץ. אם לא ניתן זו תמיד אופציה שעומדת בפני הכנסת. אנחנו סומכים על שרת החינוך שתוביל את המהלך הזה ומחזקים את ידי העוסקים במלאכה.


תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:10)