PAGE
22
ועדת החוקה, חוק ומשפט

22.9.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 662

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, כ"ב באלול התשס"ח (22 בספטמבר 2008), שעה 13:00

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון), התשס"ח-2007

הכנה לקריאה שנייה ושלישית - דיון

חברי הוועדה: מנחם בן ששון – היו"ר

דוד רותם

עו"ד רון דול

- יועץ משפטי, נציבות שירות המדינה

עו"ד יוסי גוילי

- לשכה משפטית, נציבות שירות המדינה

מלכיאל בלס

- משנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ)

עו"ד יאיר אלגאוי
- הסתדרות עובדי המדינה

עו"ד רחל ברומברג
- הסתדרות המורים

עו"ד עינת גבע-דנין
- תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

עו"ד איריס ליגומסקי
- רשות הטבע והגנים

דורית ואג

עידו עשת

סמדר לביא- חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון), התשס"ח-2007

הכנה לקריאה שנייה ושלישית - דיון

ישיבה בעניין הצעת חוק שירות המדינה (מינויים), תיקון לחוק שירות המדינה (מינויים), השאלות הקשורות בסמכויותיו של נציב שירות המדינה, דרכי ההתאמה, או חוסר ההתאמה של עובדי מדינה.

אנחנו למעשה מציעים להבהיר את המצב המשפטי בנושא פיטורי אי התאמה ולקבוע שהגורם המוסמך לפטר פיטורי אי התאמה יהיה נציב שירות המדינה, או מי שיוסמכו על ידו, וההערכה היא שיהיה מדובר במנהלים כלליים של משרדים ממשלתיים שיוסמכו לבצע פיטורי אי התאמה. המצב הקיים היום מאפשר פיטורים בעילה של אי התאמה, אבל נוצר מעין יחס כלשהו בין הסמכות לפטר שבאה מדבר המלך, אנחנו חושבים שגם הגיע הזמן לחוקק את זה בחיקוק ישראלי, לבין סעיף 68 לחוק שירות המדינה (משמעת). היו לנו הרבה הידברויות מהתקופה שחלפה מהדיון האחרון ועד עכשיו, גם עם המחלקה המשפטית של הכנסת, ואנחנו מציעים להבהיר שישנה סמכות פיטורים בעילה של אי התאמה ולתקן את סעיף 68 לחוק שירות המדינה (משמעת) ולהבהיר שהסמכות הזאת של אין פיטורים בשל עבירת משמעת, אלא על ידי בית דין, לא תפגע בסמכותו של הנציב להפעיל את סמכותו לפיטורי אי התאמה כשעיקר עילת הפיטורין או הפסקת העבודה מבוססת על אי התאמה, לבצע את התפקיד.

זו ההשלמה.

הרעיון הוא באמת לייחד את אי ההתאמה לאי התאמה. אנחנו מדברים בעיקר על עובדים שהם שחוקים, שיכול להיות שהמעשה שלהם גם מהווה איזה שהיא עבירת משמעת, אבל לא בגלל זה בשלב הזה מבקשים לפטר אותם. בעצם הפסיקה מכירה בשני המסלולים האלה של פיטורי אי התאמה ופיטורים בשל עבירת משמעת, אבל כיוון שהדברים נמצאים רק בפסיקה, נדמה לנו שיש אי בהירות בתפיסה של משמעות הפיטורים האלה. אני חושב שמדובר בעיקר בהבהרה של המצב המשפטי הקיים היום, אחרי שאנחנו עושים את התיקון הזה שסוכם עליו עם הלשכה המשפטית של הכנסת, לסעיף 68, שידובר רק על פיטורים שעיקר עילתם היא אי התאמה.

השאלה שהתעוררה, האם זה משפיע על יחסי העבודה, התשובה שלנו, אני מצהיר פה, יושב פה על ידי נציג ההסתדרות והוא יגיד אחר כך את מה שהוא חושב על הדברים האלה, אבל אנחנו רואים עצמנו כמחויבים לכל הסכמי העבודה. היום הסמכות הזאת בסופו של יום נמצאת אצל שר שיכול להאציל אותה לעובד ציבור, אנחנו חושבים שלא נכון ששרים יעסקו בפיטורים, כמו שלא נכון שככלל הם יעסקו באיוש משרות. זאת אומרת תפקידו ככלל של הדרג הפוליטי קביעת מדיניות, פיקוח על כך שהיא תבוצע, אבל העיסוק במקרים הפרטניים זה יותר שאלה של ניהול שממילא היום עוסקים בה בדרך כלל המנהלים הכלליים ונציבות שירות המדינה ורצוי להבהיר שזה גם הגורם המוסמך במדינת ישראל. זה לא עוסק בפיטורי צמצום כלליים, או איזה שהוא שינוי משמעותי ביחסי עבודה, אלא יותר הניהול הפנימי של המערכת הממשלתית שעוסקת בפיטורים. אין בזה, להבנתי, משום גריעה מזכויות עובדים לפי ההסכמים, ושינוי מהפסיקה הקיימת של בית הדין לעבודה שמאפשר מסלול של פיטורי אי התאמה, לצד מסלול הפיטורים בגין עבירת משמעת שבית דין למשמעת יכול להורות עליהם לגבי עובד מדינה.

השאלה היחידה שקצת אולי במחלוקת בינינו לבין הלשכה המשפטית של הכנסת, האם צריך לכתוב גם בסעיף 46(א)(2), בנוסח שנמצא בפניכם, שהנציב יכול להפעיל את הסמכות הזאת בכפוף לסעיף 68. האם צריך לכתוב את זה בשני המקומות, לטעמי זה לא חיוני ואפשר להסתפק במה שכתוב ב-68. זה גם לא נורא מפריע לי אם זה היה כתוב, אני אפילו במובנים מסוימים יכול לראות בזה שזה יגרום לנזק ואפילו יגיע למקומות שאנחנו לא רוצים להגיע אליהם, לכן חשבתי שזה לא נחוץ. אני אומר, זה לא נורא מפריע לי אם זה יהיה כתוב 'בכפוף לסעיף 68', אני לא חושב שזה חיוני שזה יהיה כתוב. אם זה כתוב וזה מחוקק כמובן יחדיו, ברור שכך תופעל הסמכות וכך אנחנו מצהירים, אין שום כוונה לעשות אחרת. אבל לשיקולכם.

אדוני היושב ראש, בשונה מחברי, אנחנו מתנגדים בהסתדרות עובדי המדינה נחרצות לתיקון המוצע. מבחינתנו זה שינוי מהותי ופגיעה מהותית בסטטוס קוו של מערכת היחסים שבין המדינה כמעסיק לבין ההסתדרות והעובדים. הצעת החוק הזאת היא למעשה שבירת כלים לטעמנו של מערכת יחסי העבודה, כי היא אמנם מנסה להכניס כותר חדש, אבל היא רוצה לעקוף מצב קיים והיא רוצה לעקוף את המסלול של בית הדין למשמעת, ויותר מזה, יש בה כדי להפר הסכמים קיבוציים.

השינוי הוא כל כך מהותי ועמוק שמבחינתנו בהסכם הקיבוצי האחרון שחתמנו עם המדינה, עם הממשלה כמעסיק, סיכמנו שבמסגרת מבנה ההעסקה יהיה דיון על הגמישות הניהולית והנה פה באה הממשלה כמעסיק ומנסה להפר את כל מה שהוסכם ומנסה שוב פעם להקנות סמכויות לפקיד מנהלי על חשבון מה שהיה בעבר. לזה אנחנו מתנגדים. אנחנו טוענים שהנושא הזה צריך להידון רק במסגרת של הדיונים בין ההסתדרות לממשלה כמעסיק, ואז לבוא להידברות, לנהל משא ומתן, כמו שהיה מקובל. אני לא רוצה להתבטא במלה חריפה, אבל זה ניסיון לגנוב איזה הישג מחוץ למשא ומתן הקיבוצי ולכך אנחנו לא יכולים להסכים.

אני רוצה לומר שהצעת חוק כזאת שתעבור יכולה לגרום למשבר חמור במערכת יחסי העבודה, בין העובדים לבין הממשלה כמעסיק.

אני אומר, יש את בית הדין למשמעת, שאם אני מסתכל על המדרג בענישה שלו, למעשה פיטורי עובד זה הענישה הכי קשה שיכולים להטיל. פה ביטלו את כל המדרג. יותר מזה, אם נסתכל פנימה ונבחן את ההצעה הזאת, יהיה מצב שאם מנהל כללי של משרד ממשלתי יחליט שהוא רוצה לפטר עובד, אז הוא יעביר אותו במסלול הנח לו, יפטר אותו, ייתן לו את זכות השימוע, עטפו פה את זה בעטיפות יפות, ייתן לו את כל מה שצריך, ואז יפטר. אבל אם הוא לא יחליט שאפשר, יעבירו אותו למסלול בית הדין למשמעת, ואז ייווצר פה גם מצב שיהיה מדרג, בית הדין למשמעת יקבע עונשים, או יזכה במקרים מסוימים, ואילו הפקיד הממשלתי שהוסמך על ידי הנציב, יקבל החלטות כפי שהוא יראה לנכון.

גם כשמסתכלים על הדוגמאות שמביאים בדברי ההסבר, כותבים 'מצב זה של חפיפה בין עילות הפיטורים מקשה מאוד על יכולת המדינה לנקוט הליכי פיטורים אף במקרים שקיימת הצדקה להפסקת העבודה בשירות ובכך נפגע כושרם של מנהלי השירות לנהל את משרדיהם ואת יחידותיהם'. אני אומר, נו באמת. מה? רבותינו חברי הכנסת שחוקקו את החוק הקודם, לא ידעו מה הם עושים? מה, הצעת חוק שירות המדינה (משמעת)---

זו שאלה רטורית, או שאלה רצינית?

אני תמיד שואל שאלות רציניות.

אני אומר, גם כשנותנים את הדוגמה שנותנים פה, שקיים קושי רב לתחום, מה קושי רב לתחום? אם עובד הוא לא מתאים, אז הוא לא מתאים. אם עובד עבר עבירה משמעתית, אז עבר עבירה משמעתית. בתי הדין לעבודה לא פעם ולא פעמיים ידעו לבצע הבחנות בין העילות וידעו בדיוק להפנות אם זה עניין לאי התאמה, או עניין למשמעת.

אני אומר שוב, לטעמנו המדינה לא מעוניינת לבוא להידברות ומנסה לבצע חקיקה ולעקוף את ההסכמים וזה גם חוסר תום לב מובהק.

היום אי ציות להוראת ממונה זה עבירת משמעת. עובד שלא מילא, מחר זה יכול להיות אי התאמה. זה לא ייתכן, צריך לתת את ההגדרות וההגדרות קיימות.

יש לי עוד הרבה דברים להוסיף בנושאים נוספים, אבל אני אומר שאנחנו מתנגדים התנגדות נחרצת להצעה הזאת ואנחנו מבקשים – חתמו איתנו על הסכם, שיקיימו אותו ככתבו וכלשונו, ואז במסגרת משא ומתן קיבוצי, המדינה תרצה להעלות נושא כזה או אחר, לגיטימי. כל צד יגיד את דברו ואז דברים יכולים להגיע לפיתרון. אבל לבוא ולחוקק היום, או להעלות כבר לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק מ הסוג הזה, זאת שבירת כלים.

הסתדרות העובדים הלאומיים נמצאת פה? אתם כתבתם לי מכתב.

מדובר בנייר עמדה ולכן הוא לא חתום. גם אנחנו מתנגדים לחוק בנוסחו הקיים. אין מקום לחקיקת חוק כזה מבלי שנערכה היוועצות קודם עם ארגוני העובדים. מדובר על סעיף סל שבעצם מכרסם עמוקות בזכות לקביעות של עובדי מדינה, נותן כח ושררה למשרדי הממשלה, ואנחנו בחרנו במקום להתנגד ולקרוא שלא להצביע, אנחנו בחרנו להציע מודל חלופי שהוא הקמת ועדה משותפת לארגוני עובדים ולמשרדי הממשלה, כך ששימוש באותו סעיף סל לא יהיה שימוש חסר אחריות, אלא ייעשה במשורה.

רעיון, חבר הכנסת רותם? שארגוני עובדים יחד עם המעסיק ילמדו את הנושא.

האם הנציבות או הממשלה מעוניינת לענות על הדברים וגם באותה הזדמנות תספר לנו מה קורה עם המורים ומה קורה עם הרופאים במסגרת ההסכמים. בבקשה, אדוני.

אני אענה לנושא הזה, לפחות של הסכמי עבודה ויחסי עבודה. קודם כל, אני חושב שהסברנו וזה די ברור מההצעה, שאנחנו מדברים על שינוי סמכות הפיטורים ולא נושא הפיטורים, לא מהות הפיטורים ולא הליך הפיטורים. סמכות הפיטורין מאז 1922 מעוגנת בדבר המלך במועצה, לא בהסכמי עבודה, יכול להיות שזה אפילו לפני שההסתדרות היתה קיימת, בוודאי שזה לפני שהנציבות היתה קיימת.

ההסתדרות קיימת מ-1920.

אני מתנצל, אז זה לפני שהנציבות היתה קיימת.

אדוני יודע שפעם אנשים תכננו שהמדינה תהיה מדינת הסתדרות ולכן ההצעה של הסתדרות העובדים הלאומית לישראל בהחלט עולה בקנה אחד, למרות שאז הם לא היו קיימים, בראשית המאה הקודמת.

נמנע ממני להגיד אם זה טוב או לא טוב, אבל זה לא המצב המשפטי היום. בכל מקרה, בקשר להסכמי עבודה, למעשה אין הסכמי עבודה בנושא הזה של פיטורין. אין בכלל הסכמי עבודה בנושא של פיטורים. מבחינת עובדי מדינה, ההוראות הכתובות היחידות הן בתקשי"ר היום, הן בגדר הסדר עבודה, זאת אומרת לא נשנה את התקשי"ר מבלי שנתייעץ עם כל ארגוני העובדים, אין כוונה כמובן לשנות את התקשי"ר היום ולא בעתיד. שוב, זה לעניין הליך הפיטורין, להבדיל מהנושא של סמכות.

יחד עם זאת, אף אחד לא עקף, או ניסה לעקוף, את ארגוני העובדים. הראיה שפנו אלינו מהסתדרות המורים. הבהרנו להם שבמקרה שלהם זה לא משנה בכלל לא את ההליך וגם לא את העניין של הסמכות והתחייבנו לדאוג לזה במסגרת החוק עצמו.

לגבי ארגוני הרופאים ולפי הבדיקות שלנו, גם אין פה שינוי של המצב הקיים. גם היום רופאים בשלבים מסוימים מפוטרים, אם בכלל מפוטרים, לפי סמכות השר לפי דבר המלך ואין סיבה לשנות את זה לגבי רופאים, ושוב, זה לא יגרע כהוא מזה מהסדרים קיבוציים והסכמים קיבוציים שרופאים חתומים עליהם לגבי בחינות של מתמחים והמעבר מהתמחות למומחה.

נראה לי שאו שיש פה איזה בלבול מכוון, או אי הבנה של הנושא עצמו. בוודאי לא נכון לדבר על זה כאילו זה סוג של דרגת ענישה. אין פה שינוי של חוק המשמעת. לא נכון גם כן לדבר על חוק המשמעת כענישה, אבל אם בכלל הכוונה של הדובר הקודם, אני חושב שזה הוראות חוק המשמעת ובסך הכל מה שניסינו פה להבהיר שאין פה שינוי של חוק המשמעת, יש ניסיון לעשות גבול ברור וחד בין פיטורין מנהליים, אי התאמה, לבין משמעת. על פי הדין הקיים, אם לא כיוונו לדין הקיים---

והלכות שמתגבשות במשך השנים.

הכוונה החוק והלכות של בתי דין המדינה---

אם זה קיים, למה צריך את זה מחדש?

זה לא נמצא בצורה מפורשת בדין הקיים, זה רק בפסקי הדין. בעצם ישנה סמכות פיטורים, אנחנו היום באים ואומרים 'יש פיטורי משמעת', שזה אפיק אחד, ומה שקבעה הפסיקה, אנחנו משנים שני דברים, מעגנים את זה ב... אני שאלתי קודם את חברי, איפה זה קיים היום בחוק? זה לא קיים בחקיקה היום בצורה מפורשת. סמכות הפיטורים כולה ניזונה מסמכות שר מדבר המלך - בשנת 2008 זה נראה לי לא נכון. אמרתי שאני חושב ששרים לא צריכים לעסוק בפיטורי עובד פרטני ולהיות מוסמכים, כי אני חושב שתפקידם הוא תפקיד מדיניות, רצוי לא לעסוק לא בקליטת עובד קונקרטי ולא בפיטורי עובד קונקרטי, על כל הקושי שכרוך בזה, והשרים שמחו להיפרד מהסמכות הזאת ולהעביר אותה לדרג הניהולי שזה הנציב או המנהל הכללי שעוסק בפיטורים. יש פה בעצם את השינוי המרכזי האחד, שהוא הסמכה בתוך המערכת הממשלתית. במקום שר, חוליית הקצה תהיה הנציב והאנשים שהוא יסמיך, שהם המנהלים הכלליים, שממילא הם עוסקים בזה היום. במובן הזה השינוי הוא לא משמעותי. והבהרה של האפיק הזה לצד האפיק המשמעתי, שכפי שבעצם חברי אמר, הוא קיים היום, כי אם מישהו לא עשה עבירת משמעת, אלא התפוקות שלו מאוד מאוד ירודות, או הוא לא עונה לטלפונים ולא מגיע בזמן, שכולם אולי גם עבירות משמעת, אבל זה לא העניין. אחרי שנים של התנהגות כזאת שמישהו נמצא במערכת, אז באמת העילה הנכונה היא לא להכתים אותו בכתם של עבירה, ולא להעביר אותו את ההליך המשמעתי שהוא מעין פלילי, אלא להגיד 'אדוני, אתה לא במצב של התאמה לעבודה בשירות המדינה'. זה יכול לקרות שמבינים את זה בתקופת ניסיון, זה יכול לקרות אחרי 25 שנה, שקורה שבן אדם עובר שינויים, והאפיק המשפטי קיים. לכן חשבנו שנכון, בחוק שירות המדינה (מינויים) להבהיר גם את הדבר הזה שקיים בפסיקה וצריך להיות מעוגן גם בצורה הזאת.

אני אגיד לך איפה הבעיה שלי. אתה יודע שיש לי מחלוקת גדולה איתך על תפיסת תפקידו של יועץ משפטי. יועץ משפטי טוב בדרך כלל גם יסביר לבוס שלו, 'אדוני, תשמע, על עבירת משמעת אתה הולך לבית הדין המשמעתי. הפוך את זה לחוסר התאמה' וכמו שאתם כותבים בהגינות רבה בקטע הרביעי של דברי ההסבר, זה נורא קל. הרי זה שאדם מגיע לעבודה ומסרב לענות לטלפונים, למה? כי לא. אני יכול להפוך את זה בקלות לא לעבירת משמעת, אלא לעבירה של אי התאמה ואז העברתי את זה לנציב. מילא כשאתה מעביר את זה לנציב עצמו, אבל אתה נותן גם סמכות לנציב למנות מישהו אחר ואז---

זה המצב היום. היום המנהלים הכלליים עוסקים בעניינים האלה.

אתה רוצה את הנציב כרשות ערעור.

אני לא רוצה את הנציב כרשות ערעור, אני רוצה רשות ערעור על הנציב. על ההחלטה הזאת---

בית דין לעבודה. ההחלטות האלה כולן יעמדו לביקורת שיפוטית, לא צריך לכתוב את זה פה. חוק בית דין עבודה, מערכת יחסי עבודה, אם יש סכסוך, אנחנו נעמוד לביקורת---

זה ממילא יגיע לשם.

אבל צריך לשים לב, זה לא ערעור, אלא זה ביקורת שיפוטית על החלטות מינהל. צריך להבחין בין שני הדברים, זה לא מה שחבר הכנסת מתכוון.

אני רוצה לבוא ואני רוצה שלבית הדין לעבודה תהיה סמכות רשמית. זאת אומרת, הפיטורין לא ייכנסו לתוקף ברגע שהנציב- - -

זה שינוי מוחלט מהמצב הקיים היום. היום המנהל הכללי יכול להחליט, בערעור אפשר להגיע לשר שיחליט ועליו לבית דין לעבודה. זה המצב היום. אז במקום שיגיעו לשר, יגיעו לנציב ואחר כך לבית הדין לעבודה. אותו דבר.

תוציא את השר מהתמונה, עכשיו המשמעות מבחינת מינהל תקין ברורה. היא נכונה מאוד.

זה מצוין. אז עכשיו אני רוצה להבין את ארגון העובדים. אומר לנו עורך דין בלס שזה המצב הקיים היום, אלא מה? במקום שיעסוק בזה המנהל הכללי, שהוא איש פוליטי, בואו נעביר את זה---

השר.

בפועל עוסק בזה המנהל הכללי, לא עוסק בזה השר, השר חותם.

תחדד את השאלה אפילו, מתי מצאנו שהממשלה מתנערת מסמכויותיה?

היום זה השר, הוא בודק במחשב מי קיבל שנה טובה השנה במרכז ומי לא קיבל, ולפי זה הוא מפטר. היום זה יעבור לנציב שירות המדינה, שהוא איש מקצועי, הוא לא פוליטי, עובדה שהוא מכהן כבר לפחות ארבע ממשלות והשתנו ראשי הממשלה ושרי האוצר בינתיים. מה הבעיה שלכם?

אני רציתי להצטרף לחברים מההסתדרות וכמובן לומר שיש לנו אלפי רופאים שהם עובדי מדינה והצעת החוק כמו שהיא פוגעת בתנאי העבודה. זה נאמר קודם, אני מחזקת את זה.

אפשר להיות יותר ספציפיים?

הגברת אומרת את דבריה כפי שהיא רוצה.

אני רוצה להדגיש את עניין האצלת הסמכות שחבר הכנסת דיבר עליה. אם הסמכות תואצל למנהלי בתי חולים, עובדי המדינה שתואצל להם הסמכות---

היא הואצלה מזמן.

גם היום אפשר להאציל להם את הסמכות לפי חוק יסוד הממשלה.

היום מנהל בית חולים לא יכול ל---

הואצלה למנהלי בתי חולים.

מאחר והשתתפתי גם בדיון הקודם, רציתי להתייחס גם להערות. את העמדה העקרונית שלנו כבר הצגנו.

יש חלק מהאנשים שלא יודעים שזה דיון שני בחוק.

לנו, למורים, יש הסכמים מסודרים לגבי הליך פיטורים פדגוגיים שהוא "אי התאמה" לגבי מורים ונדמה לי שהנציבות גם לא חולקת על כך. אבל אני כן רוצה לחלק שדווקא מאז שהצעת החוק הזאת הונחה על שולחן הכנסת נעשו לפחות שני ניסיונות, מה שחבר הכנסת הנכבד..., לעשות מן איזה מחטף של אי התאמה, לקצר את ההליך הפדגוגי, לקרוא לזה אי התאמה ולנסות ולפטר מורים בלי ההליך שמובנה בהסכמי העבודה, כאשר צריך לזכור שלגבי מורים, על פי חוק הפיקוח, הליך אשר כזה מונע מהם את היכולת להמשיך ולעסוק בהוראה לתמיד. זאת אומרת, המחטפים, סליחה שאני משתמשת בביטוי הזה, מן מעין מחטף כזה, יכול להיות. אנחנו הצלחנו לבטל את הליך הפיטורים על בסיס העובדה וההתחייבויות של השרה שההליכים האלה לא יחולו לגבי מורים, ובכל זאת נעשה גם בשנה שעברה וגם השנה ניסיון נוסף. אני חוששת שבמידה והחוק יעבור, וכבר יעמוד כחוק, אם לא תהיה החרגה ספציפית בחוק לגבי עובדי הוראה או סקטורים אחרים, אנחנו נמצא את עצמנו נאבקים בכח רב יותר.

הבינותי.

אני מהלשכה המשפטית ברשות הטבע והגנים. אנחנו קיבלנו את הנוסח הזה לפני מספר ימים והטענה שאנחנו רוצים להעלות כאן היא שיש החרגה בסוף הצעת החוק, שהנוסח הזה לא יפגע בכל מיני הסכמים קיימים במשרדי ממשלה ואנחנו רוצים גם, למען הסר ספק---

באיזה החרגה מדובר?

בדברי ההסבר. בחוק לא הכניסו, רק בדברי ההסבר, וזה אחד הדברים. בעמוד 5 'יואר שאין באמור בתיקון המוצע לפגוע בהסדרי פיטורין מיוחדים שחלים על אוכלוסיות מסוימות', ואז אמרו רופאי מדינה. אנחנו רוצים להעלות את העניין של תאגידים סטטוטוריים. מה שקורה, מבחינת החלת חוק המשמעת על תאגידים סטטוטוריים, אני כרגע מדברת בשם רשות הטבע והגנים, שהיא תאגיד שקם מכח חוק, זה שחוק המשמעת חל בסעיפים מסוימים, למעט החרגה של ועדות בירור. במקביל, יש לרשות הטבע והגנים, ואני מניחה שהדברים נכונים לתאגידים סטטוטוריים אחרים, מנגנון משלהם, מנגנון פנימי שמסדיר את כל העניין הפיטורים, כשיש הסכמה שהתגבשה לאט לאט עם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לגבי אלו עבירות הן עבירות משמעת חמורות ושם אנחנו נפעל דרך נציבות שירות המדינה, ויש מספר עבירות שהן עבירות משמעת חמורות פחות והן מוסדרות בתוך המנגנון הפנימי של הרשות. כרגע עולה השאלה, השינוי בחוק המינויים גורר גם שינוי, כמו שאנחנו רואים בהצעת החוק, בחוק המשמעת, ואנחנו חוששים שיכול להיות איזה שהוא כרסום, למרות שנראה שהדברים ברורים מאליהם, שהיום המנהל הכללי, כשיש עובד שלא מתאים לתפקידו, הוא יכול לנקוט בהליך פיטורים, אבל מכיוון שההחרגה לא ברורה לגבי תאגידים סטטוטוריים, אנחנו רוצים להסיר ספק ולוודא באמת שלא תיפגע סמכות המנהל הכללי וההנהלה, כפי שהיא קיימת כיום, לפטר עובד מטעמים של אי התאמה למילוי תפקידו, כמו שלשון החוק מציינת. זה דבר שלא ברור ברחל בתך הקטנה.

לגבי השאלה של חבר הכנסת רותם, וגם לגבי הטענות שהושמעו פה על ידי נציגי משרד המשפטים. קודם כל הדברים שחבריי ממשרד המשפטים אומרים לא מתיישבים עם דברי ההסבר בחוק. צריך לדעת שבנושא הפיטורים יש מספר מסלולים היום. יש את המסלול הרפואי, יש פיטורי צמצום, יש פיטורי משמעת, יש פיטורי אי התאמה, והיום, לפחות לעניות דעתנו, נראה שרוצים להמציא מסלול חדש. זה לא שרוצים לתת לנציב, אלא נניח שהמנהל הכללי של המשרד טוען שעובד מסוים הפר משמעת, אז היום הוא שולח אותו לבית הדין למשמעת ובית הדין למשמעת כטריבונל, יישב, יקשיב, ידון ויכריע אם היתה הפרת משמעת. פה, במצב החדש, המנהל הכללי שקבע שהוא עבר עבירת משמעת, הוא גם יחליט בגורלו.

למה?

כי זה מה שאומרת הצעת ההחלטה למעשה. הרי מה הם אומרים?

סליחה, בואו נלך לאט לאט, כי אני לא כל כך מהר מבין. בוא נלך לסעיף 46(א)(1) 'מצא נציב השירות כי עובד המדינה אינו מתאים למלא את תפקידו, רשאי הוא, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו, לפטרו ולהפסיק את עבודתו'. האם זה המצב היום, רק שבמקום הנציב כתוב היום השר?

לא, זה בנושא אי התאמה. עכשיו יקרא כבודו את סעיף 46---

לא, בוא נלך בדרך שלי, כך אני מבין. אם ב-46(א) יהיה כתוב 'מצא נציב השירות כי עובד המדינה אינו מתאים בשל אי התאמה למלא את תפקידו'. זה אי התאמה, אז אין לך התנגדות, כי זה בעצם המצב כמות שהוא.

זה המצב הקיים היום.

אז חסר לך בסעיף 46(א)(1) 'אי התאמה'. אני אשכנע את המדינה להסכים איתכם.

אני אומר עוד טענה מקדמית, מבחינתנו, ואמרתי, אני לא יודע אם שמעת אותי בפתיח, מבחינתנו זה שינוי מהותי, זו הפרה בוטה של הסכמות שיש איתנו.

תסביר לי למה, מה היא ההפרה המהותית?

כי אנחנו בחודש מאי חתמנו הסכם קיבוצי ובהסכם הקיבוצי נכתב, 'במקביל לבחינת האפשרות להחלת ההסכמים הקיבוצים על העובדים כאמור, תיבחן גם האפשרות להרחבת הגמישות הניהולית הנתונה לכל מעסיק'. מה הם רוצים פה? הם מנסים למעשה בחקיקה... הרי מה זה הרצון לפטר עובד על רקע משמעת בנתיב כזה או בנתיב אחר? זה גמישות ניהולית. בוא נקרא לילד בשמו. הם יכולים להגיד שלא. אבל יותר מזה, אני---

לא, עצור. עזוב מה שהם אומרים, הם לא מעניינים אותי.

תקרא את סעיף---

תקשיב לי רגע. הם לא כל כך מעניינים אותי. אני רוצה ללכת איתך. אני רוצה שכאשר מדובר באי התאמה בלבד, במקום שהסמכות תהיה לשר, היא תהיה לנציב. אוקי?

זו לא ההצעה הזאת.

בוא נתקן את ההצעה הזאת שזה יהיה כך.

אז זה לא הדיון הזה.

בוא נראה.

בבקשה.

בסעיף 46(א)(1) יהיה כתוב 'מצא נציב השירות כי עובד המדינה אינו מתאים למלא את תפקידו' זה אי התאמה, ואני אוסיף לך 'ולא בשל עבירת משמעת, רשאי הוא לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו, לפטרו ולהפסיק את עבודתו'. יש לך בעיה עם זה, או שזה המצב היום? או שזה מפר את ההסכם?

אנחנו טוענים שלפני שבכלל הצעת חוק ממשלתית כזאת היתה צריכה לעלות לדיון, היו צריכים לסכם איתנו. הקימו ועדות פריטטיות במסגרת הסכם, למה צריך לבוא לחקיקה? למה תמיד צריכה הממשלה לנהוג בשני כובעיה? מצד אחד לנהל משא ומתן קיבוצי ומצד שני לבוא בכובע של מחוקק. ממה נפשך? תקרא את סעיף 46(א)---

אתם רצים איתי. אני רוצה שתבין, אתם רצים איתי לדבר טכני של הפרת הסכם.

זה לא טכני, זה מהותי.

לא, זה בכלל לא מהותי.

אתה רוצה לתת לי את נוסח ההסכם?

בהפרת הסכם יש לכם פתרון.

אין בעיה, אני אעביר את ההסכם הקיבוצי.

לא, עכשיו אני צריך לדעת מה כתוב, אני צריך לקרוא אותו, אני רוצה לדעת בדיוק מה כתוב בו. אני אצלם אותו, חבר הכנסת יקרא אותו, אני אקרא אותו, מר בלס יקרא אותו.

צריך להבין את ההקשר של ההסכם. בהסכם מדובר על---

אדוני, נאמר פה שאני מחוקק, זה לא אסון, אבל אני בכל זאת רוצה לדעת. אם יש הלכת בית משפט, אני מחוקק נגד, אז אני יכול גם נגד הסכם, אבל לא זאת השאלה. אני רוצה לדעת איפה אנחנו חיים. אנחנו נקרא ואתם אחרי זה תתייחסו לזה.

חבר הכנסת רותם, עוד שאלות. אתה רצית להנחות אותי בניסוח מחודש של הסעיף.

אני חושב שאנחנו מנהלים פה דיון על דבר שהוא לא דבר.

כך אני חושב.

אבל אני לא רוצה שארגוני העובדים יילכו בהרגשה שכפינו עליהם חוק. אני רוצה פשוט להבין---

הם יילכו בהרגשה שכפית עליהם חוק, כי עצם העובדה שזה כתוב, זה כבר יפריע להם. הרי זה מה שאתה שומע בין השיטין. עד היום הזה התנהלנו ויכולנו למשוך כל בעיית אי התאמה לבעיית משמעת, מהיום ואילך לא נוכל, למשל.

גם נוכל, כי אנחנו לא מגדירים פה---

לא יודע, אבל---

הרי תמיד הוויכוח הזה ימשיך להתקיים.

יכול להיות, אבל בכל אופן ההבהרה והעובדה ששחררת את השר שכל הזמן לא אהב להיות שם ונתת את זה עכשיו לפקידות, שזו היא סמכותה---

לא, זה גם לא הנציב, זה בית הדין למשמעת.

רבותיי, חבר הכנסת רותם, אתה רוצה לנסח את הסעיף בבקשה?

זה בית הדין למשמעת, הרי שים לב ל-46(א) רבתי.

אדוני, אני מבין שבעצם מיצינו את השיחה, את ההסכם אני אקבל ותיכף אקרא אותו. אתה רוצה להעיר לי משהו?

אתם לא רוצים קודם להתייחס? אחר כך אני כן אתייחס.

אתם רוצים לענות תשובות לשאלות? בענייניות, כי את הדיון הראשון מיצינו, עסקנו בסוגיות לעומקן.

שתי נקודות קטנות. נאמר על האצלת סמכות פיטורין לגבי רופאים למנהלי בית החולים. אני מחזיק עותק של החלטת הממשלה משנת 2002 שעשתה בדיוק את זה, היא האצילה את סמכות השר למנהלי בתי החולים. סך הכל אנחנו שוב מציעים להסמיך את הנציב שהוא יאציל את הסמכות הזאת.

לגבי הדוברת, היועצת המשפטית של הסתדרות המורים, ניהלנו התכתבות ונתנו את ההבטחה בכתב שהתיקון הזה לא יחול על המורים, כי יש שם באמת הסכמי עבודה בנושא הזה של פיטורים פדגוגיים ואנחנו לא רוצים, לא בהסכם הזה ולא בהסכם אחר, להפר או להפריע.

רק שאלה. איך זה לא יכול מבחינה הסכמית? השאלה האם החוק עצמו בנוסחו כרגע חל על המורים?

יש מנגנון בחוק עצמו שלפי החלטת ממשלה, הממשלה קובעת איזה סעיפים של החוק יחולו או לא יחולו לגבי קבוצות מסוימות. זה סעיף 4 לחוק. כמו שזה היום קובע למשל שחובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק לא חלה על מורים, אנחנו נוסיף ונתנו התחייבות בשם הנציב עצמו שנוסיף להחלטה ההיא ונתקן את ההחלטה ההיא כך שגם הסמכות לפיטורים לא תחול לגבי פיטורי מורים.

אם יש שאלה, עוד פעם, לגבי תחולה לתאגידים, אז אנחנו לא עובדים מול רשות הגנים או שום תאגיד סטטוטורי אחר, אבל בחוק שהקים את הרשות הם אימצו את הוראות חוק המינויים, או חלק מהם, הם אימצו רק את הדין והוא הסמיך את הדיין בתוך הגוף עצמו. זאת אומרת, מי שאחראי ליישום החוק בתאגיד ציבורי שהוקם על פי חוק, זה מנהל או יושב ראש התאגיד ולא הנציב. זה המצב היום וזה לא יכול להיות אחרת על פי התיקון הזה.

מר בלס?

אין לי מה להוסיף.

למה צריך את 46(א)(2). אפשר למחוק אותו.

זה המקום אולי להגיד שאנחנו דיברנו על שינוי מסוים---

לא צריך אותו.

היועץ המשפטי בדרך להוליך אותנו לזה.

כפי שגם אמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והלשכה המשפטית לכנסת ראתה לגבי המשמעת, כחוק מצהיר במובן הזה, בניגוד לנוסח הראשוני, שאינו משנה את המצב ולכן פה אולי אפשר לשאול איזה שהיא שאלה לגבי הניסוח של העיקר, כשחושבים על הנושא הזה, אבל עוד מעט אני אגיע לזה, ולכן גם אנחנו חושבים ש-46(א)(2), אינני יודע אם צריך אותו או לא, אבל אנחנו רואים בו כתמונת ראי לתיקון של 68. זאת אומרת, אם בסעיף 68 לחוק שירות המדינה (משמעת) החקיקה אומרת שאין בכך כדי לפגוע בסמכותו של הנציב, מקום שעיקר עילת הפיטורים או הפסקת העבודה מבוססת על אותה אי התאמה, אז אנחנו חושבים שאם משאירים את סעיף 46(א)(2), צריך גם להכפיף אותו, את הסמכות הזאת, לסעיף 68.

מה שאמר חבר הכנסת רותם נראה לי סביר יותר. הוא מיותר לגמרי ואז אתה לא נתקל בבעיה הזו. זה גם מוריד את העומס הרטורי.

הנקודה השנייה היא שהרי הרצון הוא, וזה גם אני מבין מנציגי הממשלה, בעצם לחזור על מה שנאמר בפסיקה גם בשמאי-סגל, גם במעלות-תרשיחא וגם החל משנות ה-60 בפסק דין חנוכי, ולומר שכאשר יש פוטנציאל כפול, משמעתי ומנהלי, בוחנים את המשקל שיש לעילה האחת לעומת השנייה וקובעים מה היא העילה האמיתית והדומיננטית, כאשר העילות האלה הן עילות נפרדות, נפרדות לחלוטין. אם יש עילת משמעת, אז יש עילת משמעת, ואם יש עילת אי התאמה, אז יש עילת אי התאמה ולכן אולי הניסוח של עיקר עילת הפיטורים מרמז על כך שהעילה אינה נקייה ולא בטוח שזה מה שאנחנו... במובן הזה היה צריך להיות 'עיקר המסלול'. אני מנסה לחשוב על איזה שהוא ניסוח טוב יותר שיבהיר---

הכוונה היא שמבחינה מהותית הפיטורים באים בשל אי התאמה של העובד ולא בשל רצון, או אירוע קונקרטי נקודתי שהיה.

וזאת העילה, והעילה---

אתה רוצה להוסיף את זה לניסוח?

אני חושב שזאת העילה וזו הסיבה לפיטורים, גם אם זה יכול להוות סוג של עניין משמעתי.

מהותה של עילת הפיטורים מבוססת על אי התאמה.

איפה אתה תוסיף את זה?

בסעיף 68, במקום 'העיקר', 'שמהותה של עילת הפיטורים...'.

גבירותיי ורבותיי, אנחנו מתחילים לקרוא את החוק. גמרנו את ההתדיינות, תתחיל לקרוא בבקשה.

הוספת סעיף 46(א). '(1) בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, אחרי סעיף 46 יבוא 46(א)(1) מצא נציב השירות כי עובד המדינה---

פיטורים בשל אי התאמה.

כן, זו הכותרת, פיטורים של אי התאמה.

'מצא נציב השירות כי עובד המדינה אינו מתאים למלא את תפקידו, רשאי הוא לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו, לפטרו או להפסיק את עבודתו'.

סעיף (2) נמחק.

אני רוצה להציע פה: 'אינו מתאים למלא את תפקידו, שלא מחמת עבירת משמעת'. אמרת שאין לך בעיה עם זה.

אין לי בעיה עם זה.

אבל הוא לא מוסיף בהירות לעניין הזה. הרי החיים הם כאלה, לדוגמה כמו שאני חושב שהיתה פה, אדם בא לעבודה ומסרב לעבוד. האם זה משמעת, האם זה אי התאמה?

זה משמעת. 'מסרב', הגדרת את המלה.

מתי הוא עושה את זה? בשנה הראשונה או אחרי 22 שנות עבודה? זו הנקודה. ולכן אני אומר שצריך להכניס את זה.

הממשלה לא מעוניינת. הממשלה תרצה למשוך את החוק אם אני אכניס את זה?

לא.

היא תוכל להכניס הסתייגות, מותר לה.

'מצא נציב השירות כי עובד המדינה אינו מתאים למלא את תפקידו, שלא מחמת עבירת משמעת---

אלא מחמת אי התאמה, שיהיה ברור.

'אלא מחמת אי התאמה, רשאי הוא, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו, לפטרו או להפסיק את עבודתו'.

סעיף 2 נמחק.

סעיף (ב): 'נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א) דרך כלל או לעניינים מסוימים, לעובד המדינה, בהודעה שתפורסם ברשומות'.

סעיף (ג): 'עובד המדינה רואה עצמו נפגע מההחלטה לפטרו, או להפסיק את עבודתו, אשר ניתנה בידי מי שנאצלה לו הסמכות לפי סעיף קטן (ב), רשאי לערור עליה לפני נציב השירות בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה'.

סעיף (ד): 'נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי לתת הנחיות בדבר אופן הפעלת הסמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ג), לרבות בידי מי שסמכות מהסמכויות כאמור נאצלה לו לפי סעיף קטן (ב)'.

עד כאן הכל בסדר.

יש לי שתי שאלות. האם לא ראוי לכתוב פה שהחלטת נציב השירות ניתנת לערעור, כדי שלא יהיה מצב שאחר כך יפרש מי שיפרש ויגיד 'אדוני, קבענו את סמכות---

בשביל זה יש בית דין לעבודה.

אז צריך לכתוב את זה?

שוב אני חוזר, זה שני דברים נפרדים, זה לא ערעור. כאשר הפנייה לבית הדין לעבודה היא הגשת תביעה שבוחנת את הסמכות המנהלית. זה לא סמכות ערעורית ויש הבדל גדול בין סמכות ערעורית לבין בחינת המעשה המנהלית.

אני מדבר על הסמכות הערעורית.

הוא לא כזה גדול.

לפחות בפסיקה יש הבדל בשיקול---

יש הבדל. הסמכות לביקורת שיפוטית על מעשה מינהל, האם שמעתי אותך, האם נתתי לך את ההזדמנות.

בית המשפט לא שם עצמו במקום הרשות---

רבותיי, קיבלנו תשובה. אתה מתעקש על הכנסת הקטע הזה או לא?

אני חושב שצריך.

אני חושב שלא. אני אגיד לך למה, חבר הכנסת רותם, בנקיות מהלך חוק, בעיקר בסיפורי העמסה על מערכות, אם זה קיים, זה קיים. אני לא צריך לגרות אנשים ללכת לשם. אנחנו היינו בזה בחוקים אחרים.

ב-(ד), האם אתה לא רוצה לבדוק את ההנחיות? 'נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי לתת הנחיות בדבר אופן הפעלת הסמכות'.

אני אשמח 'באישור ועדת חוקה', את זה אני אוהב מאוד.

מלה על הדבר הזה - השתמשנו במלה 'הנחיות', מכיוון שהנחיות מנהליות פנימיות יש בכל משרד ממשלתי על ניהול הפעלת הסמכויות.

מר בלס, תודה. אתה לא תקבל את זה, בלי זה שזה יהיה---

אז זה לא כ'הנחיות'.

אז תרשום 'תקנות'.

אז תמחק את הסעיף, אתה לא צריך את זה.

אני אוריד את הסעיף, אפשר.

אם אתה רוצה 'התקנות', אז זה יהיה באישור ועדת חוקה.

תוריד את הסעיף.

רק בשביל להבהיר, כי אני כן חושב שהיתה לזה חשיבות, אבל שמנו את ועדת השירות שפועלת לפי חוק שירות המדינה (מינויים) והיא גוף חיצוני לשירות המדינה, אנשים באים חלקם מבחוץ, פנסיונרים, ובודקים אותנו.

מר בלס, אנחנו לא מכירים את הגוף הזה, אפילו אם הוא סטטוטורי. מבחינתי רק ועדת חוקה.

זה אופן הפעלת הסמכות.

אגב, הנציב רשאי ללכת לוועדת השירות, זה לא מפריע לי.

זה אתה כבר יכול לרשום, זה בסדר.

(2) תיקון חוק שירות המדינה (משמעת). 'בחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, בסעיף 68, בסופו יבוא', אינני יודע איזה נוסחים אתם מחזיקים, זה הנוסח המעודכן יותר 'ואולם אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכותו של נציב שירות המדינה' –תיכף אני אסביר- 'לפטר או להפסיק את עבודתו של עובד המדינה על פי סעיף 46(א) לחוק המינויים, במקום שעיקר עילת הפיטורים או הפסקת העבודה' –לדעתי זה לא הנוסח שהגיע, כי 68 מדבר רק על פיטורים ולא על הפסקת עבודה---

תקרא עוד פעם.

אני מקריא עוד פעם את הנוסח: 'בחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, בסעיף 68, בסופו יבוא - ואולם אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכותו של נציב שירות המדינה לפטר או להפסיק את עבודתו של עובד המדינה על פי סעיף 46(א) לחוק המינויים, מקום שעיקר עילת הפיטורים מבוססת על אי התאמתו של עובד המדינה למלא את תפקידו'.

עוד פעם אני אומר, סעיף 68 מעניק את הכלל שפיטורים עקב עבירת משמעת הם בידי בית הדין למשמעת, כאשר כאן הממשלה מבקשת, או בעצם מנסה לצלם את המצב הקיים גם היום בפסיקה, ולומר שאין בהוראה 68 כדי לפגוע באותה סמכות החדשה שהוענקה לנציב שירות המדינה, על פי סעיף 46(א) במקום... וזה עניין של ניסוח שצריך אולי לחשוב עליו והוועדה צריכה לתת את תשומת לבה, שהפסיקה היא לגבי העילה האמיתית, העילה הדומיננטית. יש צורך לברור את הטפל מהעיקר, אני מקריא מהפסיקה, ולקבוע מה הוא מרכז הכובד של ההתנהגות הפסולה המיוחסת לעובד. ככל שמרבית הראיות הן בעלות סממנים של עבירת משמעת, תוכרע הכף לבחירה בהליך המשמעתי, גם אם נלווים להתנהגות המיוחסת לעובד סממנים של אי התאמה. מאידך, אם בראיות שהובאו בפני בית הדין לא מתקיימים סימנים של עבירת משמעת, או אם הסימנים של אי התאמה גוברים במובהק על אלה של עבירת משמעת, אז תוכרע הכף לנקיטה
בהליך המנהלי של פיטורים מחמת אי התאמה. אני מקריא מפסק הדין של עיריית מעלות-תרשיחא של בית הדין הארצי לעבודה.

כן, אבל פה זה כבר לא יגיע לבית דין בצורה הזאת.

זה יכול להגיע לבית דין.

לא, זה לא יכול, כי פה תהיה רק ביקורת שיפוטית על מעשה מנהלי. בית הדין לא ייכנס לבדוק---

לא, גם היום---

אני הייתי מוריד את 'עיקר'.

היית מוריד בכלל את המלה 'עיקר', 'מקום שעילת הפיטורים מבוססת על...'.

אתה רוצה לתת לו את חופש הפעילות. אז תגיד לנו על מה אנחנו מצביעים.

'ואולם אין בהוראה זו כדי לפגוע ב...'. זה עניין של הניסוח ששלחתם פה, להפסיק את עבודתו, זה לא עניין של סעיף 68, אז תמחקו את 'להפסיק את עבודתו'.

אבל זה כן עניין של 46. זה בא מסימן 15 בדבר המלך. האמת היא שאם תשאל אותי מה ההבדל בין שני הדברים, אני לא בטוח שאני אוכל לומר, אבל רצינו לשמור את המסגרת ולא לשנות לא לכאן ולא לכאן.

תן לנו בבקשה את מסגרת ההצבעה, בבקשה.

רק שנייה. זאת אומרת שהנוסח הוא כזה בסעיף 68, אז אני מחזיר חזרה את הנושא של 'הפסקת העבודה'. ועם ההערה של חבר הכנסת רותם, בסעיף 68 בסופו יבוא 'ואולם אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכותו של נציב שירות המדינה לפטר או להפסיק את עבודתו של עובד המדינה על פי סעיף 46(א) לחוק המינויים, מקום שעילת הפיטורים או הפסקת העבודה מבוססת על אי התאמתו של עובד המדינה למלא את תפקידו'.

הורדנו את (ב), הורדנו את (א)(2), הורדנו את (ד).

ובסעיף (2) לתיקון לחוק שירות המדינה היה כפי שעכשיו קראתי, כך שלא מדובר על עיקר אלא שבמקום שעילת הפיטורים או הפסקת העבודה מבוססת על אי התאמתו של העובד.

אני רוצה להעיר פה עוד הערה. בדברי ההסבר, גם לשאלתו הקודמת של חבר הכנסת רותם, כתוב כך: נתנו דוגמה, 'כך למשל חוסר מקצועיות מעיד על חוסר התאמת עובד לשירות המדינה'. זו דוגמה שנתן משרד המשפטים, בעוד שלפי הוראות חוק המשמעת הוא עלול להוות גם עבירת משמעת, ופה רואים בדיוק את הניואנס שנניח אם עובד לא מקצועי, אז מה? זו עבירת משמעת? אבל זאת הדוגמה שהם נותנים.

הוא אומר 'לקחת אותי למשמעת, אני לא רוצה'.

אם העילה האמיתית היא חוסר התאמה, תהיה לנציב סמכות. אם העילה האמיתית היא עבירת משמעת, לא תהיה לו סמכות.

מי יחליט?

נניח שאני עובד מדינה ופיטרו אותי ואני חושב שפיטרו אותי בגלל עילת משמעת ולא בגלל אי התאמה, אני הולך לבית הדין לעבודה והם יחליטו. הרי זה לא שסגרתי את הערעור הזה. אני אערער על הנציב ואני אגיד שהאיש הזה הוא פושע. בוא אני אגיד לך מניסיון שלי, אני מעולם לא פיטרתי עובד בגלל עבירת משמעת, אף פעם לא. אני תמיד ידעתי להפוך את זה לאי התאמה, זה נורא קל. בואו לא נרמה את עצמנו, כשהם רוצים לפטר אותך, הם יעשו לך את זה, אבל אני לפחות הכנסתי שזו העילה, והם לא יכולים לשחק עם עבירות המשמעת.

רק נקודה אחת. אני מזכיר שבסעיף (1) שונה הנוסח שאמרנו 'מצא נציב השירות כי עובד המדינה אינו מתאים למלא את תפקידו, שלא מחמת עבירת משמעת, אלא מחמת אי התאמה, בהתאם ל...'.

חידדת את זה, זה סוגר את זה מכל הכיוונים.

אני יכול להצביע. מי בעד? מי נגד?

התיקון עבר

פה אחד

תודה, אתה יכול להעביר את זה לשנייה ושלישית.

תודה רבותיי, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00