PAGE
50
ועדת החוקה, חוק ומשפט

3.2.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 439

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ראשון, כ"ז בשבט התשס"ח (3 בפברואר 2008), שעה 13:30

תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (תיקון), התשס"ח-2007

אישור התקנות

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון – היו"ר

דוד רותם – מ"מ היו"ר

זאב אלקין

יצחק לוי

עו"ד מרים אילני, משרד המשפטים

עו"ד רות ברמינגר, משרד המשפטים

עו"ד ענר ברגר

עו"ד שירין הרצוג

גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

נתי שילה, איגוד החברות הציבוריות

עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, רשות לניירות ערך

עו"ד אבנר כהן, לשכת עורכי הדין

יהודה דרורי

עו"ד רולי קלינגר, יועצת משפטית, חברת פרטנר

איתמר גלבפיש

דורית ואג

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (תיקון),
התשס"ח-2007, אישור התקנות

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (תיקון), התשס"ח-2007, שמביא משרד המשפטים. אני מבין שיש כמה ראשים להצעה שלכם לאור זה שחברות עושות טוב, מתפרנסות בצורה נאה, חלק מהדירקטורים אינם מקבלים חלק ראוי כנגד האחריות שהם משקיעים והמומחיות שלהם, ולכן אתם גם מגדירים חברות בצורה אחרת, גם מגדירים מומחיות בצורה אחרת, דרגות שכר ואפשרויות לקבלת ניירות ערך. אני מנסה לשים את הכל בקליפת אגוז אבל אני מניח שאתם תאמרו את הדברים בפירוט. אם לא, אני אוכל להשלים לאחר מכן.

התקנות האלה באות להגדיל את הסכום שניתן היום לתת לדירקטורים חיצוניים. כמו שאנחנו יודעים, חובה על כל חברה ציבורית למנות לפחות שני דירקטורים חיצוניים שההגדרה שלהם היא שאין להם זיקה לחברה ולבעל השליטה. כאשר אנחנו בוחנים את המצב של שכר דח"צים, אנחנו צריכים לתת את הדעת לשני סוגי התנהגויות: האחת, שירצו לתת יותר מהמגיע כדי בעצם ליצור זיקה שהיא אסורה לפי החוק, והשנייה, לתת מעט מדיי כדי להביא אנשים שבאמת לא ישקיעו את מיטב מרצם כדי לסייע בתפקוד הדירקטוריון. לכן התקנות האלה באות לאזן בין שני הדברים האלה, מצד אחד לא לתת הרבה מדיי ומצד שני לא לתת מעט מדיי. התקנות כבר היום מאפשרות לתת גמול לפי טבלאות שנמצאות בתוספת לתקנות ויש אפשרות אחרת שהיא לתת גמול יחסי כאשר ההנחה היא שהטבלאות האלה הן לא תמיד מגלמות את השכר שראוי לתת בחברות מסוימות עם היקף מסוים או סוג מסוים של פעילות. לכן אפשרנו בסוף שנת 2000 לעשות תיקון לתקנות שבעצם אפשר לתת גם שכר בהתאם לשכר שמקבלים דירקטורים אחרים בחברה כאשר הכוונה בגדול לדירקטורים שאין להם קשר לבעל השליטה ושאין להם תפקיד אחר מעבר להיותם דירקטורים באותה חברה. אז אנחנו אומרים שחברה מחליטה לתת לכולם יותר, היא יכולה לתת בתנאים מסוימים גם לדירקטורים חיצוניים.


פנו אלינו גם מאגף שוק ההון באוצר, גם מהמפקח על הבנקים וגם מרשות ניירות ערך בעקבות הוועדה בראשותה עמד פרופסור זוהר גושן. הוועדה הוקמה על ידי יושב-ראש רשות ניירות ערך לשעבר שגם המליצה להעלות את השכר של הדירקטורים החיצוניים כאשר הטענה הייתה שבאמת השכר לא מגלם את העבודה שנעשית היום וזה במיוחד נכון לנוכח טיוטת תקנות שאנחנו עומדים בקרוב להביא לפני הוועדה שעוסקת באופן ישיר בדוחות הכספיים, שתחייב באמת את הדירקטורים החיצוניים לבחון, לפני האישור בדירקטוריון, בוועדה מקדמית, את הדוחות הכספיים. זאת אומרת, זה ידרוש הרבה יותר עבודה. מעבר לזה שהסכומים שהיום קבועים בתקנות לא לקחו בחשבון את התיקון לחוק החברות שעסק במומחה פיננסי והסתבר שלגייס את המומחים הפיננסיים מאוד קשה בסכומים שמופיעים היום.


דבר חדש שאנחנו כותבים בתקנות הוא הבחנה בין דירקטור רגיל לדירקטור מומחה בכל נושא התקנות כאשר לגבי דירקטור רגיל העלינו את השכר ב-1.5 ולגבי דירקטור מומחה הכפלנו אותו בשניים. בנוסף לכך, הוספנו דרגה ה' לחברה שההון העצמי שלה הוא מעל מיליארד שקלים.

אני חושב שאנחנו יכולים להתחיל את העבודה.

ההון העצמי או ההון המנוהל?

את הדקויות נאמר בהמשך. נתתי את הסקירה באופן כללי.

נתחיל לקרוא.

תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (תיקון), התשס"ח-2008

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 244(א), 284, 364 ו-366 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה.

1.
תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000 (להלן – התקנות העיקריות)

(1)

"דירקטור חיצוני מומחה" – אחד מאלה:

(1)
דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית.

(2)
דירקטור שבשל השכלתו, ניסיונו וכישוריו הוא בעל מיומנות גבוהה והבנה עמוקה בתחום עיסוקה העיקרי של החברה. הערכת מיומנותו והבנתו של הדירקטור תיעשה בידי הדירקטוריון, לאחר שהדירקטור הוסיף להצהרתו לפי סעיף 241 לחוק, הצהרה לגבי השכלתו, ניסיונו וכישוריו, ככל שהם רלוונטיים להערכתו כאמור וצירף מסמכים התומכים בהצהרתו".

(2)
בהגדרה "דרגה" במקום "מארבע" יבוא "מחמש".

ברגע שאנחנו משאירים את הערכת המיומנות לדירקטוריון, הדירקטור תלוי בהם ואני חושב שעל ידי כך אנחנו מאפשרים שליטה בדירקטור לאלה שיש להם עניין להעלות לו את השכר. בסעיף 240(ב) לחוק יש הוראה שאומרת "השר בהתייעצות יקבע וכולי, דירקטור בעל חשיבות מקצועית". למה שלא נשאיר את זה כך?

הסעיף שאתה קראת מדבר על כשירות למינוי דירקטור חיצוני. אלה תנאי כשירות. בלי התנאים האלה אי אפשר למנות אותו.

נכון. אני רוצה שתישאר בידי השר ורשות ניירות ערך הסמכות לקבוע אם אתה דירקטור חיצוני מומחה לצורך השכר ולא לתת את זה לדירקטוריון.

אני מפנה אותך לתקנות שכבר הותקנו שמדברות על כשירות של דירקטור חיצוני. השתמשנו בדיוק באותו פורמט וגם שם השר קבע שהדירקטוריון יעריך את המומחיות של המומחה הפיננסי. אין דרך שהשר יבחן כל דירקטור ודירקטור.

אולי ההערה הזאת נכונה במובן הזה שאם עד היום היו שני סוגי דירקטורים חיצוניים שמנויים בתוך חוק החברות ותנאי הכשירות שלהם פורטו בתקנות אלה, אנחנו מוצאים שעל ידי השכר יש סוג נוסף של דירקטור חיצוני בתוך הדירקטוריון.

למה כאן ולא בכשירות?

מבחינה אנליטית יש להבדיל בין הכשירות ובין הכשירות לשכר. תנאי הכשירות מדברים על כשירות לכהונה ולא כשירות לדרגת השכר. אכן יש טעם בדברים שאנחנו יוצרים כאן באופן עקיף, אבל מבחינה אנליטית זה אכן מקום שזה אינו בתנאי הכשירות כי הם אינם כשירים לכהונה, ומה שאנחנו יכולים לפרט בתקנות הכשירות הוא רק מה שבכלל כלול בחוק. בחוק יש לנו שני דירקטורים חיצוניים כאשר האחד מומחה והשני בעל כשירות מקצועית ורק את אלה אני יכול לפרט בתקנות הכשירות. אני לא יכול לפרט סוג של דירקטור חיצוני שאינו כתוב בחוק הראשי.

על אחת כמה וכמה.

לא. מכיוון שאלה לא תנאים לשירות אלא תנאים לא קוגנטיים לשכר.

זה תנאי לקבלת שכר גבוה יותר.

את יוצרת כאן מישהו שמבחינת תנאי הכשירות שלו הוא בעצם דירקטור בעל כשירות מקצועית אבל את אומרת שהדירקטוריון יהפוך אותו למומחה לצורך השכר. זה סוג שלישי של דירקטור.

נכון.

לא, זה לא סוג שלישי. זה לא רק בגלל הצורך לתקן חוק. תנאי הכשירות באים וקובעים תנאי סף שאם לא מקיימים אותם, לא ניתן לכהן כדירקטור. זאת אומרת, אם יש מישהו שהוא מומחה באיזשהו תחום אבל אין לו כשירות מקצועית לצורך העניין גם לא מומחיות פיננסית, הוא לא יוכל לשמש כדירקטור חיצוני. בתנאים האלה לא נגענו. בחנו את עניין השכר והתברר שבחברות רבות שהדירקטורים החיצוניים שלהם, חלקם, הם בעלי מיומנות מסוימת והם בגלל זה דירקטורים מאוד חשובים שמתחרים – חברות ביטוח למשל, שם יש דירקטורים שמומחים בביטוח או בנקים, שם יש דירקטורים שמומחים בתחום הבנקים, או היי-טק – ורוצים להחזיק ולמשוך אליהם דירקטורים שהם מומחים בתחום הזה, הם כבר מקיימים את המומחיות הכלכלית הפיננסית או את תנאי הכשירות. עכשיו נשאלת השאלה אם ניתן ליצור דיפרנציאציה נוספת לשכר וזה לא לגעת בכשירות. לכאורה אפשר לומר שהדברים דרים בשני המקומות, ללכת ולקבוע תנאי נוסף, אבל הוא מיותר כי אין צורך לשנות את תנאי הסף. אנחנו אומרים שלא נוגעים בתנאי הסף.

הוא לא מיותר.

את תחליט לאפשר לשלם למישהו מומחה יותר ממה ששילמו לו עד היום. זאת תכלית חלק ניכר מהתקנה הזאת. אתה רוצה לחזור לנוסח החוק.

השאלה מי הוא המחליט לשלם את השכר הנוסף.

השר.

לא. הדירקטוריון.

השר כרגע מתקין תקנות.

השר מסמיך את הדירקטוריון ובעל השליטה הוא בעל הבית.

המודל הקיים בשני המקרים, גם של תנאי הכשירות וגם של השכר, השר קבע בתקנות את המבחנים. יישום המבחנים לעולם ייעשה בידי הדירקטוריון בסופו של דבר.

כאן אין מבחנים.

למה? יש.

זה מבחן סף, מיומנות גבוהה והבנה עמוקה.

היישום בשני המקרים מצטבר. זה הדירקטוריון פלוס הצהרה של המועמד.

תסתכל על זה עוד פעם ותראה אם יש לך הצעה אחרת.

כמו שהסברתי, אנחנו מוסיפים דרגה נוספת לחברות עם פעילות גדולה יותר, מעל מיליארד שקלים.

2.
תיקון תקנה 3

בתקנה 3 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "ובחברה שהיא גוף מוסדי, לפי הונה העצמי כאמור, בתוספת שווי הנכסים שהיא מנהלת עבור אחרים. לעניין זה, "גוף מוסדי", כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשס"ה-1981, וכן מנהל קרן כמשמעותו בסעיף 4 בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994".


הכוונה היא לגופים בהם ההון העצמי לפעמים הוא נמוך משום שהם מנהלים כספם של אחרים, וזה לא חלק מההון העצמי. למשל, חברה מנהלת של קופת גמל כאשר ההון העצמי שלה לפעמים הוא נמוך מאוד, אבל היקף הנכסים שהיא מנהלת הוא מאוד גבוה. לכן, כאן, במבחן הזה הכנסנו גם את היקף הנכסים המנוהלים שאלה הם חברות ביטוח, חברה מנהלת של קופות גמל וחברה שמנהלת קרנות נאמנות.

יש אותו משקל להון העצמי ולהון שהיא מנהלת?

מבחינתך, ברגע שנפח הכספים הוא למעלה מאיקס, הוא נכנס להגדרות אלה ואלה.

כן.

הנכסים שהיא מנהלת עבור אחרים, הוא דבר מאוד נזיל.

אתה בוחן את זה בעת המינוי.

זה מאוד מהותי מאשר ההון העצמי שלה כי זה דבר שיכול לגדול או לקטון.

גם ההון העצמי יכול לקטון ולגדול.

נכון. אבל זה הרבה יותר מהותי לחברה מאשר ההון שהיא מנהלת.

השינוי בא בעקבות חברות שההון העצמי שלהן הוא בכלל לא מייצג את הסיכון בו הן עוסקות משום שהן מנהלות תיקים מאוד מאוד גדולים. להפך, יש לנו אינטרס שבמקום שבו מנהלים כספם של אחרים, ישבו דירקטורים חיצוניים רציניים. השינוי בהון העצמי משתנה.

3.
תיקון תקנה 4

בתקנה 4 לתקנות העיקריות –
(1)
בתקנת משנה (ג), בסופה יבוא "ואולם לדירקטור חיצוני מומחה יכול שיינתן סכום גבוה מן הסכום הניתן לדירקטור חיצוני שאינו דירקטור חיצוני מומחה, כאמור בתקנה 5א, ובלבד שסכום הגמול השנתי לכל דירקטור חיצוני מומחה יהיה זהה".

(2)
בתקנת משנה (ד) אחרי "בתפקיד" יבוא: "יאושר באסיפה הכללית שבה הוא מתמנה, אלא אם כן סכום הגמול אינו טעון אישור האסיפה הכללית, בהתאם לתקנה 7".

בפאזה הראשונה נכנסנו להגדרה ואני אחזור אליה. זאת השאלה המהותית, השאלה של סעיף 1(2) שנגיע אליה שוב. בהנחה שיש לנו עכשיו שתי דרגות, היו לנו גם קודם לכן, עכשיו אתם מדברים על השכר.

נכון.


עד היום התקנות אמרו שהמועמד להיות דירקטור חיצוני, צריך ליידע אותו על השכר לפני המינוי שלו כדי שלא ייווצר מצב שבו תוך כדי הכהונה שלו אתה בוחן אם הוא לך או לצדך ולפי זה אתה קובע את השכר. מאוד חשוב שהכל יינתן מראש. התקנה אומרת שצריך להודיע לדירקטור החיצוני לפני המינוי וכאן אנחנו מבהירים שזה לא רק להודיע לו לפני המינוי אלא שהשכר יאושר בעת המינוי. מצאנו חברות שאמרו שהודיעו לו לפני, מינינו אותו וקבענו לו את השכר אחרי. אנחנו רוצים להבהיר שהכוונה היא שבעת המינוי הוא ידע מה השכר שלו.

אלא אם כן זה בתוך הטווח.

בדיוק. אז לא צריך. זה סעיף 7.

אבל בתוך הטווח יש משחק.

בסעיף 7 יש גם הגדרות.

כאשר זה בסכום ממוצע ומעלה, אין צורך בהליך האישור.

מה קורה כאשר האסיפה מחליטה לשנות את כל הבונוסים נניח.

תרשום את השאלה ותשאל אותה בסוף. אנחנו מדברים עכשיו על השגרה וזאת השגרה.

4.
הוספת תקנה 5א

אחרי תקנה 5 יבוא:

"5א
תוספת גמול לדירקטור חיצוני מומחה

לעניין גמול המשולם לדירקטור חיצוני מומחה, יקראו את התוספת השנייה והתוספת השלישית כאילו במקום הסכומים הנקובים בהן בטור "סכום מרבי", באו הסכומים הנקובים בתוספת הרביעית".

זאת התוספת של המאה אחוזים.

כן. המומחה הפיננסי מקבל פי שתיים מהמצב היום ומי שלא מומחה, מקבל 1.5 לעומת המצב היום. את הסכום שניתן היום הגדלנו בפי 1.5 עבור דירקטור רגיל ופי 2 עבור דירקטור מומחה.

5.
החלפת תקנה 5

במקום האמור בתקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא:

"(א)
בחרה החברה לשלם לדירקטור חיצוני גמול השתתפות או גמול שנתי, בסכומים שבתוך הטווח שבין הסכומים הקבועים לסכומים המרביים המופיעים בתוספת השנייה ובתוספת השלישית, סכום הגמול השנתי וגמול ההשתתפות אינם טעונים אישור בדרך הקבועה בסעיף 273 לחוק.

(ב)
בחרה החברה לשלם לדירקטור החיצוני גמול השתתפות או גמול שנתי בסכומים נמוכים מן הסכומים הקבועים המופיעים בתוספת השנייה ובתוספת השלישית, יאושר הגמול בדרך הקבועה בסעיף 273 לחוק".


היום הסעיף אומר שאם אתה נותן את הסכום הממוצע – הסכום הקבוע הוא הסכום הממוצע שבין הסכום המרבי לסכום המזערי – אין צורך באישורים לפי סעיף 273 שזה אישור ועדת ביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית. היום אנחנו בעצם רוצים לתמרץ ולתת דווקא עד הקבוע, שלא ייתנו מעט מדיי כי ראינו שלתת מעט מדיי זה לא טוב ותכף אני גם אזכיר עוד תיקון שאנחנו עושים בהקשר הזה. להביא את הדירקטורים שמוכנים לעבוד בשכר נמוך, זה לא דבר שאנחנו רואים אותו כרצוי ולכן אם אתה נותן עד הממוצע, אז אתה פטור מכל האישורים.

לכן את רוצה למשוך אותו כלפי מעלה ואז את לא צריכה אישור. לאחרים את אומרת שאת רוצה את האישור.

נכון.

אם החלטתי על דירקטור חיצוני אחד על גמול מסוים, זה לכל הדירקטורים.

זה לכל הדירקטורים.

זה תלוי אם הוא מומחה או לא.

לכל המומחים זה סכום אחד ולכל האחרים זה סכום אחר.

נכון.

למה את צריכה את 7(ב)?

אתה שואל את השאלה מאחר שאיתמר הוריד פסקה. בהתחלה הסעיף אמר שעל אף האמור בתקנה איקס לתקנות, אם בחרה החברה לעשות כך וכך, היא לא תהיה. יש לי תקנות אחרות שמדברות על הקלות בזכויות עם בעלי עניין ושם נתתי הקלה וקבעתי שכאשר נותנים לכל דירקטור בסכום שלא עולה על הסכום המרבי שקבוע בתוספת, לא צריך אישורים לפי 273. כאן התקנה הזאת עוסקת בדירקטורים חיצוניים ולא בדירקטורים רגילים ואני רוצה להדגיש שכאשר מדובר בדירקטור חיצוני, התקנה ההיא שפוטרת אותך, לא חלה. זאת אומרת, אתה לא תהיה פטור מדרכי האישור לפי 273 כאשר מדובר בדירקטור חיצוני כי לגבי דירקטור חיצוני יש לי עניין שלא תיתן פחות מהממוצע.

את מגלה יותר מדיי עניין מכיוון שהעניין שייתנו סכום מרבי, מספיק לי (א).

לא.

אם רוצים לתת לו שכר נמוך, אני צריך לכנס ועדת ביקורת.

חוק החברות עוסק בהסדר שנוגע לעסקאות עם בעלי עניין שזה כולל גם עסקאות עם דירקטורים וזה מחייב כאשר נותנים לדירקטור שכר, צריך אישור לפי 273, ועדת ביקורת, דירקטוריון ואסיפה כללית. בתקנות ההקלות אמרנו שאם אתה נותן לדירקטור רגיל עד הסכום המרבי, זה סכום סביר בעינינו ולא צריך את כל האישורים. כאן לגבי דירקטור חיצוני אנחנו אומרים לא, אנחנו פוטרים אותך כי אני לא רוצה שהוא ייתן פחות.

אבל אני כן רוצה. אני רוצה שהוא ייתן לו יותר ולכן אני קובע את התקנה בסעיף (א) שלגבי הסכומים המרביים לא צריך את 273.

בתקנה (א) אני אומרת שאם אתה נותן בין הסכום הממוצע ועד המרבי, אתה לא צריך את האישור, אבל אם אתה נותן פחות? אני לא רוצה שהוא ייתן פחות. אפשר להתווכח על התמריץ. אם אתה מתווכח אתי על התמריץ, זה משהו אחר. הסכמת אתי בפסקה הראשונה שקראתי.

אם את מוחקת את (ב),סעיף 7(א) קובע לך את זה.

יש תקנה שאומרת שככלל לדירקטורים השכר הוא עד הסכום המרבי וצריך אישור. התפיסה היא שהתקנה הזאת אינה חלה על דירקטורים חיצוניים אבל כדי לפטור אותה באופן מפורש, הכנסנו את (ב), שלא תהיה שאלה פרשנית אם זה חל על דירקטורים חיצוניים או לא.

יש כאן שתי שאלות נפרדות כאשר שאלה אחת היא על התמריץ והוויכוח הוא על התמריץ, והשאלה השנייה היא לעניין הנוסח. לעניין התמריץ אנחנו הסברנו שיש סוגי חברות מסוימות שיש להן עניין לתת כמה שפחות כדי להביא את הפחות טובים ואת אלה שישפיעו פחות. לכן יש לנו עניין לתמרץ, לתת לפחות את הממוצע ולא ללכת על המזערי. לכן, למרות שבתקנות אחרות לגבי דירקטורים רגילים אמרנו שאם אתה לא נותן מעל סף מסוים ונפטור אותך מהאישורים, לגבי דירקטורים חיצוניים אני צריכה לשים לב גם לתופעה אחרת שקיימת בהקשר הזה.

הבנתי כל מה שהסברת אבל אני לא מסכים לזה.

עם המהות או עם המנגנון?

עם המהות. שיש צורך בתמרוץ לשני הכיוונים.

די לך הראשון.

נכון.

היועץ המשפטי לוועדה, אם אני אוריד את סעיף (ב), האם תהיה איזושהי בעיה מכוח סעיף אחר של תקנות אחרות או של חוק אחר שעלול לגרום לחברה למצוא מפלט בהורדה ולצאת נקייה מזה בלי לתרץ?

נדמה לי שקוראים לזה הרמה להנחתה. לכאורה, אם אני מסתכל רק בתוך תחום החקיקה של תקנות הגמול, (ב) לכאורה אינו מוסיף ואינו גורע מכיוון שממילא לפי סעיף 7 אני צריך את האישור מקום שזה מתחת לסכום הממוצע. ברם, עלו טענות שלפי תקנה 2(1)(א) לתקנות ההקלות בעסקאות עם בעלי עניין שאומרת שאם השכר המשולם לדירקטור – היינו, כל דירקטור לפי לשונם, גם חיצוני וגם שאינו חיצוני – השכר הזה לא עולה על הסכום המרבי, לא צריך אישור. באמת מבחינה פרשנית די ברור שהכוונה לא הייתה שזה יחול על דירקטור חיצוני ברם כדי למנוע איזשהו ניצול וכדומה, החלטנו לכלול במפורש את (ב) כדי לעשות התנגשות חזיתית ושלא יהיו שאלות פרשניות האם אפשר ללכת בעניין דירקטורים חיצוניים לפי תקנות החברות הכוללות עסקאות עם בעלי עניין.


מבחינת תמריצים. תמריץ כפול הוא למעשה אי תמריץ. זה אומר שנעשה משטר אחד לכולם או משטר אישורים או משטר של לא אישורים, אבל תמריץ כפול הוא למעשה לא תמריץ, או שמאשרים את הכל או שלא.

מוניתי כדירקטור חיצוני ואושר לי שכר נמוך יותר. הלכו לפי 273 ואושר לי שכר נמוך יותר.

עד המזערי. פחות מהממוצע.

פחות מהממוצע. חודש אחר כך רוצים למנות את הרב לוי גם כדירקטור חיצוני לא מומחה. למה צריך עוד פעם את 273? הרי אי אפשר לתת לו יותר מזה.

אפשר.

לא, אנחנו אמרנו קודם שהגמול ישולם לכל הדירקטורים.

תראה את סעיף 8(ג), יש את הנוסח המשולב. "על אף האמור בתקנות 4(ד) – שמדבר על כך שכל השכר חייב להיות זהה – חברה רשאית בעת מינוי דירקטור חיצוני לשנות את הגמול שנקבע לדירקטור החיצוני המכהן או את אופן קביעתו ובלבד שהשינוי מיטיב עם הדירקטור החיצוני המכהן".

צריך להעלות לכולם.

צריך להעלות, אבל אני לא רוצה להעלות. מה שקורה הוא שאני לא שווה כלום, לקחו אותי כי יש לי עיניים יפות. לכן אומרים שרוצים לעשות הבחנה ביני לבין הרב לוי. אם את שולחת אותי פעמיים ל-273, זה חסר הגיון. אם את אומרת כולכם תקבלו אותו שכר, אז יכול להיות שהרב לוי יחליט שהוא לא רוצה להתמנות. את נותנת אפשרות של דיפרנציאציה בין אותם דירקטורים חיצוניים.

היא תגדיר אותו כמומחה.

זה מה שמפחיד אותי מהשאלה הראשונה. את אומרת שאנחנו מעגנים כאן את הבלוף.

לא, חס וחלילה.

אני רק רוצה להבין את זה.

אם אני מבינה נכון, הטענה שלך היא כנגד ההוראה שאומרת שהשכר צריך להיות זהה בין מומחים ללא מומחים.

לא, בין אותם דירקטורים.

בין דירקטורים בתוך אותו סוג, נניח דירקטור רגיל אפשר יהיה לעשות דיפרנציאציה.

נכון.

הבעיה היא שזה נותן יותר מדיי שיקול דעת ולא ברור איך יעשו את ההבחנה הזאת.

שיקול דעת למי?

לחברה, להחליט מתי היא נותנת כך ומתי היא נותנת כך.

את גם קובעת לי את האפשרות למנות אותו כמומחה ואותי כאידיוט. מה ההבדל?

זה החוק מאפשר.

היוצא מן הכלל הזה, אם את נותנת את שיקול הדעת לחברה לקבוע את הדיפרנציאציה, תני לה לעשות דיפרנציאציה איך שהיא רוצה. אם אנחנו הולכים כאן ל-273, לא צריך את כל האישור.

לך ל-273 עם כל דבר ותקבל את האישורים.

אני רוצה לבטל את השוויון האוטומטי או שתקבע כללים מי הוא מומחה ומי לא מומחה ושלא החברה תקבע את זה.

הטענה של למה לתת לכולם שכר זהה נשמעה ודווקא בתקנות האלה אנחנו קצת משנים את זה ואנחנו אומרים שאם אתה מומחה, ניתן לך יותר. זה דווקא תיקון מהבחינה הזאת.

קיימת אפשרות כזאת. את קובעת אפשרות כזאת?

אני לא קובעת אפשרות כזאת.

למה את צריכה את (ב)? למה שייתנו פחות? אם הרגולטור רוצה שייתנו לבינוני ומעלה, תקבעי מהבינוני ומעלה.

יש חברות שזה מתאים.

יש לנו מגמה. את אומרת שאחד הוא רק דוקטור ולא פרופסור, אז הוא ירוויח. זה לא אסון. אבל מה שאת רוצה להרוויח באמת זה את הדירקטור המומחה ואותו תרוויחי. את המקצוען תרוויחי ולכן סעיף (ב) לא יהיה קיים כי את לא רוצה ואז יהיה סעיף (א), לא יהיה
פחות. קודם אמרתי שיהיה פחות אבל אני אומר שלשיטתך את רוצה שדרוג של המומחים, את השדרוג תקבלי במסלול של העלאה ובמסלול שאין שיקול דעת.

כלומר, אתה רוצה לקבוע טווח מצומצם של המומחים מהסכום הקבוע.

זה מה שאתם רוצים. איזה דירקטוריון ילך לכל שלושת ההליכים בסעיף 273?

יש הרבה. יש היום דירקטוריונים שמשלמים פחות מהשכר המינימלי אפילו. הם מצאו איזו פרצה שתכף אני אספר עליה. אני לא אומרת שאין אפשרות לתת את השכר המזערי. אני רק אומרת שאנחנו רוצים שייתנו יותר מהשכר המזערי, אבל אין לי בעיה לבטל את התקנה הזאת.

חברי הכנסת רותם ולוי, האם נראית לכם העמדה שאומרת שיהיה מן השכר הקבוע ומעלה?

יש חברות שבגלל היקף הפעילות שלהם רצוי לתת דווקא את המזערי. יש חברות שלא רוצות לשלם את הסכומים מעל הקבוע. יש חברות שרוצות לתת את הסכום המזערי ובדין הן רוצות לתת את הסכום המזערי.

למה את צריכה את ועדת הביקורת? מה ועדת הביקורת תגיד?

שתשים לב למצבה של החברה.


אין להוריד לדירקטור, וזה חשוב להבין. אין דבר כזה להוריד לדירקטור את הכסף. מרגע שהתמנה דירקטור, לא ניתן להוריד את שכרו. יש מצב שחברה תבוא ותאמר שבגלל קשיים כספיים בהם היא נתונה, היא יכולה לשלם רק את הסכום המזערי.

יגמרו עם הדירקטור מראש ויאמרו לו שזה מה שמציעים לו.

ידברו אתו מראש, אבל זה בדיוק האיזון. אנחנו מנסים לעשות איזון. העלות של קיום ישיבת ועדת ביקורת על מינוי דירקטור חיצוני שמתמנה אחת לשלוש שנים, זאת לא כזאת עלות גבוהה.

אני לא אומר עלות. אני מציע שחברי ועדת הביקורת אחת לשישה חודשים יוזמנו לכוס קפה וזה דבר מאוד נחמד, אם את דואגת לעלויות. אני שואל מה איש ועדת הביקורת אמור לומר. רוצים למנות דירקטור חדש ובא הדירקטוריון ומציע לתת לו שכר נמוך מן הממוצע ואני חבר ועדת הביקורת שואל למה, והוא אומר שהחברה בקשיים.

אם יש קשיים, זה בסדר, אבל אם הוא יאמר שהאדם הזה אין לו כישורים.

אם אין לו כישורים, אל תמנה אותו.

אין לו מספיק כישורים. יכול להיות שחברי ועדת הביקורת יאמרו שיביאו מישהו אחר וישלמו לו יותר.

השאלה היא איפה שמים את הכלל.

אני הבנתי מדבריכם – ואם אני לא הבנתי, צריך להתחיל מהתחלה – ומדברי ההכנה לדיון שאתם מעונינים להעלות ואתם מעונינים לשדרג ואתם מעונינים שהביקורת תהיה יותר נוקבת.

נכון.

לכן ברירת המחדל היא (א).

נכון.

במחשבה הזאת אני יכול להמשיך לקרוא את החוק ולהתווכח אחר כך בשאלות אחרות.


חבר הכנסת רותם, זה הזמן שלך לנהל את הישיבה.

חבר הכנסת דוד רותם מחליף את היושב-ראש מנחם בן-ששון

(ב) לא סותר את (א). הם מעונינים שלא יסתמכו על סעיף 273 בין אם זה מעל או מתחת לסכום המזערי.

אבל אז לא יהיה בזה תמריץ.

אני חוזר ואומר שוב ש-8ג לא עונה לי על השאלה. אני רוצה בכוונה לשנות את הסכומים כי אחד הוא פרופסור ואחד הוא פחות מפרופסור. אני לא רוצה לתת לדירקטורים חיצוניים, ואני מדבר על לא מומחה, אלא אני רוצה לתת להם שכר שונה. למה תמנעו ממני? אם אני כבר הולך לפי 273, ללכת לוועדת ביקורת.

זה לא קשור לשאלה אם אני אלך לפי 273 או לא.

לא, אבל אם אני הולך לפי 273, פירושו של דבר שאני כבר עושה את הוועדה. אני אשאל אותך יותר מזה, בסעיף 8ג כתוב "על אף האמור, חברה רשאית בעת מינוי דירקטור חדש לשנות את הגמול אשר בעל הדירקטור החיצוני המכהן על אופן קביעתו". דהיינו, ברגע שקבעת לדירקטור אחד, כל עוד הוא מכהן, אני לא אוכל לקבוע לאף אחד סכום נמוך יותר.

יש לך את פסקה (ב). אתה יכול מראש, לא בהסכמתו. מראש אתה אומר שבגלל שהוא צריך להיות כמו השני, נותנים לו כמו לשני, אבל שידע שברגע שהוא כבר לא מתמנה, מורידים לו.

זה נאמר בתקנות הקיימות.

זה בתנאי כמובן שאני לא אמנה מחדש את אותו דירקטור.

אסור לך למנות מחדש.

אז דירקטור אחר שימונה, אני לא אוכל לתת לו שכר גבוה יותר אלא את השכר שאני מוריד לזה, כי תמיד אתם מקפידים על כך שתהיה זהות. זאת אומרת, מיניתי את הרב לוי להיות דירקטור והחלטתי לתת לו את השכר המקסימלי, אחר כך ממנים אותי ומחליטים לתת לי שכר נמוך יותר. אומרים לי שכל זמן שהרב לוי מכהן, אני אקבל את הגבוה יותר, אבל שאדע שברגע שהוא עוזב, אני מקבל את הנמוך יותר. הלך הרב לוי ועכשיו צריך למנות דירקטור חדש. מה הוא מקבל? את הנמוך?

את הנמוך, בוודאי.

זאת אומרת שתמיד את יוצרת מצב שהדירקטור החדש יהיה תלוי בדירקטור המכהן כבר.

או להפך.

לא.

אני יכולה לשלם לו יותר ולהרים את השכר של זה שמקבל שכר נמוך יותר.

עדיין אני יכולה לשנות.

זאת אומרת שלמרות שהחברה רוצה לשלם לי נמוך יותר, כי אחרת לא צריך את (2).

אתה צודק. למרות שהחברה רוצה לשלם לך שכר נמוך יותר, אם יש אחד אחר שהוא באותה דרגה כמו שלך.

תסבירו לי מה הרווחנו בזה.

הכלל היום הוא – ולפי מה שאני מבינה אתה רוצה להציע לסטות ממנו – שמשלמים לדירקטורים החיצוניים את אותו שכר. אפשרות קיצונית אחרת היא לקבוע שאין יותר מגבלה כזאת. אנחנו בחרנו פתרון ביניים שבא ואומר שאנחנו מאפשרים דיפרנציאציה בתנאים מסוימים, אם יש מומחיות.

אז אתם מאפשרים למישהו את ה-ביותר.

זה הופך את זה לשונה.

אני מדבר באותה דרגה, ששנינו לא מומחים או ששנינו מומחים.

אתה הסבת את תשומת לבנו כמה קשה להעריך מומחיות, אז תאר לך כמה קשה יהיה בתוך הסוג הזה כשזאת לא מומחיות מובהקת, ההבחנה בין מומחה כזה למומחה כזה או בין רגיל כזה לרגיל כזה. הרי התקנות האלה של הזהות הן היסטוריות, הן מלפני המון שנים, ואני משערת – לא הייתי מעורבת אז – שהחשש היה שזה לא יהיה גם בחינה של טיב הקשרים עם אותו אדם, דברים שהם לא לגמרי לגופו של עניין. לכן קבעו שלכולם ניתן אותו הדבר.

סעיף 8ג בעצם רשום כאן סתם כי הוא לא יתקיים אף פעם.

למה הוא לא יתקיים?

8ג(2) לא יתקיים אף פעם.

למה? היו מקרים שהוא התקיים. היה מצב שחברות הגיעו לקשיים מסוימים ואמרו שחייבים לתת כל הזמן את הסכום המרבי כאשר הן בקשיים ואין להן אפשרות להוריד אותו. אמרנו שנאפשר להן להוריד את זה, כאשר יבוא דירקטור אחר ונודיע לו מראש שנוריד. זה הכל נבע מצרכים של השוק.

בא דירקטור חדש, סעיף 8ג(2) לא חל עליו.

כאשר בא דירקטור חדש, זה כן חל עליו כי אומרים לו שהיום נותנים לו 2,000 שקלים, כי כאשר מינינו את ההוא, היה לנו טוב 2,000 שקלים, אבל היום המצב שלנו כבר לא כל כך טוב, אנחנו רוצים לתת לך 1,000 שקלים ואנחנו ניתן לך 1,000 שקלים אבל לא מהיום אלא כשההוא יעזוב כי זה מה שאנחנו יכולים לתת היום לכולם.

1,000 שקלים זה פחות מהמזערי?

לא. סתם דוגמה.

וההוא פרש. פרש הרב לוי שקיבל 2,000 שקלים וגם לי שילמתם 2,000 שקלים בגלל זה.

הוא פרש ואתה מתחיל לקבל 1,000 שקלים.

הדירקטור שמתמנה במקום הרב לוי, כמה הוא יקבל?

הוא יקבל 1,000 שקלים אלא אם כן הוא מומחה

לא, הוא לא מומחה. הוא יקבל 1,000?

הוא יכול גם לקבל יותר ואז אתה תמשיך לקבל יותר. תמיד יש שתי אפשרויות.

התנאים משתנים. זה הכל לתקופה של שלוש שנים ובמשך שלוש השנים האלה יש שינויים.

בזמנו הצעתי אפשרות למשל לשלם ליושב-ראש דירקטוריון סכום גבוה יותר או ליושב-ראש ועדה.

יושב-ראש דירקטוריון לא יכול להיות דירקטור חיצוני.

את צודקת וגם בפעם שעברה תיקנת אותי עת הערתי את ההערה הזאת. יושב-ראש ועדת ביקורת. בהנחה שהדירקטור הוא חיצוני כמכהן כיושב-ראש ועדת ביקורת, שעושה עבודת הכנה מאוד גדולה לקראת דיונים, מנהל, מכין חומר רקע, מדבר עם החברה בדרך כלל ועושה אתה כל מיני משאים ומתנים, אומר לה לתקן פה ולשנות שם. אני יודעת שמקובל בחברות בעולם לשלם יותר ליושב-ראש ועדת הביקורת.

זה לא נשמע טוב. יושב-ראש ועדת ביקורת, לשלם לו יותר, זה לא נשמע טוב. הוא איש הביקורת. למה אני משלם לו יותר?

כי התפקיד שלו מחייב יותר מאשר חבר רגיל בוועדה.

תשלם לו לפי שעה. יושב-ראש ועדת ביקורת צריך להיות הכלב הנושך.

לכן אני רוצה לתמרץ אותו להשקיע את הזמן שנדרש בעבודה שלו. לא לפצל, לא לשבת יותר מדי בוועדות ביקורת, לא לשבת בדירקטוריונים אלא לעשות את עבודתו ברמה הנדרשת שתשרת את החברות הציבוריות.

מבחן התוצאה מראה שמגמול מקסימלי של 45 אלף, וזה לפני השינוי – הגמול היום הוא בערך 126,500 ועל זה אפשר להוסיף ישיבות – זאת אומרת שהשינוי גם ככה הוא מהקצה לקצה, למעלה מ-100 אחוזים. אני אומרת שננסה את זה. לא צריך הכל בבת אחת. יש פה שינוי ממש גדול. ננסה תקופה את זה ואם נחשוב שזה לא מספיק, נבוא לכאן שוב.

אני לפחות עוקבת כבר הרבה שנים אחרי התהליכים שקורים כאן ואני מציינת לטובת משרד המשפטים שהם מוכנים לתקן ולהיות קשובים לצרכים של השוק. כמובן לא תמיד זה מגיע למה שאנחנו בדיוק מבקשים ומה שאנחנו רוצים אלא מנסים לאזן כאן כל מיני אינטרסים. למרות שיש לנו הערות והצעות, אני רוצה לציין את זה.

את המדליות אנחנו בדרך כלל מחלקים בסוף הישיבה.

אני נמצא כאן כדירקטור חיצוני מקצועי. אני עשרים שנים דירקטור חיצוני בחברות המובילות במשק. לא ראיתי אפליה ובזיון כזה כמו שהחברות מתייחסות לדירקטורים חיצוניים. הדירקטורים החיצוניים עבורן זה דבר רע כי מה פתאום מינו להן מישהו שהן ישלמו לו כסף, למה מינו מישהו שיפריע להן וכולי.

יש לך הערה לסעיף?

כן. כאשר חברה תצטרך להחליט אם לשלם יותר, היא תחליט לא לשלם. כאן יש בעיה מסוימת. אתה דורש מהחברה או מהדירקטוריון שיש לו רוב בדירקטוריון שהיא תחליט אם הוא בעל כישורים מיוחדים או לא. נניח שהם יחליטו שלא והוא חושב שכן, מיד נוצר קצר בתוך החברה.

לא. הוא לא יתמנה. הוא לא יוכל להתמנות. להיות דירקטור זאת לא חובה.

הכל זה לפני המינוי?

לפני המינוי.

הם יצטרכו להחליט לפני המינוי. איפה כתוב שזה לפני המינוי?

אגב, אם לא משלמים לך מספיק, אתה תמיד יכול להתפטר גם באמצע השנה.

את הדבר הזה שמעתי מהרבה חברות שהייתי בהן, אבל אני רוצה להסביר לך משהו. עובד שנלחם על השכר, כמו דירקטור, לא אומרים לו שאם זה לא מוצא חן בעיניך, תלך.

עובד זה מישהו שמתפרנס מזה.

אני מתפרנס מזה.

זה דירקטור מקצועי.

כן.

אז תחליט, אתה רוצה לעבוד בשכר הזה או לא.

מותר לי להיאבק על שכר הוגן. לא יכול להיות שאני בחברה מנהל קופות גמל ב-22 מיליון שקלים ומקבל 700 שקלים לישיבה.

נכון. לכן בא משרד המשפטים ורוצה להוסיף לך.

משרד המשפטים אומר לי שעכשיו נחכה עוד חמישה חודשים עד שזה יוחלט ועוד 90 ימים. אתה נותן לחברות את כל הזכות להמשיך ולהפלות. למה?

אגב, בדקנו וברוב חברות המעוף, בבנקים ובחברות הגדולות, דירקטורים חיצוניים מקבלים את אותו שכר כמו יתר הדירקטורים.

אני דירקטור בשתי החברות הכי גדולות במשק והן משלמות הכי מעט שאפשר.

אמרתי שיש לנו פער בין שני סוגי התנהגויות. יש כאלה שרוצות לתת כמה שפחות ויש כאלה שרוצות לתת כמה שיותר ואנחנו צריכים לאזן.

לפרוטוקול, כי דובר כאן על החברות הגדולות במשק, בחברת כימיקלים לישראל שהיא החברה השנייה בגודלה במשק, משלמים גמול אחיד ומקפידים על הרעיון שאין דירקטור אחד שעדיף על דירקטור אחר.

גם בחברה הגדולה ביותר, טבע, זה קיים.

בחברות הגדולות ההקפדה קיימת.

יהודה דיבר על חברות מנהלות.

אני אראה לך קטע בעיתון שיושב-ראש חברת אל-על אומר שהוא משלם לדירקטורים שלו רק 1,000 שקלים לישיבה, לא גמול שנתי, שום דבר, וכי זה מה שהוא החליט. אין חוק, אין תקנות. זה מה שהוא אומר.

לגבי סעיף 7, החלק בין המזערי למרבי, לא יצטרכו לפי 273.

אנחנו מבקשים שהיועץ המשפטי לוועדה יכין נוסח אחר שיתקן את (א).

הסכומים שבין הסכום המזערי לבין הסכום המרבי לא יצטרכו לפי 273.

סעיף (א) יתוקן, סעיף (ב) ירד. הוא ישב אתכם.

אדוני, אולי ננסה לשכנע שבכל זאת כדאי לתמרץ לשלם מעל.

ברגע שאני אומר שאחרי החברה יושבים דירקטורים, גמול השתתפות או גמול שנתי בסכומים שבתוך הטווח שבין הסכום הקבוע לסכום המרבי, היא לא צריכה את זה. אוטומטית, אם היא רוצה לשלם פחות, היא תצטרך.

זה עניין של נוסח. (ב) זה עניין של נוסח, הוא למעשה רק חוזר על הכלל שנובע מהחוק ומהיעדר תחולת הסייג שב-(א). הוא נועד כדי לפתור את תקנה 1(א)(2). כל חברי הכנסת רוצים לתמרץ חברות לתת מהסכום המזערי ומעלה. הנוסח המתאים יכלול את כוונת חברי הכנסת.

אם אינני טועה, יש לי אחריות מסוימת לזה שהתקנה הזאת – תקנת משנה (ב) - נכנסה וכוונתי הייתה למנוע את המתח שקיים בין תקנות ההקלות לבין התקנות האלה, שלא בעקיפין יצא משהו שלא התכוונו אליו. זו הערה טכנית ניסוחית לעניות דעתי.

6.
תיקון תקנה 8

בתקנה 8 לתקנות העיקריות –
(1)
בתקנת משנה (א), במקום "ובתוספת השלישית", יבוא: "בתוספת השלישית ובתוספת הרביעית".

(2)
בתקנת משנה (ג), בהגדרה "המדד היסודי" במקום "יוני 1999", יבוא "דצמבר 2007".

אנחנו מעדכנים את כל הסכומים. סכומים שמופיעים היום בתוספת הם לא מעודכנים ואנחנו נעדכן אותם.

הסכומים שאתם קובעים הם גבוהים יותר.

הסכומים יוצמדו קודם כל למדד ב-13 אחוזים ואז יעלו למעלה.

נקבל עדכון כולל הסכום העליון.

מדד פלוס עיגול למעלה.

110 אלף שקלים, זה הסכום המרבי, יהיה 126,500.

שם אני לא רוצה שתעלי את זה למאה העליון.

ודאי. אם מדובר במומחה ובאחר, הסכום יהיה בסביבות 4,840 שקלים. הסכום המרבי להשתתפות הוא ל-10 ולא ל-100.

יכול להיווצר מצב אם אנחנו מגיעים ל-100 ואז בתוספת המדד זה יהיה 105, אז נעגל את זה כך שאם מדובר ב-1,005 שקלים ונעגל את הסכום ל-1,100 – זה שינוי מהותי. אני מציע שסכום ההשתתפות יעודכן ל-10 שקלים.

בסדר.

10 שקלים ולא 100 שקלים.

7.
תיקון תקנה 8א

בתקנה 8א לתקנות העיקריות –
(1)
בתקנת משנה (ב)

(א)
בפסקה (1) אחרי "לא יפחת מן" יבוא "הסכום המזערי הקבוע בתוספת השנייה והשלישית ומן", ואחרי "כל הדירקטורים האחרים" יבוא "ולגבי דירקטור חיצוני מומחה, בתוספת 33 אחוזים לממוצע סכום הגמול האמור".

(ב)
במקום האמור בפסקה (2) יבוא:

(א)
הגמול הניתן לכל דירקטור חיצוני מומחה בחברה יהיה זהה.

(ב)
הגמול הניתן לכל דירקטור חיצוני בחברה, שאיננו דירקטור חיצוני מומחה, יהיה זהה.

(ג)
בסוף פסקה (4) יבוא: "היה הגמול היחסי גבוה ביותר מ-50 אחוזים מהסכום המרבי הקבוע בתוספת השנייה, השלישית או הרביעית, לפי העניין, יהיה אישור האסיפה הכללית בהתאם להוראות סעיף 239(ב) לחוק".

היום תקנה 8א אומרת מה שהסברתי בתחילת הישיבה, שאפשר במקום השכר שנקבע על פי הטבלאות, יהיה אפשר לחרוג לגמרי מהשכר בטבלאות ולתת סכום יחסי כאשר הסכום היחסי נקבע בהתאם לשכר של יתר הדירקטורים בחברה, שהם לא קשורים לבעל השליטה ואין להם שום תפקיד אחר בחברה למעט היותם דירקטורים. ההנחה היא שלפעמים הטבלאות האלה הן לא רלוונטיות ולכן חשוב לאפשר את הגמול היחסי הזה.


גילינו שנעשה בזה שימוש כדי לתת פחות מהסכום המזערי. זאת אומרת, אמרו שאנחנו נעשה גמול יחסי, לכולם נותנים אפס ואז לכולם אפס. כדי למנוע את המצב הזה – זאת הערה שקיבלתי ממר דרורי – אנחנו מכניסים כאן את הקביעה שאומרת שבכל מקרה, גם כאשר נותנים גמול יחסי, זה לא יפחת מהסכום המזערי הקבוע בתוספת.

ברגע שקבעת סכום מזערי, החברות ישלמו את הסכום המזערי.

לא.

אני מוכן להתערב.

אני מסבירה לך שיש עלינו לחץ מחברות להגדיל את הסכומים. דיברנו על זה בתחילת הישיבה. יש כאן שני סוגי התנהגויות.

בלי התקנה הזאת, המצב הוא יותר גרוע.

אני יודע.

אין אדם יוצא וכל תאוותו בידו.

יש פה בעיה אחרת לגמרי. יש דרישה עצומה להיות דירקטורים חיצוניים. אנשים מוכנים בכל מחיר להיות דירקטורים חיצוניים. יש חברות שמשלמות גם 100 שקלים לישיבה.

זה לא נכון.

אני לא מכיר את החברות שהאדון דרורי מייצג, אבל בחברות הציבוריות חלק גדול מהן נותנות את המקסימום ולא את המינימום.

אני מדבר רק על חברות מנהלות.

אפשר לתת עד ממוצע סכום הגמול. לפי התקנה הקיימת היום, אתה קובע את הגמול היחסי, התקנה קובעת שאסור לך לתת פחות ממה שאתה נותן לאחד הדירקטורים בחברה ואסור לך לתת יותר מהממוצע של כל הדירקטורים בחברה. כאן קבענו 33 אחוזים מהממוצע כי זו התקרה. ממוצע של גמול הסכום האמור, לפי הגמול היחסי.

הטווח של הגמול היחסי נע בין הסכום הכי נמוך שניתן לדירקטור אחר לבין ממוצע הסכומים שאני נותן לדירקטורים אחרים. שני דירקטורים כאשר אחד מקבל 2 ואחד מקבל 4, הטווח שיהיה הוא בין 2 ל-3. הטווח שאני אוכל לתת למומחה הוא בין 2 ו-4.

המצב היום הוא שאתה יכול לתת גמול יחסי בלי הגבלה, ולא משנה מה היחס שלו לעומת הטבלאות. אם אתה נותן לכולם הרבה, אתה יכול לתת לו הרבה.

כולם זה הדירקטורים הרגילים.

אמרנו שאנחנו נקבע בכל זאת הליך אישור מסוים כאשר זה עובר את ה-50 אחוזים לעומת הטבלאות. כאשר ההליך הזה יהיה, הוא יצטרך את האישור של השליש הבלתי נגוע. את השליש הבלתי נגוע אתם מכירים מהתיקון הקודם.

את יודעת מה יקרה. הדירקטורים הנגועים יקבלו את התוספת הגבוהה.

הנגועים מקבלים.

הבעיה היא שהאסיפה הכללית, למה שהיא תאשר? היא אף פעם לא תאשר.

לא, ההנחה היא שהמוסדיים באים להצביע באסיפות האלה. אם זה בעל השליטה, הרבה פעמים יש לו אינטרס לאשר סכומים גבוהים מאוד.

לחיצוניים?

בוודאי. הוא רוצה לקנות אותם. הוא רוצה שהם יהיו שלו, הוא רוצה ליצור זיקה. לכן אנחנו מגבילים. זו הסיבה שהתקנות מגבילות את זה. לכן אנחנו באים ואומרים שבמקרה שאתה מפריז ואתה מעל ה-50 אחוזים, אנחנו רוצים גם שהשליש הבלתי נגוע יבחן עד כמה השכר הזה ראוי.

אני אסביר מהותית למה אין חשש כזה. ממילא השכר של הדירקטורים החיצוניים צריך להיקבע ערב מינויים. המינוי של הדירקטורים החיצוניים נעשה ממילא בשליש בלתי נגוע ולכן הסיכוי שיבוא מישהו ויצביע הן בעד מינויו של דירקטור מסוים ויצביע לאו בגין שכרו, הוא לא סביר והסיכוי קלוש.

קל וחומר שהם אמורים לייצג בין השאר את המוסדיים.

אני עורכת-דין שמתמחה בתחום הזה ואני לא מכירה בשוק סיטואציה שבה מנסים לקנות דירקטורים חיצוניים. יש תמיד מתח.

אני מקבלת את ההערה.

יש מתח בין מה שהחברה רוצה לשלם. החברה מעונינת בדרך כלל לשלם את המינימום שהיא יכולה בתמורה נאותה שהיא תקבל דירקטור ברמה טובה. החברה לא מעונינת לשלם סכומים בלתי מוגבלים, גם כאשר יש לה את האפשרות הזאת. אם אנחנו מסתכלים בפועל, אני חושבת שאם נעשה מדגם, אני מתארת לעצמי שנמצא – לפחות בחברות שאני מכירה – שהחברות לא זורקות סתם סכומים.

אני מקבלת את ההערה, יחד עם זאת זה נועד למנוע את הדבר הזה. אף אחד לא אמר שקונים, ואני מצטערת אם זה נבע מדבריי. הכוונה הייתה שאני ממשטרת את זה כדי למנוע את זה. זה שהשוק פועל כמו שצריך, זה בסדר גמור.

שירין אמרה רק צד אחד. חברות שמעונינות שיהיו להם דירקטורים חיצוניים טובים, מוכנות ורוצות לשלם יותר.

(2)
במקום תקנת משנה (ג) יבוא:

"(ג)
חדל להתקיים בחברה התנאי שבתקנת משנה (ב)(3) במהלך כהונת דירקטור חיצוני ששולם לו גמול יחסי, בשל שינוי בהרכב הדירקטוריון –
(1)
היה הגמול ששולם סכום קצוב שלא משתנה במהלך הכהונה (להלן – סכום קצוב), תמשיך החברה לשלם את הגמול ששילמה לדירקטור החיצוני עובר לשינוי בהרכב הדירקטוריון.

(2)
לא היה הגמול סכום קצוב, תשלם החברה לדירקטור החיצוני גמול בסכום הממוצע ששולם לו בששת החודשים שקדמו לשינוי בהרכב הדירקטוריון (להלן – הגמול הממוצע) או גמול שנקבע לפי תקנות 4, 3 ו-7 ובלבד שסכום זה לא יפחת מן הגמול הממוצע".


אנחנו מאפשרים היום לקבוע גמול יחסי אבל כאשר אנחנו קובעים את הגמול היחסי, אנחנו אומרים שאתה בוחן את הגמול היחסי אם יש לך דירקטורים אחרים בחברה. הגדרה של דירקטורים אחרים זה דירקטורים שהם לא קשורים לבעל השליטה או שאין להם קשרים אחרים עם החברה. אז אנחנו אומרים שאנחנו מאפשרים לך לתת את הגמול היחסי אם יש לפחות שני דירקטורים אחרים בחברה שיהיה אליהם יחס, שלא תיצור רק דירקטור אחד ועליו תבנה את היחס שלך אלא לפחות צריכים להיות שני דירקטורים אחרים.


אז באה התקנה ואומרת מה קורה אם אין דירקטורים אחרים בחברה להשוות אליהם, כולם הם גם דירקטורים בחברות בנות, הם גם עובדים של החברה, אין לי כזה שהוא נטו דירקטור אחר. התקנות היום קובעות – וזאת לכאורה פרצה אבל היינו ערים לה – שאם אין לי דירקטורים אחרים, אני אאפשר לחברה לקבוע את השכר.


קיבלנו את העמדה של הלשכה המשפטית של ועדת החוקה שאומרת שאנחנו נגד עצמנו. כלומר, אתם עושים משטר כזה ופתאום במקרה הזה אתם נותנים לעשות מה שרוצים. קיבלנו את העמדה הזאת ואנחנו מבטלים את האפשרות הזאת. אם אין דירקטורים אחרים להשוות אליהם, תן לפי הטבלאות.


יש עוד סיטואציה בה כאשר היה מינוי של דירקטורים אחרים והשווית אליהם ובאמצע הכהונה של הדירקטור החיצוני פתאום אחד עזב ואין לך יותר דירקטורים אחרים להשוות אליהם. את זה אנחנו מסדירים כאן ומאפשרים שתי אפשרויות: אפשרות אחת, אם זה שכר שבעצם נקבע מראש והוא היה קבוע במהלך כל הכהונה, הוא לא איזו נוסחה שאפשר לחשב אותה אלא זה שכר שכל הזמן נתת 3,000 שקלים כי היה לך למי להשוות וזה שהשווית אליו עזב, אתה יכול להמשיך לשלם את אותו שכר כי לא יצרת משהו חדש עבורו. לכך לא צריך אישורים אלא זה ממשיך כך. האפשרות השנייה היא כאשר השכר הוא כזה שאומר שאני אתן לך 1,000 שקלים ועוד בונוסים שיינתנו לכולם ויינתנו גם לך. במקרה כזה אנחנו מאפשרים לחברה אחת מן השתיים: או להמשיך ולתת לו את השכר הממוצע שהוא היה מקבל עד היום, לעשות לו ממוצע של ששת החודשים האחרונים, מה שהוא קיבל, הוא ימשיך לקבל, או לאפשר לו לתת לפי הטבלאות, לחזור לטבלאות ולאשר אותן.

אני רוצה להציע שלא נבטל את האפשרות להשתחרר מהמשוואה בנסיבות הנכונות. אני לא חושבת שזה צריך להיות חופשי לחלוטין אבל אני חושבת שזה נכון לאפשר לחברות במקרה המתאים, ויש חברות, ואני מכירה יותר מאחת מהן, שרשומות במספר בורסות למסחר, יש להן סדר גודל מסוים, יש להן היקף תביעות מסוג מסוים בגלל סוג הפעילות שלהן, ולדירקטורים שלהן גם נדרשת עבודה רבה יותר, מומחיות רבה יותר וחשיפה גבוהה יותר. לכן אני חושבת שזה נכון לאפשר לחברות בסיטואציה כזאת לאשר אפילו בפרוצדורה - שתכף נדבר עליה – הכי מחמירה, אפשרות לסטות מזה ולקבוע כפי שהחברה רואה לנכון, כמו שהיה קודם.


אני לא חושבת שזה צריך להיות חופשי לחלוטין אלא צריך לומר, בדומה למה שקיים כרגע, המנגנון שקיים בתקנות, שאם יהיה מצב בו הסכום שהחברה רוצה להציע סוטה ב-50 אחוזים ממה שמופיע בתקנות, כמו שמופיע כאן בתקנות, יביאו את זה לאישור לפי סעיף 239. אני לא רוצה לסטות, אני אומרת שתפעילו עלי את אותו סטנדרט. אם אני עושה מעבר למה שאתם מאפשרים לי בגמול היחסי, אני לא חופשייה לחלוטין, אני אביא את זה לאישור בפרוצדורה המחמירה ביותר, כלומר, ועדת ביקורת, דירקטוריון, בעלי מניות, ברוב שליש לא נגוע. אני חושבת שבזה לא נפגע האינטרס לא של החברות, לא של בעלי המניות וגם לא של דירקטורים ציבוריים שברמה נאותה ובסיטואציות הנכונות שווה לתגמל אותם אולי יותר, אפילו אם אין לך במקרה דירקטור אחר שעונה לקריטריון.

העניין הוא שזה נעדר הגיון כלכלי פנימי, משום שהרעיון של שכר יחסי היה כאשר יש בנצ' מארק אחר. כאן אין לך את ה-בנצ' מארק. לו היינו חושבים שהשכר הוא לא מספיק, היינו מעלים. כמו שאמרתי קודם, זה בדיוק מה שאנחנו עושים כאן. זאת אומרת, היום דירקטור עם 20 ישיבות בערך יקבל סדר גודל, בחברה גדולה שאלה החברות שאת מדברת עליהן, של 230 אלף שקלים בשנה, שזה חישוב של בערך 20 ישיבות, עם ועדות ועם הכל, וזה סכום מכובד לכל הדעות, גם במונחים של דולרים.


אנחנו בדקנו את עצמנו. מעבר לזה שזאת עלייה של למעלה מ-100 אחוזים מהסכומים שהיו עד עכשיו, זה פשוט נוגד את ההגיון הכלכלי פנימי.

בדקנו חברות שהשתמשו בגמול היחסי כדי להגיע לסכום גבוה יותר מהטבלאות שהיו קודם והן הגיעו פחות או יותר לסכומים האלה.

לאיזה סוג של חברות את מציעה את זה? הרי קבענו חמש דרגות של חברות וקבענו היקפים.

הוספנו דרגה.

אני היועצת המשפטית של חברת פרטנר. חברת פרטנר נסחרת גם בבורסה בתל-אביב, גם בנסדא"ק, גם בלונדון. כרגע אנחנו נסחרים בשלוש בורסות ואנחנו חיים במשטר שבו כל שאלה נבחנת לפי הדין הישראלי, לפי הדין האמריקאי ולצערי גם לפי הדין ההונג-קונגי. האחריות שמוטלת על הדירקטורים החיצוניים בחברת פרטנר היא עצומה. אני לא רוצה להלאות אתכם, אבל המשטר החדש בארצות-הברית, כבר לא כל כך חדש, מטיל אחריות בלתי רגילה על דירקטורים ולדעתי אין עדיין דמיון בין המשטר שחל כאן למשטר שחל שם. חברת פרטנר, כדי לגייס דירקטורים מהטובים ביותר שניתן לגייס, דירקטורים מקצועיים, ביקשה לאפשר לנו ולחברות דומות לתת שכר הולם לדירקטורים שלנו.

את עכשיו רוצה לקבוע דרגה שישית.

לא. לא אמרתי. אני לא רוצה לשנות סדרי עולם.

זו המשמעות. את אומרת שנקבע קריטריון לגבי חברה שנסחרת ביותר משלוש בורסות בעולם. את מביאה כדוגמה את פרטנר, שזאת דוגמה טובה, אבל אני שואל מה הכלל שנקבע.

אין היום בחברת פרטנר דירקטור אחר שאין לו שום זיקה לבעל השליטה ושכרו משולם על ידי החברה. כלומר, החברה משלמת שכר רק לדירקטורים חיצוניים. הסכום שאישרנו הוא 50 אלף דולר לשנה. אני לא חושבת שהגזמנו או התפרענו. הבאנו את זה לאישור כל מוסדות החברה. תשאל אותי מדוע לא קבענו 100 אלף דולר לשנה או חצי מיליון דולר – בוודאי שאני חייבת להתנהל על פי המקובלות בתחום הזה כי הדבר הזה הובא לאישור האסיפה הכללית וגם בעל השליטה שלי לא יהיה מוכן לשלם לדירקטורים חיצוניים יותר ממה שמקובל לדירקטור ראוי ברמה הזאת. כן, אנחנו בפירוש מכוונים לטובים בחבורה. אני חושבת שהדוגמה שלנו היא בהחלט דוגמה ראויה, אבל היום 50 אלף דולר – לצערי אני אומרת זאת חד משמעית – סכום לא הולם, לא עונה על הצרכים ובהחלט מקשה עלינו, גם משום הפיחות בדולר. אנחנו משווים את עצמנו לחברות שנסחרות בנסדא"ק.

החישוב של גמול השתתפות לישיבה וגמול שנתי, דומני שזה מגיע לסכומים שאת נוקבת בהם, כך שמבחינת הסכומים דומני שיש לנו מענה. מבחינת הסמכות של השר, לעניין המנגנון המוצע, ההסמכה בסעיף 240 אומרת שדירקטור חיצוני זכאי להחזר הוצאות כפי שיקבע השר בהתייעצות עם הרשות. יש לי ספק לגבי מנגנון טכני. אם השר נמנע בתקנות לקבוע איזושהי תקרה, ספק אם הוא פועל לפי הסמכה שיש לו בחוק החברות. ככל שמישהו רוצה לעשות איזושהי הסמכה שלמעשה לא של שכר וגמול אלא טכנית, אני בספק אם השר בכלל יכול לעשות את זה בתקנות האלה.
הדוגמה שאת נותנת היא רלוונטית לעניין חברות בורסאיות שנסחרות גם בבורסות אחרות.


לכן אולי הפתרון, לפחות מבחינה אנליטית, הוא תיקון של הסכומים המצויים בתקנות הללו והגבהתם והיא לא רלוונטית לעניין רוב החברות או אלה שאין להן הקלות עקב השכר בחוץ לארץ.

אני רוצה לדבר על הסמכות המשפטית. אני מציעה לא לשנות משהו שקיים היום בתקנות.

אני בספק גם לגבי המנגנון הקיים. אני בספק אם המנגנון הקיים הוא לפי הסמכות שבחוק.

אני לא מציעה משהו שהוא חסר תקרה אלא אני מציעה כן למשטר את זה.

אם את משווה את זה לגמול יחסי, שם יש איזשהו מנגנון מהותי של השוואה לשכר אחר שמבטיח שוויוניות. אבל מנגנון שיש בו רק פרוצדורה, הוא קצת התפרקות מסמכות של השר לעניין התקנת התקנות. לצערי גם המנגנון הקיים ב-8ג, אבל בדיוק ממנו ניסינו להימנע. התלבטנו וחשבנו שאכן אפשר לומר שתנאים לשכר נכללים בגדר ההסמכה. חשבנו שהתפרקות של השר מקביעת כל תקרה או פרמטר מהותי, היא כבר דבר קשה יותר.

לא הייתי רואה בנימוק שאיתמר אמר את הנימוק המרכזי להתנגדות. אני חושב שאנחנו צריכים לא לחרוג מזה. על ידי זה אנחנו קצת מפרקים את כל התקנות. אתה רוצה לעשות קטגוריה שישית, תעשה קטגוריה שישית. את לא יכולה לומר שאת מציעה מנגנון חלופי לכל החברות.

יש תקנות אחרות שהן תקנות שמטפלות בחברות שנסחרות בחוץ לארץ.

יכול להיות שדרך זה אפשר לטפל בזה.

יכול להיות ששם צריך לעדכן את הסכומים.

30 אחוזים לדירקטור חיצוני ו-50 אחוזים למומחה פיננסי.

כאשר הכנו את תקנות ההקלות והוספנו גם את הסכומים לגבי חברות שנסחרות בחוץ לארץ, הטענה הייתה שיש חובה למנות דירקטורים מומחים, יש תהליכי אישור מיוחדים של הדוחות הכספיים וכל הדברים האלה, הבאנו אותם אלינו לדיון שלנו. היום אני לא רואה סיבה להבחין בין חברה שנסחרת בחוץ לארץ לבין חברה שנסחרת כאן. הליכי האישור של הדוחות הכספיים הם מאוד דומים. בבנקים ובחברות ביטוח זה כבר דומה מאוד למה שקורה בחוץ לארץ.

היו"ר מנחם בן-ששון שב לנהל את הישיבה

לעניות דעתי הדרישות בחוץ לארץ חמורות מאשר הדרישות בישראל ולכל הפחות, אפילו אם נניח שהן אותו הדבר מבחינת רמתן, עצם הדרישה שיש לך שתי מערכות דינים שחלות במקביל, שתי בורסות עם תקנונים ודרישות וחשיפה בשני מקומות משפט שונים, כבר היא כשלעצמה מצדיקה העלאה.

שיכניסו סעיף שבמקרים מיוחדים יפנו למשרד המשפטים לקבל אישור.

אתן רוצות לשקול את העניין הזה?

כן, אבל הוא מחוץ לדיון כאן.

זה לא מספיק בשל. אם עושים את התיקון הזה בגלל שמדובר במערכות דינים שונות, זה לא רק אלה שבנסדא"ק אלא גם כאלה שבבריטניה ובלוכסמבורג. אם זה בגלל מערכות דינים שונות, זה לא מה שדובר אז, זה תיקון לגמרי אחר.

כל אלה שחל עליהם רישום כפול.

זה לא רישום כפול.

יש עוד משהו ל-(ג). בנוסח אמרנו שיש לנו גמול ששולם סכום קצוב והוא לא משתנה ואין כאן שום בעיה. בפסקה (2) בסעיף (ג), מקום שהגמול הוא לא היה קצוב או שהשתנה במהלך ששת החודשים האחרונים, החברה חייבה לעשות אחת משתיים: או לשלם את הסכום ששילמנו בששת החודשים האחרונים, ואז לזה לא צריך אישורים וכדומה, או שהיא יכולה לשלם לו גמול קבוע בהתאם לתקנות 4, 5 ו-7 בתנאי שזה לא יפחת מהגמול הממוצע שדיברנו עליו לפני רגע. זה דורש אישורים כמו שהחלטנו שיש בסעיף 7. השאלה שנשארת כאן היא לגבי תקופת הזמן, כיוון שכאן נדרשת החלטה וזה לא עניין מתמטי. בסעיף (ג) הקיים, ההחלטה בדבר השכר החדש בשינוי הרכב הדירקטוריון, כתוב תוך חודש. האם אנחנו רוצים לחייב כאן קבלת החלטה לפי 4, 5 ו-7 תוך איקס זמן, חודש, חודשיים או שלושה?

שלא יישאר תלוי באוויר.

כן.

כיוון שזה יכול להשתלם אחת לרבעון, לא איכפת לי שזה יהיה עד מועד התשלום הבא. זאת אומרת, זה לא חייב להיות תוך חודש.

יותר טוב שלושה חודשים.

לא פחות משלושה חודשים.

אם אני היום דירקטור בחברה מנהלת, מתי התקנות האלה חלות עלי?

כשהן ייכנסו לתוקף.

נגיע להוראות המעבר.

(3)
בתקנת משנה (ד), במקום "או סכום הגמול לפי תקנת משנה (ג), יובאו" יבוא "תובא", ואחרי "בתפקיד", יבוא "תאושר באסיפה הכללית שבה הוא מתמנה".

עשוי להיות מצב שלא תהיה זהות.

החריגים ממשיכים לחול. הם לא מתבטלים.

8.
תיקון תקנה 8ב

בתקנה 8ב(א) לתקנות העיקריות –
(א)
במקום פסקה (1) יבוא:

"(1)
ניירות הערך יוענקו במסגרת תכנית תגמול לכל הדירקטורים שהנם דירקטורים אחרים בחברה, ולנושאי משרה נוספים".

(ב)
בפסקה (3), אחרי "בתפקיד", יבוא "תאושר באסיפה הכללית שבה הוא מתמנה בהתאם לסעיף 239(ב) לחוק".

התקנה הזאת עוסקת באפשרות לתת לדירקטורים חיצוניים ניירות ערך. הייתה תקופה שחברות רבות היו נותנות אופציות לדירקטורים ובאו ואמרו לנו למה הדירקטורים החיצוניים יקופחו, כמו שנותנים לכולם, שייתנו גם להם. קבענו הסדר מיוחד. יש לחץ גדול לתת לדירקטורים הציבוריים כמו שנותנים לאחרים. אז תיקנו את התקנות ואפשרנו לתת גמול בניירות ערך. אמרנו שאם אתה נותן לכל הדירקטורים האחרים ואתה רוצה לתת גם לדירקטורים החיצוניים, תן גם להם. כאן אנחנו עושים הבהרה מבחינת הנוסח, אבל הרעיון של התקנה הזאת אומר שכיוון שאתה נותן לכל היתר, לדירקטורים האחרים, לא לבעלי השליטה, אין חובה לתת לבעלי השליטה, אבל כאשר אתה נותן לדירקטורים האחרים, אתה רשאי גם לתת להם.

מה פירוש נושאי משרה נוספים?

כאשר החברה במצב כזה שהיא נותנת אופציות להנהלה ולדירקטורים, לא רק לדירקטורים.

החברה רוצה לתת רק לדירקטורים. לפי הניסוח שלכם, אי אפשר לתת לדירקטור החיצוני.

נכון. הכוונה הייתה שזה משהו שהוא בבחינת הפעילות של החברה שמצדיקה לתת לכל מי שעשה במלאכה.

אני לא רוצה לתת למנהלים אלא רק לדירקטורים.

אבל לדירקטורים הציבוריים לא תוכל לתת במקרה הזה. זה בא מהכיוון שרוצים לתגמל דווקא את נושאי המשרה על הפעילות. אמרו שכאשר נותנים לנושאי המשרה, ניתן גם לדירקטורים. אמרו שאם נותנים לדירקטורים, תנו גם לחיצוניים.

אני הייתי מוחק את נושא המשרה הנוספים.

הכוונה הייתה שזה לא יהיה גמול רק לדירקטוריון.

אם אני אתן מניה אחת למנכ"ל, פתרתי את הבעיה.

הגמול שאתה יכול לתת הוא ממוצע השכר. זה כתוב לך בתקנות המקוריות. הוראות תקנה 8א שמדברת על הגמול היחסי בשינויים המחויבים חלים גם על גמול וניירות ערך. תקנות 8א אומרות שאתה חייב לתת לא פחות ממי שקיבל מעט ביותר ולא מעל הממוצע. זאת אומרת, אם אתה מכניס את המנכ"ל ונותן לו רק מניה אחת, אתה מוריד את האפשרות לתת לו את השכר שאתה חושב שהוא ראוי מבחינת תגמול. אני מדברת על תקנה 8ב(א)(2). תקנה 8א מדברת על גמול יחסי וקובעת שאתה רשאי לתת כך שלא יעלה על הממוצע של האחרים ולא יפחת מהדירקטור שמקבל פחות מכולם, בשינויים המחויבים.

כדי להיכנס לנושאי משרה נוספים, אני אחלק שם מניה אחת למנכ"ל ושם 8א לא חל כי הוא מדבר על דירקטורים, על ממוצע של דירקטורים, ואני מחפש איך לתת לדירקטור החיצוני אבל אני לא רוצה לתת למנכ"ל. אז אני אתן למנכ"ל מניה אחת ופתרתי את הבעיה, ואני לא מחפש בלופים. תסבירו לי למה צריך את זה. נותנים רק לדירקטורים. כאן ב-8א יש הגיון, כאשר את אומרת ש-8א חל, כי אני נותן בממוצע לכל הדירקטורים. למה אני צריך להכניס את העובדים לתוך זה?

באו אלינו בטענה שכאשר נותנים תוכניות תגמול לעובדים, נותנים גם לדירקטורים ואז רוצים לתת גם לדירקטורים הציבוריים. זה היה היסטורית.

מצוין. זאת אומרת שאם אני נותן לבעלי המשרה, אני ממילא גם נותן לדירקטורים האחרים.

אם אני מחליט לתת.

לא, זה לא נכון.

עד כמה שאני מכיר, בדרך כלל נותנים. זה מתחיל מזה שרוצים לתת למנכ"ל ואז אומרים שייתנו גם לדירקטורים אבל לא צריך להשוות דירקטור חיצוני למנכ"ל אלא צריך להשוות דירקטור חיצוני לדירקטור.

הוא גם משווה.

לכן אני חושב שההערה של חבר הכנסת רותם מאוד נכונה ולא צריך להיות כאן נושאי משרה נוספים. אם במקרה ייתנו לכל הדירקטורים ולא ייתנו למנכ"ל, אז צריך לתת גם לדירקטורים החיצוניים.

אני אומר יותר מזה. אם נותנים למנכ"ל וכתוצאה מזה נותנים לכל הדירקטורים, את לא צריכה את נושאי המשרה כי ממילא נתת למנכ"ל. אם את רוצה לתת רק לדירקטורים, אז תורידי את נושאי המשרה. נושאי המשרה לא מוסיפים לי כאן כלום.

זה רק גורע.

או שתכתבי "או" וזה יטרפד לכיוון ההפוך.

לא. לא צריך את נושאי המשרה.

דין דירקטור חיצוני כדין דירקטור ולא דין דירקטור חיצוני כדין נושא משרה.

היום בכלל עולות שאלות. יש מספיק מחקרים שמעלים את השאלה האם בכלל תמרוץ של דירקטורים, בעיקר דירקטורים חיצוניים שאמורים להיות המבקרים של הפעילות בחברה בניירות ערך, הוא סוג של תמרוץ שהוא נכון. מרים יודעת שאנחנו קבענו את הסוגיה בכלל להעלות אותה על סדר היום, לא אגב העניין הזה כי מספיק חשוב לנו קודם כל להעלות את שכרם של הדירקטורים החיצוניים. בשים לב לעניין הזה, אני מציעה כרגע לא לגעת בסעיף הזה כי יש גם את הצד השני והצד השני בא ואומר שאולי בכלל צריך לבטל את כל הסיפור.

אז תבטלי.

אני לא רוצה כרגע. לכן אני אומרת שנשים את זה כרגע בצד. לא ניגע בגמול. הנגיעה שכרגע קיימת היא בסך הכל להבהיר איזשהו משהו שממילא על דרך הפרשנות אנחנו מאפשרים כבר היום לחברות לנהוג על פיו. הבעיה הייתה שהיו מקרים בהם אמרו לנו שמחייבים לתת לכל הדירקטורים שבחברה. אמרו שאם זה דירקטור שיש לו תגמול בחברת הבת ולא רוצים לתת לו עכשיו, למה מחייבים אותם לתת לכל הדירקטורים. אמרנו שלכל הדירקטורים שהנם דירקטורים אחרים.

זה לא עונה לשאלה של חבר הכנסת רותם.

זה לא פותר שום דבר.

זה לא לעניין נושא משרה.

לכן צריך למחוק אותם.

מראש חשבתי שצריך היה להוריד את כל 8ב.

ולא לאפשר בכלל?

בכלל.

אז אתה מאשר רק לדירקטורים שזה גרוע.

למה זה גרוע?

כי אנחנו לא רוצים לאפשר את התמריץ הזה לדירקטורים החיצוניים.

או שתורידו את זה לגמרי, ואז אני מאוד אשמח, אבל אם אתם אומרים שאתם רוצים לתת לדירקטורים, אל תכניסו כאן את נושאי המשרה כי אני לא רוצה לארגן בלופים.

אין בלופים.

אני נותן למנכ"ל מניה אחת ופתרתי לעצמי את הבעיה. ברגע שמחליטים שרוצים לתת לדירקטורים אבל אין ברירה כי לפי החוק צריכים לתת גם לנושאי משרה אחרים, ילמדו את התרגיל. הייתי מספיק שנים עורך דין כדי לדעת איך חושב יועץ משפטי שצריך לתת את התרגיל הנכון.

אתה צודק לחלוטין בתיאוריה, אבל למעשה בתקנות בכלל, והתקנות האלה בפרט, נועדו למשטר היכן שיש כשל שוק, ואני אומרת לך שאנחנו לא נתקלים במצב שנותנים למנכ"ל מניה אחת. אם תקרא את ה"גלובס" השנתי, איכשהו הבעיה היא קצת אחרת.

תאמינו לי שלא שוכנעתי.

בעיקרון צריך להשוות את מעמד הדירקטור הציבורי למעמד הדירקטור ולא למעמד המנכ"ל או הסמנכ"ל. זה עניין של עיקרון.

התנאי להיכנס בכלל לזכאות היא מקום שבו התוכנית היא גם לדירקטורים וגם לנושאי משרה. ההשוואה נעשית בדיוק כפי שאמרת, רק לדירקטורים.

אם מחויבים בדירקטוריון לתת רק לדירקטורים ולא לנושאי משרה, אז נותנים רק לדירקטורים ולא לדירקטורים החיצוניים ועל זה מתריע חבר הכנסת רותם. לכן צריך למחוק את זה.

הם רוצים לדאוג לדירקטורים החיצוניים רק כאשר דואגים גם למנכ"ל.

התקנות ממילא לא מחייבות שום חברה לתת את מה שהיא נותנת לכל הדירקטורים. אין דבר כזה.

אם יורשה לי, הצעה ניסוחית. במקום המילה "לכל", לכתוב "הכוללת גם" כי הרי התוכנית לא מיועדת לדירקטורים. זו הצעה טכנית.

אנחנו עושים תיקון ואומרים שכאשר מדובר בתוכנית אופציות – לנוכח הערתה של שיראל – שהתמחור שלה מסובך, הנאותות שלה, הבחינה של הנאותות שלה היא מסובכת, אנחנו מבקשים שהאישור של הגמול הזה ייעשה על פי 239(ב), זאת אומרת, בשליש בלתי נגוע.

שזה אותו רוב שדרוש ממילא לאישור הדירקטורים החיצוניים.

אם אחרי שנה החליטו לחלק?

התקנה המאפשרת לחברה לקבוע את השכר, את האפשרות לקבל גמול כשהוא מתמנה. הרי אי אפשר לקבוע את זה בעת המינוי. אנחנו מחייבים אותו מראש. האפשרות היא לקבוע את אופן החלוקה. זאת אומרת, אני לא צריך לקבוע היום מה אני אתן לך אם אין לי היום תוכנית, אבל מראש אני יכול לקבוע שכאשר אני אתן לכולם, אני אתן גם לך.

בקיצור, מודיעים לו שאם כולם יקבלו, גם הוא יקבל.

בדיוק.

לא רק אם כולם, אלא אם כולם והמנכ"ל.

כאשר ממנים את הדירקטור החיצוני, לחברה אין תוכנית אופציות ספציפית או אין בכלל, השאלה מה מודיעים לו בשלב הזה.

אם יהיה, גם הוא יקבל.

אף אחד לא חושב על זה היום.

אז אומרים משהו כזה כללי?

אומרים לו שבעוד חודשיים תבוא הצעה כזאת, מכיוון שאתה הולך ליהנות ממנה, כדאי שתצביע בעדה.

זה משהו כללי אמורפי. לגבי השכר אני יכול לומר שמשלמים לו סכום מסוים, אבל לגבי תוכנית האופציות, אם וכאשר תהיה וכולי, אני לא יכול לומר לו.

אתה כבול כי לא היה לך בראש לתת לאף אחד, אבל כעבור שנה או שנתיים אתה מחליט לתת לכל הדירקטורים אופציות או בונוסים או דבר כזה ואחר, ואז אתה אומר שאני לא אמרתי לך לפני שנתיים את הדבר הזה, אבל למרות שכל האחרים מקבלים, אתה לא תקבל. מה ההגיון בדבר הזה?

ממילא צריך לאשר את התוכנית עם כל האסיפה הכללית.

בטפסים יהיה כתוב שהוא מאשר שהוא קרא את התקנות והוא יודע.

זה חסר הגיון. זה עלול לפגוע בדירקטורים חיצוניים שלא בדין.

זה דבר מאוד קריטי שאתה לא מעניק שכר נוסף במהלך הכהונה כי זה עשוי להיות שיקול דעת פשוט.

תתני לכל הדירקטורים תוספת בגלל שאת רוצה לצ'פר את הדירקטור החיצוני? זה אבסורד.

אם זה אבסורד, אפשר לקפל את התקנות האלה וללכת הביתה. זאת המטרה. זה בדיוק כשל השוק שהתקנות האלה זיהו. להבדיל אולי מארצות-הברית או מאנגליה, שם לא צריך למשטר את הדבר הזה, אצלנו משטרו בדיוק את השכר של הדירקטורים החיצונים כי לא סומכים על השוק. לכן בנקודה הזאת כל מה שאנחנו מציעים שמה שהיה, הוא שיהיה. אם אתה לא זוכר לבוא ולומר לדירקטור החיצוני שהיה ותהיה תוכנית גמול, הוא יהיה חלק ממנה או שלא יהיה חלק ממנה, אז נכון, הוא לא יקבל אבל מה חדש? שנים על גבי שנים זה כך.

הסעיף שהיה קודם אמר ששכרו של הדירקטור החיצוני יובא לידיעתו קודם למינויו.

שכרו, כן.

"הגמול. הקביעה של גמול בניירות ערך לדירקטור חיצוני, אופן הקביעה או סכום הגמול בהתאם לפסקה (2) יובאו לידיעת המועמד לכהן כדירקטור חיצוני קודם לקבלת הסכמתו". זה כבר היה. אנחנו מבהירים כאן שזה גם יאושר.

אנחנו מקבלים את זה. באופן כללי זה בסדר גמור, אבל אם לא הייתה כל תוכנית של גמול, לא לדירקטורים חיצוניים אלא לדירקטורים אחרים, וכעבור שנה או שנתיים פתאום השתנתה המדיניות ועושים את הדבר, כולם יקבלו פרט לדירקטורים החיצוניים.

הוא יקבל כי באסיפה הכללית בה יאשרו את המינוי שלו יודיעו.

לא חשבו על זה אז, ולכן לא הודיעו.

תחשבו על זה.

מי זה תחשבו?

כל דירקטור חיצוני שיודע את זה, יחשוב על זה.

כאשר ממנים אותו ואומרים לו שתהיה תוכנית אופציות. אני חייבת לומר עשיתי את זה ולקחתי איזשהו סיכון משפטי מסוים. לא הייתה ודאות כמו שהייתי רוצה.

המלים "אופן הקביעה", הכוונה שלהם הייתה שלא צריך לקבוע מראש אלא רק את האופן.

לא רוצים שישנו תנאי שכר או תנאי הטבות של דירקטורים במהלך כהונתם. לכן ביום שאתה ממנה אותו, אתה אומר שזה יהיה שכרו, ואם תהיה תוכנית, הוא יקבל.

אנחנו יכולים בטפסים של המינוי לכתוב לצורך העניין, למען הסר ספק, האם יש או אין התחייבות לשלם בניירות ערך כשיהיה.

אם את מכניסה את זה וזה יהיה ברור לדירקטור החיצוני, זה בסדר. אם כולם ידעו, אין לנו בעיה עם זה.

זה כתוב.

9.
תיקון תקנה 8ג

בתקנה 8ג לתקנות העיקריות, ברישא, המילה "חדש" – תימחק.


תקנה 8ג מאפשרת לשנות את הגמול במהלך הכהונה בנסיבות מסוימות, והיום הרישא אומרת שכאשר המינוי הוא של דירקטור חדש. אנחנו מבהירים שגם כאשר זה לא חדש, אלא זה מינוי מחדש.

לא ברור איזה דירקטורים.

זה ברור, כי מי שמועמד לכהן, הוא לא זה.

בכותרת משנה שכיום הוא שינוי הגמול - זה לא מופיע בנוסח – בעת מינוי דירקטור חיצוני חדש, אנחנו מוחקים את המילה חדש בכותרת. בסעיף 8ג, ברישא, בסוף, בעת מינוי דירקטור חיצוני חדש, מוחקים את המילה חדש. לאחר מכן מופיעה המילה חדש בפסקה קטנה (2), ישולם לדירקטור החיצוני החדש, וכאן צריך לכתוב הנכנס או הממונה או המתמנה. לאחר מכן, יובאו לידיעת המועמד לכהן כדירקטור חיצוני, מוחקים את המילה חדש.

10.
הוספת תקנה 9א

אחרי תקנה 9 לתקנות העיקריות יבוא:

"9א
חברות שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל

אין בתקנות אלו כדי לגרוע מן הסכומים שחברה רשאית לשלם לפי תקנה 5(ו) לתקנות החברות (הקלות לחברות ציבוריות שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל), התש"ס-2000".

זה סעיף הבהרה. כבר היום, כפי שדיברנו קודם, יש תקנות הקלות לחברות שנסחרות בחוץ לארץ והן מאפשרות לתת עד 100 אלף שקלים לשנה ו-3,000 שקלים לישיבה. יש מקרים בהם התקנות החדשות האלה אוכפות את הסכום הזה ויש מקרים שהן לא אוכפות. אמרנו שלא ניגע במה שקיים. אם החברה היא קטנה ועדיין ההקלה הזאת מאפשרת לה לשלם יותר, נאפשר לה ולא ניגע בזה.

מלכתחילה בתקנות ההם כתובים סכומים גבוהים יותר כדי לעזור לחברות האלה. מה שקורה זה שאת ההקלה שהייתה בתקנות האלה, את לוקחת להם.

נכון וזאת כיוון שבתקנות שלנו היום העלינו את הסכומים כיוון שאנחנו מצפים שהדירקטורים החיצוניים, בעיקר המומחים הפיננסיים אבל לא רק, יפעלו באותן נורמות ויעשו את אותה עבודה שעושים הדירקטורים בחברות שבזמנו נתנו להם את ההקלות, כאשר פתאום הייתה חובה למנות דירקטורים מומחים פיננסיים ולאשר את הדוחות הכספיים בוועדת הביקורת.

נשלם להם את השכר שמשלמים בארצות-הברית.

אנחנו חיים בארץ.

את מטילה עליהם חובות.

אם חלילה יהיה כשל, הם יהיו אחראים.

התביעות בארץ מן הסתם לא יהיו בסדר גודל של תביעות בחוץ לארץ.

מחר בבוקר פרטנר נופלת, יש בעיה ומישהו בארצות-ברית תובע כי הוא קנה את המניות בארצות-הברית. את שמה עלי את כל הסיכונים בארצות-הברית אבל את השכר את לא נותנת לי.

יש ביטוח.

את יודעת איך יתקלקל השם שלי בעולם כאשר יגישו את התביעה?

זה בלי קשר לשכר.

בשביל בושה אני רוצה גם שכר.

בנוסח שמונח לפניכם יש תיקון של הסכומים אבל הכוונה שלנו הייתה להצמדה. אם עושים את ההצמדה כאן נעשה גם את ההצמדה בתקנות של החברות שנסחרות בחוץ לארץ. אין לנו בעיה לתקן היום מבחינת תיקון עקיף וזה עניין טכני. התיקון של התקנות האלה שעניינו מהותי, זה כבר דורש הליך.

אני יכול לכתוב שהסכומים האלה צמודים למדד, כמו שעשינו קודם.

זה לא יספיק לך. אתה רוצה הרבה יותר.

אני מבינה שיש בעיה טכנית לתקן בעקיפין תקנות אחרות שלא עומדות היום על סדר היום, אבל אני רוצה להציע פתרון גורדי. אין לנו שום מניעה בתקנות שלנו לומר לגבי חברה שנסחרת בחוץ לארץ כך וכך.

את זה נעשה בפעם הבאה. אנחנו רוצים לאשר את התקנות. מה שכן, תבדקו את הנושא הזה כי אני חושב שצריך לתקן את זה כי לא יכול להיות מצב שאת מטילה עלי את האחריות.

נניח אלרון.

אלרון היא לא חברה אמריקאית אלא זה מצב ישראלי נתון.

אנחנו רוצים לבקש כפתרון ביניים שתשקלו משהו שבאמת העלינו. בגלל הירידה של שער הדולר שהייתה מאוד משמעותית למדינה, אני רוצה לבקש שיאפשרו לחברות לקבוע לא להצמיד לדירקטורים חיצוניים ששכרם נקבע בצמוד לדולר, לאפשר לחברות, בהנחה שזו העלאה ולא הפחתה, להמיר לשקלים.

אני נגד זה שבחוק הישראלי באיזשהו מקום זה יוצמד לדולר.

חשבתי דווקא הצעתי היא ציונית. להמיר לשקל.

לא קיבלנו פניות מחברות שנסחרות בחוץ לארץ.

אני מבקשת שיירשם בפרוטוקול שלנו יש ממש בעיה עם הסכומים שנקבעו.

נרשם בפרוטוקול שהם יבדקו את הנושא.

הדבר היחידי הפורמלי, הכללי, המשפטי שאני יכולה לומר הוא שהיום נקבעו בתקנות אנחנו דנים בהן היום ואני חושבת שזה צעד מבורך התאמה לכללי השוק. כללי השוק היום הם חדשים ולכן צריך לבחון את הסכומים שנקבעו בתקנות בהתייחס לכללי השוק שקיימים היום.

כללי השוק בישראל.

אני רוצה לחזור ולומר שנקבע שסכום הבסיס לדירקטור הוא כפול 1.5 מהסכום הישן, הסכום של המומחה הוא פי 2 מסכום הבסיס הישן בכל אחד מהפרמטרים כאשר הסכומים שמצויים בנוסח בפניכם צפויים להצמדה למדד של עוד כ-15 אחוזים. בנוסף לזה יעוגלו בסכומים של ההשתתפות בישיבה לעשירייה הקרובה למעלה, בסכומים של השנתי יעוגלו למאייה הקרובה למעלה.

מי שאיננו מומחה, מגיע ל-50 אלף דולר לפי השער היום. המומחה מגיע ל-120 אלף שקלים שהיום זה כמעט 50 אלף דולר.

שים לב שהתקנות האלה הן דבר די דינאמי. יש לנו תיקון בתש"ס, יש לנו עוד תיקון ויש לנו עוד תיקון. אני אומר שמבחינה זאת זה לא דבר שקופא על השמרים.

צריכים לדעת שכבר עברנו על הדיון הזה קודם.

אני אומר שמישהו ילחץ לו, יהיה חסר לו, הוא יבוא בעוד שנתיים ויאמר שזה לא עובד.

אני רוצה לחזור לסעיף 1 שלא דנו בו אלא רצנו קדימה. השאלה אם זה הזמן והמקום. לגבי הגדרה של דירקטור חיצוני מומחה. אנחנו כמובן בעד העניין הזה, אבל אנחנו חושבים שהייתה צריכה להיות הפרדה ואת ההגדרה של דירקטור חיצוני מומחה היה צריך להכניס לתקנות הכשירויות.

את זה כבר עברנו.

אני רוצה להסביר למה. זה לא רק עניין טכני סמנטי.

הם קיבלו את זה.

לא, לא קיבלנו.

הם לא קיבלו את זה. כאשר קבעו בזמנו את הנושא של כשירויות של דירקטור חיצוני בעל מיומנות חשבונאית או פיננסית ומיומנות אחרת, קבעו יחד עם זה את סעיף 253(א) לחוק החברות שאומר שמינוי דירקטור שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית או שהוא בעל כשירות מקצועית לפי סעיפים 219(ד) ו-249(א)(1), אין בו כדי לשנות מן האחריות המוטלת עליו ועל שאר הדירקטורים בחברה על פי דין.


עכשיו אנחנו קובעים קטגוריה חדשה של דירקטור חיצוני מומחה שלא לפי הסעיפים האלה, לא לפי 219(ד) ו-240(א)(1) אלא לפי 240(א), 284, 366 ואחרים. זאת אומרת שיש פה מצב שבו הדירקטור החיצוני המומחה לכאורה לא זוכה למטריה של סעיף 253(א).


לכן אנחנו מציעים שלפחות אם לא מכניסים את הגדרת דירקטור חיצוני מומחה לתקנות הכשירויות, ואז זה ממילא היה נכנס להגנה הזאת, שהתקנות האלה יהיו גם בתוקף סמכות השר לפי סעיף 240(א)(1) כמו תקנות הכשירויות ואז זה יקבל את המסגרת של ההגנה של 253(א).

מה חסר לך בהגנה?

חסר לי בהגנה שלכאורה הדירקטור החיצוני המומחה הופך היום לאיזו ישות מיוחדת במסגרת הדירקטוריון עם אחריות מיוחדת.

אין שינוי בכישורים.

לא בכישורים.

בסך הכל הוא מקבל שיק יותר גדול.

לא, יש שינוי. לכן קובעים אותו כמומחה.

מחר יתבעו אותו לדין כי יש לו אחריות עודפת, גדולה יותר.

הכישורים שלו הם על פי התקנות של הכישורים. אחרי שהוא מונה או באותו זמן שהוא מונה, מחליטה החברה שמכיוון שהיא רוצה לשלם לו יותר, היא מכירה בו כמומחה. אחד שכישוריו עודפים, שיש לו מיומנות גבוהה והבנה עמוקה בתחום עיסוקה של החברה.

זאת אומרת שהוא מומחה.

אני לא יודע אם הוא מומחה.

מחר הוא ייתבע בית המשפט. איזו הגנה תעמוד לו?

ההגנה שהוא כשיר.

לכאורה יאמרו לו שאין שום בעיה עם דירקטורים אחרים, אבל אתו יש בעיה.

צריך לבחון עד כמה הדירקטור עמד בחובת הזהירות שלו. ממילא, בין אם אני כותבת את זה ובין אם אני לא כותבת את זה, אתה בוחן את הדירקטור הספציפי. אם הדירקטור הספציפי היה מומחה, בין אם קראתי לו מומחה ובין אם לא קראתי לו מומחה, חובת הזהירות שלו תיבחן בהתאם לכישורים הספציפיים שלו. זה מופיע בפסיקה בארצות-הברית, זה מופיע מפורשות בסעיף 174 לחוק החברות האנגלי וזה אצלנו .

תמחקי את 253(א).

253(א) אומר שעצם המינוי, לא הכשירות שלו, לא יוצר לו אחריות עודפת. זה שצבעת אותו בתור המומחה הפיננסי לעניין החוק, זה לא יוצר אחריות עודפת, אבל אין ספק שאם הוא מומחה פיננסי והוא קורא דוחות כספיים, לא יבחנו את חובת הזהירות שלו לעומת אדם שלא קרא דוחות כספיים מימיו.

זה לא בגלל המינוי אלא בגלל הכישורים.

בדיוק.

מה שיקרה הוא שאנשים יחששו ליהנות מהכותרת הזאת משום שהאחריות היא גדולה.

זה תוספת לשכר, זה עוד מניות בתוכנית חלוקת המניות יחד עם המנכ"ל.

זה יחסוך 200 חוות דעת בכל חברה אם המומחה יש לו אחריות מיוחדת או לא וכולי.

לעשות את זה בתקנות?

יש לו אחריות מיוחדת מעצם הכישורים שלו.

יש פרופסור למימון וחשבונאות שיושב כדירקטור חיצוני, גם אם הוא יקבל את השכר המזערי, כאשר יבוא בית המשפט לבחון אותו, הוא לא יבחן אותו כאדם שלא מומחה בתחום הזה. עצם זה שהוא לקח על עצמו להיות מומחה ועצם זה שהוא קיבל שכר גבוה יותר, זה כשלעצמו לא עושה את ההבדל.

עצם העובדה שהוא פרופסור, הוא מקבל את השכר הנמוך ביותר והוא לא מוכר כמומחה על ידי החברה, הוא יושב שם כדירקטור, אבל יבוא בית המשפט ויאמר שהוא פרופסור לכלכלה ויטיל עליו את המומחיות.

סעיף 13 אומר שהסכומים שבתקנות ההקלות יוצמדו ל-13 אחוזים.

התקנות יחולו רק על דירקטורים שעדיין לא מונו, דהיינו, מי שימונה מהיום והלאה. דירקטורים קיימים לא נהנים מזה. אנחנו לא מטילים גזרות רטרואקטיביות. אם צריך לשלם יותר לדירקטורים, אנחנו לא מטילים על החברות חובה כזאת.

14.
תחולה והוראת מעבר

(א)
התקנות העיקריות כנוסחן לפי תקנות אלה, יחולו על דירקטורים שמונו לאחר תחילתן של תקנות אלה.

(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופה של חמישה חודשים מיום תחילתן של תקנות אלה, רשאית חברה לשנות, בהתאם לאמור בתקנות העיקריות כנוסחן לפי תקנות אלה, גמול קבוע או גמול יחסי המשולם לדירקטור חיצוני שהתמנה לפני תחילתן של תקנות אלה, ובלבד שהשינוי מטיב עם הדירקטור החיצוני.

(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א), לאחר 90 ימים מיום תחילת תקנות אלה, תחול תקנת משנה 17(1)(א) לתקנות אלה, לעניין הסכום המזערי, על דירקטורים שמונו לפני תחילתן של תקנות אלה. שינוי גמול הניתן לדירקטור חיצוני, עקב תחילת תקנה 7(1)(א) לעניין הסכום המזערי, טעון אישור הדירקטוריון בלבד.

אין כאן רטרואקטיביות אחורה אבל אנחנו נותנים ברירה לחברה לעשות את זה בתקופה קצובה כדי שלא ייווצר מצב שבו יש חלון בו אתה עושה מה שאתה רוצה, תקופה של חמישה חודשים היא תקופה ארוכה.

למה חמישה חודשים?

בחלק מהמקרים צריך אישור אסיפה כללית.

אני רוצה לקבוע שבכל מקרה השינוי הזה לא יחול לפני כניסתן לתוקף של התקנות האלה. זה לא כתוב.

זה טריביאלי. אין חקיקה רטרואקטיבית.

הכל טריביאלי, אבל כאן כתוב שעל אף האמור בתקנה, בתקופה של חמישה חודשים, רשאית חברה לשנות בהתאם לאמור וכולי, גמול קבוע המשולם לדירקטור חיצוני שהתמנה לפני תחילתן של תקנות אלה. איפה כתוב כאן ממתי?

מתחילתן של התקנות.

בתקופה של חמישה חודשים, בין תחילתן של התקנות האלה.

בתקופה הזאת היא יכולה להחליט. איפה כתוב כמה אחורה היא הולכת?

זאת חקיקה רטרואקטיבית. אם אתה לא כותב את זה, זה איננו.

זאת לא חקיקה רטרואקטיבית אלא זאת החלטה רטרואקטיבית. זה חוזה רטרואקטיבי.

זה הם יכולים. זה עניינם.

לא. לא זו הכוונה.

הכלל הוא שהיא לא יכולה לשנות.

לכן צריך להיות כאן ובלבד שהתמורה תהיה ממועד כניסתן לתוקף של תקנות אלה. לגבי (ב). השינוי יהיה לא לפני תקנות אלה.

נניח שחברה עשקה את הדירקטורים שלה במשך 20 שנים.

זה סעיף (ג).

היא יכולה עכשיו לתקן עוולה.

את הגמול המזערי אני חייבת בכל מקרה. זה (ג). מתחת לגמול המזערי אני נותנת לה תקופת התארגנות.

גם ב-(ב) וגם ב-(ג) אין שום דבר שהוא רטרואקטיבי.

גם ב-(ב) וגם ב-(ג) צריך להיות כתוב ששני התיקונים האלה יחולו מיום תחילתן של התקנות.

לא התיקונים יחולו אלא הם יוכלו לשנות.

כן, מיום תחילתן של התקנות האלה. ההגדלה תחול.

גמול קבוע או גמול יחסי לגבי התקופה שמיום תחילתן של תקנות אלה. זה הרעיון.

גם ב-(ג) אותו הדבר.

ב-(ג) אתה מחייב אותם לתת יותר ממה שהם נותנים, כך שהם לא יעשו רטרואקטיבית, גם אם לא תאמר להם.

אני לא יודע.

למה ניתנו חמישה חודשים?

בגלל שבחלק מההחלטות צריך את האסיפה הכללית ולכן זקוקים לחמישה חודשים. חמשת החודשים האלה לא משנים לך בתור אחד שרוצה לכפות עליהם את התקנות החדשות כי אני לא מחייבת אותם. אתה רוצה לומר שאכריח אותם לפני כן לפעול לפי התקנות האלה, אבל ממילא אני לא מכריחה אותם לפעול. רק לעניין הסכום המזערי אני אכריח אותם וזו תקנה (ג). בסכום המזערי אני נותנת להם 90 ימים – עד שהם יכירו את התקנות ועד שהן יתפרסמו.

ב-14(ג), ממתי את רוצה את זה? מיום התקנות או אחורה?

לא, בתוך 90 ימים אני מחייבת אותם מעכשיו ואילך.

מה זה מעכשיו ואילך, מיום כניסת התקנות לתוקף?

מיום כניסת התקנות, אני מחייבת אותם לתת לפחות את הסכום המזערי. אם החברה רוצה לתת, אין לי בעיה. לחייב רטרואקטיבית, אני לא אחייב. מיום תחילת התקנות אני מחייבת אותם לתגמול המזערי. יותר מזה אני לא מחייבת אותם. תקנת משנה (ג) חלה על הסכום המזערי החל מיום פרסום התקנות. פרקטית זה לא יעלה כי זאת חברה שלא רצתה לשלם.

למה את לא מחייבת אותם אחורה?

כי התקנות לא היו בתוקף אחורה.

ב-(ב) הוספת שזה מיום התקנות.

כן. ב-(ב) הוספתי. ב-(ג) אני חושבת שאפשר להשאיר את זה כך.

צריך לכתוב מפורשות שזה מיום כניסת התקנות לתוקף.

אני צריכה לכתוב לגבי סכום שמשתלם מכאן ואילך, כי אני מחייבת אותם.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – אין

אושר פה אחד

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:35