PAGE
10
ועדת החוקה, חוק ומשפט

3.2.2008


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 438

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ראשון, כ"ז בשבט התשס"ח (3 בפברואר 2008), שעה 12:00

הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – ביטול הבאת שיק במניין שיקים שסורבו), התשס"ז-2007, הצעתו של חבר הכנסת יצחק לוי, הכנה לקריאה ראשונה – דיון והצבעה.

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון – היו"ר

יצחק לוי

דוד רותם

חנה שני, מנהלת מדור מושל"כ, מושכי שיקים ללא כיסוי, בנק ישראל

עו"ד אריה פ"ח, עוזר ליועץ המשפטי, בנק ישראל

עו"ד יורם הכהן, רשם שירותי נתוני אשראי ומידע על עסקים, משרד המשפטים

עו"ד רוני נויבאור, משרד המשפטים

תמי סלע

דורית ואג

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – ביטול הבאת שיק במניין שיקים שסורבו),

התשס"ז-2007, הצעתו של חבר הכנסת יצחק לוי

הכנה לקריאה ראשונה – דיון והצבעה

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו דנים בשיקים ללא כיסוי. אני מצטער על אי ההבנה שהייתה בפעם הקודמת, אבל אני שמח מאוד על הניירות שקיבלתי מהממשלה ומבנק ישראל, כך שעכשיו אפשר להתחיל לרוץ אל הדיון. קיבלתי את הנתונים שהיו לי מהנהלת בתי המשפט.

קיבלתי הערות שההצעה היא מאוד רחבה.

אולי תאמר מהי ההצעה.

ההצעה אומרת שבית המשפט יהיה רשאי מטעמים מיוחדים לבטל הבאת שיק במניין שיקים. החוק קובע שעשרה שיקים חוזרים סוגרים חשבון או מעקלים או חשבון או מגבילים חשבון למשך שנה ואין כמעט שיקול דעת. כלומר, יש כמה עילות בחוק, אבל העילות בחוק – שלוש עילות - הן עילות מאוד מצומצמות. אני חשבתי שצריך להרחיב את העילות האלה.


ניסחתי סעיף שאני מבין שהסעיף הזה הוא רחב מדיי ואני מוכן לצמצם אותו. אני אומר לוועדה מה הייתה הכוונה שלי מלכתחילה. אמרתי את זה לתמי סלע בשיחה שהייתה בינינו. החוק הזה נולד לאחר ההוראות המיוחדות שהוציא שר המשפטים, לאחר המלחמה. היו תקנות והיו תקנות חריגות. זה סמכותו של השר על פי החוק להוציא תקנות חריגות במצבים כאלה. אחר כך חשבתי שזה לא מספיק וזה לא מספיק מכיוון שיש אזורים בארץ שנמצאים במתקפה כל הזמן וסובלים מבחינה כלכלית בצורה מאוד קשה ואנחנו לא נותנים להם מענה. אדם קרוב אצל עצמו ואני מדבר על שדרות ועוטף עזה שאני גר שם. אני רואה שם קריסה של עסקים וחלק מהעניין הוא הגבלת חשבונות. כל מיני סוחרים נותנים שיקים ואין מי שקונה, ויש לפעמים שבוע שלם או שבועיים שהחנויות ריקות, ואחר כך שוב באים קונים, אחר כך שוב החנויות מתרוקנות וזה מצב נמשך. לכן חשבתי שבמקרה כזה – ואני מוכן להגיע לנוסח מצומצם יותר, אני מוכן לשמוע או להגיע לאיזה נוסח מצומצם יותר – צריך לאפשר לגשת לבית המשפט ולומר שנמצאים במתקפת קסאמים, קליינטים לא באים ולכן השיקים חוזרים ולא להגביל לאותו אדם את החשבון. כלומר, יש אמצעים אחרים.

הוסבר לי שיש אפשרויות אחרות לאדם לסחור גם לא דרך חשבון הבנק המוגבל. לא כל אחד יכול לעשות את זה, לא כל בעל מכולת בשדרות יכול לסחור בהעברות ולפתוח חשבון שלא יהיה דרך שיקים וכולי. זה אולי מתאים לעסקים גדולים, אולי לחברה שמחזיקה מזכירה או מנהלת חשבונות אבל הסוחרים הקטנים נפגעים בצורה קשה. מכיוון שהם נפגעים בצורה קשה, רציתי לצמצם יותר מההצעה הקיימת. ההצעה הקיימת היא אולי רחבה מדיי. ראיתי את ההערות של ההוצאה לפועל ואני לא מתכוון לתת כאן חסיון לא לבעל שלא משלם לאשתו וכולי.

הדברים ברורים. אני רוצה להתחיל מנקודת המוצא של המשרדים ושל החוק שחוקקתם בזמנו. הנגע קיים. זה נכון שיורד מספר השיקים ללא כיסוי, משום שאם זה 170 אלף על פני שבע שנים, מספר האוכלוסייה גדל, יש איזושהי ירידה אבל המכה היא מכה. שני מיליון בשנה זה בלתי אפשרי. אני לא חושב שזה הפתרון היחיד אלא שצריך להגיע לפתרונות אחרים אבל לא זאת השאלה. הרב לוי מחפש מזור לדבר מסוים והממשלה אמרה שהיא בדרך לחוקק. אם כן, בואו נשנה את הסעיף שלו, נכניס לסעיף 10 עוד איזה סעיף שמגדיר. אני לא רוצה להגדיר לבד שעת חירום לצורך העניין, אני לא רוצה להגדיר אזור קרב. אני יכול לעשות את כל הדברים מפקודת מס הכנסה ומפקודות אחרות. נעשה את זה ביחד ונעלה את זה לקריאה ראשונה.


נקודת המוצא היא שכולנו רוצים שהנגע בין חדרה לגדרה ואפילו דרומה מגדרה וצפונה מחדרה ייפסק בצורה ברורה. לכן אנחנו לא רוצים לקלקל אלא אנחנו רוצים לעשות את הכל בזהירות.

האם מה שהרב לוי מתכוון זה בעצם לאותה ביקורת שכתב עליה מבקר המדינה בדוח שלו לאחר מלחמת לבנון השנייה? הוא כתב ביקורת גם עלינו כחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, על כך שעברו שלושה חודשים עד שאישרנו את התקנות.

צודק. אני כתבתי על זה מאמר בעיתון. אני חושב שככנסת פישלנו בנושא.

אני הגשתי הצעת חוק שבעצם באה לפתור את הבעיה של מלחמה. הצעת החוק שהגשתי אומרת שכאשר יש מצב מלחמה, מצב חירום בעורף או מצב מיוחד שהכריזה עליו הממשלה, יהיה רשאי המפקח על הבנקים לקבוע לתקופה של שלושה חודשים מגבלה של מספר השיקים עד שיותקנו תקנות על ידי שר המשפטים. בינתיים משרד המשפטים מתנגד.

הוא מתנגד גם לרב לוי. תכף נשמע מה אומר משרד המשפטים.

אם הרב לוי מתכוון למצבים כאלה, זה דבר אחד.

המצב הזה נמשך שבע שנים בשדרות.

ברגע שאתה הארכת את זה לשלושה חודשים ואחר כך בא השר והתקין תקנות – פתרת את הבעיה. הבעיה קיימת כאשר הייתה טענה, והיא נכונה, שאם אני אדע שיש חוק כזה, אני אפסיק לקבל שיקים של תושבי שדרות. אני סוחר גדול, אני תנובה ויש לי חשש.

הצעתך נשארת בעינה, אבל מה התשובה שלך?

הרי בתקנות יש סמכות לשר להתקין תקנות ולהגדיל את מספר השיקים. אני חושב שבמקום חוק כזה, אנחנו צריכים לתקן חוק שאומר שעד שלושה חודשים.

באיזה אזור?

בכל אזור.

אז הוא יכול להוסיף עוד שלושה חודשים.

הוא יכול להוסיף.

מה זה בכל אזור? גם בנתניה?

בשעת חירום.

צריך להגדיר מצב.

הממשלה צריכה להחליט.

אנחנו לא מדברים על מלחמה. שדרות לא במלחמה היום. זו הבעיה שכרגע אני רוצה להתמודד אתה.

אבל לגבי שדרות יש מצב מיוחד בעורף. אם הכריזה הממשלה על מצב מיוחד, יכול המפקח על הבנקים לשלושה חודשים ואחר כך השר יתקין את זה בתקנות.

אני מתנצלת על העניין.

אני רוצה לומר לך שתענוג לקרוא את הדברים כשהם כתובים.

בשמחה נספק אותם כתובים גם להבא.

תודה רבה לכם על העבודה הרצינית שלכם.

אני אומר בדיוק איפה הדברים עומדים. בעניין שעת החירום. אנחנו כרגע בדיונים עם בנק ישראל על הנוסח כי ברור לנו שצריך להיות תיקון למה שקרה עם המלחמה. הדבר לא היה מספק, נתקענו במשרד האוצר כי מישהו באגף התקציבים חשב שהשר יעיר הערות, אחרי כן השר היה בחוץ לארץ ועברו עוד חמישה שבועות.

אתם רוצים להגיש הצעת חוק שלכם?

אין לי בעיה להעביר את זה גם בהצעת חוק פרטית. בסך הכל הגופים שמעורבים בעניין הזה הוא בנק ישראל ואנחנו. לציבור לא נראה לי שתהיה התייחסות. החשיבות של התזכיר לדעתי פחותה. אפשר היה ללכת במישור שאנחנו נעביר את הנוסח לחברי הכנסת. יש יתרונות בהצעות חוק פרטיות ואנחנו חושבים שאם המציעים סבורים שזה הדבר הנכון, זה על דעתם והם מרוצים מהנוסח, אין לנו כל קושי לעשות זאת.


זה הנושא של המלחמה. יש לנו קושי הרבה יותר גדול לטפל בנושא של סבירות. הרבה בעיות פרקטיות שעלו בהצעת חוק פרטית אחרת לגבי סיוע לתושבי עוטף עזה (הוראת שעה), משהו שנדון בוועדת כספים. שם הייתה הצעה להחריג את תושבי שדרות מתחולת חוק שיקים ללא כיסוי וכאן יש לנו קושי מהותי עם זה. הקושי המהותי עם זה - הוא עלה גם אגב המלחמה, וכאן יתקנו אותי חבריי מבנק ישראל – שקשה לנו לעשות חלוקות אזוריות בארץ, קשה לנו לומר שמעמדם של חשבונות בשדרות יהיה שונה מחשבונות במקום אחר. זה מצד אחד, מפאת הרמאים. דבר אחר שקשה לנו הוא שהשיקים שנמסרים, הרי בסופו של דבר חוק שיקים ללא כיסוי עיקר עניינו – ואני חושבת שהגדרנו את זה נכון וטוב – להגן על מי שמקבל את השיקים ולא להגן על הממשלה או להגן על הציבור אלא בעיקר להגן על אנשים מפני זה שהם יקבלו שיקים שאין להם כיסוי.


יש לנו קושי עם אנשי שדרות מאחר שהם נותנים שיקים גם לאנשים שגרים בשדרות וגם לאנשים שגרים בתל-אביב וזאת נקודה בעייתית.

נקודה בעייתית אחרת היא כאשר לאדם קורה אירוע אקוטי בחייו, חס ושלום הוא באמת נפגע או נפגע עסקו, אני יכולה להניח שאז יש לו באמת בעיה להתארגן ועל זה אנחנו יכולים לחשוב איך אנחנו פותרים את הבעיה. אדם לא יכול במהלך שבע שנים שיש לו קשיים בעסק למשוך שיקים ללא כיסוי. לכן אנחנו צריכים למצוא את ההגדרה המדויקת.

בהצעה שלי אני משאיר את אותה מכסה והכל אותו הדבר. אם זה שרלטן, הוא ילך לבית המשפט פעם ופעמיים ואחר כך בית המשפט יזרוק אותו. הוא יאמר לו שהוא יודע שהעסק שלו ירד ולכן שעכשיו יתחיל לקנות פחות מלאי, שיתחיל להסתדר אחרת.

לא צריך להשתמש בטרמינולוגיה שאומרת שאנחנו לא יכולים לתת לאנשים להתנהג כאילו הם יכולים לתת שיקים בלי כיסוי. אין ספק שהאנשים האלה חיים כאן במרכז הארץ וזאת נקודת המוצא. לכן המחוקק מצא כל מיני פתרונות אחרים. תפקידנו למצוא להם פתרון. הרב לוי רוצה לקחת אותנו לבית המשפט, אבל אולי לכם יש רעיון אחר כמו הוצאה לפועל, לרשם, למישהו אחר כדי שתהיה בקרה. גם אנחנו לא רוצים שהמשק ייפול. אני לא רוצה שבית המשפט ישקול בכל מקרה. כל הפשרות האלה שאדון כהן נתן לנו, הם בדיוק הדאגה שלי. אני לא רוצה שכל אחד ירוץ לבית המשפט.

אני רוצה לתת זכות לרוץ לבית המשפט למי שנמצא או במצב חירום או איך שנגדיר את האזור של עוטף עזה ושדרות או אני לא רוצה לשלוח אותו בכלל לבית המשפט אם זה מצב מלחמה. אלה שני המקרים שאני חושב שאפשר להסכים עליהם. אלה שתי המסננות. אם אתם מוכנים, אנחנו ננסח את זה ניסוח פרימיטיבי, נעלה את זה לקריאה ראשונה, אתם בינתיים תעשו את הדברים שלכם, תאשרו לחבר הכנסת רותם להעלות את ההצעה שלו, נביא לקריאה שנייה ושלישית – אני לא אוהב לעשות את זה – ואז נדון בנוסח משופר.


היועצת המשפטית, את מרשה לנו ללכת כך?

כן.

מרגע שהבנתי שזה מה שמטריד את חבר הכנסת, אני בהחלט חושבת שזה ראוי להתייחסות יותר רצינית ממה שהיה בין חמישי לראשון, להספיק ליצור משהו. אני חושבת עדיין שצריך לתת לבית המשפט את שיקול הדעת וזה לא מספיק שאני כותבת לו שהוא תושב אזור מיוחד בעורף ולכן משיקולים מיוחדים בית המשפט יבדוק כל מקרה לגופו. אנחנו צריכים להתוות איזשהו שיקול דעת או לפחות לנסות להתוות. ליצור קריטריונים כמו שאנחנו קובעים בחקיקה.

מקובל עלינו.

למה לרוץ לבית המשפט? למה לא נקבע מראש שלמפקח על הבנקים תהיה סמכות למשך שלושה חודשים כל פעם.

מדובר כאן במצב שנמשך שבע שנים.

בואו ניקח את הפרקטיקה האמיתית. באים לבית המשפט, לשופטים בדרך כלל אין צד שכנגד בבקשות האלה כי הצד שכנגד הוא בנק. זה שקיבל את השיק לא מעורב בכלל בעניין. הבנק בדרך כלל יש אינטרס לשחרר לי את השיק, אלא שהוא פוחד כל הזמן שאחר כך בודקים אותו אצל המפקח על הבנקים. בתחילת החוק הזה היינו מגיעים לבית המשפט ותוך חמש דקות היינו מגיעים להסכם עם בא כוח הבנק, מבטלים שלושה שיקים ותלכו הלאה כי יש לו עניין שאני אמשיך לעבוד אתו.


אני אומר שאם אני נותן למפקח על הבנקים סמכות לקבוע לתקופה מסוימת ואחר כך הוא בא לשר המשפטים ואומר לו שיש כאן בעיה מסוימת וצריך לקבוע תקנות שלגבי שדרות יאריכו בחצי שנה או בשנה או בשש שנים, אז מה שקורה הוא שקודם כל לציבור יהיו תקנות והוא יפחד. הוא יבדוק ממי הוא מקבל את השיק כי זה יתפרסם והוא ידע שיש תקנות. מצד שני, לאנשים שגרים בשדרות תהיה באיזשהו מקום נשימה כי יאמרו להם שדאגו להם. זה שמקבל את השיקים, אותו לא מעניין אם חסמו לי את החשבון או לא. החוק הזה הוא לא חוק שבא לעזור למי שקיבל את השיק. זאת בכלל לא הגנה עליו אלא זאת פגיעה בי כדי שאני לא המשיך לחלק שיקים ללא כיסוי. הרי יש מיליון ואחד תרגילים, קודם כל הגבילו את החשבון הפרטי, אז אשתי רושמת חברה ואז היא נותנת לי אפשרות למשוך את הכסף. אחר כך אני מתחיל לעשות העברות בנקאיות ואני בכלל לא מושך שיקים. בעצם אני מרמה את החוק. החוק לא סגר את הנושא הזה עד הסוף אלא החוק התייחס לכך שאני לא יכול לחתום על שיקים. אני מכיר אנשים שהם מנהלים חשבונות שנתיים ושלוש, חשבונות מוגבלים והם עובדים מצוין.

באופן עקרוני העמדה שלנו תמיד הייתה שהמטרה היא למנוע את הקורבן הבא ולא את הקורבנות שהיו. לכן אני דווקא, אם ירשה לי אדוני, חולקת עליך בעניין הזה. המחלוקת בינינו הוא מחלוקת על נוסח. בנוגע למלחמה, אין ספק שיהיה תיקון אבל השאלה מה הדבר הנכון יותר לעשות, האם להפוך את זה לשיקול דעת יותר רחב של שר המשפטים או לצמצם את זה במשהו שהמפקח על הבנקים יפעיל אותו. אני לא רואה בזה קושי. התיקון לגבי שדרות הוא יותר בעייתי מהבחינה הזאת ששם אנחנו צריכים למצוא פתרון.

עקרונית בתקופה הזאת אנחנו במשא ומתן ובהתייעצות משותפת עם משרד המשפטים בקשר לתיקון המוצע. יש להם נוסח מסוים של שורה וחצי שאני מבין שחבר הכנסת רותם ראה אותו.

לא.

יש דבר אחד שאנחנו היינו מעדיפים מבחינת בנק ישראל. אנחנו מאוד מאוד חוששים להרחיב את העילות בבית המשפט כי בתי המשפט לפעמים לוקחים לעצמם סמכויות שאין להם ואנחנו צריכים להשתחוות אפיים ארצה בפני הוראת היועץ המשפטי לממשלה וצריכים לציית. בתי המשפט אומרים מן הצדק. אתה בא ואומר אני מסכן, אני אלמן, אני אומלל, לאשתי יש אלצהיימר, אני חולה, תעשו לי טובה והשופט שואל אותו ואחרי כן הוא קורא לי אישית ואומר לי שהבן אדם הזה מסכן ואומלל ושואל מה לעשות אתו. אני אומר לו שלפי החוק אסור לאדוני, יש רק שלוש עילות. היה לי מקרה כזה אמיתי ואחרי ששכנעתי את השופטת שהיא חורגת מסמכותה, היא שאלה אותי מה אני מציע לעשות עם האיש. אמרתי שהאיש עבר עבירה, גם עבר עבירה פלילית לפי חוק עבירות מרמה, סחיטה ועושק, וגם לפי חוק שיקים ללא כיסוי. עכשיו אנחנו נמצאים במשא ומתן עם השופטת לגבי הפתרון לגבי האיש שנתן את השיקים שפוגעים בציבור.

זה שקיבל את השיקים בכלל לא צד לעניין.

אם כן, היינו מבקשים לא להגיע לבית המשפט. ההעדפה שלנו – אם יורשה לנו – להמשיך את השיח שיש לנו עם משרד המשפטים כדי שנוכל להגיע להסדר מוסכם גם על המפקח על הבנקים וגם על שר המשפטים.

אתה מדבר על מלחמה או על מצב מיוחד בעורף?

על מצב מיוחד בעורף.

שדרות זה מצב מיוחד בעורף.

אחד החששות שיש לגבי שדרות או מקומות כאלה הוא ניסיון גרוע עם רמאים. לרמאים יש כסף בלתי מוגבל, מישהו יכול מחר לגור בתל-אביב, לשכור דירה בשדרות ולרשום את הכתובת בתעודת הזהות, ואם מחר יהיו כל מיני הקלות לתושבי שדרות, זה עלול להקל גם על רמאים.

אבל ההקלות של מס הכנסה הן הרבה יותר מזה. במס הכנסה אנחנו מקבלים 25 אחוזים בחזרה.

במס הכנסה, כדי לקבל את זה, אתה צריך להראות שאתה באמת גר שם.

לגבי זה שאנשים מוגבלים מפעילים חשבונות דרך בן או אישה. הבנקים באמצעות צו איסור הלבנת הון עוקבים אחר הנעשה בחשבונות ואני נתקלת בנושא הזה כאשר לעתים תכופות הבנקים סוגרים חשבונות. ברגע שבנקים מגלים שאכן נעשית שם פעילות לא לצורך הפעילות השוטפת של אותו בן אדם, הם פועלים.

מותר לבנק לסגור חשבון סתם כך?

בוודאי. הבנק, אם יש לו סיבה סגירה לסגור חשבון, הוא סוגר.

אחרי שהגבילו לי את החשבון, חתמתי הסכם עם הבן שלי והכנסתי אותו כשותף אתי בעסק, ובאותו רגע זאת לא הלבנת הון. את הקונצים האלה אנחנו, עורכי-הדין, יודעים ללמד את הקליינטים יותר טוב מאשר הבנקים.

אני מוכן שתהיה הגבלה שהוא גר כבר שנתיים בשדרות, מתאריך מסוים. איך אני מוכיח שאני גר בעוטף עזה ואני מקבל פטור ממס הכנסה? אני הולך למועצה ומבקש אישור. המועצה נותנת לי אישור שאני גר מתאריך זה וזה במקום, ואת האישור אני מוסר למס הכנסה.

לגבי אישור תושב, יש היום הנחיות של מס הכנסה. אני צריך להוכיח ששילמתי מים, ארנונה, שהילדים שלי לומדים בבית הספר שם.

אנחנו בבנק ישראל מקבלים גם פסקי דין ואת כל החומר המשפטי של אנשים שמגישים ערעורים לבתי המשפט ואני רואה שיש המון תיקים שלוקח להם המון זמן עד שהם מתבררים ועד שמגיעים לידי סיום בבתי המשפט וזאת בגלל העומס שמוטל על בתי המשפט. הבאתי לכאן נתונים לגבי מספר הערעורים שמוגשים לבית המשפט ויש רבים.

כאשר הייתי עורך-דין הכרתי את הבעיה הזאת ולכן קודם כל הייתי מבקש צו מניעה נגד הבנק והייתי מקבל אותו. הדיון היה מתקיים שנה לאחר מכן ובינתיים ההגבלה כמעט הסתיימה.

היום יש תיקון לחוק וההגבלה לא מתבטלת.

מנקודת מבט של חוק שירות נתוני אשראי, בעלי הרשיונות אמורים להציג את המידע שהחוק הזה בעצם קובע בסופו של דבר. אם יכניסו עילה נוספת שתלויה בבית המשפט, כבר יש לנו היום מנגנון שבעלי הרשיונות מעדכנים. מנקודת ראותי אנחנו צריכים לדאוג לכך ששירותי נתוני אשראי יציגו את המידע בצורה אמינה וזאת הפרוצדורה שכבר קיימת.

אני רוצה להציע לחברי הכנסת לעצור כאן את הדיון כי הבעיה מוכרת. חבר כנסת אחד יגיש את הצעתו וחבר כנסת שני וחבר כנסת ראשון יבואו לוועדה לדיון תוך שבועיים ואתם תציעו לנו את הנוסח שמתייחס לשתי הבעיות האקוטיות שלפנינו – זמן מלחמה ועוטף עזה, מה שנקרא עורף במצב מיוחד מתמשך.


אני יכול לקבוע את התאריך לעוד שבועיים? אני אומר לך מה האלטרנטיבה. אם זה לא יהיה, אני עכשיו אנסח ניסוח לא מוצלח על שני הדברים הללו ואגיש אותו לקריאה ראשונה, אבל זה לא בריא ולא נכון לעשות זאת. אני מאוד שמח שאת אומרת לי שבעוד שבועיים נוכל להתכנס לדיון.

לעניין המלחמה, אין לנו קושי עם הנוסח. אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, נסגור את העמדה שלנו ונבוא עם הנוסח. כמובן שחברי הכנסת יוכלו לראות.


העניין של שדרות הוא יותר מסובך וכאן אני לא יכולה להבטיח. אני יכולה להבטיח לעשות מאמץ תוך שבועיים לבוא עם נוסח, אבל אני לא יכולה להבטיח שהוא יהיה יותר מדיי יעיל או יותר מדיי טוב.

אנחנו צריכים עמדה.

בוודאי.

בדיון הזה התבררו כמה אפשרויות בנושא הזה. יש את בית המשפט אבל השאלה אם אנחנו רוצים זאת.

יש הצעה של חבר הכנסת רותם ללכת לממונה. לי נוח ללכת לבנק ישראל. אולי לא יהיה מן הצדק, אבל יהיה מן הפרקטיקה.

בהחלט אנחנו נעשה מאמץ.

חברים, אני נועל את הישיבה. ברור לנו שאנחנו צריכים פתרונות לשניים, גם למלחמה וגם למצב מיוחד בעורף. אנחנו חלוקים בינינו – לפחות מתלבטים בינינו – מהו המנגנון הנכון, דרך בית המשפט או דרך המפקח על הבנקים. יש לנו מחלוקת. אנחנו רוצים לעבוד עם הממשלה. חבר הכנסת רותם הציג את בקשתו והוא יעלה אותה להצבעה אני מקווה בשבוע הבא ולכן ביקשתי שבועיים. בעוד שבועיים, בשבוע שמתחיל ב-י"ז בפברואר, נתכנס על מנת לסכם את הדיון בחוק. אם זה על דעת כולנו, הישיבה הזאת נעולה. אני מאוד מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30