PAGE
9
ועדת הכספים

6.2.2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ל' בשבט התשס"ח (6 בפברואר 2008), שעה 10:40

הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): פגיעה אנושה בחקלאים ברחבי הארץ בעקבות הקרה, של חבר הכנסת שי חרמש

חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר

חיים אורון

יצחק בן ישראל

אבישי ברוורמן

אבשלום וילן

שי חרמש

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

יעל שאלתיאלי


- מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אוהד רייפן


- אגף התקציבים, משרד האוצר

דוד גינסבורג


- מנכ"ל קנט – החברה לביטוח נזקי טבע בחקלאות

ירון סלומון


- המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

אילן אשל


- מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל

עזריאל בן דב


- ארגון מגדלי הפירות בישראל

דניאל אברהם


- איגוד מגדלי הפרחים

דוד ברבי


- איגוד מגדלי הפרחים

יוסף ארזי


- התאחדות חקלאי ישראל

יוסטה בלייר


- מזכיר כללי, התאחדות חקלאי ישראל

חיים חדד


- מזכיר איגוד מגדלי הפרחים וצמחי הנוי

חי בנימיני


- נציג ארגון מגדלי ההדרים

מרדכי כהן (קדמון)

- יו"ר מועצת הצמחים

טמיר כהן

יפה קרינצה

פגיעה אנושה בחקלאים ברחבי הארץ בעקבות הקרה, של חבר הכנסת שי חרמש

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. על סדר היום דיון מהיר בנושא: פגיעה אנושה בחקלאים ברחבי הארץ בעקבות הקרה. הצעה מס' 4492 של חבר הכנסת שי חרמש. בבקשה, אדוני.

לא סוד הדבר שמה שחלף על החקלאות לפני מספר שבועות הוא אירוע אקלים קיצון, שלא ראו אותו כבר שלא ראו כבר 40 שנה. התוצאה מזה היא נזקים לאורך כל הגזרה, בכל הגידולים: בעלי חיים, ירקות, פרחים ומטעים. לדאבוננו הרב, מכה כזאת לא נצפתה וגם המערכת הביטוחית שאמורה לבטח את החקלאים לא מסוגלת לתת מענה, גם לא על-פי כתב המינוי שלה ופוליסת הביטוח, וגם לא בהיקפים שבהם מדובר.

אני רוצה לפתוח עם טלפון שקיבלתי ממגדל פרחים, יעקב שיף מכפר הס. אומדן הנזקים שהציג משרד החקלאות איננו מבטא את מכלול היקף הנזקים שמולם עומדים החקלאים. שמאים עוד לא הספיקו להגיע לשטח. אותו יעקב שיף אמר לי ששמאי הגיע אליו לפני שבוע, סימן עם סרט קטע קטן מתוך החממה ואמר לו שתוך שבוע-שבועיים הוא יגיע. לשכנים שלו השמאים אפילו לא הספיקו להגיע עד לרגע זה. זה לא כי השמאים לא עובדים, זה לא כי קרן נזקי טבע לא עושה את העבודה, זה לא כי משרד החקלאות לא טורח לילות כימים – גם יעל, המנכ"לית, וגם השר – כדי לטפל בזה, זה רק מבטא את גודל האסון שבפניו עומדים, שהטיפול באיתור סדר הגודל שלו עדיין לא הוגדר.

יתר על כן, היות ומדובר בחקלאות, חלק מהנזקים לא נראים כרגע בעין. חלקם יתגלו כשיעלו על שטחי תפוחי האדמה ויוציאו אותם; חלקם יתגלו בפגיעה ביבולים עתידיים; חלקם מתגלה כבר היום, בסדר גודל של שטחי מטעי אבוקדו צעירים, שניטעו לפני השמיטה. כל השתילים הלא קמלו עם גל הקרה. הזמנת שתילים נזקקת היום לסדר גודל של שלוש שנים. כלומר, מי שעסק בגידול אבוקדו ואיבד את השתילים שלו במכה הזאת חייב להמתין שלוש שנים כדי לקבל שתילים לשתילה הבאה. אין לזה שום כיסוי, אין לזה שום פוליסה.

נושא מאוד פופולרי אצלנו בוועדה, ובדיונים שלי בכנסת, העובדים הזרים. ישנו היום מצבור של אלפי עובדים זרים שיושבים על גבם של החקלאים, לא מוערכים כהוצאה קבועה, כי זו הוצאה משתנה – אם אין עבודה, מחזירים אותם. כולם נשארים במקומותיהם, אין ניידות. אם אין ניידות אי-אפשר לעשות אתם שימוש. האגרות משולמות, השכר משולם וזה חלק מהוצאה קבועה, שלא מופיעה בתחשיבים של ההוצאות. הביטוחים הם ביטוחים שבמיטב מכסים את הוצאות הייצור, וגם הוצאות הייצור הן דבר שיש לו פנים לכאן ולכאן. מדובר היום על מכה כזאת, שחלק מהחקלאים אפילו לא יגיעו לפיצוי של 20%-25% מהוצאות הייצור, קל וחומר הרווח.

עוד דבר, שהתרעתי עליו גם בעיתונים, מטיילים בשוק שיקים במאות מיליונים, שאין שום סיכוי שבעולם שמישהו מסוגל לכסות אותם. מנגנון האשראי בחקלאות בענפים האלה הוא מנגנון של התקשרויות ארוכות טווח בין מגדלים לבין ספקים. הנוהל הוא שבתחילת השנה קונים שתילים, דשנים וחומרים, נותנים שיקים פזורים לקראת מועד הקטיף והתשלומים. אין בעיה של אמון אישי בין החקלאים ובין הספקים, מדובר על מעגל מוכר של גורמים. אבל מאותה עת שאין הכנסות אין כיסוי והשיקים האלה מטיילים. לדעתי, המעגלים הבאים הם ספקים של חומרי דשן, שתילים, אביזרי השקיה ודומיהם. הם אלה שיצטרכו להחזיר שיקים אולי גם למכולת, לבנק ולמקומות אחרים.

אם לא די בעניין הזה, ישנם מעגלים שלא נכנסים לביטוח: בתי אריזה, בתי קירור, חברות ההובלה, שינוע, ועוד לא דיברתי על חוזים של אגרקסקו בחוץ לארץ, עם שווקים בין-לאומיים, שיבואו בוודאי בתביעות כנגד אגרקסקו, שתשרשר את זה לחקלאים. יש השלכות ארוכות טווח, מי שמאבד שווקים בחו"ל השנה, ספק רב אם יוכל לחזור אליהם בשנה הבאה או בעוד שנתיים. כלומר, יש פה הר שלם של בעיות, שברור לגמרי איפה הן מתחילות, כלל לא ברור איפה הן ייגמרו.

עדויות החקלאים שהגיעו לפה, מייצגי ארגוני קניות, מנכ"לית משרד החקלאות, קרן נזקי טבע, ארגוני המגדלים והחקלאים יציגו את התמונה במלוא עוצמתה. רציתי גם להציג תמונות ודברים מעבר לזה, אבל הזמן לא יתיר את זה.

אסכם בדבר אחד. בתוכנית הממשלה ל-2008, בהצעת תקציב התמיכות שאישרנו פה, מופיע סעיף מפורש שאומר שבמקביל לתיקון חוק אסונות טבע – שתיקנו אותו ויצר בעיה של פער בין חוק שבוטל לבין חוק שלא נכנס - הממשלה פועלת להרחבת הסדר לביטוח אסונות טבע. וכאילו לא ידענו על מה דיברנו לפני ארבעה חודשים. כפי שקיים היום בענפי הפירות וההדרים – שהם היחידים שמכוסים בחוק אסונות טבע - לכלל ענפי החקלאות, שהחוק איננו חל עליהם. בעניין הזה אני מציג אצבע מאשימה מולנו, מול המחוקק ומול הממשלה, ואומר שהתחייבנו בחוק ההסדרים בתקציב 2008 להעמיד את הכלים האלה, מבלי שידענו ששואה כזאת עומדת לפתחנו בחקלאות, שומה עלינו לקחת אחריות על מה שהתחייבנו.

אני לסכם את סדרת ההמלצות שוועדת הכספים ראוי שתעלה. אחת, אשראי מיידי לתוך המערכת, להתחיל לגלגל את השיקים כדי שהם לא ייצרו מפולת של דומינו. דבר שני, פתרון לכיסוי הנזקים שהם מעבר לביטוח, אותם כיסויים שאין דרך לעשות אותם באמצעות כל ביטוח שנעשה. החקלאים נדרשים היום לאשראי לשנה הבאה. לא יימצא היום ספק אחד שייתן צינור או טפטפת של איזשהו חקלאי, אם את השיקים של השנה הוא לא כיבד.

אני רוצה להציע שייווצר מנגנון שיחייב את החקלאים בביטוח חובה. אני אומר פה דבר בשם החקלאים. לא יעלה על הדעת שמנגנוני ביטוח שעמדו לשירותם של החקלאים, לא עשו בהם שימוש משיקולים של: יש אלוהים, לא צריך חברת ביטוח. מאידך, גם השתתפות הממשלה במנגנונים האלה לא יכולה להיות ברמה הנוכחית, של 35%. פרמיות הביטוח בחקלאות מאוד גבוהות, בייחוד בשטחים הפתוחים, ויש לשאוף להגיע לפרמיות שנמצאות היום גם בקרן נזקי טבע ואסונות טבע, שבהן הממשלה נותנת 80% מהפרמיה והחקלאי נותן 20%. אני יכול לומר כמעט בבטחה, שאם אלה יהיו הפרופורציות, בקרה הבאה נמצא את עצמנו עם קהל מבוטח בסדרי גודל הרבה יותר גדולים ולא נעמוד בפני בעיה שנצטרך כספים מחוץ למערכת. הייתי גם מציע למשרד החקלאות להתלות את הביטוח הזה בסיוע ובמענקים שניתנים לחקלאים ולתת אופציה ביטוחית – מה שאין היום – לחקלאים שמעוניינים לבטח גם את ביטוח הרווח ולא רק את הוצאות הייצור. מדאיג אותי מאוד אפקט הדומינו של השיקים שמטיילים היום במערכת ללא שום כיסוי. תודה.

תודה. אני מזכיר לכולם שזה דיון מהיר, ומטבע הדברים אנחנו צריכים לסיים אותו מהר. אנא לדבר בקצרה. בבקשה, גברתי המנכ"לית. ברוכה הבאה.

שלום לכולם. כמו שאמר חבר הכנסת חרמש, האירוע שהיה היה מאוד חריג, והוא היה חריג בתחומים רבים, הן בערכי הטמפרטורה, הן במשך ימי הקרה, הן בפרישה הגיאוגרפית מהגליל העליון ועד הערבה התיכונה והן בעוצמת הפגיעה. אנחנו מדברים על מאות אלפי דונמים ועל מספר ענפים מאוד רחב: ירקות, פירות, דגים, פרחים. אנחנו מדברים על אלפי חקלאים.

מה סדר הגודל של הנזק?

זו השאלה, ותיכף אתייחס לזה. חוק אסון טבע בוטל בחוק ההסדרים לפני שנתיים, ומאז, להוציא ענפי המטעים, אנחנו עומדים חשופים. הכנו מודל של ביטוח משולב, ביטוח נזקי טבע ואסון טבע. עוד לא הגיע לשולחן הדיונים, אבל אנחנו ערוכים עם ההצעה הזאת.

למזלנו, רוב רובם של החקלאים היו מבוטחים. כל מגדלי הירקות, מגדלי הפירות, מגדלי ההדרים, 50% ממגדלי הפרחים ו-75% ממגדלי הדגים היו מבוטחים ברמות שונות של ביטוח. הבעיה היא שהביטוח מדבר בהוצאות ייצור, לא באובדן הכנסה. לכן הכיסוי, במקרה הטוב, הוא של חלק מהוצאות הייצור.

זה מביא את רוב החקלאים לסכנה של פשיטת רגל. כדאי להזכיר את זה. לא מדברים על סטטיסטיקה, מדברים על אנשים.

אנחנו מדברים על נזקים מאוד כבדים, לחלק מהחקלאים זה פשוט לחדול. אנחנו מדברים עם האוצר על המספר תחומים. קודם כול, כיסוי אובדן העונה הזאת על מנת לכסות את ההתחייבויות שנוצרו ולא יוכלו להיות מכוסות על-ידי יבול השנה. אנחנו מדברים על סיוע מיוחד במענק. הקומה השניה, בשביל שהחקלאי יוכל להתארגן לעונה הבאה, מדברים על סיוע באשראי, בעברות מדינה, עם גרייס בפרישה לשנים, שהחקלאי יוכל לעמוד בהתחייבויות. נושא נוסף שאנחנו מדברים עליו הוא תוספת מענק מנהלי למינהלת ההשקעות על מנת לאפשר לחקלאים להשקיע בגורמים שיקלו להתמודד עם קרות נוספות.

הנושא הרביעי הוא נושא של ביטוח. בביטוח יש מספר דברים שאנחנו בודקים. קודם כול, את האפשרות החוקית לחייב כל חקלאי בביטוח.

מה פירוש לחייב? יידע שיש ביטוח חובה, ויידע כל אדם שלא ישתמש בביטוח החובה שלא יהיה זכאי לפיצוי. זה הכול. חקלאי שיאמר שיש לו ביטוח מסובסד והוא לא משתמש בו, יידע שהוא לוקח את גורלו בידיו.

למרות זאת, אנחנו כן רוצים לבדוק את החוקי לחייב את החקלאים. אנחנו רוצים לבדוק את הנושא החוקי של התליית שירותי משרד החקלאות בשירותי ביטוח, ולעבוד על הנושא המשולב של ביטוח נזקי טבע ואסון טבע.

לסיכום, עד שינוי החוק במסגרת חוק ההסדרים, במקרה הזה ללא שום ספק הנושא הזה היה בא להכרעת הממשלה, וללא כל ספק אירוע כזה היה מקבל טיפול של אסון טבע. באסון הטבע האחרון שהוכרז הייתה תוספת סיוע לחקלאים שנפגעו בהיקף של 40% מעבר להוצאות הביטוח. נתפסנו בין הזמנים, עוד לפני שבנינו את התחליף לחוק. לכן, אנחנו חייבים לקבל את הסיוע לכיסוי העונה שהופסקה במענק ולהתארגנות לעונה הבאה באשראי. תודה.

על אילו סכומים מדובר?

הבעיה הגדולה שלנו היא שאי-אפשר עדיין לאמוד. למשל, שיבולי החיטה אמורות להשתבל בעוד חודש.

תני לי סדר גודל.

נכון להיום, מהנתונים שיש בידינו, יש נתונים מוצקים על כ-550 מיליון. אבל יושב כאן מנכ"ל קרן נזקי טבע, שהוא בוודאי יתייחס לכך.

לא גמרו את השמאויות. יש דברים שעוד לא בפנים.

אנחנו נותנים מודל סיוע, עליו נקבל הסכמות. אנחנו חייבים לקבל עליו החלטות מיידיות, ויכול להיות שיצטרכו לעשות התאמות בהמשך הזמן.

ה-550 מיליון זה כרגע מספר רשמי, אבל יש לקחת בחשבון שיש גם נזקים עקיפים וגם כאלה שיתבררו בהמשך, כמו בענף הדגים, במטעים, כולל בתי אריזה. זה יכול להגיע גם ל-700.

תודה. בבקשה, אדוני.

האירוע הזה הוא קשה שאנחנו מכירים בהיסטוריה שלנו. הפעם האחרונה בה נמדד אירוע דומה הייתה בשנת 72'- 73'. בדצמבר 1972 הייתה קרה מהסוג הזה, ובסך הכול במהלך הזה רוב החקלאים מבוטחים, למעט ענפים מסוימים כמו ענף הפרחים והמדגה, ואולי עוד גידולים שלא נכנסו פנימה, שהם משהו שולי בחקלאות ולא מכירים אותם כענפים. בסך כול יש ביטוח לכולם, נעשה שמאות לכולם והחקלאים יקבלו פיצוי בקטע המבוטח יחסית מהר.

קיבלנו 6,000 הודעות נזק עד אתמול, וקשה היה להעריך את גובה הנזק הסופי. הערכנו נזק ראשוני שנשלם בסדר גודל של 260 מיליון שקל. ההערכה הזאת יכולה להשתנות בצורה מהותית עם המשך התקדמות הנזקים. כדי לסבר את האוזן, חלק גדול מהנזקים אלה מטעים, כמו אבוקדו ובננות, שכרגע לא יודעים אם הנזק יהיה קטן או מאוד גדול. אם באביב יתברר שצריך להחליף מטעי אבוקדו בהיקפים גדולים, הנזק הופך להיות הרבה יותר גדול ממה שחשבנו. יש לנו את ענף המדגה, שהדגים שקעו בבריכה ועד שלא יפרקו הבריכות לא נדע מה גובה הנזק, ותפוחי אדמה. יש הרבה מאוד גידולים שנראה עם הזמן. ההערכה שלנו הייתה למיטב ידיעתנו. עדיין לא חווינו חוויה כזאת, הערכנו שזה יכול להיות 260 מיליון, אולי זה יהיה הרבה יותר.

למה אתם לא ממליצים בפני הממשלה להכריז על אסון טבע?

הם ביטוח, הם לא יכולים להכריז.

החוק שונה, ועל פי החוק היום אפשר להכריז אסון טבע רק לנזקי תשתית, לא לנזקי יבול, לא לנזקי צמחים, לא לנזקי רווח.

למה עשו את זה? מה מכסה היום, הביטוח?

יש היום למטעים נזקים רב-סיכוניים. ביטוח שבו הממשלה משתתפת.

הכיסוי לזה היה צריך להיות בביטוח, ולא הספקתם לעשות את הביטוח.

הוחלט על ביטוח רב סיכונים, אבל מדברים על כיסוי חלק מהוצאות הייצור. לא כל הוצאות הייצור, ובטח לא רווח.

בתחשיבי הוצאות הייצור לא נלקח בחשבון אף פעם הנזק המערכתי הגדול שיש בחקלאות. היום, כשהרבה מאוד חקלאים ניזוקו, כשצריך לשתול מחדש שתילים, לא בטוח בכלל שיש שתילים, ולכן נגרם נזק נוסף. אפילו בירקות ופרחים, הלכה העונה – איפה אובדן ההכנסה של המגדל.

והיכולת להתחיל שוב.

נכון. זאת אומרת, יש פה נזקים נוספים הקיימים על הביטוח השוטף.

תודה. חבר הכנסת אורון, בבקשה.

שאל חבר הכנסת סלומינסקי מה התפקיד של הדיון היום, הרי אנחנו לא יכולים לחתום על אף שיק, וגם אם היינו יכולים אנחנו לא יודעים על כמה לחתום. אני חושב שצריך להיות ברור לוועדה - נדמה לי שזה ברור למשרד החקלאות, לא בטוח שכבר ברור בממשלה - שבאירוע שבו מדובר, התבניות הקיימות לא פותרות אותו. לא בגלל רצון רע של מישהו, אלא קוצר ראות. מתברר שביטוח רב סיכונים, שהוצע כתחליף למנגנון של אסון טבע, לא מכסה, ומר גינסבורג אמר עכשיו מה הוא לא מכסה. יש מגזר או חלקים שלא מבוטחים לחלוטין, ואי-אפשר להגיד שזה לא מעניין אותנו, כי אם תהיה שם קריסה היא תשליך למקומות אחרים. חבר הכנסת ריבלין אמר "לא ניתן", אני מציע להיזהר באמירה הזאת, למרות שאני לא מתעלם מהבעיה. היה מנגנון ביטוחי, היה גם מנגנון ביטוחי שיש בו השתתפות ממשלתית. יש ויכוח גדול על גובה ההשתתפות הממשלתית. אבל הכלים האלה לא עובדים, הם לא יכסו את הבעיה היום.

מנכ"לית משרד החקלאות תיארה את הכלים שהם עובדים עליהם, אבל אני יודע מה יהיה בשלב הבא. עכשיו יתחיל משא ומתן, שאסור שיימשך הרבה זמן. שהממשלה תגיע לעמדה, ואז התפקיד שלנו הוא להגיד שאם הממשלה - מה שאני מאוד מפקפק - תגיע לעמדה שאפשר יהיה להגיד שהיא סבירה, אפשר להמשיך. עכשיו גם ברור, פחות או יותר, מה שלושת המרכיבים לפתרון. יש את מרכיב הפיצוי, מרכיב של אשראי, ואוי ואבוי אם האשראי עוד פעם יחליף פיצוי, כי אז אנחנו דוחים את העניין לתקופה קצרה.

זה חלק מהשינויים שחלים בחקלאות. בתעשייה יש ביטוח סיכונים, יש ביטוח נזק תוצאתי, יש מנגנונים שלמים. החקלאות נעשית יותר ויותר תעשייה, גם בהיקף ההשקעות, גם בצורך להבטיח אותן, והכלים האלה הם הרבה פחות משוכללים. למשל, הנושא של נזק הוצאתי, למשל נושא אובדן הרווחים.

זו שאלה של פרמיה.

זה בסוף ייגמר בפרמיות, שהחקלאים הלא חזקים לא יוכלו לעמוד בהן. זה יכול להיות מכשיר שיביא עוד פעם לתהליך מאוד בעייתי שקורה היום בחקלאות, שיעופו החוצה חקלאים שאנחנו רוצים שימשיכו להיות חקלאים, מסיבות שונות, אבל הם לא יעמדו בהוצאות. פה נכנס הוויכוח עד כמה המדינה, בקומות מסויימות, נכנסת בתשלום הפרמיה.

אתה יכול להתחלה ולהגיד מה אנחנו צריכים לעשות?

אנחנו צריכים לתת גב לחברים שמנהלים את המשא ומתן, לדרוש מהם לבוא לפה בעוד שבוע ולהגיד לנו איפה המשא ומתן עומד, לראות מהם הפערים האמיתיים ולהתחיל לדפוק.

תודה. חבר הכנסת ריבלין, בבקשה.

דנו הבוקר בנושא רעידות האדמה, דבר שלגבי רובנו הוא לא מוחשי. אנחנו לא יכולים לכמת את זה. לצערי הרב, את נזקי הטבע אנחנו רואים. אנחנו מדינה שהבסיס העיקרי של הקמתה היה ההתיישבות, שהייתה המימוש האמיתי של הציונות – למרות שהיו הרבה יהודים טובים שהתפללו, ותפילתם עזרה, כי עובדה שהחקלאים הגיעו. אני מודה שיש לי קשר גדול לחקלאות, משום שהבוקר הודיעה לי אשתי שאכלתי את האבוקדו האחרון שנקטף לפני הקרה.

קיימנו פה דיון בנושא הזה בזמן שביטלו בחוק ההסדרים, ואמרתי את דברי כבר שם, שאנחנו לא יכולים לוותר על זה, כי כשנעמוד בפני מכה שתגיע אלינו, צריך להמשיך לקיים. התנגדתי אז, אבל זעקתי לא נשמעה.

לדעתי, אנחנו צריכים עכשיו להיות שותפים בתהליך, ולהזמין את שר האוצר או את מנכ"לו או את ראש אגף התקציבים או את שלושתם יחד לכאן. לומר להם שהכנסת או ועדת הכספים רואה בדאגה רבה את עתידה של החקלאות, לא לטווח של 50 שנה, לשנה הבאה. אנחנו רוצים לדעת איך אנחנו מקדמים את הדברים.

אשכלל את הצעתך. נעשה את זה בכתב ונבקש ממנו לבוא בעוד שבוע עם תשובות.

אנחנו מבקשים להזמין לדיון ממצה, אבל מוקדם ככל האפשר, כדי שנעמוד לעזר. אחרת משרד האוצר יגיד למשרד החקלאות: יש לך תקציב, טפל בעניינים האלה. אני אומר לך שלמשרד החקלאות אין בתקציבו שום יכולת לתת מענה, אפילו לכדי 25% מהבעיות הקיימות. בקרן הביטוח יש 260 מיליון, אם מדובר ב-700 מיליון אתם רואים מה הפער. צריך למצוא את המקור התקציבי.

עזרה לענפי המשק, יש שם ארבעה מיליארד.

צריכים להסביר למשרד האוצר שכל עיכוב יביא אותנו למצב שבו נצטרך להוסיף. יפה שעה אחת קודם. אפשר לשלוח מכתב - - -

בעוד אתה מציע, מנהל הוועדה כבר התחיל לנסח מכתב.

מה שקורה בארצות הברית, ברגע שיש אסון כלשהו הנשיא מחליט והסנאט מאשר. הופתעתי לשמוע שאסון טבע מוגדר פה רק דבר שקשור לתשתיות. אני כבר רוצה לשנות את החוק הזה.

דבר שני, הברבור שילך וייעשה עם התהליכים הרגילים לא עובד. הכוח היחיד של הוועדה הזו הוא ללחוץ בצורה עקיפה על מקבלי ההחלטות. לצערי, המערכת כל כך סבוכה עם ביורוקרטיה ופוליטיקה, שהיא לא מביאה לתוצאות רצויות, וזאת הבעיה האמיתית של ישראל.

לכן, אני תומך בעצתם של שני חבריי הוותיקים, חברי הכנסת אורון וריבלין. הדרך היחידה היא מכתב ואם לא- תגובה. אחרת ימשיך כל התהליך, שמבזה גם את הכנסת וגם את הביורוקרטיה הממשלתית.

תודה. חבר הכנסת וילן, בבקשה.

לא אכנס לויכוח המהותי, אבל אין ספק שהמדינה התנערה, ומכרו לנו קצת חתול בשק. זה סביר להיקפים קטנים, לא למכה כזאת. התחיל משא ומתן, אני די סקפטי לגבי תוצאותיו. הבעיה איננה עזרה ראשונה, אלא התמיכה הכוללת.

לכן, אני מציע לקבל את ההצעה של חבר הכנסת ריבלין עם השיפור של חבר הכנסת אורון. אנשי האוצר צריכים לדעת שאם לא יתנהל משא ומתן רציני, עם סדרי גודל סבירים, 20,000 חקלאים בכל רחבי המדינה יהיו בבעיה רצינית. למרות ששר האוצר אמר לי שהוא ראה מה קרה בנגב, איך נשרפו שתילים ומה המשמעויות, אני מציע שהוועדה הזאת תוציא את המכתב, ונבקש שתוך שבועיים יבואו לכאן עם פתרונות. אנחנו חייבים לתת גיבוי אמיתי, כי זה סדר גודל של קטסטרופה. אם לא יהיה את הגיבוי אז במקום 20,000 בעוד שנה יהיו 15,000.

מה תיקון החוק?

זה מורכב. אין זמן לקיים עכשיו דיון על הביטוח. אבל זה אפשרי. המדינה רצתה לברוח מביטוח נזקי טבע, וזאת הייתה הצעת פשרה. זה הכול נובע מאיך המדינה לא תשלם כסף. אתה סוגר את החלון, נפתחה הדלת, ותאלץ לשלם הרבה יותר כסף. זה ויכוח מאוד גדול אתם, הוא נמשך הרבה מאוד שנים. הפתרון שהלכו עליו היה כאילו קו הגנה, צריך להתחיל אותו מההתחלה. אני מקווה שגם להם ירד האסימון.

העבודה של גברת שאלתיאל נכונה. אם היא יוצרת היום ביטוח שמשלב אסון טבע עם הנזקים האלה ומגיעה להסכמה, אז פתרון ביטוחי.

תודה. נציג האוצר בבקשה.

קודם כול, אני רוצה להבהיר לחברי הוועדה שאין פה שום כוונה לעכב את התהליך. אנחנו נמצאים בדיונים עם משרד החקלאות, והם יעידו על זה.

הבקשה היא לא של משרד החקלאות אלא שלנו.

בוודאי. אין לנו כוונה לא לעכב ולא למרוח. החוק מבהיר לא רק שניתן לתת פיצוי על תשתיות של חקלאות, אלא גם על דברים שהם לא ברי ביטוח. אומנם הצו עוד לא יצא, אבל הכוונה היא שאפשר להעביר דרך החוק פיצוי למה שהוא לא בר ביטוח, ולכן אין צורך לשנות אותו.

אבל הכול בר ביטוח, כל היבולים.

אל תשכנע אותו כרגע. אחרי שהם ישלמו אז תדבר. קודם כול תכניס את זה בחוק.

כבר היום משלמים מעל 80 מיליון שקלים בשנה השתתפות בפרמיות ביטוח לחקלאים. אין כוונה להקטין את זה. נשמח שיותר ויותר חקלאים יעשו ביטוח כמה שיותר רחב. אין כוונה להפקיר את החקלאים. מצד שני, צריך לזכור שאנחנו צריכים לעודד את החקלאים לבטח, וחקלאים שלא ביטחו, כמו שאמר חבר הכנסת ריבלין, לא צריכים לקבל פרס על זה.

תודה רבה. אנחנו מאמצים את ההחלטה שהציעו חברי הכנסת ומוציאים מכתב לשר האוצר. נמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.