PAGE
9
ועדת הכספים
6.2.2008
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ל' בשבט התשס"ח (6 בפברואר 2008), שעה 10:10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 02/09/2008
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008
פרוטוקול
סדר היום
צו בנק ישראל (ביטול מעות) (5 אגורות), התשס"ז-2007
נכחו
¶
חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
חיים אורון
יצחק בן ישראל
אבישי ברוורמן
אבשלון וילן
שי חרמש
יעקב ליצמן
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים
¶
מרדכי פיין
- הממונה על מחלקת המטבע, בנק ישראל
ערן מאירי
- יועמ"ש ומזכיר רשת שופרסל
ישראלה מני
- סמנכ"לית אגף כלכלה, איגוד לשכות המסחר
נמרוד הגלילי
- מנהל תחום רשתות שיווק, איגוד לשכות המסחר
עירית פיליפ
- איגוד רשתות השיווק, הריבוע הכחול
היו"ר סטס מיסז'ניקוב
¶
בוקר טוב, אני פותח את הדיון בנושא צו בנק ישראל (ביטול מעות) (5 אגורות), התשס"ז-2007, שאושר ב-1.1.2008. מסתבר שהצו הזה בוטל ב-1.1.2008 – חבר הכנסת ריבלין ניהל את הישיבה הזאת, אני הייתי בשליחות בצפון - ולא הייתה התייחסות של לשכת המסחר, וכנראה גם שבנק ישראל לא לקח בחשבון את כל ההשלכות של הדבר הזה על כל מיני דברים. לדוגמה, פיקדון על בקבוקים שהוא 25. מה קורה עכשיו? יעגלו את זה כלפי 30 אגורות? יעגלו ל-20 אגורות?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב
¶
אני רוצה לשמוע את נציגי בנק ישראל ונציגי לשכות המסחר, ונראה איך אנחנו יכולים לטפל בעניין הזה.
מוטי פיין
¶
חבר הכנסת וילן דיבר על האגורות הבודדות, שהוא הגיש הצעה לבטל אותן. אנחנו נגד הדבר הזה. למרות שהאגורות הבודדות בוטלו פיזית כבר בשנת 91', מבחינת רישומית ומבחינה תמחירית הן חיות וקיימות. בדקתי עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המחירים של רוב המוצרים הבסיסיים, מוצרי יסוד, דלק, חשמל. רוב המחירים של חלב, לבן, דלק נקובים באגורות בודדות.
מוטי פיין
¶
חבר הכנסת ליצמן, כל מה שבוטל זה רק המטבע פיזית, כשמשלמים במזומן. אילו היו מבטלים את הרישום, זה בהכרח היה מביא לעיגול מחירים מראש.
יעקב ליצמן
¶
למה ביטלת שקל ישן? למה אתה לא נותן לכל מי שיש לו שקל ישן לקבל חדש במקומו? כי אמרתם שזה בוטל אז זה בוטל. אם אמרתם שלא משתמשים יותר – אל תשתמשו.
מוטי פיין
¶
אבל אם אתה משלם בכרטיס אשראי נוקבים לך עדיין באגורה בודדת. בחשבון הבנק מנכים באגורה בודדת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב
¶
חבר הכנסת ליצמן, אתה שואל: אם המחירים נקובים באגורות בודדות, למה אתה לא מקבל עודף באגורות?
יעקב ליצמן
¶
אדוני היושב ראש, כל מטבע שבוטל עד רגע זה, עברה תקופה מסוימת עד שיצא מהמחזור אם זה שקל ישן, לירה או דינר. השאלה שלי היא למה שם ביטלו? ביטלו הליך חוקי של המטבע, והיום לא תעזו לפרסם מחירים בשקל ישן.
מוטי פיין
¶
זה לטובה, כי אחרת היו מעגלים את המחיר כלפי מעלה. אם מחיר של מוצר מסתיים בשתי אגורות, קנית עשרה מוצרים אז הגעת ל-20 אגורות. אז הכול בסדר. גם אם תשלם במזומן תשלם 20 .
מוטי פיין
¶
ב-5 אגורות זה אותו דין כמו באגורה אחת. בוטל המטבע הפיזי, כל תחשיב ימשיך להיות נקוב ב-5 אגורות. רק אם תשלם במזומן, ובמקרה נפלת על סיכום שמסתיים בספרה חמש, זה יעוגל כלפי מעלה. אם נפלת על 3 או 4, שהיה מתעגל ל-5, עכשיו זה יתעגל כלפי מטה. אם נפלת על 6 או 7 זה יתעגל למעלה.
מוטי פיין
¶
פיקדון על הבקבוק מחייב התאמה. אני מבין שבמקרה זה נקוב ב-25 אגורות, אז יעגלו ל-30 או שיעשו הסדרים אחרים, כמו כפולות של שניים.
ישראלה מני
¶
קודם כול, אני רוצה להגיד תודה על כינוס הוועדה. אני יודעת שאנחנו לוקחים זמן גם לוועדה וגם ליושב ראש הוועדה, ואני מודה לכולם.
בראשית הדברים אני רוצה להעיר הערה כללית. חבר הכנסת מיסז'ניקוב והוועדה היו עדים לשנה שלמה שבה המגזר העסקי נמצא בדיונים עם משרדי הממשלה ועם ועדת הכספים לפתרון אקוטיות בכלכלת ישראל: שווי שימוש, מס הכנסה שלילי, פנסיה. שם חשבו שחשוב להתייעץ עם המגזר העסקי לפני שעושים שינויים מהותיים שעשויים לשנות את כלכלת ישראל. פה, בנושא הזוי לחלוטין, לא חשבו שצריך להתייעץ עם המגזר העסקי. בואו נקבל החלטה – ואני פונה כרגע בשם המגזר למגזר הציבורי - שלמגזר העסקי יש ידע בדברים מסוימים, שלמגזר הציבורי אין ידע בו. לכן, כדאי שהמגזר הציבורי יחליט - - -
ישראלה מני
¶
נמצאים פה נציגים של המגזר העסקי, שהם בפועל אלה שנתקלים עם הלקוחות. יש כמה סעיפים רלוונטיים. קודם כול, יש חברה אחת שעסוקה בעדכון הקופות של כל המגזר העסקי, קוראים להם "ריטליקס". דיברנו עם הסמנכ"ל של "ריטליקס", והם נותנים הערכה של חודשיים ימים לתיקון כל הקופות בכל הארץ לעניין ה-5 אגורות, כי זה מאוד מהותי במכירות במזומן.
הבעיה הייתה שברגע שבנק ישראל הגיע עם זה לוועדת הכספים, זה נכנס לתוקף באותו יום. הגיעו עם זה ב-1.1.2008, וזה נכנס לתוקף ב-1.1.2008.
ישראלה מני
¶
עשו עבודת מחקר קלה. בשנים קודמות, כשבנק ישראל ביטל אגורות למיניהן, למשל בשנת 1984, זה פורסם ב-1 בפברואר, וזה נכנס לתוקף ב-31 במרץ - חודשיים הארכה. פעם קודמת, ב-1985 זה פורסם ב-25 בינואר, לכניסה לתוקף ב-28 בפברואר. הפעם האחרונה הייתה ב-91', זה פורסם ב-24 בפברואר, לכניסה לתוקף ב-1 באפריל. קרי, לבנק ישראל יש מספיק ניסיון בביטול מעות, והוא יודע שהוא צריך לתת הארכה. פה, משום מה, לא רק שבנק ישראל לא נתן הארכה ולא התייעץ עם המגזר העסקי, הוא גם עשה את זה באותו יום בדיוק. זה עניין ראשון. הבעיה היא בקופות. כפי שאמרתי, בדקנו עם "ריטליקס" והאם אמרו שזה לוקח לפחות חודשיים.
דבר שני, שהוא באמת הזוי, בחוק הפיקדון סעיף 2ב יש הגדרה שאומרת: 25 אגורות פר בקבוק. מחר אני מגיעה לשופרסל ויש לי 30 בקבוקים כאלה, אבל אני רוצה לעשות כסף על חשבון שופרסל, אז אני מכניסה כל יום בקבוק אחד, ואקבל 30 אגורות פר בקבוק. תדעו לכם, מדובר ב-400 מיליון בקבוקים בשנה.
הצו של בנק מגדיר איך מעגלים. הצו אומר שמ-50 מעגלים כלפי מעלה.
ישראלה מני
¶
אנחנו מדברים על 400 מיליון בקבוקים, שהם 20 שקלים. על מה? על זה שלא הספקנו לשנות את חוק הפיקדון בוועדת הכלכלה? הרי זה ממש הזוי. כל מה שאנחנו צריכים זה חודשיים הארכה. אנחנו הולכים לוועדת הכלכלה לבקש תיקון לחוק הפיקדון, להוריד את הסכום ל-20 אגורות או לחליפין לבקש להחזיר שני בקבוקים יחד, כדי שאנחנו, כמגזר עסקי, לא נצטרך לשלם על זה את הדלתות.
אבשלום וילן
¶
פרט לחוק הפיקדון, שהוא בעיה ספציפית, העיגול למעלה או למטה בדרך כלל מתאזן. כלומר, אין בעיה. אם מישהו יחליט לתבוע על שלוש אגורות – דיברת קודם כמה עולה עורך דין לדקה - אז זה לא כלכלי.
ראובן ריבלין
¶
מהיום ידעו כולם שצריכים לגבות 30 אגורות כדי להחזיר 30 אגורות. זה הכול. צריך את המטבע של 5 אגורות לצורך תקופה שבה יסתגל המשק לשינוי.
סמדר אלחנני
¶
הבעיה שהציגה הגברת מני היא בעיה ספציפית, שלא נתנו עליה את הדעת. אני רוצה להתייחס לבעיה עקרונית בחוק בנק ישראל, שקובע שסכום שמסתיים ב-5, שניתן לעגל אותו כלפי מעלה או כלפי מטה – זה אותו מרחק - יעוגל תמיד כלפי מעלה. זו בעיה עקרונית שמתבטאת כשצריך לשלם. רק המעה בוטלה, החישובים עד אלפיות האגורה.
יש לזה פתרון. דבר ראשון, צריך לשנות את חוק בנק ישראל, ולא לחכות לתיקון הכללי שמחכים לו כבר חמש שנים. זה צריך להיעשות מיד. יש פתרון מתמטי לדבר הזה, והא שקובעים כלל לעיגול סכומים. הכלל אומר שמספר שמסתיים ב-5 יעוגל תמיד כלפי המספר הזוגי הקרוב. בנייר שחילקתי לכם הבאתי גם דוגמה מספרית. התיקון צריך להיעשות מיד, יחד עם הטיפול בדבר הזה. מצאתי גם שבתוכנת אקסל, שכולם משתמשים בה, מעגלים כלפי מעלה. גם על זה צריך בנק ישראל לתת את הדעת.
ראובן ריבלין
¶
הצעתי היא זו: אנחנו מאשרים את בקשת בנק ישראל, וקובעים תקופת מעבר של חודשיים. ש-5 האגורות יישארו בתוקפן עד 1 במאי.
מוטי פיין
¶
אני לא משפטן, אבל 5 האגורות בוטלו מבחינה משפטית. זה פורסם ברשומות. כדי להחזיר את המטבע הזה למחזור צריך לעשות את המטבע מחדש, לעשות את כל התהליך הפרוצדורלי: מועצה מייעצת של בנק ישראל, אישור של שר האוצר, אישור של הממשלה. כל הדבר הזה מההתחלה. זה לוקח הרבה יותר מההתארגנות שמבקשים. חלף כבר למעלה מחודש ממילא, ואני מבין שההתארגנות היא בעיצומה. נכון?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב
¶
הבעיה היא אחרת. גם אם קיים מלאי במחזור, הם צריכים לקבל את כל האישורים שהוא פירט. זאת הבעיה. צריך להדפיס מטבע.
חיים אורון
¶
הוא קיים במלאי. צריך להפוך אותו מחדש להליך חוקי, וזה ייקח זמן. השאלה היא אם אי-אפשר ששני אנשים ידברו בטלפון ויגמרו תהליך כזה בשלושה ימים, ויאריכו מה-1 בפברואר לחודשיים ובא לציון גואל.
נמרוד הגלילי
¶
המטבע בוטל, וכך זה ברשומות, ולבנק ישראל אין מנדט להחזיר את הגלגל אחורה. מה שמוצע לכאורה זה ללכת להנפקת מטבע חדש. הנפקה חדשה של מטבע, ואחר כך נבוא לכאן שוב כדי לבטל אותו. על זה מדובר.
מוטי פיין
¶
פרסמנו כבר בחודש יוני, ופנינו לממשלה ביולי כדי לקיים את התהליך. היו דיונים, ב-11 בנובמבר הממשלה אישרה את זה. כל התהליך והצעת החוק היו שהמטבע יבוטל מ-1.1.08, כדי לתת לכולם מספיק זמן להתארגן. התגלגלו כך הדברים שזה הגיע לוועדת הכספים של הכנסת רק ב-1.1.08, עם כל החוק כפי שהוא. לנו לא הייתה שום התנגדות שזה יופעל ב-1 במרץ או ב-1 באפריל. כך זה התגלגל, כך החוק עלה, ומבחינה טכנית אתם תקועים בגלל הבעיה הזאת.
כדי לתקן את הבעיה הטכנית הזאת לא ניתן לעשות שום דבר. למה? משום שכדי להכניס את המטבע הזה למחזור מחדש יש תהליך שיארך חודשים, מעורבים בו המון גורמים, כולל הממשלה, ועדת הכספים.
מוטי פיין
¶
עבודה מקיפה, כולל סקרים אצל הקופאים של רשתות המזון. איש לא העלה את הבעיה שאתם לא ערוכים.
ערן המאירי
¶
מצב היום הוא כזה שלא נתתם פתרון לנושא של 25 אגורות. מה לעשות, יש דבר חקיקה אחר, שבנק ישראל שכח אותו. חוק הפיקדון הוא חוק של כנסת ישראל, שבנק ישראל מתעלם ממנו כרגע. האם בגלל הטעות הפרוצדורלית, שהבנק שכח, עכשיו אנחנו תקועים עם חוק פיקדון וכל רשת צריכה להחזיר לכל בן-אדם 30 אגורות עבור כל בקבוק ולהינזק מזה? לא נראה לי שזה הגיוני.
יותר מזה, בכל המקרים הקודמים בחוק ניתנו חודשיים או שלושה חודשים מיום שזה פורסם.
ערן המאירי
¶
היום האזרח מודע גם לאגורה, תתפלא. אנשים דורשים היום גם אגורות מרשתות השיווק, ובצדק. אבל היום קופה ברשת השיווק מתוכנתת להיפתח רק בחמש אגורות. זאת אומרת, נותנים היום שיקול דעת לכל הקופאים והקופאיות בכל רשתות השיווק להחליט כמה עודף לתת ללקוח. זה לא הגיוני, זה יוצר מצב של מהומה בקופות, אין התאמות במספרים, והכול בגלל איזשהו - - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב
¶
אנחנו לא מגיעים היום לפתרון, אבל גם אי-אפשר להשאיר את זה ככה. בנק ישראל קבע משהו בלי להתייעץ עם המגזר העסקי, וזה לא תקין.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב
¶
אני מציע שעד השבוע הבא תשבו עם לשכות המסחר, כמייצג של כל הארגונים הכלכליים, תלבנו את הנושא ותגיעו לפתרון. ועדת הכספים מבקשת להגיע לפתרון מוסכם בנושא הזה.
תודה רבה, אני נועל את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:40.
