PAGE
26
ועדת הכספים

29.1.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ב בשבט התשס"ח (29 בינואר 2008), שעה 10:30

הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20) (הגבלת תקופת התחולה), התשס"ח-2007

חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב - היו"ר

זאב אלקין

חיים אמסלם

יצחק בן-ישראל

אבישי ברוורמן

אבשלום וילן

יעקב ליצמן

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

עתניאל שנלר

יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד מיכל דויטש-הנר, מנהלת מחלקת חקיקה, רשות המסים בישראל

פרידה ישראלי, הממונה בפועל על הכנסות המדינה, משרד האוצר

אריק פרץ, סגן בכיר לממונה על שור ההון, משרד האוצר

ענת פייער, אגף שוק ההון, משרד האוצר

עו"ד טליה דולן, משרד האוצר

ליאת שדמי, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד דלית זמיר, משרד המשפטים

נדב הכהן, לשכת רואי חשבון בישראל

עו"ד איתן צחור, לשכת יועצי המס

ד"ר אלי גילבאי, איגוד הבנקים בישראל

מאיר אסרף, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

שגית אפיק

ענת מימון

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20) (הגבלת תקופת התחולה), התשס"ח-2007

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מספר 20) (הגבלת תקופת התחולה), התשס"ח-2007.

קיים חוק התיאומים חוק שנקרא חוק תיאום אינפלציוני שבזמנו קראו לו חוק האינפלציה. חוק האינפלציה נולד כאשר הוועדה הייתה בראשותו של עוזי שטיינברג שהיה נציג מס הכנסה. לאחר מכן אמרנו שנשפץ אותו ונסדר אותו, והוקמה ועדה נוספת, ועדת סוארי שהביאה את חוק התיאומים בתנאי אינפלציה.

זה היה ההפך. קודם סוארי ואחרי כן שטיינברג.

אני מתנצל. הוותיקים בינינו שיושבים כאן – יושבת כאן הממונה על הכנסות המדינה, פרידה ישראלי ועבדכם הנאמן – ניגנו על כינורות החוק הזה. החוק הזה נולד כאשר האינפלציה במדינת ישראל הרקיעה שחקים במאות אחוזים בשנה. לדוגמה, המדד היה עולה מחודש לחודש ב-24 אחוזים והוא בא לתת תרופה איך להביא את ההכנסה שמשלמים עליה מס לערכים ריאליים, לנטרל ממנה את האינפלציה.


מה קורה היום. קודם כל, חיינו בקופסא הקטנה שלנו אבל נפתחנו לעולם הרחב עם השקעות בחוץ ועם עסקים בחוץ. החוק הזה בחלק מהמקרים אפילו גורם לעיוותים ולכן התקבלה החלטה, אני לא רוצה לומר לבטל אותו או להקפיא אותו אלא להרדים אותו בתרדמה כך שהמשק הישראלי ישדר ריאליות כאשר אין אינפלציה.
בנוסף לכך, לאחר בדיקות שערכנו לא ראינו שום קשר בין עליית מחירי העגבניות והמלפפונים לפעילות במשק בארץ ובחוץ לארץ.


לכן הגענו לכלל מסקנה להביא את הצעת החוק לבטל אותו. לכן אנחנו כאן ואנחנו מבקשים לבטל את החוק.

מה יקרה אם תהיה אינפלציה שלילית?

אנחנו לא מוחקים את החוק מספר החוקים אלא אנחנו מרדימים אותו בהוראת שעה.


לא הלכנו אוטומטית לביטול החוק אלא השקענו חשיבה – משרד האוצר, בנק ישראל גופים רבים אחרים לרבות לשכת עורכי הדין, לרבות לשכת רואי חשבון שהם צלע מרכזית כאן, גופים ציבוריים במשק – ואכן הגענו לכלל מסקנה אחרי כל העבודה שעשינו להביא את הצעת החוק שמוצגת כאן היום, לבטל את החוק.

כפי שאמר יהודה, משנת 1982 נמצאים עם חקיקת מיסוי מיוחדת לתנאי אינפלציה. באותה שנה האינפלציה הייתה 132 אחוזים והיינו בשיעורים של מאות אחוזים בשנה. ככל הידוע לנו, אנחנו כיום מדינה בוודאי המפותחת היחידה בעולם שעדיין יש בה חקיקת מס, חוק מיוחד של מיסוי בתנאי אינפלציה כאשר החוק חוקק כתרופה למחלה שהייתה למשק הישראלי, כאשר בעצם המחלה הזאת כבר לא קיימת ולכן אין מקום להמשיך ולהחיל את הוראות החוק.


החשבונאות כבר עברה לפני מספר שנים לדיווח נומינלי והפסיקו את המנגנונים של ההתאמה גם בדוחות הכספיים של הפירמות. דבר נוסף שלקחנו בחשבון הוא שכאשר מדובר בשיעורי אינפלציה גבוהים, אזי לקחת בחשבון את מדד המחירים לצרכן זה קירוב נכון להשפעה של עלויות המחירים גם על פירמות. כאשר המדדים נמוכים, באמת עליית מחירי הצימרים בצפון או העגבניות, הביצים או החלב לא משקפים את הסביבה העסקית שהפירמות עומדות בפניה והם כבר לא מהווים קירוב טוב ונכון למחירים שרואות לפניהן הפירמות. לכן לפעמים חוק המיסוי, ההשפעות שלו שמחושבות לפי מדד המחירים לצרכן, לא רק שהן לא נכונות אלא הן עלולות גם לעוות.


לכן חשבנו שהגיע הזמן שנהיה כשאר העמים ונחסוך מעצמנו את מנגנון התיאום בשל אינפלציה.


נושא נוסף שלקחנו בחשבון הוא שבתקופת החקיקה של חוק המיסוי בתנאי אינפלציה היינו ב-61 אחוזים מס חברות בישראל, כאשר היה אפס מיסוי על יחיד בשוק ההון. זאת אומרת, היינו במצב שיחידים את הכסף שלהם היו משקיעים בשוק ההון בפטור ממס, ובתוך הפירמות לוקחים הלוואות שעולות 61 אחוזים. זאת אומרת, המשמעות של ניכוי ההוצאה היא חסכון של 61 אחוזים. היום אנחנו במתווה של ירידה במס חברות עד ל-25 אחוזים בשנת 2010 כאשר יחידים משלמים בשוק ההון 20 או 25 אחוזים על ההכנסות שלהם. זאת אומרת, כל הנושא הזה של שיווי משקל ורצון לקחת הלוואות כדי לממן את העסק, למשוך דיבידנדים מהפירמה ולקחת הלוואה , משתנה בצורה המשמעותית.


מה החוק שלפנינו. אנחנו בעצם מבצעים הגבלת תחולה לסעיפי חוק התיאומים בשל אינפלציה כאשר אנחנו משאירים בתוקף מספר הוראות מעבר נדרשות. הוראות המעבר שנדרשות, הנושא העיקרי הוא ניכוי בשל פחת כאשר אנשים קיבלו הצמדות של פחת משנה לשנה, ואנחנו קובעים לא שההצמדה תיפסק ונחזור לפחת המקורי אלא הסכומים שהוצמדו – הן של הפסדים והן של ניכוי בשל פחת שהוצמדו לתוך שנת המס 2007 – יישארו בערכם הצמוד לתום 2007 ויפסיקו להיות מוצמדים בעתיד.


כפי שאמרתי, יש מספר הוראות מעבר שנמצאות בתוך חוק התיאומים ויש מספר נושאים שלא נמצאים בתוך ההצעה ואנחנו רוצים יחד עם ההצעה להציג אותם. מדובר בנושאים שבמהלך התקופה ישבנו עם נציגים של ארגונים מקצועיים שונים וקיבלנו הצעות למספר תיקונים שצריך לבצע בחקיקה.


לפני שאני מדברת על שינויים, האם יש שאלות שרוצים להתייחס לגופו של עניין.

עוד לא הבנתי מה לב התיקון שאת מציעה ולא מה הוראות המעבר.

חוק המיסוי בתנאי אינפלציה מכיל בתוכו מנגנון שאתה משתמש לצורך הפעלת המנגנון במאזן של החברה, בהון, בהתחייבויות שלה ובסוגי הנכסים השונים. כאשר אתה מפעיל את המנגנון הזה, אחרי ההפעלה שלו, אתה בעצם מקבל תוצאה של הכנסה חייבת. במקום שהיא כפי שהיא שוטפת במשך השנה, אתה מקבל בעצם את ההכנסה החייבת במונחי סוף שנה. זאת המטרה של המנגנון הזה. אנחנו אומרים שאפשר להניח למנגנון הזה ולקחת את ההכנסה הנומינלית שחושבה לפירמה לפי הנתונים השקליים הנומינליים שלה ולא להפעיל את אותו מנגנון תיאום שמתאם לי את ההכנסה למונחי סוף שנה, שזאת התוצאה שלו. לגבי סכומים שהם היסטוריים, שעברו שיערוך על פני שנים, אנחנו לא חוזרים לסכומים המקוריים אלא נשארים בסכומים מעודכנים עד סוף 2007 ועוצרים.

מה יקרה אם האינפלציה תרים ראש?

השאלה היא מה זה תרים ראש. הסיפור של הוראות החוק הוא לא מקובל בעולם. כאשר מגיעים משקיעים מחוץ לארץ, לא יודעים מה זה חקיקה כזאת, הם צריכים לבדוק מה זה השפעות של חוק מיסוי בתנאי אינפלציה. יש תנאי אינפלציה בישראל? אנחנו רוצים לדבר באותה שפה שהיא היום השפה של החשבונאות. זאת אומרת, כאשר פירמה מכינה מאזן והיא אומרת כמה היא שווה לבעלי המניות, לנושים, לבנקים, היא בעצם מראה את הכל בשקלים נומינליים היום. הפסיקו את ההתאמה. אין סיבה שלצורך מס הכנסה הרווח יחושב בצורה שונה ממה שמקובל היום בעולם. אנחנו רוצים להפסיק את המנגנון הזה. הפסקה של הוראות החוק, מפסיקה את אותו מנגנון ועושה חישוב שאלה היו ההכנסות, כמה קיבלתי, אלה היו ההוצאות, מה הוצאתי, מחילה את הדינים ועושה את חישוב ההכנסה החייבת כפי שיש לנו על פי החוק בפקודת מס הכנסה והדינים האחרים.


אין משהו נוסף שאני יכולה להסביר חוץ מזה שאני מבקשת להפסיק את המנגנון. לא כתוב שהחוק מבוטל מספר החוקים אלא כתוב שסעיפי החוק יפסיקו לחול בתום שנת המס 2007, החוקי מושעים ויחולו הוראות המעבר כפי שאמרתי, הצמדות עד לתחילת 2007 של מה שהיה צריך. זה אומר שאם האינפלציה בעתיד תרים ראש – ו-3 אחוזים או 3.5 אחוזים זאת לא הרמת ראש שמצדיקה את ההחלה של הוראות החוק – ואם חס וחלילה, אנחנו לא צופים את זה, נגיע לשיעורים משמעותיים בצורה כזאת שתהיה חשיבה שיש מקום לחזור, זה יהיה.

על איזה אחוז את מדברת?

אני לא חושבת שצריך להצהיר על אחוז, אבל זה צריך להיות אחוז משמעותי ופרמננטי.

לפני שנה היו 3 אחוזים.

יעד האינפלציה היה 1 עד 3, הייתה החטאה קטנה של יעד האינפלציה. היה 3,2 אחוזים.

אם היעד היה 1 עד 3, הם לא חרגו מהיעד. זה צריך להיות תהליך מתמשך ובסכום גבוה.

אתה יודע מה זה 1 עד 3? זה פי שלוש.

בהערכה שלנו, במיצוי מלא, לא בשנים הראשונות, בהיקף של עד 800 מיליון שקלים.

לחוק יש גם הוצאה תפעולית. יש פה תעסוקה. צריך להניח לו.

מכינים דוחות ונספחים.

אם באמת לא צריך את כל המנגנון, תבטל את החוק. לעומת זאת, אם אתה רוצה להשעות את החוק, אתה צריך אותו.

זאת לא השעיה.

או צריך או לא צריך. אם אני הייתי במקומכם, גם אני הייתי מגיש את הצעת החוק. זה לא אומר שאם אתם במקומי, הייתם מצביעים כמוני. הקואליציה צריכה להעביר את חוקי המדינה ואת חוקי הממשלה וזה לא תפקידה של האופוזיציה. כל יום אנחנו נמצאים כאן – חבר הכנסת בן-ישראל היום הצטרף וזה באמת ראוי לשבח – במצב שאין אף אחד מהקואליציה.

אתמול בתוכנית כלכלית נתתי תשבחות לארבעה אנשי אופוזיציה שאתמול העבירו הצעת חוק ממשלתית. אתה רוצה להרוס את הרושם?

לא. אתה תצביע עכשיו, ואם אתה תשיג רוב - אין בעיה. אם לא תשיג רוב, תבקש רביזיה. אתמול הצבעתי בניגוד לדעתו של חברי חבר הכנסת ליצמן כי חשבתי שלא צריך להעניש את ילדי ישראל בגלל קרן רש"י. אני חושב שלא צריך להזעיק את אנשי הקואליציה, אבל צריך ללמד אותם שהדברים האלה לא עובדים כך ושאנחנו לא עובדים של הקואליציה. ברגע שאתה יושב-ראש, יש לך חובה לממלכה, לא לממשלה. יושב-ראש ישיבה צריך לדעת שאם הוא יושב-ראש, הוא צריך לתמוך בהצעות שהוא מביא.

אני מבין שזה יגדיל את הגבייה בחצי אחוז לפי המספרים שאתם מציינים.

יש הגיון רב בחוק הזה. אני זוכר שכאשר חוקקנו את החוק הזה, זה היה בזמנים של אדון ארידור, עת הייתה 300 אחוזים אינפלציה. 427 אחוזים אינפלציה. אני אומר שאני בעד החוק, אבל אני אצביע נגדו. אני אצביע נגדו רק כדי שיבואו חברי הקואליציה וימלאו את תפקידם כאן. אנחנו לא עובדים עבורם. לא יכול להיות מצב בו ועדת הכספים של הכנסת יושבת כאן וכל ההעברות הכספיות, האופוזיציה מעבירה. חברי הכנסת מהקואליציה לא מעלים על דעתם שהם צריכים להיות כאן.

אם אדוני יושב-ראש הוועדה יוציא הודעה מסודרת היום אחרי הישיבה שבעקבות חברי הכנסת מהאופוזיציה הובא חוק זה וזה – אז אני מוכן להצביע בעד.

לא שמעת מה אמרתי אתמול. הופעתי בתוכנית כלכלית ואמרתי שבזכות ארבעה אנשי אופוזיציה עבר חוק ממלכתי של הזנה לילדים בבתי הספר. אגב, אני בטוח שגם יהודה לא מתנגד לכך שבזכותך עבר החוק.

אני שמח מאוד שבזכות האופוזיציה החוק עבר, אבל אני מבקש שכאשר יגיעו חוקים אחרים לא יהיה מצב של גיוס קואליציוני של אנשים שלא היו בישיבות.

זה כבר גובל – סליחה על הביטוי – בסחיטה.

מי שמשתתף מהקואליציה – בכבוד, אבל לא יכול להיות מצב שהאופוזיציה עושה את כל העבודה וברגע של הצבעה, ברגע לוחצים על הכפתור ואנשי הקואליציה מגיעים.

ברשותכם, אני רוצה לחזור למהות ולהבין על מה אנחנו הולכים להצביע כי יכול להיות שגם אני אצביע נגד.

יש השלמה לדוח הזה. אנחנו עבדנו מול לשכת רואי חשבון, מול לשכת עורכי הדין, מול גופים מייצגים וגם גופים עסקיים. נתקלנו בתופעות שאכן היו גופים מסוימים שמחזיקים הון עצמי אדיר מכוח חוק או מכוח ההוראות ולכן גם ברמה של שלושה אחוזים המחיר הגבוה שיפגע בהם, הוא אדיר וגדול. למשל, בנקים, חברות ביטוח למיניהן.


אם מותר לי לומר, הבנקים מחזיקים בשנת 2007 כ-25 מיליארד שקלים הון עצמי בהוראתו המפורשת של הבנקים. חברות הביטוח מחזיקים סכום קצת נמוך מזה. לכן גם אנכי חושב שיש איזשהו עיוות בעניין מס רווח ומס שכר. מס רווח צריך להיות מוכר כהוצאה. השאלה הנשאלת היא האם מנכים קודם את מס השכר ואחר כך מחשבים את מס הרווח או ההפך. מקדמת דנא יש איזה ליקוי בדוח הזה, בטכניקה הזאת. ניכוי חוקי בחוק מע"מ, נדמה לי שזה בסעיף 4 או בסעיף 5 לחוק מע"מ, ואז בהזדמנות הזאת אנחנו הסכמנו לבטל את העיוות הזה על מנת שזה ייתן להם פיצוי מסוים כנגד רמת השחיקה של ההון שלהם, גם ברמות של 3 אחוזים. אנחנו מצרפים את זה להצעת החוק הקיימת.

באיזה דרך?

בדרך שתיקון העיוות הזה יקל עליהם.

למעשה הם מתקנים את חוק המע"מ.

אבל לא מצביעים על זה.

מצביעים.

איך אנחנו יכולים להצביע על זה? זה לא מונח לפנינו. אפשר בדרך של הסתייגות, אבל אין לנו הסתייגות כאן אלא אם כן הממשלה מגישה הסתייגות לחוק שלה עצמה.

זאת ההסתייגות של הממשלה.

הסתייגות של הממשלה.

תביאו לנו את הנוסח ונצביע על זה כהסתייגות.

הם הביאו.

נצביע על זה כהסתייגות ונכניס את זה.

יש כאן את הנוסח.

כאשר אתם מביאים את זה, אם היו כאן חברי קואליציה שמומחים בהליכים הפרלמנטריים, הם היו אומרים נושא חדש.

לא.

אז היינו אומרים לוועדת הכנסת לברר את העניין הזה, שם בטח הקואליציה הייתה גם מגייסת רוב.

הזכרנו בקריאה ראשונה את העובדה.

משולם נהרי נאם בקריאה ראשונה ובדיוק על זה הוא דיבר.

כאשר אתה נואם ויש לך טקסט, אני לא באתי לישיבה - למרות שיש לי נוכחות קונסטרוקטיבית – משום שקראתי את הצעת החוק והסכמתי לה. נהרי דיבר דבר, למרות שלא הייתי במליאה, אני הייתי במליאה, ולכן אני צריך לדעת מה שהוא אמר. לכן יש שאלה אם זה לא נושא חדש.

לא. הוא דיבר במליאה ואתה מכיר את התקנון הכי טוב בחדר הזה.

אני מציעה שנעבור סעיף סעיף.

אתם אומרים חוק מס ערך מוסף, אבל כאשר אני אפתח את חוק מס ערך מוסף, זה לא יהיה בתוכו?

זה יהיה בתוכו.

לעשות צחוק מעבודת הכנסת, גם כן יש גבול. אנחנו עוסקים כרגע, עם כל הכבוד, בהצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מספר 20). בתיקון מספר 20 אומרים שהצעת חוק לתיקון מס ערך מוסף משתנה. היא לא תיכנס בחוק מס ערך מוסף אלא היא תיכנס כאן, אלא אם כן אתם רוצים תיקון עקיף, כי אז נשנה את חוק מס ערך מוסף שמובא בפנינו. זה לא נושא חדש אבל זה עשיית שימוש לרעה בהליכי הכנסת. זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת. אני עכשיו מדבר על דבר שהוא יסוד בעבודת הכנסת. אני מכבד את זה, אין לי בעיה שהיום בערב תעבירו את זה ומחר בבוקר נצביע, אבל זה לא כאן.

ההצעה שמונחת בפניך כוללת תיקונים עוקפים גם לפקודת מס הכנסה. אמנם הכותרת שלה היא הצעת חוק לתיקון.

והם ישונו בהתאם?

בוודאי.

התיקונים הם בפקודת מס הכנסה אבל לא תיקונים בפקודת מס ערך מוסף ולא תיקונים במס שבח. אם כך, הדבר הזה יכול להיות ממין העניין.

1.
תיקון סעיף 32

בחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1988 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 32 –
(1)
במקום סעיף קטן (א) יבוא:



"(א)
תחולתו של חוק זה לגבי שנות המס 1985 עד 2007".

(2)
בסעיף קטן (ג) –
(1) פסקה (2) – תימחק.

(2) בפסקה (3), במקום "(6(ג), 22(א)", יבוא "20(א)(1) ו-(ב)".

זאת המסגרת הכללית להגבלת התחולה של החוק. הקביעה שתחולתו של החוק היא לגבי שנות המס 1985 עד 2007.

זה נקרא ביטול?

זאת הרדמה. מרדימים אותו מקפיאים אותו.

זה לא ביטול. זה סיום תחולה.

מפסיקים את ההפעלה שלו.

אם תרצו להפעיל את זה, תצטרכו חוק חדש?

כן. נצטרך חקיקה חדשה.

יצטרכו לעשות התאמות.

מה איכפת לכם לומר שזה בוטל?

היו לנו מחשבות עם הממונה.

תשתפי אותנו במחשבות.

הוראות המעבר היו יותר מסובכות ולכן בהתייעצות עם הממונה על נוסח החוק במשרד המשפטים היא אמרה תסיים את תחולת החוק.

סעיף 32 לחוק שמתייחס לתחולה של החוק ואומר שהוא משנת 1985 ואילך, כעת מתוקן ואומר שהחוק יחול עד 2007. יש פה תיקון שמדבר על נושא של סעיפים שיש בחוק הנוגעים לאי-קבילות ספרים ואנחנו אומרים כאן שאותם סעיפים יחולו גם לאחר תום תחולת החוק.

2.
הוספת סעיף 33א

אחרי סעיף 33 לחוק העיקרי יבוא:

"33א
הוראות מעבר לגבי תום התחולה

עם תום תקופת תחולתו של חוק זה יחולו הוראות אלה:

(1)
סעיפים 1, 2, 15, 24 ותוספות א' עד ג' ימשיכו לחול ככל שהם נוגעים להוראות הממשיכות לחול לפי סעיף זה.

(2)
התקנות לפי סעיף 3(א) ימשיכו לחול.

הסעיפים שנדרשים לצורך החלת הוראות המעבר של החוק ימשיכו לחול. אנחנו צריכים עדיין להישאר עם הגדרות מסוימות ולכן יש כאן אמרה שהן ימשיכו לחול. תקנות לפי סעיף 3(א) אלה תקנות הפחת. על פי חוק התיאומים יש פחת בשיעורים גבוהים יותר מתקנות הפחת הרגילות וההחלטה היא שהפחת בשיעורים הגבוהים יותר ימשיך לחול וזה בעצם בגלל שאנחנו מפסיקים את מנגנון הצמדת הפחת ואנחנו מאפשרים ניכוי של פחת בשיעור גבוה יותר כפי שיש בתקנות על פי 3(א) שימשיכו לחול.

כאן רצינו להעיר הערה. לא הספקנו לדבר על זה. ההערה היא הערה סמנטית אבל היא יכולה בהחלט להיות משמעותית. התקנות מתייחסות לנכסים קבועים. בנכסים קבועים היה מונח שחוק התיאומים מדבר עליו. מה שאת צריכה היום לדבר עליו זה לא נכסים קבועים אלא נכסי הון. התקנות צריכות להיות מתוקנות כך שלא ידובר על נכסים קבועים אלא על נכסי הון.

התקנות לא מדברות על נכסים קבועים.

המונח נכסים קבועים הוא כבר לא רלוונטי.

זה ייבדק.

(3)
סעיף 3(ב) עד (ה) ימשיך לחול לגבי נכסים קבועים שבידי הנישום, שהיו נכסים כאמור, בידיו, בתום שנת המס 2007, ואולם בסעיף 3(ב), בכל מקום, במקום "עד תום שנת המס" יקראו "עד תום שנת המס 2007".

לסעיף הזה אני מציעה תיקון. סעיף 3(ב) עד (ה) ימשיך לחול לגבי נכסים קבועים שבידי הנישום שהיו נכסים כאמור בידיו, לפחות באחת משנות המס 2002 עד 2007.


לפי מה שכתוב, רק אם היה נכס קבוע בידך ב-2007 אתה תמשיך לקבל את הניכוי בשל פחת עד סוף 2007, כאשר יש מצב שנישומים יכלו לבחור שלא להיות בתוך הוראות חוק התיאומים וחשבו שבחרו כך ב-2007 ולא הבינו שבעצם זה אומר שלא יקבלו את הפחת בעתיד. לכן כהוראה מקלה אמרנו שאם היה הנכס נחשב בידך כקבוע באחת מהשנים 2002 עד 2007, תהיה זכאות להוראות המעבר של הניכוי בשל פחת. זאת אומרת, זאת הוראה מקלה ומאפשרת לכל מי שהיה בתוך החוק בשנים 2002 עד 2007 לקבל את הניכוי צמוד עד תום 2007.

(4)
יתרת הסכום שלא נוכתה בשנת המס 2007 לפי הוראות סעיף 7(ב) תנוכה מההכנסה בשנת המס 2008. הפסד שנוצר מניכוי כאמור ייראה כהפסד מעסק.

בדקתי את השינויים בחוק מס הכנסה ואתם יודעים שבצינור של צינור מבטלים חוקים בחוקי מס שבח. אתם משנים את ההגדרה של נכס בחוק מס הכנסה, שהוא יחייב שינוי גם בחוק מס שבח כפי שנאמר לי. זכות חזקה במקרקעין וכולי.

אנחנו עושים רק תיקון בחוק מס שבח.

זה רק חלק מסוים.

אנחנו עושים כאן תיקון אחד.

מס שבח מחזיר אותך לסעיף 106. הבנתי. זה משפיע על חוק מס שבח, אבל אתה עושה את זה בחוק העיקרי.

לסעיף הזה יש תיקון. הסעיף הזה אומר שניכוי בשל אינפלציה שלא נוכה בשנת 2007, בגלל מגבלות שיש בחוק, ינוכה במלואה בשנת המס 2008. זה בעקבות הערה שקיבלנו מלשכת עורכי-הדין, מאיתן צחור. אנחנו רוצים להבהיר שכאשר בשנת 2008 הכנסה כוללת סכום אינפלציוני, לא יהיה פטור או חייב במס של 10 אחוזים, לא תהיה חובה בשנת המס 2008 לנכות את הניכוי בשל אינפלציה כנגדו. לכן אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף (4), אחרי "בשנת המס 2008", ולומר:

"ואולם אם הכנסה חייבת כללה הכנסה שהיא סכום אינפלציוני לפי סעיף 88 לפקודה או לפי סעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין או לפי פרק שביעי (1) לחוק עידוד השקעות הון התשי"ט-1959, רשאי הנישום שלא לנכות את הניכוי לפי סעיף זה מההכנסות האמורות".

נצהיר לפרוטוקול שאם יש לנו הכנסה פטורה וכנגדה יש לנו ניכוי, למען הסר ספק – זה גם עולה מתוך הנוסח אבל זה לא ברור – אנחנו מצהירים שהכנסה פטורה לא תפחית את הניכוי.

לא תהיה חובה לקזז את הניכוי כנגד הכנסה פטורה.

מן הסתם אף אחד לא יעשה את זה.

לא תהיה חובה נגד הכנסה פטורה.

אם אתם רוצים שנאשר את החוק, תמשיכו. אנחנו לא סטטיסטים.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להציע הצעה. נעשה את הקראת החוק ותרשמו לכם את ההערות, אם יש לכם הערות. הייתי בכמה הקראות חוק, בפרט בתיקון 147, מקריאים שוטף את החוק.

זה מה שנעשה כי כרגע לאף חבר כנסת אין הערה.

ועדת הכספים, כל זמנה בידיה. היא כאן כדי לשמוע את הציבור ולהחליט אם החוק טוב או לא.

(5)
סכום הניכוי שנזקף עד תום שנת המס 2007 ליחידות עבודה או קרקע שהן מלאי עסקי, לפי סעיף 7(ה), יתואם לפי שיעור עליית המדד מתום שנת המס שבה נזקף הניכוי כאמור עד תום שנת המס 2007 וינוכה בשנת המס שבה ההכנסה ממכירתן של יחידות העבודה או הקרקע האמורות דווחה לראשונה.

(6)
סעיף 9(ג) ימשיך לחול לגבי נכסים קבועים שבידי הנישום, שהיו נכסים כאמור, בידיו, בתום שנת המס 2007, ואולם בכל מקום בסעיף האמור, במקום "יום המכירה", יקראו "תום שנת המס 2007".

(7)
סעיף 11(ב) ימשיך לחול לגבי סכום הוצאות ריבית על הון שהותר בניכוי לפי סעיף 11(א) לפני תום תקופת תחולתו של שחוק זה.



(8)
סעיף 12(א) עד (ג) ימשיך לחול בשינויים אלה:

(א)
בסעיף 12(א), במקום "מתחילת שנת המס 1985 ועד תום שנת המס", יקראו "מתחילת שנת המס 1985 ועד תום שנת המס 2007".

(ב)
סעיף 12(ב) ימשיך לחול לגבי נכסים קבועים שבידי הנישום, שהיו נכסים כאמור, בידיו, בתום שנת המס 2007, ואולם במקום "ועד חודש מכירת הנכס" יקראו "ועד תום שנת המס 2007".

(9)
סעיף 18(א)(1) ו-(ב) ו-(ב) ימשיך לחול לגבי נכסים קבועים שבידי הנישום שהיו נכסים, כאמור, בידיו, בתום שנת המס 2007, ואולם בסעיף 18(א)(1) ו-(2) בכל מקום, במקום "שנת המס הקודמת", יקראו "שנת המס 2007", ובכל מקום המלים "והסכום המתקבל יתואם לפי מחצית משיעור עליית המדד בשנת המס" – יימחקו.

(10)
סעיף 18(ג) והתקנות לפיו ימשיכו לחול לגבי מטע ולגבי נכסים קבועים המשמשים בייצור הכנסה ממטע, שבידי הנישום שהיו מטע או נכסים, כאמור, בידיו, בתום שנת המס 2007.

כאן יש תיקון. במקום "בתום שנת המס 2007", יבוא "באחת משנות המס 2002 עד 2007". שוב, זאת הוראה מקלה שמאפשרת את הניכוי בשל פחת, גם אם היה נכס קבוע לפני 2007, בין 2002 ל-2007.

(11)
סעיף 20(א)(2) ו-(3) ימשיך לחול, ואולם בסעיף 20(א)(2) במקום הסיפא החל במלים "יופעלו הוראות פרק ב'", יקראו "לא יותר בניכוי ניכוי של פחת לפי סעיף 3".

כאן יש תיקון נוסף. סעיף 2(א)(2) ו-(3) ימשיך לחול. בסוף פסקה (11) אנחנו מוסיפים: "ובסעיף 20(א)(3), הסיפא המתחילה במלים "ולא יותרו" – תימחק.

זה לא מה שסוכם. אמרת שאת מוחקת את זה לחלוטין.

אני רוצה להסביר במה מדובר. אנחנו מדברים על סעיף שהוא סנקציה למי שהפנקסים שלו אינם קבילים. למעשה אנחנו מבקשים להותיר את הסנקציה של אי הצהרת ניכוי בשל פחת, אבל אנחנו מוחקים את ה"לא יותרו הוצאות מימון". הסנקציה של אי התרת הוצאות מימון נמחקת. לכן אני משאירה את סעיף (3) ומוחקת בו את הסיפא "ולא יותרו הוצאות מימון".

סוכם שגם את כל הנושא של הפסילה, לרבות הנושא של הפיכת מיסוי אינפלציוני לריאלי, תעבירי לפקודה.

איתן צחור ביקש זה נושא של פנקסים קבילים, שמקומו יותר מתאים בפקודה מחוק התיאומים. מדובר בסנקציות שהיו לנו בחוק התיאומים ואנחנו מציעים להשאיר אותם כאן.

לא כאן. אין לזה שום הגיון.

אתה מחזיק תקבולים ותשלומים. הוראת הסעיף חלה גם על אלה שמנהלים כפולות ועל החברות. לכן אני לא יכול למחוק אותו מספר החוקים. אני מוחק אותו בשני טעמים. אני אומר שניכוי בשל פחת תקבל, אם ספריך פסולים – לא תקבל. אני אומר שסעיף 17 לא יחול. סעיף 17 דיבר על התרת הוצאות מימון. כל שאר הסנקציות, אני חייב להשאיר אותן כי אני בוקע בסנקציות שיש לי נגד חברות גדולות. אמרתי לך שזה לא יהיה.

תן לי לעדכן אותך. ישבנו ודיברנו ואמרנו שנשארה סנקציה אחת.

יש אפשרות שהם יקיימו את הדיון הזה בלעדינו ואחרי שיסכמו יביאו לנו משהו מסוכם ונצביע עליו?

תעביר את זה לפקודה.

(12)
סעיפים 21 ו-22 ימשיכו לחול.

(13)
סעיף 25(א) ימשיך לחול, ואולם במקום הסיפא החל במלים "כשהדו"ח מאושר", יקראו "ויראו דוח זה כחלק מהדוח שאותו חייב הנישום להגיש לפי סעיף 131 לפקודה".



(14)
סעיף 17 ימשיך לחול.

סעיף 27 הוא סעיף שמאפשר לנישום להחיל במקרים מסוימים מה שנקרא תקנות דולריות, חישוב הכנסה וניהול פנקסים בשיטה דולרית. הסעיף הזה, אם הוא מוחל, הוראות חוק התיאומים לא חלות. החוק קובע שאם נישום רוצה להתחיל להחיל את התקנות הדולריות, יש לו 30 ימים להודיע על כך בתוך תחילת שנת המס. מכיוון שאנחנו כעת כבר כמעט מסיימים את 30 יום מתחילת שנת המס ונישומים לא יודעים אם לבחור את התקנות הדולריות או לא, כי הם לא יודעים אם חוק התיאומים יבוטל או לא, אנחנו מציעים לגבי שנת 2008 לאפשר 90 ימים מתחילת שנת המס לבחירה וזה בגלל שרק עכשיו, אחרי שיבוטל חוק התיאומים, יהיה המצב החוקי ברור ויוכלו לבחור.


לכן אנחנו מציעים בפסקה (14) בה נאמר שסעיף 27 ימשיך לחול, להוסיף:

"ואולם בשנת המס 2008 יקראו את סעיף קטן (ב)(2) כאילו במקום תוך 30 ימים מתחילת שנת המס, תוך 90 ימים מתחילת שנת המס".

(15)
סעיף 28 ימשיך לחול, ואולם במקום "יחולו עליהם הוראות פרק ג'", יקראו "יחולו עליהם הוראות פרק ג' הממשיכות לחול לפי סעיף 33א", במקום "יחולו עליהם הוראות פרק ב'", יקראו "יחולו עליהם הוראות פרק ב' הממשיכות לחול לפי סעיף 33א", ובמקום הסיפא, החל במלים "במקום הוראות", יקראו "במקום הוראות פרק ג' האמורות, הוראות פרק ב' האמורות והתוספות לחוק זה".



(16)
סעיף 31א ימשיך לחול.

(17)
סעיף 33(א) והתקנות שהותקנו מכוחו ימשיכו לחול לעניין ביצוע הוראות חוק זה הממשיכות לחול לפי סעיף זה.

מה אומר סעיף 31א בסעיף (16).

זאת פסקה שמתייחסת למועד בו ייקחו השבחה בחשבון לצורך חוק מס שבח.

ללשכת רואי חשבון יש הערות?

אם יש לכם, תעירו.

עקרונית אנחנו תומכים. אנחנו חושבים שכמו שאתם אומרים, אנחנו צריכים לקבל נוסח מעודכן סופי לפני מכיוון שיש דברים שמשתנים ברגע האחרון.

לא קיבלתם?

לא.


יש לפחות שתי הערות נקודתיות שאני אומר אותן כבר עכשיו. לגבי ניכוי בשל פחת, יש לנו בעיה מכיוון שגם נישום שהיה בפנים בשנים 2002 עד 2007, לפי הנוסח הנוכחי, אם מחר הנכס הגיע ליורש, הנכס מועבר במתנה, אפשר שפקיד השומה יאמר שאצלו זה לא היה נכס קבוע. זה המינימום אנחנו מבקשים לתקן, שזה יחול גם על נכסים שעוברים במתנה, כל זמן שהם עוברים בפטור, שהניכוי ימשיך להיות אותו הדבר.

אבל יש כניסה לנעליים.

יש כניסה לנעליים, אבל לא בהכרח לעניין הזה. היינו כבר בסרט הזה במקומות אחרים ואנחנו מבקשים שהעניין הזה יהיה ברור.


הדבר השני שאנחנו רוצים לדבר עליו הוא לגבי סעיף 3(י) אבל עוד לא קראנו אותו. ביטול חוק התיאומים יצר שינוי במערכת עם השלכות רוחב מאוד נרחבות וחלק מהשלכות הרוחב האלה, עוד אין הסכמות לגביהן.

אם רשות המסים גיבשה עמדה, נראה לי שאנחנו לא צריכים להסכים עם כל מילה שנאמרת על ידי המשלחות.

ישבנו עם לשכת רואי חשבון, קיבלנו הערות של לשכת עורכי הדין, הספקנו בחוץ לדבר גם עם יועצי המס. לגבי לשכת רואי חשבון, קיימנו ישיבות ממושכות, שלחנו נוסחים, הם מכירים את מה שעולה היום לדיון. יש אולי שתיים-שלוש הערות קטנות שהצגתי כאן שאתם לא הערתם לגביהן, אבל קיבלנו הערות למשל של לשכת עורכי הדין אבל אני חושבת שאפשר לומר שאתה מכיר את הנוסח שעולה כאן. יש שינויים קטנים וכולם מקלים.

בדרך כלל ועדת כספים קוראת כל דבר שמגיע אליה לפני הדיון. לא ראיתי שום דבר שהגיע ממך. לכן זה גם פוגע קצת בנו שלא יכולנו להתייחס לפני הדיון למה שאתה מציע עכשיו. אם אתה חושב שאנחנו יכולים תוך כדי דיון גם להבין מה המהות בינך לבינו, אני לא חושב שאנחנו יכולים לעשות זאת.

אנחנו מתנצלים. קרתה תקלה בתקשורת וכל אחד חשב שהשני מעביר.

לכן אנחנו כאן סומכים ובטוחים שרשות המסים והכנסות המדינה עשו את כל התיאומים הנדרשים ומה שכרגע לא מקובל, נצטרך להכריע איך אנחנו מחליטים.

לגבי ההערה של נדב על העברת נכס, אנחנו אומרים שיש כניסה לנעליים גם לעניין הניכוי בשל פחת. זאת הערה שאנחנו שומעים אותה כרגע לראשונה, למרות כל הישיבות שישבנו, ואנחנו חושבים שלא צריך לעשות עכשיו תיקון מיוחד כי הנושא של כניסה לנעליים חל על כל נכס, זה ניכוי בשל פחת, התאריך שלו, ובוודאי גם הצמדת הפחת. אפשר לומר לפרוטוקול.

אמרתם שדין היורש לא כדין המוריש.

עכשיו הם משנים.

בפרוטוקול יש הצהרה.

3.
תיקון פקודת מס הכנסה

בפקודת מס הכנסה –
(1)
בסעיף 3 –
(א)
סעיף קטן (ט) פסקה (4) – תימחק.

בעקבות דיונים עם לשכת רואי חשבון, יש תיקונים לנושא של סעיף קטן (י) בפקודת מס הכנסה ויש כאן נוסח שאני רוצה להקריא אותו.


בעקבות דיונים שנעשו כעת עם לשכת רואי חשבון, הסכמות שהגענו אליהן, למרות שאולי יש נקודות קטנות שעדיין לא מוסכמות, יש פה נוסח שאנחנו מבקשים להציע במקום התיקון שקיים כאן לסעיף 3(י) ואני אסביר מה זה סעיף 3(י).


הסעיף הוא סעיף שקובע שחבר בני אדם שנתן בנסיבות מסוימות הלוואה ללא ריבית וההלוואה היא למעשה לגוף קשור – זאת אומרת, הסעיף ממעט הלוואות שהן במהלך עסקים רגיל, הלוואות על ידי בנק, הלוואות של נותן ומקבל שירות וכולי – בעצם נשארות בו באופן מהותי הלוואות לצדדים קשורים, הלוואות כאלה שניתנו ללא ריבית, הסעיף קובע שהפרש הריבית, הריבית בין הריבית בפועל שהייתה על ההלוואה, אם היא הייתה נמוכה מדיי, לבין ריבית שקבע שר האוצר, יראו את ההפרש הזה כהכנסה זקופה. זאת אומרת, אתה לא יכול לתת הלוואה ללא ריבית ולא לרשום עליה הכנסה. נתת הלוואה כזאת, רואים כהכנסה ריבית רעיונית שמחושבת על ההלוואה.

מה זה הלוואה ללא ריבית? זה מה שנקרא גמ"ח?

לא. בדרך כלל זאת הלוואה בין צדדים קשורים.

זה כדי לעקוף מס.

נכון. זה סעיף אנטי-תכנוני. על ההפרש צריך לשלם מס. הסעיף זה הוא היום סעיף אנטי-תכנוני שיש בו גם סנקציה במובן הזה שהמס שחל על הריבית הוא 40 אחוזים ו לא מס החברות הרגיל, ואין זכות לניכוי או קיזוז כנגד ההכנסות הרעיוניות האלה. זה סעיף קשה מאוד.


בסעיף הזה נאמר באיזשהו מקום שכאשר מדובר בהלוואה שהיה לה מעמד של נכס קבוע על פי חוק התיאומים, על ההלוואה הזאת שהיה לה את המעמד המיוחד שהיא הלוואה שנחשבה כשטר הון לפי חוק התיאומים והיא הייתה בצד שנתן את ההלוואה נכס קבוע ובצד שקיבל את ההלוואה הון עצמי, את הנושא הזה אנחנו רוצים לשמר במובן הזה שכל אותן הלוואות שהיו בגדר של שטרי הון שנחשבו כנכס קבוע על פי חוק התיאומים ימשיכו לא להיחשב כהלוואות שחל עליהם סעיף 3(י). זאת אומרת, כל מי שכבר נתן לפי מסגרת חוק קיימת הלוואה כזאת, יוכל להמשיך ולא להחיל על אותה הלוואה את סעיף 3(י).


דבר שני שאנחנו מבקשים להבהיר זה שכאשר מדובר על הלוואות במישור בינלאומי, כאשר מדובר בהלוואות בין צדדים קשורים ומדובר בעסקה בינלאומית, אנחנו מבהירים את מה שאנחנו חושבים שגם קיים היום על פי החוק, שהלוואות בין צדדים קשורים בעסקאות בינלאומיות חל סעיף נפרד, סעיף 85(א), שמסדיר את כל מה שקשור לעסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים.


דבר נוסף שאנחנו עושים, אנחנו רוצים לקבוע מסגרת להלוואות בין חברת אם לחברה שהיא שולטת בה, כאשר אם יעמדו באותם תנאים של הלוואות, גם בעתיד לא יחול סעיף 3(י) האנטי-תכנוני. זאת אומרת, אנחנו אומרים שזה לגיטימי שיהיה סוג של השקעה הונית מחברה אם לחברה מוחזקת על ידה, כאשר ההשקעה היא לא במניות אלא בהלוואה, ויש לה אופי הוני. אופי הוני אומר שאין עליה ריבית, הפירעון שלה נדחה בפני פירעון של התחייבויות אחרות והיא ניתנת מחברת אם לחברה ששולטת בה במישרין או בעקיפין לפחות 25 אחוזים לתקופה של שבע שנים לפחות. על פי ההצעה שלנו, זה מקרה של הלוואה שאנחנו רואים שאין לה אופי של הון חוזר אלא אופי השקעתי ולכן לגבי הלוואה כזאת אנחנו נוותר על ההחלה של סעיף 3(י).

אני יכול להראות לך איך אפשר לעקוף את זה.

כל דבר במסים אפשר לעקוף.

הנייר הזה מקובל, נכון?

הנייר מקובל, כן.

יש הערה קטנה ללשכת רואי חשבון.

אני מבקש שחברי הכנסת יבינו שהסעיף האנטי-תכנוני הזה הוא גם חד-צדדי. כלומר, אנחנו לא פותחים אותו, אבל כאשר גוף אחד נותן בלי ריבית, המדינה מרוויחה מהגוף השני שמקבל בלי ריבית.

ששני הצדדים יעשו עם ריבית והכל יהיה בסדר.

אם שני גופים, אחד נותן כסף לשני בלי ריבית, אחד לא רושם הכנסה, אבל גם השני לא רושם הוצאה.

זה שמקבל, רואים את מניעת הריבית בכך שזה רווח שלו. אתה אומר שאתה היית צריך לקבל ריבית ואל תהיה טוב על חשבוני. זה כפל מס.

זה סעיף אנטי-תכנוני.

הוא אומר, תעשו ריבית. נתתם הלוואה, תעשו ריבית והכל יהיה בסדר.

אנחנו לא רוצים עכשיו לקעקע את היסודות ולהתחיל לבנות מחדש.

אומרים לך שלא מונעים ממך לקחת ריבית.

זה גם היום. למעשה אמר המחוקק שמדובר בגופים עסקיים ואחד מעביר כספים אחד לשני, לא נתעסק עם הריבית. זה בעצם מה שאמר המחוקק, אבל עכשיו הולכים לשנות סדרי עולם. לכן צריך לעשות את זה בעדינות ובמסורה, מה גם שהסנקציה היא חד סטרית ולכן אנחנו מאוד מבקשים לא שבע שנים אלא רק שלוש שנים ואת המבחן של ה-25, זה עדיין הוני.

כמה אתה מוכן להוריד משבע שנים?

חמש שנים.

חמש שנים.

לשליטה אני לא מסכים אתך בהגדרה. לקחת הגדרה של שליטה ממקום אחר והבאת אותה לכאן. הגדרת שליטה כך מוגדרת בפקודת מס הכנסה

אתם רוצים לומר להם שלא יעשו את כל תכנון המס הזה ואת כל תכנון ההון הזה.

נכון. חמש שנים במקום שבע שנים. הגדרה של שליטה תישאר כפי שאנחנו כתבנו.

השליטה היא הגדרה קשה מדיי.

הסברתי לחברי הכנסת שזה סעיף אנטי-תכנוני. הסעיף הזה צריך להיות מאוד נוקשה. אני לא רוצה שאנשים ייכנסו לכאן. לך ושלם ריבית כמו שצריך ואז אל תיכנס לכאן. כך נהגנו מקדמת דנא כאשר הסעיף הזה נולד.

דרך אגב, ביטלנו את הסנקציות, את ה-40 אחוזים ואת הסנקציות. בסדר. חמש שנים.

אני מקריאה את סעיף 3(י).

בסעיף 3(י) במקום האמור בו יבוא:

"(י)(1)
אדם שנתן הלוואה שנרשמה בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שלגביה היו חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה או חבר בני אדם שנתן הלוואה, וההלוואה היא ללא ריבית או בריבית הנמוכה משיעור שקבע לעניין זה שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יראו את הפרש הריבית כהכנסה לפי סעיף 2(4) בידי נותן הלוואה.

לעניין סעיף קטן זה –
"ריבית" – לרבות הפרשי הצמדה.

"הלוואה" – לרבות כל חוב שאיננו אחד מאלה:


(1)
חוב של לקוחות או חוק של ספקים בשל שירותים או נכסים.

(2)
חוב מס.

(3)
הלוואה לאדם מסוים או לסוג מסוים של בני אדם למטרה מסוימת, שניתנה במישרין או בעקיפין כנגד פיקדון שהפקידו המדינה או הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ובהתאם להוראות המפקידה.


(4)
הלוואה שסעיף קטן (ט) חל עליה.

(5)
פיקדון לזמן קצוב או יתרה בחשבון עובר ושב בתאגיד בנקאי שהוא בנק או בנק חוץ שהורשה על פי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.

(6)
פיקדון שהופקד אצל המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית והלוואה שניתנה להם.

(7)
הלוואה שנתן מוסד כספי במהלך העסקים הרגיל, למעט הלוואה שנתן לחברה שבשליטתו או לחברה אחות.



לעניין זה –


"מוסד כספי"

(1) כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף.

(ב)
מי שההכנסה מריבית בידיו היא הכנסה לפי סעיף 2(1) ועיקר הכנסתו היא הכנסה כאמור.

"חברה אחות" – חברה שגם היא וגם המוסד הכספי נותן ההלוואה נשלטים בידי חברה שלישית.

(8)
הלוואה שנתן "מוסד ציבורי" כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה לשם מטרתו הציבורית.


(9)
הלוואה שהיא עסקה בינלאומית כמשמעותה בסעיף 85א.

(10)
הלוואה שאינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי שנתנה חברה לחבר בני אדם שבשליטתו כנגד שטר הון שהונפק לתקופה של חמש שנים לפחות, ובלבד שההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום התקופה האמורה והפירעון נדחה בפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת עודפי הרכוש בפירוק.

(11)
שטרי הון ואגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, בתנאים הקבועים בפסקה (5) שבהגדרה "נכסים קבועים" שבתוספת ב' לחוק התיאומים ושהיו "נכס קבוע" בידי נותן ההלוואה ביום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007).

"שליטה" – 25 אחוזים לפחות מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים, במישרין או בעקיפין ביום אחד לפחות בשנת המס.

(2)
שר האוצר רשאי לקבוע את דרך חישוב הפרש הריבית וכן את דרך חישובו של כל נתון הנחוץ לצורך זה".

אנחנו עכשיו חוזרים לנוסח הכחול וממשיכים לקרוא בו.

(2)
בסעיף 18(ד), בהגדרה "הכנסות אחרות", בפסקה (4), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:

"(ג)
בתקופה שלאחר תחולתו של חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985 – מכירת נכס כהגדרתו בסעיף 104".


(3)
בסעיף 64א1(ב) -



(א)
בפסקה (3), פסקת משנה (ג) – תימחק.

(ב)
בפסקה (11), בפסקת משנה (א), המתים "לפי חוק תיאומים בשל אינפלציה" – יימחקו.

כאן אני רוצה להוסיף פסקה קטנה (4) האומרת:


"סעיף 90 לפקודה – בטל".


זה תיקון של משהו נשמט מהתיקון.

רואי החשבון הסכימו לזה?

הם ביקשו את זה.

זה היה בנוסח, אבל זה נשמט.

(4)
בסעיף 102(ח), פסקה (3) – תימחק.

(5)
בסעיף 103ג(2), בפסקת משנה (א), בהגדרה "נכס" במקום "נכס קבוע כהגדרתו בתוספת ב' לחוק התיאומים בשל אינפלציה" יבוא "נכס כהגדרתו בסעיף 104".


(6)
בסעיף 103יא(ו), המלים "לעניין חוק תיאומים בשל אינפלציה" – יימחקו.


(7)
בסעיף 104, במקום ההגדרה "נכס" יבוא:



""נכס" – נכס, למעט

(1)
מיטלטלין של יחיד המוחזקים על ידיו לשימושו האישי או לשימושם האישי של בני משפחתו או של שני אדם התלויים בו.

(2)
מלאי עסקי.

(3)
זכות חזקה במקרקעין – בין שבדין ובין שביושר – המשמשים לצורכי מגורים ולא לשם השתכרות או רווח".

יש תיקון נוסף, כמו סעיף 90, תיקון לחוק מיסוי מקרקעין. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשס"ג-1963, סעיף 48 – בטל. כמו סעיף 90, כך גם סעיף 48.

זו המקבילה של סעיף 90.

עכשיו נשאר לנו רק תיקון עקיף לחוק מע"מ.

אני מבקש להגיש הסתייגות ולהצביע עליה.

אבל זה יהיה חלק מהחוק.

ודאי. אני מגיש את ההסתייגות ומבקש להצביע עליה.

1.
תיקון סעיף 1

בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, בגדרה "רווח" במקום "ולפני ניכוי המס על שכר" יבוא "ואחרי ניכוי המס על שכר".

2.
תיקון סעיף 4

בסעיף 4(ב) הגדרה "שכר", בסופה יבוא "וכן סכום תשלום דמי ביטוח ששילם מעביד בעד עובדו לפי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 בניכוי דמי הביטוי שהמעביד ניכה משכרו של עובדו לפי הוראות סעיף 342(ג) לחוק האמור.

3.
תחילה, תחולה והוראות מעבר

(א)
סעיפים 1 ו-4 לחוק העיקרי, יחולו בשל שכר המשתלם בעד חודש ינואר 2009 ואילך.

(ב)
בשנת המס 2008 יקראו

(1)
בהגדרה "רווח" שבסעיף 1 לחוק העיקרי, כאילו במקום "ולפני ניכוי המס על שכר" בא "ואחרי ניכוי מחצית המס על שכר".

(2)
בהגדרה "שכר" שבסעיף 4(ב) לחוק העיקרי, כאילו בסופה בא "וכן מחצית מסכום תשלום דמי ביטוח ששילם מעביד בעד עובדו לפי חוק הביטוח הלאומי, בניכוי מחצית דמי הביטוח שהמעביד ניכה משכרו של עובדו לפי הוראות סעיף 342(ג) לחוק האמור.

צריך קודם להצביע על ההסתייגות.

מי בעד ההסתייגות כפי שהוקראה על ידי שגית?

ה צ ב ע ה

ההסתייגות אושרה פה אחד

אנחנו מצביעים על החוק.

הורידו את הנושא של ה-17 וזה בסדר, אבל אמרנו שאת כל הניסוח להעביר לפקודת מס הכנסה. הייתה הסכמה לעניין הזה ואני לא מבין למה חוזרים בה.

אם זה היה נוגע רק לקבוצה המצומצמת הזאת, אין לי בעיה. הסעיף הזה גורם גם את פרק ב' ואתה יודע מה זה. זה כל החברות והקונצרנים הגדולים. אני צריך להשאיר את הסעיף הזה חי.

סוכם שנעביר את זה לפקודה. כך סיכמנו.

אני מסכים אבל לא היום אלא בהזדמנות.

אחרת מה עשינו?

זה עניין קוסמטי שהוא מבקש, אבל הוא מטריד.

תשקלו לומר את זה לפרוטוקול.

הצהרה ראשונה. אנחנו נשקול באמת להעתיק את הסנקציה הזאת הכלולה בחוק התיאומים לסנקציות לפקודת מס הכנסה.


שוחחתי עם נדב לגבי ההפרש הריאלי. אמרנו שאנחנו לא מסכימים אבל אנחנו מוכנים לשקול את זה ולפרוטוקול אני מוכן להצהיר שאני מוכן לשקול גם את הנושא הזה, לגבי ניירות ערך.

זה נושא שלא קשור ישירות לחוק התיאומים אבל הופנתה תשומת לבנו לסוגייה של קיזוז הפסדים מניירות ערך שנוצרו לפי חוק התיאומים.

אנחנו אומרים לפרוטוקול שאנחנו נשקול את זה.

אחרי התיקון הראשון זה יעבור לפקודה.

אמרתי לך שנשקול. אנחנו תמיד שוקלים בחיוב. אנחנו נשקול בחיוב.

נעקוב אחרי זה.

בואו נעשה את זה עכשיו. בואו נעביר את זה עכשיו. זה כל כך פשוט.

מה שמבקשים אפשר לעשות בפרוצדורה שעשינו קודם לכן. השאלה אם אתה תשקול על מנת לומר להם שתשקול או אתה מתכוון לשקול. אם אתה מתכוון, נמצא פתרון.

הוא אמר בין השורות שתמיד הם שוקלים בחיוב.

אתה מכיר אותי יומיים-שלושה ואם אני אומר שאני שוקל בחיוב, אני אעשה את זה, אבל עכשיו אין לי נוסח.

זה דבר שצריך להעביר אותו בשום שכל ולא בהסתייגויות בדיוק כפי שעשינו קודם. אם זה לא קוסמטיקה, אתם תשקלו ברצינות. היא אומרת שזה קוסמטיקה. אם את הדבר הזה אפשר להעביר לפקודת מס הכנסה, אפשר לעשות את זה ברגע זה.

הצהרתי לפרוטוקול שנשקול בחיוב. אנחנו באים אליכם, יש לנו הצעת חוק בנאמנויות שאמורה להגיע לכאן. אני מקווה שעד אז יהיה לנו נוסח ונעתיק את הסעיף הזה מפה לתוך פקודת מס הכנסה.

בינתיים זה נשאר במתכונת הזאת.

כן.

אנחנו נביא תיקון של זה.

אם אתה בא ואומר שאתה עדיין לא גיבשת את עמדתך האם להכניס את זה לפקודה או לא, אני מבין. זה מה שהיא אומרת. אם אתה אומר שאתם תכניסו את זה לפקודה, אין בעיה והזמן לעשות את זה הוא עכשיו ולא בנאמנויות. בעניין זה שאתה אומר שאתה מעתיק את כל מה שאמרת כאן גם לפקודת מס הכנסה, אנחנו ברגע אחד יכולים לעשות זאת.

אני רוצה לבדוק.

שהם ידעו שלבדוק זה לא בטוח.

תעשו את זה עכשיו. זה כל כך פשוט.

אם היינו מקבלים נוסח מראש שהיינו יכולים לקרוא אותו, כמו הערות אחרות שקיבלנו והכנסנו ושילבנו, בוודאי שלא היינו מתנגדים. הזמן מאוד לוחץ מבחינת ביטול חוק התיאומים.

אני לתת להם עשר דקות לשבת בחוץ ולנסח משהו.

זה לא עשר דקות.

תביא את הצעת החוק ואנחנו נגיש אותה כהצעת חוק פרטית.

אנחנו מצביעים. מי בעד הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה, כולל ההסתייגות, כולל השינויים וכולל מה שאמר יהודה נסרדישי?

ה צ ב ע ה

אושר

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45