PAGE
12
ועדת הפנים והגנת הסביבה

29.1.2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 300

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, כ"ב בשבט התשס"ח (29 בינואר 2008), שעה 11:30

הצעת חוק השמות (תיקון – קביעת שם על ידי אישור השר בהסכמת האם), התשס"ו-2006, של חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/451)

הצעת חוק השמות (תיקון מס' 5) (קביעת שם פרטי של אב), התשס"ח-2007, של חברת הכנסת עמירה דותן (פ/1408)

חברי הוועדה: אופיר פינס – היו"ר

זהבה גלאון

עמירה דותן

אסתר שרון


- ממונה מרשם ודרכונים, משרד הפנים

עו"ד אודליה אדרי

- הלשכה המשפטית, משרד הפנים

עו"ד אביטל שטרנברג
- מחלקת חקיקה, משרד המשפטים

ציפי ברלבב


- לשכה משפטית, משרד הרווחה

תומר רוזנר

יפה שפירא

יפה קרינצה

הצעת חוק השמות (תיקון – קביעת שם על ידי אישור השר בהסכמת האם), התשס"ו-2006, של חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/451)

הצעת חוק השמות (תיקון מס' 5) (קביעת שם פרטי של אב), התשס"ח-2007, של חברת הכנסת עמירה דותן (פ/1408)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו דנים בהצעת חוק השמות (תיקון מס' 5), של חברות הכנסת עמירה דותן וזהבה גלאון. לחברת הכנסת דותן מגיע מזל טוב, נולדה לה היום נכדה. מזל טוב.

אנחנו בנוסח סופי, אז כמקובל בכנסת בהכנה לקריאה שניה ושלישית, אנחנו קוראים כל מילה.


"בחוק השמות, התשט"ז–1956 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 9א יבוא: 9א "קביעת שם פרטי של אב. (א) אדם שטרם מלאו לו 16 שנים, והשם הפרטי של אביו אינו ידוע, ייקבע שמו הפרטי של אביו לפי החלטת אמו או לפי החלטת השר בהסכמת האם, ורשאית האם שלא לקבוע שם כאמור, והכל בכפוף להוראות כל דין".

זאת אומרת, יכול שלא יהיה לו שם אב בכלל. יש לך הערה על זה? בבקשה.

עברנו על התיקון הזה ויש אתו בעייתיות מול שני דברים. אל"ף, עקרון אמינות המרשם. אני מדברת על האופציה שהאמא תקבע שם פיקטיבי לחלוטין, שלא קיים, שאין לו שום בסיס, לא על סמך בן-אדם קיים. יש עיקרון על מבחינת מדינת ישראל, שהמרשם יהיה אמין, שפרטי המרשם יתבססו על עובדות.

מה היה אמין במה שהיה עד עכשיו? מה שהיה עד עכשיו היה פיקציה מוחלטת.

לא הייתה פיקציה, היה חוק.

גם עכשיו יהיה חוק. חוק עוד לא אומר אמינות, חוק אומר חוק. המצב שנהוג עד רגע זה הוא גם פיקטיבי.

הוא לא פיקטיבי. הוא אולי מעוות במובן הזה שרושמים שם סב כשם אב.

מעוות זה יותר גרוע.

למה זה כן עומד בעיקרון האמינות, ואחרי החוק זה לא עומד בעיקרון הזה?

כי אז יש בסיס חוקי ואדם ספציפי, שאתה אומר שהוא הסבא, לא האבא.

גם עכשיו אני נותן לך בסיס חוקי. זה מצב יותר טוב, לשיטתי.

אז תן לי לסיים לגבי שתי הבעיות שיש. אחת, זה אמינות המרשם. דבר שני, יש את סעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין, שמדבר על שם אב כשהאישה פנויה. סעיף 22 אומר לגבי אישה נשואה שלא יירשם אדם, זולת האדם לו היא נשואה. סעיף 21 אומר לגבי אישה פנויה שכדי לקבוע שם אב של ילד שנולד לאישה לא נשואה יש שתי אופציות. אופציה אחת, הסכמת האב והאם כאחד. כלומר, שהאב מסכים שהילד יירשם כבנו. אופציה שניה, על-פי פסק דין. אם כתוב "יוסי", זו ראיה לכאורה שאבא שלו הוא יוסי. לכן, כשהילד ירצה להגיד שזה לא יוסי, הוא יצטרך להוכיח למה לא.

אם נותנים לאמא לתת שם בלי שום בסיס זה שם שאין מאחוריו דבר. האמא חייבת לרשום שם אב על סמך שתי האופציות: הסכמה של האב או על סמך פסק דין. הצעת החוק מאיינת את סעיף 21.

תודה. היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

לגבי הטענה הראשונה, של אמינות המרשם, זו טענה נכונה גם לגבי המצב הנוכחי, שבו נרשם שם פיקטיבי, שהוא שם הסב אבל יכול היה המחוקק לקבוע באותה מידה שזה יהיה השם הראשון בתנ"ך. זו פיקציה באותה מידה.

בסדר, אז לא תתקן טעות בטעות. אם אתה רוצה לתקן – תשמיט. תגיד שאין שם סב.

אז מה אתם מציעים?

האופציה היא שלא יירשם שום דבר, אבל לא שיירשם שם שהוא פיקציה.

שקלנו את האופציה הזאת, אבל שמענו בדיון מאנשי משרד הרווחה שהם מתנגדים לכך שלא יהיה רשום כלום, בשל טובת הילד.

כשלא רשום שום דבר זה לא לטובת הילד.

שלא יהיה מצב שאין לו שם, לעומת אחרים.

הייתי בדיון הזה, אבל הבנתי שתהיה אופציה לאמא או לא לרשום כלום או לקבוע שיירשם שם הסב. לא הבנתי שהכוונה היא לתת שם שלא קיים. כך הבנתי ולכן לא אמרתי את מה שאני אומרת עכשיו.

נגיד שהיא הייתה קובעת את שם הסב, מה זה נותן לך?

היום החוק מחייב לרשום את שם הסב. הוא לא נותן לה אופציה להגיד שהיא לא רוצה כלום. הבנתי שכל מטרת התיקון היא לתת לאם את האופציה להגיד שהיא רוצה שלא יירשם כלום.

לא שלא יירשם כלום, היא רוצה לקבוע את מה שיירשם.

אבל זה שם לא נכון.

באיזה מובן שם הסב כן נכון? זה לא שם האב.

זו הייתה הקביעה בשנת 75'. לא התחקיתי אחרי ההיגיון שעמד מאחוריה, אבל זו הייתה הקביעה.

אבל הנסיבות השתנו.

לפי התפיסה שלי, יש יותר סבירות שהמצב הזה, באופן מקרי, יפגע בשם האב מאשר במצב הקודם, שרושמים את שם הסב.

מעל הדוכן הבאתי את הדוגמה של מקרה שבו היא רוצה לקרוא לאב אופיר פינס - - -

אני בוחרת את השם שלי, אני מקבלת את זה שזו פררוגטיבה שלי. אבל אני קובעת פריט מרשם שיש מאחוריו דבר.

גם שם המשפחה הוא פריט מרשם, ואני יכול לרשום לעצמי שם פיקטיבי.

זה לא פיקטיבי, כי זה השם שבו תיקרא.

אם באמת יש חשש שינצלו את השימוש הזה לרעה, לצורך עניין זה בדיוק תוקן סעיף 16 לחוק, שבו ניתנת סמכות פיקוח לשר הפנים לבטל קביעה של האם. אם הקביעה הזאת היא קביעה מטעה, קביעה שסותרת את תקנת הציבור או שיש בה ניסיון לשימוש לרעה, שר הפנים יוכל למנוע את זה.

לגבי הטיעון השני של חוק מרשם האוכלוסין, הסעיפים בחוק מרשם האוכלוסין לא מתייחסים למצב שבו שם האב אינו ידוע, אלא למצב שבו ידוע שם האב והאישה פנויה. דבר שני, ויותר חשוב, לצורך העניין הזה בדיוק הזה הוספה הסיפא של הסעיף פה, שאומרת שהקביעה של האמא בכל הסעיף הזה היא בכפוף להוראות כל דין. כלומר, נשמרות הוראות סעיפים 21 ו-22 לחוק מרשם האוכלוסין, ואם תהיה התנגשות ביניהן אז ההוראות ההן יגברו, מפני שהקביעה של האמא כפופה להוראות כל דין.

.

הרי אתה מתקן חוק כדי לקבוע נורמה שתחייב את משרד הפנים. היום קיימת נורמה משפטית מחייבת שאומרת שלאישה פנויה יש שתי אופציות: או הסכמת האב או פסק דין.

אבל האב לא ידוע.

נכון, ולכן פסק דין. זו אופציה שקיימת בחוק.

המקרה של פסק דין הוא כשהאב ידוע והוא לא מסכים שירשמו אותו.

מי אמר?

זה מה שכתוב בחוק.

לא. החוק אומר שאתה רשאי לרשום שם אב או על סמך הסכמת שני ההורים או על סמך פסק דין. כלומר, אם יש אב ידוע, צריך שהוא יסכים ואם הוא לא מסכים אפשר ללכת לבית המשפט. אם האב לא ידוע, ברירת המחדל היא גם כן בית משפט.

ומה יעשה בית המשפט?

בית המשפט יגיד בדיקת רקמות, אם צריך.

אבל האב לא ידוע.

אז הוא יגיד לרשום שם ריק. אני לא חושבת שהמחוקק אי פעם העלה על דעתו שייתכן שיהיה מצב שמרשם האוכלוסין יכלול פריט שהוא לא נכון.

אבל זה מה שיש עכשיו. הסב הוא שם האב?

אף אחד לא אומר שהוא האבא שלו. היום אתם עושים פיקציה בחוק, אתם כוללים פריט פיקטיבי.

מה שקיים עכשיו זה הרבה יותר גרוע מפיקטיבי. הוא גם מעוות וגם פיקטיבי, כי הוא לא האב.

אף אחד לא אומר שהוא האב.

אבל כתוב שם "שם האב".

כתוב "שם האב" ואנחנו רוצים לתקן את זה. זה מעוות.

זה שקרי.

אז מה תעשי? תכניסי שקר במקום שקר? זה התיקון שאת עושה לחוק? נותנים לה את האופציה לא לרשום כלום.

הרווחה הציעו שהיא תרשום, היא תבחר את מי שהיא רוצה לרשום.

על סמך פסק דין, כי צריך לרשום מישהו ולא סתם מישהו.

למה? אני בוחרת לי שם או שם משפחה, לא מעניין אותי מה אחרים חושבים על זה. אני הולכת למרשם ורושמת "גלאון".

אבל הוא לא אבא שלך. יתברר מחר בבוקר שלו הוא יוסי ולא משה.

אז יעשו את השינוי.

גברת שטרנברג ממשרד המשפטים, מה את חושבת?

אני במצב קשה. אם הלשכה המשפטית של משרד הפנים חושבת שצריך לעשות רביזיה של הנושא הזה, אז פורמלית אנחנו חייבים לחזור לוועדת השרים לחקיקה. לי יש הנחיה לתמוך בהצעת החוק, היא נאמרה בצורה מאוד מפורשת על-ידי שר הפנים מעל במת הכנסת בקריאה האחרונה. אני מרגישה מאוד לא נוח. אם יש צורך לבדוק אני חושבת שכדאי לבדוק, שלא נעשה תקלה. אבל כרגע אני בעמדה מאוד משונה.

תודה. חברת הכנסת דותן, בבקשה.

מה שמוצע היום הוא גם מעוות וגם שקרי. ההצעה הראשונית שלי הייתה שזה יהיה ריק, זה גם מסתדר עם הדת. משרד הרווחה אמר דברים מאוד ברורים, שריק זה לא בסדר.

אני חוזרת לחיים. האמא שיולדת – שיודעת מי האבא או לא יודעת - יש לה רצון רק לשמור על הבן שלה. אין לה רצון לעשות דברים פיקטיביים, לא להתנגח עם משרד הפנים. היא רוצה לשמור על עצמה ועל התינוק שלה כבבת עינה. לכן, אין שום חשש שהיא תעשה דבר שאת כל כך חוששת ממנו. אז נשים רגע את המשפט בצד ואת כל הסעיפים הגרנדיוזיים, ונראה את הפרקטיקה של החיים. הרי לפני כמה שנים לא היינו דנים בנושא הזה. אני מאוד מעריכה שנשים, בחוכמה שלהן, ברצינות שלהן, תשמורנה כבבת עיניהן על הוולד. לכן, הייתי שמה בצד את החששות הגדולים האלה בצד. נראה לי שהחוק, כפי שהוא נשמע כאן, נותן מענה לכול.

כמו שאמרתי בדיון הקודם, אנחנו מסכימים עם הרעיון של תומר רוזנר. אחרי שעברנו על ההצעה שעברה קריאה ראשונה, חשבנו שאת סעיף א נשאיר כמות שהוא, כי אנחנו חושבים שכדאי לתת לאמא את האופציה הזאת. אבל, אולי כדי לא לגרום לתחושה של משרד הפנים שזו יותר מדי פיקציה והופכים את המרשם לבדיחה, אולי לבטל את האפשרות שניתנת לקטין בגיל 16 לשנות את השם. למה הכוונה? אם רשום לו שם והוא רוצה למחוק אותו - בבקשה, אבל לא להחליף משם פיקטיבי אחד לשם פיקטיבי אחר. זה הדבר היחיד שאנחנו חושבים שכדאי לשקול.

יש בזה היגיון.

יש משהו שמפריע לי בסעיף א. "יקבע שמו הפרטי של אביו לפי החלטת אימו או לפי החלטת השר בהסכמת האם". מה זאת אומרת או לפי החלטת השר בהסכמת האם? מה הפרוצדורה? או שהאם נותנת או שהיא לא נותנת.

זאת ברירת מחדל.

מתי השר נותן בהסכמת האם?

לדעתי, זה לא מנוסח טוב. ברירת המחדל היא שהיום השר נותן באופן אוטומטי שם, שם הסב. ברגע שהאם רוצה לתת שם, אז זה בהסכמת האם. אם האם לא באה לרשום, זה כאילו באופן אוטומטי.

הוא לא יכול לעשות כלום, כי כתוב פה "בהסכמת האם".

אני חושבת שהדבר הזה מיותר.

גם אני חושב כך.

בדיון הקודם ביקשתם להשאיר את האופציה הזאת לשר הפנים. גם אני סבור שהיא מיותרת, כי אם האמא קובעת את השם אין מקום לערב את השר.

זה לא עלה פה. זה עלה בדיון במליאת כנסת.

האמא יכולה לתת או לא לתת.

"(ב) אדם שמלאו לו 16 שנים, והשם הפרטי של אביו אינו ידוע, או שהוחלט שלא לקבוע שם כאמור, לפי הוראות סעיף קטן (א), ייקבע שמו הפרטי של אביו לפי החלטתו, ורשאי הוא שלא לקבוע שם כאמור, והכול בכפוף להוראות כל דין.

(ג) נקבע שם פרטי של אב לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי אדם שמלאו לו 16 שנים לשנות את השם האמור או לבטלו."

אתם אומרים "לבטלו".

להוריד את האופציה של שינוי השם, אבל להשאיר לו את האופציה לבטלו.

הגיל שנקבע בסעיף הוא גיל 16, והוא נקבע על פי הגיל שבו זכאים לתעודת זהות. אבל הגיל לשינוי פרטים הוא 18. סעיף 10 קובע שבגיר רשאי לשנות את שם משפחתו או שמו הפרטי, ואני חושבת שכדאי לשמור על אחידות. אני מציעה גיל 18.

אנחנו חושבים שהגיל המתאים לבחירת שם הוא כן 16.

אז צריך גם לשנות את הגיל של שינוי השמות, וזה לא חלק מההצעה.

למה? אם אדם רוצה לשנות את שמו יעשה זאת בגיל 18. רוצה לשנות את פריט הרישום של שם האב, יכול לעשות את זה בגיל 16. שינוי שם הוא דבר שונה משינוי פריט הרישום של שם אב.

זה נראה לי מאותה מטריה, אבל לא איהרג על זה.

המחשבה על 16 היא שזאת הפעם הראשונה שיש לו תעודת זהות. במקרה השתתפתי השבוע בטקס נתינת תעודות זהות לבני 16. זה טקס קבוע, מרגש.

מה תכני הטקס?

מה זה תעודת זהות, במסגרת חינוך לאזרחות. לכן אני אומר שיש משהו בגיל 16, שאז מקבלים את תעודת הזהות. לגבי השם הפרטי המחוקק החליט גיל 18. אני לא רוצה לגעת בזה, כי אני חושב שהיו טעמים סבירים. אני חושב שאת זה כדאי להשאיר לגיל 16.

אני חושב שהיה סעיף ששכחנו. אני לא יודע איפה מטפלים בזה שהאמא עושה נזק. למשל, קוראת לבן שלה בשם של אדם ידוע.

הסעיף הבא מתקן את זה. סעיף 16 לחוק הקיים מקנה לשר הפנים סמכות לבטל ולהתערב בקביעות של שמות פרטיים ושמות משפחה, ואנחנו מבקשים להוסיף גם את הקביעה של שם האב.

איך יממשו את הסעיף הזה? נגיד שתבוא אישה ותחליט שמישהו הוא האבא של הבן שלה - - -

זה צריך להיות שם פרטי מאוד מיוחד כדי שיצביע על בן-אדם ספציפי.

ואז יפסלו לה את זה.

זה רק שם פרטי, זה צריך להיות שם מובהק.

מה כתוב בסעיפים האלה? נגיד שכותבים "אופיר", ואז אופיר מגלה שהשתמשו בשמו והוא לא מרוצה.

הוא האופיר היחיד בעולם?

אני רוצה לדעת מה כתוב בסעיפים שאנחנו מקריאים. מי יכול לטעון?

זה סעיף 16 לחוק. "פסילת בחירה או שינוי. השר רשאי לפסול בחירת שם לפי הסעיפים 8, 9" – אנחנו רוצים להוסיף "ו-9א" – "בשינוי שם לפי סעיפים 9א" - שאנחנו רוצים להוסיף 10(13) – "אם סבור הוא שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. אולם לא יפסול השר שם מהטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור".

איך השר יודע? הוא ידע אם הגבר יכול להתלונן לפקיד. אני חושבת שזה פותר את כל הבעיות.

למה שהמילה "אופיר" או כל שם אחר יעורר תהיה? יש עשרות אלפי "אופיר" בארץ, זה לא משהו מחשיד. זה לא אופיר פינס הספציפי.

זו לא דוגמה טובה. אני מדבר על משהו בנאלי.

אם מדובר באישה שיש שמועות לגביה שהיתה עם גבר מסוים, ואם רושמת את אותו שם כשם האב זה מצביע על כך שכל הסיפור נכון.

חוק צופה פני עתיד, ויש דרכים להיאבק.

דיברנו על זה שצריך למלא הצהרה, שאין לה כוונה - - -

מה פתאום? אם היא נשואה היא לא צריכה הצהרה, ואם היא לא נשואה היא צריכה הצהרה? מה קרה?

הצהרה שבבחירת השם אין לה כוונה לשייך ילד למישהו.

אבל איך היא תשייך אותו? זה סתם שם, אין לזה ערך.

יש לזה ערך ראייתי. זו ראיה לכאורה.

היא לא מזהה אדם ספציפי.

זה סתם שם.

יש עשרות אלפי שמות פרטיים כאלה.

השר יכול לדעת רק אם יש תלונה.

כשאתה רוצה לשנות את השם הפרטי שלך ואת שם המשפחה כדי לזכות בירושה, למשל.

איך שר הפנים יודע? כמו שידע במקרה הזה ידע גם באחר.

מקרים שבהם שר הפנים מתערב זה למשל ערבי שרצה שם ישראלי.

זה חמור מאוד שפסלו לו את זה.

אלה המקרים ששר הפנים יידע, כי זה מובהק. במקרים היותר פשוטים של ירושה אין שום דרך לדעת.

אם יש בעיה תדעי.

לגבי (ג) אתם רוצים לוותר? אפשר לבטל.

קריאת סעיף 2.

"בסעיף 16 לחוק העיקרי, אחרי "9" יבוא "ו-9א" ובמקום "10" יבוא "9א, 10".

מי בעד הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הצעת החוק אושרה פה אחד.

תודה, ההצעה אושרה פה אחד. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.