PAGE
20
ועדת חקירה פרלמנטרית

בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

12/8/2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית

בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

יום שלישי י"א באב התשס"ח (12 באוגוסט 2007), שעה 12:30

בעיות תעסוקה במשק הערבי בהשתתפות מנכ"ל שירות התעסוקה.

חברי הוועדה: ראובן ריבלין – מ"מ היו"ר

נדיה חילו

יוסף פרחי

- מנכ"ל שירות התעסוקה

יעקב זיגדון

- סמנכ"ל השמה שירות התעסוקה

אימן סייף

- מנהל הרשות לפיתוח כלכלי, משרד ראש הממשלה

נאדר אל קאסם
- נציבות שירות המדינה

ד"ר משה דקלו
- סגן מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

כאמל עטילה

- לשכת הדוברות, משרד החינוך

כאמל ריאן

- סמנכ"ל לענייני ערבים, מרכז השלטון המקומי

מרי חדייר

- סגנית מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה

עו"ד טאופיק טיבי
- האגודה לזכויות האזרח

יאסר עואד

- עמותת סיכוי

סאוסאן תומא
- נשים נגד אלימות

ןלריה סייגלשיפר
- פורום נשים לתקציב הוגן

עולא שתייוי

- פורום נשים לתקציב הוגן

יהודית קניג

- מכון ברוקדייל

נורית שטרוסברג
- מכון ברוקדייל

עו"ד רות כרמי
- המרכז לפלורליזם יהודי

ד"ר דינה חסידוב
- מחברת "לחוש חשבון"

מרגנית קלוגמן
- מחברת "לחוש חשבון".

פאטמה סרסור
- רכזת פרויקט "אופק נשי", נשים קולטות נשים בעסקים

ד"ר דני גרא

- יועץ הוועדה

אפרת מורלי

איה לינצ'בסקי

בעיות תעסוקה במשק הערבי

שלום לכולם אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, אני מתכבד להחליף את יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אחמד טיבי שנמצא בהלוויה של מחמוד דרוויש וביקש ממני להחליף אותו בישיבת הוועדה הפרלמנטארית שהוקמה על ידי מליאת הכנסת בראשותו, כדי לבדוק את נושא התעסוקה של האוכלוסיה הערבית בחברה הישראלית.


קיימנו מספר ישיבות עד היום עם שרים ואנשים העומדים בראש מערכת התעסוקה בישראל, ביקשנו ללמוד את הנתונים שיביאו אותנו למצב בו נוכל לגבש מסקנות והמלצות לצורך שיפור מעמדם של אזרחים ערבים בישראל בנושא התעסוקה.


נמצא אתנו היום מנכ"ל שירות התעסוקה, מר יוסף פרחי שאני מקדם אותו בברכה, ביקשנו ממנו מספר נתונים והערות לגבי נושאים מסוימים. אחר כך ניכנס לפרטים של ישובים ספציפיים, שבהם אוכלוסיה בגיל העבודה מעל ל-2000 נכון ל-2008.

במחקר שפורסם על ידי האגף למחקר ומידע בשירות התעסוקה עולה כי שיעור דורשי העבודה בקרב תושבי הישובים הערבים גבוה פי 2.4 מאשר בקרב כלל תושבי ישראל, בישובים מעל 2000 נפש. כמו כן מצוינים 39 ישובים בהם מספר דורשי העבודה הוא הגבוה ביותר והם ישובים מהמגזר הערבי.


ביקשנו ממר פרחי, מנכ"ל שירות התעסוקה להתייחס למאפיינים של השתתפות התושבים הערבים בכוח העבודה בהשוואה למגזר היהודי והשוואה לעיירות הפיתוח. כמו כן ביקשנו לדעת מהם ההבדלים העיקריים בתעסוקת נשים ערביות והשתתפותן בכוח העבודה בהשוואה לנשים יהודיות ולעיירות הפיתוח. כיצד אנחנו יכולים לראות את דרכה של הרשות לעתיד לבוא בקשר לאפשרות לצמצום הפערים הקשים שאותם אנחנו למדים מתוך העבודות הנמצאות בידינו.


ישיבה זו תימשך עד השעה 14:00 בגלל אילוצים, שכן אני צריך להשתתף באחת התכניות המדברות על הצגות תקציב המדינה, שמשפיע בדרך כזו או אחרת על הנשואים שאנחנו מדברים עליהם כאן, מי שמבקש לדבר אנא להעביר את הבקשה למנהלת הוועדה, בבקשה אדוני המנכ"ל, יוסף פרחי.

אני שמח להיות פה בוועדה כי אני חושב שהעיסוק בנושא של דורשי עבודה במגזר הערבי הוא נכון, מתבקש והוא גם צורך הכרחי ופועל יוצא של הסתכלות על איזון נכון בקרב האוכלוסיות במדינת ישראל בתת אוכלוסיות.


ברשותכם אמסור את הנתונים המרכזיים של האוכלוסיה הערבית במדינת ישראל, אני מבקש לציין שהפילוח שלנו מתייחס לישובים ערבים, אין לנו פילוח של אוכלוסיות מעורבות. ניתן לעשות הקשה סטטיסטית קרובה לאמת בעניין הזה, יחד עם זאת, על מנת לדייק בנתונים, אני רוצה לומר שאנחנו מתייחסים בעיקר לישובים הערבים.


נתחיל מזה שסך הכול היום האוכלוסיה הערבית בגיל העבודה במדינת ישראל היא 990,600 מתוך 5,198,000 שמהווים כ-19% מסך כל המשתתפים בכוח העבודה האזרחי.

עד כמה שאני מבין חלקם באוכלוסיה הוא 13%.

בכוח העבודה האזרחי חלקם 19%.

בכוח, לא בפועל. זה עוד יותר חמור.

אני חושב שזו טעות, האוכלוסיה בגיל העבודה מגיל 15 ומעלה, לפי הנתונים שלכם, 5,400,000 סך הכול ארצי, ערבים 584,109. בישובים הערבים זה 11%.

לפי הנתונים שלנו הם מהווים 19%, אבל אני לא חושב שזו הבעיה כרגע. על פי הנתונים של שירותה תעסוקה, מספר דורשי העבודה בישובים הערבים היום הוא 49,300 שמהווים 26% מכלל דורשי העבודה המתייצבים בלשכות העבודה.


שיעור דורשי העבודה בישובים הערבים מתוך האוכלוסיה בגיל העבודה הוא 8.2% , בהשוואה לעיירות פיתוח, שם זה 5.2% הממוצע הארצי הוא 3.5%.


ישנה מדידה נוספת של אוכלוסיות שנמצאות בעומק האבטלה, עומק אבטלה מוגדר אצלנו כאנשים שמקבלים אבטחת הכנסה מעל 270 יום. מספר דורשי העבודה בעומק אבטלה בישובים הערבים הוא היום 27,944 שמהווים 56.6% מכלל דורשי העבודה, לעומת 37.4% בעיירות פיתוח ו-40.3% ממוצע ארצי.


בהתייחס לנשים, 57% מדורשי העבודה במגזר הערבי הן נשים, הנתון הזה מקביל למגזר היהודי, במגזר היהודי 59% בעיירות הפיתוח ובממוצע הארצי. חלקן של הנשים במגזר הערבי ובמגזר היהודי הוא די זהה, אצל הערבים זה 57% ובמגזר היהודי 59%, זה לגבי השוואת נשים.


אם אני מתייחס לשאלות ששאלתם איפה היום הבעיה העיקרית ולמה יש עודף אבטלה במגזר הערבי, הייתי מחלק את זה לשלושה מרכיבי יסוד: המרכיב הראשון הוא שיערו ההשכלה, אני יכול לספר לכם שיש מתאם הפוך ודי מבוסס בין שיעור השכלה גבוה במגזר הערבי לבין הנושא של האבטלה.


לפני כשבועיים ביקרתי בלשכה בבאר שבע וניתחנו שם יחד עם החברים במקום את שיעור האבטלה אצל בדואים אקדמאיים ועולה מתוך זה שזה שיעור האבטלה אולי הנמוך ביותר בעולם, במדינת ישראל בודאי, כמעט ואין אקדמאיים בדואים מובטלים.

אם יש לנו 7 מיליון תושבים, ו-1.3 מיליון תושבים ערבים, שבהם יש דורשי עבדוה בערך כ-500 אקדמאיים, זאת אומרת שהשיעור שלהם הוא 2%. תיקח את הנתונים של יוני שההבדלים לא משמעותיים בין ערבים ליהודים. בהשכלה האקדמאית יש כ- 400 משכילים אקדמאיים שהם כ- 2% מכלל דורשי העבודה לעומת מקומות אחרים שאנחנו מדברים על אחוזים גבוהים יותר. אתה אומר אין בכלל אבטלה אצל אקדמאיים כי יש מספר אקדמאיים מאד מצומצם.

לא זה מה שאמרתי, רציתי לומר שכשאנחנו מנסים לנתח למה יש יותר אבטלה במגזר הערבי, אז אמרתי שיש שלוש סיבות, ואני אומר אותן כדי לנסות ולהוביל לדרכי פתרון אפשריים, הסיבה הראשונה היא הפרשים משמעותיים בהשכלה. כדי למצוא עבודה במדינת ישראל אתה צריך לבטל חסמים שמרחיקים אדם משוק העבודה, החסמים האלה יכולים להיות חסמים במעגל הפרטי של האדם וגם חסמים במעגלים היותר רחבים, החברתיים ההשכלתיים וכו'. אחד החסמים הבולטים שלדעתי צריך לתת עליהם את הדעת ברמה הלאומית, הוא חסם ההשכלה וההכשרה המקצועית.

נדמה לי שמה שלמדנו עד היום הוא הפוך, שאם אתה לוקח פועלים לבניין, אז יש עבודה, בעוד שמשכילים ערבים כמעט ואינם מוצאים מקום עבודה.

אנחנו לא מבינים את הקשר שהוא מדבר עליו, יש לנו אלפים אקדמאיים ערבים, לפי נתוני הלמ"ס, שהם מובטלים, בקרב הנשים הערביות מדובר ב- 43%, בקרב אקדמאיים ערבים 13%.

קודם כל באתי ללמוד עובדות כדי לדעת איך להתמודד עם הדברים, אם זה מגמתי מכיוון המדינה הציונית או לא, קודם כל נדבר על עובדות. לכן אני שואל, האם זה נכון שאותם אקדמאיים ערבים בכלל לא פונים לרשות התעסוקה? יכול להיות שהם לא פונים כי הם יודעים שלא יקבלו שום סעד.


אני מבקש , למרות שאני רוצה לפתח רב שיח, גם בשאלות ותשובות, משום שמר פרחי לא מזדמן לכנסת בכל יום, ואנחנו רוצים ללמוד ממנו, ננהל דיון מסודר. תסביר לי, מה הבעיה? העבודה היא שרבים מהאקדמאיים מהמגזר הערבי הם מובטלים. לעומת זאת, ישנה עובדה נוספת, שהמשכילים האקדמאיים מהמגזר הערבי לא פונים ללשכתה תעסוקה. לכן לשכת התעסוקה תאמר שלכל מיש פונה ההיענות שלנו רבה. אם פונים 519 אקדמאיים כאשר יש אלפי מובלטים, זה לא מאפשר לנו לקבל מלשכת התעסוקה נתונים וזו בעיה שאנחנו צריכים להבין. אני מציע שתעביר לנו את העבודות ולאחר מכן תביע דעתך.

שמי יאסר מעמותת סיכוי, רציתי להגיד שעובדתית, מבחינת הנתונים של השלכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש לנו כמעט 11,500 אקדמאיות ערביות מובטלות, זה נתון אחד. הן לא רשומות בשום מקום אבל רשומות בלמ"ס. דבר שני, אקדמאיים ערבים יש כמעט 5,000 אקדמאיים ערבים זכרים שלא מוצאים עבודה, ביחד זה כ-16,000.


דבר נוסף שאני רוצה לדבר עליו הוא למה לא פונים ללשכת התעסוקה. קודם כל, כמעט ואין לשכות תעסוקה במגזר הערבי לאקדמאיים, תתקן אותי אם אני טועה. היו כמה ניסיונות שעשינו בעבר.

אין יותר לשכות תעסוקה לאקדמאיים, יש תעסוקה מעורבת.

אני אשמח לשמוע על המספרים שלכם לגבי לשכות התעסוקה באוכלוסיה הערבית בשנה האחרונה. דבר נוסף, האקדמאיים הערבים לא מוצאים תשובה בקרב לשכת התעסוקה. מה עוד שבבדיקה האחרונה שעשיתי בלשכת התעסוקה לגבי אקדמאיות ערביות שפנו לשלכת התעסוקה בכל הארץ, מצאתי 146 מתוך 11,500, זאת אומרת שהם לא מודעים שקיימים עוד 11,422 אקדמאיות שלא פונות ללשכת התעסוקה.

מר פרחי בא ואומר, אני אטפל בכל מי שפונה אלי, אם אצליח או לא זו שאלה אחרת, אתייחס או לא אתייחס זו שאלה אחרת, אני בעדם או לא בעדם שאלה אחרת, אבל למה הם לא פונים?

מי שצריך להנגיש את השירות הזה זה לשכת התעסוקה. העבודה שלה היא למצוא עבודה מתאימה לאנשים. אין נגישות לאוכלוסיה ערבית אקדמאית ללשכת התעסוקה. גם אלה שפונים לא מוציאם עבודה מתאימה. זו לא תשובה הולמת לאוכלוסיה הזו ועוד לא דיברנו על האוכלוסיה הלא אקדמאית, שם המצב יותר קשה.


לפחות לאוכלוסיה האקדמאית, כפי שאמר אדון פרחי שהיום אין לשכות כאלה, אני לא יודע מי יטפל בהם. גם כאשר דנו בנושאים שקשורים באקדמאיים, גם בישיבות הקודמות, אף

משרד לא נתן תשובה הולמת. גם לשכת התעסוקה שהיא המפלט האחרון לכל מובל, במיוחד לאקדמאיים, לא נותנים תשובה הולמת.

לשכת התעסוקה מעצם טיבה ותפקודה היא כזו שפונים אליה, היא לא מחפשת. אני מבין שאם יודע אקדמאי ערבי שהליכה ללשכת התעסוקה היא ברכה לבטלה, שבלאו הכי זה רק תירוץ כדי להסביר לו מדוע אין לו עבודה, זו שאלה שאנחנו צריכים להפנות אליו. שאלתך ברורה, מר פרחי יענה עליה אחר כך.

שמי ד"ר דני גרא, יועץ הוועדה, נשים קודם את העובדות כדי שנדע בדיוק בפני מה אנחנו מתמודדים.

עם כל הכבוד, אני לא אוהב שבמדינת ישראל אנחנו עוסקים ביועצים לענייני ערבים, זה דבר לא טוב, אנחנו צריכים לעסוק בערבים ולא ביועצים.

אני לא יועץ לענייני ערבים, שיעור בעלי ההשכלה האקדמאי מכלל דורשי העבודה במדינת ישראל , בסך הכול הוא למעלה מ-10%. ראה זה פלא, מכלל דורשי העבודה הערבים רק אחוז אחד הם אקדמאיים. נשאל את עצמנו מה קורה, יש כאן בעיה, או ששירותה תעסוקה מצד אחד לא נותן מענה משום שאם היה נותן מענה והיה מוצא עבודה לאקדמאיים, ערבים הם היו הולכים לשם, הרי הם רוצים לעבוד. זו שאלה שהשירות צריך לשים לעצמו ולתת לעצמו תשובה. אני לא מקבל את העובדה שהם לא באים, הם אל באים משום שכנראה השירו אינו מספק את מה שמצופה ממנו.


השאלה השנייה היא האם הוא לא מספק את זה משום שאלו הן בעיות התלויות בתוך השירות? למשל 25% מדורשי העבודה שלך הם ערבים אבל רק 6% מהעובדים שלך הם ערבים. כלומר, מבחינת המבנה לך, האם אתה מסוגל להתמודד עם כוח העבודה הערבי?

זו תופעה שיכול להיות שמשליכה על העניין, אבל נדמה לי שאתה מקדים את השאלות, אנחנו רוצים לבדוק קודם כל את הבעיות היסודיות יותר.

השאלה הבאה, האם אתה מסוגל לספק לערבים אקדמאיים עבודות במקצועותיהם, כי חלק מהבעיה היא שחלק מהגברים האקדמאיים עובדים אבל לא במקצועות אקדמאיים. הנקודה השלישית, האם אתה יכול להניע את הגלגל כך שהמשק - - -

יש גם הרבה עובדים יהודיים שלא עובדים במקצועות האקדמאיים.

יש 20% מתוך אילוץ.

השיעור גבוה. הדבר האחרון שאני שואל, האם רואה שירות התעסוקה כתפקיד מרכזי שלו להניע את המשק כדי שהוא יקלוט עובדים ערבים? כי בסופו של דבר אתה השדכן בין דורש העבודה למעסיק.

פאטמה סרסור, רכזת פרויקט "אופק נשי", נשים קולטות נשים בעסקים. מבחינת הנתון הקיים, הוא לא כולל את כל האוכלוסיה. הנשים הערביות לא עבדו אף פעם, אפילו שיש להן 12 שנות לימוד ועוד שנתיים אקדמאיות, אין להן נגישות. לשכות התעסוקה לא נמצאות בכל הארץ, היא צריכה להיאלץ לנסוע רחוק.


חוץ מזה גם אין לה תקווה למצוא מקום כי היא אף פעם לא עבדה בשביל מה לה להירשם ולא לקבל דמי אבטלה. אני רואה שמגיעים עולים לארץ ועושים להם הכשרה. אני מצפה שהיחס הזה יהיה גם לנשים ערביות בארץ, שיקבלו הכשרה. צריך לעשות פרויקט מיוחד שייתן מענה לנשים הערביות .

כמעט ואין הכשרה, אפילו לא "כמעט", אין הכשרה לאקדמאיים בשלכת התעסוקה.

לא רק לאקדמאיים, בכלל הכשרה. כשאני שולחת אלמנה ללשכת התעסוקה נותנים לה הכשרה 5,000 ₪, מה היא תעשה עם זה?

לגבי לשכות התעסוקה, אין לשכות תעסוקה בארץ לפי מגזרים, יש לפי אזורים גיאוגרפיים.

אבל כשאני נמצאת בכפר קאסם וצריכה להגיע לפתח תקווה, אין לי תחבורה.

אנחנו מנסים לרות איך אנחנו יכולים לצמצם פערים אבל לא לדרוש כל מיני דרישות של אוטונומיות תעסוקתיות. אני במדינת ישראל חושב שכל האזרחים הם שווים וצריך לתת לכולם את ההזדמנות השווה עד כמה שהדבר קשה בגלל מנטאליות ודברים משתנים בין קבוצה לקבוצה. אני מוכרח לומר שזה שאין תחבורה זה דבר שצריך לתת את הדעת עליו.

מאחר שכל המחקרים והנתונים הראו שהנושא של התחבורה משפיע, בעיקר על נשים, עשיתי סקר כללי לגבי כל הקווים, מאיפה הם מגיעים, לאן הם נכנסים ומה התדירות שלהם. פניתי בנושא לשר מופז, הייתה לי ישיבה אתו ואני יודעת שהוועדה שהוא הקים לשיפור נושא התחבורה לקחה בחשבון את הדברים האלה. רציתי גם לקדם חוק בעניין הזה, להגיד לך שהמצב השתנה מאז ושהיה שיפור, אז לא, אבל זה צריך בהחלט להמשיך ולדחוף.

אנחנו נמצאים כרגע עם האורח החשוב שלנו מלשכת התעסוקה, אני מוכרח לומר שנושא התחבורה הוא בעיה בפני עצמה משום שאגד מחויבת במתן שירות אוניברסאלי שזה לכל מקום שבו נמצאים אזרחי ישראל ורוצים לעבור ממקום למקום. החברה מקבלת יתרונות רבים תמורת זה שיתנו שירות אוניברסאלי, זה דבר שאני מציע למנהלת הוועדה להמליץ בפני היושב ראש

לקיים דיון מיוחד לגבי זה. אי אפשר לקיים שירותים למגזרים מסוימים אלא אם יהיו שירותים גיאוגרפיים שווים לכולם. מה שאמרת הוא חשוב רשמנו את הערתך החשובה ואני מציע בכל זאת שנתעסק היום באותם דברים שקשורים ללשכת התעסוקה.

הערה נוספת, המטרה היא איך להוציא את האקדמאיים הערבים ממעגל האבטלה, זו המטרה של כולנו.

הם לא פונים משום שאין להם מענה.

יש החלטת ממשלה לשילוב אקדמאיים ערבים בשירות המדינה, למה לא מיישמים אותה? אם היו מיישמים את ההחלטה הזו, כרגע אנחנו צריכים לפחות 1,300 עד 1,400 אקדמאיים ערבים לשירות המדינה. נניח ששום דבר לא ישתנה בנתונים, אחרי התוספת של 1,400 ערבים אקדמאיים לשירות העבודה נצרף כל שנה לפחות 200, 300 אקדמאיים ערבים.

זה כדי לקיים את החלטת הממשלה.

למה לא מיישמים את ההחלטה? יש יעדים מאד ברורים, צריך לעמוד ביעדים האלה.

נדמה לי שלשכת התעסוקה לא יכולה לתת לך מענה לזה, היא לא יכולה לומר למשרדי הממשלה, אני אכפה עליכם את החלטת הממשלה.

אני לא מייחס את ההערה ללשכת התעסוקה.

אז אני מציע לא לנצל את ההזדמנות שאני יושב ראש חסר ניסיון ואתם רוצים בכל רגע לעניין אותי בבעיה אחרת שלשמה הוקמה ועדת החקירה הפרלמנטארית. אני מציע שכדי שנוכל להיות יעילים בישיבתנו נתכנס לאותן שאלות שאנחנו רוצים לברר בעניין לשכת התעסוקה.

שאלה למנכ"ל, ידוע שפועלים בחברה האזרחית כל מיני ארגונים שיש להם מטרות לשלב נשים ואקדמאיים ערבים, חלקם בציבור הערבי וחלקם בציבור היהודי, כמו לדוגמה "קו משווה" עמותה שהוקמה לא מזמן, שמשלבת אקדמאיים בתחום הפיננסי.


השאלה שלי היא האם לשירות התעסוקה יש את הפריסה של כל אותם גופים שהם מאגרי ידע ומשאבים ויכולים לתת פתרונות, גם אם לא פתרון אחד רוחבי. כשדיברתי עם המנכ"לית של "כף משווה" לפני שבועיים היא אמרה לי, יש לי הרבה מקומות עבודה בתחום הפיננסי שמיועדים לערבים אקדמאיים והם לא פונים ולא מפנים. הייתי בהלם, צריך תכנית וצריך שיווק אבל שמעתי את זה גם במקרה אתמול בסיור בנצרת שאמרו שגם להם יש מקומות עבודה, שלא יפתרו את כל הבעיה אבל יש כמה הצעות.


השאלה שלי היא אם נעשה משהו כדי לדעת על המקומות הללו ואם לא נעשה, צריכה להיות פעולה יזומה שלכם למפות את כל המסגרות האלה, לקבל את הנתונים ואת מקומות העבודה ולהיות החוליה המחברת. לדעתי זה אפקטיבי, אולי לא יתפור את כל הבעיה אבל מאד אפקטיבי.

חברת הכנסת חילו מדברת על פעולות יזומות של שירות התעסוקה לנושא צמצום הפערים.

שמי תאופיק טיבי מהאגודה לזכויות האזרח, יש לי שלו שאלות בשלב זה, האחת, מה מספר לשכות התעסוקה בכלל הישובים הערבים, דבר שני, מה מספר התקנים בלשכות העבודה הערביות מכלל התקנים. דבר שלישי, מה מספר העובדים הערבים בלשכות התעסוקה מכלל העבודה ומה מספר העובדים הערבים הבכירים, קרי בעלי סמכויות והשפעה בהנהלה בשירות התעסוקה.

שתי שאלות נוספות, אדוני המנכ"ל, לפני כמעט 3 שנים הופיעה בחדר הזה מנכ"לית הקודמת של שירות התעסוקה. הנתונים לא היו יותר גרועים, כלומר, אם כבר חל שינוי, הוא לרעה. אם זכרוני לא מטעני, כי יעצתי אז לוועדה אחרת, נדמה לי ש-24 מתוך 26 ישובים שיאני האבטלה היו ערבים, היום אנחנו במצב אקסקלוסיבי, 39 מתוך 39, כלומר המצב גרוע יותר.

זה כי הוסיפו יועצים...

תודה על המחמאה...זה הדבר הראשון, אין שיפור ומה בכוונתכם לעשות. דבר שני, מה בכוונתכם לעשות כדי לשנות אולי את התדמית של שירות התעסוקה שאומרת, אנחנו מחכים לאנשים שיבואו אלינו ובמקום זה לצאת החוצה.

הנקודה השלישית היא, ואת זה אני אומר לחברים כאן, אנחנו אל עוסקים רק באקדמאיים, שיעור האקדמאיים הערבים הוא נמוך יחסית לכלל דורשי העבודה הערבים. מה אנחנו עושים עם נשים כאשר שיעור האבטלה האמיתי הוא קרוב ל-80%? מה שירות התעסוקה עושה כדי לעודד יצירת מקומות עבודה, זה חלק מעיסוקו, מה הוא עושה כדי לעסוק בהכשרה מקצועית? יושב כאן המנהל החדש, ואני מברך אותו, של הרשות לפיתוח כלכלי שאמר לפני שלושה שבועות בוועדה הזו, אנחנו הולכים להסיע עובדות ערביות. שאלתי, להיכן? תוריד אותן מהאוטובוסים, לאיזה דלת הן ייכנסו, על זה היינו מבקשים לקבל תשובה.

אני מפסיק את הרצאתך המלומדת משום שלהערכתי ההרצאה המלומדת הייתה יכולה להיות כזו שלא תשיג את המטרה. הואיל ואנחנו רוצים שהישיבה הזו גם תעזור לנו כדי לבוא ולראות מהן הבעיות, מהן העובדות ואיך אנחנו יכולים לנסות ולהתמודד אתן, ביקשתי מכולם לשאול את השאלות כדי לעורר את הדיון. עכשיו אני מבקש לשמוע את המענה על כל השאלות האלה ולאחר מכן, אם לא תסכימו, נעשה סיבוב נוסף.

אני מודה לכם על השאלות ואני חושב שהן שאלות ענייניות ונכונות. יחד עם זאת אני במקש, ברשותך אדוני היושב ראש, לשים את שירות התעסוקה בפרופורציה הנכונה שלו בין כלל השחקנים שמביאים אדם למקום העבודה.


שירות התעסוקה הוא אחד השחקנים במשק, בנושא של היצע וביקוש הוא גם לא השחקן המרכזי. אם אנחנו מדברים על שיעורי אבטלה גבוהים באזורים מסוימים, התשובה לזה זו תפיסה כוללת של הממשלה לפיתוח מקומות עבודה והקצאת משאבים ושירות התעסוקה הוא גרום חשוב מאד בנושא התיווך. שירות התעסוקה יכול למצות את עצמו ביכולת שלו לקחת את המובטל ל מול מקום עבודה שהוא טורח מאד למצוא, לעשות את התיווך הנכון ביניהם.


השאלות הרבה יותר מקיפות, הן שאלות נכונות מאד ולמעשה נוגעות לליבה של כל המשרדים במדינת ישראל ולאו דווקא של שירות התעסוקה, אבל אני לא אברח מחלקנו כי הוא חשוב מאד ומרכזי מאד. ברשותך אני אתחיל מהמעגל הפנימי, כמי שמעיד על עיסתו.


לגבי הלשכות במגזר הערבי, יש 14 לשכות שנמצאות בישובים ערבים, מתוך 70 לשכות במדינת ישראל. מתוך כלל הלשכות במדינת ישראל, כמחציתן מטפלים באוכלוסיה ערבית, נקודתית, רק לאוכלוסיה ערבית יש 14 לשכות אבל יתרת הלשכות כמו למשל הלשכה בבאר שבע, דימונה, חיפה, הקריות, רמלה לוד מטפלים גם באוכלוסיה ערבית. כלומר מחצית מהלשכות שלנו הן לשכות מעורבות ממוקדות רק לאוכלוסיה ערבית יש 14 לשכות.


לגבי העובדים, 10 מעובדי השירות הם מנהלי לשכות מתוך סך כל 70 הלשכות שיש אצלנו, עשרה מנהלים באים מהמגזר הערבי. שניים נוספים מכהנים כראשי צוותים. לפני שבוע השלמתי סיור כולל במגזר הערבי ואני מוכרח לומר שיש לנו שביעות רצון גדולה מאד מרמת הפקידים שבאים מהמגזר הערי, הם עושים עבודה מצוינת ואני לא מתבייש לומר שדווקא הלשכות במגזר הערבי הן הלשכות המובילות אצלנו בכל מה שקשור להישגיות בהשמה, נשמח מאד על כל עובד ערבי שאני אוכל להכניס לשירות.

אפשר לדעת איך אתה מחלק את זה בתוך הציבור הערבי? מידע אינפורמטיבי בלבד.

איך אתה רוצה שיאפיין? לפי עדה?

אלה חלק מהעובדות.

למיטב זכרוני מרביתם ערבים מוסלמים אם זו האחידות שאתה מבקש לדעת, אם תרצה את הנתון נשמח לתת לך אותו, אין לי אותו כרגע. עלתה פה סוגיה עקרונית ורצינית על הפער העצום שיש בין הרשומים אצלנו במגזר האקדמאי הערבי, הפער הזה לא קיים בשאר האוכלוסיה, נכון לכל יום, כ-50,000 ערבים רשומים בשירות התעסוקה.
כלומר, אם אנחנו מנסים לבודד את הבעיה, יכול להיות שהיא קיימת במגזר האקדמאי.


בעניין הזה צריכים להתקיים שני דברים, דבר ראשון חשוב שתדעו שהשירות מטפל בראש ובראשונה למי שפונה אליו ומבקש את עזרתו. תזכרו גם שאנחנו חייבים לעשות מבחן הכנסה עבור ביטוח לאומי אז גם כל מי שרוצה הבטחת הכנסה ממילא מחויב להגיע אלינו, ואנחנו מחויבים לקיים עבורו פעילות.


לאור הנתונים שאמרת, זה יהיה מאד נכון ומאד מושכל מבחינתנו ליצור משבוע הבא מנגנון שפונה לאותה אוכלוסיה. ברגע שהם לא פונים אלינו, אין לי גם את הכלי לזעוק עבורם מול במדינה ולהגיד שאם היו עכשיו 15,000 אקדמאיים רשומים אצלנו, זה היה מאד נכון לגשת לממשלה ולומר שאני מבקש תכנית להסבת אקדמאיים, כמו שעשינו בזמנו כשהגיעו העולים מרוסיה וזו תכנית שהצליחה מאד.


אני חושב שהפער גדול מאד, הוא נושא למחשבה עמוקה מאד אצלנו, נקיים פעילות, גם בעיתונות כדי להזמין אותם אלינו, לנסות ולעשות מיון ולבקש עבורם.

למה לא עשיתם את זה עד היום? האם רק השאלות שנשאלו הביאו אותך למחשבה שאולי כדאי ליזום פעולה כזו? אני רק שואל מדוע לא חשבו על זה קודם, הרי אנחנו המצאנו את החוכמה...

יושב בחור אינטליגנטי ומעלה בעיה, מנכ"ל שירות התעסוקה חייב לבדוק את המניעים שלה ומה הסיבות ולנסות לתת לה פתרון.

מנחם בגין היה אומר, המובן מאליו טוב שייאמר, כי אלה דברים שכולם חשבו עליהם ולא ידעו למה, אז לפעמים צריך לומר אותם, כדי שהתשובה תהיה חדה וחלקה.

פועל יוצא שני של העניין הזה, הוא הנושא של הסבת אקדמאיים. את הנתונים האלה ני אומר על סמך אינטואיציה ולא על שום דבר אחר, אם אני עושה הקבלה למגזר החרדי יכול להיות שאלפי אקדמאיים ונשים אקדמאיות למדו את מה שהן לא צריכות ללמוד, או דברים שאין להם ביקוש ותפקידה המרכזי של המדינה כרגע הוא לעשות הסבת אקדמאיים להשקיע עוד קצת, לא הרבה, עוד תקציב ולכוון אותו למקומות שאנחנו חשובים שיש בהם אופק תעסוקתי.


נכון להיום, למרות כל המגמות, יש אופק תעסוקתי רחב מאד במדינת ישראל. בכל נקודת זמן אנחנו עומדים על כ-30,000 דרישות למקומות עבודה בכל יום נתון ועם טיפול נכון, קודם כל מיון של האנשים ואחרי זה הסתכלות על האדם וניסיון לצמצם את המרחק שלו מהמקום שהוא נמצא למקום עבודה פוטנציאלי. זה יכול להיות דרך הסבת אקדמאיים, אני חושב שזה חובתנו כמדינה לעשות את העניין הזה, אני אוכל להציג את זה אם הנשים המכובדות האלה יגיעו אלינו ונעסוק יחד בעניין.


אני רוצה לבשר לכם שאתמול קיימנו ישיבת עבודה מאד טובה עם איימן, מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי. אנחנו הולכים להקים לשכת תעסוקה גדולה מאד, מפוארת, אם כל החידושים הטכנולוגים שאמורים לתת מענה טוב לאנשים בשפרעם, שתיפתח בעוד שלושה חודשים. שם אנחנו מסתכלים לא כלשכת התעסוקה שאנשים האלה חותמים אלא כמרכז לאספקת מקומות עבודה.


אנחנו אמורים לחבר בעניין הזה גם את האגף להכשרה מקצועית גם את היכולות שיש לנו היום, כולל את משרד התמ"ת, גם את שיתוף הפעולה עם הרשות שקמה.

אנשים מקרית אתא יבואו לשם?

גם אנשים מקרית אתא יבואו לשם. אני רוצה להדגיש שההסתכלות שם תהיה הסתכלות של טיפול אקטיבי באנשים. טיפול בהון אנושי, בחלק השלם שלו.

המרכז הזה קרוב לביתי, אני יודע שהוא בהקמה וזה מה שנקרא שינוי חשיבה ועל זה אנחנו מדברים כל הזמן.

בעזרת השם נזמין בעוד כשלושה חודשים את היושב ראש, גם הקבוע וגם ממלא המקום לבקר במקום.

הקמת הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים זו הצעת חוק שלי.

אני רוצה לתרום לדיון כמה דברים שהם חסכים במגזר הערבי ויכולים לתרום. הדבר המרכזי ביותר לדעתי הוא היכולת להקטין חסמים ברמת הפרט.

מנהל לשכת תעסוקה צריך תנאי סף של אקדמאי?

מה שאני קיבלתי כירושה מקודמתי, קיבלתי מנהלי לשכות טובים מאד. מרביתם עם השכלה העונה על הצרכים, אני חושב שהבעיה שלנו היום היא אל בהשלכה שלה מנהלים אצלנו, יש היום שמירה ניהולית טובה ביותר בשירות התעסוקה.

האוניברסיטה של החיים לא פחות חשובה.

יש מנהלות?

יש הרבה מנהלות, מרבית המנהלים אצלנו הן מנהלות.

למה הדרגה כל כך נמוכה של מנהל לשכת תעסוקה?

גם זה נושא לדיון.

זה מקביל לדרגה 40 במח"ר. אם מתקבל לזה עובד אקדמאי מקבלים שכר לפי אקדמאיים, כשהוא יוצר למכרז פומבי אז תמיד חובה של אקדמאי לדרגה כזו.

איזה אקדמאי יגיש עצמו למשרה עם דרגה כזו? אני סיימתי משפטים ואני לא חושב שאני יכול להיות עורך דין בעיר שלי או במושבה שלי ואני רוצה להיות בשירות התעסוקה. אומרים לי הדרגה שלך היא 40.

אלה הדרגות הבינוניות שאחריהם מתקדמים בתוך השירות. הגיוס בדרך כלל הוא לא לתפקידים הבכירים יותר.

כששאלתי על מנהלות התכוונתי למנהלות מהמגזר הערבי, מתוך העשר שציינת יש גם נשים מנהלות?

אני חושב שלא. אני בכל זאת רוצה לתרום לדיון את הניסיון שנצבר אחרי 50 שנה בשירות, ישנם לדעתי עוד שלושה חסמים שבראיה הלאומית צריך לתת להם פתרון. החסם הראשון והחשוב ביותר היא כל הסוגיה של העצמה אישית והכשרה מקצועית. כשאני אומר העצמה אישית זו השלמת השכלה, לימוד שפה, זה הכשרה מקצועית זה כוונון האדם דרך הסתכלות על האדם, איך אני מעצים את האדם וממקם אותו נכון ולעניין הזה המשאבים המוקצים היום ברמה הלאומית הכוללת על ידי משרד התמ"ת נמוכים מאד בכל מה שקשור באוכלוסיה בכלל ובאוכלוסיה ערבית בפרט.


דבר שני, דובר עליו מקודם והוא חסם גדול ביותר, ומאד בעייתי, זה לא מובן מאליו היום, במיוחד אישה, עולה לאוטובוס או לרכבת ומגיעה למקום העבודה. זה לא מובן מאליו והיא צריכה שמישהו יסיע אותה, אח או בן דוד, בהיעדר תחבורה ציבורית מסודרת וזה יוצר בעיה קשה מאד. יש הרבה מקומות עבודה שמתנים את ההגעה של האנשים בצורה מסודרת והיא לא קיימת היום במרבית המקומות זה חסם קשה ביותר, כל סוגיית התחבורה הציבורית.


דבר נוסף, אסור להתעלם מהעובדה שמקיפה עשרות אלפים במגזר הערבי והיא המאפיין של האישה הערבייה, ואני אומר את זה לחיוב. אם אתה לוקח היום עשרות אלפים מהאנשים, שאישה שומרת מסורת ויש לה ילדים, יש לה קושי בשפה, יש לה קושי אמיתי ואובייקטיבי להיטמע בעיר הגדולה בעבודות, אני חושב שאנחנו צריכים להתכוונן למקומות עבודה ולפעמים זה לא בושה לסבסד מקומות כאלה, לתוך הכפרים ולתוך המגזר הערבי כדי לאפשר להם גם לקיים את המסורת, שאני חושב שהיא דבר חשוב מאד, כדי לקיים את המשפחה וגם כדי לעבוד במקום עבודה.


ברגע שאתה שופט אותם במשקפים של מובטלת יהודיה חילונית, זו טעות גדולה מאד. יותר נכון לשפוט אותה במשקפים יותר דומות, של אישה חרדית שבאמת המדינה מכווננת לשם פרויקטים דומים. צריך ליצור התאמה בין מקומות עבודה צפויים לבין מבנה החברה והאישה בעניין הזה.


אני מבקש להזכיר ברקע שיש בשירות התעסוקה כ-80,000 מובטלים ומקבלי אבטחת הכנסה שמוגדרים אצלנו בעומק אבטלה. הם עברו את ה-279 יום ומעלה ולהם המדינה אמורה לצאת בקרוב, אני מקווה שהעניין יתנהל בצורה מסודרת וזה יהיה כפי שאנחנו מתכננים, פרויקט של תעסוקה.


לדעתי הפרויקט הזה, עם הכוונה נכונה ועם שליטה נכונה על המשאבים העצומים שהמדינה רוצה והולכת להשקיע בעניין יכול לפתוח אופק נכון בכל הטיפול באבטלה במגזר הערבי. אם התכנית הזו תקלוט בתוכה, כפי שאנחנו תובעים היום, מנה מסודרת של הכשרה מקצועית, מנה מסודרת של השלמת השכלה ותהיה מחוברת למקומות עבודה ותדע לתת גם הסעות, לדעתי המדינה הולכת בכיוון נכון לפתרון של עומק האבטלה במגזר הערבי, ואני מדבר על אלה שמעל 270 יום.


כדי לסכם א הדברים, אני בהחלט חושב ששירות התעסוקה צריך לתת פוקוס חזק מאד לכיוון המגזר הערבי. אנחנו מתחילים בשתי תכניות, הראשונה תכנית בצפון ותכנית שנייה תכנית למגזר הבדואי בדרום.


דבר שני, העניין הזה בהחלט צריך לעלות על המפה ביכולת של המדינה ליצור מוקדי עבודה שמתאימים בצורה חד ערכית לאוכלוסיה ולא רק הפוך. השוק החופשי מייצר מקומות עבודה

אבל לפעמים המדינה צריכה להיות גורם מתערב ולא רק לתת לשוק החופשי לייצר את מקומות העבודה מותר למדינה לבוא ולהגיד שאני במשולש או בכסייפה עוזרת לייצר מקומות עבודה שמתאימים לאוכלוסיה כי אחרת אין פתרון אחר.


הדבר האחרון, אין שום יכולת לחלץ אדם מקו העוני בכלל ובמדינת ישראל בפרט בלי העצמה אישית. לשם צריך שהעניינים יכוונו ושירות התעסוקה כדי לזעוק בעניין מצד אחד ומצד שני נעשה פעולה אקטיבית לרכז אלינו את כל אותם אנשים שדברו היום סביב השולחן וטוב שדברו. תודה.

נדמה לי שההערה שהארת את עינינו ביצירת מקומות עבודה הוא נושא שהממשלה צריכה לתת את הדעת. סבסוד זה דבר שנוגד את הכללים שהכלכלה הישראלית מושתתת עליה. משרד ראש הממשלה הבטיח הבטחות בעניין זה?

אני לא ידוע אם הבטחות אבל המסלול הזה קיים.

אני זוכר שהיו פעמים רבות שהמדינה מקומות עבודה במקומות בהם המסורת חייב את האנשים להישאר באותו מקום שבו הם גרו. זה היה בעיקר באותם מגזרים של מפעלים עתירי כוח אדם. כולם בסופו שלד בר עברו לירדן ואיבדנו פה מאות אם לא אלפי מקומות עבודה, התקופה שכל מיני מתפרות למיניהן היו בישובים עצמן, כולם נהנו.


בעלי המפעלים נהנו כי היה להם כוח אדם זמין בכל רגע, הם היו יכולים לייצר אבל היכולת להתחרות בשכר הייתה כזו שהפכה את המפלים האלה ללא רווחיים לכן בסופו של דבר הם עברו.

יכול להיות לפעמים שהסבסוד יותר זול מאבטחת הכנסה.

זה תמיד יותר זול, מי ממשרד התעשייה והמסחר?

ברשותך אני רוצה להתייחס לסוגיה הזו, יש מסלול תעסוקה במשרד התעשייה והמסחר שהמטרה שלו לסבסד את עלות העבודה. המסלול בא ואומר השתתפות בעלות העבודה עד גובה של 20% לתקופה של חמש שנים. המסלול הזה קיים ופועל.

מסלול מצוין רק אולי תאיר את עינינו בכמה מקומות, מי לקח את המסלול הזה?

המסלול הזה מופעל שלוש שנים ובשנתיים הראשונות ההפעלה שלו הייתה מאד בעייתית במגזר הערבי, גם בגלל בעיות של פרסום והנגשת הכלי הזה למגזר הערבי מצד משרד התמ"ת, ומצד שני בגלל חוסר מודעות של המגזר לכלי הקיים הזה.


עשינו פעולות יזומות של כנסים ימי עיון ופרסום בעיתונות לכלי הזה, בהרצאות האחרונות שהיו בשנה האחרונה יותר מ-70% מההקצאה הלכה למגזר הערבי. מי לקח את זה? אני מסכים אתך שחלק מזה זה גם התעשייה המסורתית, ואני לא מתבייש בזה.

זה בסדר גמור.

יש לי גם דוגמאות מאד יפות של מרכזי תוכנה שהוקמו בנצרת ובשפרעם וזכו גם בהקצאות האלה, מדובר על 84 עובדים במרכז בנצרת, מרכז תוכנה שהוא מרכז של אקדמאיים ועוד מרכז בשפרעם שנותן שירותי אאוט סורסינג לחברות הי-טק. יש שימוש בזה.

אני יודע שבמגזר החרדי, ישמנו בירושלים יכולות של נשים חרדיות לעבוד מהבית באמצעות המחשב שמחובר למרכז. האם הדבר הזה אפשרי במגזר הערבי בתקופה הנראית לעין?

אני חושב שלסבסד מקומות עבודה זאת לא הדרך הקלאסית והקפיטליסטית כדי לייצר מקומות עבודה.

זה מנוגד לאופי הכלכלה הישראלית אבל יש לנו חובה לזה.

במונחים כלכליים אני חושב שלייצר מקומות עבודה זה צריך לבוא או דרך הסקטור הפרטי או דרך הסקטור הציבורי.

או במשולב הסקטור הפרטי עם סיוע של הסקטור הציבורי.

מחקרים מוכיחים שסבסוד עבודה לא יעל ובסופו של דבר זה יביא הוצאות גבוהות לממשלה וגם למשלמי המיסים. רציתי לראות את הממשלה מתערבת במגזר הערבי כדי ליישם החלטות ממשלה מסוימות, איימן מכיר את הנושא הזה. זה יגרום לצמצום פערים.

הוא מתכוון להחלטות שנוגעות לנציבות.

דיברת על נושא חשוב שהוא צמצום פערים בין שני המגזרים ולצמצום פערים שייך גם יישום החלטות ממשלה שאם זה אקדמאיים או לא אקדמאיים, נשים או לא, זה כבר דבר אחר. כדי לקדם את העניין הזה צריך ליישם החלטות ממשלה מסוימות וההחלטה הכי טובה והכי ברורה היא לגבי שילוב אקדמאיים ערביים בשירות המדינה.

אין החלטה על אקדמאיים בנושא הזה. ההחלטה לא מדברת ספציפי על אקדמאיים.

אני מתקן את עצמי, על שילוב ערבים בשירות המדינה. הבעיה שיש לנו ייצוג נמוך מאד בכל משרדי הממשלה, זה גם נושא לצמצום פערים.

יש לכם מועמדים?

הויכוח הזה עוד יתקיים כאן צורה יותר עמוקה, השאלות שאתה מעלה הן שאלות כלליות של מדיניות שלא קשורות לשירות התעסוקה. נשאלה שאלה אם יש לכם מועמדים, הייתי עונה לזה תשובה.

כשלא עונים זו גם תשובה.

אני רוצה להתמקד כרגע בנושא שכל הישיבה הזו מיועדת לו והוא של שירות התעסוקה מול הבעיה הכללית שהוועדה מטפלת. מה שאתה אומר זה הליבה של תפקיד הבעיה, אבל שמעתי היום שאלה ששאל יאסר והמנכ"ל שיש לו השפעה רבה אמר שהשאלה שלו נותנת רעיון. הרעיון הזה נדמה לי היה מתבקש כל הזמן אבל טוב שזה נאמר.

שמעתי גם על הנושא הגיאוגרפי שתקפנו אותו והתברר שמקימים בכל זאת, אני נגד חלוקה מגזרית, אני בעד חלוקה גיאוגרפית, אני בהחלט בעד זה שאנשי קרית אתא, יבואו למרכז בשפרעם ואנשי אום אל פחם יבואו לפתח תקווה. אם יש בפתח תקווה לשכה אין שום הצדקה להקים אום אל פאחם זה לא מתקבל על הדעת. אם יש לשכה בואדי ערה לא ילכו לעפולה, עפולה תבוא לואדי ערה כי הם פחות אנשים.


מדינה שמתקיימת יחד ורוצה לבטל פערים, בנוסף על הפערים שאי אפשר לבטל אותם. הויכוח ביני לבין היושב ראש הקבוע, למרות ידידותנו תימשך עד קץ הדורות, אבל אני מקווה שפעם נגיע להבנה שכולנו נועדנו לחיות יחד. היום יש הזדמנות שמנכ"ל שירות התעסוקה נמצא אתנו, לשאול שאלות ולמקד הערות.

שמי ולריה סייגלשיפר מנשים לתקציב הוגן, רציתי לשאול את המנכ"ל, דיברת על שתי תכניות אחת בצפון ואחת בדרום ורציתי לדעת האם הן נוגעות לנשים ערביות שכפי ששמענו היום זה אחד הבעיות המרכזיות עם אחוזי אבטלה מאד גבוהים והאם לתכניות שיש לכם יש נגיעה מסוימת לסוגיה הזו.

בודאי. סך כל אחוז הנשים הערביות הוא 57% מסך כל האוכלוסיה, בטיפול שלנו אנחנו לא מפרידים בין נשים וגברים. בלשכה יש מענה גם לנשים וגם לגברים ולפחות כך צריך להיות. יחד עם זאת, כשעושים הכשרה מקצועית או העצמה אישית שם נותנים את הספציפיקציה לגבר או לאישה.

אנחנו גם יודעים שהבעיה אצל הנשים הערביות היא יותר אקוטית.

אני חוזר על מה שאמרתי, הפתרון השלם לסוגיית האישה הערבית, או למרבית הנשים הערביות שנמצאות אצלנו הוא מציאת מקומות עבודה שיאפשרו להם לקיים את אורח החיים שהן רגילות אליו וגם למצוא עבודה. לקחת אישה דתייה, אמר לשבעה, שמונה ילדים ולנייד אותה שעה נסיעה מישוב לעיר, כשהיא מגיעה לסבביה לא תומכת ולא אוהדת את המאפיינים שלה זו בעיה קשה מאד. שם צריך לשים את הדברים על השולחן. הנשים האלה צריכות מקומות עבודה היכן שהם גרות או כמה שיותר במקום שהן גרות, או לפחות שאותו מקום עבודה שיהיה תומך, ייתן להם סביבה תומכת ואוהדת ולא סביבה מתנכרת.

מה יש בתכניות האלה שאמרת שבאים לקיים את מה שאתה אומר עכשיו?

התכניות שלנו הן בעיקר תכניות תחום התיווך, בתחום מציאת העבודה.

יש פוטנציאל של מקומות עבודה בתיווך?

במצב הנתון נכון להיום ואני מקווה שהקדוש ברוך הוא יעזור לכולנו והמצב הזה יימשך, המצב הנתון הנכון להיום הבעיה המרכזית של שירות התעסוקה היא לא מקומות עבודה. במצב שיש 200,000 עובדים זרים ובכל יום יש כ-30,000 עד 35,000 הזמנות עבדוה לשירות התעסוקה הבעיה האקוטית כרגע היא לא לחפש מקומות עבדוה אלא לדעת לעשות את התיווך הנכון.


התיווך הנכון הוא באמצעות כלי העצמה אישית ששם אנחנו מאד חסרים. אם היה לנו כשירות וכמדינה יותר כלי העצמה לאדם, היינו יכולים ליצור יותר את התיווך בין האיש למקום העבודה.

יש לי שאלה בנאלית , נניח שאישה מאום אל פאחם אמרה שהיא לא יכולה להגיע בגלל חוסר תחבורה, מוצאת את הדרך ואגד מביאה אותה, כל חצי שעה יש אוטובוס והיא מגיעה לפתח תקווה. האם היא יכולה לדבר שם בשפתה?

לא, לחלק מהאנשים, בעיקר לאישה אקדמאית - - -

שירות תעסוקה, שמשרת גם אזרחים ערבים במדינת ישראל, האם יש שם שירות כזה בשפתה?

לא הבנתי את השאלה קודם, בודאי, אין שום בעיה של שפה.

בפתח תקווה אין דוברי ערבית שמשרתים את האוכלוסיה הערבית.

לפתח תקווה מגיעים אזרחים ערבים מישראל מקלנסואה, כפר קאסם, אמרתי אום אל פאחם בטעות התכוונתי לכפר קאסם.

הנקודה ראויה לבדיקה.

אם יש נתון מכלל הנשים שפנו, האם מצאו מקום עבודה או שרק באו לקבל דמי אבטלה?

יש נתונים של שירות התעסוקה שאומרים שמכלל אלה שהופנו לעבודה, ואני מתייחס לחודש יוני 2008, הופנו לעבודה 30,000 מהם 4,000 ערבים, 14%, בעוד ששיעור דורשי העבודה היה 25%, כלומר ישנה כאן בעיה. הבעיה היא האם אתה יכול לומר מדוע שיעור המופנים הערבים מכלל דורשי העבודה הוא נמוך? כשאתה אומר אין לי בעיה של עבודה ואומר היושב ראש, אולי בסוף הדורות נבין שנועדנו לזה, ויש לנו כאן הבדלים בשיעור האבטלה, כאשר שיעור האבטלה הממוצע של הישובים הערבים הוא קרוב ל-9%, בעוד שבישובים היהודים שיעור האבטלה הוא 2.6% זה פער שאי אפשר לחיות אתו. האם אתה יכול להסביר מה קורה שיש מקומות עבודה ולא מצליחים לתווך נכון?

היכולת לתווך נכון היא יכולת של המתווך להביא את האדם הנכון למקום הנכון. כדי ליצור אדם נכון צריך כלים של העצמה אישית, כדי ליצור אדם נכון צריך ליצור מקומות עבודה נכונים שגם קרובים לו. אני חוזר ומדגיש 57% מדורשי העבודה במגזר הערבי הן נשים, יש בעיה שמאפיינת עשרות אלפי נשים במגזר הערבי שקשורה מאפיין של האישה עצמה וקשורות לעבודה שאין מקומות עבודה מתאימים שאפשר להתאים לאותה אישה.

שלוש הערות כדי לעשות אתה עבודה יותר אפקטיבית. הערה ראשונה בקשר לנציבות, אני חייב להודות שהם עברו דרך ארוכה, היום יש הלם גם חשיבה מסוג אחר והם עושים כמה צעדים לא רגילים וזה לזכותם.

סוף סוף, כי קיבלתי דוח של היועץ לשלטון המקומי מה הנציבות צריכה לעשות.

בנציבות המדינה גם כשאתה נותן מחמאה, עונים לך...

דבר שני, אני מבקש משלכת התעסוקה לחשוב על שני דברים, כמו שאמה חברת הכנסת נדיה חילו, חשוב לעשות שיתוף פעולה עם ארגונים שמתעסקים דנים או יש להם פרטים על מאגרי אקדמאיים או לא אקדמאיים. דבר נוסף, אתם צריכים להתחבר לתכניות התעסוקה של הארגונים האלה, כמו הג'וינט ותכניות אחרות של ארגונים אחרים שהם תכניות תעסוקה ספציפיות בתוך הישובים הערבים.


הערה אחרונה, הייתי מאד שמח לראות תכנית פעולה מה אתם הולכים לעשות לאוכלוסיה הערבית, מאד ישמח אותנו לראות תכנית עבודה.

שמי דינה חסידוב מתכנית "לחוש חשבון בגן" אנחנו מכשירים נשים אקדמאיות לעבוד בישובים עצמם בנושא של הוראת חשבון בגני ילדים בהיקף ארצי מדימונה עד חצור הגלילית כולל הרבה במגזר הערבי, מעל מאה נשים אקדמאיות ערביות, אנחנו מייצרים להם מקום עבדוה בתוך הישוב. יש פעולה, יש עשייה ואנחנו מבקשים שיתוף פעולה, והיו לנו שיחות איך אפשר לראות שיתוף פעולה , בהחלט יש מקום לחשוב איך אפשר לייצר מקומות עבודה בתוך הישוב ולתת לאותם נשים אקדמאיות מצוינות לעבוד.


עם כל מה שנאמר, אני לא ראוה בחסמים חסמים, אם הולכים נכון בהיבט פלורליסטי והתייחסות נכונה לדברים הטובים שאותה אישה מביאה, ולא מציפים את החסם.

מקומות העבודה הם במגזר הציבורי?

גני ילדים, מתנ"סים, צהרונים, בכל ישוב תמיד יהיו ילדים וגני ילדים וזה מקום שלא משתנה. זה מקצוע חדש בשיתוף משרד החינוך של הוראת חשבון בגני ילדים, אנחנו מקצים את אותן נשים אקדמאיות לעבוד בישוב שלהן.

אני מברך מאד על התכנית הזו.

אני מהרשות לקידום מעמד האישה, שתי הערות, האחת בהמשך לדבריה של הניה, אני חושבת שהיה ראוי שהמרכז לשלטון המקומי יוציא דוח, יש פה מעסיק מאד גדול ברשויות המקומיות ומן הראוי שנקבל קריאת מצב מה הששלון המקומי עושה בתחום של קידום המגזר הערבי.

הם התבקשו על ידי הוועדה להגיש נתונים והם אכן יגישו.

הערה אינפורמטיבית שמופנית למנהל שירות התעסוקה, לפני כשנתיים זיהינו את החסם הזה שיש הרבה נשים אקדמאיות ערביות וקיימנו מספר שיחות ויש התחלה של עבודה בתחום הזה, הייתי מציעה אם אפשר להמשיך אותה. הייתה בעיה לקבל נתונים היכן הן מרוכזות, אותן נשים אקדמאיות ערביות והייתי מבקשת שיתוף פעולה עם הרשות לזה.

אנחנו נשמח ונברך ונקבל בברכה כל ארגון במדינת ישראל שיכול לעזור, אפילו בהשמה של איש אחד.

משה דקלו, ממונה על תכנית חומש במגזר הערבי הבדואי והדרוזי, תכניות עבדוה שקשורות באפיון קשרים והכוונת בני נוער לקראת הכשרה ותעסוקה בעבודה מקצועית. שרת החינוך מינתה לפני כשנה ארבע ועדות לבחון את הבעיות בכל שלושת המגזרים ובעיקר בערבי, יחד עם ועדת המעקב. המסקנות המרכזיות של הוועדות, ולפי זה אנחנו מתכננים את תכניות העבודה לתשס"ט שיש קשיים גדולים בשפה הערכית ואנחנו נותנים מאמץ מרכזי על מנת לשדרג את היכולת השפתית של הילדים.


כתוצאה מכך יש לנו גם תופעה גדולה של נשירה, הבוקר הוגשה לוועדת החינוך של הכנסת ליישום חוק לימוד חובה רשימה של 72 ישובים בכל הארץ 52 מבניהם הם ישובים במגזר הדובר ערבי, שם אנחנו רואים את תופעת הנשירה גדולה ביותר. אחת הסיבות הגדולות לנשירה, מעבר לבעיות הכלכליות האמיתיות של המשפחות וגיוסם של בני הנוער לעזור בכלכלת המשפחה, הם גם היכולת הלימודית "התלמידות", איך שאנחנו קוראים לזה, של הילדים. הילדים לא רוצים לבוא לבית ספר גם כי יש קשיים וגם כי הם לא תמיד יודעים קרוא וכתוב.


בתוך התכנית הגדולה הזו שהגשנו אותה כבר ברמה העקרונית גם לשרת החינוך, שאישרה אותה, הצגנו אותה בפני ועדת החינוך של הכנסת, יש סדרה גדולה של פעולות על מנת לכוון אותם לקראת מקצוע, דבר שני למנוע את הישיבה בכיתות י', יא', יב', דבר שלישי לשפר את היכולת באנגלית מתמטיקה ועברית.

קשיי השפה הכוונת לשפה הערבית?

קודם כל בערבית, השפה הערבית מאד קשה לילדים במבחני המיצב אנחנו מזהים שהילדים נכשלים בערבית, גם עם המדוברת וגם עם הספרותית, זה לא קל להם. זה מצטבר בתוך בתי הספר לתופעת נשירה מאד גבוהה.

אתה גולש לנושאים נרחבים יותר, אני מבק שלהעיר הערות רק לנושא שהתכנסנו היום .

יהודית קינג ממכון ברוקדייל, עשינו עבדוה גדולה של כל הסקרים של למ"ס, הערה כדי להעמיד דברים על דיוקם. 70% מהנשים האקדמאיות הערביות לפי נתוני 2006 מועסקות, בהשוואה ל-80% מהנשים האקדמאיות היהודיות. אנחנו יודעים שלא כל הנשים עובדות, גם אם הן אקדמאיות. אצל נשים ערביות מצאנו שגם כשיש לאישה אקדמאית ילדים קטנים היא תעבוד , להבדיל מאישה עם 12 שנות לימוד.


אם לוקחים קטגוריות כלליות, הם עובדות בשני המקצועות ברמות הכי גבוהות, שאלה מקצועות אקדמאיים חופשיים, נשים אקדמאיות ערביות עבודות במקצועות האלה קצת יותר משנים יהודיות.


כששואלים אותם בסקר אחר של למ"ס באיזה מידה את מרגישה שבעבודה שלך את ממצה את הכישורים, 70% או 80% עונות שבמידה רבה מאד. הפוקוס רק על אקדמאיות הוא קצת מטעה. לעומת זאת, ויש לי הצעה לשירותה תעסוקה, אם עושים פעולות יזומות, יכול להיות שכדאי לא כללה נשים, מכיוון שנשים בגיל 45, 50 ומעלה עם 0 עד שמונה שנות לימוד, הסיכויים לשים אותם בעבודה מאד נמוכים, אולי חבל לבזבז את המשאבים. יכול להיות שצריך לעשות פוקוס על נשים עם 12 שנות לימוד, יש לפי הנתונים 40,000 נשים צעירות בנות 18 עד 24 עם 12 שנות לימוד שאין להם ילדים, הן לא נשואות ואפשר לעשות אתן עבודה, 50% מהן יודעות עברית. גם אנגלית 50% מהן יודעות, הם לא יודעות מחשבים. יש לי הרגשה שמגזימים בבעיה של האקדמאיות.

כמה אחוז נשירה יש במגזר הערבי?

8%, מחטיבת הביניים ומעלה.

משפט אחרון לסיכום, אני מציעה להתמקד בקבוצות מסוימות, אלה של 12 שנות לימוד, יש להם פוטנציאל מצוין, אין להם עומס משפחתי, יש קבוצה שאפשר לעשות אתה הרבה.

יש לכם מחקר על זה, אני מבקש להעביר אותו לוועדה. לא סיימנו את הדיונים בנושא, היום דברנו על שירות התעסוקה ואני מודה מאד למנכ"ל מר פרחי, היינו מבקשים ממך לעשות מעקב ולאפשר לוועדה לקבל תכנית עבודה להפניה לעבודה בקרב האוכלוסייה הערבית. לקבל תכנית עבודה לצמצום אבטלה של נשים ערביות ותכנית עבודה להשמת אקדמאיים ואקדמאיות.


שמחתי לשמוע מאנשי השטח על התקדמות בתופעות שדיברנו עליהם, אני מקווה שהוועדה הזו תמשיך בפעולתה כדי שנוכל ליישם ולא רק להביא למצב שבו נמשיך ונדבר על פערים שלא מצטמצמים אלא אפילו הולכים ומתרחבים. כמובן שאני משאיר את שאר הדברים לישוב ראש הוועדה חבר הכנסת אחמד טיבי, תודה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55