PAGE
1

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 683
מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ב באב התשס"ח (13 באוגוסט 2008), שעה 13:30

הצעת חוק היטלי סחר (אמצעי הגנה) (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר


יעקב ליצמן


אברהם מיכאלי

דבי מילשטיין
- לשכה משפטית, תחום סחר חוץ, משרד התמ"ת


לירון הנץ
- מתמחה בלשכה המשפטית, משרד התמ"ת


ראובן פסח
- ממונה היטל היצף, משרד התמ"ת


עקיבא באום
- יועמ"ש של היחידה להיטלים, משרד התמ"ת


איתן טפר
- יועמ"ש, היטלי סחר, מינהל סחר חוץ, משרד התמ"ת


אורלי רוטברט
- מרכזת יחידת היטלי סחר, מינהל סחר חוץ, משרד

התמ"ת


איילה הוד
- רכזת לשכה בכירה, היטלי סחר, מינהל סחר חוץ,

משרד התמ"ת


וולרי טוצ'ילקין
- כלכלן, היטלי סחר, מינהל סחר חוץ, משרד התמ"ת


אלכס טוצ'ילקין
- כלכלן, היטלי סחר, מינהל סחר חוץ, משרד התמ"ת


סמי דוד סבזרו
- לשכה משפטית, משרד התמ"ת


אירית הרלינג
- כלכלנית מעריכה בכירה, אגף כלכלה מכס, משרד

התמ"ת


יערה למברגר
- משרד המשפטים


שירלי אביבי
- כלכלנית ברשות למסים, משרד האוצר


רונית פרל
- יועמ"ש, התאחדות התעשיינים

ניר ימין


איתי עצמון

לאה ורון

רויטל יפרח
הצעת חוק היטלי סחר (אמצעי הגנה) (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007

שלום לכולם. אנחנו פותחים את הדיון בהצעת חוק היטלי סחר (אמצעי הגנה) (תיקון מס' 4). אנחנו קיימנו כבר 2 דיונים וכמעט הצלחנו לסיים את הצעת החוק. אני מקווה שהיום נעשה זאת. אישרנו עד סימן ו'3כא המוצע, עמוד 694 בכחול.

מקריאה את סעיף 3כא: "נקבעה בצו המטיל אמצעיה גנה תקופת תוקף העולה על שלוש שנים יבחן הממונה מחדש, במהלך תקופת תוקפו של הצו ולא יאוחר מהמועד שבו חלפה מחצית מהתקופה כאמור, אם יש להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או להקל באמצעי ההגנה המוטל בו באמצעות הגדלת התדירות של הקלה ההדרגתית הקבועה בו, בהתאם להוראות סעיף 3טז וזאת בהתחשב בשיקולים אלה: (1) ההשפעה של אמצעי ההגנה על הענף היצרני המקומי; לענין זה רשאי הממונה לבחון, בין השאר, את הגורמים והמדדים בסעיף 3יא(א)(3); (2) ההתקדמות ביישומה של תכנית ההיערכות של הענף היצרני המקומי לשם הסתגלותו לתנאי תחרות עם הטובין המיובאים, אשר צורפה לבקשה לקיום בירור בהתאם לסעיף 3ג(ג)."


זה בעצם הסעיף שבאנגלית נקרא... פיקוח של הרשות לראות אם אולי יש מקום לקצר, להקל, לגבי הצו שבתוקף.

זה רק לגבי צו שהוא מעל 3 שנים, נכון?

נכון. אנחנו נגיע לסעיף הבא, שזה סעיף המדבר על הבקשה להארכת צו, ששם זה כבר משהו אחר. שם הדגש הוא לראות אם צריכים להאריך את הצו. כאן, הכוונה היא האם צריכים לקצר את הצו. בגלל שזה ענין, כמו שדיברנו, על הסתגלות של ענף תעשייתי לתנאי תחרות, זה לא דבר שיכול לקרות בכמה חודשים. לכן, 3 שנים זה בעצם הזמן הסביר כדי לראות אם משהו קרה, שיכול לגרום לקיצור. 3 שנים נלקחו מסעיף 7(4) של הסכם הסבסוד. בדקתי גם כל מיני חקיקות אחרות, כולל ארה"ב, ואכן 3 שנים מופיעות בכל החקיקות.

כשתוקף הצו מלכתחילה יכול להיות ל-4 שנים? אחרי 3 שנים הוא יכול מיוזמתו לבחון מחדש.

נכון, כשהכוונה היא לראות אם הוא יכול לבטל או להקל. בדרך כלל, הסיבה לעשות דבר כזה היא לראות אם יש שינוי נסיבות שמצדיק איזה שהוא שינוי בצו.

ב-32, לגבי בחינה מחדש של היטל היצף ומשווה, זה אחרי שנה.

נכון, כי זה משהו אחר. שוב, אנחנו לא מדבלים על הסתגלות לתנאי תחרות. הנסיבות שונות, ולכן גם המנגנון לבחינה מחדש שונה.

מה זה המדדים ב-3יד?

זה נושא של מכירות, רווחים, נתח שוק. כל האלמנטים שמראים על נזק.

היקף הגידול, השפעה על הגידול - -

נכון.

אני מאשר את סעיף 3כא. אדוני רוצה להשתתף בהצבעות?

אני לא בטוח. חבר הכנסת כהן התפטר והוא לא חבר כנסת. עוד לא השביעו אמונים את הח"כ החדש, אז אני לא יודע מה קורה.

אתה יכול להצביע אם אתה רוצה.

אז אני אסתכל על מה שאתה עושה.

סעיף 3כא מאושר.

מקריאה את סעיף 3כב: (א) "מי שרשאי להגיש בקשה לפי הוראות סעיף 3ג(א) רשאי להגיש לממונה בקשה מנומקת, בכתב, להאריך את תוקפו של צו המטיל אמצעי הגנה בשל כך שפקיעת הצו עלולה להביא להמשכם או להישנותם של גידול ביבוא ושל נזק חמור לענף היצרני המקומי. (ב) בקשה להארכת תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לממונה שישה חודשים לפחות לפני מועד פקיעתו של הצו, ולענין צו שתקופת תוקפו אינה עולה על שנתיים – שלושה חודשים לפחות לפני מועד פקיעתו; לבקשה יצורף מידע בדבר ההתקדמות בישומה של תכנית ההיערכות כאמור בסעיף 3ג(ג). (ג) הוגשה בקשה לממונה לפי סעיף זה, יעמוד הצו המטיל את אמצעי ההגנה בתוקפו עד לקבלת החלטה בידי השר לפי הוראות סעיף 3כד."


אז כפי שאמרתי קודם, הסעיף הזה בא כדי לבחון אם יש צורך להאריך את הצו. מי שרשאי להגיש בקשה כזאת הוא מי שמלכתחילה היתה לו זכות להגיש את התלונה.

אחר כך נגיע עד איזה פרק זמן מקסימאלי אפשר להאריך, של 8 שנים אם אינני טועה.

כן, 8 שנים זה המקסימום לפי ההסכם. לאחר מכן אי אפשר להאריך.

יש הערות לגבי סעיף 3כב? לא.


אני מאשר את סעיף 3כב.

מקריאה את סעיף 3כג: "(א) הוגשה בקשה להארכת תוקפו של צו המטיל אמצעי הגנה לפי סעיף 3כב יחליט הממונה, בתוך 21 ימים מיום הגשת הבקשה, אם יש לכאורה יסוד לבקשה. (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) כי אין לכאורה יסוד לבקשה יודיע על כך, בכתב, למבקש, בצירוף נימוקיו. (ג) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) כי יש לכאורה יסוד לבקשה, יחולו הוראות אלה: (1) הממונה יודיע על כך, בכתב, בתוך חמישה ימים מיום החלטתו, למבקש, לצד מעורב, לכל צד מעוניין שצוין בבקשה ולרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים, והעתק מהבקשה ומהחלטת הממונה יצורף להודעה; הממונה רשאי לפרסם הודעה כאמור בסעיף 3ה(ד) הכוללת הזמנה לצד מעוניין שלא צוין בבקשה לפנות לממונה, בתוך שבעה ימים מיום הפרסום, בבקשה לקבל בדרך ובמועד שקבע השר, העתק מהבקשה והמחלטת הממונה; (2) מי שקיבל, לפי הוראות פסקה (1), העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה, רשאי להגיש את תגובתו, בכתב, לבקשה, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו ההעתק כאמור; (3) הממונה יבדוק את הבקשה ויעביר לשר את ממצאיו, מסקנותיו והמלצותיו המנומקות בתוך 155 ימים מיום החלטתו כאמור בסעיף קטן זה."


עכשיו נעשית בדיקה אם יש בסיס לפתוח בדברים ובעצם, מיני חקירה כדי להגיע למסקנה אם יש מקום להאריך או לא את הצו.

יש בסעיף קטן (ג) מגבלת זמן, אם הוא מחליט שיש לכאורה יסוד לבקשה, הוא צריך להודיע לו בכתב תוך 5 ימים. אבל אם הוא מחליט שאין לכאורה יסוד לבקשה לפי סעיף קטן (ב), אין מגבלת זמן ממועד ההחלטה ועד למתן התשובה בכתב. לא צריך לקבוע כאן שגם בתוך 5 ימים ממועד החלטתו של הממונה או משהו בדומה לזה? מחר הוא יכול להחליט שאין יסוד לבקשה ולהשיב לו אחרי חצי שנה.

אני בודקת בקווים הרגילים של המשפט המינהלי.

הוא לא יכול להשיב לו אחרי חצי שנה, כמו שבענין אחר הוא לא יכול להשיב לו אחרי חצי שנה.

אבל בכל זאת קבעתם שאם יש יסוד לבקשה אז יהיה תוך 5 ימים. אז למה אם יש יסוד הוא צריך להשיב לו בפרק זמן שקבוע בחקיקה ואם אין - -

כי בעצם יש כאן את לוח הזמנים שצריך לרוץ. לא יכול להיות שהוא ייקח חודשיים שלושה כדי להחליט אם לפתוח בחקירה, כי אנחנו מדברים על הארכת צו. בינתיים הצו בתוקף ולא יכול להיות שלא תהיה איזו שהיא מגבלה. לכן, חשוב הפוזיטיבי. אם יש יסוד לכאורה ויש סיכוי שיוארך הצו, מאוד חשוב שהוא יודיע ויתחיל את המספור של - -

את לא חושבת שצריך פרק זמן מסוים שממועד ההחלטה ועד התשובה למבקש, הממונה יצטרך להשיב? הממונה החליט שאין יסוד לבקשה - -

בסעיף 26א של החוק, לגבי חקירת היצף, נאמר שאם יחליט הממונה שלא לפתוח בחקירה, הוא צריך להודיע על כך למתלונן בצירוף הנימוקים, כשאין את המועד. לעומת זאת, 26ב אומר שאם הוא מחליט לפתוח בחקירה, אז פה נאמרים המועדים. הוא צריך תוך 5 ימים להודיע למתלוננים, לצדדים וכולי.

יש איזו שהיא פעולה של מבקש שסירבו לפתוח בחקירה לבקשתו והוא יכול לנקוט בה? יש משמעות לסירוב הזה מבחינה אופרטיבית? הוא יכול לעשות עוד משהו?

לערער?

לערער או לנקוט באיזו שהיא פעולה לבקשה נוספת?

הדבר היחיד זה כמו כל החלטה מינהלית אחרת, אבל מעבר לזה...

מה שכן, הוא יכול להגיש את הבקשה שוב, זה לא מונע ממנו.

אין "תקופת צינון" שהוא חייב לחכות.

לא, וגם אפשר להגיש תמיד את אותה בקשה.

בסעיף 3כג המוצע, בסעיף קטן (ג)(1), בתוך שבעה ימים, ולמיטב זכרוני ממועד הפרסום. תיקנו בסעיף קודם שנגע לשבעה ימי עבודה וגם פה צריך לתקן את זה לשבעה ימי עבודה.

כדאי להזכיר שהקראתי את זה בלי המילה "במיוחד" בסעיף 3כב(א), אבל היו כמה מקומות שצריכים להשמיט.

נכון.

כדאי לקבל על כך החלטה עקרונית כי - -

הוועדה קיבלה החלטה עקרונית בישיבה הקודמת.

אני מוסיפה "שבעה ימי עבודה".

אני מאשר את סעיף 3כג בנוסח שהוקרא, ובתיקון וההבהרה שקיבלנו.


סעיף 3כד, בבקשה.

מקריאה את סעיף 3כד: "(א) השר יחליט, בתוך 15 ימים מיום שנמסרו לו ממצאי הממונה, מסקנותיו והמלצותיו לפי סעיף 3כג(ג)(3), בהתחשב בשיקולים האמורים בסעיף 3יג(א) אם להשאיר את הצו המטיל אמצעי הגנה על כנו, להקל באמצעי ההגנה המוטל בו, לבטלו או להאריך את תוקפו בתקופה נוספת, ובלבד שסך כל תקופת תוקפו של הצו לא יעלה על שמונה שנים; החליט השר להאריך את תוקפו של הצו, יחולו לענין תקופת ההארכה הוראות סעיפים 3טו ו-3יט. (ב) הודעה על החלטת השר לפי סעיף קטן (א) תימסר, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה, לרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים, למבקש ולצד מעורב, בצירוף ממצאי הממונה, מסקנותיו והמלצותיו."

יש שאלות או הערות?


אני מאשר את סעיף 3כד.

מקריאה את סעיף 3כה: "הסמכויות הנתונות לממונה לפי הוראות פרק זה, לרבות לענין הטלת ערובה זמנית, יהיו נתונות לו גם לגבי הליך של בחינה מחדש ולגבי טיפול בבקשות להארכת צו לפי סימן זה."

שאלות?

איזו ערובה מטילים?

ערובה זמנית, בדרך כלל, בצורה של ערובה בנקאית. לפי ההסכם הבינלאומי אפשר להתיר היתר זמני. אז אנחנו החלטנו שבמקום להעלות את המכס באופן זמני ואח"כ נצטרך להוריד את זה, מצאנו לנכון דרך יותר פשוטה כדי שאם נצטרך להחזיר את זה, נקבע מראש שזה תמיד יהיה בצורה של ערובה זמנית, ערובה בנקאית. זו אותה ערובה בפרקים אחרים של החוק, המתייחסים להיצף ולהיטל היצף.

גובה הערובה, תזכירי, זה לפי שיעור הנזק הנצפה?

לפי שיעור ההיטל המשוער.

אני מאשר את סעיף 3כה.

מקריאה: "סימן ז': הוראות שונות. 3כו. הוראות סעיפים 32לד עד 32לז יחולו, בשינויים המחויבים, לענין סמכויות הממונה, הליכים והודעות לפי פרק זה."


בקיצור – סעיף 32 לד מדבר על זה שחייבים לבסס - -

לא צריכים לחזור על כל הסמכויות שלו. מה החשיבות, למה מחילים את זה על - -

יש 4 עקרונות שצריכים לחול, בין אם זה היטל היצף ובין אם זה היטל הגנה. מדובר כמו על עזרה שצריכים לתת לחברה קטנה בנושא של הגשת הבקשה. אנחנו רואים לנכון שגם אם זה היטל ביטחה, צריכים את אותו דבר. מדובר על החזקה לגבי דואר רשום, שזה יתקבל תוך איקס זמן, אז אין סיבה שזה לא יחול גם על היטל הביטחה. אם מדובר על אי עיכוב הליכי מכס, גם אין סיבה להבחין בין היצף לביטחה.

אפשר להשאיר את זה בשינויים המחויבים ולא צריך להגיד כמו שהיה לפני כן, שיקראו צד מעונין כמבקש או מה שהיה - -

כתוב: בשינויים המחויבים.

גם קודם כתבנו "בשינויים המחויבים" ובכל זאת, לענין עניינים מסוימים הדגשנו את השינוי. לא צריך לכתוב במקום "צד מעונין" "צד מעורב"?

לדעתי, הסעיפים האלה הם סעיפים כלליים שאין סיכוי שמישהו יכול להטעות.

אם אני לא טועה, הורדנו את התיקון של צד מעורב כי אמרנו שזה נכנס בשינויים המחויבים והשארנו רק תיקונים שהיו יותר ארוכים ומהותיים, שפה לא מתעוררים, אז אני לא חושבת שצריך לתקן.

תמשיכי לקרוא ברצף ואחר כך נצביע על הכל.

3כז: "הוראות פרק זה יחולו נוסף על האמור בכל דין." שזה בעצם סעיף של שמירת דינים.

איזה הוראות נוספות חשבתם שהחוק הזה יכול לסתור וחשוב לכם לשמור עליהם?

אולי יש משהו בפקודת המכס, לדוגמה. לא חשבנו על משהו ספציפי רק שלא רצינו לפגוע ולגרום לזעזועים במערכת התחיקתית.

אני מאשר את סעיפים 3כו ו-3כז, כפי שהקראת והסברת.

מקריאה: "6. בסעיף 44 לחוק העיקרי, במקום "או המגיש" יבוא "המגיש" ובסופו יבוא "או המגיש בקשה לפי סימנים ב' או ו' בפרק ב'2". הנושא כאן הוא נושא האגרות, שצריך לחול גם על הפרק הזה של החוק. זה תיקון טכני.

כלומר, שזה יחול גם על פרק ב2.

נכון.

גם סעיף 45 זה תיקון טכני, נכון?

כן. "בסעיף 45 לחוק העיקרי, אחרי "היטל בטחה" יבוא "היטל הגנה"." זה בנושא של מועד תשלום.


"8. בסעיף 52(א) לחוק העיקרי, בפסקה 2, במקום "שאלון או תחשיב לפי סעיף 32" יבוא "תשובה לשאלון לפי סעיף 32 או לפי הסעיף האמור כפי שהוא מוחל בסעיף 3ט". 9. בסעיף 63(ג) לחוק העיקרי, במקום "פרק ג" יבוא "פרקים ב'2 או ג'" ובסופו יבוא "נקבעו באמנה כאמור הוראות מיוחדות לענין נקיטת אמצעי הגנה לגבי יבוא של טובין ממדינה מסוימת, רשאי השר לקבוע בתקנות לביצוע הוראות פרק ב'2 כי הוראות אותו פרק יחולו לגבי יבוא של טובין מאותה מדינה, בשינויים הנובעים מהוראות האמנה."

את יכולה להסביר את סעיפים 8 ו-9 בבקשה?

אני אתחיל מסעיף 9, כי 8 זה בעצם טכני, זה רוצה להחיל את העבירות של מידע כוזב גם על מי שמשקר לגבי שאלונים שהוא ענה לפי פרק זה. סעיף 9 מדבר על כך, וזה גם מוסבר בדברי ההסבר, שאנחנו יודעים ששאבנו את החקיקה הזאת מהסכם ה-WTO, וזה צריך לחול על כל המדינות החברות ב-WTO. מה שקורה זה שכשמדינה מצטרפת ל-WTO, וזה קרה במקרה של סין, היא הצטרפה בתנאים של הוראת מעבר כאלה, ונתנו הזדמנות למדינות האחרות להתנהג ביבוא מסין בנושא של אמצעי הגנה קצת שונה מכל מדינה אחרת. רצינו לשמור את האופציה גם אצלנו, שהשינוי הזה יתבטא גם בהליכים על פי החוק הזה.

יש עוד שאלות? לא.

"10. (א) תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה). (ב) הוראות סעיף 2(א)(3) לחוק העיקרי כנוסחו ערך יום התחילה ימשיכו לחול לגבי הליכים שהחלו לפי אותו סעיף לפני יום התחילה." יש לציין שאין חקירות כאלה תלויות ועומדות - -

מה זה 2(א)(3)? הגנה על יצוא מקומי מפני נזק ממשי?

כן, זה בעצם הסעיף שאנחנו מחליפים אותו עם כל המנגנון של היטל הגנה.

30 ימים מיום הפרסום זה פרק זמן מספיק כדי להיערך ליישום של החוק הזה? זה לא משהו שנמצאים פה הנציגים שאמורים ליישם אותו.

לא, קבעו כבר כללים לגבי איך קובעים שיש סכנה על איזה ענף משקי? הכללים ברורים בענין הזה?

למעשה, ביצענו כבר חקירות דומות רק שבמקרים האחרים העלינו את תעריף המכס במקום לקבוע היטל בטחה.

כידוע לאדוני, ה-30 האלה בפועל יהיו 90 במקרה הטוב מהיום.

אנחנו כבר עכשיו נערך.

למה?

כי לא נראה לי שהכנסת תאשר את זה בקרוב.

אנחנו ערוכים ממחר להפעיל אותה.

אם כך, הוועדה מאשרת את סעיפים 6,7,8,9 ו-10 בנוסח שהקריאה והסבירה עורכת הדין מילשטיין, ובזאת סיימנו להצביע ולהכין את כל הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית, והיא אושרה במלואה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:35)