PAGE
38
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

14.8.2008

הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 236

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום חמישי, י"ג אב, תשס"ח (14 באוגוסט 2008), שעה 10:00

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס'167 והוראת שעה), התשס"ח - 2007

הכנה לקריאה שנייה ושלישית והצבעות – המשך דיון

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר

יולי יואל אדלשטיין

שלמה (נגוסה) מולה

אברהם מיכאלי

סטס מיסז'ניקוב

גידי בר זכאי
- סמנכ"ל רשות המיסים, משרד האוצר

מיכל דויטש
- רשות המיסים, משרד האוצר

טלי דולן
- יועמ"ש, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר

יהודה נסרדישי
- מנהל רשות המיסים, משרד האוצר

טובה פילקשטיין- יועצת משפטית, משרד הקליטה

עו"ד מיכאל אברמוביץ לוי – הלשכה המשפטית, הסוכנות היהודית

ג'ק קורקוס
- אגף הזכאות בחטיבת העלייה, הסוכנות היהודית

עו"ד איתן צחור
- יועץ משפטי, לשכת יועצי מס

עופר מנירב
- יו"ר ועדת מיסים, נשיא לשעבר, לשכת רואי החשבון

רו"ח אלכס הילמן – סגן נשיא, לשכת רואי החשבון

עו"ד גיא כץ
- לשכת עורכי הדין

רו"ח יובל כהן
- איגוד הבנקים

עו"ד איתי הכהן
- איתן צחור ושות', משרד עורכי דין

אלון רוזנר
- איתן צחור ושות', משרד עורכי דין

עו"ד פנחס רובין
- משרד עורכי דין גורניצקי

עו"ד דלית זמיר
- משרד המשפטים

עידו עשת



מירב תורג'מן

- דנה גורדון

- נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס'167 והוראת שעה), התשס"ח - 2007

הכנה לקריאה שנייה ושלישית והצבעות – המשך דיון

חברים אנחנו מתחילים דיון על החוק. בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח ישיבת ועדת עלייה, קליטה ותפוצות. דנים על חוק לתיקון פקודת מס הכנסה מס' 167 (הוראת שעה) התשס"ח 2007. אנחנו התחלנו את הקריאה כמה ימים לפני כן ועכשיו ממשיכים.

אנחנו לא סיימנו בעצם, אנחנו עדיין בסעיף 4 שהוא מתקן את סעיף 14 לפקודת מס הכנסה. אני רוצה לומר עוד פעם שאנחנו עובדים על הנוסח, אולי באמת שווה להגיד את זה, גם אמרתי את זה בישיבה הקודמת. כרגע הנוסח שמונח בפני חברי הוועדה זה הנוסח עם הסימונים הצהובים והנוסח הזה הוא בעצם הנוסח של הצעה של משרד האוצר, ובמקומות שבהן יש סטייה מהנוסח הכחול שהוא עבר קריאה ראשונה, בנוסח שמונח לפני חברי הוועדה מסומן בצהוב ואלה השינויים שמשרד האוצר מציע לאחר הקריאה הראשונה, לאחר הנוסח שהונח לקריאה ראשונה. אנחנו היינו בסעיף 4, ואני מבקש קודם מסמנכ"ל רשות המיסים להתייחס לסעיף 3. אני מזכיר שבסעיף 3 יש תיקון להנחה לקצבה של תושב ישראל, שהיה בעצם הנחה לקצבה של עולה, וכפי ששאלתי בפעם הקודמת, האם כאשר משנים את המילים הנחה לקצבה של עולה והופכים אותה לפי התיקון המוצע, מי שעלה לישראל וכן לגבי תושב חוזר ותיק, האם אין פגיעה, מכיוון שעל פי חוזה מס ההכנסה להבדיל מהטבות שהיו בסעיפי מס הכנסה הקודמים הניתנות לתושב חדש ותושב חוזר, ההטבה על פי סעיף 9ג' ניתנה למי שעלה לישראל ולכן אפשר לתת הטבה כזאת גם למי שעזב את הארץ בהיותו קטין וחזר אליה, ולכן אני עוד פעם שואל האם השינוי הזה לא משנה גם לגבי אותה קבוצה?

אז אני מבקש להבהיר שעצם השינוי מעולה למילים, יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה, לא יהיה בו בכדי להרע את מצבו של אותו אחד שהיה מקבל את אותן הטבות תחת ההגדרה של עולה, קרי, אנחנו נותנים בהקשרים האלו את אותה פרשנות וגם לעולה וגם ליחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה.

למה לא אותו דבר שם?

אני אומר שוב, יש שאלות רבות ורוחביות שעולות. ודאי שאם נכתוב את כולן אנחנו פשוט נמצא את עצמנו כותבים ספר ענקי. זו שאלה שעלתה על ידי הייעוץ המשפטי ולבקשתם אנחנו מבהירים את זה. אין ספק שהתמונה הזאת מתקבלת מקריאת החוק וההוראות שלנו ממילא.

היועץ המשפטי, אני בפעם הקודמת הערתי את זה, אנחנו לא ניתן פה לפחות בוועדה הזאת לחוקק חוקים שבסוף נהיה תלויים בטובות של פרשנויות כאלה או אחרות על ידי חוזרים כאלה או אחרים. שמחוקקים חוק, חוק צריך להיות ברור ומושלם. אם צריך להכניס הגדרות נוספות נכניס הגדרות נוספות. שההגדרות האלה יגדירו את המצב.

כאשר הסעיף הישן היה הסעיף הישן דיבר על עולה והוא לא דיבר על תושב ישראל לראשונה. וכאשר אתם כאן מציעים להחליף את המילה עולה במי שעלה לישראל לראשונה ויחיד שהיה תושב ישראל, יש כאן שינוי.

אני אומר שוב פעם אנחנו צריכים להתמקד בעיקר. זה נושא שהיינו צריכים להעביר אותו לבקשתכם. הוא בהחלט שולי ואין לו משמעות ולא יהיו פה פגיעות. חבל. חבל.

אנחנו כן מתחייבים. אני לראשונה בוועדת קליטה ועלייה. אתם צריכים לתת לנו גם כן קרדיט כבעלי תפקידים, ונמצא פה, מותר לי להגיד ולא להיות צנוע, מנהל רשות המיסים הבכיר ביותר במערכת המס. אנחנו אומרים לפרוטוקול, אני מתחייב נכתוב את זה גם בהוראת הביצוע, וכך נעשה.

מר נסרדישי אנחנו נותנים לך באמת את כל הכבוד אבל אנחנו מחוקקים חוקים. זה לא עניין של אמון במערכת הממשלתית. אנחנו מחוקקים חוק בכנסת, ובכנסת כשמחוקקים חוק צריכים להיות דברים ברורים אחרת אנחנו יוצרים לקונות מלכתחילה ואז תלויים בפרשנויות של בתי משפט או של כל מיני חוזרים וזה בלתי אפשרי .

אי אפשר, הרי אם נשב פה עוד יומיים תמיד יהיה ויכוח.

אני לא מבינה את הוויכוח. גם העולה וגם התושב החוזר אנחנו נותנים את זה לכולם. הרי עד היום היה לנו ב-9ג' את ההטבה לעולה. עכשיו אנחנו משנים אותה ואנחנו אומרים מי שהיה לתושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק, אז ממילא לא יכולה להתעורר הבעיה שמטרידה אתכם שאותו אחד שבא בתור קטין לא ייפול בתושב חוזר ותיק. הדבר היחיד שאנחנו עושים כדי להרגיע את חברי הוועדה זה שאנחנו משתמשים בנוסח אחיד בפקודה. הפקודה לא הכירה את המילה עולה, ולא טוב לכם להיות בפרשנות של מה הוא עולה, ולכן אנחנו באנו עם נוסח אחיד בכל הפקודה של תושב ישראל לראשונה, ועליו הוספנו את התושב החוזר הוותיק. הנוסח הוא רק מיטיב ולא מתעוררת שום בעיה.

יש ביניכם קודם כל מחלוקת בייעוץ המשפטי.

הנקודה היא באמת ככל שלא יהיו אנשים שלא יפלו במובן הזה שכל מי שעלה לישראל יהיה גם בהגדרה תושב חוזר ותיק אז לא יהיה אף אחד שייפגע.

לא יהיה אף אחד שייפגע.

לא יהיה. אני מסרתי על זה לפרוטוקול ובהוראת ביצוע. מה אכפת לי אם אני אומר מה שכתוב בחוק. אני שוב מרגיע גם את הציבור, גם את חברי ועדת קליטה ועלייה, שאכן יכתב בפרוטוקול, גם אם מישהו ייתן פרשנות אחרת ונכתוב את זה בהוראת ביצוע, אם כי החוק אומר את זה.

אם אתה אומר שאני אכתוב את זה בהוראת הביצוע מה אכפת לך שיהיה כתוב?

אבל זה כתוב. זה כתוב.

החוק אומר את זה. אומר לך יהודה, לא רק שהחוק אומר את זה אלא הוא אומר את זה לפרוטוקול וזאת הוראה לביצוע. יותר חזק מזה אתם לא יכולים להיות.


אני חוזרת על סעיף 4. בסעיף 14 לפקודה (1) במקום כותרת השוליים יבוא תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר. (2) במקום סעיפים קטנים א' עד ג' יבוא (א) יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק יהיו פטורים ממס במשך 10 שנים מהמועד שהיו לתושבי ישראל כאמור. על הכנסותיהם מכל המקורות המנויים בסעיפים 2, 2א' ו-3 שהופקו או שנצברו מחוץ לישראל או שמקורם בנכסים מחוץ לישראל אלא אם כן ביקשו אחרת לעניין ההכנסות, כולן, או חלקן. בסעיף זה נכס, למעט נכס שהגיע לידי היחיד בפטור ממס לפי סעיף 97א5 החל ביום כ"ג בטבת התשס"ח, 1 בינואר 2008. תושב חוזר ותיק, יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך 10 שנים רצופות לפחות.

הכוונה פה, בעצם רצינו לתת פטורים למי שהופך להיות תושב ישראל על ההכנסות שהם מפיקים מנכסים שיש להם מחוץ לישראל ולא משנה מועד רכישתם. תכנון המס שנמנה פה בהגדרת נכס בעצם אומר כך, עולה מגיע לארץ, יש לו נכסים מחוץ לישראל, ויש לו גם אח ישראלי. אחיו הישראלי יש לו גם נכסים מחוץ לישראל. אחיו הישראלי כדי לא לשלם מס על ההכנסות שהוא מפיק מהנכס שנמצא מחוץ לישראל נותן אותם במתנה לעולה שהוא כבר פה. ברגע שהוא נותן אותם במתנה הם נכסיו של העולה ועכשיו מכבס את המס על הנכסים שבעצם היו של אחיו, ובדרך המלך האח היה חייב לשלם עליהם מס. פה בעצם רצינו למנוע את התכנון הזה. עכשיו למה זה חשוב שזה רק אחרי שהוא עולה? כי לפני שהוא עולה הוא לא יכול לקבל, אין תושב ישראל שיכול לתת לו מתנה כאשר הוא מחוץ לישראל, מהטעם שאין פטור למתנה לתושב חוזר.

אנחנו יודעים את הבעיות שלנו עם כסף אבל בכסף אנחנו נעשה 86. יש לנו כלים פליליים וכלים של עסקאות. וזו המטרה, ו-1 בינואר 2008 כדי להקל.

אני ממשיכה, ב1.

מה הניסוח שהתווכחנו עם איגוד הבנקים בפעם הקודמת?

אני חושבת שלא צריך את התיקון של איגוד הבנקים בגלל שאיגוד הבנקים בעצם רצה שנכניס תיקון כדי שיהיה ברור שגם דיבידנד וריבית על נייר ערך שהוא נייר ערך בחברה תושבת חוץ אבל הוא נסחר בבנק בארץ, שיהיה ברור שהוא יהיה פטור ממס, אבל אני חושבת שזה ברור שמקום ההפקה של דיבידנד וריבית כאלה הם בחו"ל לפי סעיף 4א' לפקודה שאומר שדיבידנד שמשלמת חברה תושבת חוץ, מקום ההפקה של הדיבידנד הוא בחוץ. ריבית שמשלם תושב חוץ, מקום ההפקה של הריבית הוא בחוץ, לכן אני לא חושבת שצריך להכניס איזשהו תיקון לסעיף הזה. הסעיף הזה כמו שהוא בסדר גמור.

בסעיף הזה אנחנו נסתפק באמירה לפרוטוקול.

אתם לא צריכים את הפרוטוקול. יש חוק.

יש לנו פה הערה בעניין 10 השנים, בסיפא, שנאמר במשך 10 שנים רצופות, הכוונה היא ל-10 ולא ל-14. כי אנחנו מדברים פה על לאחר שהיה לתושב חוץ שזה בעצם 4 שנים, ובא הסיפא ואומרת במשך 10 שנים לפחות. כלומר יוצא כביכול שזה 14 וקיבלנו הבהרה.

לא איתן, זה חד משמעי. זה גם עולה מקריאת החוק בצורה מאוד ברורה. אין צורך בתיקון.

כתוב לאחר שהיה תושב חוץ במשך 10 שנים.

נכון. והמבחן של ה-4 שנים קובע תושבות מהיום הראשון, אז נותרו עוד 6 שנים לאחר שהוא חלף.

לאחר שהיה תושב חוץ.

אבל ברגע שנאמר שמה שהוא נהיה תושב חוץ מהיום הראשון זה באופן רטרואקטיבי מהיום הראשון אז הוא נהיה תושב חוץ כבר בשנה הראשונה וכבר ביום הראשון. ולכן ספירת השנים מתחילה אז. אין צורך בהבהרה נוספת.

בסך הכול זה 10 שנים.

חד משמעית 10 שנים.

בדיוק בשביל זה הכנסנו את התיקון של העיתוי. זה הגדרה של תושב חוץ.


ב1. על אף האמור בפסקה א' להגדרת תושב ישראל או תושב שבסעיף 1, לא יראו יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב ישראל ותיק כתושב ישראל במשך שנה אחת מהמועד שבו עלה או שב לישראל לפי העניין. בסעיף קטן זה שנת ההסתגלות ובלבד שהיחיד הודיע, הם ביקשו להוריד את פקיד השומה.

קיבלנו הערות שבעצם אומרות שהקשר או אפילו המפגש הקטן הזה של טופס שצריך להציג לאדם או לרשות ממישהו מרשות המיסים יכול להרתיע. אנחנו במגעים עם משרד הקליטה. אנחנו רוצים ליצור מצב שיהיה טופס שמכין, כנראה שיגישו אותו למשרד הקליטה, אבל בגלל שזה עדיין לא סגור ברמת התפעול השארנו את זה טופס שייקבע ויוגש. וננחה למי. פשוט אמרו לנו שהקשר אפילו להגיש טופס לפקיד השומה עלול להרתיע מיד. רצינו להקל. זאת פסיכולוגיה.

מה יהיה אם מישהו יבוא לשנה ואחר כך יעזוב?

השנה הנוכחית לא תיחשב כשנת תושבות. היא לא תיחשב לענייני דיני המס כשנת תושבות והוא ייחשב בשנה הזאת כתושב חוץ.

בדיוק בשביל זה יש שנת הסתגלות. כדי שבסוף השנה אם הוא ירצה הוא יקח את הדברים שלו וילך.

אני רציתי לומר את החידוד הזה ששנת ההסתגלות ואי התושבות חלה גם אם הוא לא בוחר בכל המסלול, אלא הוא בא רק להריח את המדינה.

לא. אנחנו לא ניתן לו את שנת ההסתגלות רק אחרי.

הוא לא יצטרך להגיע למשרד הקליטה כדי להיפרד גם.

ובלבד שהיחיד הודיע בתוך 90 ימים מיום הגעתו לישראל כאמור בטופס שקבע המנהל על בחירתו בהחלת הוראות סעיף קטן זה.

המנהל קובע את הטופס. למי יוגש.

אנחנו פשוט קבענו שהטופס הזה אותה הודעה שאתה מדבר עליה פה היא תינתן למשרד הקליטה, זאת המשמעות.

2. על אף הוראות פסקה 1, הודיע יחיד על בחירתו בשנת ההסתגלות כאמור באותה פסקה תבוא שנת ההסתגלות במניין לעניין התקופות המפורטות להלן. א' תקופת הפטור האמורה בסעיף קטן א'.

אם אחרי שנה הוא מודיע אז מחילים לו שנה לפני כן או שנה אחרי כן?

השנה הזאת באה במניין תקופת ההטבות.

יפה, אז זה רטרואקטיבית.

בתקופה האמורה בפסקה ב2 להגדרת תושב ישראל או תושב שבסעיף 1. זה לעניין השליטה והניהול. (ג) התקופה האמורה בפסקה 2 להגדרת חברה, משלח יד זרה ובהגדרה הכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל שבסעיף 55ה'. (ד) התקופה האמורה בהגדרת תושב ישראל שבסעיף 75ב' א' 15. התקופה האמורה בסעיף 75ט"ז רבא 1 , א1 ו-ג2א. (ו) התקופה האמורה בסעיף 97ב'1.

רגע, למה אתם רק לגבי דיווח ולא לגבי עצם החוות?

לא צריך.

למה?

זה היה בתוך 14א'. מכיל את 14א' על נאמנויות.

לא. אבל השנה הראשונה. זה לא נכון. בשנת ההסתגלות יש פקשוש. את פוטרת אותם מהדיווח, את לא פוטרת אותם מהחוות לגבי שנת ההסתגלות הראשונה. פשוט צריך להוסיף את הסעיף.

מכוח מה כמה החוות בשנת ההסתגלות הראשונה?

אם שנת ההסתגלות הראשונה, הוא שם תושב ישראל.

אבל אם אנחנו מחילים את זה. הוא לא תושב ישראל וככל שיהיה תושב ישראל אנחנו מחילים את זה רטרואקטיבית. ככל שהשנה הזאת נכנסת למניין שנות הפטור הוא בפנים.

אני רוצה להגיד לכם שאתם צודקים.

זה נכלל בא'. התקופה האמורה בסעיף 97ב' 1 . (ז) התקופה האמורה בסעיף 134ב' שזה הדיווח. (ח) התקופה האמורה בסעיף 135 1 ב' שזה הצהרת הון.

יש עוד דברים מיוחדים שבעצם לא נכללו ברשימה הזאת שזה מהותי?

לא.


סעיף קטן ג'. תושב חוזר יהיה פטור ממס במשך 5 שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שאינן הכנסות מעסק המפורט להלן, אלא אם כן ביקש אחרת לעניין הכנסות.

שוב אין בעיה בנוסח.

1. הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שרכש אותו התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל. 2. הכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שהן ניירות ערך מוטבים.

לגבי סעיף קטן 1, הכנסה שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו, זה אומר שבתקופת ההסתגלות שלו... ?

התושב החוזר לא נהנה מתקופת הסתגלות. אני אגיד בשמך שאנחנו צודקים.

רק הבהרה לעניין החמש שנים בגלל ההגדרה של תושב חוזר.

בעצם ב-14ג' אנחנו הכחול אם ראיתם אנחנו בעצם ניסינו שהמצב של התושב החוזר אנחנו לא משנים אותו למעט נושא אחד שזה ניירות ערך המוטבים. עכשיו ההגדרה פה שסומנה בצהוב במקום יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר ששהה... לתושב חוזר, בגלל השינוי של התוספת ההגדרה של תושב חוץ. ברגע שנתנו שם ופנים למתי אתה חדל, וכמה זמן אתה צריך להיות בחו"ל כדי להיות תושב חוזר, כבר לא צריך את כל המילים הארוכות לאחר שחדל מלהיות, ורכש את זה לאחר שחדל, ולכן יש לנו היום הגדרה לתושב חוזר. מדובר רק על פטור במשך 5 שנים על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל ושמקורן בנכסים מחוץ לישראל, הפסקה הראשונה זה מה שתמיד היה בסעיף 14ג' הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית ומדיבידנד, ופסקה 2 נדרשת בגלל הויתור על התנאי שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל, מהטעם שניירות ערך מוטבים בתוך ההגדרה בעצם אפשרנו שבתוך תיק ניירות ערך, בפורטפוליו של ניירות ערך שנעשים שינויים בתוך התיק לאחר שאותו תושב חוזר חוזר ארצה אותם ניירות ערך שבתוך התיק עצמו לא ייחשבו ככאלה שהוא רכש לאחר שהוא חזר ועדיין ההכנסות שנובעות מאותן ניירות ערך יהיו פטורות ממס.

זאת הבהרה חשובה וטובה.

אני מבין גם אותה הערה לגבי איגוד הבנקים חלה גם בכל הסעיף הזה פה מה שהם רצו.

פה הורדנו את המילה בהגדרת חשבון במוסד בנקאי. איגוד הבנקים טען שבכך אנחנו מרעים את המצב בכך שאנחנו אומרים שזה חייב להתנהל בחשבון במוסד בנקאי מחוץ לישראל. אז אנחנו פשוט שותקים בעניין הזה. אומרים שזה פורטפוליו בחשבון במוסד בנקאי. כל מה שקורה לגבי נכסים מחוץ לישראל, כל מה שקורה בתוכו גם אחרי שובו של אותו תושב חוזר ההכנסות שנובעות מאותן ניירות גם הן תהיינה פטורות ממס.

מוסד בנקאי מחוץ לישראל ובישראל?

מוסד בנקאי. גם תאגיד בנקאי.

גם בישראל.

אבל מה הבעיה אם תגידי על זה כן וגמרנו.

המהות היא ברישא למעלה.

יש לי עוד איזושהי שאלה לגבי ג1. בסעיף הקיים יש שנותרו בידו לאחר שהפך לתושב ישראל. השאלה אם אנחנו לא צריכים להכניס את זה גם לפסקה 1. הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, ריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל שנותרו בידו לאחר שהפך תושב ישראל.

זה לא משנה. זה הסעיף שאנחנו מחליפים.

זה לא מעלה ולא מוריד כי אין ספק שהוא פטור ממשהו שיש לו.

אני חושב שבהגדרה כשאנחנו עוסקים בחקיקה אנחנו לא נרשום משהו שמיותר, שלא מוסיף דבר.

מירב אם זה לא נשאר בידו הוא לא יהיה פטור. הוא פטור רק על מה שיש לו. הוא לא פטור על מה שאין לו.

זה הכול נכון רק זה היה ב-14א'.

אבל אנחנו גם מתקדמים.

אני ממשיכה. זה עם ההגדרות לעניין סעיף ג'. בסעיף קטן זה ניירות ערך מוטבים, ניירות ערך הנסחרים בבורסה שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל המנוהלים מחשבון במוסד בנקאי, ביקשתם להוריד זר, זה שינוי משמעותי, וכן ניירות ערך הנסחרים בבורסה שרכש התושב החוזר מתוך הכנסה מניירות ערך מוטבים שהופקדה באותו חשבון.

בורסה. בורסה לניירות ערך מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי ליטול על פי דין במדינה שבה היא מתנהלת וכן שוק מוסדר מחוץ לישראל. הכנסה מניירות ערך מוטבים כל אחד מאלה. 1. ריבית שמקורה בניירות ערך מוטבים. 2. דיבידנד שמקורו בניירות ערך מוטבים.

יש לי רק הערה. בהגדרת בורסה נניח שיש רישום דואלי.

יש הרבה שרשומות.

אבל הנכס לא מצוי מחוץ לישראל בגזית.

רוב הנכסים נמצאים מחוץ לישראל. גזית לא טובה משהו אחר.

אני שואל אתכם איפה מופקת ההכנסה? אגורה אחת בהכנסה שמופקת במדינת ישראל לא ניתן עליה פטור. תגיד לי איפה מופקת ההכנסה. אל תשאל אותי איפה נסחרת.

מחוץ לישראל. כי ריבית ודיבידנד מקום מושב המשלם הוא קובע. לכן היא מופקת מחוץ לישראל.

תחשבו אם שווה. אחרת יכולה להיות תקלה למישהו ולא התכוונתם. אז שימו לב.

אנחנו צריכים להתמקד. אנחנו צריכים להתמקד ולהתקדם.

כן. אבל מה התשובה להערה של רישום דואלי.

אנחנו עוסקים פה בדיני המס. אנחנו לא יכולים בכל נקודה לכסות את כל האפשרויות שיכולות להתעורר בהמשך הדרך. אנחנו לא נוכל לעשות כך.

זה נכון, אבל אם עלתה הערה.

ניסינו לעסוק בהערה אבל אנחנו רואים שאנחנו עוסקים פה בנושא מאוד רחב וודאי שלא נוכל לתת עליו את הדעת במסגרת שיש לנו פה.

תבדקו את זה ואם צריך בהערת ביצוע תבהירו את זה. תבדקו.

ודאי שככל נידרש להתייחס לזה בהוראת ביצוע אין ספק.

אני חושבת שזו הערה מהותית כדי לעשות את זה בהוראת ביצוע. זו הערה מהותית.

זה שוב מכניס את כל הסוגיה שגידי דיבר עליה בדיון הקודם עם התאגיד הבנקאי, ובורסה בישראל ושאלת מקום הפקה. עכשיו זה מאוחר מדי. זה פשוט מאוחר מדי. זה יושב כאן.

זה מאוחר מדי? זה הצעת חוק ממשלתית. זה המקום.

הנושא של מקום ההפקה היא שאלה מורכבת. אתם מבקשים מאיתנו כל מיני דברים בניסיון שנסגור דברים שקיימים לאורך שנים. צריך לבחון את זה אבל לא עכשיו. אז אם נראה שצריך תיקון אנחנו נביא תיקון וכל השאלה של מקום ההפקה. אבל השאלה של מקום ההפקה היא מקום מורכב. לעשות את זה ככה על רגל אחת יהיה ממש לא אחראי מצידנו.

אם אפשר היה להפוך את דיני המס.

בשליפה כזאת אי אפשר לעשות מה שפה נדרש כי אני לא יודע מה השלכותיו. אני אומר לפרוטוקול, בעניין העולים האלה והפטורים שחלים על סעיף 14 גם לגבי עולים חדשים ותושבים ותיקים חוזרים, כל שקל של הכנסה שיופק במדינת ישראל יתחייב במס. וכל רווח במסגרת החוק הזה שמופק מחוץ לגבולות ישראל לא יתחייב במס. ועכשיו אני לא יכול לעשות מהפכות אחרות.

הכלל המהותי ברור אבל השאלה האם זה נכלל או לא נכלל זו גם שאלה שהם צריכים לדעת אותה.

זו שאלה רוחבית מאוד. אי אפשר לענות עליה פה.

אם היינו יכולים להפוך את דיני המס למטריצה שהיא מתמטית וכל אחד היה מסתכל בטבלה ויודע איפה הוא נמצא ויודע בדיוק כמה מס לשלם היינו מאוד מברכים על כך למרות שהיינו נשארים בלי עבודה. אנחנו מנסים כמה שיותר להגיע למקומות של הוודאות ושל הפשטות. המציאות היא מורכבת. בכל העולם מבינים את זה וגם אנחנו. אנחנו גם בחקיקה הזאת הולכים לכיוון של פשטות ובהירות. אבל אנחנו לא נוכל לפתור את כל הבעיות. בוודאי שלא נוכל להגיע לפשטות. די לכל אחד מאיתנו שייקח דיון ממוצע בבית משפט מחוזי בנושא מיסים ויבין שרבות הסוגיות שדרושות עיון והעמקה ופרשנות, ואנחנו לא יכולים לכתוב חוק שיפתור את כל הבעיות האלה.

על זה אני יכול לומר על עצמי שטיפש זרק אבן, עשרה חכמים התקשו להוציא אותה.

חשבון במוסד בנקאי. חשבון במוסד בנקאי שלא בוצעו בו הפקדות לאחר שהתושב החוזר היה לתושב ישראל פרט להפקדה של הכנסה מניירות ערך מוטבים. תושב חוזר, יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך 6 שנים רצופות לפחות. פה נדרשת איזושהי הבהרה.

אנחנו בעצם בקשר להגדרת תושב חוץ שהוספנו, אמרנו תושב חוץ ייחשב מהיום הראשון רטרואקטיבית לאחר מילוי של ארבע שנים של שנתיים נספר ועוד שנתיים מרכז חיים, בעצם אמרנו איך אדם חדל מלהיות תושב ישראל וממתי. עכשיו הסוגיה הזו היתה סוגיה מאוד עמומה בפקודה לפני הצעת החוק הזו. לא היתה לנו הגדרה לתושב חוזר. ב-14ג' ניתנו הקלות למי שחדל להיות תושב ישראל ושהה מחוץ לישראל שלוש שנים לאחר שחדל. כל השאלה היתה מה זה לאחר שחדל. בנוסח הכחול שלכם הופיע מי ששהה שלוש פלוס שתיים. במובן הזה היה שלוש שנים לאחר שחדל ותושב חוזר ותיק שמונה שנים תושב חוץ, כלומר מחוץ לישראל 10 שנים, 8 שנים לאחר שחדל. בעצם בזה ניסינו להגיד מה שאנחנו עושים בהסדרי מס, מה שדיברנו פעם קודמת, שלוקח זמן להתנתק ממדינת ישראל ואם אנחנו מסתכלים על הממוצע אנחנו מדברים על שנתיים. ולכן בהקשר הזה בפרשנות של 14ג' לפני ההצעה בעצם דיברנו שאתה צריך לעזוב את הארץ במשך 5 שנים לפחות כאשר כשאתה חוזר אתה רוצה את ההטבות לתושב חוזר. דוגמה שנתנו בפעם הקודמת עם 2007 ו-2012.

שזה הורכב מהשלוש שנים שקבוע בחוק פלוס שתיים שככה ראיתם את החדילה.

פלוס שתיים תהליך החדילה. ובעצם פה אנחנו אומרים, אם היום אנחנו אומרים שתושב חוץ הוא מי שמקיים 4 שנים את השנתיים מספר ועוד שנתיים מרכז חיים, פה אנחנו רוצים שהוא יקיים את זה במשך 6 שנים. משמע, שנתיים מספר ועוד 4 שנים מרכז חיים מחוץ לישראל, ואז כשהוא חוזר רק אז הוא ייחשב כתושב חוזר. וזו בעצם תוספת אם אנחנו מסתכלים בראי הפרשנות שהיתה קיימת לדין הקודם לפני, מעכשיו תוספת של שנה. הדבר הזה בא גם במענה למה שאנחנו אמרנו לגבי החוסר שוויון אם בכלל שקיים לגבי כל אלה שעושים ישוב מחדש ל-3 שנים וחוזרים, האם באמת חדלו, האם באמת פסקו להיות תושבי ישראל. ואנחנו חושבים שהדבר הזה עושה את האיזון הראוי בין תושב חוזר לבין תושב חוזר ותיק לבין עולה לבין תושב ישראל שהיה מאז ומתמיד פה ואף פעם לא עזב ולא חשב לעזוב.

אולי זה המקום להגיד גם לגבי התחילה.

עכשיו לגבי התחילה אז במובן הזה אנחנו אומרים כך, ההחמרה הזו של שש שנים מחוץ לישראל למי שרוצה ליהנות מתושב חוזר תחול רק על מי שחדל להיות תושב ישראל.

סעיף 16ב' למי שמסתכל על הנוסח.

בסוף ההצעה רק על מי שחדל להיות תושב ישראל אחרי 1109 כך שההחמרה לא תחול על מי שחדל להיות תושב ישראל לפני. משמע אדם שירד מהארץ ב-2007 ויחזור ב-2012 אנחנו לא נאמר לו, אדוני לא שהית שש שנים מחוץ לישראל לפי ההגדרה, אלא אנחנו הולכים לחדל להיות תושב ישראל במשך שלוש שנים רצופות לפחות, ובהקשר הזה משרד המשפטים, בעצם אנחנו אומרים שההקלה לתושב החוזר החדש של השחלוף ניירות ערך תחול כבר החל מ-1 בינואר 2008. כלומר מי שיחזור ב-2008 ויקיים את השש שנים תתקיים בו ההגדרה כבר, תהיה לו ההקלה של השחלוף.

רק מי שיקיים את השש שנים.

מי שמקיים את השש שנים תהיה לו את ההקלה של השחלוף ניירות ערך. ותיכף אני אגיד את הנוסח כשנגיע ל-16ב'.

אני חוזרת לסעיף 5. תיקון סעיף 67ח'. בסעיף 67ח' לפקודה ברישא במקום או לפני שהיה לתושב חוזר כמשמעותו בסעיף 14ג' יבוא לתושב חוזר ותיק או לתושב חוזר כאמור בסעיף 14א' ו-ג'.

הסעיף הזה פשוט מדבר על הוראות מיוחדות לעניין מי שהיה לתושב ישראל. וכל עוד הפקודה הכירה רק את מי שהיה לתושב ישראל לראשונה כתושב חוזר, ברגע שהוספנו מעמד ניסויי של תושב חוזר ותיק נכנס לכאן.

(6) תיקון סעיף 75ב'. בסעיף 75ב' לפקודה בסעיף קטן א' (1) בפסקה אחת בהגדרה חברה נשלטת זרה, בפסקת משנה ד'1 המילים או בידי אזרחי ישראל תושבי האזור כהגדרתם בסעיף 3א' בסעיף זה תושבי ישראל יימחקו. (2) אחרי פסקה 14 יבוא 15, תושב ישראל לרבות אזרח ישראל תושב האזור כהגדרתו בסעיף 3א' ולמעט מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק כאמור בסעיף 14 בטרם חלפו 10 שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור.

זה בדומה לחברת משלח יד זרה וההוראות שניתנו שם בעניין ההתעלמות מהספירה של תושב ישראל שהוא תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק אותה הוראה ניתנה לגבי חברה נשלטת זרה שאחד מהתנאים שצריכים להתקיים בה כדי שהיא תהיה חברה נשלטת זרה שזה 50% באחד או יותר מאמצעי השליטה בה המוחזקים בידי תושבי ישראל. בעניין הזה אנחנו מחקנו את תושב ישראל לראשונה ואת התושב החוזר הותיק במשך תקופת ההטבות שהיא על 10 שנים.

מה קורה בשנת ההסתגלות?

זה חל עליו. תיקון סעיף 75ז'7. בסעיף 75ז'ה' לפקודה תושב ישראל לראשונה יבוא לתושב חוזר ותיק ובמקום לפי סעיפים 14א' עד ג' יבוא לפי סעיפים 14א' או ג'.

אפשר לקרוא את כל השלוש ולהסביר לגבי כול שלושת הסעיפים הללו?

כן. כי זה באמת התאמות. תיקון סעיף 75י"א (8). בסעיף 75י"א א' לפקודה החל לתושב ישראל לראשונה יבוא תושב חוזר ותיק. ובמקום לפי סעיפים 14א' עד ג' יבוא לפי סעיפים 14א' או ג'. (9) תיקון סעיף 75י"ב. בסעיף 75י"ב ז' לפקודה החל לתושב ישראל לראשונה יבוא לתושב חוזר ותיק ובמקום לפי סעיפים 14א' עד ג' יבוא לפי סעיפים 14א' או ג'.

שלושת הסעיפים הללו הם סעיפים מתוך פרק הנאמנות. ב-75ז'ה' י"א א' וי"ב ז' אלה ההקלות של תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר לגבי נאמנויות שהופכות להיות נאמנות תושבי ישראל עקב עליית יוצר. כמו ב-67ח' מהטעם שהפקודה לא הכירה מעמד של תושב חוזר ותיק הכנסנו אותם לפה. הסיפא במקום סעיפים 14 א' עד ג' יבוא לפי סעיפים 14א' עד ג', זה בגלל שלפי הדין הקיים ההטבות יתחלקו בין 14א' פסיביות, 14ב' הכנסות מעסק, 14ג' פסיביות של תושב חוזר. עשינו 14א' עד ג' כדי שגם העסק יחול, אבל לאור העובדה שהעסק עלה ל-14א' כי כל המקורות הם א'.

וב' זה הסתגלות.

ב' זה הסתגלות וג' תושב חוזר רגיל עשינו 14 א' או ג'.

כאן זה איזושהי תוספת לגבי הנאמנויות. אני אקריא את כל סעיף (10) ביחד. (10) תיקון סעיף 75 ט"ז 1. בסעיף 75ט"ז 1 לפקודה (1) אחרי סעיף קטן א' יבוא א'1, הוראות סעיף קטן א' לא יחולו לגבי יוצר שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק כאמור בסעיף 14א'. במשך 10 שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור ובלבד שבמשך כל התקופה האמורה הקנה רק נכס מחוץ לישראל או הכנסה מנכס מחוץ לישראל. בתום 10 שנים האמורות יחול הוראות סעיף קטן א' אלא שההודעה האמורה בו תוגש עד יום 30 באפריל בשנת המס הראשונה לאחר שתמה התקופה האמורה. ואולם אם חלה על היוצר חובה להגיש דוח לפי סעיף 131 במועד הגשת הדוח. (2) בסעיף קטן ג' האמור בו יסומן 1 ואחריו יבוא 2, על אף האמור בפסקה 1, א' יוצר כאמור בפסקה 1 שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק כאמור בסעיף 14 א' לא יהא חייב בהודעה כאמור באותה פסקה במשך 10 שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור ובלבד שבעת שהיה לתושב ישראל יש לו נאמן ונאמנות רק נכס מחוץ לישראל או הכנסה מנכס מחוץ לישראל ושבמשך כל התקופה האמורה הוקנו לנאמן רק נכס או הכנסה כאמור. בתום 10 השנים האמורות יחולו הוראות פסקה 1 אלא שמועדים להגשת ההודעה האמורה באותה פסקה יחולו בשנת המס הראשונה לאחר שתמה התקופה האמורה לפי העניין. הוקנו לנאמן במהלך 10 השנים האמורות נכס בישראל או הכנסה מנכס בישראל יחולו הוראות פסקה 1, אלא שמועדים להגשת ההודעה האמורה באותה הפסקה יחולו בשנת המס הראשונה שלאחר ההקניה כאמור.

(ב) יוצר כאמור בפסקה 1 שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק כאמור בסעיף 14א' יהיה חייב בהודעה כאמור באותה פסקה במועדים הנקובים בה. אם בעת שהיה לתושב ישראל יש לו נאמן ונאמנות גם נכס בישראל או הכנסה מנכס בישראל. ואולם לעניין פרטי הנכסים והכנסה כאמור בסעיף קטן ב'2 יפרט היוצר רק את פרטי הנכסים בישראל והכנסה שמקורה בנכסים בישראל שהקנה היוצר לנאמן בחמש השנים שקדמו לשנת המס שבה היה היוצר תושב ישראל.

תיקון 165 לפקודה שפורסם ב-11 ביוני 2008 שינינו את פרק הנאמנויות והקלנו בחובות הדיווח שחלות בנאמנות והפכנו את רובן לחובת הודעה למעט במקרים שבהם הקשר למדינת ישראל ולהכנסה למדינת ישראל הוא כזה שצריך דוח שנתי לפי הפקודה. במסגרת הזו בגלל סעיף 13, 4 להצעת החוק בעצם מעניק פטור מחובת דיווח ליחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ולתושב חוזר ותיק על נכסים והכנסות שיש לו מחוץ לישראל במשך 10 שנים מיום שובו או עלייתו לפי העניין.


בהקשר הזה באו ואמרו לנו רגע, אז מה קורה עם נאמנות? הרי על נאמנות קבעתם חובת הודעה ואתם עכשיו חוקקתם את פרק הנאמנות כדי שלא יהיה להם יותר קל מיחידים. עכשיו אתם בעצם מחמירים. נאמנות חייבת בחובת הודעה, יחידים לא חייבים. בעצם מה שעשינו כאן בתוספת הצהובה הארוכה הזאת בעצם לקחנו את המקרים 75 ט"ז 1 מדבר על חובות יוצר במקרים מסוימים. מנינו את המקרים בהם יוצר לא יהיה חייב בהודעה. עכשיו למה זה כל כך ארוך? בגלל שנאמנות היא בעצם היציר הניסויי ואנחנו צריכים לבחון האם לנאמן בנאמנות יש נכסים בישראל ולכן זה יוצא מסודר. כלומר אין בנאמנות בעת העלייה ולא יהיו בה פטור מלא. רק על ההכנסות והנכסים בישראל ולכן זה מסודר לפי הסיטואציות האפשריות.

חובת הדיווח עדיין נמשכת בתוך 10 שנים או חובת הדיווח תהיה פטורה בסוף? לגבי נאמנויות שהובאו מחוץ לישראל.

אם בנאמנות יוצר תושב ישראל שיצר בשנת המס נאמנות, אם הוא עולה לישראל והנאמנות יש בה נכסים רק מחוץ לישראל אין חובת דיווח במשך 10 שנים. ואם הוא עולה ויש נכסים בישראל אז יש חובת דיווח מצומצמת. בסעיף 11 זה הצד השני. חובת יוצר זה ב-75ט"ז 1 חובות הגשה לידי נאמן זה 75ט"ז2 וגם שם סימנו את המקרים שאנחנו לא רוצים שהנאמן יגיש לנו את ההודעה מהטעם שאנחנו לא רוצים להחמיר את מצבה של הנאמנות לענייני מס ודיווח אל מול מצב שהיה קיים אם זה היה רק יחיד.

אני קוראת את (11) תיקום סעיף 75 ט"ז 2 . בסעיף 75ט"ז 2 לפקודה בסעיף קטן א2 בסופו יבוא הוראות פסקה זו לא יחולו על שינוי סוג של נאמנות לנאמנות תושבי ישראל משום שיוצר אחד בה או נהנה אחד בה לפי העניין היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק כאמור בסעיף 14א' ובלבד שבעת שהיה לתושב ישראל כאמור יש לנאמן בנאמנות רק נכס מחוץ לישראל או הכנסה מנכס מחוץ לישראל. (12) תיקון סעיף 97. בסעיף 97 לפקודה בסעיף קטן ב' 1. בפסקה 1 במקום כמשמעותו בסעיף 14 יבוא תושב חוזר ותיק כאמור בסעיף 14א'. המילים לפני היותו לתושב ישראל יימחקו. ובסופה יבוא לעניין זה נכס למעט נכס שהגיע לידי היחיד בפטור ממס לפי סעיף קטן א'5 החל ביום כ"ג בטבת התשס"ח , 1 בינואר 2008.

זאת ההגדרה למעלה.

(2) בפסקה 2 במקום הרי שעד המילים באותו סעיף יבוא תושב חוזר כהגדרתו בסעיף 14ג' פטור ממס על רווח הון ממכירת נכס שרכש מחוץ לישראל בתקופת היותו תושב חוץ, ובסופה יבוא לעניין זה נכס, לרבות נכסים שמחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים כהגדרתם בסעיף 14ג'.

יש לי פה הערה קטנה. אנחנו יכולים להסכים פה על מה שאנחנו רוצים על רשות המיסים אבל ברגע שכתוב פה נכס שהוא נכס רק מחוץ לישראל זה משאיר עמימות ואי ודאות למה זה נכס מחוץ לישראל. אין מקום להשתמש במונח הזה נכס מחוץ לישראל כשיש לכם הגדרה במקום אחר של מקום הפקת רווח הון.

אבל בסעיף 14 היה מקום להשתמש?

סעיף 14 היה לכם צידוק אחר שקשור להכנסה מעסק.

לא. בפסקה 2.

אין מקום להשאיר בסעיף 97 נכס מחוץ לישראל כשאתם מסכימים איתי ואתם משאירים את אי הוודאות הזאת ואני אומר לך שיועץ שיגיע לתושב חוץ בשטח, יגיד לו תשאיר את הנכס מחוץ לישראל, ואל תביא אותו לישראל. ולפני שאתה עולה לישראל תעביר את הנכסים שלך מהבנק בארץ לבנק בחו"ל. למה?

אני חושבת שקודם כל זה משתמע מהסעיף ודבר שני זה למען הסר ספק וזה ברור שהכוונה היא לנכסים שמחוץ לישראל.

זה בסדר למען הסר ספק.

וגם לעניין הקוהרנטיות של החקיקה בסעיף 14ג2 אפילו מוצהר שמקורם של הנכסים...

ב-14 יש לך מקום מקור בסעיף 4א', כתוב שריבית ודיבידנד מקור ההכנסה זה לפי מקום מושב המשלם. בסעיף 97 שזה רווח הון יש לך את סעיף 89 שהוא קובע את מקום הפקת ההכנסה. שאין הפנייה פה לסעיף 89.

זה לא קשור אבל.

עכשיו כשמשתמשים במונח מקום הפקת ההכנסה זה בסדר, אבל פה השתמשו במונח חדש, נכס מחוץ לישראל. זה לא מקום הפקת ההכנסה. שם יש לך התייחסות למקום הפקת ההכנסה. מקום המקור. בסעיף 4א'. בסעיף הפירותי יש לזה פתרון.

אין לזה פתרון.

יש לזה פתרון בסעיף 4א'. פה אין לזה פתרון. את משאירה את זה עמום.

זה לא עמום, זה ברור.

אם זה ברור אז למה לרשום את זה?

כתוב ב-14ג2 הכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורן מנכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים. בתוך הגדרת ניירות ערך מוטבים אין אפיון למקום ולכן זה מופיע ברישא וגם פה ב-97 זה תמונת הראי של מה שכתוב ב-14ג2 נכס לרבות נכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים. לא תיקנו דבר.

אבל יש לך את זה ב-89.

לא תיקנו דבר בסעיף 97ב2 למעט את מועד רכישת הנכס. מעבר לזה הוא אותו דבר.

ההגדרה פה של הנכס, לרבות נכסים מחוץ לישראל היא כן מתייחסת וכן צודקת מיכל. היא מתייחסת כן להגדרה הפירותית של 14. היא מתייחסת לניירות ערך מוטבים. היא באה להבהיר.

זה בסדר ניירות ערך מוטבים אבל למה צריך נכסים מחוץ לישראל? שם כתבת שהופקו מנכסים. יש לך את סעיף 4א שאומר לך זה בסדר, נכס מחוץ לישראל נקבע לפי מקום מושב המשלם. פה אין לך את זה.

מקום מושב המשלם זה עניין ההכנסה. זה לא הנכס.

כתבת הכנסות שמקורן בנכסים מחוץ לישראל. זה יש לי בסעיף 4א אמירה ברורה מה זה הכנסה שמקורה בנכסים שמחוץ לישראל. כי לגבי הריבית כתוב לי מה זה. במקום מושב המשלם. לגבי דיבידנד כתוב לי זה מקום מושב המשלם. פה אין לי. אין לי את זה ולכן יכולתי לחיות עם זה בסעיף 14. סעיף 14 אפשר לחיות עם זה בגלל שיש התייחסות בסעיף 4א למקום המקור של ההכנסה.

למה זה לא נשמר? אם ההגדרה שקיימת כרגע, ריבית או דיבידנד שמקורם מחוץ לישראל בסדר. שומרים על אותה הגדרה של ניירות ערך מוטבים לרבות נכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים. זה התוספת.

אפשר להציע בניירות ערך מוטבים אפשר לכתוב נכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך הנסחרים בבורסה ואז להשתמש ב-97 נכסים מחוץ לישראל. בסעיף 14 ג2 הכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורם בניירות ערך מוטבים. בהגדרת ניירות ערך מוטבים נכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך הנסחרים בבורסה. בתוך ההגדרה ניירות ערך מוטבים כפי שהיא בנויה היום אין שום דבר על המיקום של הנכס. אם קוראים את זה המהות נמצאת למעלה ב-2 ולכן אם היינו מוסיפים מראש את הנכסים מחוץ לישראל. מה זה ניירות ערך מוטבים? זה חייב להיות מחוץ לישראל וזה חייב להיות ניירות ערך שהם נסחרים בבורסה. אם אני אוותר על זה ב-97 עם מה יצאתי? יובל מה מטריד אותך?

עולה חדש מחזיק מניית IBM בבנק ישראלי ועולה לישראל. הנכס הזה מחוץ לישראל או בתוך ישראל? אני שואל את האדם הפשוט.

אתה רוצה לתת לעולה החדש פטור ממס רווח הון. אתה אומר בחקיקה על נכס מחוץ לישראל. אתה מתכוון לרווח הון שהופק מחוץ לישראל. אומר לך יובל נכס מחוץ לישראל מעורר בעיה כי חברת IBM העולמית שמוחזקת בידי בנק בישראל אולי יש לנו פה נכס שהוא לא מחוץ לישראל.

זה פשוט לא נכון.

אין שום שינוי אותו עולה היום שבא היום לפי סעיף 97 אליך למשרד ושואל אותך מה מצבו עם הנכס של IBM שהוא מחזיק בבנק פועלים מה אתה אומר לו?

אז אני אומר שיש אי ודאות ביחס לזה.

אבל אנחנו לא שינינו את המצב. אותו נוסח של 97 הוא שקיים פה.

תבקש שאלת הבהרה יהיו לך חמש שנים מאז ש-97ב1 נכנס. אתה יכולת לשאול את רשות המיסים. אתה יודע טוב מאוד מה התשובה. אנחנו ביקשנו לא לשנות.

מה השינוי המהותי. מיכל, הטענה שלכם שאין שינוי מהותי ממה שחל היום. אותה שאלה שהוא שואל יכולה להישאל על אזרח היום, לא על עולה, אותה שאלה בדיוק.

אני חושבת שאם נשאיר את נכסים מחוץ לישראל ב-14ג2 ונסיר את תמונת הראי ב-97 זה יכול לעמוד לי לרועץ.

ב-14 אני מבין אותך.

אתה לא יכול להבין אותי כי ב-14ג2 זה לא קשור לעסק. זה סעיף אחר.

כולנו מסכימים על זה שאנחנו לא רוצים לחייב את אותו תושב.

זה לא קשור. זה אותו נכס שההכנסות ממנו פטורות מכוח 14ג2 המכירה של הנכס עצמו פטורה.

כן אבל הוא לא דואג מכיוון שלגבי אותן הכנסות פירותיות הוא יכול ללכת לפקודה והוא אומר הנה, מקום הפקה.

אז שילך לסעיף 89 ויקבל את התשובה.

אבל פה זה משהו מעל סעיף 89 גידי.

הטענה שלכם שאתם לא רוצים לשנות את המצב וזה בסדר. השאלה האם ההוספה פה זו שאלה שצריך להתייחס אליה.

אין שינוי מהמצב שהיה קיים בדין הקיים, אין שינוי מהמצב המוצע פה לדין הקיים למעט מועד רכישת הנכס.

לטעמנו יובל אנחנו שמענו ודנו בזה וניסינו לחשוב על האפשרות שאתה מציע. אנחנו עדיין סבורים שאנחנו לא משנים בהוראה הזאת את הדין שהיה קיים לפני שקבענו את ההוראה. ולכן אני חושב שאנחנו נמנע מלשנות את הפוזיציה במסגרת החקיקה הזאת. התפר של החקיקה הזאת הוא מאוד קריטי בכל מה שקשור במה שטריטוריאלי ומה שפרסונאלי. האמירה הזאת היא לא לוקחת את זה לא לשם ולא לשם. היא משמרת את המצב הקיים.

זה אי ודאות.

זה
לא אי ודאות. אי אפשר לחזור כל הזמן על הסיסמה הזאת של האי ודאות. האי ודאות בדיני המס ככל שהיתה קיימת לפני החקיקה הזאת בוודאי שהחקיקה הזאת לא מרחיבה אותה. במקרים אחרים היא מצמצמת. אנחנו חושב שדנו בזה ואנחנו לא צריכים להמשיך.

כדי שנתקדם אתם מוכנים לומר אם תיווצר בעיה אתם מוכנים להתמודד עם זה בהמשך?

אנחנו טוענים יותר מזה, אנחנו טוענים שבסעיף הזה כשלעצמו לא מעורר שום בעיה חדשה שלא היתה קיימת לפני זה וודאי שככל שיש בעיות ודברים שצריך להתעמק בהם אנחנו נעשה את זה.

אם היתה בעיה לפני כן גידי למה לא לפתור אותה? יש בעיה. לא יודעים מה זה נכס מחוץ לישראל.

אנחנו לא הולכים לפתור כרגע בעיות רוחביות שלא עולות באופן ישיר מהחקיקה הזאת ואנחנו צריכים להתקדם.

הטענה שלך נכס מחוץ לישראל זה מעורר איזושהי בעיה היום?

כן. זה מעורר בעיה היום.

אם אני יכולה לפתור את הבעיה אתם תהיו מרוצים ואנחנו נהיה מרוצים.

יובל, דיברנו איתך שעות. אמרנו לך שלא נעשה את זה. אני רוצה להגיד דבר אחד לפרוטוקול. החוק הזה הוא חוק יפה אבל באמצעות החוק הזה אני לא מוכן לתקן ולתת הבהרות לכל פקודת מס הכנסה. אני לא מוכן היום לסרוק את כל דיני המס שלי ולתקן אותם. אנחנו אומרים לכם שההגדרה הזאת פה מבהירה את המצב הקיים ולא נשנה אותה. ולכן אני לא יכול לקחת ריסק. אני לא רוצה לשנות את זה.

אנחנו באמת רוצים להתקדם עם החוק הזה. יכול להיות שהטענה שלך צודקת אבל לא נוכל להיכנס למערבולות.

לבעיה יש פתרון.

אמרתי לך, ספקולציות היום בדיני המס באמצעות התיקון הזה אני לא עושה. אני אמרתי לך את זה בתחילת הדיון.

חברים, אנחנו ממשיכים. אני מבקש.

אני אמשיך. (3) בפסקה 3 במקום או תושב חוזר לפי העניין יבוא כאמור באותן פסקאות. הוספת סעיף 134ב13. אחרי סעיף 34 א לפקודה יבוא פטור מדיווח סעיף 134ב. על אף הוראות סעיף 131 יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק כאמור בסעיף 14א לא יהיה חייב בהגשת דוח כאמור בסעיף 131 לגבי כל הכנסותיו שהופקו או שצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל. במשך 10 שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור. הוראות סעיף זה לא יחולו על הכנסות שלגביהן ביקש היחיד לפי הוראות סעיף קטן א' של סעיף 14 כי לא יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור, ולגבי הכנסות שמקורן בנכס שהגיע לידי היחיד בפטור ממס לפי סעיף 97א5 החל ביום כ"ג בטבת תשס"ח, 1 בינואר 2008. פטור מדיווח.

מוצע פטור לדיווח בתקופת ההטבות מהגשת דוח שנתי על ההכנסות שבעצם פטורות מכוח 14א וכמובן לא על הכנסות שהיחיד בחר נניח לא להשתמש בפטור, וכמובן לא על הכנסות שמופקות מנכסים שהחרגנו אותם ב-14 וב-97 מעצם הפטור.

שאלה. השינויים שעשיתם בסעיף הראשון לגבי חבר בני אדם אמור להשפיע על זה כמו שאמרתם שזה לא יחול על יחיד שביקש שלא זה, השאלה אם לגבי חבר בני אדם גם צריך לציין? כי אתם הוספתם בישיבה הקודמת.

השאלה היא האם ששינינו את הנושא של שליטה וניהול לבחירתו של הנישום זה בא לידי ביטוי פה כבר באופן אינהרנטי בהוראות החוק ואני סבור שכן. אומר שאותו תאגיד שיבחר להיות תושב ישראל ולשלם מס בישראל לא יהיה פטור לפי הסעיף הזה מחובת הדיווח.

התשובה היא שזה חל גם על אותה חברה שאם תבקש כן שתהיה, היא תהיה חייבת בדיווח זאת השאלה.

כי אנחנו עוסקים פה ביחיד. יחיד זה לא כולל חבר בני אדם. אין לו פה פטור מדיווח. הפטור מדיווח מוענק פה ליחיד ולכן הפטור מדיווח מראש לא ניתן לחבר בני אדם ולכן הבעיה שאתה מעורר נפתרת במקורה כבר.

אם החבר בני אדם שהחרגנו הוא הופך להיות תושב חוץ, כל ההכנסות שלו הם מחוץ לישראל.

ממילא הוא לא חייב.

(14) בסעיף 135 לפקודה בפסקה 1 האמור ביישומן א ואחריה יבוא.

חבר בני אדם על הכנסה בשנת המס. ואתה יכול לקרוא בזה שגם חברה זימבבוית חייבת בדוח.

לא. לא צריך. אנחנו לא רוצים את זה. כי היא לא תחשב כחברה תושבת ישראל.

למרות שהפקודה לא משתמשת במונח חברה תושבת ישראל. היא מדברת על חבר בני אדם שהיתה לו הכנסה בשנת המס. לא צריך להכניס את זה. כי אם יש לו הכנסה בישראל היא תגיש דוח זה כמו שאותו יחיד שפטרנו אם יש לו הכנסה בישראל שעולה כדי חובת דיווח הוא גם יגיש דוח. על מה הוא לא יגיש דוח? הוא פטור על הכנסה מחוץ לישראל.

הוויכוח הוא לצורך ההכנסה. זאת אומרת מבחינת ההכנסה אתם בוחנים ולא לצורך אחר.


(ב) על אף הוראות פסקת משנה א יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק כאמור בסעיף 14א לא יהיה חייב בהגשת דוח על הונו ועל נכסיו שמחוץ לישראל במשך 10 שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור. הוראות פסקת משנה זו לא יחולו על נכס שהגיע לידי היחיד בפטור ממס לפי סעיף 97א 5 החל ביום כ"ג בטבת תשס"ח, 1 בינואר 2008, ועל הון ונכסים שלגבי ההכנסות שנבעו מהן, כולן או חלקן, ביקש היחיד לפי הוראות סעיף קטן א של סעיף 14 כי לא יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור.

לא יחולו על הון ונכסים ועל נכס שהגיע. סעיף 135 לפקודה מדבר על סמכות לדרוש דוחות, ידיעות, פנקסים וכו' כדי להגיע לידיעה מלאה על הכנסתו של אדם ואחד הדברים שמפורטים כאן זה דוח על הונם ונכסיהם שאנחנו קוראים במילים הצהרת הון. כמו שנתנו את הפטור מהדיווח השנתי הצהרת הון אנחנו אומרים גם.

אני חייבת לומר שיש לי עדיין את החשש הזה מפני הצהרת הון. זאת אומרת שבתום עשר שנים, אני יודעת שזה פותח את כל הנושא הזה של דיווח מהתחלה לדיון אבל עדיין יש לי חשש, אחרי עשר שנים אתם לעולם לא תוכלו לדעת את האמת. יש לכם פער במידע של עשר שנים שאתם לעולם לא תוכלו למלא אותו. למעשה אחרי עשר שנים הצהרת ההון הראשונה היא לא תהיה אמיתית.

כשאת אומרת שהצהרת הון השנייה תהיה חסרת משמעות את מניחה שאם היתה ניתנת הצהרת הון הראשונה גם שמה היא היתה בעלת משמעות. ואני רוצה רגע לעשות פה סדר. קודם כל במצב הקיים כיום לפני שאנחנו מתעסקים עם הנושא הזה קיימת שאלה מאוד משמעותית מה קורה שתושב ישראל נוסע לחו"ל ואחר כך חוזר משם ומצהיר על נכסיו. הבעיה הזאת קיימת ממילא ויכול להיות שדווקא במקרים כאלה הדיווחים שמתקבלים על היקף של נכסים בהחלט יכולים לשמש דווקא את הנישום שמעוניין לעשות בזה שימוש לרעה ופחות את הנישום שמעוניין לדווח על הונו, וודאי שפחות את רשויות המס בבואם לערוך שומה. לבוא ולומר היום שמי שמגיע לישראל מחו"ל ונדרש באופן מיידי לתת הצהרת הון ולחילופין להשוות את אותו מצב שזה יהיה לאחר 10 שנים אנחנו לא משפרים את מצבנו בדבר. אנחנו לא משפרים את מצבנו במיוחד לאור העובדה שהתקופות האלה ממילא פטורות.

אני לא מסכימה לזה.

אז בואי נדון בזה. אבל במיוחד לאור העובדה שהתקופות שקדמו לעלייתו הן תקופות שהן מחוץ לרשת המס הישראלית ממילא לכן לצורך העניין הזה בלבד.

אני יודעת שזו המהות של ההצעה.

לא. נישום שמחוץ לרשת המס הישראלית ביום שהוא עולה זה מקרה אחד. המקרה הזה אינו שונה במאום מאותו נישום שעשר שנים לאחר מכן את מכניסה לרשת המס הישראלית את הנכסים שיש לו בחו"ל. ככל שהצהרת ההון הראשונה יכולה להיות אמינה בעינייך וודאי שלאחר עשר שנים את אותה אמינות את יכולה לייחס להצהרת הון שתתווסף ולצורך העניין הזה זה לא מעלה ולא מוסיף. ופעם שנייה צריך לנפץ את המיתוס הזה שברשויות המס יש מישהו שיושב ומסוגל לקבל דיווחים על כל הנכסים שקיימים מחוץ לישראל. אנחנו מדברים פה על טונה של אינפורמציה שאין יכולת לעשות בה שימוש של ממש וצריך לומר את זה ולהודות בכך.

אבל אתה תצטרך את האינפורמציה הזו בבוא היום.

בואי תסבירי לי למה אני אצטרך אותה?

אחרי עשר שנים הצהרת הון אמיתי.

אנחנו לא מתעסקים פה בשאלה תיאורטית. אנחנו מתעסקים פה בשאלה מעשית. אולי עדיף שיהודה נסרדישי שהוא קצת מנוסה ממני בעבודת השומה יסביר במה המדובר.

מירב אני רוצה להגיד לך משהו. הצהרת הון היא הון לנכסים והתחייבות שלי או שלך כאשר את מגישה אותה. כאשר יש לך חברות שהן מנוהלות בחו"ל ועסקים בחו"ל וניהול שליטה בחו"ל אין לי שום ערך ומשמעות להצהרת ההון. מדוע? בהצהרת ההון את צריכה לכתוב לי מה ההשקעות שלך בחברה זו, בחברה אחרת, מה יתרת החוב שלך, מה ההתחייבויות שלך, כמה דיבידנדים יש לך. היום בתקופת הפטור העשר שנים האלה כאשר המידע הזה שחררתי אותו מהגשת דוח במישור ההכנסות, במישור פעילויות של החברות, אין לי מידע מדויק. גם לא יהיה לי. גם היום בנושא של יחסים עם חו"ל ותושבים חוזרים ועולים חדשים שיש להם נכסים שמה המידע הזה הוא איננו אפקטיבי והשומה שלנו לא עובדת רק על זה. ולכן דווקא בתקופה שאנחנו הולכים לשחרר את העולים החדשים לעשר שנים, פטור מכל ההכנסות בחו"ל, מניהול ושליטה בחברות חו"ל אין ערך לאותו מסמך של הצהרת הון שאני אקבל אותו. הוא לא יתרום לי.

גם לא ערך עתידי? כי לגבי הפטור ברור.

אני רוצה להוסיף לכם עוד נימוק אחד. הצהרת הון שמושוות בחלוף 10 שנים שווה כקליפת השום.

אני לא יכול להגיד את זה כי אז לא תגיש לי אותה.

אני חייבת לומר שאם מנהל רשות המיסים אומר שהוא לא צריך את המידע הזה אז קטונתי. אני לא בודקת שומות.

אבל תבינו 10 שנים. יש לך חזקה רק שתהיה לך פרספקטיבה יותר רחבה, הצהרות הון ישנה חזקה שאם ישנו גידול בלתי מוסבר בפרק זמן של כמה שנים הנטל עובר לנישום להסביר כיצד גדל הונו. החזקה היא שלוש או ארבע שנים. עשר שנים זה דור בהקשר הזה. זה לא נותן להם כלום. אגב גם בחיים עכשיו הצהרת הון שמושוות כעבור עשר שנים.

סעיף 15 הוראת שעה. על אף הוראות סעיף 14א לפקודה כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה לגבי מי שהיה תושב ישראל בשנת המס 2008 או 2009 יקראו את ההגדרה תושב חוזר ותיק שבסעיף האמור כך, תושב חוזר ותיק, יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב ישראל ותושב חוץ במשך 5 שנים רצופות לפחות. זו למעשה התוצאה מיכל כי את רוצה להעביר את הוראת השעה.

כן, אנחנו הרי הגדרנו תושב חוזר ותיק ככזה ששהה מחוץ לישראל 10 שנים. אם אני מתחילה מהכחול 10 שנים מחוץ לישראל מהן 8 לאחר שחדל. ואז באנו עם ההגדרה החדשה של תושב חוץ ואמרנו תושב חוץ הוא מי ששוהה מחוץ לישראל שנתיים מספר ועוד שנתיים מרכז חיים. ולכן שינינו בתושב חוזר ותיק 10 שנים תושב חוץ. כמו שאמר גידי בר זכאי בישיבה הקודמת הכוונה היא שאנחנו לא רוצים לשלוח אותם לעשר שנים ושיישארו עשר שנים בחו"ל ומאידך אנחנו לא רוצים שעכשיו אנשים יצאו מהארץ, אז יש פה הוראת שעה. מי שישוב עכשיו בשנים 2008 ו-2009 הבקשה היא שהוא יהיה תושב חוץ במשך חמש שנים בלבד. וזה לא יחול על מי שיעזוב עכשיו. רק מי שהיה כבר תושב חוץ ב-1108. ככה אנחנו לא מעודדים אף אחד לצאת. אנחנו לא מעודדים מי שכבר נמצא בחוץ להישאר עשר שנים, וזה התשובה בעצם לפרופ' אדרעי מהדיון הקודם.

אי אפשר לעשות על זה תכנוני מס. כי אם אתה אומר 1 בינואר 2008 זה תאריך שחלף.

בסדר גמור. הייתם יצירתיים מאוד.

אנחנו פה מתחילים משנת 2008 ודיברנו שנכון להעביר לשנת 2007. ואם אתם מסכימים על 2007 צריך גם לתקן את סעיף 15 לתקן ל-2007 שיחול גם בנושא הזה. ואני מקדים אולי את המאוחר, אם יש סעיף 16 שמדבר על תחילה ותכולה, מדבר על 1 לינואר 2008 דובר על זה גם בישיבה שלפני הישיבה הקודמת להעביר את זה ל-2007.

לתושב ישראל בשנת המס 2007-2008 או 2009.

למה 2007 עוד פעם?

כי הכוונה היא לשנות את התחולה גם כן מ-1 לינואר 2007. בסעיף 16.

לא הבנתי למה ולא הבנתי את ההצעה.

קודם כל נתחיל מההצעה שהוצעה על ידי לשכת רואי החשבון שהיא בהחלט מקובלת עלינו שאת התחולה אנחנו ניקח לשנת 2007. התחולה של כל החוק. גם אותו מעמד שאנחנו עוסקים בו בסעיף 15 יורחב לתוך אותה הגדרה. אני לא רואה פה את הבעיה כי מה שהנחה אותנו פה זה לוודא שהבן אדם כבר נמצא בחו"ל אז קל וחומר שאם בשנת 2007 הוא היה בחו"ל אנחנו ממילא מגשימים את המטרה הזאת. בדיוק בגלל זה אנחנו נעצור שמה בשנת 2007. יש פה איזו שאלה מסוימת בנושא התחולה הרטרואקטיבית עד כמה ניתן, אז נחבר את הנושא ששנת השישים חלה בשנת 2007 עם האמירה של יהודה נסרדישי שאנחנו התחלנו לעסוק בחוק בשנת 2006 מביאה אותנו לתוצאה שאנחנו בהחלט יכולים לחיות איתה ואנחנו מברכים על התיקון ועל ההצעה.

כמה אנשים? הרי זה אנשים שכבר עלו ב-2007. שהגיעו, הם כבר פה.

כל ההגדרה של תושבות היא הגדרה נזילה. ברגע שתיכנס לוויכוח אם הם היו פה תושבים כבר ב-2007 כן או לא.

הכוונה היא שכל אלה שמתנדנדים יבואו ויגידו שיש להם שנת הסתגלות על 2007.

אני מתקנת גם את 15, 2007, 2008, 2009, וגם מה שאני אקריא בסעיף 16. גם כמובן תאריכים. (א) תחילה ותחולה. גם צריך להוסיף פה בהוראת שעה. הוראת מעבר.

חברים אני מבקש שלקראת שהוועדה תקבל דוח כמה אנשים, כמה עולים ותושבים חוזרים הגיעו.

אני חושב שכדאי שיענו על זה משרד הקליטה.

בעצם ששר הקליטה ידווח כמו שהיה בחוק, שר הקליטה ידווח מדי שנה על מספר האנשים שעלו. אפשר להשתמש בבחירה בשנת ההסתגלות בעצם.

אין ספק שזה יהיה אינדיקציה שבהחלט בין אותם אנשים לבין החוק.

ממילא אתם תקבלו את הדוחות לגבי הבחירה בשנת ההסתגלות.

בסופו של יום אנחנו נוכל לומר שזה לפחות המספר שחזר בעקבות החוק. זה המינימום.

הוועדה יכולה לדרוש רק שנה ראשונה. בינתיים. אחר כך נראה.

בינתיים שנה. הסעיף הזה יעמוד הוראת שעה לחמש שנים. זאת אומרת שהדיווח הראשון יימסר עד ליום.

זה נכנס כסעיף בחוק הנושא של הדיווח?

כן. זה בחוק.

זה לא ייכנס לפקודת מס הכנסה.

אנחנו מבקשים להוסיף סעיף, היושב ראש כמובן, לא אני, אני לא חברת כנסת.

אני שמעתי פה ויכוחים על כל מיני דברים. אני רוצה להיות בטוח בסוף השנה להיות בטוח שאנחנו עשינו דבר טוב.

נבקש להוסיף סעיף בחוק המתקן שקובע חובת דיווח לוועדה בדבר מספר העולים שבחרו להחלת החוק הזה.

אתם מוכנים?

כן. אנחנו קובעים כהוראת שעה.

הכוונה היא בחובת הדיווח ששר הקליטה ידווח על מספר האנשים שעלו. לא רק מספר האנשים שעלו, זה נתון כללי, אבל גם מספר אלה שבחרו בשנת הסתגלות. דיווח מפורט לוועדה כאשר הדיווח הראשון ייעשה תוך שנה וההוראה הזו תעמוד בתוקף בחמש שנים.

רק כדי שהנתון הזה יהיה מדויק יש הרבה אנשים שמגיעים לישראל ולא עושים עלייה רשמית אלא נמצאים פה על ויזת A1 וויזת B1 של היהודים וכו' צריך כמובן לכלול את האנשים האלה בנתון שיבוא נתון אמיתי ולא רק נתון של אנשים שעושים עלייה.

אנחנו מדברים בעיקר על מי שבחר בשנת ההסתגלות.

כל אחד צריך למישהו. או למשרד קליטה או לאגף מיסים.

כבוד היושב ראש, פשוט שאנשים מגיעים לישראל יש להם כמה אפשרויות. אפשרות אחת זה לעשות עלייה פורמלית, אפשרות שנייה זה לבוא על ויזת עבודה, והם עדיין נמצאים פה לכל דבר ועניין. יש גם ויזה מיוחדת שנקראת A 1 בדיוק לשלוש שנים שמאפשרת ליהודים לבוא לישראל.

אנחנו מדברים על אזרחים.

תושבים חוזרים.

אנחנו חוזרים שוב פעם להוראת השעה לסעיף 15. עלו כאן כל מיני הסתייגויות של חברי הכנסת והיה דיון בתוך משרד האוצר לגבי ההחלה של החוק לגבי שנת 2007. כרגע מה ההחלטה?

אנחנו מחליטים 2008.

החל משנת 2008. חוזרים לנוסח המקורי.

אם השר רוצה בזמן ההצבעה פה הוא יכול להסתייג.

אדוני היושב ראש אני יכול להגיד מילה אחת. אני חושב שאתם פוגעים פה בהרבה משפחות. יש פה בעיה של משפחות שהגיעו.

סליחה. אתם שמעתם מה היה פה. אני אמרתי אנחנו מחוקקים חוק לעולים חדשים ותושבים חוזרים, לא לעשירים. ואם זה ככה אני לא צריך 2007. אני צריך 2008.

יש משפחות שידעו שהם מתכוונים לעלות ב-2008 והמשפחה בגלל שנת הלימודים ובגלל מה שאמרו להם שבחודש אוגוסט מגיעים רוב המשפחות בגלל שנת הלימודים, הגיעו עם המשפחה ודחו את העלייה שלהם עצמם ל-2008. יתחיל ויכוח בין מס הכנסה שיבוא בעתיד ויגיד, אדוני החוק לא מגיע אליך בגלל שהמשפחה שלך היתה כאן והתושבות שלך התחילה משנת 2007.

מי אמר ב-2007 שיש את החוק הזה?

כי דיברו על זה כל הזמן.

דיברו על זה כבר מסוף 2006 אדוני, וכל 2007 מדברים על החוק הזה. כולם יודעים על החוק הזה. היה כתוב בעיתונים על החוק הזה. אומר לך מנהל רשות המיסים שדובר על זה בשנת 2007 כל השנה.

שנת השישים אני רוצה להזכיר לאדוני התחילה במאי 2007. זאת שנת השישים שלנו.

הופץ תזכיר חוק שקבע שההטבות יחולו על מי שהגיע לארץ ב-1 בינואר 2008. אני חשבתי שגם ינואר 2008 הוא מרחיק מדי כי אם המטרה להביא את העולים לא צריך לתת הטבות לעולים שנמצאים פה. תזכיר החוק והבלו פרינט מדברים על מי שהגיעו לארץ ב-2008.

את חיה בעמך ואת יודעת שבכל קהילות היהודים ידעו שהחוק חל ב-2006.

אני חיה בעמי ב-2008.

את חיה לפי תזכירי חוק ואני מודיע לך תשאלי את אנשי משרד הקליטה, תשאלי את אנשי משרד האוצר שנפגשו ב-2007 עם יהודים.

אז למה עשינו את הבלו פרינט ואת התזכיר ב-2008?

באותו יום שהיה כתוב הבלו פרינט...

בגלל זה מסכימים לתקן אותו. האוצר מסכים לתקן אותו. הם מבינים שנכון לתקן אותו ל-2007.

אני קצת לא מבין מה קורה פה שנציגי לשכת רואי חשבון מתווכחים עם נציגת האוצר שעמדת האוצר היא כעמדתכם. אני מציע שזה יפסק.

אני לא מקבל החלטות ורעיונות בדקה האחרונה. דיברנו שלושה ימים. חברי הכנסת בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. יש לי שתי הצעות. אנחנו מתקנים את החוק הזה בשביל עולים חדשים. נגיד באופן תיאורטי מגיעה משפחה והנכסים הם פטורים ממס, הם רשומים על שם אבי המשפחה. וחלילה בדרך משדה תעופה למרכז קליטה או לדירה שכורה קורית תאונה והוא נפטר. או שהוא נפטר בשנה הראשונה או אחרי חמש שנים חלילה, או אחרי תשע שנים.

סליחה אנחנו גמרנו את הוויכוח על דברים כאלה. יש וויכוח על תאריך. אני היושב ראש ואני אומר, אני לא מקבל שאלות.

אבל זה עידוד עלייה כי ברגע שאבי המשפחה נהרג ואתה מונע את הירושה מיורשיו החוקיים אתה פשוט מונע מהם. אתם רוצים לעודד עלייה ואתם מונעים עלייה. אני מבקש מחברי הכנסת להתחבר להצעה הזאת כי לדעתי זה צודק מאוד. אתה נותן את הפטור ממס למשפחה, אבי המשפחה נהרג, והמשפחה נשארת. למה אתה מונע את זה מהם.

אני אענה לך. זכויות לא עוברות בשרשור ולא עוברות בירושה. כך לדוגמה, אבא נכה מאה אחוז ויש לו פטור כמעט 480 אלף שקל בשנה מיגיעה אישית והכנסה פסיבית. לצערי אם האבא מחזיר נשמתו לבורא הזכות הזאת לא משורשרת לנכדים או לילדים ולכן אין תשובה לכך.

אני מבין שאתם הגעתם לאיזשהו דו שיח ואתם רוצים לדון בנפרד, לא לעכב את ביצוע החוק, נכון?

נכון. אל תשכח שבאותם מקרים שאתה מכוון אליהם שאני מרגיש בתחושה חזקה שמדובר בסמוכים אל שולחנו, כאלה שתלויים בו וסמוכים על שולחנו, כי אחת התלות והקושי הזה הוא פחות כואב. וודאי שאלה שסמוכים על שולחנו ודאי יש לצפות שעלו עימו וממילא הם נהנים מאותן הוראות שחלות עליו ולכן הבעיה הזו ברובה לא קיימת.

לפעמים עולים מתפצלים. עולה אבי המשפחה ואחר כך עולים הילדים שהם אחר כך סמוכים על שולחנו.

אני לא חולק עליך. עיקר הכאב בבעיה כמו שאתה מתאר נפתרת.

אתם רוצים לעודד עלייה אז תעודדו גם את המשפחה שנשארת ללא אבי המשפחה. זה צודק. רשות המיסים צריכה להתחבר לזה, אם אתם כבר נותנים את ההטבות, ואדוני היושב ראש והיועצת המשפטית אני מגיש הסתייגות ואני מבקש הצבעה על ההסתייגות הזאת. ואני מבקש מחברי הכנסת להתחבר לזה כי אם אנחנו רוצים לעודד עלייה זה אשכרה צודק.

מה תוכן ההסתייגות?

תוכן ההסתייגות שאם אבי המשפחה או בעל הנכס נפטר במהלך 10 השנים האלה שהוא זכאי לפטור ממס יורשיו החוקיים יהנו מאותו פטור ממס.

אם הנכס רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד אותו אדם שהוא בעל הנכס נפטר, הממשיכים הטבעיים זה או האלמנה או הילדים. נדבר על האשה. אז מה הבעיה עם זה?

אתם מציירים תמונת מצב שעלה אבא עם אשתו ועוד שני ילדיו. ויש לו נכסים בחו"ל. אותו אבי המשפחה יש לו פטור לעשר שנים. אתה אומר בדרך משדה התעופה לשיכון הקבע תאונה, נפטר.

או אחרי שנה או אחרי תשע שנים לצורך העניין.

הרי אותם הילדים הם גם עולים חדשים. הם יקבלו. אדוני היושב ראש, אנחנו באים ואומרים הרי אותם היורשים שעלו איתו גם הם נכנסים לאותו סטטוס של עולה חדש. ולכן הם מקבלים את הנכס בירושה. כשהנכס הוא בחו"ל אותו פטור ישורשר אליהם.

אם זה כך. זה צריך להיאמר לפרוטוקול. שנית, אין בעיה להצביע על ההסתייגות שלי.

אם אותם יורשים הם גם כן נחשבים עולים למעשה אותו אירוע של הירושה מקים להם גם את הפטור. לא משנה אם הם עלו באותו מועד או אחריו או מוקדם יותר.

הייתי אומר את הדבר הבא. עולה חדש או תושב חוזר ותיק שלאחר מועד עלייתו רכש נכס בחו"ל הוא פטור ממס. קל וחומר אם הוא קיבל את אותו נכס, אם הנכס הגיע אליו בדרך של ירושה הוא פטור עליו באותה מידה אז העולים עדיין ממשיכים ליהנות מהוראות החוק גם במקרה של ירושה ככל שמקבל הנכס הוא במעמד של עולה או תושב חוזר ותיק.

גידי, אני לפרוטוקול. אדוני היושב ראש ברשותך. מה שאתם אומרים שבעל הנכס שעל שמו רשום הנכס נפטר במהלך עשר שנים שהוא זכאי לפטור ממס יורשיו החוקיים, לא משנה מתי הם עלו, לפניו או אחריו, יורשיו החוקיים כל עוד הם אזרחי מדינת ישראל...

בואו נעשה רגע סדר בין החוק שלנו לבין פטור ממס לעשר שנים לעולה לבין חוק הירושה. החוק הזה נותן פטור ממס לעשר שנים. ברוב המקרים היורשים הם בני המשפחה וסביר מאוד להניח ב-99% מהמקרים שהעולה יהיה זכאי לפטור ממס על הנכס לא בגלל שהוא ירש אותו ממי שהוא פטור ממס, בגלל כמו שיהודה הפטור הספציפי לא ניתן בירושה, אלא סביר להניח שהוא בעצמו יהיה עולה חדש.

לא. הוא נולד פה, טלי, הוא נולד פה.

מתי יהיו המקרים המאוד בודדים שזה לא יקרה שלמשל העולה החדש נפטר והיורש שלו הוא כבר מישהו שנולד פה.

טלי אני רוצה לשאול אותך משהו.אנחנו מטפלים בוועדה הזו במיוחד בהרבה מקרים שאנשים שעלו יחד עם המשפחה אולי דור רביעי, אולי בת מנישואים הקודמים, היא סמוכה לשולחנו אבל היא לא מוגדרת כעולה חדשה. מה קורה במקרים האלו? הם מקבלים סטטוס של א5 תושב ארעי.

זה לא משנה הדבר. הפקודה לא מתייחסת לחוק השבות או לחוק הכניסה לישראל. הפקודה נותנת הקלות למי שהופך להיות תושב לפי פקודת מס הכנסה מי שמרכז חייו בישראל. בדוגמה הראשונה שלך היא היתה נכונה פעם לפני שבאנו עם התיקון כי היורשים היו אומרים להם, רבותי הנכבדים לא היה לכם את הנכס הזה לפני שעליתם ותנאי להקלות על פי הפקודה שהנכס הפטור הוא זה שהיה לך לפני, ויתרנו על התנאי הזה, לכן בדוגמה הראשונה שנתת אין בעיה. אם מי שעולה איתו הוא תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק הוא זכאי להקלות על נכס שיש לו מחוץ לישראל במשך עשר שנים מיום שהוא עלה.

לצורך הוראות החוק הספציפי הוא נבחן בפני עצמו. ברגע שהוא עונה על ההגדרה של עולה או תושב חוזר ותיק הוא פטור ממס על נכסים שעונים להגדרה שזה נכסים מחוץ לישראל בלי קשר לשאלה איך הם הגיעו אליו.

מניין הימים חשוב לציין, שמניין הימים נספר מהמועד שהוא עצמו עלה.

בעניין הדוגמה השנייה הדוגמה שלו היה מת בתאונת דרכים ביום שהוא חזר לארץ. זה לא אחרי 12 שנה.

לא. אני אמרתי במהלך עשר השנים האלה.

אבל יש הרבה דברים בקשר לירושה וזה אחד מהם.

מצד שני והיה והיורשים עלו לישראל והמוריש מוריש להם את הנכס בחו"ל בעצם העובדה שהם עלו לישראל בלי קשר מה קרה עם המוריש שהוא נפטר בהיותו תושב חוץ הם פה בארץ ייהנו מהפטור על הנכסים שהיו בחו"ל.

ולישראלי, לדוגמה השנייה, זה לא. כי ההקלות ניתנות לעולים ולתושבים חוזרים ותיקים.

זו תכלית החוק.

מיכאל אבל אנחנו פה מדברים שעולים יחד עם ההורים שלהם ומשרד הפנים לא מכיר בהם כעולים.

הם ייהנו מאותן הטבות אישיות על פי פקודת מס הכנסה, על פי התיקון מכיוון שפקודת מס הכנסה מדברת על תושב ישראל.

הפקודה תוקנה. זה לא כתוב עולה. מה שאתה מגדיר אותו כעולה, משרד הפנים, אלא מי שתושב ישראל לראשונה בלי קשר אם יש לו אשרת עולה חדש או לא. זה רק סטטוס. אם הוא נמצא פה לראשונה במשך התקופה הוא נכנס לכל ההטבות בחוק.

ודבר שני.

מה עוד?

אני רואה שאני מעסיק את הוועדה. אני שוב פעם פונה לרשות המיסים. אני מבין שגם כשהם פטורים ממס על הנכסים בחו"ל הם לא פטורים מניכוי מס במקור. האם זה נכון?

לא מדויק. כי ניכוי במקור חל על הכנסה שחייבת במס ולא על הכנסה פטורה. ולכן אם ההכנסה לא מתקיימת אין גם ניכוי במקור.

תפתרו את זה. אנחנו מטפלים פה בעולים חדשים. אנחנו רוצים לעודד עלייה.

אני לא מצליחה להבין את השאלה. סליחה. ניכוי במקור כשמדובר בחו"ל הוא ניכוי במקור במדינת חוץ.

הוא מתכוון נכס פה בבנק ישראל. מנכים מס במקור. כמו בדוגמה שנתנו. בתקנות.

זה דרך אגב לא נושא של חקיקה. ראוי בהחלט כי הרי עסקינן פה באותו מצב שאנחנו חפצים שאותם אנשים יבינו שהם לא ברשת המס דה פקטו.

אז יש מצב שתתקנו את התקנה?

אני מבטיחך סטס אם ההכנסה לא מתחייבת במס אני לא רוצה לנכות במקור. אנחנו נבחן את הנושא הזה.

לא בטוח שתמיד המשלם יכול לזהות למי הוא משלם.

כיוון שאני במהלך שנה וחצי שניהלתי את ועדת המיסים נוהג לסמוך עליכם אז גם במקרה הזה סומך שאתם תבחנו לחיוב.

במקום סעיף 16 יבוא סעיף של חובת הדיווח.

מה סגרנו?

2008 כרגע.

לגבי 2007, 2008. אני מבין העמדה של משרד האוצר אין לכם התנגדות לגבי 2007. נכון?

היתה איזושהי תקלה בהליך הפנימי במשרד האוצר.

אנחנו בעד ומיכל את רצית לעדכן על עמדת השר שהוא בעד.

גם הייעוץ המשפטי חושב ש-2007 זה לא מתיישב עם תכלית החקיקה ואני קורא אותה, מטרותיו העיקריות של החוק המוצע הן קליטת עלייה, החזרת הון אנושי איכותי למדינת ישראל, ועידוד משקיעים.

זה לא מסתדר גם עם 2008. את העיקרון הזה גם מבחינת 2008 לא מסתדר. עזבו.

אנחנו לא נוכל ללכת מעבר ל-2007 ובדיוק בשל כך הסכמנו גם ללכת לשנת 2007 ובכך לעצור את זה. אני מוכרח להגיד לעניין הזה שני דברים. בראש ובראשונה הנושא של התושבות הוא לא דבר טכני ואוטומטי וגם אנשים שלכאורה התחילו להתערות והתחילו לחזק את זיקותיהם לישראל בשנת 2007 הם לא בהכרח תושבי ישראל. בדיוק את אותה אוכלוסייה שהיא העוצמה של הבעיה הזאת בשנת 2007 היא 90. בשנת 2006 היא אולי 40 ובשנת 2005 היא 20. בשנת 2007 שהם נמצאים פה, בשנת 2008 זה 100. כשהם נמצאים פה בשנת 2007 והם שואלים את עצמם איך אני מתערה כשהם יודעים כל הזמן שאנחנו מתעסקים בחקיקה שמטרתה להקל על עולים אנחנו אכן סבורים, ואני אומר את זה בצורה הברורה ביותר, שזה הדבר הנכון לעשותו. לתת את שנת 2007 במסגרת החלטת החוק.

אני מציע שאנחנו נלך עם העמדה של רשות המיסים. אז אני אנמק גם מדוע למרות שאני מבין את ההסתייגות של הלשכה המשפטית. לא מדובר בכמויות של אלפים. לכן אני מציע כדי להסיר ספק נצביע על הנקודה הזאת הצבעה נפרדת לחלוטין. זאת תהיה עמדתנו כדי לעגן את זה שאנחנו כחברי כנסת היינו מודעים לקושי שעלול להתעורר ואז אם מישהו ילך חס וחלילה לבג"ץ אז לפחות אנחנו היינו בעמדה הזאת. לכן אני מציע שנלך על עמדת 2007 אבל נצביע עליה.

אני אגיד מה מפריע לי. אנחנו יושבים פה שלוש ישיבות. בפעם הראשונה בסוף.

בישיבה הראשונה אנחנו הצגנו את הנושא הזה.

אתם רק הערתם לעניין הזה.

לא. מהיום הראשון אנחנו הצגנו את זה.

נכון, אתם הערתם. אני מדבר על מה שהוגש לוועדה מטעם משרד האוצר. מה שמונח על שולחן הכנסת מטעם משרד האוצר. וגם בנוסח שנשלח שלשום זה לא היה.

מהישיבה הראשונה הנושא עלה, היה דיון.

יש הבדל בין הערות לבין הנוסח של משרד האוצר.

כבוד היושב ראש, אתה שלחת אותנו לעשות שיעורי בית. שיעורי הבית שהתשובות להן ניתנו עד ה-5 באוגוסט שזה המועד ששלחנו לכם את הנוסח היו התשובות שמופיעות פה בצהוב. היו שאלות נוספות שלא ניתנו תשובות סופיות להן עד המועד שאתם קצבתם לנו להעביר לכם את הנוסח היתה עוד פעילות אחרי ה-5 באוגוסט. אם התוכנית הזו היא תוכנית של משרד האוצר ומשרד הקליטה שהובאה לאישור הממשלה ואושרה, ואנחנו לא חדשים בעניין הזה, יושב פה יושב פה ראש ועדת כספים לשעבר שיודע שחוק מס הכנסה שלילי לתוך כחול קיים. יש התנהלות שהיא התנהלות חיה. הדברים זזים. ואם משרד האוצר אומר שהעלות התקציבית היא עלות תקציבית זניחה, שאנחנו מדברים על אלפים, שאנחנו מדברים על אנשים שבאו ב-2007 ועדיין אנחנו לא רוצים להתחכך איתם האם הם תושבים או לא תושבים מהטעם שהגדרת תושב היא הגדרה שהיא רקמה פתוחה והגדרה בעייתית. אנחנו באים לקראת וגם לקראתנו. אנחנו אומרים להם, אין לכם מה לדאוג. אל תריבו איתנו.

אנחנו גמרנו את הדיון.

אני מבקש להגיש הסתייגות על 2007 ונצביע.

אדוני היושב ראש, אתה תמיד מאוד בהגינות אומר שאסור ככה לעשות מחטף ברגע האחרון, זו עמדה עקבית שלך, לכן אני רוצה לומר בגלוי ולפרוטוקול, שאילו היינו עושים פה איזשהו מחטף בניגוד לדעת רשות המיסים ולדעת משרד הקליטה אז אני הייתי הולך איתך ואפילו מצביע נגד. מכיוון שאנחנו פה במחזה בחיוך די נדיר שרשות המיסים מסכימים, משרד האוצר מסכימים, משרד הקליטה מסכימים, גורמים מקצועיים מסכימים, אז אני אומר אני לא רואה בזה שום מחטף ושום הסתייגות.

אני מתנגד לכמה דברים אחרים אבל אני כבר גם לזה לא מתנגד.

עמדת משרד האוצר היא להסכים ל-2007.

אדוני היושב ראש, כחול, סטס מכיר, זה לא ערך מקודש. הכחול יוצא במהלך הדיונים בוועדות כספים או בוועדות אחרות תוך משאים ומתנים משנים דברים שוליים ומהותיים בכחול. שלחת אותנו לנהל משא ומתן. היו שלוש או ארבע נקודות מחלוקת. אחת הנקודות של המחלוקת היו עם לשכת רואי החשבון מה התחולה של החוק. במהלך המשא ומתן רשות המיסים הסכמנו שהתחולה של החוק תהיה מ-2007 והנימוקים שאמר רואה חשבון אלכס הילמן נשיא לשעבר ועופר מנירב נשיא לשכת רואי חשבון ופינחס רובין מנדנד בראשו, אנחנו מסכימים לכך. יכולה הוועדה לא לקבל את התיקון ולהחליט אחרת.

בסדר. אתם רוצים שאנחנו נחליט היום.

אז אני שוב חוזרת לסעיף 15. בשנת המס 2007, 2008 או 2009. ושוב אחרי סעיף 16 חובת הדיווח לכנסת כפי שאנחנו נכתוב אותה. אנחנו מבקשים לקבל הסמכה מהוועדה.

הסמכה מהוועדה על חובת הדיווח בעיקרון ששר הקליטה ידווח בכתב לוועדה.

זה לתקופה של שלוש שנים.

הוראת שעה כרגע לגבי חובת הדיווח לתקופה של שלוש שנים.

סעיף 16א'. תחילת תחולה והוראת מעבר. תחילתם של סעיפים 1, 55ה, 9ג, 14א ו-ב, 67ח', 75ב' א', 75ז' ה', 75י"א א', 75 י"ב ז', 75 ט"ז 1, א1 ו-ג2, 75 ט"ז 2 א2, 97 ב 1, 134ב, 135 1 לפקודה כנוסחם בחוק זה ביום 1 בינואר 2007. בסעיף זה יום התחילה והם יחולו לפי העניין על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק ביום התחילה ואילך. הסעיפים האמורים כנוסחם לפני יום התחילה ימשיכו לחול לפי העניין על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר לפני יום התחילה. (ב) תחילתם של סעיף 14ג ו-97ב2 לפקודה כנוסחם בסעיפים 4,2, 12, 2 לחוק זה ביום ד' בטבת תשס"ח 1 בינואר 2009 והם יחולו על מי שחדל להיות תושב ישראל במועד האמור ואילך, בסעיפים האמורים כנוסחם לפני המועד האמור ימשיכו לחול על מי שחדל להיות תושב ישראל לפני המועד האמור ופה התיקון לגבי השש שנים.

אנחנו נוסיף שסעיף 14 , 2.

מיכל תסבירי את הרציונל שוב.

הרי אמרנו שההחמרה בתושב חוזר שהוא רק זה שהיה שש שנים מחוץ לישראל יחול רק על מי שחדל ב-1109 אבל מי שיחזור לפני ומקיים כבר את אותם שש שנים אנחנו רוצים להעניק לו את מה שנקרא ניירות ערך מוטבים. אז אנחנו מבקשים שסעיף 14ג2 יחול על תושב חוזר כהגדרתו ב-14ג גם על מי שהיה לתושב כאמור החל ב-1107 ואילך.

מהותית מי שעומד בתנאים.

סעיף 14ג2 יחול על תושב חוזר כהגדרתו בסעיף 14ג גם למי שהיה תושב חוזר כאמור אחרי יום. עוד דבר אחד. הוראת מעבר לגבי שנת ההסתגלות, לגבי הדיווח, שהדיווח יחול רק מיום פרסום החוק. (ג) על אף האמור בסעיף 14ב כתיקונו בסעיף 4 לחוק זה לגבי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק לפי העניין לאחר תחילתו של חוק זה אך לפני מועד פרסומו יקראו את סעיף 14ב כאילו במקום בתוך 90 ימים מיום הגעתו לישראל בא בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. זהו. סיימנו.

סיימנו חברים. חברי הכנסת. לחוק אין הסתייגויות. אנחנו יכולים להצביע לקראת קריאה שנייה ושלישית.

כולם הסתייגות דיבור?

אין הסכמה של השר.

אז זה לא בסדר. אמרו לנו שיש הסכמה של השר. אנחנו חברי כנסת.

אז סליחה. היתה פה טעות. אין הסכמה של השר.

לפרוטוקול, רק לחדד. אני מבין שזה לא רלוונטי לצורך ההצבעה שלכם אני רק רוצה לחדד שמנהל רשות המיסים על סמך עדכון ממנהלת מחלקת חקיקה ברשות המיסים שדברה עם לשכת השר קבעה את מה שקבעה וכפי שקבעה ואני מבקש שזה יירשם לפרוטוקול. אני מבקש טלי את דברייך אמרת ואני אמרתי את דבריי. אין צורך להתכתש פה. זה לא מכובד בכלל.

בסדר. השר יכול גם להגיש הסתייגות

סמכנו עליה בכל החוק שהם מצטטים את לשכת השר.

משרד המשפטים בבקשה.

אני לא הייתי פה בדיון ולא שמעתי את הדברים. אני מצטערת כי אני בדיון בוועדה מקבילה. על פניו לדעתי יש קושי לבוא ולקבוע איזשהו מועד סתמי בעבר. ככל שיתנו הצדקות דווקא למועד הזה אז יכול להיות שזה מקובל. ללא ההצדקה למועד הזה יכולים להיות שני דברים. או להחליט רטרואקטיבית ללא כל הגבלת זמן שאני לא חושבת שזה מוצדק, או שצריך לתת הצדקה דווקא למועד הזה. המועד של ה-1 בינואר 2008 נקבע מאחר שמטרת החוק היתה לגרום לאנשים לבוא לארץ כתוצאה מהחוק. זו המטרה של החוק. לגבי אנשים שכבר נמצאים בארץ המטרה הזו לא מתקיימת.

מה שאני אמרתי, צריכים להצביע על 2008. אם השר רוצה ב-2007.

הפוך. אדוני היושב ראש, מה שאני מציע ל-2007 נצביע. אם השר רוצה רוצה לעשות משהו אחר זו בעיה שלהם. זו לא בעיה שלנו בכלל. אנחנו הבנו מה העניין, הבנו גם את הקושי ואנחנו יכולים להצביע.

רשות המיסים ומשרד הקליטה בשבילנו באותו מובן, אני כרגע מתעלם ממקומי באופוזיציה או בקואליציה, מופיעים בוועדת כנסת גופים ממשלתיים. שומעים את מנהל רשות המיסים, שומעים את היועצת המשפטית של משרד הקליטה. הם מודיעים שהממשלה בעד 2007. גורמים אחרים בממשלה נכבדים ככל שיהיו אומרים משהו אחר. במידה והממשלה תרצה להגיש הסתייגות כמו שהחלטנו, השר יכול להופיע עם הסתייגות. זה מאוד מקובל. העברנו עכשיו בשבועות האחרונים עשרות חוקים שהיתה בהם הסתייגות של שרים. אז לכן אני מציע 2007 להצביע.

מי בעד הניסוח שיש פה בלי הסתייגויות 2007 עם כל התיקונים. מי בעד?

הצבעה


בעד הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה 167 הוראת שעה – פה אחד.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00