PAGE
24
ועדת החינוך, התרבות והספורט

4.8.2008


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 496

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני ג' באב התשס"ח (4 באוגוסט 2008), שעה 11:30

פגיעה בעובדי קבלן באוניברסיטת בן גוריון

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

זאב אלקין

חיים אמסלם

אלכס מילר

איתן קשמון – מנהל ביקורת, חשכ"ל, משרד האוצר

אבי כהן – ביקורת חשכ"ל, משרד האוצר

חזי אופיר – מנהל אכף האכיפה, משרד התמ"ת

שמעון ישי – סמנכ"ל כספים, אוניברסיטת בן גוריון

דנה אהרון- ממונה תחום שכר, ות"ת

אורי קידר – סטודנט, חבר ת"א צ"ח – סטודנטים למען צדק חברתי

מרטין וילר – סטודנט, חבר ת"א צ"ח – סטודנטים למען צדק חברתי

אפרת בן-צור – סטודנטית, צ"ח, אוניברסיטת בן גוריון

מושיק ליכטנשטיין – סטודנט, חבר צ"ח

גיל שטח – עובד קבלן, ועד העובדים

טטיאנה שוט – עובדת קבלן, נציגת העובדים

עו"ד בקי קשת – מייצגת עובדי הקבלן

ניר הירשמן – דובר יו"ר ועדת החינוך

יהודית גידלי

רותי וייס

פגיעה בעובדי קבלן באוניברסיטת בן גוריון

שלום לכולם, אני פותח את הישיבה השנייה להיום. אנחנו רוצים לדון בנושא של עובדי קבלן באוניברסיטת בן גוריון. יש מקומות רבים שיש בעיות של התנהלות כלפי עובדי קבלן אבל אנחנו דנים גם בעקבות טיעון שנערך בנושא של אוניברסיטת בן גוריון במליאת הכנסת בהצעה לסדר לגבי פיטורי 150 עובדי קבלן. מליאת הכנסת החליטה להעביר את הנושא להמשך הטיפול של הוועדה פה. לכן העניין נערך גם בעקבות הדבר הזה וגם קיבלתי הרבה מאוד פניות כואבות וקשות לגבי המצב של עובדי קבלן באוניברסיטת בן גוריון. באיזשהו שלב היה נראה לי שהגיעו שם לפיתרון מוסכם וזה כמובן דבר טוב, אם זה פיתרון ראוי, אבל אחר כך הבנתי שזה לא כך. רציתי כבר לפני שבועיים לקיים את הדיון הזה אבל אז זה היה השלב שחשבתי שהגיעו לפיתרון. אם זה לא כך אנחנו נאלצים לדון פה. נציג קודם את הבעיה, אורי קידר, סטודנט באוניברסיטת בן גוריון, חבר בתא סטודנטים שנקרא סטודנטים למען צדק חברתי, בבקשה.

תודה. ראשית הבהרה קטנה, אנחנו לא קשורים ולא נהיה קשורים בשום דרך לארקדי גיידמאק.

אף אחד לא יכול לקחת מונופול על צדק חברתי.

הנושא שנציג פה עכשיו הוא העסקה במשך שנים של עובדי קבלן שמועסקים בניקיון באוניברסיטת בן גוריון כשבעצם נדון קצת גם במשבר האחרון שיושב ראש הוועדה דיבר עליו. לפני שאני מתחיל לדבר אני רוצה להודות קודם כל לעובדים, לגיל וטטיאנה שהגיעו איתנו לכאן ולקחו חופש מיום עבודה שזה לא דבר פשוט. כמו כן אני רוצה להודות לחברי הוועדה שלקחתם על עצמכם את הסיפור הזה שהוא סיפור יחסית נפוץ ובכל זאת אנחנו מנסים להסביר למה הדוגמא של אוניברסיטת בן גוריון היא אחרת משאר האוניברסיטאות.

אגב, נשמח לטפל בשאר האוניברסיטאות.

גם אנחנו. אני רוצה להודות גם לסמנכ"ל הכספים של האוניברסיטה שמעון ישי שהגיע, למרות שאנחנו חששנו מכך שהאוניברסיטה תשלח נציג יותר זוטר. מר ישי שאנחנו אולי לא מסכימים בלא מעט דברים. מר ישי, למרות חילוקי הדעות במצב הנוכחי הוא אחד מאנשי הסגל היחידים באוניברסיטה שלפחות אומר את האמת באופן רציף ולא ניסה לשקר לנו במהלך הדיונים האחרים.

אתה אומר שזו כבר מעלה גדולה שדוברים אמת.

אני חושב שגם אם אנחנו לא מסכימים חשוב לציין את העובדה הזאת. המצגת שאני אעביר עכשיו היא בלשון נקבה מהסיבה הפשוטה שרוב עובדי הקבלן באוניברסיטת בן גוריון הן עובדות, וזה רוב מוחלט, זה למעלה מ-80%. השקופית הבאה שאני הולך להציג פה אתן לה רקע כי אין עליה שום טקסט. זה במטרה שנבין על מי אנחנו מדברים. אז אלה שאתם רואים בשקופית הם חלק מעובדי הקבלן באוניברסיטת בן גוריון. היה חשוב לנו שהנושא הזה לא יהפוך להיות דיון בנושא עקרוני באנשים בלי פנים ובלי שמות. זה דיון מאוד קונקרטי באנשים מאוד ספציפיים שמועסקים באוניברסיטה.

משנת 1992 אוניברסיטת בן גוריון מתחילה להעסיק את עובדי הניקיון כעובדי קבלן. מתחילת ההעסקה היא מעסיקה את חברת איתן שמיר וחברות נוספות כשבמהלך השנים החברות הועסקו במכרזי הפסד שתיכף נפרט עליהם. זה היה עד שנת 2007. באוגוסט 2007 החברות הועסקו במכרזי הפסד. מכרז הפסד הוא מכרז שלא מאפשר לקבלן, גם אם הוא מאוד ירצה, אין לו שום אפשרות לשלם לעובדים את כל השכר שלו הם זכאים על פי חוק, ואני כמובן לא מדבר על שכר שהוא מעבר לשכר מינימום שאולי היה מן הראוי שגם את זה ישלמו, אבל גם שכר מינימום וכל התוספות החוקיות לא יכולות להיות משולמות.

יש לנו פה דוגמא שאתם רואים איזשהו תחשיב שהוא בכוונה קצת יותר קטן כי הפרטים פחות קריטיים, אבל זה מכתב שנשלח לנשיאות אוניברסיטת בן גוריון במרץ 2007. על פי חישוב שנערך על ידי עורך דין איתי סבירסקי מהקליניקה החברתית באוניברסיטת ת"א - התשלום שהאוניברסיטה צריכה להעביר לקבלן כדי שהוא ישלם על פי חוק הוא כמו שאנחנו רואים פה, 26 ₪ ו-77 אג' לשעה.

ועם השינוי עכשיו בשכר מינימום של ה-1 ביולי - - -

אז הוא עוד עולה. אבל אנחנו נתייחס כרגע לעבר ונגיע לכך שאת החוזה הנוכחי לא הצלחנו לקבל.


באותו זמן האוניברסיטה חתומה על שני הסכמים שונים, היא משלמת 25 שקלים לשעה לחברת איתן שמיר ו-24.4 שקלים לחברת נוטרי ציון. כמו שאמרנו קודם, גם אם החברות האלה היו רוצות ויש לי ספק בכנות הכוונות שלהן – הן לא מסוגלות לשלם לעובדים את תנאי השכר שמגיעים להם.

זה מובן.

אבקש להתייחס לתלוש השכר שחילקנו כאן לחלק מהאנשים. התלוש כמו שאתם רואים הוא תלוש מאוקטובר 2007. הפרטים האישיים בכוונה נתלשו. אנחנו מתייחסים לעובדת מאוקטובר 98. מה שהדגשנו פה אלו 2 סעיפים שהם רלוונטיים לטעמנו. האחד הוא סעיף של השתתפות ברווחה. לעובדים הובהר שהסעיף הזה הוא השתתפות שלהם במתנות חגים שהחברה מחלקת להם. מין נושא עמום כזה. אגב, האוניברסיטה בסופו של דבר ביטלה את הסעיף הזה אחרי כמה וכמה בקשות. מה שמודגש פה זה בעצם שלא מודגש שום דבר 0- זה סעיף הוותק שאין. לעובדים אין ותק למרות שאנחנו מדברים פה על עובדת שעבדה 10 שנים. משנת 2006 אנחנו כתא סטודנטים מנסים לתמוך בעובדים ולטפל בבעיה הזאת.

שכר מינימום מקבלים פה?

שכר מינימום לפני תנאים סוציאליים.

בשנת 2007 אחרי פניות חוזרות ונשנות של הארגון - האוניברסיטה משנה את החוזים עם חברות הקבלן, מעלה את התעריף ל-27 ₪ לשעה וכך לראשונה מאפשרת לחברות לשלם את השכר. למרות שכמו שאנחנו רואים, התלוש כאן הוא מאוקטובר 2007 וגם אז עדיין חברת איתן שמיר לא משלמת את הזכויות הבסיסיות של העובדים.

כלומר לא השתנה כלום ברמת השכר מצד איתן שמיר עם השינוי באוניברסיטה?

איתן שמיר, למרות שקיבל יותר כסף מהאוניברסיטה החליט שזה כסף שעדיף שיישאר בחברת איתן שמיר, לצערנו.

הוא קיבל יותר בגלל הלחץ הציבורי אבל השאיר את העודף בשביל החברה. כלומר הלחץ הציבורי עבד בשביל החברה.

נכון, לצערנו. כרגע באוניברסיטת בן גוריון מועסקות 2 חברות קבלן, חברת איתן שמיר שהיא חברה ארצית מעסיקה כ-800 עובדים ברחבי המדינה, בעיקר במרכז, וחברת נוטרי ציון שהיא חברה מקומית, באר-שבעית, מחזיקה את אוניברסיטת בן גוריון חוזה הניקיון כמאה עובדות ועוד 2 קפיטריות באוניברסיטה. שתי החברות באופן רציף נהגו עד תקופה מאוד מאוחרת - - -

גם נוטרי ציון קיבלה תוספת וגם היא לא העבירה?

נוטרי ציון למיטב ידיעתנו אחרי ששילמו לה יותר העבירה את כל הזכויות. הבעיה שהייתה עם נוטרי ציון במהלך הזמן זה שהיא דאגה לפטר את רוב העובדים במשך כל 9 חודשים. באיתן שמיר נוצר מצב שיש להם עובדים ותיקים. יש פה את טטיאנה שעובדת 15 שנה בחברה שבחברות קבלן זה דבר נדיר. בנוטרי ציון הם דאגו לפטר את העובדים, אין להם עובדים ותיקים מה שמקל על החברה לשלם כי עובד ותיק הרי עולה יותר כסף.

יש פה כמה ציטוטים של נציגים בכירים מאוד, לצערי, מהאוניברסיטה, על העובדה שהאוניברסיטה לא מעסיקה עובדים. אין עובדים, היא מעסיקה קבלנים, הרצפה כנראה מנקה את עצמה. תסלחו לי על החזרה אבל אציג שוב את השקופית - אלו העובדים שלא קיימים באוניברסיטת בן גוריון ונמשיך הלאה.

ביולי 2008 מקבלים 150 העובדים של איתן שמיר מכתבי פיטורין שמודיעים על הפסקת עבודתם באוניברסיטה. האוניברסיטה טוענת טענה צודקת שהקבלן לא ממלא אחר חובותיו ומהסיבה הזאת הופסקה ההתקשרות איתו. מה שקורה בעקבות זה הוא שעובדי הניקיון באוניברסיטת בן גוריון בצעד שהוא ראשון מסוגו בארץ לעובדי ניקיון - מקימים ועד עובדים שמנודב, אנשים שמתנדבים להיות ועד העובדים עד לבחירות מסודרות. העובדים חותמים על הכרה שלהם בנציגות הוועד. זה מה שקורה באותו שלב. אקריא את תגובת שרת החינוך בדיון בכנסת שהזכיר חבר הכנסת מלכיאור.

"לדברי ראשי אוניברסיטת בן גוריון ההתקשרות עם הקבלן איתן שמיר להפעלת שירותי ניקיון באוניברסיטה הגיעה לסיומה ביום 31 ביולי 2008. האוניברסיטה הודיעה לקבלן כי לא תחדש עימו את ההתקשרות מאחר שלא עמד בתנאים שנקבעו והוסכמו בכל הקשור בשמירה על זכויות עובדות הניקיון ועל כי לא שיתף פעולה עם האוניברסיטה בעניין זה."

האוניברסיטה בצעד הזה לפחות מבחינתנו עשתה פה צעד שהוא מאוד הגיוני. היא החליטה שהיא מפטרת קבלן שהוא עבריין, שלא משלם לעובדים את השכר ומפסיקה איתו את החוזה. הבעיה שלנו בעקבות זה הייתה כמובן שמי שנפגע זה העובדים. הקבלן אומר: אני אלך, איתן שמיר לא יתרושש מהסיפור הזה ומי שנפגע אלו עובדי הניקיון.

בתאריך 20 ביולי 2008 האוניברסיטה מודיעה בכנס שהיא עורכת, מנכ"ל האוניברסיטה מודיע חידוש העסקת איתן שמיר חוזה חדש. מייד נתייחס לחוזה. ההסכם נחתם למרות קיום ועד העובדים. הוא נחתם בין האוניברסיטה לבין החברה בהתערבות ההסתדרות הכללית. נציגי העובדים לא שותפו בשום דיון למרות בקשות חוזרות ונשנות. שום התייחסות לעובדים. הסכם שנסגר להם מעל הראש, לא שאלו אותם אם הוא טוב להם או רע להם.

מה קרה? איתן שמיר חזרו בתשובה בינתיים? הכל תוקן?

זה נעשה באמצעות ההסתדרות?

מייד נגיע לזה. אציין פה משהו שהוא קריטי ונתייחס אליו בהמשך, ההסתדרות היוותה פה גוף מתווך פחות או יותר ביוזמת עצמה. העובדים הם לא חברי הסתדרות. אגב במשך כמה שנים אחד הדברים שחברת איתן שמיר עשתה זה שהיא גבתה מהעובדים דמי חברות בהסתדרות אבל לא העבירה אותם להסתדרות.

אני רוצה להבין, השרה הודיעה על הפסקת ההתקשרות.

נכון.

אתה אומר לנו כאן שהייתה התקשרות חדשה שוב ב-20 ליולי. מה קרה בינתיים? השרה ידעה מזה? הסכימה לזה? נתנה לזה אישור? איתן שמיר שינתה את הקו שלה? הודיעה על שינוי הקו?

זאת הנקודה הקריטית שבגללה ביקשנו לקיים כאן מחדש את הדיון. זאת השאלה שאנחנו מציגים. האוניברסיטה בשום שלב לצערנו לא הסבירה את שינוי המדיניות. מה קרה? למה איתן שמיר הפכה להיות מחברה שמפרה באופן תדיר את חוקי העבודה לחברה שלגיטימי להתקשר איתה? יש כמה בעיות בהסכם הנוכחי. ראשית שהחוזה הוא חוזה חסוי. אין גילוי של החוזה. ביקשנו יותר מפעם אחת לקבל העתק כתוב של החוזה. העובדים לא יודעים מה קרה. יש איומים חוזרים ונשנים על העובדים, בעיקר על העובדים שהם חברים בוועד, בעיקר מצד נציגי חברת איתן שמיר שפונים לעובדים שהם נציגים בוועד ואומרים להם: לא כדאי לכם להיות בוועד, זה יפגע בכם. וגם אנשי משק באוניברסיטה שהגיעו לעובדים ואמרו להם: לא כדאי לכם להיות בוועד. למיטב הבנתנו זו עבירה על חוק ההתאגדות.

יש עוד איומים מעבר ל"לא כדאי לכם"?

היה שימוש בביטויים ש"זה יפגע ביכולתכם למצוא עבודה בעתיד" "אם תחודש ההעסקה אתם לא תועסקו".

האוניברסיטה הודיעה על דבר מבורך שאנחנו מבקשים אותו זמן רב – שהיא ממנה נציב פניות לעובדים להפרה על זכויותיהם. מנכ"ל האוניברסיטה הודיע שהוא ממנה לנציב הפניות אדון בשם רמי ברקאי שהוא עובד משק באוניברסיטה. עובד משק באוניברסיטה כידוע לכולם, נמצא בקשר תדיר עם העובדים. הוא גורם שלא יכול להיות ניטרלי גם אם לא אפקפק לרגע בכוונותיו של האיש. יכול להיות שהאיש נקי וטהור אבל אין לו שום יכולת להיות אדם ניטרלי, הוא גוף בעניין ואנחנו לא כל כך מבינים על מה ולמה הוא מונה לנציב הפניות. מה שהודיע מנכ"ל האוניברסיטה זה שהחוזה נחתם לשנה. אנחנו מנסים להבין מה יקרה בסוף השנה הזאת. העובדים שוב יצטרכו להילחם על הזכויות שלהם, שוב איתן שמיר תהיה חברה עבריינית, מה השתנה פה?

אני רוצה להבין, התנאים של העובדים עכשיו הם כן על פי החוק?

נתחיל מזה שחוזה העבודה החדש מיושם מזה 3 ימים, אנחנו עדיין לא יודעים. עוד אין תלוש שכר. מעבר לזה, מכיוון שלא חושפים בפנינו את ההסכם, מה שהאוניברסיטה מציגה זה שאיתן שמיר מתחייב למלא אחר כל זכויות העובדים. יש לנו כאן חוזים שמי שירצה יקבל אותם, איתן שמיר מתחייב מזה שנים למלא אחר כל זכויות העובדים, זה נכנס בכל חוזה.

מה זה מתחייב? כל אזרח מתחייב לנהוג על פי החוק.

נכון, רק שאיתן שמיר כנראה בעיני האוניברסיטה קצת חריג לעניין הזה אז צריך לקבל ממנו התחייבויות נוספות. לא ברור לנו מה זה אומר.

השאלות שלנו כרגע לוועדה ולסמנכ"ל הכספים מר ישי הן כמה דברים פשוטים. ראשית, כמה זמן עוד נצטרך לחכות עד שהאוניברסיטה תשחרר את החוזה? האוניברסיטה כידוע היא גוף ציבורי, זאת אומרת, אין פה חוזים חסומים.

ברור.

הוגשה בקשה לחופש המידע.

אנחנו כוועדת החינוך של הכנסת כשאנחנו מבקשים את הנתונים אנחנו נקבל אותם, אל תדאגו.

אנחנו מבקשים להבין למה האוניברסיטה מתעלמת כרע מוועד העובדים ולא מוכנה לקיים איתו שום שיתף פעולה? למה האוניברסיטה מסרבת למנות גוף פיקוח חיצוני, רואה חשבון שהוא חיצוני לאוניברסיטה שיפקח על התלושים? כמו שראינו, ואני, תסלחו לי, אני לא סטודנט לכלכלה ואני מסוגל לקרוא תלוש שכר ולהבין שיש פה דברים בעייתיים ולא חוקיים, על אחת כמה וכמה האוניברסיטה, אגב, האוניברסיטה באיזשהו שלב מינתה סטודנט לכלכלה שיבדוק את התלושים. אני חושב שאם אנחנו כסטודנטים במחלקה למדעי המדינה בבן גוריון מצליחים לקרוא את התלושים ולהבין שיש פה בעיה – הסטודנט לכלכלה כנראה מתרשל ולא נעים לי לחשוף את זה, אבל כנראה שזה סטודנט שמתרשל, הוא לא ממש בודק את התלושים כי מדובר בתלושים ממש פשוטים.

אנחנו מבקשים מהאוניברסיטה לטפל באיומים. נראה לנו מצב מאוד בסיסי שעובדים שמתאגדים לא יאוימו. זו בקשה זוטרה. ובעיקר, איך האוניברסיטה מתכוונת למנוע את ההפרה בזמן הקרוב? מה תעשה האוניברסיטה אם בתלוש הקרוב איתן שמיר, כהרגלו, לא ישלם ותק. משהו שהוא מורגל אליו, הוא לא ישלם. מה תעשה האוניברסיטה? ובגדול, מה יקרה בעוד שנה? לטעמנו הפיתרון היחיד הוא שהעובדים האלה יועסקו כעובדי אוניברסיטה. זה לא מופרך, האוניברסיטה מחזיקה מאבטחים שברוב המשק הם עובדי קבלן, היא מחזיקה עובדי משק, היא יכולה באותה מידה לטעמנו להעסיק גם עובדי ניקיון שיהיו עובדי המוסד.

אל תיתן להם רעיונות, אחר כך גם את האחרים הם יעסיקו כעובדי קבלן.

לצערנו כנראה זה מה שיקרה, תודה רבה.

נקווה שלא. כולם פה בגדר זכאים עד שההיפך הוכח, ובוודאי גוף חשוב וגדול כמו אוניברסיטת בן גוריון, יש לנו את מלוא הכבוד כלפי האוניברסיטה. אני מבין עכשיו למה היה תהליך שנודע לי ואז ביטלתי את הכוונה לקיים את הישיבה ולמה אחר כך נודע לי שהדברים, לפחות על פניהם, לא סודרו. אנחנו כמובן רוצים לשמוע את כל הנציגים שהגיעו לישיבה הזאת. אבל ראשית אני רוצה לשבח אתכם, הסטודנטים כי זה סימן טוב גם לאוניברסיטה. אשרי האוניברסיטה שמגדלת סטודנטים עם מודעות חברתית שלא תאפשר גם בתוך הבית עוולות מסוג העוולות שקרו באוניברסיטת בן גוריון. אני משבח גם את האוניברסיטה וגם את הסטודנטים שעשיתם את היוזמה ופניתם מאוד בדחיפות גם אלינו בכנסת ואני מאוד שמח וגאה בכך ומקווה שזה יניב את התוצאות המיוחלות. כך אנחנו צריכים לעשות. כמובן שנשמע את המל"ג ואת הגורמים האחרים אבל קודם חבר הכנסת אלכס מילר, רצית להעיר משהו?

אני חושב שלהסביר ולמצוא תירוצים למה - זה לא בעיה. אני בטוח שיוצגו בפנינו נתונים והסברים כל כך משכנעים שבסופו של דבר נצטרך לקבל החלטות ולדעתי הדברים ברורים.

לדעתי הם לא ברורים.

אני באופן כללי רואה כאחריות של האוניברסיטה כלפי אותם עובדים שהם משלמים על השירות שלהם מהמשכורות שאנחנו בתור מדינת ישראל נותנים למוסד האקדמי. זה מוסד ציבורי, הוא מקבל כסף מאיתנו. אותם האנשים שעובדים שם משלמים מיסים - - -

אם האחריות שלהם תהיה בהתאם למה שהם מקבלים ממדינת ישראל אז אוי ואבוי.

אני חושב שבאחריותם לדאוג לכך שאותם כספים שנגבו מהעובדים שעובדים במוסד שלהם, זה לא משנה דרך מה הם עובדים, דרך המוסד עצמו או דרך עובדי קבלן, שהם יקבלו את מלוא הזכויות והמשכורת שמגיע להם והם משלמים על כך. זה שהאוניברסיטה לא דאגה לכך שהכסף שהם העבירו לקבלן יעבור לאותם עובדים, אני חושב שזו בעיה קודם כל של האוניברסיטה. אם היא רואה דבר כזה היא חייבת לפנות במיידית לאותן חברות ולגבות את הכסף ולדאוג שהוא יגיע לעובדים. אני חושב שצריך להגיע למצב שכל הכסף שנגבה מהעובדים במשך השנים הללו ולא הגיע לידיהם – צריך לחזור אליהם, במיוחד כשחידשו את החוזה עם אותה חברה והיא יכולה לעמוד בזה. ואם היא לא יכולה לעמוד בזה אז יש פה עניין שגם אנחנו, עם כל הכבוד לאותה חברה, יודעים לאיים. לא חסר לנו כלים להתמודד עם כל איום. אני חושב שגם נושא של ההסתדרות, זה שערורייתי וחמור מאוד שלוקחים כסף מהעובדים לטובת חברות באיגוד כזה או אחר ובסופו של דבר מסתדר שהעובדים האלו לא חברים באיגוד הזה ולא מקבלים ממנו את ההגנה. אני חושב שגם הכסף הזה חייב לחזור.

באופן כללי אני פונה לאוניברסיטת בן גוריון, חברים, צריך קצת אחריות. כשאתם מלמדים את הסטודנטים שלכם במחלקות מדיניות ציבורית, חברתית אתם מגדלים פה דור שלם של קביעת מדיניות של מדינת ישראל, אתם לא יכולים להרשות שדבר כזה יקרה אצלכם בקמפוס. האחריות היא שלכם וכמובן בסופו של דבר משמעות ההחלטה היא שקודם כל העובדים יקבלו את מלוא הכסף. אני לא חושב שאנחנו יכולים היום לשנות פה בישיבה הזאת את המדיניות של הממשלה בנושא פעילות המוסדות הציבוריים מול עובדי קבלן אבל באופן כללי שיקבלו את מה שמגיע להם ושהאוניברסיטה תהיה אחראית על כך.

הדברים ברורים. תודה. אני מציע שנשמע את שמעון ישי, סמנכ"ל הכספים של האוניברסיטה. שמענו פה דברים מאוד קשים ומאוד חמורים. הייתכן?


הייתי מחלק את זה לשניים. קודם הייתי מדבר על העבר כי היו דברים מאוד קשים בעבר. זה שעושים מכרז שלא מאפשר לקיים את מינימום הזכויות - זה דבר שהוא בוודאי עבירה על החוק ולא מתקבל על הדעת. דבר שני, אם אתם מחליטים לקחת חזרה חברה שפשעה לאורך כל כך הרבה זמן כלפי עובדיה – אז מה ההסבר שהחלטתם לעשות את זה ואיך אתם מבטיחים את כל הנקודות שראינו פה שלא יחזרו על עצמם? אלו למעשה שני הצדדים של המטבע שהיינו רוצים לשמוע פה.

האם זו פשיעה או רציפות ותק שרצו פשוט לנתק אותו מהעובדים, כי לדעתי כמו שזה נראה זה רצון לנתק את הרציפות ותק.

למה לעשות ספקולציות? יושב פה נציג בכיר של האוניברסיטה, בבקשה שמעון ישי.

אתחיל בהווה ולא בעבר, זה גם יענה על חלק מהשאלות שנשאלו כאן. אכן החל מ-1 באוגוסט 2008 אנחנו מאריכים את הסכמי ההתקשרות עם 2 קבלני הניקיון הקיימים באוניברסיטה, גם עם חברת איתן שמיר וגם עם נוטרי ציון. אנחנו עמלים היום על ניסוח הסכם הארכה חדש ולכן גם לא חשפנו את ההסכם עדיין לסטודנטים ובכלל. בהסכם הארכה הנוכחי אנחנו מוסיפים לתנאים שבהסכם הקודם, אנחנו מבצעים 3 שינויים. אחד מהם זה מינוי של נציב קבילות מטעם האוניברסיטה. 2. הגברת הפיקוח והאכיפה על הקבלן. 3. ייקור נוסף חד צדדי של תעריף ההתקשרות כדי להגדיל את התקורה של הקבלן.

כדי להגדיל את התקורה או להבטיח שהעובדים יקבלו את מה ששלכם?

אחרי שאמרתי מה הוא המצב העובדתי אפשר להיכנס יותר לפרטים שיתנו קצת יותר רקע. האוניברסיטה רוכשת שירותי ניקיון. תקנו אותי אם אני טועה אבל אני חושב שגם הכנסת המכובדת הזו רוכשת שירותי ניקיון מקבלני ניקיון. אני בטוח שאני לא טועה, גם בתי המשפט רוכשים שירותי ניקיון. האוניברסיטה גם רוכשת שירותים של ייעוץ משפטי. האוניברסיטה גם רוכשת שירותים של שירותי חצר, קבלני חצר. האוניברסיטה גם רוכשת שירותים של ייעוץ כלכלי. מנגנון ומוסד שרוצה להתקיים כלכלית כדי לאפשר את הדבר העיקרי, את לב העשייה של האוניברסיטה שזה הוראה ומחקר - צריך להתנהל התנהלות כלכלית נכונה. התנהלות שבה אתה מתעסק בליבה שבה אתה יודע לעסוק ואתה רוכש במיקור חוץ שירותים. כך למדנו, כך אנחנו מחנכים ומלמדים ואני מניח שזו התעסקות והתנהלות כלכלית מוסכמת.


לגבי העבר, אני כאן לאו דווקא מייצג את האוניברסיטה, אני מייצג את עמדתי האישית. הפרדוקס, אמר את זה חבר הכנסת כאן לפניכם. היה לנו משבר וראו זה פלא, מי שניצח במשבר זה דווקא הפושע. אין מה לעשות, זו עובדה. לפני 3 שנים האוניברסיטה, שאני גאה להיות בה וגאה שהסטודנטים שלנו פועלים כמו שהם פועלים, כי הבעיה הזאת קיימת בכל האוניברסיטאות, לא רק באוניברסיטאות, שלא ניתמם, היא קיימת בכל מוסדות הציבור, בכל משרדי הממשלה, קיימת בממשלה, קיימת במדינה בכלל. יש העסקה פוגענית של עובדי ניקיון במשק בכלל. זאת עובדה, נקודה. האוניברסיטה בהתנהלות די נחשונית, די ראשונית, נסחה הסכם ניקיון מאוד תובעני מול הקבלנים, יקרה את תעריף הניקיון למרות המצוקות של האוניברסיטאות ולמרות המצוקה הפרטנית שלה. יקרה את התעריף שהיא משלמת ודרשה מהקבלן בצורה מפורטת, תמחרנו את עלות שעת העבודה החל משכר מינימום, המשך בנושא ההבראה, החופשה, ההפרשות לגמל, ההפרשות לפיצויים ותמחרנו את כל העלות שבה הקבלן התחייב לשלם לעובדות והוספנו לעלות הזו את התמורה או את הרווח הקבלני, התקורה הקבלנית.

בד בבד עם ייקור התעריף דרשנו מהקבלן לעמוד בכל תנאי התשלום והקמנו מנגנון פיקוח ואכיפה. אני רואה חשבון בהכשרתי מטעם האוניברסיטה שלנו, עם תואר שני, מבין בדיני עבודה, מבין בצורות בקרה וביקורת. אני לא צריך לשלם לרואה חשבון חיצוני שאני אסביר לו מה הוא צרי לעשות ולפקח. החשבת שעובדת איתי היא רואת חשבון, תואר שני במנהל עסקים. ראש מדור הנהלת חשבונות באוניברסיטה גם היא רואת חשבון, תואר שני במנהל עסקים – שלושתנו אחראים לפיקוח ולבקרה על תשלום הזכויות שמגיעות לעובדות הניקיון.

את הסטודנט לכלכלה שהעסקנו העסקנו כדי שייעשה את העבודה מאחורי הקלעים. במשך השנים דרשנו מקבלן הניקיון להמציא לנו עותקים של ההפשרות וההפקדות שלו לקופות גמל ולקרנות הפנסיה. באופן אקראי עשינו כל חודש מדגמי שכר, ולא תלוש אחד שנמצא כאן מולכם. כל חודש החל מ-2007. אכן גילינו שעל אף שייקרנו באופן חד צדדי את התעריף והיום התעריף מגלם בתוכו את כל החבילות ומאפשר לו תקורה שנותנת לו שכר קבלני הוגן - על אף העובדה הזו גילינו לצערנו, עוד במהלך ההתקשרות, שאחד הקבלנים, חברת איתן שמיר, מפר את הסכם ההתקשרות ולא משלם לעובדות את שמגיע להן. החלטנו והודענו לו עוד לפני שהחוזה בא לידי סיום, תוך כדי ההתקשרות הודענו לו: אין לנו טענות לגבי רמת הניקיון, אנחנו מאוד שבעי רצון מרמת הניקיון שלך. אבל בגלל שאתה מפר ולא משלם לעובדות הניקיון את מה שמגיע להן לא נאריך את ההסכם איתך, וכך עשינו. ההסכם פג ב-31 ליולי 2008, 60 יום מראש על פי ההסכם הודענו לו שלא נחדש את הסכם ההתקשרות, וכך נהגנו. וראה זה פלא, כבומרנג, הרי זו הסנקציה היחידה שיש לנו כרוכשי שירותים. רוכש שירותים, ברגע שמי מנותני השירותים מפר את הסכם ההתקשות – הסנקציה היחידה שהוא יכול להפעיל כלפיו היא להפסיק את הסכם ההתקשרות. עשינו את זה, וראה זה פלא, אני אישית אחת התמונות שראיתם פה, נחשפתי ללחץ מאין כמוהו, מהעובדים, מהסטודנטים, מחברי הכנסת. העניין שלנו גם נדון לפני כמה ימים באחת מוועדות הכנסת, מההסתדרות, ואנחנו שאני חושב שהיינו הראשונים בעניין של פיקוח ואכיפה – הפכנו להיות האויבים הגדולים שצריך לטפל בהם.

אני רוצה להגיד לכם, את התעריף שאנחנו משלמים, ובדקתי את זה, אף אוניברסיטה לא משלמת ויהיה קשה מאוד לאוניברסיטאות לשלם בשל מצבם הכלכלי. אנחנו משלמים הרבה יותר מאשר בית המשפט משלם. בהסכם ההתקשרות החדש אנחנו משלמים היום 32.3 ₪ לשעת עבודה. התעריף הזה, לפי כל התחשיבים, מאפשר על פי עמידה של הקבלן בכל חוקי העבודה, כולל צווי הרחבה המיוחדים לענף עובדים הניקיון, מאפשר לקבלן רווח קבלני של 12% שהוא לכל הדעות רווח קבלני הוגן ביותר ואף מעבר לזה.

ממתי אתם משלמים את הסכום הזה?

הסכום הזה הוא מה-1 באוגוסט 2008. לפני כן שילמנו 27.5 שקלים שזה היה עם מנגנון שאת כספי הפיצויים השארנו אצלנו ביד. אסביר לכם מה עשינו. הודענו לקבלנים שנחשפנו לעובדה המצערת שהם מפטרים עובדים כשהם מגיעים ל-9 חודשי העסקה. הודענו להם: אנחנו מייצרים כאן מנגנון משלנו, אנחנו אוניברסיטה, נחדש משהו במדינה. חשבנו שיאמצו את המנגנון הזה. לא נשלם לכם את כספי הפיצויים מראש בתעריף השכר הרגיל. אנחנו נשמור את הכספים אצלנו. ברגע שאתם מפטרים עובד אנחנו רוצים לדעת על כך, אנחנו רוצים לקבל הסבר למה הוא פוטר. היה והתברר שמפטרים אותו רק כדי להימנע מתשלום פיצויי פיטורין לא ניתן לכם לעשות את זה. וראו זה פלא, החל מיישום המנגנון הזה הם הפסיקו לפטר עובדים כי הכסף נמצא אצלנו.

בעבר לא הייתה מציאות ששילמתם פחות מ-27 ₪?

זה כבר היסטוריה אבל 24.8 ₪ וגם שכר המינימום הייתה שונה. הסכם ההתקשרות שלנו הוא כזה והמכרז הוא כזה שזה "קוסט פלוס". הודענו לקבלנים ותמחרנו את התעריף לשעה, הגדלנו את תעריף המינימום אבל אמרנו להם, אתם מתחרים על התקורה שאתם גובים. נכון, הקבלנים שנכנסו לאוניברסיטה התחרו בתקורה שלהם. קבלן שרצה להיכנס יותר הסכים להתפשר. אז הטענה שהתקורה הזאת לא מספקת היא טענה קלוקלת.

הקשבתי לכל מה שנאמר פה, לא שמעתי אף אחד שאמר טענה כזו.

הייתה טענה כזו.

לרגע אנחנו לא טוענים שהאוניברסיטה צריכה לשלם לקבלנים.

הקשבתי היטב, לא הייתה טענה כזאת, לכן חבל לענות עליה.

אז אני חוזר בי.

לא ענית על השאלה שנשאלה שכשעשית עלייה בשכר לשעה, האם וידאתם שהעובדים קיבלו את התוספת כי לפי מה שהבנתי הם לא קיבלו.

בוודאי. חבר הכנסת מילר, אנחנו וידאנו שהעובדים קיבלו. צרתנו הגדולה היא שווידאנו. כשאתה מוודא ועושה בקרה ופיקוח צמוד כמו שאנחנו מקיימים, אתה יכול לגלות עוולות. אם אתה לא מבקר אתה לא מגלה שום דבר. כשאתה עושה בקרה ואכיפה כזו רצינית אתה גם מגלה עוולות. הגדרנו את העוולות כהפרה יסודית של ההסכם. ואמרתי לך, אין לנו טענות עם רמת הניקיון של חברת איתן שמיר. הטענה שלנו כלפיו הייתה שהוא לא עומד בזכויות העובדים.

גם לנו אין טענה לגבי רמת הניקיון.

הטענה שלנו הייתה לגבי תשלום זכויות העובדות.

ניקיון כפיים.

הסנקציה שיכולנו להפעיל כנגד אותו קבלן זה לסיים את הסכם ההתקשרות איתו.

בכמה כסף מדובר שזו פגיעה ישירה בעובדים במשך השנים להערכתם? כמה עובדים נפגעו מבחינת הכסף? יש להם סכום?

נפגעו על ידי מי?

על ידי הקבלן.

אבל הם הגדילו את תשלום ההתקשרות רק לפני שנה ומשהו.

באוגוסט 2007.

יש פה כמה שלבים.

יש פה טענה שבמשך תקופה מסוימת שילמתם כסף לקבלן והכסף הזה לא הגיע לעובדים. אנחנו כרגע מדברים על העבר. אני רוצה לדעת בכמה כסף מדובר על פר עובד שלא קיבל והיה אמור לקבל? הרי את הבדיקה הזאת הייתם צריכים לעשות. זה סכום א'. סכום ב' אנחנו מדברים מהרגע שהתקבלה החלטה על הפסקת חוזה להחלטה על חידוש חוזה ומפה והלאה. ראשית נבדוק את הכסף שמגיע להם ואיך הם יקבלו אותו בחזרה. בשלב שני נבדוק מה עושים עם אותם אנשים שכנראה שאתם צריכים למצוא דרכים איך להתמודד איתם כדי שהם לא יעשו את הקומבינות הפנימיות שכל חברת קבלן מחפשת לעשות כמו פיטורי עובדים אחרי 9 חודשים זה לדעתי חמור מאוד שאתם הייתם צריכים למצוא פיתרון לנושא הזה. זה חמור מאוד. אני במקומכם לא הייתי בכלל עובד עם חברה כזאת.

נשאלו 2 שאלות. בחידוש ההתקשרות עם הקבלן דורשים ממנו לשלם רטרו אקטיבית מה-1 לאוגוסט 2007 שזה ההסכם שהסתיים עכשיו ואותו אנו מחדשים – לשם רטרו אקטיבית את מה שמגיע לעובדות. הווי אומר את אותה תוספת ותק. מה שהוא לא שילם זה תוספת ותק ואנחנו דורשים שהוא ישלם שנה רטרו אקטיבית לעובדות את תוספת הוותק. את הפיצויים כמו שאמרתי, שמרנו אצלנו. נשלם לו רק אחרי שהוא יוכיח לנו הפקדה לפיצויים.

אני עדיין רוצה להבין, בכל התקופה ששילמתם פחות ממה שהיה נחוץ כדי להגיע - - -

למה אתה טוען טענה כזאת?

כי זה מה שהוצג לנו.

זו הצגה לא נכונה.

שאעלה את השקף הזה מחדש?

אתה יכול להעלות את השקף הזה. אמרתי, יש כמה שלבים וכמה הסכמים שהיו לאורך זמן, מ-1992, אני חושב שנכון יהיה לבוא ולדבר על שנים עברו שאין לי בסיס עובדתי לזה.

יש לנו פה בסיס עובדתי אם אתה מעוניין.

מרטין מארגון צ"ח, ארגון הסטודנטים, בבקשה.

כמענה לסוגיה הזאת יש לנו פה את חוזה ההתקשרות של האוניברסיטה עם שתי החברות, עם נוטרי ציון ואיתן שמיר. מי שרוצה לראות יכול לראות גם את התשלום השנתי, הכל נמצא פה. מדובר בחוזים שהיו בתוקף עד 2007.

והסתיימו מתי?

הכל נמצא פה.

מתי הם נחתמו והשאלה מה היה גובה שכר המינימום כשזה נחתם?

אקריא לכם את הנתונים כפי שזה כתוב פה, זה מסמך שחתום על ידי רמי ברקאי אחראי המשק ויש פה הערה בכתב ידו של שמעון ישי. הארכת התקשרות עד 30 ביוני 2010 – כנגד זה המחיר לשעה חברת איתן שמיר יהיה 25 שקלים וחברת נוטרי ציון יהיה 24.04 שקלים. כל זאת החל מינואר 2006. בדקנו את העניין של חוזה הפסד. היינו בקשר עם עורך דין איתי סבירסקי מהקליניקה למשפטים בת"א. יש כאן מסמך מאוד ענף שאני יכול להראות לכם אותו, שיש בו את הטיעון הזה שהחוזים האלה לאורך כל השנים היו חוזי הפסד, מה שלא אפשר לקבלן להרוויח.

התייחסות בבקשה.

אני אתייחס למה שאני יכול להציג כאן עכשיו עובדתית. אני מכיר את ההסכם שהיה בתוקף עד ה-31 באוגוסט 2008.

זה חוזה בן שנה, מה שמר ישי מדבר עליו. חוזה של שנה אחת.

אנחנו מדברים על התקופה לפני זה, 2006 - - -

אין לי כאן את העובדות ואני לא חושב שאנחנו צריכים להתעסק בזה, אוכל להציג את העובדות מאוחר יותר. האוניברסיטה לא העסיקה בהעסקה פוגענית. אני חושב שלהציג את העובדות האלה כפי שהן עכשיו זה קצת בעייתי כי אני לא יכול להתמודד עם מסמכים שהם מחזיקים כאן. אני חושב שראוי לאפשר לי לחזור ולהציג את העובדות. אני לא חושב שהוועדה הזאת צריכה לדון ברמה כזו.

שמעון, הייתי מצפה ממך כן להביא את החוזים של השנים האחרונות, שם יצאה הביקורת הכבדה. לעמוד פה ולהגיד שאתה לא יכול להציג את זה זה לא נשמע טוב.

אני הבנתי שהדיון הוא על ה - - -

אתה תעביר לנו את הנתונים לגבי 2006. אם אכן שזה כמו שאתה אומר שאתם משלמים יותר ומאפשרים תקורה, השאלה רק למה לא בדקתם שהעובדים לא קיבלו את מה שהעברתם?

ציינתי שבדקנו.

עכשיו ציינת שבדקתם אבל לא ב-2006. אני שואל ואני רוצה להבין, למה לקחתם חברה שפשעה וחטאה, שלא עמדה במה שדרשתם בחוזה ההתקשרות, למה אתם מחדשים עם אותה חברה התקשרות?

התשובה לזה היא מאוד פשוטה ואולי זו ההזדמנות לנצל את הבמה הזאת כדי שאתם תשנו משהו. החוק והפסיקה בישראל הם כאלה שאם תחליף את קבלן הניקיון לא תוכל להמשיך העסקה רציפה של העובדות. הפסיקה בישראל אומרת כך שקבלן חדש שנכנס לנעליו של קבלן שעבד לפניו באותו מקום, הוא נושא ונוטל על עצמו את כל האחריות לתשלום חוותם של העובדים בגין כל השנים שהם הועסקו על ידי הקבלן הישן. יש לכך תקדימים משפטיים. אם הדבר הזה לא היה קיים, ראו זה פלא, היית יכול להחליף את הקבלן ולהאשים אותו. מה עשינו כאן? כמו שאתה אומר, יש לנו קבלן שחטא, צריך לשים את הדברים על השולחן, אנחנו לא מסתירים אותם, אני אישית לא מסתיר אותם. יש קבלן שחטא וקבלן שאנחנו עוד בהסכם הקודם, ואני רוצה להגיד לכם שבעוד חצי שנה, ב-1 לספטמבר חוק חובת מכרזים הולך לחול על האוניברסיטאות, ועל פי החוק הזה נצטרך לצאת למכרזים, גם למכרזי ניקיון. מדי פעם כנראה, מטבע הדברים, נצטרך להחליף קבלנים. אנחנו לא יודעים ולא נדע להתמודד עם החלפת קבלן ניקיון כי תמיד זה יהיה על גבן של העובדות. אולי הגיע הזמן, אני שומע טענות ואני מוכן לשמוע, ותאמינו לי, גם אני שייך לצדק חברתי, לא פורמלית. לא פלא שמהדרום באה בשורה חברתית. אני אישית לא גדלתי במקום... השכנה שלי עובדת ניקיון, אחות של אמא שלי הייתה עובדת ניקיון. אני אומר לכם שאין לכם פיתרון לעובדות הניקיון. לצערי הרבה הייתי קצת נאיבי. חשבתי שאנחנו כנחשונים, כראשונים יכולים לעשות שינוי בעניין. לא. ואם רק תבקרו אותנו ולא תעשו מעשה אז גם בעתיד לא יהיה לנו פיתרון.

למה אתם לא מעסיקים אותם דרך האוניברסיטה?

למה הכנסת לא מעסיקה את המנקות דרך הכנסת?

לנו אין בעיה, יש לך, אתה פשוט לא עושה ביקורת כמו שהאוניברסיטה עושה.

אני רוצה להתייחס לטענות שהעלה כאן מר ישי. ראשית אתה יותר ממוזמן להתחיל לבוא לישיבות שלנו. אנחנו מקבלים גם אנשים שהם לא סטודנטים. אבל זה באופן כללי.

בין היתר היינו בקשר עם שמעון ישי והטענה שהוא מעלה היא טענה מאוד נכונה. האוניברסיטה לקחה פה קבלן עבריין כי היא נכנסה לפינה, היא הכניסה את עצמה לפינה. היא ידעה שהיא לא יכולה לצאת ממנה טוב כי היא הבינה שהיא מתחילה לחטוף פה ריקושטים מאוד כבדים גם מהכנסת, גם מהתקשורת, גם מהמרצים וגם מהסטודנטים וגם ארגוני זכויות אדם כאלה ואחרים. האוניברסיטה נאלצה לקחת בחזרה את הקבלן מסיבה מאוד פשוטה, אני חושב שהדיון פה לא צריך ליסוב סביב למה הכנסת לא מעסיקה עובדי ניקיון כעובדי קבלן. אגיד לכם אישית, לא כזה מעניין אותי כרגע. אנחנו מדברים פה על עובדים באוניברסיטת בן גוריון. אם נתייחס לתופעה שזה בדיוק מה שניסינו לעשות פה עם התמונות של האנשים. אין פה עניין של תופעה שהיא כללית. יש פה עובדים מאוד ספציפיים. 150 עובדים של איתן שמיר ו-100 עובדים של נוטרי ציון, ולעובדים האלה לאוניברסיטת בן גוריון יש אחריות כלפיהם. אלו אנשים שעובדים באוניברסיטה, חלקם מאז שאני הייתי בכיתה ב'. הדברים האלה צריך שיהיו על השולחן.

אני רוצה להיות מעשי. אם אתם עכשיו משלמים בחוזה החדש כפי שאמרת פה, לדעתי עשיתם צעד חשוב ואין לי ספק, על אף שהייתי רוצה להאמין שהייתם עושים את זה ממילא, אין לי ספק בכל זאת שהפעילות שנעשתה פה על ידי הסטודנטים הייתה לה משמעות גדולה.


אני עוזב כרגע את העבר ואני סומך עליכם שתתקנו את העוולות של העבר והעובדים יקבלו את הכסף כמו שצריך. מה שנשאר ומה שחשוב זה לדאוג שיש מנגנון, שלא יהיו איומים על הקמת ועד. שיוכלו להתלונן חופשי, שהתהליך הזה יהיה כי זה אינטרס של האוניברסיטה. שלא יגבו כסף עבור ועד עובדים כשאין ועד עובדים ודברים כאלה. איך אנחנו מבטיחים את הנקודות האלה אחרי שעשיתם את הצעד והיום אתם משלמים כמו שצריך לעניין.

אנחנו ממשיכים את מנגנון הפיקוח שלנו שכפי שציינתי הוא מנגנון פיקוח מאוד הדוק, מדי חודש אנחנו בודקים אקראית מספר תלושים שאנחנו מקבלים מהעובדות. אנחנו בודקים כל חודש הפקדות לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל. אני רוצה להגיד לכם שאישית אף אחד לא בודק שעבורי מפקידים, אבל אנחנו בודקים עבור העובדות. יש לנו מנגנון של בקרת שעות. אנחנו בודקים שכל השעות שהעובדות עבדו משולמות להן. אנחנו בודקים את נושא החופשה וההבראה, תוספת הוותק גם תשולם רטרו אקטיבית מה-1 לאוגוסט 2008. מנגנון הבקרה הזה, כמו שאני אומר, מתקיים על ידי 3 רואי חשבון בסיוע סטודנט לכלכלה והוא ימשיך להתקיים. מינינו את מר רמי ברקאי שהוא מנהל מחלקת המשק באוניברסיטה להיות נציב קבילות. מינינו אותו אישית לתקופה זמנית כדי שנלמד איך צריך להתנהל.

אולי כדאי לשתף נציג של תא הסטודנטים.

אני לחלוטין מקבל את ההצעה.

אתם עושים דבר נכון עכשיו אז כדי שהצדק גם ייראה ולא רק ייעשה. לשתף נציג של הקבוצה אני חושב שזה דבר קונסטרוקטיבי שיעזור וכמובן שאז גם כל הדברים יהיו חשופים בפני כולם.

דיברנו על מה שהיה עד עכשיו, יש פה גם דיון שאפשר לקחת אותו לפסים עקרוניים אם כדאי להעסיק את העובדים האלה בהעסקה ישירה או לא. כמובן שזאת המטרה הסופית שלנו כארגון, אנחנו מתעסקים עם זה כבר שנתיים וחצי, אבל יש כמה צעדים קונקרטיים שאני מוצא לנכון להעלות אותם.

ברמה עקרונית אני מסכים איתך אבל קשה לי לדרוש פה מאוניברסיטת בן גוריון, הטיעון שזו השיטה במדינת ישראל, אני מסכים איתך, יכול להיות שגם שמעון ישי מסכים איתך - - -

בגלל זה אני אומר, יש פה איזשהו דיון עקרוני שמאוד קל להגיע אליו - - -

אבל זו לא הסוגיה, אני רוצה לפתור את הדבר הזה.

אז יש לנו כמה דרישות קונקרטיות. אני מפנה את זה אליכם וגם למר שמעון ישי. דבר ראשון לגבי גוף הפיקוח. העובדה שקיים גוף פיקוח באוניברסיטה זה משהו שאנחנו שומעים כבר שנתיים. אותם משפטים של מר ישי שיש רואה חשבון והוא בעצמו דוגם, יש סטודנט. כל זה טוב ויפה, אני מסתכל על השורה התחתונה וזה התלוש הזה. התלוש הזה חודשיים אחרי כניסה לתוקף של החוזים החדשים, מדובר פה בחודש אוקטובר 2007, כלומר נתנו להם כמה חודשים להריץ את מנגנון הפיקוח והגוף פספס פה כמה דברים מאוד בולטים.

מה פספס? הסיבה לזה שרצינו להשתחרר זה בדיוק אותו סעיף, אחד הסעיפים זה ההורדה לרווחה שלא הסכמנו לו. הוא הפסיק אותו אבל התרענו. זו הייתה ההתרעה הראשונה שהוא קיבל מאיתנו.

אם היה פה גוף פיקוח הוא פספס פה כמה דברים עקרוניים, ואם הוא לא פספס אז לקח לו הרבה מאוד זמן להגיב.

אתה צריך להיות הגון.

זה מוביל אותי לדרישה הקונקרטית. יש פה דרישה שאנחנו חושבים, לעניות דעתנו, כמו שבאוניברסיטה העברית בירושלים מי שמפקח על החברה הקבלנית הוא רואה חשבון חיצוני. אנחנו מעוניינים שגוף הפיקוח גם כן יהיה מישהו שהוא נטול פניות, אם ניתן להקצות משאבים להקמה של גוף כזה, שלא יבוא מטעם האוניברסיטה אלא מישהו שמתעסק בזה 24 שעות ביממה, מישהו אובייקטיבי,חיצוני וניטרלי. זה נראה לנו דבר מאוד בסיסי. זה לגבי גוף הפיקוח.

דבר נוסף, לגבי נציב הקבילות, ואני אולי הולך להגיד פה משהו שהוא לא הכי מבוסס, אבל אדון רמי ברקאי שהוא אחראי המשק, אנחנו יודעים משיחות עם עובדים, ואני מקווה שאתם מאמינים שאנחנו דוברי אמת, שאדון רמי ברקאי בעצמו מפעיל איומים על עובדים. נכון, אין לי כרגע איזושהי הקלטה, אין לי כרגע הוכחה, אבל אנחנו יודעים שזה קורה ואני מקווה שאתם לפחות מבינים את הכיוון של רוח הדברים. אנחנו דורשים שנציב הקבילות הזה, שוב, לפחות כמו גוף הפיקוח, יהיה אדם או פונקציה ניטרליים ונטולי פניות. לא מישהו שבא מתוך המערכת כי מבחינתנו זה גם פתח לניגוד עניינים. זה לגבי גוף הפיקוח. כמובן שכל שאר הדרישות זה שיישרו קו עם החוק במדינת ישראל.

אבל זה כבר נאמר.

אז אלו 2 הדרישות הקונקרטיות שלנו כרגע, נציב קבילות וגוף הפיקוח.

לגבי השותפות אתם מוכנים לשבת איתם?

אנחנו רוצים מאוד. אנחנו מבקשים כמה זמן לקבל את העניין הזה וכמובן שנשלח נציג מטעמנו ברגע שהאוניברסיטה תודיעה שהיא מוכנה לשבת איתנו.

האוניברסיטה הודיעה את זה עכשיו.

מצוין, אנחנו שמחים מאוד.

עוד נושא שעלה במהלך המשבר האחרון ושהאוניברסיטה בהתחלה קצת גיששה ואחרי זה פיזרה אותו לכל עבר ברגע שהיא לקחה מחדש את חברת איתן שמיר זה נושא שהצענו שהאוניברסיטה ביחד עם העובדים יקימו קואופרטיב ניקיון. זה נושא שהוא לא בשמים, הוא לא מופרך, הוא לא מסובך. אחת הטענות שהאוניברסיטה הפנתה אלינו בעניין הזה היא שזו עבירה על חוק המכרזים. זה לתת עדיפות למישהו. מצד שני, חברת איתן שמיר אחרי שהופסק לה החוזה פתאום חוזה חדש ואין מכרזים ואין עניינים. אנחנו לא מבינים למה האוניברסיטה לא מוכנה לשתף פעולה בעניין הזה עם נושא חברתי ברמה הכי בסיסית וגם לא ידרוש ממנה עוד כסף. הרי הקואופרטיב הזה עקרוני הוא לא כלכלי.

בזה אני לא יכול להתערב, אני רק יכול לשאול פה את הנציגים של החשב הכללי, לגבי המכרז, מה הכללים?

אנחנו מלווים בשנתיים האחרונות פעילות מטעם החשב הכללי ברמה של כתיבת הנחיה חדשה ובהוראת תק"ם שקובעת את השכר המינימלי שיש לאשר במכרזים שמתפרסמים בתחום הניקיון וגם בתחום האבטחה.

מה שיש לי לומר, הפצתי את המסמך הרלוונטי. בהנחיית החשב הכללי אנחנו יודעים לקבוע היום בדיוק מהו הסכום המינימלי שמתחתיו יש לפסול הצעה מהסוג הזה במכרז. הדבר הזה קיבל גם חיזוק בבית המשפט המחוזי בירושלים שקבע שהחל מתחת לסכום שנע סביב 32 ₪ 33 ₪ - יש לפסול הצעות למכרזים. צריך לומר שמה ששמענו עכשיו מנציג האוניברסיטה שהמחיר החדש שנקבע החל מה-1 לאוגוסט 2008 נשמע אותו מחיר שיאפשר לאוניברסיטה לשלם את מה שצריך לשלם לעובדים וגם להשאיר איזשהו רווח שצריך שיישאר לחברה, כי לא הוזכר נושא רווח אבל צריך לדאוג גם שלחברה יהיה רווח.

זה הוזכר פה כל הזמן.

חס וחלילה שחברות הקבלן לא יפסידו.

אם הן במצב של הפסד ברור לאן מתגלגל ההפסד הזה.

חברות קבלן לא יפסידו.

נכון, לכן אני לא דואג, אבל צריך לבנות את החוזים בצורה כזאת. לפי ההוראות שלכם הם מחויבים לעשות מכרז?

כן. שלחתי לך את החומר של מבקר המדינה.

מה ששלחת לי זה בינינו. מה שאתה אומר כאן זה נכנס לפרוטוקול.

על פי מה שידוע לנו האוניברסיטאות הם גופים שנחשבים מתוקצבים והם לא בגדר של משרד ממשלתי שמחויב להוראות החשב הכללי. צריך לומר, מי שקורא קצת עיתונות, המועצה להשכלה גבוהה מתנגדת לעצם זה שחשב מטעם החשב הכללי יהיה חשב במועצה להשכלה גבוהה ובות"ת- בוועדה לתקצוב ותכנון. מהבחינה הזאת אוניברסיטאות נמצאות כרגע במעמד שהן לא מחויבות להוראות החשב הכללי. צריך לומר מייד שגם החברות הממשלתיות לא מחויבות, גם רשויות סטטוטורית לא מחויבות. אנחנו מנסים במסגרת החלטות ממשלה ואיזשהו קידום מסוים לחייב לכך שהדירקטוריונים של החברות הממשלתיות יהיו מחויבים אבל צריך לומר את האמת, כרגע אוניברסיטה יכולה לומר שהיא לא מפרה איזוהי הנחיה אם היא לא מקיימת.

אני רוצה רק לציין שמבקר המדינה שעשה בדיקה על אכיפת חוקי עבודה בשנה האחרונה וצרפתי לך מסמך מטעם מבקר המדינה, אכן מבקש מהאוניברסיטאות שיאמצו את המסמך אבל שיאמצו אותו לא בגלל שיש לקבל את המרות של החשב הכללי אלא בגלל שהמסמך מייצג עמידה במינימום הדרישות של החוק, לא מעבר לזה. כל הזמן שמישהו יורד מאותם סכומים שמצוינים בהוראת התק"ם הוא פשוט מביא את עצמו לשדה שברור שמי שיפגע זה העובדים. אנחנו לא מכירים את המושג של הסבסוד הצולב כלומר אני מפסיד פה אבל מרוויח שם. אנחנו מכירים שכל סטייה מהמחירים המינימליים היא פגיעה בזכויות העובדים.

לכן צריך לומר כמו שאמרת כבר לפני מספר דקות שצריך לברך על כך שהאוניברסיטה הבינה את הדברים בחודשים האחרונים וקבעה מחיר של 32 שקל שכן יאפשר בעתיד. צריך לומר שהמחיר של 26 שקל לשעה לא אפשר לקבלן לשלם את כל זכויות העובדים. לבוא היום לקבלן ולהגיד לה: תשלמי את כל זכויות העובדים על פי החוק כשהוא קיבל סכום שלא אפשר לו – זה בכלל לא במקום.

זה ברור, שם התחלנו.

מה הדעה שלכם בנושא של נציב תלונות או גוף הפיקוח?

אנחנו היום בהנחיית החשב הכללי שכולל את אותו נספח תמחירי אנחנו מחייבים גזבר של משרד ממשלתי כל שנה, כלומר חובה על כל חשב או גזבר של משרד ממשלתי לבדוק את כל תלושי השכר, לבדוק את כל דוחות הנוכחות של העובדים, לבצע בדיקה של כל 12 החודשים של ההעסקה כי הבדיקה האמיתית היא רק בדיקה של רצף של כל שנה שלמה. כל בדיקה אחרת של דיגום של מספר תלושים של תקופה מסוימת לא נותנת את התוצאות המלאות. היום יש חובה לכל חשב לבצע בדיקה כזאת באמצעות רואה חשבון שמתמחה בדברים האלה. יש הצעת חוק שהיא המשך של האמנה שנחתמה לאחרונה בין ההסתדרות לתעשיינים וגופים נוספים ששם מנסים לקדם מקצוע שנקרא: בודק שכר מוסמך. החוק הזה עדיין לא התקדם.

גם מבחינתכם, זה שיהיה גוף פיקוח חיצוני של רואי חשבון זה רצוי.

רואה חשבון חיצוני שמתמחה ויודע לבדוק את תנאי השכר של העובדים.

אנחנו חוזרים לאוניברסיטה, אני חושב שפתרנו את כל הסוגיות.

עוד הערה קטנה. אמר נציג האוניברסיטה משפט חשוב להבנה, שהסכומים להפרשה לפיצויים הם החליטו להשאיר אצלם. זאת סוגית המפתח. זה שקל וחצי מתוך השלושים ומשהו שקלים שמהווים סכום מאוד משמעותי בסופו של דבר ואלו סכומים שמגיעים לעובדים. אם הם החליטו להשאיר את הסכום הזה בקופת האוניברסיטה ובנוסף לזה השכר שנקבע לחברה הוא 32 שקל – אז זה אומר שהם באמת הגיעו למשהו - - -

תרשה לי לתקן אותך. ראשית אנחנו התבססנו על הוראות החשב הכללי. גם הנציגים שלנו של האוניברסיטה, החשבת, ראש מדור הנהלת חשבונות היו בכנס שארגנתם כאן בכנסת. ראיתי את רשימת הנוכחים, אני חושב שהייתה לנו הנוכחות הכי מרשימה. היו 3 נציגים מהאוניברסיטה, מכל מקום אחר היו הרבה פחות. אנחנו כן התבססנו על הוראות החשכ"ל למרות שכפי שאמרת, הן לא מחייבות אותנו עדיין.

בהסכם הקודם ניסינו ליצור מנגנון, בניגוד להסכם הקיבוצי שבו אמרנו שאת כספי הפיצויים אנחנו משאירים אצלנו. נצבור את זה בקופה מרכזית אצלנו ונשלם לקבלן לאחר שיוכיח שהוא פיטר עובדים ושילם להם פיצויי פיטורין כחוק ופיטר אותו בנסיבות מוצדקות שאנחנו נסכים להן. התברר לנו שזו התנהלות כנראה לא חוקית ואני רוצה להציע משהו להוראות של החשב הכללי כי אין אותם אצלכם. אנחנו הולכים להפעיל מנגנון אחר. אנחנו הולכים לחייב את הקבלן להפריש לקופות גמל ולקרנות פנסיה לפי סעיף 14 לחוק. כדאי שתאמצו את זה. סעיף 14 בחוק הוא סעיף שאומר שכספי הפיצויים שהופשרו יהיה זכאי להם העובד גם הוא פוטר בנסיבות שלא מזכות אותו, כלומר גם אם הוא התפטר לפני שנה וגם אם הוא התפטר אחרי שנתיים, אבל הוא התפטר, הוא יהיה זכאי לכספי הפיצויים.

אנחנו אומרים דבר פשוט, שילמנו – אתה תשלם לו בכל מקרה, לא מעניין אותנו סיבת סיום ההעסקה. אז גם לנו יש מה להמליץ לכם לשנות.

לעניין העסקת רואה חשבון חיצוני. כמו שאני יודע זו ועדת החינוך של הכנסת. מצבם של האוניברסיטאות ידוע לוועדה הזאת היטב. אוניברסיטת בן גוריון מתחבטת בגירעון שאני חושב שהוא לא נושא הדיון כאן. אוניברסיטת בן גוריון צריכה לספק לסטודנטים ולחברי הסגל שלה בסיס כלכלי לקיום הוראה ומחקר. אני מניח ומקווה שעוד יתקיימו דיונים בנושא הזה. לצערנו מצב ההשכלה הגבוהה מבחינה תקציבית הוא בכי רע ולאף אחד שלא יהיה ברור ששנת הלימודים הבאה תיפתח.

אולי ידוע לך שאנחנו בקביעות לא רק מביעים את העמדה שלנו אלא עכשיו מעבירים חוק בנידון, אם הממשלה לא תתעשת ותעשה את זה - - -

לעניין ההשוואה שלנו עם האוניברסיטה העברית. את המקרה של סוגיית הפיקוח באוניברסיטה העברית אני מכיר. באוניברסיטת בן גוריון יש יותר מ-8 רואי חשבון שמועסקים במחלקות ובאגפים השונים. אצלי באגף מועסקים 4 רואי חשבון. באוניברסיטה העברית מועסק רואה חשבון אחד כחשב. האוניברסיטה העברית גם את הדוחות הרגילים שלה לות"ת מכינה על ידי רואה חשבון חיצוני. כשהיא הייתה צריכה פיקוח היא השתמשה באותם שירותים של רואה חשבון חיצוני שהוא קבלן חשבונאות לצורך כל דבר ועניין. אני רוצה להגיד לכם, במידה והוראות החשכ"ל יחולו עלינו, נצטרך לקחת בחשבון את הצורך לתקצב. שירותיו של רואה חשבון חיצוני לעשות את הפיקוח שהחשב הכללי מדבר עליו הם שירותים יקרים, אני גם יודע לעבוד עם רואי החשבון האלה. אני יודע שאני מכין את הנתונים והם חותמים עליהם. אני רואה חשבון בהכשרתי, עבדתי במשרדי רואי חשבון הגדולים ביותר בארץ. אז לבוא ולהגיד שאין מנגנון פיקוח כי זה לא רואה חשבון חיצוני – אינו נכון.

אני מקבל את ההסבר הזה אבל אני מאוד רוצה לגבי הנושא של נציב תלונות - - -

לגבי נציב התלונות קיבלתי את הדעה. אני אודיע למנכ"ל, אני מאוד מכבד את זה ומסכים עם זה שיהיה נציג לסטודנטים בנציבות התלונות.

זה שיהיה נציג של הסטודנטים בגוף זה דבר אחד אבל גם מי שיהיה נציב תלונות יהיה אדם שהוא חסר פניות שחיצוני למערך שעל זה מתלוננים. זה דבר שאני חושב שאפשר לעשות בלי שזו הוצאה יתרה לאוניברסיטה. משרד האוצר, רציתם להוסיף?

ראשית הטענה לגבי רואה חשבון שומעים אותה בהרבה מקומות, לגיטימי כפי שאמרת חבר הכנסת מלכיאור, אבל גם מנגנון הפיקוח שנמצא היום צריך לפעול בצורה אחרת. הוא לא יכול לקחת כל חודש מדגם ממספר עובדים כי אז הוא לא מקבל תמונה כללית של הדברים ואין סיכוי, עשינו עשרות התקשרויות, שתגלו את הפרות השכר עם דגימה חודשית כל פעם של עובד אחר או דגימה מתוך משהו שלא מבוקר. כדי לקבל תמונה אמיתית צריך לראות תמונה כוללת. תמונה כוללת זה חצי שנה, שנה, ברצף עובד אחד לרוץ קדימה. משום מה בתלוש שכר הזה שיש פה, יש פה המון בעיות מראייה ראשונית. ימי חופשה לא מוענקים כמו שצריך, איפה הגמל של העובד? זה דבר בסיסי ביותר.

בגלל זה הפסקנו את הסכם ההתקשרות איתו. יש עשרות מכתבים על כך.

מה שאני רק בא להגיד זה שצריך שמנגנון הפיקוח הזה, והוא מבורך וכל הכבוד, אבל שידע לפעול בצורה הרבה יותר מקצועית. תעשו אפילו הדרכה פעם אחת אצל מישהו שמבין בעניין הזה, כי לבוא להגיד שאנחנו לוקחים מדגם זה בסדר, כל הכבוד, אבל זה לא ייתן לך את התמונה, את ההפרות לא תמצא. אנחנו מבטיחים את זה לך מתוך ניסיון עשיר. קח שנה, חצי שנה, תרוץ קדימה עם כמה עובדים, ייתן לך מדגם ותחייב אותו להחזיר לכל העובדים את מה שצריך.

אבי, לצערי הרב גם בבדיקה המדגמית מצאנו מספיק הפרות. תאמין לי. חוץ מזה אנחנו עבדנו במשרדים הגדולים בארץ, משרדים שיודעים לעשות ביקורת. דוח עלות שכר, דוח עלות מעביד, טופס 126 נמצאים בידיים שלנו. לא היינו צריכים אותם כדי לגלות הפרות.

למה אתם מתנגדים לרעיון של לעשות מה שהציעו פה. אתה לוקח עכשיו קבלן שאתה לא רוצה לעבוד איתו. זה אדם שמפר סידרתי, אתה אומר את זה בעצמך, רק על התלוש הזה רואים וברור שזה מפר סדרתי. במקום לעשות הסכם עם מפר סדרתי תבנה יחד עם העובדים דבר, לא תצטרך לשלם, תהיה תקורה יותר קטנה, העובדים יהיו מרוצים, יהיה להם אינטרס מאוד גדול שזה יעבוד וייעשה בצורה טובה כי זו חברה שלהם. למה לא לחשוב על דבר כזה?

חשבנו ואפילו בררנו. יש כמה קואופרטיבים כאלה שפועלים בארץ. לצערי הרב חוות הדעת שקיבלנו ממעסיקים ומרוכשי השירותים, למשל אוניברסיטת ת"א עבדה בעבר עם קואופרטיב כזה, והיום כבר לא. רשת משען, סמינר הקיבוצים, עשינו בדיקה ובירור. סמינר הקיבוצים עדיין עובד עם קואופרטיב אבל עם הרבה מאוד ביקורת. סיפרו לנו על דברים מאוד בעייתיים ולא אלאה אתכם בהם. העסקה פוגענית הייתה גם בקואופרטיב. דיברו איתנו על העסקה בסגנון ראיסים, ויש דוגמאות. הרעיונות האלה לא נשללו על ידנו על הסף ואני נמצא בקשר עם חברת סגל שלנו, פרופ' ורד סלונים, כדי ללמוד איך עושים את זה נכון. אבל אני רוצה להגיד לכם שחוק חובת מכרזים שיחול עלינו יחייב אותנו ביציאה למכרז. לא נוכל להשתחרר מהצורך הזה. אז אנחנו לומדים את העניין, אנחנו לא שוללים אותו על הסף אבל הלימוד עד עכשיו הראה שלא כל כך מוצלח.

תודה. נציג העובדים, בבקשה.

ראשית אני יכול לציין בגאווה שבוועדה של הכנסת מתקיים דיון כזה, אני מודה לכם מאוד על הזמן ועל המחשבה, בוודאי על האורחים מהאוצר וכמובן על הסטודנטים, כי בלעדיהם שום דבר לא היה קיים. כמו כן, עשרות מרצים בכירים ביותר תמכו בנו לאורך כל הדרך באוניברסיטת בן גוריון, ועל כך האוניברסיטה יכולה להיות גאה.

נכון.

אני מדבר על 150 משפחות. אני מאוד שמח מכל מה ששמעתי. אני רואה בעיני רוחי מה יהיה במהלך השנה. הייתי רוצה מאוד מאוד להגיע לפיתרון, שההנהלה תגיע לפיתרון עם ועד העובדים על מנת שנקיים העסקה של העובדים כי זה 150 משפחות, חלקן זה חד הוריות, חלקן זה מפרנס יחיד. אנחנו לא מדברים על שכר מינימום, אנחנו מדברים על הרבה פחות.

זה לא מעכשיו.

אנחנו לא מדברים על פחות משכר מינימום.

עורכת הדין של העובדים, בבקשה.

שכר פר שעה זה שכר מינימום, הכוונה היא שהעובדים עובדים הרבה פחות שעות, למשל בקיץ עובדים מעט מאוד שעות ולכן הסכום שהם לוקחים הביתה הוא הרבה פחות משכר המינימום. זו כוונתו של גיל ולא שפר שעה הם משלמים פחות משכר מינימום.

נכון. פר שעה זה בסדר אבל יש עובדים שמקצצים להם בקיץ, או בפסח לעובדים נחתכים 7 ימים, מוחקים להם כי הם לא עובדים, אותו דבר בסוכות, בקיץ בחופשת הקיץ. אז העובדים עובדים כל החודש אבל הולכים הביתה עם 1200 – 1500 שקל.

מותר לעשות את זה לפי החוק?

אולי מותר אבל זה בני אדם.

קיצוצי שעות. 10 חודשים משרה מלאה כמעט ובחודשי הקיץ שליש משרה.

זו בעיה אבל זה בני אדם וצריך לחשוב על איזשהו פיתרון. תודה רבה.

לדעתי זו בעיה כללית שצריך למצוא הסדר בחקיקה. עם זה יש גם בעיה בכנסת לדעתי, לגבי עובדי המזנון כל שנה זה חוזר על עצמו.

אני רוצה לחזור לדברים שהועלו בראשית הדברים. נעשו פה דברים שכן נועדו לפקח ולעזור אבל ברגע שיצאו מכתבים בינך מר שמעון לבין הקבלן והעובדים לא היו שותפים ולא ידעו ולא יכלו להיערך מראש ואי אפשר היה להתמודד עם זה, וברגע שאתם מנהלים משא ומתן אבל המידע לא זמין לוועד העובדים – המצב הוא שאתה אומר שהאוניברסיטה עושה מעל ומעבר, ומה התוצאה? שהם יוצאים הרעים, המורשעים בסיפור הזה. יש פיתרון חלקי לעניין הזה וזה שותפות אמיתית, שקיפות אמיתית. יש ועד עובדים. אין שום סיבה שוועד העובדים ונציגי הסטודנטים לא יהיו שותפים בדיונים האלה. הכניסו הסתדרות שזה גוף חיצוני לחלוטין ולא הכניסו את האנשים מפה שאתה מכיר אותם. זה הסטודנטים שאתה מכיר, זה האנשים מהשטח, זה העובדים.

הנושא מובן. יש לך בעיה לשתף אותם?

אמרתי שיש 2 דברים שאני יוצא איתם מכאן. האחד זה לגבי נציב הקבילות כשנראה מישהו לא מעורב, אני מנסה לבחון אפשרות של אחד מחברי הסגל כנציב קבילות. דבר שני לגבי שותפות הסטודנטים, אין עם זה בכלל בעיה.

ושותפות ועד העובדים?

ועד העובדים זה מנגנון חדש שאני אפילו לא יודע מה מעמדו המשפטי. אחרי שהוא ייבחן, נלמד מה הוא, נראה איך משתפים פעולה.

אני מקבל את זה, נשיג את זה בסיכום הישיבה. בבקשה סטודנטית נוספת מתא הסטודנטים צ"ח, בבקשה.

אני רוצה להעלות נקודה שחשוב לתת עליה את הדעת וזה עניין קריטי, מה יקרה בשנה הבאה. כעת יש התקשרות מחודשת עם חברת הקבלן איתן שמיר, יש חוזים חדשים שנראה מה קורה איתם, יהיה מנגנון פיקוח. והיה ומנגנון הפיקוח מוצא שוב פגמים בחברה או שהאוניברסיטה בוחרת בשנה הבאה מסיבות כאלה ואחרות לסיים את ההתקשרות שלה עם הקבלן, מה קורה עם 150 העובדים שלה? איך דואגים לשמור שעובדים שעבדו 15 שנה באוניברסיטה והאוניברסיטה לא מוכנה לקחת את האחריות על הקשר איתם נשארים לעבוד ושומרים על מקום העבודה שלהם? במיוחד שאיתן שמיר הוא חברה ארצית, מה שקורה במצב שהיה אמור לקרות זה שהוא מסיים את ההתקשרות עם האוניברסיטה הוא סוגר את העסקים שלו בבאר שבע והעובדים האלה לא עוברים לשום מקום, הווי אומר - מפוטרים. ולמצוא עבודה לחלק מהאנשים האלה שעובדים המון זמן באוניברסיטה זה לא פשוט.

מה את חושבת שצריך לעשות?

אני יכולה להגיד לך מה אנחנו בתור ארגון חושבים, שזו העסקה ישירה. אבל אם כרגע האוניברסיטה לא מוכנה לקבל את העניין של העסקה ישירה לפחות את העניין של הקואופטרטיב כי זה יכול לשמור על כל העובדים האלה כעובדים באוניברסיטה.

אני רוצה לסיים כי אנחנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות במסגרת הדיון המצומצם לנושא של מה שקורה באוניברסיטת בן גוריון.

ראשית אנחנו רוצים להודות לתא הסטודנטים של צדק חברתי שהעלו לתשומת לב כולנו את העוול שנעשה עם עובדי הקבלן, במקרה הזה באוניברסיטת בן גוריון והביא לשיפור משמעותי במצב.

דבר שני, אנחנו רוצים לציין לשבח שעל פי הנתונים שקיבלנו פה, האוניברסיטה לגבי ההתקשרות החדשה אכן עומדת בסטנדרטים, לא מעל ומעבר, אבל בסטנדרטים המינימליים שצריך כדי לעשות התקשרות כראוי כדי שהעובדים יקבלו את זכויותיהם על פי חוק. לא משהו שצריך להגיד עליו תודה רבה, זה המינימום של מינימום, יחד עם התקורה בשביל ש-2 חברות כוח האדם שעובדות איתם.

כשאתה אומר לא מעל ומעבר, אתה משווה את זה לשאר האוניברסיטאות?

לא, מהנתונים שקיבלנו פה מהחשכ"ל שזה אפילו על הצד הנמוך של המינימום שאפשר.

לגבי המנגנונים שעושים עכשיו כדי לוודא שהדבר יעבוד, אני מקבל בברכה את הנכונות של האוניברסיטה למנות נציב תלונות שיהיה נטול כל אפשרות של פניות לכאן או לכאן ויבדוק לגופו של עניין, לא יהיה מישהו מעורב בזה, נציג הסגל שיוכל לבחון בסבירות כל תלונה שמתעוררת, בכל זאת חברה שהיא בעייתית עם קבלות, ושכל תלונה תטופל כמו שצריך, ולכן אני שמח על כך ואני גם שמח על הנכונות לשתף בגופי הפיקוח והתלונות את הסטודנטים שמגלים לכבודה של האוניברסיטה את המעורבות והאחריות החברתית הדרושה, שיהיה נציג גם בתוך הגוף הזה שיכול לדעת ולהיות חלק מתהליך של הטיפול וקבלת ההחלטות כפי שראוי.

אני רוצה גם להתריע שבשום אופן אי אפשר לקבל שמישהו מטעם האוניברסיטה או מטעם קבלני כוח האדם יכול אפילו לרמוז למשהו שיכול להתפרש כאיום מול התארגנות לגיטימית של העובדים שזה דבר חשוב ביותר. אנחנו חושבים שזה טוב שיתארגנו ויוכלו לעמוד על זכויותיהם. אני מקבל בברכה גם את הנכונות של האוניברסיטה לבדוק את הסטטוס של ועד העובדים ואם אכן הכל נעשה כמו שצריך והוועד מייצג את העובדים המדוברים - לשתף אותם בתהליכים בעתיד כדי שלא נחזור על מה שקרה.

מאוד מתריע שאם כל המנגנונים של הפיקוח, ועל פי ניסיון העבר, אם חס ושלום תהיה שוב הפרה של הזכויות, אנחנו בוועדת חינוך ממליצים מאוד לאוניברסיטה לשקול ברצינות את האפשרות ליצור קואופרטיב ולראות איך אפשר לעשות את זה בצורה כזאת שגם יעמדו בסטנדרטים הרצויים וגם יפתור את הבעיה. עובדה שגם הפיתרון שהיה עד עכשיו לא היה כל כך מוצלח בעבר. אני מקווה שתשקלו את זה בחיוב אם אתם רואים שהדבר בעתיד שוב לא עובד ועלול להיות מצב שמסכן את מקום העבודה של 150 העובדים שנמצאים היום בחברת קבלני כוח אדם.


דבר אחרון לגבי העבר, לפחות במידת האפשר ראוי לבדוק מה היה ומה נעשה ולתקן. שהחברה תהיה אחראית לשלם את מה שהיא חייבת לעובדים על העבר. זה דבר שהוא מחויב על פי חוק. אחרת אני מניח שיוגשו התלונות.

כולל כסף של ההסתדרות, כולל כסף של עליה בשעה, כל שקל שנתתם - - -

כולל הכל. אלו המסקנות. מכוח הדברים שסוכמו פה וגם מכוח הנכונות של האוניברסיטה אני מקווה שנוכל לצאת מפה עם הרגשה של תיקון קטן, לא אידיאלי, של מה שהיה בעבר ואולי לצאת לדרך שאם אנחנו צריכים לשנות את החוק – יכול להיות שאנחנו צריכים לעבוד על זה, אבל לפחות שהחוק יקוים במוסד אוניברסיטאי לתפארת במדינת ישראל, זה ראוי. אני מודה לכם על הדין, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05