PAGE
34
ועדת החינוך, התרבות והספורט

4.8.2008


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 495

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני ג' באב התשס"ח, (4 באוגוסט 2008), שעה 08:30

1. הצעת חוק זכויות הסטודנט בשירות מילואים, התשס"ו-2006

של חה"כ אסתרינה טרטמן, חה"כ צבי הנדל, חה"כ גדעון סער, חה"כ יצחק

אהרונוביץ, חה"כ רן כהן, חה"כ אלכס מילר, חה"כ יואל חסון. (פ/1139)

2. הצעת חוק תמריצים לסטודנטים בשירות מילואים ממושך. התשס"ח-2008

של חה"כ גלעד ארדן, חה"כ איתן כבל. (פ/3374).

3. הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 16) (הקלות לסטודנטים

המשרתים בשירות מילואים), התשס"ז-2007.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

גלעד ארדן

איתן כבל

אלכס מילר

עו"ד יערה למברגר – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שמעון דוד- ממונה קידום אוכלוסיות מיוחדות, משרד התמ"ת

עו"ד ערן יוסף – ייעוץ משפטי, משרד הביטחון

עופר כהן – ר' עתכ"א מילואים, צה"ל

יעל טור-כספא – ממונה תחום משפטי, מל"ג

עו"ד ענת טל – ור"ה

ניקולאי טבק – חבר ועד הפורום המתאם של הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות

עו"ד איל רק – לשכת היועצת המשפטית, משרד החינוך

מרב ישראלי

יהודית גידלי

רותי וייס

1. הצעת חוק זכויות הסטודנט בשירות מילואים, התשס"ו-2006

של חה"כ אסתרינה טרטמן, חה"כ צבי הנדל, חה"כ גדעון סער, חה"כ יצחק

אהרונוביץ, חה"כ רן כהן, חה"כ אלכס מילר, חה"כ יואל חסון (פ/1139)

2. הצעת חוק תמריצים לסטודנטים בשירות מילואים ממושך, התשס"ח-2008

של חה"כ גלעד ארדן, חה"כ איתן כבל (פ/3374)

3. הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 16) (הקלות לסטודנטים

המשרתים בשירות מילואים), התשס"ז-2007

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט.
יש כאן נציגי ממשלה?

יש כאן נציגי משרד המשפטים, הביטחון, החינוך והמל"ג.

ישבתם עם איתן?

אנחנו ישבנו עם איתן כבל ומה שסוכם זה שהם ידברו עם ארגוני סטודנטים וארגוני חיילי מילואים ויחזרו אלינו עם תלונות או הצעות. הם הבינו את החששות שלנו ואת הבעייתיות בהצעת החוק הזאת וסוכם שהם יעשו בדיקה בשטח ויחזרו אלינו.

למה זה לא נעשה? חבר הכנסת ארדן, לא היית בישיבה הקודמת, נדמה לי.

אבל קיבלתי עדכון, כפי ששמעתי את סוף דבריה, גם השתתפתי בפגישה עם הרקטור. בפגישה מנסים להגיע להתקדמויות או הבנות אבל אני חייב להגיד שכל מטרת הפגישה מהצד של האוניברסיטאות, אני לא בטענות ספציפית עם מי שנפגשנו עימן, אבל המטרה הייתה להסביר לנו שוב למה מדובר בפגיעה בחופש האקדמי וכו'. הבהרנו מהצד שלנו שאנחנו לא רואים בזה פגיעה בחופש האקדמי כי האוניברסיטאות אם הן רוצות הן יכולות להעלות את הדרישות האקדמיות אם נראה להן שיש פגיעה מקצועית באיזשהו תחום, למרות שברור שהכוונה בהצעת החוק היא לא 2 נקודות מתוך החובות של אותו מקצוע אלא החובות הכלליות שיש בנוסף. אבל כל עוד מי שמשרת מעל כמות מסוימת של ימי מילואים יהיה איזושהי הקלה במספר הנקודות שהוא צריך לצבור. לכן מבחינת החופש האקדמי הן חופשיות להגדיל את הדרישות מסך הסטודנטים.


מצטברות אצלנו יותר ויותר דוגמאות לאוניברסיטאות ומכללות, דומני שגם חיפה פועלת כך חוץ מרייכמן שממילא כבר מקיימת את העיקרון הזה. פניתי לחבר הכנסת כבל ברגע שקבעת את הישיבה כדי לשאול אותו מה בכוונתו לעשות כי הוא מוביל את העניין הזה בין שנינו. הוא אמר שהוא רוצה לאשר את זה קודם כל לקריאה ראשונה ומה שסיכמנו איתם אנחנו מתכוונים לזה. אנחנו ניפגש עם נציגי חיילי המילואים ואם תהיה אפשרות להחליף את הזכאות הזאת באיזשהו סל הטבות אחר שור"ה יהיו מוכנים לקחת על עצמם להמליץ בפני כל הגופים שלהם והגופים יתמכו בזה ויאמצו את זה – נהיה מוכנים לשקול חזרה מהצעת החוק. אבל עדיין לא הספקנו לעשות את כל התהליך. זה תהליך שייקח זמן ואפשר לעשות אותו גם בין הראשונה לשנייה שלישית. לא נבקש מאדוני להביא את זה לשנייה ושלישית לפני שנקיים את התהליך ונראה אם אפשר להגיע לאיזשהו מודל בהסכמה.

היה פה ויכוח בישיבה הקודמת אם באוניברסיטת חיפה עושים את זה או לא כי בפעם הקודמת אמרו שזה לא נכון שעושים את זה באוניברסיטת חיפה ומאחר ולא היה נציג של אוניברסיטת חיפה ונציגי המל"ג לא היו בטוחים – אני חושב שזו נקודה חשובה. כי אם עושים את זה באוניברסיטת חיפה אז כל הטיעון של הדבר הזה - - -

ברייכמן בוודאות עושים את זה.

אני יכולה להגיד מידע אישי, כבוגרת של אוניברסיטת חיפה ואני זוכרת את הסעיף הזה בתקנון. יש אפשרות עד 2 נקודות זכות אקדמיות בכל התואר, לא 2 נקודות זכות בשנה. פה זה יהיה 2 נקודות בשנה אבל זה יכול להגיע ל-8 במהלך התואר.

דרך אגב, גם הכוונה שלי לפחות הייתה בתואר ולא בשנה.

אז צריך להגיד את זה כי יכול להיות ששירות מילואים יהיה כל שנה. לכן אני אומרת, באוניברסיטת חיפה יש עד 2 נקודות זכאות בכל התואר ופעילות התנדבותית וזה מוגבל בתנאים מסוימים. זה מאוד מתוחם. אני אישית פעם רציתי לעשות את זה וראיתי שיש המון תנאים וזה לא כל כך פשוט כמו שהצעת החוק מציעה.

אומרת עורכת הדין יערה למברגר ממשרד המשפטים שכבוגרת של אוניברסיטת חיפה היא יודעת שיש אפשרות לצבור שם על בסיס פעולות התנדבות 2 נקודות זכות אבל לא כל שנה אלא מכל החובות לתואר. דרך אגב, אני חייב לומר שזאת הייתה הכוונה המקורית שלי בהצעת החוק ולא חשבתי שכל שנה צריך לקבל 2 נקודות זכות. השאלה בעניין הזה מתי אדם יצבור את אותה זכאות ל-2 נקודות זכות במהלך התואר שלו. האם הוא בשביל זה לעשות כל שנה מעל 21 ימי מילואים או מספיק שפעם אחת בתואר הוא שירת בהיקף כזה. אבל גם עו"ד למברגר מאשרת שיש דבר כזה באוניברסיטת חיפה. ברייכמן אני אומר מידיעה אישית של העוזרים שלי שלומדים שם שיש דבר כזה על בסיס שירות מילואים, לא על בסיס פעילות התנדבותית.

עדיין קיימת הבעיה שהצגנו בישיבה הקודמת של הכרה בתואר שכולל מספר נקודות זכות. יכול להיות שבמקומות האלה שמכירים בפעילות חברתית ואז גם בשירות סטודנטים התואר כולל יותר נקודות זכות, מה שיחייב מוסדות שלא מכירים היום בשירות מילואים או בפעילות התנדבותית אחרת לנקודות זיכוי אקדמיות להעלות את המכסה - - -

ראשית זה לא יחייב, זו החלטה שלהם.

אם הם חושבים שיש פגיעה ברמה אקדמית עם 2 הנקודות הללו - הם יכולים לעשות את זה. יש פה כמה שאלות.

אם כך בשורה התחתונה זה לא מקל על הסטודנטים. כלומר אם אכיר לו בשירות המילואים ואתן לו 2 נקודות זכות ואחר כך אוסיף לו קורס - - -

זה נותן העדפה של הסטודנטים שעשו מילואים מול שאר הסטודנטים.

שעשו מילואים לתקופה ממושכת.

זה מה שזה נותן. טוב או לא טוב אפשר להתווכח. נציג הפורום הזוטר, בבקשה.

פעמים רבות תוספת של 3 נקודות זכות זה בשביל איזושהי מלגה. כחלק מהמלגה אתה חייב לעשות פעם בשנה איזוהי פעילות חברתית. ברגע שאתה עושה מילואים אתה מקבל את 2 הנקודות אתה זכאי לאותה מלגה בלי שתעשה את הפעילות או עבודה נוספת תמורת אותה מלגה. אז זו סיבה טובה לעשות את זה.

לא הבנתי.

יש אנשים רבים שמבקשים כל מיני מלגות. חלק מהמלגה זה לעשות התנדבות או 2 נקודות התנדבות כמו שחבר הכנסת גלעד ארדן מציע. לכן יש חשיבות גדולה לא רק מבחינה אקדמית לקבל את הנקודות - - -

אבל מי שנותן את אותה מלגה יכול לקבוע שמי שעשה מילואים כך וכך יכול לקבל את אותה מלגה.

באוניברסיטת חיפה אני יודע שהם פשוט דורשים 2 נקודות וזהו.

האם יש אפשרות שבמידה ויש מוסד ומתקיימת בו פעילות חברתית שבעבורה המוסד מקנה נקודות זכות לסטודנטים, האם אנחנו יכולים לבוא ולהגיד שמבחינתנו אם במידה ויש במוסד פעילות כזאת – הנושא של המילואים ייחשב במקביל לטובת הפעילות למתן הטבות כאלו ואחרות שמקבלים סטודנטים במוסד, אם זה בנקודות זכות לטובת מלגה או כל דבר אחר.

אני חושבת שזה פיתרון מצוין.

אסביר שוב. במידה ומוסד מקיים, כמו שאמר נציג הסגל הזוטר, פעילות חברתית, ובא סטודנט מול סטודנט אחר ואומר: אני עושה מילואים אבל בשביל המלגה הזאת אני צריך לעשות גם את הפעילות הזאת ואז יוצא שמשני הצדדים יש לי בעיה מבחינת הזמן. מה שאני אומר זה שאם הוא עושה מילואים זה ייתן לו במקביל כמו אותו סטודנט שעושה פעילות חברתית.

זה מה שהוא אמר.

זה משהו אחר. מוסד שבכל מקרה מעניק נקודות זכות אקדמיות עבור פעילות חברתית, אז בין יתר הפעילויות החברתיות יכללו גם שירות מילואים, אבל עדיין המוסד רשאי לא להעניק נקודות זכות אקדמיות עבור פעילות חברתית.

אני חושב שזו כבר המחויבות של המועצה להשכלה גבוהה להגיע למצב כזה שכל מוסד אקדמי במדינת ישראל תהיה לו האפשרות לתת דבר כזה. אני חושב שזה צריך להיות מאוזן מבחינת דרישת המחוקק.

זה כתוב בהצעה שלך?

זה עלה רק עכשיו.

גלעד, זה מקובל עליך?

לא. אם הבנתי נכון אתה מדבר על זכאות למלגות.

לא. אם נקבע לכל המוסדות שתהיה נקודות זכאות עבור פעילות התנדבות ולקבוע שמילואים מעל כך וכך ימים יהיה שווה פעילות התנדבות. לכן אם קבעת כך אתה קובע נורמה שהיא אחידה בכל האוניברסיטאות שמדרבנת גם את פעילות ההתנדבות וגם מדרבנת את הפיצוי עבור שירות המילואים.

זה הבדל מהותי. ההבדל בין להשאיר את זה לשיקול דעת של כל מוסד ומוסד - - -

זה לא מה שהצענו.

אמרו שהמילואים לא יהיה בשיקול דעת. הפעילות החברתית כן.

ככל שמוסד מוכן להכיר בפעילות התנדבותית לשם הענקת נקודות זכות אקדמיות, שירות מילואים ייחשב גם כפעילות התנדבותית. זו ההצעה. יש להבחין באופן מובהק, פעולה התנדבותית כשמה כן היא וקריאה לבוא ולשמור על ביטחון המדינה ולסכן את חייך היא משהו קצת שונה ברמת ההתנדבות שלו והרף שהוא מציב בפני אותו סטודנט. אדם שמתנדב חוזר הביתה ויכול לעשות שיעורי בית ולהתכונן ולקרוא חומר. אדם שעושה קו בלבנון זה משהו קצת אחר.

זה ברור לגמרי. מה שאני חשבתי זה שאפשר לעשות את זה עוד צעד וזה עדיין עושה את ההבדל בין המילואים וההתנדבות. אבל יש פה גם משהו לגבי השוויוניות שיש בעייתיות אם אין אפשרות למי שלא עושה מילואים לזכות בנקודות האלה. אבל אני שם את זה הצידה. אם קובעים שכל מוסד אקדמי חייב לתת את 2 הנקודות עבור פעילות התנדבותית - - -

לא.

זה שאתה לא אוהבת את זה זה דבר אחר אבל כך אפשר היה להרחיב. יש לנו בעיה. מצד אחד יש את הצעת החוק של אלכס מילר, שם הגיעו להסכמה עם הממשלה. הוא עבר טרומי והם הגיעו לסיכום ביניהם על נוסח שזה הנוסח שיש פה בפנינו כרגע.

אפשר למזג בין פרטית שעברה טרומית לבין ממשלתית שעברה ראשונה.

רק כשהוא מתיישר לפי הממשלתית, זה העניין.

כשהממשלה הייתה פעם מחוקקת חוקים היו עושים שהייתה קריאה טרומית של חבר כנסת וחבר הכנסת היה מתחייב שהוא מתחבר עם הצעת חוק ממשלתית שבאה אחר כך. מה שקרה פה, זה לא קרה הרבה לאחרונה שהממשלה הפסיקה לחוקק חוקים והשאירה הכל בידי חברי כנסת, אבל זו תופעה חדשה. וגם כשהממשלה אומרת את זה היא אף פעם לא גומרת את החוק הממשלתי. לכן אני מציע כך, נקרא את זה קודם, כך הציע גם אלכס. נקרא את זה ונאשר את זה בינתיים אלא אם כן יש בעיות עם זה. אחר כך נקרא את שלכם ואז נראה אם אנחנו יכולים - - -



ברוך הבא לאיתן כבל. אני רוצה רק לעדכן אותך מה המצב. יש לנו הצעת חוק פרטית של אלכס מילר. עם ההצעה הזאת יש גם הצעת חוק ממשלתית והם הגיעו להסכמה ביניהם ואת זה אנחנו יכולים לאשר מיידית לשנייה ושלישית.

יש הצעת חוק שלכם, גלעד ואיתן, אני מבין שאתם לא הגעתם להסכמה עם הממשלה או עם המל"ג ושהם לא מוכנים לקבל את העיקרון של 2 הנקודות. בחצי השענה האחרונה היו פה קצת התלבטויות לגבי מה היתרון או אי היתרון לגביי השאלה הזאת. מה שאנחנו יכולים לעשות זה אחד משניים. לאשר את ההצעה הממשלתית ושל אלכס מילר, את ההצעה שלכם להשאיר פתוח ולראות אם אתם מגיעים עד סוף הפגרה להסכמה, או לאשר את זה לקריאה ראשונה. כי לחבר אותה עם הממשלתית כרגע אנחנו לא יכולים לעשות כי זו גם הצעה שונה וגם הממשלה לא מסכימה. זה פחות מפריע לי לפחות. אבל במהות יש פה דבר שונה.

דומני שוועדת השרים תמכה בהצעת החוק שלנו.

תיאום מלא ובהסכמה של משרד החינוך.

מה זה אומר: תיאום מלא? שנעשה מה שאתם רוצים?

לא, זה אומר שיהיה איזשהו תיאום.

ומה התיאום שאתם רוצים? הם רוצים בתיאום במקום "ייתן" – "לא ייתן".

בשבוע שעבר היה לנו את הויכוח בנושא מעונות יום שיקומיים. הייתה הסכמת ממשלה בתנאי של תיאום עם האוצר והרווחה שזה אומר שהאוצר התנגד והתיאום היה שאנחנו צריכים לוותר על החוק. זה לא נקרא הסכמת ממשלה. זה פשוט מצחיק, אתם חייבים להפסיק לעשות את זה. אם תיאום אומר שיש פה פרטים שאפשר לדבר עליהם, ללבן, לשנות – זה דבר אחד. אבל אם הממשלה חולקת על מהות החוק אז זה לא בהסכמה ואסור לעשות את התרגיל הזה רק בגלל שאין זמן לוועדת השרים.

אדוני, איך ועדת השרים תלך עם ותרגיש בלי.

הצעת הפשרה שהציע חבר הכנסת אלכס מילר יכולה להיראות כסוג של תיאום.

נו באמת. אצל מילר זה שיקול דעת של כל מוסד ומוסד. מה שהציע מילר זה שאם מוסד מעניק על פעילות חברתית נקודות זכות אקדמיות – לצורך אותה פעילות חברתית גם שירות מילואים ייחשב פעילות חברתית. אני אמרתי שאני לא מסכים לזה כי מילואים זה לא כמו התנדבות, זו סכנת חיים, עוזבים את הבית ל-30 יום בשנה.

אני רוצה להציע הצעה, זה מתואם ביני לבין גלעד מבעוד מועד אחרי הפגישה שהייתה לנו עם ראשי ור"ה. לגופו של עניין, הבנו כשאתה רוצה לקדם משהו החופש האקדמי מייד מורד כמסך. מה שהם עושים מאחור הכל בסדר, או כשהם באים לבקש דברים מאיתנו זה בסדר. אבל כשאתה רוצה לבקש החופש האקדמי זאת מילה גדולה מדי. הצעתי היא להעביר את זה בקריאה ראשונה. פה בוועדה זה יום לימודים ארוך מאוד עד שזה שיובא לקריאה ראשונה. סיכמנו בינינו שנעשה הסכם גם עם האוניברסיטאות שזה פועל שם, הרי זה לא עלה לנו ברוח הקודש, כבר חשבו על זה לפנינו. נבוא ונראה, נציג את זה בפני הוועדה. אני מדבר פתוח, חייבים לייצר את הלחץ כדי שגם ידברו איתם כי אם לא, המילה חופש אקדמי, אפילו במילון לא הצליחו להגדיר הגדרה יותר קשה ממה שהם מתייחסים אליה.

אבל הייתה פגישה. לא צריך לחץ כדי שניפגש אתכם.

מה יצא מהפגישה? באתם עם הצעה?

אמרתם שתלכו ותבדקו.

אבל גם לפגישה הייתם יכולים לבוא עם הצעות.

אני מציע להעביר את זה. נבוא אליך כיושב ראש הוועדה - - -

איתן, חשוב לי לשאול אותך, האם אתה מסכים ששתי נקודות הזכות הן לא כל שנה אלא פעם אחת בתואר? לדעתי זה דבר שניתן לשקול אותו.

אני מוכן לשקול את זה ביחד איתך.

כי עורכת הדין למברגר ממשרד המשפטים אמרה שבאוניברסיטת חיפה זה מה שניתן על פעילות חברתית.

יש פה שני עניינים. האחד זה העניין של השוויוניות והדבר השני זה הכפייה של המוסדות להשכלה גבוהה בחקיקה להכניס משהו לתוכנית הלימודים. לגבי העניין הזה – עד עכשיו זה לא היה בחקיקה, זו תהיה הפעם הראשונה שזה ייעשה אם זה ייעשה. אפילו בתיקון האחרון שנעשה בחוק קליטת חיילים משוחררים בקשר למעונות, אני יודעת שגם שם היו ויכוחים גדולים, בסופו של דבר נקבע שהוא רשאי לקבוע כי בקביעת הזכאות לדיור ולמעונות ולהטבות כלכליות אחרות יינתן משקל בין השאר להיותו של המבקש חייל משוחרר.

זה היה רק הטבות כלכליות, זה היה מאוד חשוב.

זו לא אותה מטרייה אבל אני עדיין מדברת על העניין של "רשאי". אבל עשינו גם חוקים נוספים, זה לא רק פה בוועדת החינוך. יש חוק עידוד מעורבות סטודנטים ביום חינוך ארוך, יש חוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך, יש כמה חוקים שמתייחסים, חוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך זה משהו מאוד דומה למה שאתם מציעים. שר החינוך יקבע תוכנית של שילוב של סטודנט בתוך מערכת החינוך ויינתנו לה נקודות זכות. גם שם זה הושאר לשיקול הדעת של המוסד להשכלה גבוהה אם הוא נכנס לתוכנית או לא.

יחד עם זאת, חוק המילואים כולו סל של הטבה ישירה, ברורה שאיננה בלי להתבייש.

עדיין יש פה חיוב של מוסדות להשכלה גבוהה שזה לא נעשה בחקיקה הקודמת, צריך להגיד את זה, להכניס משהו לתוכנית הלימודים. זה דבר אחד.

הדבר השני זה העניין של השוויוניות. לא סתם נאמר פה בין השאר בעניין של המעונות. עדיין אתה לא חייב לקרוא לזה פעילות התנדבותית, אתה יכול לקרוא לזה פעילות חברתית או אחרת, אבל עדיין צריך לתת אפשרות לאנשים שלא משרתים במילואים ולא באשמתם. אם אתה קובע בחקיקה את הדבר הזה אתה באיזשהו מקום בכל זאת מפלה לטובה במירכאות סוג של אוכלוסייה.

אולי אני עושה העדפה מתקנת של אוכלוסייה ולא מפלה לטובה.

זה עדיין בעייתי כי יש אוכלוסיות שלמות שלא עושות מילואים ולא בגלל שהן לא רוצות.

איזה אוכלוסיות למשל?

נשים למשל, מיעוטים. יש אוכלוסיות שלמות שלא עושות מילואים, אנשים עם מוגבלות.

אז זו לא אוכלוסייה ספציפית.

אבל זה אוכלוסיות שלמות שאתה לא נותן להן אפשרות לההנות מאיזושהי הטבה.

ההצעה שלנו בסד הכל נותנת מקדם למי שעושה מעשה. אף אחד לא ימנע מצב שבו סטודנט ערבי, סטודנט שלא יכול היה להתגייס לצבא מסיבות בריאותיות לעשות פעולה התנדבותית במסגרת כזו או אחרת, ולא חסרות פעולות למי שרוצה באוניברסיטה. כל מה שצריך זה שכל אוניברסיטה תגדיר מהן הפעולות שיכול בעבורן שתתקבלנה הנקודות האלה.

זו הנקודה השנייה, שזה לא יהיה רק שירות מילואים.

זה מה שהציע יו"ר הוועדה והם שללו את זה עוד יותר. הוא אמר: אז נחייב את האוניברסיטאות לתת 2 נקודות זכות אקדמיות על פעולות חברתיות התנדבותיות, כל אחת תקבע מה הן אבל הנושא של המילואים יהיה בתוכן.

הוא הגזים.

אני מוכן ללכת איתו על זה, אין לי בעיה אבל זה מרחיב עוד יותר.



בקשר לאוניברסיטאות יש פה קצת, אני לא רוצה לומר צביעות כי זו מילה קצת קיצונית, אבל בפגישה נתתי להם דוגמא שגם מס הכנסה, כשיש חקיקה פרטית שקובעת שנושא מסוים לא יחול עליו מס. זו גם איזושהי התערבות בהקצאת המשאבים של המדינה. האוניברסיטאות שחשבו לדוגמא שמלגות צריכות להיות פטורות ממס גם לתארים מתקדמים, זו מלגת קיום וזה נושא שנדון בבתי המשפט בין האוניברסיטאות לרשות המיסים. הם פנו לכנסת, יש ח"כ אחד, גלעד ארדן שמקדם את החוק הזה כי הוא באמת מאמין שכדי למנוע בריחת מוחות צריך לתמוך בעיקרון הזה. גם בנושא הזה אני לא חושב שזה שונה מכל ההחלטות האחרונות, ובית של המשפט העליון, גם של הנשיא ברק וגם בייניש הולכת עכשיו בכיוון הזה שכשיש הצדקה לתת את היתרון הזה בחקיקה, בדיוק כמו בזכאות להלוואות במשרד השיכון שהניקוד גבוה יותר ליוצאי צבא כי ברור שמי ששירת בצבא יש לו איזושהי נחיתות כלכלית, ואותו דבר בנושא של המעונות שגברתי ליוותה את זה, גם בעניין הזה לא דומה מצבו של סטודנט שעושה פעילות התנדבותית רגילה וחוזר הביתה אחרי שעתיים או שלוש, למי שנמצא 20 או 30 או 40 יום בשנה בלבנון או ביהודה ושומרון ומסכן את חייו ולא יכול לקחת את חומרי הלימוד ולהשלים חסרים. לכן בעניין הזה רצינו לתת איזשהו עיקרון שאותם אנשים גם יהיה להם קצת יותר קל מול החובות שמוטלות על יתר הסטודנטים ואני חושב שזה לא דבר מוגזם.

מי שמייצג את האוניברסיטאות לא חי ביום יום את הפעילות, את האינטראקציה שמתקיימת בין הסטודנט לבין המרצה. כשרצינו לקחת בחוק המילואים את אותה אמנה ולהכניס אותה בחקיקה, מאותו מקום אמרנו בואו נעשה צעד אחד לאחור. אלא שתדע, אדוני היושב ראש, המילואים הם נטל על חלק גדול מהמרצים, לא כי הם עושים מילואים אלא כי הסטודנטים שלהם יוצאים למילואים וזה משבש להם את סדר היום. אתה לא מתאר לעצמך כמה מכתבים, כמה טלפונים, כל אחד מאיתנו, אני מניח, מתעסק. אני מבין את המצב, אני לא אומר את זה בציניות. פתאום המרצה צריך לשבת כי בדיוק החייל יצא למילואים וצריך לעשות בחינה במועד א', ב' או ג'. לכן צריך לראות את הדברים בפרופורציה. זה לא כי אנחנו רוצים לעשות.

יש פיתרון הכי קל, פשוט לא לגייס סטודנטים.

אבל בדיוק החוק של אלכס מילר נותן מענה לכל הבעיות האלה. ההתחשבות שצריך לתת לסטודנט ששירת במילואים בקביעת מועדי בחינה, בקביעת מועדי הגשה - - -

אבל החוק שלו לא קובע שום סד לפי גרסת הממשלה. לפי גרסת הממשלה יש שיקול דעת מוחלט לכל מוסד אקדמי - - -

לא מוחלט, זה צריך להיות עקרונות.

ראשית המועצה להשכלה גבוהה קובעת כללים מחייבים שיסתמכו, אני מניחה, על האמנה.

נציג משרד הביטחון, בבקשה.

למרות שאני בוודאי היחידי פה שאינני עורך דין, אני רק רוצה להזכיר לכם את סעיף 20 לחוק שירות המילואים. הזכיר אותו חבר הכנסת כבל והוא נקרא אבחנה מותרת והוא מתיר לשים את חיילי המילואים במקום אחר. כתוב בו שמותר לעשות פעילות בכל מוסד ציבורי שהיא לא תיחשב כאפליה. זאת אומרת, נתנו את דעתנו לעניין בחוק שירות המילואים הבנו דרך האירוע מאוניברסיטת חיפה שיש לנו בעיה עם הדבר שנקרא מילואים. בכל הדיונים על חוק שירות המילואים הובהר שהסעיף הזה יאפשר את כל ההטבות ועליו מסתמכות הטבות שהממשלה החליטה למען חיילי המילואים ועוד אי אלו דברים שאנחנו עוסקים בהם בימים האלה. להערכתי הדבר הזה גם עונה מבלי להביע עמדה בנושא הנקודות.

לעניין ההצעה הממשלתית, באופן עקרוני אנחנו בעד. דרך אגב אנחנו סבורים שהאמנה נותנת מענה טוב. החוזק של האמנה הוא שהמוסדות נכנסו אליה מרצונה, יש להם התחייבות גדולה, זה לא כפיה של החוק.

מה עמדתכם לגבי השאלה של שתי הנקודות?

באופן עקרוני אנחנו בעד כל דבר שטוב לחיילי המילואים. אני חושב שציבורית יותר הגיוני שנדבר על 2 נקודות בתואר כולו ולא בשנת לימודים ואז אגיד טכנית ש-21 יום מילואים בשנה, כל שנה, הופך כבר להיות מעמסה כי אנחנו נותנים הקלה מובנית לסטודנטים עד 21 יום בשנת לימודים אקדמית. ומה יקרה אם ייגזר לו הרצף באמצע התואר, הוא לא יקבל?

הייתי מבקש שתמליצו לנו על כמות ימי מילואים כוללת בתואר.

אני ממשרד הביטחון, אני חושב שצריך להיצמד לחוק המילואים שדיבר על 42 יום בשלוש שנים.

ואם התואר שלו זה 3 וחצי או 4 שנים?

חוק המילואים מדבר על כל 3 שנים רצופות. כל 3 שנים שהם בתוך התואר - - -

השאלה העקרונית עדיין זה בוא נגיד, אדם הופך להיות רופא אז אתה מוותר לו על קורס כליות - - -

הגדרנו בפירוש כדי שתנוח דעתם. הרי כל סטודנט שלומד לא לומד אך ורק את המקצוע ולא עוסק בנושא כליות ודיאליזה. יש קורסים כלליים - - -

שנועדו להעשיר את הידע הכללי.

יש תוכנית של משפטים ורפואה שבה אין קורסי בחירה בגלל שמדובר בשילוב מיוחד - - -

מה זאת אומרת, במשפטים אין קורסים כלליים?

כשאתה עושה תוכנית משולבת של משפטים ורפואה יש לך קורסי חובה של משפטים וקורסי חובה של רפואה, אין קורסי בחירה. תוכניות אינטנסיביות לא מאפשרות בכלל קורסי בחירה.

אבל הן מאפשרות מילואים, זה בסדר.

יש לי הצעה. אנחנו טבענו בחוק את המושג שנקרא "משרת מילואים פעיל". אנחנו נותנים תעודה מדי שנה לאנשים שעושים מילואים מעל המכסה, בשנה זו זה מעל 10 ימים. זה לא הרבה בשנת לימודים. להבנתי נכון יהיה לקבוע שסטודנט שבמשך כל התואר הייתה לו את הזכאות הזאת ואנחנו יודעים לתת אישור כזה, ל-3 שנים או 4 שנים – יקבל את ההטבה בסוף הלימודים.

אבל תעודת המילואים הזאת לא מעוגנת בחקיקה. אני חושב שהמספר שהוא הציע של 42 ימים בשלוש שנים - - -

טעיתי והמספר בחוק המילואים הוא 54. דבר שני, מה שעופר מציע אפשר לבנות אותו ולהגיד שמי שהוכר על ידי הצבא כמשרת מילואים פעיל במשך כל שנות התואר יקבל, גם זו אפשרות.

המושג הזה מופיע בהחלטת הממשלה, לפי זה אנחנו נותנים היום הטבות במשרד התחבורה ובמקומות אחרים.

עורכת הדין מהמועצה להשכלה גבוהה, בבקשה.

אני רוצה להבהיר לכולם שקודם כל ברורה לנו החשיבות שבשירות המילואים הן לגבי האפשרות שאותם סטודנטים ששירתו במילואים יוכלו לסיים את התואר בדרך ראויה ובדרך שנוחה להם ולא בכדי ות"ת עודדה בזמנו את החתימה על האמנה ועשתה את זה באופן וולונטרי והחתימה את כל המוסדות להשכלה גבוהה על אותה אמנה. ברורה לנו החשיבות שצריך לעודד את אותם סטודנטים לשרת בשירות מילואים ואנחנו בעד לתת להם הטבות כלכליות, אם זה מלגות או אם זה במעונות וכדומה. אבל יחד עם זאת צריך לעשות את האבחנה הברורה בין לתת את הנגישות להשכלה הגבוהה שזה בעצם ההצעה של חבר הכנסת מילר שזה לתת מועדי בחינה וקורסים ושעורים וצילומים וכדומה, ולתת גם הטבות כלכליות - לבין מתן פטורים מקורסים שהמוסדות להשכלה גבוהה חושבים שהם חיוניים לצורך ההכשרה לצורך קבלת התואר האקדמי. במקרים האלה אנחנו חושבים שלא נכון לחייב את המוסדות אם הם חושבים שכמות הקורסים היא חיונית לצורך ההכשרה של האדם לתואר אקדמי - לא נכון לחייב אותם לתת פטורים גם בגין שירות מילואים שמאוד חשוב.

איך אפשרתם למרכז הבין התחומי להכיר בשתי נקודות זכות על בסיס שירות מילואים?

הנושא הוא בתחום הסמכות האקדמית של המוסד. אני לא בעד לכפות את זה עליהם. אם מוסד סבור שבתוך מכסת נקודות הזכות שלו נכון וראוי לקדם עניינים חברתיים וענייני שירות מילואים אז זה בסדר גמור אבל אנחנו לא רוצים לכפות את זה על המוסדות ולהיכנס להם לתוך השיקולים האקדמיים. יחד עם זאת ההצעה שהציע חבר הכנסת מילר נראית לי כאיזשהו איזון שאם מוסד מחליט שהוא רוצה לתת פטור אקדמי על עניינים חברתיים - קל וחומר שהוא צריך לכלול גם את נושא שירות המילואים וזו נראית לי איזושהי פשרה הוגנת והמחוקק אומר את דברו והיא סבירה.

אני רוצה להסביר שגם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וגם בחוק זכויות סטודנטים עם לקויות למידה, גם שם תמיד אמרנו שצריך לאפשר את הנגישות, צריך לתת הקלות, צריך לתת לאותם אנשים להיכנס למערכת ההשכלה הגבוהה ולסיים תואר כמו שכל אדם אחר יכול לסיים, אבל אי אפשר לתת להם פטורים אקדמיים. בכל התחומים זו העמדה שלנו, אלא אם כן מוסד להשכלה גבוהה חושב שהוא רוצה לתת פטורים וזה בסדר וזו זכותו והוא מחליט את היקף נקודות הזכות ויכול להוסיף עוד 2 ולהוריד 2 וזה בסדר, אבל אנחנו לא רוצים להתערב להם בשיקולים האקדמיים.

אני חושב שאנחנו נמצאים פה באיזשהו תפר. אני חושב שאתם במל"ג הולכים על חבל דק מאוד בנושא הזה כי הרבה פעמים כשאתם לא רוצים שמוסד יהיה לו את החופש האקדמי אז אתם קובעים. המוסד לא יכול להחליט לעשות סמסטר שלישי בשנה ולתת לאנשים ללמוד יומיים בשבוע. הרבה מוסדות רוצים לעשות את זה ושם אתם לא אומרים: כל זמן שאתם שומרים על הרמה האקדמית תעשו מה שאתם רוצים.

ברור כי לעמדת המועצה אי אפשר לשמור על רמה אקדמית נאותה כשאדם לא נמצא בקמפוס זמן מינימלי.

המוסדות האקדמיים חושבים שכן אפשר ואם אדם נמצא בקמפוס בקיץ כששאר המוסדות סוגרים את הקמפוס אז זה בסדר.

אני לא מכירה החלטה שאסור לעשות סמסטר קיץ. אני מדברת על מספר ימים מינימלי לתואר ראשון.

אבל אסור לעשות יומיים בשבוע אם מפזרים את זה על עוד סמסטר. זה אסור לעשות כי זה לא שומר על רמה אקדמית.

יש מוסד אחד בלבד שעשה את זה, לא אכנס לזה, לימדו יום אחד בשבוע, המועצה חשבה שזה לא דבר ראוי.

4 מוסדות, את לא צודקת, וגם עושים את זה היום ומצפצפים על ההחלטה של המל"ג. אני יכול לספר לך את זה.

לימודי ערב למשל.

נכון. אם מוסד מחליט שהוא ייתן את 2 הנקודות את אומרת שזה בסדר גמור. אם זה בסדר גמור אז הרבה יותר קשה לטעון, אם הייתם אומרים: זה לא בסדר, אי אפשר לתת את 2 הנקודות הללו כי זה לא קשור לתואר. תואר זה תואר שהוא אקדמי בלבד ואי אפשר לפטור עבור פעילות התנדבותית או עבור שירות מילואים או כל דבר אחר, זה התואר.

אבל ברגע שאמרתם שאפשר לעשות, כמובן במידתיות, אנחנו לא מדברים פה על 40 נקודות. אבל ברגע שאמרתם שהמוסדות יכולים להפעיל שיקול דעת בעניין הזה, אז אני חושב שמותר גם לכנסת לבוא ולהגיד: אנחנו רוצים להתערב בשיקול הדעת כשזה נוגע לחיילי מילואים. כלומר, ברגע שאמרתם שזה לא עניין שפוגע בתואר ואנחנו יכולים לשמור על הרמה האקדמית של כל תואר ותואר – אז אתם פותחים לפחות את האפשרות שאנחנו יכולים להפעיל את שיקול הדעת שלנו כי זה באמת נושא חריג מאוד. המילואים במדינת ישראל, צריך להבין, זה לא עוד איזה נושא. זה נושא חריג מאוד, זה נופל על אוכלוסייה כל כך קטנה ואז מותר לנו להגיד: אתם אומרים, זה לא מפריע ברמה האקדמית וברמת התואר – לדעתי אתם פותחים את הפתח שאנחנו יכולים לקבוע שאת ההפרעה המינימלית הזאת אפשר לעשות כי אתם אומרים שאפשר לעשות. רק שאתם לא מוכנים לתת את שיקול הדעת למחוקק אלא רק לכל מוסד ומוסד.

מרבית המוסדות לא נותנים פטור עבור שירות מילואים. אוניברסיטה אחת בחרה לעשות את זה ואני שומעת שגם מכללה אחת, אני כמל"ג לא יכולה להגיד לה לא לעשות את זה - - -

את יכולה כן. כמו שאת יכולה להגיד להם שהם לא יכולים ללמד יומיים בשבוע את יכולה להגיד להם שאסור להם לעשות.

אני רק מבקש בחוק שלי לפחות בנושא של המלגה נוסיף - - -

כשנגיע לסעיף, נתחיל לעבוד.

בנושא של ההגדרה בתיקון של ההגדרה כפי שהוצע, מוסד שבפיקוח משרד התמ"ת הייתי מבקש לאמץ את ההגדרה כפי שהיא מופיעה בחוק זכויות הסטודנטים מוסד להכשרת הנדסאים וטכנאים ולא מוסד שזה בפיקוח משרד התמ"ת כי מוסד בפיקוח משרד התמ"ת זה מושג מאוד כללי, יכולים להיות הרבה מוסדות.

מקובל.

ברגע שזה נכנס לתוך החוק, רק מה שבתוך החוק יחול. אין בעיה, זה עניין של ניסוח.

משפט נוסף אחד, אנחנו מבקשים לאמץ את ההגדרה של משרד הביטחון שסטודנט שעשה במהלך התואר שלו 54 ימי מילואים בסך כולל הוא זה שיהיה זכאי.

הוא הציע מה שמשרד הביטחון קורא "שירות מילואים פעיל".

זו הייתה הצעה חלופית אבל נניח שבשנה הרביעית הוא לא עשה מילואים כי הוא לא זומן אבל הוא עשה 54 ימים במהלך התואר שלו אין סיבה למנוע ממנו את הזכאות. יש דבר שמטריד אותי וזה מה שאמרה עורכת הדין למברגר, כי הכוונה שלנו היא שאותן 2 נקודות זכות אקדמיות תהיינה לא מתוך הקורסים שנוגעים ממש בקורסי החובה של התואר. אני יודע שבכל תואר יש קורסים כלליים כאלו. אם יש תארים שלא כוללים את זה אולי בהם צריך לחשוב על איזשהו שיקול דעת לאותו מוסד אקדמי או להחריג תארים כאלה כי כמובן אין לנו כוונה לפגוע בהכשרה המקצועית המהותית שלו לאותו מקצוע.

היא אמרה ברפואה ומשפטים אין קורסי בחירה.

צריך לבדוק את זה.

זה לא רפואה ומשפטים בנפרד, זו תוכנית משולבת של רפואה ומשפטים.

ואין להם שום קורסים של הרחבת ידע כללי?

תהיו רגועים, הם לא עושים מילואים. רפואה אני מעביר אותם למקרפ"ר משנה א' ואחרי זה הם עוברים לצבא הגנה לישראל. תנוח דעתכם מהרופאים, יהיה בסדר.

נקריא את כל החוק שיש על זה הסכמה, אם יש הצעה לשינויים נשמע אותן, נצביע על זה ואחר כך ניקח את החוק השני. מירב, בבקשה.

הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון) (הקלות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים), התשס"ח-2008. בחוק זכויות הסטודנט התשס"ז-2007 (להלן החוק העיקרי), אחרי פרק ה' יבוא: הקלות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים. (א) מוסד יעניק הקלות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1968, על יסוד, כאן זה צריך להיות הוראות כי אנחנו רוצים שהמל"ג יקבעו כללים. כך נקרא הנורמות שהמל"ג קובע.

בכל מקרה זה צריך להיות חוק שירות המילואים התשס"ח-2008.

בסדר. על יסוד הוראות שגיבש לעניין זה בהתייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים של המוסד, ובהתאם לכללים שתקבע המועצה להשכלה גבוהה; לעניין זה, פה ההערה של נציג משרד התמ"ת, מדובר באמת על מוסד להכשרת הנדסאים וטכנאים. לגבי מוסד להכשרת עובדי הוראה, אייל, זה ייכנס למל"ג גם אם יש מישהו שהוא לא בדיוק מוסד להשכלה גבוהה.

נכון, כיוון שאין אבחנה בעניין הזה בין המוסדות.

אבל אז למל"ג תהיה סמכות על המוסד. אתם רוצים את זה? כי בדרך כלל אנחנו כותבים ששר החינוך - - -

אני חושב שבנושא של הקלות מהסוג הזה אין בעיה.

אני לא יודעת אם זה רלוונטי בסוג כזה של מוסדות.

נכון.

אז נשאיר את זה למל"ג. מכינה קדם אקדמית ייכנס... יש לכם מכינות בהנדסאים וטכנאים?

כן.

כן. אז גם צריך להפריד.

אני חושב שזה נכלל בהגדרה של מוסדות שבפיקוח משרד התמ"ת.

יש סעיף של מכינות שהוא נפרד. אבל בסדר. לכן אני חושבת שכתבתי: מוסדות בפיקוח שר התמ"ת, אבל אין בעיה להגיד את זה בנפרד, גם המכינות וגם המוסד.

מה שאמרנו פה זה שהמוסדות האלה שבפיקוח שר התמ"ת יהיה על יסוד כללים שגיבש המוסד לפי הוראות שיקבע שר התעשייה. השר לא אמור לתת אישור פרטני לכללים.

(ב) הכללים יתייחסו בין היתר לנושאים הבאים:

(1) תיאום בין המוסד לבין רשויות הצבא לעניין בקשת דחיית שירות מילואים, לרבות מתן סיוע מנהלי לסטודנט עבור עזרה בהגשה ובטיפול בבקשות;

(2) מתן מועד בחינה מיוחד לסטודנט שנעדר ממועד בחינה עקב שירות מילואים או ששירת שירות מילואים ממושך בתקופת הלימודים לפני תקופת הבחינות או במהלכה;

(3) דחיית מועד הגשת עבודה לסטודנט ששירות בשירות מילואים בסמוך למועד הגשת העבודה, בהתאם למהות והיקף העבודה;

(4) השלמת חומר ומטלות בקורס לסטודנט שנבצר ממנו להשתתף במסגרת לימודית אקדמית עקב שירות מילואים, בהתאם למהות המסגרת הלימודית ובתיאום עם המרצה;

(5) היעדרות מבחינה עקב שירות מילואים, בקורס המהווה דרישה מוקדמת לשנת לימודים מתקדמת, לקורס אחר או לתואר מתקדם;

(6) רישום מוקדם לקורסים, של סטודנט היוצא לשירות מילואים במהלך מועד הרישום הרגילים;

(7) קביעת גורם במוסד לריכוז הטיפול בהקלות שייקבעו בהתאם לכללים.


(ג) המוסד יפרסם את הכללים האמורים בתחילת כל שנת לימודים באתר האינטרנט של המוסד ככל שישנו, בשנתון המוסד, בידיעון המוסד ועל לוחות המודעות המרכזיים שבתחומי המוסד.

סתם עניין ניסוחי, האם המילה הנכונה היא הקלות? או שזה צריך להיות התאמות.

נראה לי התאמות.

כי באמת לא מקלים עליהם במובן האקדמי.

אני רק מבקש שהנושא שדיברנו קודם, שבמידה ובמוסד מתקיימת פעילות חברתית והיא נחשבת בנקודות זיכוי לטובת מלגה, הנושא המילואים יהיה קרוב לכך.

תאמר שוב.

נושא המלגה. ההצעה שהצעתי, זה מופיע אצלי בחוק.

ואז יהיה אחר כך את החוק השני?

שם זה לא לגבי מלגה.

אתה רוצה רק לגבי מלגה?

נושא הקורסים את זה תדברו איתם, אני לא נכנס לזה.

נראה לי שבחוק קליטת חיילים משוחררים זה אמור לחול גם על מלגות.

מלגות כלכליות.

מה שקורה היום זה שמי שרוצה לקבל את המלגה צריך גם לעשות פעילות התנדבותית ויש לו גם מילואים.

זה משהו שהמוסדות צריכים לבדוק.

כרגע דיברתם על כך.

הכוונה הייתה לנקודות זכות אקדמיות.

זה יהיה לטובת מלגה, לא לטובת הקורסים.

זה גם משהו שצריך לבדוק אם יש גורם חיצוני שנותן את המלגה.

אני אומר שבמידה ומוסד מקנה הטבה לסטודנט לטובת קבלת מלגה וההטבה הזאת באה במסגרת של פעילות התנדבותית חברתית, מה שאני אומר זה שנושא של ימי מילואים יהיה במקביל לפעילות התנדבותית חברתית שנותן המוסד לטובת המלגה. זהו. אני לא מדבר על הגופים החיצוניים, אני לא מדבר על הקרנות.

מלגות שהמוסד עצמו נותן?

כן.

אני צריכה לבדוק את זה, זה לא בהוראה שלי.

אני חושבת שרוב מלגות סיוע זה דברים חיצוניים כמו פר"ח וקרן הסיוע.

כרגע קיבלתם את זה, אני לא מבין מה הבעיה.

הכוונה הייתה כפשרה להצעה שלהם לנקודות זכות אקדמיות, כשנותנים נקודות זכות אקדמיות בגין פעילות חברתית. אבל לא דיברנו פה על מלגות. זה החלטה של המוסדות.

זה עלה עכשיו, אני צריכה לבדוק את זה.

אם זה בכלל מלגות של המוסדות.

תבדקו, מקסימום נפתח את החוק במידה ותהיה הסכמה איתם.

מירב, צריך להיות: המוסד יפרסם את ההוראות האמורות.

את ההתאמות הניסוחיות אני כבר אעשה, לא נלאה את הוועדה.

אני רוצה להתייחס למשהו מאוד מהותי. הגדרה של סטודנט זה כל מי שלומד במוסד להשכלה גבוהה.

בין בהנדסאים וטכנאים.

אני בתור נציג של הפורום המתאם של הסגל האקדמי הזוטר, חלק גדול מהאנשים אצלנו הם דוקטורנטים ובעלי תואר שני שהם מתרגלים. האנשים האלה מצד אחד כביכול כלולים בתוך החוק, מצד שני הם מחוץ לחוק, גם מה שקיים היום וגם מה שמוצע על ידי חבר הכנסת אלכס מילר.

למה אתה אומר שהם מחוץ לחוק? אם הוא דוקטורנט, למה הוא מחוץ לחוק?

דוגמא אחת זה עניין של ועדת ולת"ם. חלק גדול מהחוק מדבר על ולת"ם ואיך הצבא צריך להתייחס ולהתנהג לסטודנטים אבל בעצם הוא מתכוון רק לסטודנטים של תואר ראשון. תואר שני ותואר שלישי אין לו זכאות להגיש ולת"ם. כתוצאה מכך חלק גדול מהחוק הזה לא מתייחס לאנשים האלה, למרות שמוגדר שסטודנט הוא כל מי שלומד במוסד להשכלה גבוהה.


אתן דוגמא פרטית שלי. כתבתי תזה באוניברסיטת חיפה. במהלך הלימודים שלי עשיתי הרבה ימי מילואים בהתנדבות. ביקשתי איזוהי הארכה, בסוף התואר יש כללים נוקשים, עד נובמבר צריך להגיש את התזה. ביקשתי שיתנו לי הארכה, אמרו לי: לא מעניין אותנו, לא מגיע לך כלום. אמרתי: רשום סטודנט - - -

היום זה לפי האמנה. לפי האמנה לא מגיע לך? היום אין חוק. לפי מה אמרו לך שלא מגיע לך?

אוניברסיטת חיפה מתייחסת לסטודנט זה רק מי שבעל תואר ראשון. תואר שני לא מעניין אותה.

אבל זה הכללים הפנימיים היום של האוניברסיטה מכוח האמנה? או שהם לא עובדים לפי האמנה?

האמנה מדברת על כל סטודנט אבל לא מפעילים את זה. יש איזושהי לקונה.

כל המוסדות חתומים על האמנה.

אם המל"ג יקבע כללים שזה חל על כל סטודנט זה יחייב את המוסדות.

תתבע את המוסד.

זה ההבדל בין לקבוע דברים בחוק לבין האמנה. זו הבעייתיות עם אמנה. הבעיה שהמוסדות, ראינו גם בחוקים אחרים בזכויות הסטודנט, המוסדות עושים מה שהם רוצים אם זה לא בחוק מחייב. אם זה חוק מחייב אז הוא מחייב. אם אנחנו מכניסים פה לפי החוק הנוכחי – מוסד לא יכול לפרש שסטודנט זה תואר ראשון כי כתוב בחוק: כל מי שהוא סטודנט, תואר ראשון, תואר שני, דוקטורנט, כולם כלולים כי זו ההגדרה, כל מי שלומד במוסד הוא סטודנט.

אבל בפועל יש אבחנה.

זה חוק. אם עושים רק לפי אמנות הם יכולים לפרש מה שהם רוצים - - -

עד עכשיו רק תואר ראשון היה יכול להגיש ולת"ם.

עד עכשיו זה היה וולונטרי, עכשיו זה חוק.

אבל ולת"ם זה לא הקלה של המוסד להשכלה גבוהה.

אבל חלק גדול מהחוק מדבר על ולת"ם.

אבל ולת"ם זה הצבא, זה לא קשור לחוק בכלל.

אתם קובעים נהלים לגבי אופן ההגשה - - -

סיוע במתן הגשה, אבל לזכאות לולת"ם? מה זה קשור למוסד להשכלה גבוהה.

אבל זה כפוף לכללים של הצבא.

חלק גדול מהחוק מדבר על הכללים - - -

איזה חוק?

על שלך.

תתייחס רק לזה.

נעשה את זה כך בינתיים אם זה מקובל עליכם. קודם נצביע על הדבר הזה, זה אומר שהכנו את זה לקריאה שנייה ושלישית. אם נראה שיש הסכמות ואנחנו יכולים למזג את החוק שלכם אז אפשר גם את זה, אפשר לעשות רביזיה אחר כך בזה ולמזג.


נצביע על החוק כפי שקראנו עם השינויים הניסוחיים הקלים. מי בעד החוק? 4 בעד, אין מתנגדים אין נמנעים, קיבלנו.

עכשיו נעבור לחוק השני.

של גלעד ארדן ואיתן כבל.


הצעת חוק תמריצים לסטודנטים בשירות מילואים ממושך. התשס"ח-2008.


אני משערת שגם זה ייכנס כתיקון עקיף בחוק זכויות הסטודנט, מבחינת האכסניה, ואז אנחנו נכנסים להגדרות של החוק. פה אין את המוסדות של התמ"ת. אם אנחנו נכנסים לחוק זכויות הסטודנט זה ייכנס בלאו הכי.

העניין הוא בעצם סעיף "שירות מילואים" כמשמעו בחוק.

מה שעשינו שם.

ואז נשאר רק סעיף 2, 3, 4.

חסכת הרבה בהקראת הדברים.

2. בתוכנית הלימודים לתואר אקדמי במוסד, שמדובר כאן בכל תואר אקדמי, אני מבינה, יוקצו לסטודנט ששירת שירות מילואים ממושך, שמוגדר פה כשירות מילואים של 21 ימים לפחות, אני מדבר שמדובר בשנה.

אמרנו 54 יום בכל התואר.

זה יותר מדי זמן, אני מצטער, 54 יום, רוב היחידות הקרביות עושות עכשיו 14 יום בשנה, מזמינים אותם ל-24 ובפועל הן עושות 14 יום, אני עשיתי לפני חודש 14 יום. שלוש כפול 14 - - -

לא הבנתי.

מזמינים ל-24 יום ובסוף עושים חצי תקופה.

מה מצדיק את הפטור הזה?

אמרתי את דעתי. להבנתי מה שצריך להספיק זה מה שאנחנו מכירים כ"משרת מילואים פעיל" היום שזה 10 ימים בשנה. על זה דרך אגב הייתה הסכמה לתת מלגת פר"ח, אני לא רוצה לפתוח את הדיון עכשיו זה נתקע על זכויות כספיות וכאלה.

מלגה זה משהו אחר, צריך להבחין כל הזמן בין הטבות כלכליות לבין הכרה בלימודים, זה שני דברים שונים.

אולי מחר הכנסת תרצה לעודד נשים ללדת וכל סטודנטית שיוצאת לחופשת לידה תצא ל-3 חודשים, לא 10 ימים.

את מציעה את זה כתיקון?

סליחה, אני מודה שמסוכן לצאת למילואים, מאוד מאוד, תאמיני לי מאוד.

אבל לא פטור מקורסים אקדמיים.

אין פה זלזול בסכנה של שירות מילואים.

אל תיקחו את זה אישית. אבל בכל הכנות, על מה אנחנו נאבקים? שיכירו שמילואים זה עסק מסוכן. יולדות יש בכל העולם, מילואים אין בכל העולם, זה ההבדל.

נכון.

אז מה ביקשתי?

בגלל זה עשינו רשימה שלמה של הטבות והקלות.

מה שאנחנו מנסים זה להעמיד את זה במקום אחר.

הרי בפועל לא תהיה לזה משמעות. בפועל המוסדות ייקחו ויוסיפו עוד 2 נקודות.

זה דיון אוצרי. על מה הויכוח? את אומרת אני מוכנה שיהיה אבל שזה יהיה בחירת המוסדות.

אני חושבת שזה לא בסדר.

המל"ג קבע שזה בסדר.

אף אחד לא קבע, אני אומרת כל אוניברסיטה - - -

את אמרת שהאוניברסיטה יכולה לקבוע וזה בסדר גמור. אני מצטט אותך.

עובדתית זה קיים באוניברסיטה אחת.

אבל המל"ג קבע שזה בסדר.

המל"ג לא קבע - - -

סליחה, את ייצגת פה את דעת המל"ג ואמרת שזה לשיקול דעת, זה בסדר מבחינת המל"ג אם מוסד רוצה לעשות את זה - זה בסדר. שיקול הדעת של אוניברסיטת חיפה או של המכללה הבין תחומית זה בסדר, שיקול הדעת של הכנסת זה לא בסדר. זה מה שאת אומרת.

אמרתי שהמועצה לא התערבה בעניין.

לא. את אמרת שזה בסדר. חוץ מזה זה אותו דבר כי ברגע שאישרתם את זה - - -

לא אישרנו, מעולם זה לא בא לדיון.

אתם מאשרים את התואר, לא נעשה משחקים.

אנחנו מאשרים תוכניות.

אני יכול להבין התנגדות לחוק הזה, אני באמת יכול להבין. אני חושב שבחוק הזה יש בעייתיות גם בנושא השוויוניות וגם בנושא עירוב בטיב של תואר. אבל מה שאת אומרת אני לא מבין. ברגע שאמרתם מבחינה אקדמית זה בסדר גמור, אז אתם אומרים לחבר הכנסת איתן כבל אין שיקול דעת ולכל מוסד אקדמי יש.

קודם כל לא אמרתי שמבחינה אקדמית זה בסדר, אמרתי שזה קיים באוניברסיטה ולא התערבנו בזה, זה לא בא מעולם לאישור המועצה להשכלה גבוהה. זה לא היה בדיון.

אמרת שאין לכם בעיה עם זה שהם יאשרו - - -

אמרתי שזה במסגרת החופש האקדמי של המוסדות, זה לא בא לדיון או לאישור בפני המועצה להשכלה גבוהה.

אני יודע שכשאני למדתי קיבלו 2 נקודות זכות למי שעבר שיעור התעמלות.

לא, זה היה חובה.

נכון, את צודקת, זה היה חובה.

חינוך גופני היה חובה.

ההצעה שהייתה פה ששירות מילואים פעיל זה 10 ימים בכל שנה. ההצעה הזאת שמצמידה את זה שבכל שנה צריך 10 ימים יש פה גם הגבלה לסטודנט שיכולה לפגוע בו. יש איזשהו יתרון בהצעה שמדברת על מספר ימים בטווח של כל התואר, בטווח של 3 או 4 שנים שיש בה עדיפות וגמישות מאשר להגיד כל שנה נתונה אני צריך שיתקיימו לי ה-10 ימים.

את צודקת אבל המספר 54 שננקב פה הוא קשה להשגה לסטודנט.

זה המספר שנקוב בחוק?

זה המקסימום המותר בחוק אבל זה לא המינימום.

10 ימים הם המינימום.

אנחנו לא נותנים פה הטבה, אנחנו מכירים בשירות כשירות התנדבותי, שעות התנדבות. כמה שעות התנדבות זה לתואר - - -

פרח זה 128 שעות בדוק בשנה. יש לנו משא ומתן עם פר"ח על מלגה. תחלקי את זה לימים.

צריך לראות מה הגיוני להכיר בזה כפעילות חברתית. צריך לקבוע את הגבול באיזשהו מקום.

אולי המוסדות להשכלה גבוהה יכולים לבדוק דבר כזה.

המוסדות להשכלה גבוהה לא מכירים גם בפעילות החברתית.

צריך שהסד של ימי המילואים יהיה כזה שלא בסוף 100 סטודנטים יעברו את הסף.

מה אומר משרד המשפטים על החוק?

אנחנו מחויבים להחלטת הממשלה.

זאת אומרת שאתם בעד החוק?

בתיאום ובהסכמה עם משרד החינוך.

זה אומר שאתם בעד החוק.

הייתי אומרת שהחלטת ועדת שרים היא לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית תוך תיאום מלא והסכמת משרד החינוך.

אני יודע שזו ההחלטה.

בחוות הדעת שהגשנו לוועדת שרים התנגדנו. כיום אנחנו מחויבים.

בחוק יש התייחסות לקורס והכרה בקורס בחירה - - -

לא מדובר על אחד שקראו לו פעם אחת למילואים, בסופו של דבר רובם נמצאים ביחידות אורגניות, מסודרות. היחידה שלי כבר השנה תסגור למעלה מ-40 יום מילואים. אפשר לומר, אחרי המלחמה הגבירו את רמת האינטנסיביות של האימונים אבל בממוצע חיל שעושה מילואים הוא עושה 21 יום בשנה כמו כלום. נכון?

פחות. לדעתי 14 יום.

אתה הולך לממוצע, חבר הכנסת כבל צודק.

בדרך כלל עושים כ-21 יום, יש לך יום אימון וכו'.

סטודנטים שמקבלים מילואים עושים בדרך כלל חצי תקופה כי באים לקראתם ואז אם מזמינים אותם ל-25 יום הם עושים בפועל 14 או 15 יום. אני עשיתי 15 יום למרות שהצו שלי היה על 25 יום וזה הרוב המוחלט של החברים שלי.

אני מבין מה שאתה אומר.

אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת כבל שחוק שירות המילואים קובע ש... יהיה פעם ב-3 שנים. ההיקף של הימים ירד, אם היום תקבע מספר תצטרך לעדכן אותו בעוד כמה שנים.

אבל עדיין השאלה עקרונית. הם רצו להגיד שזה רק שירות מילואים ממושך ויש לזה היגיון. השאלה איפה אתה קובע?

בפקודות הצבא אנחנו מגנים היום על סטודנט ואומרים שהוא יעשה רק בתואר ראשון – צודק מי שאמר את זה שהוא יעשה לא יותר מ-21 יום בשנה אקדמית, אז שמתם פה איזה מלכוד. יוצא שרק מי שיתנדב ביחידתו מעבר למספר של 21 יקבל את ההטבה הזאת.

וזה בסדר.

זה יצא מעט מאוד אנשים. זה מעקר את החוק כי אני נותן להם הטבה מובנית - - -

הרצון הוא לא לתת הטבה מובנית לכל אחד שעושה מילואים.

אני נותן הגנה מובנית.

זה משהו אחר. הרצון פה הוא להכיר במספר מסוים של ימים כשווה ערך ללימודים במספר מסוים של שעות.

אני מבין מה שאת אומרת אבל מכיוון שהגענו למסקנה שחד שנתי לא עוזר כי זה 2 נקודות לכל התואר, צריך לדבר על ימי מילואים בכל התואר. אם אקח את המספר 21 ואכפיל אותו בשלוש הוא חורג ממה שמותר בחוק. זה 63 ימים במקום 54.

אז שיהיה 54 יום.

אני חושב שהוא מספר קשה להשגה לרוב הסטודנטים.

הצבא אומר את זה.

הוא קשה מאוד.

אני רוצה להזכיר לגברתי, זה מספר המקסימום המותר בחוק.

אם זה יורד מ-24 ל-14 וזה 3 שנים לתואר – אז לא תגיע לזה.

זה לא יורד בדיוק לחצי.

אז זה 18 יום בשנה, זה עדיין לא 24 או 25.

הרי יכול להיות שאדם עושה 4 ימים בשנה.

לא התכוונו לזה.

אני יודעת, השאלה איפה אתה שם את קו - - -

אני חושב ששבועיים זה זמן סביר.

שבועיים זה 42 יום בתואר, זה מספר סביר בעיני.

זה זמן סביר.

14 כפול 3 זה 42 יום.

אין ספק ש-14 יום זה בהחלט דבר רציני.

מילואים תמיד באים בזמן לא טוב, אף פעם זה לא בא בזמן טוב, זאת הבעיה.

צריך להוריד את "באותה השנה". 2. בתוכנית לימודים לתואר אקדמי במוסד יוקצו לסטודנט ששירת שירות מילואים ממושך, שזה אמרנו 42 ימים בכל התואר, במהלך לימודי לתואר, במסגרת מכסת קורסי הבחירה, את זה אנחנו משאירים, אנחנו מורידים "באותה שנה", שתי שעות שנתיות כפעיות חברתית-התנדבותית; לעניין זה, "שירות מילואים ממושך" – 42 ימים לפחות במהלך התואר.


3. השר ממונה על ביצוע חוק זה.


4. תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מיום פרסומו.

מבחינת ניסוח, שתי שעות שנתיות, אני לא בטוחה אם זה ניסוח טוב.

צריך להיות: עד 2 נקודות זכות אקדמיות עבור התואר.

כשעשינו את חוק שילוב סטודנטים במערכת החינוך פניתי אליכם 10 פעמים ושם, אחרי התכתבות ארוכה בינינו, אני מזכירה לך - - -

זה היה לפני בערך חמש שנים.

אמרתם לנו: לא משתמשים במילה נקודות זכות, אלא שעות שנתיות וכך זה נקבע בחקיקה.

אבל אולי שם זה שנתי, לדעתי שם זה כל שנה, לא?

אבל זה עדיין שעות שנתיות.

אני לא זוכרת את הנוסח, אם אמרתי לך אז – זה היה לפני 5 שנים.

אז תבדקי את זה שוב, אין לי בעיה, זה עניין ניסוחי.

אפשר להביא את זה גם לפני קריאה שנייה ושלישית, זה לא עקרוני, אבל רק שיהיה ברור שזה פעם אחת בתואר.

את זה אמרתי, שאני מורידה את "באותה שנה" וזה יהיה "לימודיו לתואר".

השאלה מתי נותנים את זה?

זה יהיה בסוף התואר.

אז הרבה אנשים יפחדו - --

אם יהיה לו את האישור לפני זה שהוא צבר - - -

הוא ידע רק בשנה שלישית.

זה עניין של רוחב לב, יש כאלה שישתמשו ויש כאלה - - -

אני לא מכירה מישהו שלא ישתמש בזה.

מאוד אשמח שהדבר הזה יהיה בהסכמה.

גם אנחנו נשמח.

יש את כל הפגרה למשא ומתן.

אם אתם רוצים לאחד את זה כטרומית אז אני מציעה שלא תצביעו כרגע על הראשונה ואז אפשר יהיה תמיד להצביע או להצמיד את זה.

אם אני מצביע אי אפשר?

אני לא בטוחה לגבי הרביזיה, תצטרך לעשות רביזיה, אם אתה יכול להחזיר את זה לסטטוס של טרומית ואז למזג.

באיזה שלב את יכולה למזג? רק בשלב שבין הטרומית לראשונה?

אחרת צריך אישור של ועדת הכנסת.

נקבל את האישור, זאת לא הבעיה.

איך שאתם רוצים, למרות שעכשיו אין לזה הרבה משמעות, בלאו הכי עד סוף הפגרה - - -

גלעד רצה את זה כחלק מהלחץ ולהגיע להסכמות.

אני רק רוצה שיהיה ברור שאם לא מכניסים שום השוואה לפעילות חברתית או התנדבותית אחרת זה ממש בניגוד לעמדה של משרד החינוך.

ההערה שדיברנו לעניין השוויוניות.

זה שיש פה שקט שלא יוצר הרושם שזה בהסכמה הנוסח הזה.

אבל כתוב פעילות חברתית התנדבותי.

נכון אבל לא כתוב שאתה צריך להכיר בפעילות חברתית.

זה לא אומר שאם אישה עושה פעילות חברתית התנדבותית אחרת היא יכולה להגיד, אני עושה 10 ימים בשנה או 40 ימים בשנה – אני רוצה שתכירו לי.

כמה צריך להתנדב ב-3 שנים?

אם באותה נשימה אתה שם פעילות חברתית אחרת - לא עשית שום דבר למען המילואים.

למה?

אבל אתה יכול לקבל 2 נקודות זיכוי תמורת פעילות חברתית אחרת אז לא עשית כלום.

אבל זה בסדר, מה אתה מונע? אתה תכתוב בחוק שאסור לתת עבור פעילות חברתית אחרת?

לא אמרתי שאסור.

למה אתה אומר שלא? זה ממש לא נכון.

אתה רוצה להבליט את נושא המילואים.

אין לי עמדה בעניין.

אפשר להגיד: במסגרת הכרת המוסד בפעילות חברתית התנדבותית כשירות מילואים.

כתוב פה "יוקצו", זה בצורה קטגורית.

זה האי הסכמה השנייה שלכם. יש לכם 2 אי הסכמות מרכזיות. האחד זה החיוב והשני זה העניין של החברתי והשוויון. העניין של החיוב הוועדה גם לא קיבלה את עמדתי בעניין. זאת ההחלטה כרגע. בעניין השני אני מבינה שהנטייה היא לקבל את העמדה הזאת. עכשיו אנחנו רק צריכים למצוא דרך לנסח את זה. במסגרת מכסת קורסי הבחירה שתי שעות שנתיות במסגרת הכרת המוסד בפעילות חברתית התנדבותית.


אני מקריאה שוב: בתוכנית לימודים לתואר אקדמי במוסד יוקצו לסטודנט ששירת שירות מילואים ממושך במהלך לימודי לתואר במסגרת מכסת קורסי הבחירה 2 שעות שנתיות.

במסגרת ההכרה בפעילות חברתית התנדבותית.

במסגרת הכרת המוסד בפעילות חברתית התנדבותית לצורך - - -

לצורך קבלת נקודות זכות.

כמה שעות יהיו פעילות חברתית התנדבותית?

את זה הם יקבעו.

אנחנו קובעים בחוק כמה מילואים והם יקבעו כמה שעות.

כי זה הכל בא כדי לקבוע את המילואים, את זה כל מוסד יקבע כמה שהוא רוצה.

אני אתנדב יומיים ואקבל נקודות.

לא, יש פר"ח שאתה מקבל עבור זה מלגה, פעולה אחרת, יש עוד דברים.

בפעילות התנדבות אתה לא יכול להגדיר כי לכל דבר יש אופי אחר. בפר"ח אתה ביחד עם ילד שעתיים בשבוע. יכול להיות דברים אחרים שזה ימים שלמים. אנחנו לא יכולים לקבוע את זה בחוק.

למה לא מספיק לסיים את זה היכן שסיימת?

במסגרת הכרת המוסד בפעילות חברתית.

למה? "יוקצו לסטודנט ששירת שירות מילואים... 2 שעות שנתיות במסגרת הכרת המוסד בפעילות חברתית התנדבותית.

בסדר, זה היה נראה לי חסר.

אולי צריך לחשוב על זה אבל על פניו זה נראה בסדר.

צריך להוסיף את זה לדברי ההסבר שיהיה ברור שזה מתייחס לזה.

בהחלט.

אם כך בואו נצביע על זה. מי בעד? 3 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים, תודה רבה. תעבדו על זה ותביאו לנו משהו מוסכם חזרה, נשמח, תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00