PAGE
34
ועדת החוקה, חוק ומשפט

4.8.2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 635

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ג' באב התשס"ח (4 באוגוסט 2008), שעה 10:00

הצעת חוק ההוצאה לפועל (מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה) (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון-היו"ר

משה שרוני

אברהם מיכאלי

דוד רותם

זאב אלקין

אלחנן גלזר

דנה נויפלד – עו"ד, משרד המשפטים

דלית זמיר – עו"ד, משרד המשפטים

מאיר בינג – רפרנט ממשל ומנהל, אגף תקציבים, משרד האוצר

ד"ר פאבלו לרנר – עוסק בהוצאה לפועל

נסים אליאסף – מנהל מערך המחשוב, משרד הפנים

חוה ראובני – עו"ד, לשכה משפטית משדר התחבורה

לאה רקובר – עו"ד, יועצת משפטית, הנהלת בתי המשפט

אריה כהן – מנהל אגף ההוצאה לפועל

ענת ליברמן – עו"ד, סגנית יועמ"ש, הנהלת בתי המשפט

דוד מדיוני – ס. מנהל בתי המשפט

סורין גנות –עו"ד, לשכת עורכי הדין

נזיה חלבי – לשכת עורכי הדין

ויקטור פישר – עו"ד, ועדת הוצאה לפועל, לשכת עורכי הדין

דנילו דרמן – עו"ד, לשכת עורכי הדין

אליהו מלך – עו"ד, לשכת עורכי הדין

זוהר דוראני – ועד העובדים – הוצאה לפועל

דבי גילד – חיו – עו"ד, מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח

יהושע אייכנבאום – עו"ד, לשכה משפטית , בנק ישראל

חנה שני – פיקוח על הבנקים

דני וקס – עו"ד, איגוד הבנקים

רפי רוס – בנק לאומי

בני לרנר – עו"ד, מייצג את חברת ויזה –כאל

ולין צור – רכזת פרויקט ההוצאה לפועל בת"א

יחזקאל סיבק – עו"ד

בקי כהן-קשת – עו"ד, עמותת "איתך"

אפרת חנה קומט – עו"ד

תמי סלע

דורית ואג

יפעת שפרכר

הצעת חוק ההוצאה לפועל (מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה)

תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת

הכספים 2007), התשס"ז-2006

נשארנו עם מאגרי מידע וזמנים.

בפרק של מאגרי מידע יש סעיף שמדבר על מועדי תחילה מדורגים. קיבלנו מכתב מהנהלת בתי המשפט לגבי המועדים המשוערים בהם מאגרים כאלה ואחרים יוכלו להיות מקושרים עם המערכת. מדובר על מועד אחד של 6 חודשים. לפי המידע שקיבלנו הגופים שיוכלו להיות מחוברים הם הביטוח הלאומי, מרשם האוכלוסין ורשות הרישוי. באמצע שנת 2009, שזה בעצם משהו כמו שנה ממועד התחילה, רשם המקרקעין יהיה מקושר. בסוף שנת 2009 כונס הנכסים הרשמי, הבנקים, חברות אשראי וחברות הביטוח. אחר כך יש אפשרות להכניס בהדרגה את הפרטים האחרים בצווים של שר המשפטים ובאישור ועדת חוקה. יהיה מועד אחרון שעד אליו צריכים להיכנס כל המאגרים האחרים. מדובר ב-3 שנים. בשיחות עם משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט עלתה בקשה לאפשר איזה שהוא מנגנון גמישות בתוך הסעיף כך שבצו של השר באישור הוועדה ניתן יהיה להאריך באיזו שהיא תקופה של מספר חודשים כל אחד מהמועדים שנקבעו פה.

לוחות הזמנים האלה הם לוחות הזמנים שאנחנו יכולים לעמוד בהם. הדבר הזה מותנה בשיתוף פעולה מלא מצד הגורמים. הממשק הוא דו כיווני. הצפי שלנו הוא כזה שבתחילת שנת 2009 נוכל להשלים את הממשקים עם המוסד לביטוח לאומי, עם מרשם האוכלוסין ועם רשות הרישוי. ישנם דברים שנוכל לעשות בצורה ידנית, כמו רשם כלי טיס. יהיה הרבה מאוד מידע שנוכל לקבל דרך שע"מ. במידה וזה יתאפשר נוכל לקצר את לוחות הזמנים.

בשע"מ יש מערכת מידע מקוונת. המערכת הזאת היא מערכת שהייתם יכולים להתחבר אליה מחר בבוקר לו הייתה לכם הרשאה בחוק. האם אתם לא יודעים מה תקבלו משע"מ?

אנחנו יודעים מה נקבל משע"מ. נקבל את כל המידע מגופים ממשלתיים.

למה אני צריך לחכות עד תחילת 2009? למה אני לא יכול לקבל אותו מיום כניסת החוק לתוקף?

אנחנו צריכים שכל גוף וגוף יהיה מוכן שנקבל את המידע ישירות משע"מ.

הבנקים יכולים לתת לכם מחר. למה את לא יודעת לענות אחרי שביררת אצל כל גוף וגוף? הנייר הזה הוא נייר בלתי מספק בעליל. הוא לא אומר מה קורה שם. חשדתי בבנקים שהם מסוגלים, חשדתי בחברות הביטוח שהם מסוגלים. יכול להיות שהם לא מוכנים. זה שאת מספרת לי שרשם כל הטייס יביא את זה בטיסה אליכם זה נחמד. זה שרשם האניות יביא את זה אליכם זה חסר משמעות. לגביי משמעותי הראשון והשלישי ברשימה שלכם. הכוונה שלי היא לכל הגורמים הממשלתיים, הביטוח והבנקים. שני דברים לא הכנתם. אתם לא יודעים האם הם מוכנים לתת לכם ואתם לא יודעים במה זה תלוי. אנחנו לא יודעים מתי הם מוכנים לתת. אנחנו לא יודעים למה אתם לא מסוגלים לקלוט. אתם לא תקבלו תחילת חוק עד שאני לא אהיה רגוע לגבי איזה מאגרי מידע יש לכם. בכפוף לניירות האלה אני דוחה את הדיון בסעיף. אני רוצה לקבל תשובות.

יש לנו גורמים סגורים, שזה ביטוח לאומי, אוכלוסין ורישוי. יש רשימה ארוכה של גורמים ממשלתיים שאנחנו לא חושבים שאמורה להיות בעיה.

אנחנו לא דנים בזה עכשיו. האם אתם אומרים לי שאפילו אם הבנקים, חברות האשראי וחברות הביטוח נותנים לכם לא תהיו מסוגלים לקלוט?

כן.

אני חשבתי שזאת בעיה כלשהי וכשתבררו יהיה לכם החומר. אם אתם אומרים לי שעד תום 2009 אתם לא יכולים לקבל את החומר..

עד תום 2009 נוכל להשלים את הממשק.

אם את אומרת שאפילו אם הם יהיו מוכנים הממשק איתם לא יהיה מוכן עד 2009 , אז חבל לי על 4 הישיבות הקרובות. חבל לי לריב. לא אמרתי את זה היום. אני מוכן לצטט את זה ממתי שאמרתי את זה. אם אתם עונים לי שבתחילת 2009 אתם יכולים להמשיך להשלים את הממשקים יהיה טעם בהמשך הישיבות, אבל אם לא, אז אני לא שלם עם זה. יהיה קשה מאוד לשכנע אותי. מה שלמדתי זה שלחוק הזה יש הרבה מאוד מינוסים. הפלוס שלו זה שאפשר להפעיל אותו עם הממשקים. אל תענו לי את התשובה שאומרת שהממשקים עם ביטוח לאומי, מרשם האוכלוסין ורשות הרישוי פותרים את הבעיה. המסלול המהיר והמסלולים החלופיים נמצאים פה.

התחלנו לשבת על זה. אנחנו נשקיע את מרב מאמצנו לטובת הנושא.

זאת לא תשובה מספקת.

זה מה שאני יכול לייצר כרגע. קבענו ישיבה עם מנכ"ל משרד המשפטים. אנחנו נקבע עם הבנקים.

אני צריך תשובה עד לתאריך 10 באוגוסט.

איש לא פנה אלינו עד היום בנוגע לתחילת תיאום ממשקית. הערכה שלי שתוך 3 חודשים יהיה קיים ממשק היא הערכה לא גבוהה.

בסעיף הזה אני לא מוצא טעם להתקדם.

אנחנו לא מתחילים להתארגן לפני שיש חוק, משום שההוצאות הן מרובות לצורך ההתארגנות התפעולית. זה יכול לקחת 6 חודשים, זה יכול לקחת שנה. אין לי עדיין אומדן.

אתה לא אומר את זה לי, אתה אומר את זה למר מדיוני. לי אין מה להגיד. אני לא מוצא טעם לחוקק חוק לעוד שנה וחצי או שנתיים. אם מר וקס יגיד לכם שמהיום שהחוק נכנס לתוקף תוך שבועיים הוא נותן לכם את הנתונים זה סיפור אחר, אבל אם מר וקס אומר שמיום כניסת החוק לתוקף הוא צריך שנה וחצי זה סיפור אחר. את כל הנתונים הללו ירכז מר מדיוני וייתן לי תשובה עליהם. חוץ מכם צריכה לשכת עורכי הדין להתארגן. הם צריכים לבנות תוכנות מחשב. יש חברות שעושות את זה. למסלול המהיר הם לא צריכים. למסלול האחר הם צריכים. הם מדברים בשם הזוכים. הם צריכים לעבוד עם הממשקים האלה. הם צריכים לקבל מכם נתונים. הם צריכים לבנות תוכנה אחת או שתיים, או לפחות לאפשר קליטה. המערכת כולה לא תתחיל להתנהל אלא ביום שנגיד שיש חוק וחצי שנה לאחר מכן צריך להפעיל אותו.

אני לא חושב שהבעיה, כבוד היושב-ראש, היא רק באותם 3 גורמים שאתה אומר. כ60% מקרקעות המדינה מנוהלים על ידי מרשם לא פורמאלי, שזה מינהל מקרקעי ישראל. חלק גדול מתוכם לא רשום בטאבו. אני מזכיר את הנושא של תביעות בסכום קצוב, את הנושא של המסלול המקוצר. קודם עושים תכניות, רק אחר כך מנסים לחוקק חוקים. לא הפוך.

סיימנו בסעיף 22 שעוסק בנכסים שאין לעקל אותם. יש עוד כמה תיקונים עקיפים שקשורים לסעיף הזה. הראשון שבהם מופיע בעמוד 39, שזה התיקון העקיף לפקודת המסים (גבייה). התיקון בפקודת המסים (גבייה) מעגן את הפסיקה שכבר קבעה שגם בעיקולים מחילים את אותן הוראות שקובעות את הנכסים שאין לעקל אותם לפי חוק ההוצאה לפועל. זאת לא הייתה קביעה מפורשת וחד משמעית, לכן חשוב שזה יהיה בחוק. פנינו בזמנו לגורמים העיקריים שפועלים. לא קיבלנו התנגדות לעניין הזה, למעט הערה אחת של רשות השידור שסודרה. בעמוד 39 מוצע לתקן את פקודת המסים (גבייה) ולהוסיף נכסים המוגנים בפני עיקול. 11. "על עיקול לפי פקודה זו יחול הוראות לפי סעיפים 22 ו50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, בשינויים המחויבים".

המילים "שינויים מחויבים" זה סעיף סל. בסמים מסוכנים, בארגוני פשיעה לא כתבת את זה. למה שלא תכתבו כאן את השינויים המחויבים?

זה סעיף אחר. בעמוד 40 יש שורה של תיקונים. יש היום הוראות - בעיקר בחקיקה פלילית -שמאפשרות לחלט נכסים כחלק מסנקציה במסגרת הליך פלילי. אותן הוראות מפנות לסעיף 22 ואומרות שאין לחלט את אותם נכסים שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל כנכסים שאין לעקל אותם. שם הכוונה הייתה לצרכים חיוניים של החייב ובני משפחתו. פה הוספנו גם נכסים שהם לא צרכים חיוניים מובהקים אלא סוג נכסים שעשינו איזון בין הנזק שזה יגרום למשפחה ובין התמורה שתצא מהם. האיזון הוא לא אותו איזון כשאנחנו מדברים על חילוט הנכסים כאשר הם שימשו בביצוע העבירה, כמו לדוגמה מחשב. באותו סעיף שמפנה לסעיף 22 מיעטנו את הפיסקה החדשה שקבענו. "(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת ה-X הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי בצו, להוסיף לתוספת מחשב, מדפסת, מכשיר טלוויזיה או רדיו, טלפון נייח או נייד ומכונת כביסה.

מה מותר לחלט?

החוקים עד היום אסרו על חילוט אותם נכסים שמפורטים בסעיף 22. לא הוספנו, רק מיעטנו. אסור לחלט תשמישי קדושה, דברים שמשמשים לצורך עבודתו או צרכים חיוניים כמו בגדים, כלי מטבח, ציוד רפואי.

הכוונה הייתה לא לשנות את המצב הקיים.

לגבי פקודת המסים (גבייה) אני את 50(4) לא מוכן להכניס.

סעיף 50 זה סעיף שמונה סוגי נכסים שנמצאים אצל צד שלישי ואין לעקל אותם. מוצע להוסיף בסעיף 50 2 פסקאות. פסקה (5 ) קובעת שכספים שמגיעים לחייב לפי סעיף 38(ב) או (ג), שהכוונה היא לכספים שמיועדים לדיור חלופי, לא יהיו נתונים לעיקול אצל הצד השלישי. פסקה (6) מדברת על כספים שמגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון בשל מענק השתתפות בשכר דירה. הוספנו שם הוראה שמדברת על כך שגם הכספים שהגיעו לחשבון הבנק של החייב לא יעוקלו למשך תקופה של 30 ימים. יש חוקים מסוימים שמגינים על כספים אצל צד ג'. יש קוד שהבנק יודע שאלה סכומים שהגיעו ממשרד הבינוי והשיכון לצורך השתתפות בשכר דירה. נשאלה בזמנו השאלה אם להכניס הוראה כזאת. נטען אז שזה בעייתי מבחינה פרקטית כי כונסי הנכסים והזוכים הם רבים והבנק לא יודע ממי הוא קיבל את הכספים. אפשר לעשות את זה כך שזה לא יעבור דרך חשבון הבנק של החייב. זה רצוי. אם אני מעבירה את זה לחשבון הבנק של החייב אני לא יודעת למה הוא ישתמש בזה, האם לצורך דיור חלופי או לא. יש עדיפות לזה שההסדר יהיה בהעברה ישירה, לא דרך חשבון הבנק. בפסקה (5) לא הכנסנו את העניין הזה. יש הוראה שהוצעה על ידי איגוד הבנקים שאומרת להוסיף תוספת בפסקה (5). אני לא ראיתי מה היא מוסיפה.

בסעיף קטן (ב) ההוראה מדברת על היחס בין עיקול לצורך תשלום חוב מזונות לעיקול לצורך תשלום חוב אחר. גם בחקיקה אחרת שקובעת הגנה על נכסים שנמצאים אצל צד שלישי יש הוראה שאומרת שאם החוב הוא חוב מזונות ניתן יהיה לעקל את הנכסים האלה. המשמעות פה היא שאם זה חוב מזונות אפשר יהיה לעקל את הנכסים בפסקאות (1)-(4), אבל לגבי מה שהוספנו לא ניתן יהיה לעקל כיוון שזה מיועד לצרכים בסיסיים של מגורים. זה תואם את ההוראות האחרות בחוקים שעושות אבחנה בין הבטחת הכנסה לגמלאות אחרות שהן לאו דווקא לפי מצבו של החייב.

למה חבר הכנסת רותם לא רוצה שפסקה (4) תחול?

אני לא חושבת שיש מקום לעשות את האבחנה בין פקודת המסים (גבייה) להוצאה לפועל בעניין הזה. הכספים האלה חיוניים לחברי הקיבוץ גם אם ההליך מתבצע בהוצאה לפועל וגם אם זה לפי פקודת המסים (גבייה). אפשר לשאול את השאלה אם זה חיוני לחברים.

מכיוון שאני חושב שהוא לא חיוני הייתי מבטל אותו בחוק ההוצאה לפועל. אני לא רוצה להקים עלי את כל התנועה הקיבוצית שיבואו ויעשו לנו סיפור. מה שיש כבר יש. אני לא רוצה לתת להם עוד.

אתה לא נותן להם עוד, כי ממילא סעיפים 22 ו50 חלים גם על הליכים בפקודת המסים (גבייה). אנחנו לא חושבים שיש פה הרחבה אלא רק הבהרה בחקיקה.

אני מציע לך, חבר הכנסת רותם, שבהצעת חוק פרטית תטפל בסעיף 50 כמות שהוא. תטפל בו טיפול אמיתי.

עמדת הלשכה הייתה שלא צריכה להיות אפליה לטובת הגופים שמוסמכים לפעול לפי פקודת מסים (גבייה). זאת פקודה מנדטורית. לא יכול להיות שעל 100 שקל דוח חנייה של חבר קיבוץ יעקלו משכורת, כאשר על חוב שהוא לא משלם שכר דירה לא יעקלו לו משכורת. זאת אפליה פסולה. מכפלת הסכום של שכר עבודה במספר החברים צריך להיות לגבי חברים בגיל העבודה. יש חברים בני 80 שאין להם משכורת. אי אפשר לעקל להם.

אנחנו לא עוסקים בסעיף הזה.

ההסתייגות של חבר הכנסת רותם אומרת להוסיף בסעיף (4) שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל לבחון אם הכספים האלה נדרשים לצורך הצרכים החיוניים של הקיבוץ. זה מתייחס לחוק ההוצאה לפועל ולפקודת המסים (גבייה).

כשדנו בוועדת הכלכלה בסעיף הזה רצו לבדוק את הנושא של סיוע בשכר דירה של משרד הביטחון עם רשויות מקומיות.

את זה בדקנו.

בדקנו את זה. כשמשרד הקליטה נותן סיוע הוא עושה את זה דרך משרד השיכון. משרד הביטחון וצה"ל נותנים סיוע שהוא לאו דווקא מותנה במצב כלכלי, כמו למשל חייל בודד, חייל נשוי. לא מתאים להכניס את זה דרך כאן. לגבי רשויות מקומיות אין משהו שיטתי. אמרו לנו שזה הולך דרך המזכיר. גם שם זה לא תמיד בגלל מצב כלכלי, אלא יש כל מיני דברים נקודתיים שמתרחשים באותה רשות מקומית. בכל המקומות שבדקנו זה לא התאים למשהו שיטתי שקבענו כאן.

מי בעד סעיף 40 כמות שהוא?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

מי בעד סעיף 42?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – 1

אושר

אני מבקש הסתייגות.

מי בעד סעיף 43?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – 1

אושר

מי בעד סעיף 44?

ה צ ב ע ה

בעד - רוב

נגד – 1

אושר

מי בעד סעיף 45?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – 1

אושר

מי בעד סעיף 46?

ה צ ב ע ה

בעד - רוב

נגד – 1

אושר

אנחנו מגיעים לסעיף 50.

אני מציע שבמקום שיהיה כתוב "כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים", יהיה כתוב "כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ אם שוכנע ראש ההוצאה לפועל שהכספים מיועדים לצרכים חיוניים של חברי הקיבוץ".

אני תומך במהות של ההצעה הזאת, אני רק חושב שזה לא הוגן לתקן תיקון כזה בלי להזמין את הגורמים הרלוונטיים. במקרה הזה אני מציע שנגיש יחד הצעת תיקון לחוק, לא נעשה את זה מכאן.

אנחנו באים עכשיו ואומרים שאנחנו מחילים את סעיף 22 ו50 בפקודת המסים (גביה). אנחנו יכולים לבוא ולומר שנחיל את סעיף 50, למעט פסקה (4).

כיוון שפקודת המסים (גבייה) קיימת אני לא מעוניין לגעת בה.

סעיף (ד) הוצאו מספר צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, חםע בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול כספים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיפים קטנים (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש על מנת להבטיח שאיסור העיקול לא יחול בפועל על כספים בסכום גבוה יותר מזה שנקבע לפי הוראות סעיף זה.

אני מתכוון להכניס לסעיף קטן (5) את התוספת שביקשו מאיגוד הבנקים, רק אני מציע להוסיף אתה המילה "לרבות" כדי להיות רגוע.

מהנוסח כפי שהוא רשום משתמע שכאילו הכספים יהיו פטורים מעיקול רק אם הוא חויב על ידי בית המשפט או הרשם. הזדמן לי השבוע להיתקל במקרה שכונס נכסים בא מיוזמתו ואמר שהם לא רוצים להגיע לבית משפט או להוצאה לפועל אלא הם נותנים הסדר חלופי. במקרה הזה הכספים לא יהיו מוגנים כי אין החלטה של ראש הוצאה לפועל.

אלה לא כספים שמגיעים לפי סעיף 38.

בשביל מה צריך את זה?

מוקדם להצביע על הסעיף הזה. אנחנו לא יודעים אם יחייבו או לא יחייבו את הזוכה. מי שדואג לדיור חלופי זה כונס הנכסים, לא הזוכה.

היו"ר מנחם בן-ששון"

אם בסעיף 38 נצליח למצוא פתרון סביר אפשר יהיה להוריד את הסיפא.

סעיף 50 מתייחס לצד שלישי. סעיף 38 לא אומר שום דבר. הוא אומר לפי מה שראש ההוצאה לפועל יחליט.

זה יכול להגיע מהזוכה או מכונס הנכסים.

מר וקס, לא תקבל את הסיפא עכשיו. אנחנו מצביעים על סעיף 38 בלי הסיפא. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת רותם?

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – רוב

לא אושרה


מי בעד סעיף 50 כהצעת הוועדה?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – 1

אושר

אנחנו עוברים לתיקון סעיף 45ב. הסעיף היום מדבר על עיקול אצל צד שלישי שהוא קופת גמל. מכיוון שקופות הגמל היום מנוהלות על ידי חברות מנהלות, אז העיקול אצל צד שלישי יכול להיות דרך החברה המנהלת. הסעיף בנוסח המתוקן שלו יאמר שחברה מנהלת רשאית להודיע למנהל בתי המשפט כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות גמל שבניהולה, לגוף שנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן הגוף המתפעל). הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי אחד המציעים בקופות הגמל שבניהולה או מועד שהגיעה ההודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת. מוצא צו העיקול על המען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב המוצעים בקופות הגמל שבניהולה.

אני אצטרך לקבל מכתב על כך שהדבר מתוקן. את הגיבוי אי אפשר לרשום בחוק. אני רוצה לקבל הודעה על כך שהמהלך הזה נעשה.

אם מנהלים מחשב אחיד אפשר לחסוך ולשלוח לכתובת אחת כדי לחסוך עשרות עיקולים. צריך לאחד את זה כדי למנוע את ריבוי הליכי הסרק ואת הוצאות הסרק.

יש בעיה גדולה. הכסף הגדול נמצא בקופות הגמל. יש בעיה לעורכי הדין ולזוכים לבוא ולממש את הכסף הזה, זאת מכיוון שהוא לא מועבר היום במדיה. ישנה תקנה שאומרת שכל גוף שרוצה לבוא ולהתחבר צריך להגיש בקשה לצורך התחברות במדיה. אנחנו קיבלנו רשימה מעודכנת מהאוצר. דאגנו להעביר ללשכת עורכי הדין רשימה מעודכנת של כל הגורמים החדשים. צריך להבין שלא כולם עדיין עברו. צריך לעשות עבודה גדולה בכל הנושא הזה.

למה אי אפשר אגב החוק הזה לעשות את זה?

אותו גורם צריך לפנות ולבקש להתחבר למדיה, כי אם לא הוא יקבל אותו ידנית.

אני אבקש שכשתתנו לי דין וחשבון על כך שנעשה הממשק הזה תציינו איך אנחנו יכולים את אותם פירורים שנמצאים אצל חברה מנהלת אחת לרכז תחת קורת גג אחת.

השאלה היא מעבר לעניין של הוצאה לפועל. החברה מנהלת כמה קופות גמל.

45ג זה סעיף חדש שמאפשר בתיק מזונות ליצור עיקול שמתחדש במהלך תקופה של שנה. העיקול אצל צד שלישי תופס היום ל-3 חודשים. פה רוצים להקל. יש פה הוראה שמאפשרת בתיק מזונות להטיל עיקול מתחדש ומתעדכן לפי הסכום המעודכן של חוק המזונות למשך שנה. זה קצת שונה לגבי המשכורת אצל המעסיק. זה מתבצע בחלק מהלשכות גם היום. יש פסיקה מסוימת שמתייחסת לפרקטיקה הזאת. פה זה מעגן את זה בצורה מפורשת לגבי עיקול של כלל הנכסים שנמצאים אצל צד שלישי.

45ג(א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, מידי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל (1) לצוות על עיקול משכורתו של החייב, המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מידי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מידי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור (2) לצוות מידי אותה תקופה, על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסוים מכנסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידיו תוך שנה מאותו יום, וזאת בהתאם לגובה החוב המעודכן בתיק, ובלי צורך בבקת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת. (ב) הוראות פרק זה יחולו בשינויים המחויבים, גם על עיקול כאמור בסעיף זה.


הייתה הערה לגבי כך שצריך להפנות לפסק מזונות לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). זה הועלה כטענה פרוצדוראלית, אבל זאת טענה מהותית. ההפניה לחוק עצמו היא לא נכונה בעיני כי יש פסקי מזונות שהחוק לא חל עליהם. היום חוק ההוצאה לפועל נותן עדיפות לחוב מזונות כלפי המשפחה הקרובה , שזה ילדי בני הזוג, ילד שהוא קטין, בן זוג או הורה. יש פסק מזונות שהוא לטובת קרובי משפחה אחרים, שזה בנסיבות שבהן אותו קרוב משפחה במצב מאוד נזקק ולאדם שאותו מחייבים יש יכולת לשלם ואין מישהו אחרי שחייב על פי חוק אחר לשאת במזונות שלו. לפסקי המזונות האלה חוק ההוצאה לפועל מתייחס כמו חוב אחר, הוא לא נותן להם עדיפות. העדיפות מתבטאת בסנקציות יותר קשות, כמו מאסרים. גם פה נותנים כלים יותר אפקטיביים לעיקול חוב מזונות כלפי המעסיק וכלפי צד שלישי. השאלה היא אם לתת עדיפות בחוק ההוצאה לפועל על כל פסקי המזונות, או להישאר עם המשפחה הגרעינית כמו שזה היה עד היום.

מהניסיון שלי בשטח ה90 יום תופסים כאשר אין מה לעקל. כשיש מה לעקל זה נשאר כל עוד יש נכסים. הסעיף הזה הוא מיותר, כי אם קיימת משכורת ויש עיקול ממילא זה עד הודעה חדשה. לא צריך לחדש עיקול מידי 90 יום.

זה על חוב חדש.

יכול להיות שבמזונות החיוב הוא מידי חודש והוא כל פעם הופך להיות חיוב חדש.

אנחנו לא נרחיב את מה שקיים היום. מי בעד סעיף 45ב?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

פסקי דין למזונות לילדים לא מסתיימים ברגע שהילד נהייה בן 18. בדרך כלל הם גולשים עד שהוא מסיים את לימודיו בבית ספר התיכון. יכולה להיות פה תקלה מאוד חמורה.

איך פותרים את הבעיה?

פסקי הדין של מזונות על פי פסיקת בית המשפט העליון מוארכים עד שהילד מסיים את שירות החובה שלו.

צריך לעשות פה איזה שהוא איזון.

היום זה עד גיל 21. הם לא עשו את זה במסגרת קטין. אני לא יודעת איך מתייחסים לזה בהוצאה לפועל, כי החוק מדבר על קטין.

איך היית מנסה לנסח את זה כאן?

כשאומרים מזונות המגיעים מן החייב זה אומר שיש פסיקה.

האם השעבוד למילה "מגיעים" מספיק?

אני לא חושבת.

בצד המילים "לילדו הקטין" אפשר לכתוב את המילים "גם לאחר בגרותו על פי פסק הדין של בית המשפט".

לא כותבים את זה בחוק.

הפתרון הוא להגיד לעניין זה קטין, לרבות פסק מזונות לטובת ילד עד גיל 21.

זה נראה סביר.

אני מעדיפה לבדוק את זה.

איך שהילד מסיים את הצבא החייב מגיש בקשה להקטנת הקרן לראש ההוצאה לפועל. החייב דואג לזה כי זה מכיסו. בעניין הזה יש להסיר דאגה.

כאן יישאר לילדו הקטין. מי בעד סעיף 45ג?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

אנחנו בתיקון סעיף 48. השארנו את ההוראה שאומרת שלעניין ההוצאה לפועל דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.

זה רזה יותר ממה שהיה לנו בנוסח המקורי.

תיקון סעיף 58 לחוק הוא אותו תיקון. אלה סעיפים של הדיונים השיפוטיים בפני ראש ההוצאה לפועל. מחקנו את דרך ההמרצה.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

עברנו לפרק של ההגבלות. סעיפים 66א עד סעיף 66ד. סעיף 66א. רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל על חייב הגבלה אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין בהתחשב בהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש; (1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, מלהחזיק את דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו.

(2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;

(3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(4) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לעניין זה דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע בתקנות, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה; זאת הוראה שתואמת את ההוראה שקיימת לגבי חייב מוגבל באמצעים. גם שם משתמשים במגבלות האלו. בזמנו הייתה הערה שעלתה מצד הארגונים. הוועדה לא קיבלה את זה. אחרי שיחות עם עוד גורמים הצעתי איזו שהיא הערה. יש הבדל בין מצב שבו אדם מיוזמתו מודיע על סיום החוזה עם חברת כרטיסי האשראי, ובין מצב שבאופן סטטוטורי החוזה שלו איתם מופסק. ההצעה אומרת כך: לא יראו את ההגבלה כסיום חוזה בהודעת החייב לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל סיום החוזה בהודעה מטעמו, למעט תשלום בעד פרעון מוקדם של הלוואה שקיבל הלקוח מהמנפיק באמצעות כרטיס החיוב, אם נקבע בחוזה תשלום כאמור. (5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" – כהגדרתו בסעיף 69ד(ב); (6) הגבלת החייב מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב (גרסאות חלופיות מוצעות: לרבות מחמת נכות או מטעמי בריאות הנוגעים לחייב או לבן משפחה התלוי בו/ מחמת נ כות, מטעמי בריאות או מטעמים אחרים) עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי תשלום אגרה;

ל66א אין כמעט משמעות אם אנחנו לא יודעים איזה סכום ואחרי איזו תקופה.

הוסיפו בזמנו בדיון את החובה של משרד המשפטים לחזור עם הוראה שמבהירה שהמשמעות של הגבלה על אחזקת רישיון היא לא כמו פסילת רישיון.

החובות הן לא רק בגין הלוואות. אפשר לקחת כדוגמה לקוח שביצע עסקת תשלומים. יש חובות רבים בכרטיס. הדבר הזה צריך להיחשב כהחזרת כרטיס המנפיק. בהסכמים בין הלקוח למנפיק הכל כתוב, הכל ברור. מה שהפריע ובשבילו עשו את כל התיקון הארוך זה המקרה שבו לקוח קיבל הטבה כלשהי ועכב ביטול הכרטיס לפני המועד הוא צריך להשיב את ההטבה. כאשר לקוח מחזיר כרטיס כל ההלוואות יכולות לעמוד לפירעון מידי. עם זה כולם מסכימים. לא שחברות כרטיסי אשראי עושות את זה .מותר להן על פי ההסכם. כל העסקות שהוא אמור לשלמן עומדות לפירעון מידי. לרוב עושים את זה במועד החיוב הקרוב. לקוח מצטרף למועדון של המשביר מחסני אופנה. הוא מקבל תלושים בשווי 300 שקלים בתנאי שהוא יחזיק את הכרטיס לפחות שנה שלימה. אם הוא מחזיר את הכרטיס לא בתום השנה מחייבים אותו ב300 השקלים האלה. זו המחלוקת היחידה שנמצאת על השולחן. השאלה היא מדוע חברות כרטיסי האשראי צריכות לשאת בזה. זה הנושא היחיד שיכולה להיות בו איזו שהיא מחלוקת.בשאר הדברים ברור שאין מחלוקת.

המחלוקת בינינו היא הלוואות שפירעונן הגיע ואני רוצה להטיל אותן על החייב אבל אני מפחד שאם נפיל עליו את המעמסה הזאת אני לא ארוויח כלום מצד הוצאה לפועל.

התיקון שהצעתם אומר שחברת כרטיסי האשראי רשאית להעמיד לפירעון מיידי את ההלוואה. מהניסוח אפשר להבין שלא ניתן בעסקאות התשלומים ובעסקאות הרגילות. את זה צריך לפתור.

הסעיף קובע שהפסקת ההתקשרות נחשבת כהודעה. בנסיבות האלה ברור מאליו שהמנפיק רשאי להמשיך ולגבות את כל העסקאות בתשלום נדחה. כמובן גם את עסקאות התשלומים. הסיפא מתייחסת אך ורק לתשלומים שהם עכב סיום החוזה. זה נכון שאין היום עמלה או תשלום מסוים שנקבע כתשלום על סיום החוזה. זה נכון שהתשלומים הרלוונטיים הם אותן הטבות שנקבעות כדי לכבול את הלקוח להתקשרות של שנתיים או שלוש. אנחנו סבורים שהסעיף כמו שהוא מנוסח היום הוא סעיף שפותר את הבעיה של עסקאות בתשלום נדחה ועסקאות קרדיט. יש לטפל באותם תשלומים שהם תשלומים שאנחנו חושבים שלא מוצדק לגבות אותם מהחייב בנסיבות שבהן כופים עליו את הפסקת ההתקשרות. מדובר במאות שקלים. לפעמים אנשים מחזיקים יותר מכרטיס אחד. זה יכול להגיע למאות שקלים.

את אומרת שהניסוח שהציע מר לרנר לא יענה על הבעיה אלא יטיל עול נוסף.

גם כשהחייב מודיע על הפסקת התקשרות ברור מאליו שהמנפיק ממשיך לגבות את העסקאות בתשלום נדחה. ההתחייבויות שהוא יצר ממשיכות.

הניסוח מאוד בעייתי.

אני מניח שאם נכתוב את המילים "עמלת פירעון מוקדם" זה יענה על הדרישה.

הסעיף הזה אומר שאסור לי לקחת גרוש חוץ מעמלת פירעון מוקדם על הלוואות.

הלקוח או המנפיק מסיימים את החוזה בהודעה שהם מוסרים אחד לשני. זה נכון שהלקוח חייב לשלוח את הכרטיס למנפיק. הסיפא מגבילה אך ורק את התשלומים שנקבעו בעד סיום החוזה.

זה לא מה שכתוב.

אנחנו רוצים שהאדם ימשיך להחזיר את חובותיו. אנחנו לא רוצים שהוא ישלם את חובותיו בבת אחת. חשוב לנו שהוא לא יהיה חייב בכל מיני התחייבויות שהוא קיבל בגין הפסקה מיידית, כי אני זה שמפסיק לו את זה .

לעניין העמדת כל ההתחייבויות שלו לפירעון מיידי. לא נראה לי הגיוני למנוע מהזוכה את האפשרות להעמיד את ההלוואות לפירעון מוקדם, כי אז אני הופכת אותו לנושה נדחה אל מול נושים אחרים שיכולים לבוא עכשיו. האדם נמצא בקשיים כלכליים. אני צריכה לאפשר לחברת האשראי, שאין לה חוזה איתו, לפעול לפי ההסכם ולגבות. זה לא נכנס פה.


לעניין הגדרת הניסוח. אפשר לומר שתשלום כלשהו בשל עצם סיום החוזה בהודעה מטעמו. החובות הם לא בשל עצם סיום החוזה, אלא עסקאות שלו. יש תשלומים שהם בשל עצם סיום החוזה בהודעה מטעמו. זה הדבר שהוועדה מעוניינת למנוע להטיל עליו.

ההגבלה הזאת יותר מידי קיצונית. אני מעדיף לתרגם את זה למצב של הקפאת זכויות. המטרה של ההגבלה שהוא לא ימשיך ליצור עוד חובות.

האם יש דבר כזה בדיני כרטיסי אשראי?

יש יחסים חוזיים בין לקוח לספק.

יש דרך להקפיא?

יש אפשרות שהמנפיק יקפיא את הכרטיס אם הוא חושש שהחייב לא הולך לשלם את החובות שלו. זאת אפשרות זמנית. אני לא חושבת שזה פותר את הבעיה, כי גם כך הוא ייחשב כאחד שסיים להשתמש בחוזה לאותם תשלומים והחובות שאנחנו מדברים עליהם. מבחינת החוזים עם המנפיקים זה לא פותר את הבעיה. אני לא יודעת איך זה פותר את הבעיה של עסקאות בתשלומים שהוא לא יכול להיות מחויב בהם כי הכרטיס שלו לא בתוקף.

אם קיים דבר כזה של הקפאת כרטיס ברור שאת כל החובות הקודמים הוא חייב לשלם.

יש אפשרות כזאת. זה אומר שהכרטיס לא פעיל והלקוח לא יכול לעשות בו שימוש.

כאשר דנו בבעיות של כרטיס אשראי במדינות אחרות הרעיון היה למנוע את ההתדרדרות, כלומר מה שהיה היה ומכאן והלאה הוא לא יוכל להמשיך לצבור חובות. יכול להיות שהמנגנון של חבר הכנסת מיכאלי עולה בקנה אחד. השאלה השנייה היא ב66ב.

אם אני לא אעמיד לפירעון מיידי אני לא אוכל לתבוע את החוב שלי, אני לא אוכל לפנות לכונס, לפנות לנאמן בפשיטת רגל. חסימת כרטיס זה דבר אפשרי. הבעיה היא שחסימת כרטיס לא עוזרת במקום בו לקוח עושה עסקה בכרטיס שאינה עולה לאישור של המנפיק.

תעבירו במערכת שכל כרטיס כזה שעובר יבוטל.

זה בלתי אפשרי, משום שיש מגבלת זיכרון. בתי העסק הקטנים והבינוניים אינם יכולים להרשות לעצמם מצב שבו כל עסקה תעלה לאישור. מדובר בהרבה כסף. זה שכרטיס חסום זה טוב לרוב השימושים אך עדיין ניתן לעשות בו שימוש במקרים מסוימים. אני צריך את סיום ההסכם, כי אז הוא מחויב להחזיר את הכרטיס. אני צריך את החזרת כרטיס אלי.

שכנעת אותי.

אני מציע שלעניין זה דין הגבלה כדין החזרת הכרטיס על ידי הלקוח למנפיק. הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע בתקנות. יראו במועד קבלת ההודעה את מועד החזרת כרטיס החיוב על ידי הלקוח למנפיק.

מה שאתה מציע זה להישאר עם הרישא ולוותר על הסיפא. אנחנו מעדיפים שייכתב שעניין זה כדין סיום חוזה . ממילא זה אומר שהוא צריך להחזיר את כרטיס האשראי.

הטרמינולוגיה המקצועית שקשורה למערכת היא החזרת כרטיס.

המשמעות של מה שמציע עורך דין לרנר זה שעל אותו חייב שלא מחזיר את הכרטיס המגבלה הזאת לא תחול.

הוא יכול לחייב אותו להחזיר.

במקרה שמישהו יסרב להחזיר את הכרטיס כל מה שחוקקתם פה לא יחול עליו. אני לא רואה את החייבים ממהרים לשלוח את הכרטיס למנפיק.

יש הוראות לגבי חייב מוגבל באמצעים ולגבי חייב בפשיטת רגל שכאשר מגבילים את האפשרות להשתמש בכרטיס אשראי רואים את זה כסיום חוזה בהודעת החייב. יש הבדל בכך שמוגבל באמצעים מבקש להיות במעמד הזה. זה לא כמו כאן שזה מוטל עליו בלי שהוא רצה להיכנס לסטטוס הזה. בפשיטת רגל יש בחינה יותר כוללת של המצב ושיקול דעת אחר של העוסקים בפשיטת רגל. כאן זה יהיה משהו שעלול להיות יותר במאסות לגבי חייבים יותר סטנדרטים. יש הצדקה להגן קצת יותר מפני הסתבכות עתידית. לשנות את הנוסחה המקורית של מה זה אומר הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב רק בחוק הזה זה יהיה מוזר. אני לא יודעת מה בחוזים של חברות כרטיסי אשראי כתוב כשאנחנו אומרים שאדם חייב להחזיר את הכרטיס. אולי זה מטיל כל מיני דברים שכרגע לא עומדים בפנינו. לא הייתי רוצה לשנות את הנוסחה מסיום חוזה להחזרת כרטיס.

החוק עדיין שומר על זכויות חברת האשראי לנקוט נגדו בכל ההליכים האחרים.

זה לא פוגע בזכות של חברת האשראי או של הזוכה לבוא ולדרוש את ההלוואות בפירעון מיידי, בפרט אם מדובר בסכומים שהם בשל עצם סיום החוזה בהודעת החייב.

מה היה קורה אם היינו מוחקים מהמילה "לעניין" עד המילה "לחייב"?

אני בעד בהירות חקיקתית. מחיקת המשפט השני תהיה גישוש באפלה.

לעניין ההשוואה לפשיטת רגל ולחייב מוגבל באמצעים. הרציונאל של ההגבלה שונה לחלוטין. בפשיטת רגל ובחייב מוגבל באמצעים זה הולך באופן סימולטני יחד עם החזק כחייב מוגבל באמצעים. אין חשבון בנק. זה עסק מת. פה המטרה של ההגבלה היא מטרה שלא חופפת. הסעיף הזה הוא בסיס להתדיינויות אין סופיות. אם שואלים אותי באופן אישי כמי שמייצג גם חייבים וגם זוכים, אז הגישה הפרוספקטיבית שמשתמשים באופן נקודתי בהגבלה הזאת היא הגישה הנכונה. הניסוח צריך לפרוט את זה לפרוטות. כיוון שהרציונאל של הפעלת הסעיף הוא שונה צריך לאפשר את הפירעון. אני לא יודע איך זה יתחבר עם ההגדרות של חוק כרטיסי חיוב. צריך לאפשר את המשך הפירעון השוטף של ההלוואות. ראש ההוצאה לפועל אמור לקחת את זה בחשבון במסגרת ההוצאות השוטפות של החייב. החייב אמור לדווח לו. הוא אמור לקבל את המידע הזה ממאגרי המידע שיזרימו לו את המידע הזה. זה עוד נתון. כך אתה מאזן בין חוסר הרצון לגרום לחייב לקרוס לתוך תביעה חדשה ובין חוסר הרצון לאפשר לחייב להגדיל את מעגל החובות שלו. אין דרך אחרת.

הבעיה שלי היא שמכניסים לי את המילים "סיום חוזה כרטיס חיוב" בתוך חוק. הבעיה שלי היא שניתן לפרש את המילים האלו כאילו החוק ברגע זה מפקיע חיובים.

אין שום התערבות בהסכם גופו. אפילו כתוב פה בצורה הכי מפורשת שזה לא מתערב אלא זה כמו שהחייב הודיע. אם אתה כותב שיראו את זה כאילו החזרת כרטיס, אז אני לא יודעת מה המשמעות. יכול להיות שפה אנחנו מתערבים בהסכם. יכול להיות שאנחנו אומרים שהוא חייב להחזיר את הכרטיס וההסכם ממשיך לחיות. הסעיף הזה מגן עליכם יותר. הוא נכון.

מה שלא נדון פה זה הוויכוח אם נכון יהיה לבוא ולומר שהוראות מסוימות בהסכם, הוראות שהמשמעות שלהן זה תשלום עכב ביטול החוזה עצמו לא יחולו במקרה כזה של כפייה. פה יש את הויכוח. אנחנו חשבנו בהתחלה שיש התערבות קצת יותר גדולה בחופש החוזים.

אני חושב שאנחנו פוגעים בחייבים בצורה בלתי מידתית. בלעורר את הסוגיה הזאת של הגבלה אנחנו יוצרים חוב שהוא לא ציפה לשלם אותו. כל מערכת היחסים בינו לבין חברת האשראי תכביד על המצב שלו פי כמה יותר.

בוודאי לא התכוונו לזה.

לא יכול להיות שבגלל שהגבלנו את כרטיס האשראי שלו הרענו את מצבו פי כמה יותר ממה שהיה.

תמחקו את הסיפא.

לפי גישת חברי הכנסת צריך לעבות את הסיפא ולקבוע שבמצב כזה אי אפשר להעמיד את החיובים העתידיים לפירעון מיידי.

פוגעים בזכות הקניין שלי . זה לא לעניין.

לכן לא הכנסתי את זה בזמנו. חשבתי שזה מעמיד את חברת האשראי מול נושים אחרים בבעיה.

אני מסכימה עם מה שאמרה נציגת משרד המשפטים לגבי הפרשנות של סיום החוזה. אני לא רואה איך אפשר לקבוע שסיום החוזה יהיה משהו אחר בניגוד למה שכבר כתוב היום בחוק כרטיסי חיוב.

לעניין החשש שעלה כאן מפני העמדת עסקאות לפירעון מיידי. לראש ההוצאה לפועל יש סמכות לשיקול דעת מתי להטיל את המגבלה הזאת. יכול להיות שאם הוא יבין שכתוצאה מזה הרבה מאוד עסקאות יעמדו לפירעון מיידי הוא יוכל לאזן.

החשש שלי הוא שיפעילו את המהלך הזה כמהלך אוטומטי. כשמהלך אוטומטי מופעל שיקול הדעת הוא שיקול דעת של מכונה ,לא שיקול דעת של אדם. אני רוצה את שיקול הדעת של ראש ההוצאה לפועל. את הדבר הזה הייתי רוצה לצרף. צריך להסב את תשומת ליבו של ראש ההוצאה לפועל שאם הוא מפעיל את סעיף 4 זה צריך להיות עם שיקול דעת נוסף.

אפשר להוסיף איזו שהיא סיפא שאומרת שההגבלה לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שיהיה בכך להכביד על החייב הכבדה של ממש בשל פירעון מיידי.

אחד מהדברים כשבוחנים היום את היכולת של משלם חובות זה אם יש לו כרטיס אשראי. אני לא פוחד שיבוטל הסעיף הזה.

יש את הרישא שהוחלט לא לשנות אותה.

נשאיר את זה כך.

היו פה שני תיקונים לנוסח שמופיע. תיקון אחד התייחס לתשלום כלשהו בשל עצם סיום החוזה בהודעת החייב. תיקון שני הוא למעט עמלת פירעון מוקדם. הייתה הצעה להוסיף שהגבלה זאת לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שיהיה בה כדי להכביד על החייב הכבדה של ממש בשל העמדת חובות שהתחייב בהם לפירעון מיידי.

אני מציע להוסיף שעל רשם ההוצאה לפועל לבחון הגבלה זו לאור חובות קודמים.

איך הוא יכול לבחון את הדבר הזה?

אני מאוד רוצה בסעיף הזה. אני חושב שזה סעיף אפקטיבי. אני חושב שכשאנחנו חוסמים לאדם את כרטיס האשראי זה דבר שמציק לו. הוא לא יכול לעשות חובות נוספים. הסעיף מנוסח עכשיו בצורה בלתי אפשרית.

אני לא חושבת שהסעיף מנוסח בצורה בלתי אפשרית. יכולה להיות פה הכבדה על החייב כתוצאה מהפירעון המוקדם של ההוראות. הסיפא היא שאלה נפרדת. היא לא לובנה לגמרי. אנחנו התנגדנו לה. הסעיף הזה הוא סעיף שכבר קיים בהרבה מאוד מקומות אחרים. נכון שכאן זה כפוי. מהבחינה הזאת יש פה החמרה. ההגבלות האלו היו כמענה לביטול המאסרים. אני אשמח ששיקול הדעת של ראש ההוצאה לפועל יישאר ברישא של אחד הנוסחים. אף אחת מההגבלות לא צריכה להיות מוטלת ללא שיקול דעת.

אני מציע שבסעיף (4) לא נוסיף את כל ההטבות, אבל כן נוסיף שזה יהיה תוך מתן תשומת לב של רשם ההוצאה לפועל לחובותיו האחרים.

אני מוכן להשאיר את זה לתקנות.

לזה אני מסכים. בתקנות ייכתב שאי אפשר להטיל עליו את החובות בגין מתנות שהוא קיבל ביום שהוא הנפיק את הכרטיס. דבר שני שאפשר יהיה לכתוב בתקנות זה שרשם ההוצאה לפועל ישים לב לחובות האחרים למנפיק.

לגבי סיטואציות שלעניינן לא יראו את ההגבלה כסיום חוזה אני חושבת שאפשר לומר ששר המשפטים רשאי לקבוע מקרים שבהם לא יראו את ההגבלה כסיום חוזה. זה דבר שרצינו לקבוע אותו כאוטומטי. אם רוצים להבנות את שיקול הדעת זה דבר שצריך להיות בחוק. את זה אנחנו לא מעבירים לשר, אנחנו רוצים שראש ההוצאה לפועל יבחן. אפשר להגיד שזה במסגרת שיקול הדעת הכללי שלו.

זה מספק אותי.

(4) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לעניין זה דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע בתקנות, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות במקרים ובמצבים שלעניינם לא יראו את ההגבלה כסיום חוזה בהודעה מטעם החייב.

הקושי נובע מכך שרצינו למנוע מהחייב להמשיך ליטול על עצמו התחייבויות. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מטילים חיוב חדש על החייב כתוצאה מהפירעון המוקדם.

הוא לא חדש. הוא כבר התחייב בו.

צריך למצוא פתרון כך שהתחייבויות שהחייב קיבל על עצמו ומתקיימות, כמו עסקאות בקרדיט שהוא מקיים אותן, תמשכנה לחול כאילו לא קרה שום דבר. זה כולל גם הלוואות. אנחנו נמצאים פה באיזה שהוא שלב ביניים שהוא לא נפל לגמרי, הוא מתנדנד.

בשלב הביניים אני לא אוכל לעשות שום דבר.

אני מציע להוסיף בסיפא של הסעיף שהרשם יביא בחשבון את התחייבויותיו של החייב למנפיק.

בהפעלה של ההגבלה מחמירים את מצבו של החייב. אני רוצה שהרשם ייקח את זה כנתון חובה, לא כשיקול דעת.

זה לא פרקטי. צריך להשאיר את זה כמו לגבי חייב מוגבל באמצעים וכמו בפשיטת רגל. אחרי שמטילים עיקולים במדיה ממילא החשבון מוגבל.

פסקה (4) יורדת.

זה בעייתי מאוד מבחינת התפעול של זה במשרד הפנים. זה ייפגע בשירות שאנחנו נותנים לאנשים. כל הויכוחים יהיו בתוך משרד הפנים. אנחנו מוציאים בשנה כ800 אלף דרכונים. אנחנו עושים 300 הארכות של דרכונים. התורים הם מאוד גדולים. אני מציע להוריד את סעיף (1).

עמדתנו הייתה ונשארה שזאת זכות אישית לעומת זכות רכושית. אנחנו חושבים שרישיון נהיגה צריך לשקף את כושר הנהיגה. כל זמן שפושעים רשאים לנהוג כך אנשים שהם לא בסדר מבחינת חובות רשאים לנהוג. אנחנו רוצים לחזור למתכונת שהייתה בהצעת החוק הממשלתית כמו שהיא הוגשה לגבי עיכוב חידוש. זה מרתיע גם אם זה יבוא בעוד תקופה. יודע המרכז לגביית קנסות לספר שאנשים על עיכוב חידוש ממשיכים לשלם.

תוכלו להגיש הסתייגות.

אנחנו נגיש הסתייגות אם הסעיף יעבור.

אני מציע לא לקבל את ההמלצות של שני המשרדים. אני חושב שהממשלה יכולה לדבר בפה אחד. בלי פרק ו' החוק הזה לא קיים.

הגרסאות החלופיות המוצעות בפסקה (6): לרבות מחמת נכות או מטעמי בריאות הנוגעים לחייב או לבן משפחה התלוי בו/ מחמת נכות, מטעמי בריאות או מטעמים אחרים. צריך לזכור שיש שיקול דעת ברישא. הגרסה המקורית בהצעת החוק הממשלתית דיברה רק על נכותו של החייב או של בן המשפחה שלו, לא על טעמי בריאות. הוספנו את העניין של טעמי בריאות גם לעניין עיכוב יציאה מהארץ. זה רלוונטי גם פה.

הרשם יכול להחליט לא להפעיל את הסעיף הזה מהסיבות שלו.

יש דברים ספציפיים שהם יותר קריטיים.

רציתי להתייחס לסעיפים קטנים (1) ו(2). קבעו פה רק טעמי בריאות. רציתי לבקש שיוסיפו את המילים "או אם שוכנע שיש טעמים הומניטריים אחרים". נניח שמישהו יספר שאבא שלו נפטר בחו"ל והוא ירצה לנסוע ללוויה. הטעם הזה לא ייכלל פה.

יש לו רשות לא להפעיל את הסעיף הזה. אנחנו הוספנו סיפא לסעיף כסעיף סל שאומר אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בהליכים וכן הלאה, הוא צריך לבדוק את עצמו 3 פעמים לפני שהוא מפעיל את הדברים.

לעניין התוספות שהוספנו בכל אחד מהסעיפים. הכוונה הייתה לבוא ולומר שבמקומות האלה אין לו שיקול דעת. מדובר בדברים מצומצמים. ברור שהשיקולים הכלליים חייבים להתקבל. אפשר להוסיף לרישא את המילים "אם מוצדק בנסיבות העניין ובהתחשב בפגיעה בחייב".

זה דבר שנראה לי.

נניח יש מצב של אדם שהוגבל והוא לא יכול לקבל דרכון בגלל ההגבלה. קורה מקרה כזה שקרוב של החייב נפטר והוא חייב לנסוע לחו"ל. האם אתם יכולים לתת משהו זמני?

אנחנו מנועים לתת דרכון ותעודת מעבר. חייבים לתת לו משהו.

יש תעודת מעבר מוגבלת בזמן.

זה לא יפתור את הבעיה של מישהו שנוסע להלוויה של אבא שלו. אם הוא מקבל תעודת מעבר הוא צריך ללכת לבקש ויזה.

תעודת מעבר מחייבת ויזה?

תעודת מעבר מחייבת ויזה. משרד הפנים לא תמיד עובד 24 שעות ביממה. מה שיקרה הוא שכאשר יבואו אלינו בבקשה לדרכון אנחנו לא נוכל לתת כי נהיה תלויים בהוצאה לפועל.

אתה רוצה להוסיף את המילים "למעט פטירת בן משפחה"?

זה לא רק פטירת בן משפחה.

אני יכול להוסיף בן משפחה מדרגה ראשונה. אם יש בעיה לפטירה של קרוב ראשון נמצא פתרון. מה עושים היום כאשר קרוב של מישהו מת וזה יוצא בשבת, או כשמישהו מת וזה 24 שעות ובדיוק נגמר הדרכון? כבר היו דברים מעולם. ראיתי את זה במו עיני אצל שכנים שלי או אצל בני משפחה. מוצאים פתרונות.

צריך להוסיף סעיף שאומר שגם ההוצאה לפועל תהיה בתוך משרד הפנים. יש בנתב"ג סניף של משרד הפנים. גם כאשר יש שביתות ואנשים צריכים לצאת דחוף מוציאים להם דרכונים והם יוצאים מהארץ.

לגבי העניין של רכב נכה. אני מכירה מישהו שהרכב שלו רשום על כל 4 אחיו. הוא כל פעם מבקש ביטול.

האם יש בנמל התעופה תחנה שיכולה להנפיק במקרים חריגים דרכונים לאנשים?

יש תחנה כזאת. המשמעות של הדבר הזה היא הארכת התורים במשרד הפנים.

אני מוריד את סעיף (4) ב66א. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

66ב(א) הגבלות לפי סעיף 66א לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מן התנאים הבאים (1) החייב הובא בפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט תשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום, ובלבד שגובה החוב הפסוק או גובה החובות הפסוקים במצטבר עולה על 500 / 2000 שקלים חדשים;

אני עדיין עומד על סכום של 500, כי 2000 זה 25% מהחובות.

(2) החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו,ל מעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (להלן – חוק המזונות); (3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא()ד או 69יג(ד), ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב, בהמצאה מלאה, וגובה החוב הפסוק או גובה החובות הפסוקים במצטבר עולה על 500 שקלים חדשים; ובלבד שהתקיים אחד מאלה: (א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב, בהמצאה מלאה, וגובה החוב הפסוק או גובה החובות הפסוקים במצטבר עולה על 10000 שקלים חדשים; (ב) חלפה שנה מועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה וגובה החוב הפסוק או גובה החובות הפסוקים במצטבר עולה על 2000 שקלים חדשים; (ג) שר המשפטים רשאי לשנות, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, את התקופה והסכום הקבועים בסעיף קטן (א).

אנחנו מורידים את האמצעי של המאסר. אנחנו חייבים לתת חלופות. אם מסתכלים על חלוקת החובות, אז עד 500 שקלים זה 6% מהחובות, עד 2000 שקלים זה 26% מהחובות. החובות האלה צוברים לאחר מכן כל מיני תוספות שאנחנו לא רוצים. זה לא המסלול המהיר. פה אנחנו מדברים על מסלול שנוסף עליו שכר טרחה. אנחנו לא מעוניינים לצבור את זה. אם אני מוסיף 38% ועוד 26% ועוד 6% ועוד אחוז אחד הגענו ל80% מהחובות. אני רוצה שהחוק יהיה אפקטיבי לאנשים עם 500 שקלים. אם את האמצעים האלה אתם לא נותנים אז לא עשינו דבר וחצי דבר. ההנחה שלי היא שכל החוק הזה עם 2 זרועות: הזרוע האפקטיבית של המסלול המהיר, והזרוע של המסלול היעיל. היעילות היא 500 שקלים. יגיד לי המפקח על הבנקים שאם אני כותב אותו כחייב מוגבל באמצעים מחר בבוקר סוגרים לו את כל המדפים.

רציתי להסב את תשומת לב הוועדה למשמעות של הגבלה בנסיבות מיוחדות. לקוח שהוא מוגבל מיוחד הוא מוגבל חמור. מוגבל חמור הוא אדם שמגבילים את כל החשבונות הנוספים שיש לו בבנקים. בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי תקופת ההגבלה הזאת היא בין שנה ל5 שנים. גם אם ההגבלה מסתיימת לאחר 5 שנים הבנקים נוהגים לשמור מידע על אותם אנשים לפחות לעוד 3 שנים.

האם הם רשאים לפתוח חשבון בבנק אחר?

על פי חוק שיקים ללא כיסוי מוגבל חמור ומוגבל רגיל לא יכולים לפתוח חשבונות. אנחנו מסייעים להם לפתוח חשבונות ללא שיקים. בדרך כלל זה מצריך התערבות של בנק ישראל. הבנקים לא נוהגים אוטומטית. בדרך כלל אדם מוגבל לתקופה של 5 שנים פלוס 3 שנים לפחות. אנחנו טוענים שה500 שקל זאת אוכלוסייה רבה מידי שתוגבל בנסיבות האלה.

הרשם לא צריך לעשות את זה. הוא רשאי. הרשמים ישקלו בדעתם ויתנו הנחיה שכל מקרה מ1000 שקל ומטה יבוא אליהם להכרעה. אתם תעשו מעגלים. בשלב הראשון תאסרו עליהם דבר א', בשלב השני דבר ב', בשלב השלישי תפעילו נשק יום הדין שזה רישיון נהיגה. יהיה איזה שהוא מסלול. כך אמרנו כשעסקנו בחוק.

למה חשוב לי לחוקק על 500 שקלים וחצי שנה? חצי שנה נותנת לאדם אוויר. היינו עם המצאה מלאה. הוא היה יכול להגיע לבדיקת יכולת. אני רוצה שהמהלך הזה יהיה אפקטיבי. אם היינו חברה נורמאלית כמו במקומות אחרים לא הייתי מבקש את זה. גן העדן לחייבים הוא גיהינום בסוף היום. אני רוצה שהאיזון ילך לנקודת כובד אחרת. אני רוצה שכשמגיע ראש ההוצאה לפועל החדש הוא יתחיל עם כלים אפקטיביים. זה שיקול דעתו של המחוקק.

יש 41 אלף חייבים מוגבלים. האם להוצאה לפועל יש אפשרות טכנית לפעול עם אוכלוסייה הרבה יותר גדולה ובצורה יסודית ומדויקת ולא להזרים לבנק ישראל מידע לא מלא ולא שלם או אפילו שגוי?

את זה עשיתם ב7 השנים האחרונות. זה נכון שמזה חצי שנה במקום 2000 כתוב 500, אבל גם נכון שעד היום לא הייתה שום מגבלה.

אני מקווה שהמספר לא יגדל בצורה כזאת שלא ניתן יהיה לעבוד בצורה יסודית כפי שהיום.

הציפייה שראשי ההוצאה לפועל יעשו את הבניית שיקול הדעת בכזאת צורה היא לא מתקיימת במציאות. אם לא תהיה הבנייה של שיקול הדעת על ידי המחוקק אנחנו צופים שזה לא יקרה מעצמו, מה גם שזה עשוי להביא לחוסר שוויון.

אני ביקשתי מהייעוץ המשפטי להבנות את זה ברמות. התשובה הייתה שזה לתקנות. אני מוכן להכניס את זה לחוק. אני רוצה שזה יחול על 500 אחרי חצי שנה. אני רוצה שיהיה שיקול דעת אם במקרה כזה מפעילים את הסעיף, לכן כתבנו בסעיף 66א שהוא יבדוק את היכולות. לי חשוב שבסל יהיה חייב מרמה 0. זה חשוב לי לא משום שאני דואג רק לזוכה, אלא גם משום שאני דואג לחייב.

ההסתייגות שלנו לא נובעת מהחשש שבנק ישראל יוצף בפניות. אנחנו סבורים ש500 שקל זה לא מידתי.

הצעתי בזמנו שיהיו מעגלי הפעלה. מעגל ההפעלה הראשון יהיה הדבר הרך ביותר. מעגל שני יהיה המעגל הבינוני. המעגל השלישי יהיה נשק יום הדין. אני לא מעוניין ליצור היום בחוק את כל הדרגות שמונעות מהרשם להיות אפקטיבי, כי אם אני אמנע ממנו להיות אפקטיבי לא עשיתי שום דבר. זה בידיו אם הוא רוצה להיות אפקטיבי. אנחנו נמצאים באיזו שהיא תקופת מעבר. הלוואי שלא נצטרך אותו בכלל. הלוואי שמעצם העובדה שיתפרסם ברשומות שיש כזה נשק אנשים יתחילו לשלם.

הכותרת של הסעיף היא הטלת מגבלות. חוק ההוצאה לפועל מטיל מגבלות. משתמש שיצטרך להבין את ההבדל בין 66א(2) ובין סעיף 14 לחוק בעניין עיכוב יציאה יצטרך לדפדף עד לסוף פרק ו(1) כדי להבין שזאת לא סיטואציה דומה. הפרק לא דן בהטלת מגבלות. הכותרת של הפרק היא חייב הסרבן. את זה מגלים רק אחרי שמדפדפים ב66ב(א)(1). אני מגלה שאני לא מטיל את זה על כל חייב אלא על החייב הסרבן. זה היה משנה לנו את הדיון בסעיף קטן (4), כי בסעיף קטן (4) היינו אומרים שזה לא לחייב הרגיל אלא לחייב שעבר את שלבי המיון של הסרבנות. זה מקל על כל הדיון. זה המעגל הקיצוני. אם המעגל יהיה קיצוני מידי יש למערכת כלים לאזן אותו בשני מישורים. המישור האחד זה מערכת ערעורים שתהיה קלה יותר. המעגל הנוסף, שאני מניח שיתפרץ ויפרח למרות שהם עוד לא יודעים על זה, זה מעגל פשיטות הרגל.

לפי תפישתך האידיאולוגית זה בסדר.

לפי תפישתי האידיאולוגית כך צריך להיות. במבנה של הפרק יש טעות בסיסית. אם היינו מתקנים את הטעות הבסיסית הזאת הדיון היה שונה.

החייב הסרבן כפי שמופיע כאן זה גם החייב שאפשר להטיל עליו פקודות מאסר.

כשתשווי את זה לעניין עיכוב יציאה תראי את ההבדלים.

שם זה עיכוב יציאה כאשר מוכיחים כל מיני נסיבות של הברחת נכסים או בריחה של החייב. פה זה בתנאים אחרים. אי אפשר להגיד שזה חייב סרבן במובן זה שזה במקרים קיצוניים.

למה 66א רישא לא כולל את מה שכתוב ב66ב(א) (1) לגבי משתמט?

אלה תנאים להטלת המגבלות.

כשלרשם אין את ההכוונה שמדובר במשתמטים ובסרבנים הוא מפעיל את זה גם במקרים אחרים.

אפשר לומר בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 66ב.

הכותרת תהיה: פרק ו'1: הטלת מגבלות על חייב המשתמט מתשלום חובותיו.

אנחנו מדברים על החייב המשתמט, על החייב שבוחר את דרכו כדרך ההשתמטות. בסכומים נמוכים קשה להצביע על דרך. זה יכול להיות חוב אחד, זה יכול להיות יותר. זה לא מצביע בהכרח על הדרך של החייב. ככל שנעלה בסכום – אני לא אומר סכום גבוה – זה יותר יאפיין את אותם חייבים שדרכם היא דרך ההשתמטות.

זאת שאלה של קונספציה, שאלה של תפישת עולם. אני חשבתי שאני יכול לעזור לחייבים טוב יותר ב500 שקל. אני יכול לעזור להם בתקופה של חצי שנה. כך אני יכול בבת אחת לרפא את הסטטיסטיקה החולה והנוראה הזאת של 78% מהתיקים. זה לא תיק אחד. מדובר במאות אלפים של תיקים. אם לא פתרתם את הבעיה בחוק שהכנתם אותו כל כך הרבה שנים במסלול מהיר ובאמצעים אלקטרוניים לגבי החובות הקטנים, תפסיקו את כל הרפורמה הזאת, היא טעות. את זה תדעו תוך שנתיים.

ההצעה היא לקבוע איזה שהוא מדרג שמאפשר להגיע לחובות של 500 אחרי תקופה של שנה ולאחר תקופה של חצי שנה להפעיל את המגבלות רק על חובות מעל 2500 שקלים.

אמרנו שיש אפשרות להפעיל על 500 שקל אחרי שנה. גם את זה בידיו של הרשם לקבוע. את כל השיקולים האלה הוא יכול לקבוע. במסגרת מה שנתתי לו הוא יכול לקבוע כל מיני מדרגים. את המדרגים אני לא רוצה להגיד בחוק. אני רוצה לתת לו את האפשרות לקבוע אותם.

זה צריך להיות בתקנות של שר המשפטים.

ההיגיון שלי אומר שהוא יבנה מעגלי פעילות.

אם הסמכות לא תיקבע בחוק הוא לא יהיה רשאי.

יש לו שיקול דעת מאוד רחב לא להפעיל.

כשאני אומר שרשאי רשם ההוצאה לפועל פירושו של דבר שהוא לא חייב. אני לא יכול לבוא אליו בטענות.

אני הייתי מעדיף שיהיה מוגדר בתקנות, כדי שלא ייוצר מצב שרשם אחד יקבל כך ורשם אחר יקבל אחרת.

זה סביר בעיני.

נכון שמבחינה סובייקטיבית קשה לדעת מראש אם פוגע יותר רישיון נהיגה או כרטיס אשראי, אבל נדמה לי שבהצעה הראשונה הייתה אבחנה בין ההגבלה על אשראי לדרכים האחרות. האבחנה הזאת יש בה היגיון, כי השלילה של כרטיסי האשראי או הגבלה על חשבון הבנק זה הלכה למעשה המשך של נקיטת אמצעים נגד הרכוש. עיכוב יציאה מהארץ ושלילת רישיון נהיגה זה אמצעים כפייתיים שאין להם קשר הכרחי עם מצב רכושי.

אנחנו עומדים להציע ששר המשפטים יהיה רשאי לקבוע תקנות לעניין סעיף זה.

בחוק יש מדרג. החוק קובע שמנהל בתי המשפט רשאי לקבוע על גבי טופס האזהרה את התשלום שמונע את המאסר. אחרי שלחייב נפתח תיק הוא רשאי להגיע לחקירת יכולת.

מה שאני נותן לשר המשפטים זה אפשרות להתקין תקנות.

לא מפריע לי כל עוד זה מוגבל לסעיף החייב הסרבן.

אני התייחסתי לסעיף החייב הסרבן.

יש סמכות לשר המשפטים לקבוע תקנות לביצוע החוק בכל עניין שהוא בוחר. סתם לקבוע שבסכומים כאלה רק אחרי תקופה כזאת וכזאת זה משהו שנראה לי מאוד בעייתי. אפשר יהיה לקבוע שבסכומים כאלה בודקים קודם אם ביצעו את ההליכים האלה והאלה. אפשר יהיה בהוראות בתקנות לקבוע איזו שהיא קשירה של מה הבחינה שעושים, איזה הליכים בודקים.

66ב. חלפו 6 חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב כהמצאה מלאה וגובה החוב הפסוק או גובה החובות המצטברים עולה על 2500 שקלים חדשים. חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה וגובה החוב הפסוק או החובות הפסוקים המצטבר עולה על 500 שקלים. שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה.

מי בעד סעיף 66ב?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

החוק נתן את המסגרת לגבי מתי אפשר להטיל את הסנקציות, לכן בתקנות לא נקבעו זמנים שונים. הגורם המינהלי לא יחליט שמטילים את הסנקציות במקרים כאלה או אחרים, אלא הוא יבוא ויאמר שלמרות שעל פי החוק הרשם רשאי להטיל סנקציה, במקרה הזה הוא לא יטפל. אני לא בטוח שיש פה התערבות מינהלית בצד השיפוטי. יכול להיות שיותר נכון שזה לא יהיה בתקנות אלא דווקא לתת למנהל המערכת לקבוע.

אני חושש שמא המערכת תיכנס לכל מיני מהלכים שיוציאו את האיזון ממה שיש בחוק הזה. בחוק הזה יש הרבה מאוד איזונים, לכן אני צריך את ועדת חוקה. המסלול הולך בדרך כלל באמצעות השר. אני לא יכול להריץ את מנהל בתי המשפט לוועדת חוקה לתת תקנות. נראה לי מאוד ברור שהרפורמה הזאת צריכה להיות עם השגחה מוקפדת של הנהלת בתי המשפט, של שר המשפטים, כי הנזק שיכול להתרחש, אם הרפורמה תיעשה לא נכון, הוא נזק יותר גדול מזה שהיא פועלת עשרות שנים לא נכון. אני מבקש שהשר יקבל את זה לא משום שאני חושב שזה לא יהיה איש המינהל או איש המשפט. הוא ילך אל השופט ויגיד לו להחליט כך וכך. אין סיבה שיהיה סכסוך בין המערכות. הם יגיעו אל השר ויגידו שצריכים להפעיל את זה בדרך כזאת וכזאת. אני לא אומר את זה מתוך ידיעה. יש יותר מידי תחומים אפורים בצד התפקוד של המערכות האלו שיכולים למשוך אותן להכרעות של צווים שאחר כך יגרמו לחורבן שאנחנו לא מעוניינים בו.

החוק הזה מגן על חייבים ועל זוכים. החוק הזה דואג באיזו שהיא צורה למערכת בתי המשפט. למרות עומס העבודה בוועדת חוקה הייתי רוצה שוועדת חוקה תראה מה המשמעות של דבר כזה וכזה על עוד 3,4 פריטים. זה לא כי החוכמה היא אצלנו, אלא כי רכשנו ניסיון לא קטן בחוק. הייתי שמח אם חלק מהדברים היו מתנהלים באמצעות צווים מינהלים, אבל החששות שלי גדולים מאוד.

התראה בדבר הגבלה 66ג. לא תיכנס הגבלה לתוקף אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב התראה וחלפו 30 ימים מיום משלוח ההתראה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתוך 30 ימים מיום שנשלחה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בכל לשכת הוצאה לפועל לפי בחירתו, וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו – או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.

האם הרשם לא יכול לגמור את חקירת היכולת ולקבוע שהוא חייב משתמט?

צריך לכתוב פה לא רק שהוא שלח לחייב אלא גם את המילים "או שהוא הודיע לו במעמד החקירה".

אם ניתנה לו החלטה באותו מעמד, אז שיהיה 30 ימים מרגע שהוא ידע על זה.

אני לא מבינה למה צריך להמתין את ה30 יום האלה. ההתראה שאנחנו שולחים היא כדי ליידע אותו על זה שאנחנו הולכים להטיל עליו הגבלה.

צריך את ה30 יום האלה, כי צריך לאפשר לו להגיש ערעור בטווח הזמן הזה.

לרשם יש אפשרות לפי סעיפים אחרים לא להטיל את ההגבלה. אם הוא נמצא בפניו במעמד של חקירת יכולת והוא אומר לו שהוא רוצה לשלם, אז סביר להניח שהוא ייתן לו את הזמן הזה על מנת לשלם. ההתראה הזאת שנתנו היא כדי שהוא יבוא ויבקש לא להטיל עליו את ההגבלה.

אפשר במקרה הזה לתת רק שבועיים, כי במקרה הרגיל יש לו אפשרות לגייס כסף או לבוא בפני רשם ההוצאה לפועל.

זה לא ייכנס לתוקף אם הוא שילם, אם ניתנה החלטה אחרת בידי הרשם או אם הוא התייצב.

הסיפא מאפשר לתת כל החלטה.

אני רוצה להתייחס לכך שהחייב התייצב לחקירת יכולת בכל לשכת הוצאה לפועל. אני חושב שצריך להתייצב רק באותה לשכה בה נפתח התיק. כוח האדם שלנו מתוקנן לפי היקפים של פעילות בלשכות. יומני הרשמים בכל הלשכות הם יומנים עמוסים. היום נקבעים חקירות יכולת לעוד 3 חודשים. אדם שמגיע היום לדבר שלא מתוכנן גורם לעיכוב בטיפול של הבקשות השוטפות.

תמצא לי פתרון לזה שיפתחו תיקי הוצאה לפועל באילת ובבית שאן וישימו שם את כל התיקים של גוש דן.

ברוב המקרים התיקים נפתחים באזור המגורים של החייב. בנושא ההגבלה מי שיכול לבטל זה רק אותה לשכת האם. אדם שמתייצב צריך למלא שאלון ולחתום על טופס ויתור סודיות. צריך להעביר את זה ללשכת האם. הוא לא יכול להכניס את זה לתיק. יש הרבה תהליכים שאתה מגביל מהוועדה. אתה תמנע בדבר הזה את הטיפול האמיתי והמקצועי בתיק.

אני לא מקבל את זה. חשוב שזה יהיה בכל לשכה של הוצאה לפועל. זה מהלך שהזוכה לא נמצא בו. זה מהלך מול הרשם. הרשם הטיל כבר מגבלה. הוא רוצה להסיר אותה. אני מניח שרובם יבואו וישלמו. אתה עושה כל מיני שינויים כתוצאה מהחוק.

אתה הולך למישהו שבכלל לא יודע במה מדובר. החייב ילך לרשם שממנו הוא יקבל את הביטול.

שעה וחצי ביום תהיה מיועדת לאנשים שמגיעים און ליין. מערכת המחשוב שלכם תהיה מערכת נורמאלית. כשנכנסתי לרופא במקום מגורי החדש הוא מיד קיבל את פרטי התיק הרפואי שלי. זה בדיוק מה שאתה תעשה. כל רשם יוכל להסתכל על התיק.

אני יודע שגם במערכת המשפט יש בקשות להעביר תיקים ממקום למקום. אחד החששות זה שרוצים ללכת לשופט שיודעים שהוא יותר רחמן. אני חושב שצריכים להגיע ללשכה בה מתנהל התיק, למעט במקרה שכתובת המגורים שלו היא מעל ל-60 קילומטרים.

אתה לא יכול להגביל את זכויותיו של האדם. כמות השגיאות שיכולה להיעשות היא אדירה. צריך לפתוח את המערכת לכולם. זה חייב להיות עם אפשרות ונגישות. קנינו לכם מחשבים, נתנו לכם כוח אדם, הורדנו לכם את העומס, חילקנו לכם את המערכת.

הדיון גלש פה לשאלת החקירות בפני הרשם בהוצאה לפועל. החקירות בפני רשמי הוצאה לפועל שלא בלשכת אם הן במקרה הטוב לא יעילות, במקרה הגרוע מבישות לחלוטין. חלק גדול מהחקירות הן רשלניות ברמה שאם זה היה נעשה על ידי אנשים פרטים זה היה עילה לתביעה. אם רוצים להישאר במצב של הבאת חייבים לא ללשכת אם צריך ליצור נוהל לחקירה. לא ייתכן שכל רשם הוצאה לפועל שנמצא יומיים בתפקיד ישאל איפה אתה גר, איפה אתה עובד ולפי זה יחליט על 100 שקלים. יש צורך בהאחדה של השאלות. זה כולל שאלות לגבי תאגידים. יש שאלון שנמצא בפקודת פשיטת רגל. זה שאלון מקיף. יש שתי אפשרויות: או שהלשכה שאליה הוא מגיע תעבוד לפי נוהל, או שהוא יצטרך להתייצב בלשכת האם. אין דרך אחרת.

אני מבין את אדוני שרוצה לדאוג שהחייבים יוכלו להופיע בלשכות שקרובות למקום מגוריהם. מה אדוני יגיד במצב שהחייב לא מופיע בלשכה שלו כי הוא שמע שבבית שאן יש רשם טוב? למה לא להגביל את זה כך שזה יהיה או בלשכה במקום מגוריו או בלשכת האם?

מקובל עלי. השאלה מה זה מקום המגורים.

מקום המגורים הוא לפי מה שכתוב בתיק.

האם הבקשה לביטול של הגבלה צריכה להיות מוגשת ללשכת האם, או שהיא יכולה להיות מוגשת בכל לשכה שהיא?

רק ללשכת האם.

אני חושבת שעדיף לאפשר לו להגיש את הבקשה לביטול בכל לשכה, לא לגבי חקירת היכולת.

כל החומר בתיקי ההוצאה לפועל, למעט לשכה אחת, סרוק. המערכת ממוחשבת ומלאה. כל רשם יכול להיכנס ולהסתכל על ההליכים. הבעיה היא שאם יבואו אנשים שהם לא בסדר העבודה של הרשם הוא לא יוכל לתת להם את הזמן המתאים.

צריך לבדוק מה המטרה של ההתייצבות הראשונית. יש היגיון בזה שהמערכת אומרת שהיא לא יכולה להתמודד עם עומס של תיקים בלשכה אחת.

המטרה של ההגבלה הזאת היא כדי שאנשים יבואו לשלם.

רציתי לחזור לעניין של משלוח ההתראה. כל המטרה של הסעיף הזה היא לאפשר הליך הוגן בהקשר של הטלת המגבלות החמורות. אף אחד לא טורח לראות אם האדם קיבל או לא קיבל את ההודעה. לפחות לגבי אחוז מהאנשים לא יתנהל הליך הוגן. יבוא אדם ויגיד שהוא לא ידע שהטילו עליו את זה. אני מבינה שנשלחו לו התראות בעבר, אבל לפחות אפשר משהו ביניים. גם אם לא המצאה כדין, אולי אפשר משהו שדומה למשלוח קנסות. אם שולחים בדואר רשום זה יכול להיחשב כראיה לזה שזה הומצא לאדם.

מי בעד 66ג? אנחנו מציעים שזה יהיה לפי מקום המגורים של האדם, או לפי המקום שבו מתנהל תיק ההוצאה לפועל. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

ביטול הגבלה ועיכוב הגבלה שהוטלה 66ד. (א) נפרע החוב, תבוטל כל הגבלה שהוטלה על החייב. (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, והוא רשאי להתנות את הביטול, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהטלת ערובה להנחת דעתו.(ג) בוטלה הגבלה, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה.

אנחנו מציעים ב(ד) כך: אם בוטלה הגבלה מאחר שהחייב עומד בצו התשלומים, רשאי רש ההוצאה לפועל להטילה מחדש, ביוזמתו, לבקשת הזוכה אם החייב הפסיק לעמוד בתשלומים. בוטלה הגבלה מחדש במקרה כאמור, לא תשלח התראה נוספת.

ב66א כתוב שנפרע החוב. אין הגדרה של חוב. יש הגדרה של חוב פסוק. אני חושב שצריך לכתוב את המילים "לפרוע את החוב הפסוק במלואו או שנפרע מלוא החוב".

יש הרבה מקומות שכותבים שנפרע החוב.

צו תשלומים בסעיף קטן (ד) זה לאו דווקא לאחר חקירת יכולת, זה גם צו תשלומים הנקוב באזהרה.

הזוכה יכול לבקש חקירת יכולת אם הוא חושב שיש לו יכולת יותר גבוהה.

אני אומר שכל עוד החייב מקיים הוראות של צו תשלומים לאחר חקירת יכולת.

אם הזוכה חושב שהתשלומים לפי צו התשלומים נמוכים מידי הוא תמיד יכול לבקש חקירת יכולת.

צו התשלומים קיים באזהרה. יכול להיות שהוא לא צריך להיות שם.

אנחנו מצביעים על סעיף 66ד. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

יש תיקונים שקשורים לפרק של הטלת המגבלות. מדובר בסעיפים 47 ו48. תיקון אחד הוא לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. סעיף 7(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגביל זכאות למצב שמי שנהג ברכב לא היה לו רישיון לנהוג בו, למעט רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה. עדיף להבהיר שזה גם למעט רישיון שפקע כתוצאה מהטלת הגבלה לפי פרק ו'1. בסעיף 3(ג) לחוק שיקים ללא כיסוי יש את ההגדרה של לקוח מוגבל בנסיבות מיוחדות.

מי בעד התיקונים בסעיפים 47,48?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

הישיבה ננשעלה בשעה 14:55