PAGE
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11
5/8/2008

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 431

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
‏יום שלישי, ד' באב התשס"ח (‏5 באוגוסט, 2008), שעה 14:00

1.
פניית שר הפנים לקיום התייעצות לדחיית מועד בחירות בהתאם לסעיף 146(ב) לפקודת העיריות וסעיף 39(ב) לפקודת המועצות המקומיות – באקה-ג'ת

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר

חה"כ חנא סוייד

אריה בר
-
מנכ"ל משרד הפנים

רני פינצי
-
מנהל מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים

עו"ד יהודה זימרת
-
היועץ המשפטי, משרד הפנים

איסמעיל אבו פרק
-
עוזר לשר המדע, התרבות והספורט

יצחק ולד
-
ראש עיריית באקה-ג'ת

אידריס מואסי
-
רכז הוועדה הציבורית לעריכת הבחירות במועדן, באקה אל גרבייה

סמיח אבו מוך
-
תושב באקה אל גרבייה

מוסטפא אבו מוך
-
תושב באקה אל גרבייה

תומר רוזנר


גלעד קרן


מיטל מלכיאל (מתמחה)

יפה שפירא

אירית שלהבת
פניית שר הפנים לקיום התייעצות לדחיית מועד בחירות בהתאם לסעיף 146(ב) לפקודת העיריות וסעיף 39(ב) לפקודת המועצות המקומיות – באקה-ג'ת

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום פניית שר הפנים לקיום התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה על דחיית מועד הבחירות בשנתיים והמשך עבודת הוועדה הקרואה בעיריית באקה-ג'ת.


בבקשה אדוני מנכ"ל משרד הפנים.

במהלך שנת 2006 החליט שר הפנים על פיזור מועצת העירייה וראש העירייה ומינה ועדה ממונה. בנובמבר 2006 מונה מר יצחק ולד, שהיה ראש עיריית כפר-סבא לפני כן, כראש הוועדה הממונה.


ב-31 בדצמבר 2006 הגירעון הנצבר של העירייה עמד על 118.6 מיליון שקלים, שמהווה כ-120% מתקציב הרשות. חלק מן החובות עד לרגע הרשות לא הצליחה לאמת ויש כנראה חובות נוספים שלא נרשמו בספרים. בכל אופן, הרשות עדיין לא סיימה את עבודתה בתחום הזה. בסך הכול הגירעון גדול יותר.


במהלך שנת 2007 חתמה הרשות על תוכנית הבראה. היא היתה אמורה להתאזן בתקציבה השוטף לקראת סוף שנת 2008. לדעתנו על-פי הנתונים הכספיים אין סיכוי שבסוף שנת 2008 היא תתאזן וגם לא תצליח עדיין בהקטנת הגירעון הנצבר, למרות העזרה הגדולה שלנו בתקציבים ממשלתיים גדולים מאוד לרשות.


ב-31 בדצמבר 2007 הגירעון הנצבר ירד ל-97 מיליון שקל כתוצאה מתמיכה גדולה מאוד שלנו, הן במענקים גדולים והן בהלוואות. בכלל זה עולה סוגיית תשלום החובות המוסדיים למס הכנסה, לביטוח הלאומי, לקרנות הפנסיה, לתשלום משכורות וכל הקשור בזה.


המועצה ברשות מר ולד החלה לאחרונה בכמה פרויקטים של פיתוח ושל בנייה, ביניהם שני בתי-ספר ו-5 גני ילדים. בימים האלה מתחילים את העבודות בשטח. כמו כן היא מבצעת עבודות ביוב ושיקום כבישים. עכשיו הם מכינים גם תוכנית אב למערכת החינוך, בתיאום עם משרד החינוך.


על-פי ההמלצה של הגורמים המקצועיים שקיבל אותה השר, אנו סבורים שהמועד לקיום בחירות ברשות צריך להידחות בשנתיים לכל היותר וזאת בקשתנו.

למוֹתר לציין שאין על כך מחלוקת עם הוועדה משום שאנו דנים במסגרת אחרת בחוק הפירוק וגם שם ברור לנו שהבחירות לא יכולות להיערך. בין אם תהיה ועדה קרואה ובין אם יהיה פירוק ברור לגמרי שהבחירות לא יכולות להיערך בנובמבר.

מאחר ואדוני היושב-ראש הצביע בעד אותה החלטה, אתם יכולים להצביע בעד גם כעת.

לכן אני לא רואה מניעה להיעתר לבקשת שר הפנים.


מישהו רוצה להתייחס? בבקשה.

אני מקווה שהצעת החוק לפירוק האיחוד הכפוי והכושל בין באקה אל גרבייה ובין ג'ת תגיע לכלל אישור וסיום במושב הקרוב של הכנסת וכך למעשה ניפטר מהגיבנת ומהרעה הזאת.

זה עדיין לא אומר שיהיו בחירות.

אדוני היושב-ראש, כבר לפני 5 שנים העמידו אותנו בפני שתי ברירות: או שנאכל את הדג המסריח, בדמותו של האיחוד, או שנסולק מן העיר, בדמותו של פירוק המועצה. בסופו של דבר נאלצנו על-פי החוק, כי החוק כפה עלינו, ואכלנו את הדג המסריח, ורק שנתיים לאחר מכן גם סילקו אותנו מן העיר. כך שהמצב לא נוח.


אני גר בבאקה ושימשתי בעוונותיי כחבר מועצת העיר, לא זאת שפורקה אלא קצת לפני כן.


הזכות לבחור ולהיבחר, אדוני המנכ"ל, היא נשמת אפה של הדמוקרטיה בישראל. הזכות הזאת צריכה להינתן. הסמכות של שר הפנים לדחות בחירות ולפרק מועצות אמורה להיות מוגבלת. בדיון נוסף בבג"ץ 1913/97 הגבילו אותה, בהרכב של 7 שופטים, בצורה הכי ברורה. אפשר לקרוא את כל נימוקי השופטים. מלמדים את הבג"ץ הזה באוניברסיטאות כשמלמדים על הדמוקרטיה, על הבחירות, על המוסדות. בכל הצניעות, הבג"ץ הזה רשום על שמי כתקדים.


אמנם מר ולד הגיע לישוב באקה על אפנו ועל חמתנו, אולם קיבלנו אותו בזרועות פתוחות ולא התנהגנו כמו אנשי טייבה וכמו אנשי ערים וישובים אחרים. נהפוך הוא. גם חבר הכנסת אופיר פינס-פז בהיותו שר הפנים הגיע וראה את החור השחור שהיה שם במאזן. כל הנתונים הראו שאי אפשר לנהל עירייה שבה הפגישו חלש ועני עם חלש וקצת פחות עני והפכו את זה למשהו בלתי אפשרי. אני אחד האנשים שהודיעו שעיר כזאת לא יכולה להתנהל.


הציבור בבאקה ובג'ת נאלץ לשלם את כל הגירעון הזה. יושב כאן גם חבר מועצת העירייה שפורקה והוא יכול לומר שהמדינה לא תרמה כהוא זה להצלחת האיחוד. לא ייתכן שגם תמשיכו עם האיחוד וגם תדחו פעם נוספת את הבחירות. אני בדעה שצריך לפרק את האיחוד הזה כי שום טובה לא באה ממנו.

אנחנו לא בדיון על הפירוק. הדיון על הפירוק התקיים כאן וימשיך להתקיים.

לא ייתכן שתוארך כהונת הוועדה הקרואה. המלצות מר יגאל שחר, הממונה על מחוז חיפה, כדי לדחות את האיחוד היו כדלקמן: 1) ביצוע האיחוד בפועל 2) מימוש תוכנית ההבראה ככתבה וכלשונה 3) שיפור ניכר בגבייה 4) הטבת המאזנים 5) הקטנת מספר העובדים. אם הדבר שגרם לכל הדברים האלה הוא בעצם האיחוד, וכבר סיימנו את הדיון על האיחוד, אז הכיצד ניתן להאריך את עבודת הוועדה הממונה?

אתה רוצה שיהיו בחירות בנובמבר?

לא, אני רוצה שתתקבל הוראת שעה בדומה לזאת שנתקבלה באל שאגור ובדליה ועוספייה (עיר הכרמל) ויהיה מצבם כמצבנו.

הדברים שאמר מר אריה בר מעוררים פליאה והשתאות. כאשר יש בידיך נתונים מספריים ניתן לבדוק את הדברים.

אתה מערער על הנתונים שאני מציג?

בהחלט כן. המועצה הקודמת שפורקה – ובדקתי את הנתונים של התקציב על-פי המאזנים והגירעונות – היתה מאוזנת עד לשנת 2003. אני מדבר על המועצה בבאקה. כאשר נתקבלה החלטה פוליטית על האיחוד הביאו איתם חבילת חובות של 75 מיליון שקל. אל"ף, מליאת הרשות קיבלה החלטה ולא רצתה בשילוב הזה. בי"ת, היתה החלטת מדינה ללוות את באקה למשך שנתיים עד שיפעילו את האיחוד בפועל. בתוכנית ההבראה הוחלט למחוק חובות של 60 מיליון שקל. בתקופת הכהונה של מר ולד עשו מחיקות של 88 מיליון שקל של חובות על-ידי איחוד תיקים. החלו כבר בתוכנית ההבראה בפיטורי 120 עובדים. כיצד אתה מציג כאן נתונים על חובות של 108 מיליון שקלים?

ב-2006.

מר ולד נמצא בתפקיד כבר שנתיים, ואתה אומר: נתנו תקציבים אד הוק וירדו לחובות מצטברים של 97 מיליון שקל. איך זה ייתכן?

ומה עם תשלום החובות?

תנסה להפחית מה שגבו ב-1997 באופן יחסי.

הנתונים לא שלי אלא של רואי חשבון בדוחות מבוקרים.

יש לי את כל הדוחות, גם של בנק ישראל. כתבו דוחות ואמרו שאין העמקת גבייה, שהגירעון הולך וגדל, כלומר אין צמצום משמעותי של הגירעון. אתם מנסים לתאר לנו פרודיה כזאת, כאילו אנחנו חיים בגן עדן. אנחנו חיים בסיוט מתמשך.


עד כה דיברתי על הפירוק. אני רוצה להתייחס לבחירות. אבסורד ללכת לבחירות בעיצומו של דיון פוליטי על הפירוק, דיון בהצעת חוק שעברה בקריאה הראשונה ויהיו עוד שתי קריאות. בואו נחכה לנולד.

הוא לא יכול להמתין. אין קשר. השר פועל על-פי החוק שמחייב אותו, בלי כל קשר להליך החקיקה על הפירוק, להתייעץ עם ועדת הפנים ולקבל החלטה בכל מקום שיש בו ועדה קרואה שמכהנת למעלה משנתיים, וכך הוא עושה. זה שבמקרה או שלא במקרה יש גם הצעת חוק לפירוק האיחוד זה דבר נפרד, אבל ההליך שמתקיים כאן הוא הליך על-פי חוק.

אני מציע שתינתן תקופה סבירה ולא ארכה של שנתיים ולאפשר לתושבים להצביע בבחירות. אם יהיה פירוק מצדנו אנחנו לא רוצים בחירות, לא רוצים שום דבר. אבל יש תקופה סבירה ושנתיים היא תקופה ארוכה מדי.

תיכף נשמע את היועץ המשפטי של הוועדה על הקשר בין שני הדברים, בין ההחלטה היום והחלטת שר הפנים ובין הצעת החוק שיש בה גם הוראת שעה לגבי הבחירות.

אני אומר לכם באופן חד וברור, האיחוד נכפה עלינו. לא ייתכן שישללו זכות דמוקרטית של אנשים ומצביעים חדשים לממש את זכותם להצביע בבחירות. התמונה לא ורודה.

אני חבר מועצת עיריית באקה אל גרבייה לשעבר.


לדעתי לא צריך להאריך את תקופת המינוי של הוועדה הקרואה, אם מהטעמים שלי ואם מהטעמים של מר אריה בר. הוא אומר שהכול הסתדר והכול בסדר. אם כך אז לא צריך ועדה קרואה.

לא אמרתי שהכול בסדר.

מן הטעמים שלי – כל הנתונים שהוא הציג על החובות המצטברים היו של ג'ת. ג'ת היא שליש מבאקה. את החוב של 97 מיליון שקל קיבלנו במתנה ותושבי באקה משלמים את החובות למרות שבוועדה שהחליטה על האיחוד נאמר שאין להטיל את החובות של ג'ת על תושבי באקה. היו אז המלצות נוספות אולם לא מימשתם אף המלצה.


על בית-הספר שנבנה עכשיו חתומים חברי מועצת באקה אל גרבייה לשעבר.

אתה מממן אותו?

הייתי גם מנהל מחלקת החינוך בעבר. לא ראינו כעת עשייה. אני לא מצפה שהוועדה הממונה בתוך שנה תוכל לעשות משהו, זה לא סביר. לדעתי הבחירות צריכות להתקיים במועדן.

בנובמבר?

כאשר יהיה החוק יוסיפו גם הוראת שעה. מן הטעמים האלה לא צריך להאריך את כהונת הוועדה הקרואה. אין בכך צורך.

עד איזה מועד אפשר לקבל כאן החלטה על אי קיום בחירות?

כעת מתקיים דיון שבסופו שר הפנים דוחה את הבחירות בשנתיים.

מתי תתקבל החלטה כזאת כאן? היום, או אולי בעוד חודש?

אנחנו לא יכולים לקבל החלטה לפני שהכנסת חוזרת מן הפגרה.

אני מדבר על ההחלטה הזאת, ההמלצה לשר הפנים באשר לחובת ההתייעצות שלו עם הוועדה.

אנחנו כבר בישורת האחרונה. למעשה חלק מן המועדים התחילו כבר לרוץ. אנחנו כבר בבעיה מבחינת לוחות הזמנים.

האם ידוע לכם על מועד קיצוני אחרון שבו אפשר לקבל את ההחלטה הזאת?

בדרך כלל זה חצי שנה לפני הבחירות, ואנחנו במועד הזה.

אם זה חצי שנה לפני הבחירות אנחנו כבר הרבה אחרי.

אנחנו מאחרים. אם יהיו בחירות זה מחייב התארגנות.

אני שואל לא סתם כך. ברוח הדברים שאתה אומר אני סבור שאולי צריך לא לקבל כאן החלטה כאשר לא צריך לקבל אותה כי מתקדם הליך מקביל. נראה איך הוא מתקדם. אולי בעוד חודש אפשר לקבל החלטה. זאת השאלה שלי.

אל תשכח שאת ההחלטה מקבל שר הפנים. מה שנעשה עכשיו זה התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה. אין לנו סמכות להחליט במקום השר, אלא רק לייעץ לו.

אנחנו לא מחפשים סמכות כזאת, אני לפחות לא.


יש לי הערה גם לגבי הדברים שנאמרו כאן. ההישגים שנמנו כאן אינם מרקיעי שחקים. צמצום הגירעון המצטבר מ-108 מיליון שקלים ל-97 מיליון שקלים זה לא מדהים.

זה רק החוב המצטבר. בנוסף לזה יש את השוטף, שמשולם. יש את החובות ששולמו.

הכול בסופו של דבר נמדד בחוב המצטבר.

לא. מקבלים הרי תקציבים לכסות את השנה, כולל משכורות ברוטו ולא נטו.

זה מסתכם בחוב מצטבר, כך אני מבין.

את כל החוב הזה קיבלנו מג'ת.

אני לא רואה כאן הישגים גדולים.


בנוסף לכך ראיתי שיש על המדוכה כרגע הכנת תוכנית אב לחינוך. בשביל להכין תוכנית אב לחינוך לא צריך ועדה קרואה.

אני מבקש לא להגיב לכל אמירה.

קודם כול אני מבקש להתנצל על האיחור.


אני לא רוצה להתייחס להצעת החוק על הפירוק מכיוון שאני דן כרגע במצב הנוכחי שבו יש למעשה רשויות מאוחדות. אני גם לא רוצה להביע עמדה כזאת או אחרת אלא רק לתאר את המצב פחות או יותר.


על הוועדה הקרואה הוטלו המשימות לא רק לבצע את האיחוד בפועל, תהליכים שלא בוצעו מתחילת הקדנציה כאשר היו צריכים להתבצע, אלא גם לעסוק בתוכנית הבראה ולהעלות את העירייה על דרך המלך. שני הדברים כמובן גם קשורים וגם לא קשורים זה בזה.


באשר לתוכנית ההבראה, יש עוד הרבה לעשות. לפי לוח הזמנים שנקבע לנו אמורים לסיים את תוכנית ההבראה עד לסוף שנת 2008 ובוודאי שהריקושטים יימשכו גם לאחר מכן. אבל מדי פעם בפעם מתגלים לנו גם כל מיני דברים שלא ידענו מלכתחילה. אציג דוגמה. הגירעון המצטבר שידענו עליו, כפי שהופיע בספרים לסוף שנת 2006 עמד על 133 מיליון שקל. נכון להיום אנחנו יודעים שיש לפחות עוד 13-15 מיליון שקל חובות שלא היו רשומים בספרים ואני לא מוכן להמר שזה הסוף.

מה עשית כאשר גילית פתאום גירעון שלא נרשם? האם מתבצעת חקירה? מהרבה מאוד בחינות זה רישום כוזב במסמכי תאגיד.

ויש רואה חשבון שחתום על הדוחות.

יש פעולה של חיוב אישי.

צריכה להיות מוגשת תלונה במשטרה. זה עבירה פלילית ולא שום דבר פחות מזה. אבל תמשיכו לא לעשות את זה ותקבלו עוד ועוד ועוד.

מי שמבצע את הפעולה הזאת זה רואה חשבון חיצוני שמתמנה מטעם משרד הפנים. הוא אפילו לא ממונה שלנו.

לכן לא תובעים. מכיוון שאלה אנשים של משרד הפנים איך יתבעו?

הוא רק מגלה את הנתונים.

אנחנו מתייחסים לנתונים ככל שנוברים בספרים ומוצאים להם תיעוד כלשהו. אם באה דרישה של מישהו שאין לה בסיס, מבחינתי היא לא קיימת ושיתבעו ונלך לבית-המשפט על זה.

אז למה אתה סופר אותה?

כי יש לה בסיס. הוא אומר שמצא עוד אסמכתאות לחובות בסך 15 מיליון שקל.

מצאו אסמכתאות שלא היו רשומות קודם במאזנים.

אז השאלה של היושב-ראש עומדת בעינה. למה מביאים את זה לכאן רק כאשר מבקשים להאריך את תקופת הכהונה של הוועדה הקרואה? למה אתם לא נלחמים בתופעה הזאת?

מי אמר שלא נלחמים?

אנחנו מגישים תלונות למשטרה וקובעים חיוב אישי.

נגד מי הגשתם תלונה למשטרה?

אני לא רוצה לפרט כי זה עניין אישי. אנחנו קובעים חיוב אישי ופועלים בעניין זה.

אני בעד. לשם שינוי בישיבה הזאת, אני בעד.

יש בכוונתנו לתקן את החקיקה בעניין הזה אולם נתקלנו בהתנגדות של גורמים במשרד המשפטים. אנו מבקשים לקבוע כי מי שעושה דבר כזה מראש יקצבו לו את העונש הקשה. זה לא הפקרות.

אני מבקש להזכיר שוב שמדובר בשתי רשויות.

אני מניח שיהיו תביעות נוספות בעניין הזה.


מתהלכת איזו אגדה, ושמעתי את קָצֶהַ כאן, כאילו כל החובות בבאקה-ג'ת הם של ג'ת. את האגדה הזאת צריך לנפץ מכיוון שהיא לחלוטין לא נכונה.

לא הכול, אבל הרוב. אני יכול להציג לו מספרים מדויקים, אם ירצה.

לך למשרדו ותציג לו את הדברים. יצרו רושם כאילו זה הכול.

בין המטרות שעמדו לנגד עינינו היה כמובן לעמוד במסגרת אבני הדרך של תוכנית ההבראה, שחלקן הגדול נשען על תגבור הגבייה על חשבון חובות. אני יכול לומר שבשנת 2007 נעשתה בעניין הזה פעולה עצומה. כבר בדיון קודם שהיה כאן תיארתי את זה. אנחנו נמצאים בדרך, אבל הדרך שלפנינו עוד ארוכה גם בעניין הזה של הפחתת היקף החובות לרשות.


למעשה היה צריך לבנות עירייה מחדש – את המבנה הארגוני, את המכרזים לתפקידים השונים וכל הקשור בזה, ולצמצם כוח-אדם על-פי תקנים שסוכמו במשותף עם משרד הפנים. גם התהליך הזה טרם הסתיים ואנחנו נמצאים עכשיו בשלב אחרון של בוררות מכיוון שההליך של הוועדה הפריטטית לא צלח והגענו לבוררות בנושא הזה.


גם חקיקת חוקי-עזר חדשים טרם הסתיימה. חלקם קיבל כבר תוקף, חלקם בהליך של דיונים עם משרד הפנים ומשרד המשפטים וחלקם עדיין נמצא בקנה ובעבודה.


ואחרון אחרון לצורך העניין, בזמן שניתן לוועדה נעשתה עבודה עצומה. אני יכול לצטט חלק מעובדי העירייה שאמרו לי: ההישג העיקרי שהגעת אליו עד היום הוא הטמעה של נהלי עבודה תקינים לפי החוק, כפי שצריך לעבוד בצורה מסודרת. אבל גם בזה אני עדיין מאוד לא שבע-רצון מהשלב שאליו הגענו. יש לנו די דברים לעשות גם בנושא הזה בכדי לבסס באופן משמעותי הרבה יותר את העבודה המסודרת כפי שצריכה לדעתי רשות מקומית להתנהל.

אדוני היועץ המשפטי, אני מבקש לשמוע את חוות דעתך. שר הפנים מבקש להאריך את מינוי הוועדה הקרואה ולדחות את מועד הבחירות בשנתיים. לעומת זה בהוראת השעה שהצבענו עליה בקריאה הראשונה מדובר על הארכה ב-3 חודשים. איך זה מתיישב? מה אם שני הדברים יתקבלו? מה עומד לקרות?

שר הפנים פועל על-פי המצב המשפטי הנוכחי ומבקש לדחות את הבחירות בשנתיים. אם החוק יתקבל בסופו של דבר ויקבע מועד אחר לקיום הבחירות ברור שהחוק יגבר.

אני מעמיד להצבעה את הצעת שר הפנים. מי בעד להיענות לבקשת שר הפנים? מי נגד הצעת שר הפנים?

הצבעה

בעד בקשת שר הפנים לדחיית מועד הבחירות בעיריית באקה-ג'ת – 1

נגד – 1

נמנעים – אין

הבקשה לא נתקבלה.

חבר הכנסת פינס-פז, אתה מצביע בעד לתת לנו ממשל צבאי לעוד שנתיים? איזו צורה יש לזה?

אני מציע שתחזור בך מן האמירה הזאת.

מישהו שאל את האנשים? האנשים אומרים לא, ואמרו לא, והלכו לבג"ץ. כל פעם אומרים לא ועוד פעם כופים עלינו.

1 בעד, 1 נגד. התוצאה היא תיקו ולכן הוועדה לא ממליצה לשר הפנים להאריך את תקופת הכהונה של הוועדה הקרואה בשנתיים נוספות.

המשמעות, שהוועדה ממליצה לקיים בחירות בנובמבר.

המשמעות, שהוועדה לא קיבלה החלטה ולא ממליצה. בתיקו ההצעה לא עוברת, אבל ההצבעה היתה יכולה להיות גם על התנגדות להצעת השר וגם היא לא היתה עוברת.

ההצעה שהועמדה להצבעה היתה האם להמליץ לשר הפנים שהוועדה מקבלת את בקשתו לשנות את מועד הבחירות. מכיוון שהשאלה שעמדה להצבעה היא בלשון חיובית, האם להגיד כן להמלצה התומכת, וההצעה הזאת לא זכתה לרוב, זה אומר שהוועדה לא תומכת.

אם ההצעה היתה אומרת להמליץ לא להסכים עם שר הפנים גם אז לא היה לה רוב. סתם בגלל ניסוח השאלה זאת ההמלצה? אין מאחורי זה מהות.

זה לא סתם. בכנסת יודעים על מה מצביעים.

כאשר אין רוב בוועדה לפנייה של שר הפנים ברור שאין הסכמה על הצעת שר הפנים.

עו"ד זימרת, אולי תנסח אתה שאלה שנראית לך ראויה.

אני צריך אחר-כך לקחת את זה לבית-המשפט.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:35