PAGE
ועדת הפנים והגנת הסביבה
10
5/8/2008

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 430

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
‏יום שלישי, ד' באב התשס"ח (‏5 באוגוסט, 2008), שעה 13:05

1. פניית שר הפנים לקיום התייעצות לדחיית מועד בחירות בהתאם לסעיף 146(ב) לפקודת העיריות וסעיף 39(ב) לפקודת המועצות המקומיות – קציר-חריש

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר

משה גפני

חה"כ חיים אמסלם

חה"כ נסים זאב


אריה בר
-
מנכ"ל משרד הפנים

רני פינצי
-
מנהל מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים

עו"ד יהודה זימרת
-
היועץ המשפטי, משרד הפנים

נסים דהן
-
(חבר כנסת לשעבר), ראש המועצה המקומית קציר-חריש

דוד אוחנונה
-
עוזר ראש המועצה המקומית קציר-חריש

פיצ'י גבריאל דובינר
-
תושב המועצה המקומית קציר-חריש

אשר שער
-
תושב המועצה המקומית קציר-חריש

משה כחלון
-
תושב המועצה המקומית קציר-חריש

תומר רוזנר


גלעד קרן


מיטל מלכיאל (מתמחה)

יפה שפירא

אירית שלהבת
פניית שר הפנים לקיום התייעצות לדחיית מועד בחירות בהתאם לסעיף 146(ב) לפקודת העיריות וסעיף 39(ב) לפקודת המועצות המקומיות – קציר-חריש

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום פניית שר הפנים לקיום התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה על דחיית מועד הבחירות בשנתיים במועצה המקומית קציר-חריש והמשך עבודת הוועדה הקרואה.


אדוני מנכ"ל משרד הפנים, בבקשה.

לגבי קציר-חריש הסיבות לבקשת שר הפנים רבות, אבל בעיקרן נובעות מן השינוי שמשרד הבינוי והשיכון, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הפנים מתכוונים לעשות ביחד להביא לכך שחריש יהפוך להיות ישוב חרדי. התהליך התחיל. הישוב קציר יישאר במתכונתו הקיימת כישוב כפרי.


אנחנו נמצאים היום בשלב קריטי מבחינת ההתארגנות התכנונית ותחילת הדרך. אין ספק שראש המועצה הממונה והמועצה עצמה הם שיכולים להוביל את התהליך הראשוני עד לכניסת אוכלוסייה חדשה אל תוך חריש ובסופו של דבר ניתוק חריש מקציר, העברת קציר בעתיד למועצה האזורית מנשה והקמת רשות מקומית נבחרת בבחירות בחריש.

מר רני פינצי, אתה רוצה להציג לנו עוד נימוקים או עוד פרטים?

לא. שום דבר מיוחד.

חברנו השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר נסים דהן, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מעבר להקמת העיר חריש – ובעזרת השם כאשר העיר חריש תקום נצטרך למצוא פתרון מתאים גם לקציר ויכולים להיות מגוון פתרונות: צירוף למועצה האזורית מנשה או הקמת ישוב עצמאי, אבל נדון בזה כאשר יגיע הזמן – הסיבות העיקריות שהביאו את אדוני לחתום בזמנו על פיזור המועצה עדיין שרירות. הגירעונות שאיתם מתמודדת המועצה, ותצטרך להתמודד בשנים הקרובות, נשארו כשהיו.


אני רוצה להזכיר שלמרות שהחוק היבש מדבר על שנתיים ולכאורה בקרוב יחלפו שנתיים למינוי המועצה הממונה, עבדכם הנאמן נמצא שם רק כ-8 חודשים. בעבר היה שם פקיד ממשלתי, פקיד משרד הפנים שמונה זמנית כראש המועצה וכל פעם האריכו את המינוי שלו בחודש. כלומר הוא יצא מתוך נקודת הנחה שאו-טו-טו ימנו שם מינוי קבוע יותר ולפיכך הוא רק ייכנס לתוכנית הבראה ויישם אותה. הוא עשה כמיטב יכולתו, אבל תמיד יצא מתוך נקודת הנחה שהוא נמצא שם באופן זמני, עוד חודש ועוד חודש.

סליחה שאני מתעקש על הפרטים. אני אומר לכם כבר שלא באתי עם דעה מגובשת מראש להצביע בעד בקשת שר הפנים. אני רוצה להבין מתי שר הפנים החליט למנות ועדה קרואה בקציר-חריש.

בסוף שנת 2006.

ואתה אומר שעד לפני 8 חודשים לא היה יושב-ראש קבוע לוועדה הקרואה?

מר גידי פרידמן, קצין מחוז במשרד הפנים קיבל מינוי זמני כיושב-ראש המועצה שהוארך מדי חודש.

מר גידי פרידמן, שהוא קצין מחוז בחיפה, מונה כיושב-ראש היות וכאשר יש פיזור מועצה צריך מייד לשים מישהו.

אתם זוכרים שאתם מדברים עם שר הפנים לשעבר? מה הסיפור הזה? כאשר ממנים ועדה קרואה ממנים לה יושב-ראש, והיושב-ראש הוא לא עובד המשרד שיש לו עוד תפקידים אלא ממונה אדם במשרה מלאה. מה הסיפורים האלה? זה לא בניגוד לחוק, אבל זה בניגוד לכללי המינהל התקין.

עובדה שעשה את זה שר הפנים הקודם.

משמע שזה טוב? אפשר לעשות את זה שבוע, או חודש, או 3 חודשים, אבל לא למשך שנתיים.

מינינו יושב ראש מועצה.

בזבזתם זמן יקר. זאת דעתי.

אדוני היושב-ראש, תרשה לי להסביר לך. בכל זאת, למרות שזאת דעתך, אני בטוח שתשנה אותה אחרי שתשמע את דבריי. מייד לאחר ששר הפנים דאז מר רוני בר-און חתם על פיזור המועצה הוגשה עתירה לבג"ץ. ההדחה הראשונה של המועצה היתה על ידי אדוני היושב-ראש בהיותו שר הפנים. מכיוון שראש המועצה המודח הגיש עתירה לבג"ץ משרד הפנים יצא מתוך הנחה שאין טעם למנות ועדה קרואה קבועה כאשר תוצאות העתירה לבג"ץ לא ידועות. לכן מינו פקיד ממשלתי של משרד הפנים.

מר יהודה זימרת, אתה יכול להסביר מה קרה כאן?

מועמדים צריכים להגיע לוועדה לבדיקת כשירויות. אנחנו ממנים בשלב הביניים פקיד ממשלתי.

אני יודע, לחודשיים-שלושה עד שממנים ועדה קרואה.

עד שהגופים והמדיניות אמורים להביא מועמד שיתמנה לראשות הוועדה הקרואה, וזה לוקח זמן.

כמה זמן, שנים?

מביאים מועמדים והם לא עומדים בתנאים.

עם כל הכבוד, אני לא מבין את חלוקת העבודה הזאת. ממתי יש חלוקת עבודה כזאת, שזה השר וזה הפקידוּת? יש משרד שנקרא משרד הפנים.

מדובר על מועמדים שהשר ממנה. הם עוברים ועדת כשירויות שבודקת התאמה. היא לא בודקת כל מכרז.

זה ידוע. השאלה מדוע במשך תקופה כה ארוכה לא מונה יושב-ראש קבוע לוועדה הממונה הזאת.

זה שאלה ששר הפנים הקודם יוכל אולי להשיב עליה.

אתה לא יודע להשיב עליה? אתה היחיד מהיושבים כאן שהיה שם גם אז.

אין לי תשובה. אני לא יכול להסביר למה לא מינו מייד יושב-ראש לוועדה הקרואה.

אדוני היושב-ראש, זה לא משנה את העובדה שהסיבות שהביאו את שר הפנים להחליט על פיזור המועצה ועל הדחת ראש המועצה עדיין עומדות בתוקף.

נכון, זה לא משנה. לכן אמרתי שבוזבז זמן יקר.

יכול להיות שבוזבז זמן, אבל זו המציאות נכון לרגע זה שבו אנו דנים, זה המצב.

מאחר והייתי אז מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אני יודע את הבקשה שאנו ביקשנו ממשרד הפנים. ביקשנו להמתין לדיון על הפיכת חריש לעיר חרדית כי היתה כוונה לעשות שינוי יסודי בעניין הזה.

ייתכן שזאת הסיבה לעיכוב.

כדי לסבר את האוזן של חברי הוועדה המכובדת, ואני ממש מתנצל אם הדברים שאומר עלולים להשתמע כפוגעים, אני מבקש סליחה ולא מתכוון לפגוע באף אחד. למה אני אומר את ההקדמה הזאת? מכיוון שחלק מהנוכחים כאן הם עובדי המועצה לשעבר, או עובדי המועצה הנוכחיים, או חברי המועצה שפוזרה. אותן נסיבות שגרמו לשר הפנים להחליט על פיזור המועצה עומדות עדיין בתוקף ולראיה המספרים הקשים. המועצה בקציר-חריש נמצאת עדיין בגירעון מצטבר של כ-20 מיליון שקלים, ועוד כ-10 מיליון שקלים בהלוואות בבנקים.


למה היה חשוב לי להקדים ולומר שאני נמצא בתפקיד רק 8 חודשים? מכיוון שתוכנית ההבראה שנחתמה עם שר הפנים ומשרד הפנים היתה אמורה להסתיים ביולי 2007, לפני שהגעתי בכלל. אני הגעתי בנובמבר 2007 והיא עדיין לא התחילה, ועדיין יש שם אותן בעיות.


מאז כמובן נעשו המון דברים. חלק מהעובדים שהיו צריכים לצאת להפסקת עבודה יצאו להפסקת עבודה. זה יוצר כמובן בעיות במועצה. כאשר מפטרים עובדים צריך למצוא פתרון איך לתת את השירות לאזרחים. הדברים האלה נעשים, ובימים הקרובים עוד ייעשו. יש כבר קבלת החלטות, יש כבר הזמנות, יש פתרונות טכנולוגיים שאנו הולכים ליישם כדי להמשיך לתת את השירות לאזרח כי זה מה שעומד בראש מעיינינו.


אני לא אומר שאני חייב לעשות את זה. ועדה ממונה חייבת להיות כי המציאות הוכיחה שפעמיים שהיו שם בחירות הנבחרים המקומיים הובילו את הישוב הזה לקטסטרופה. זה ישוב קטן, שכדי לזכות בבחירות צריך 550 קולות בסך הכול. בשיא של המועצה היו למעלה מ-100 עובדי מועצה בישוב של 3,900 תושבים. למה? פשוט מאוד: אם יש לך 100 עובדי מועצה אוטומטית יש לך 300 קולות. אז למה עליך לשבור את הראש?

איך 300?

אם יש לך 100 עובדי מועצה וכל עובד כזה מפרנס משפחה, כלומר זה מינימום שני אנשים ובדרך כלל יותר, אז יש לך אוטומטית 300 קולות מתוך 550, כאשר אתה צריך לזכות ב-40%.


הדברים האלה השתנו ומשתנים. היום המועצה צומצמה. מספר העובדים המרבי, לאחר שנסיים את שלב צמצום מספר העובדים – אני לא אוהב לקרוא לזה פיטורי עובדים למרות שזה המציאות בשטח, אבל זה צמצום הוצאות המועצה לעובדים – יהיו לא יותר מ-50 עובדים, רובם סייעות בגני הילדים, חלקם הקטן בתחום האחזקה השוטפת של המועצה, ומספר מצומצם מאוד של תפקידי מטה כדי שנוכל לתת את השירות לאזרח.


למשל בעבר היה נהוג שלמועצה הזאת צריך דובר שקיבל שכר לא נמוך, או צריך יועץ אסטרטגי שקיבל שכר עוד יותר גבוה, ולראש המועצה היה נהג. במועצה הקיימת עבדך הנאמן קיבל על עצמו להביא להבראתה ולמסור אותה לבא אחריי בבחירות חופשיות ודמוקרטיות, ראשית ללא גירעון ומאוזנת, ושנית כשהיא בנויה על מינהל תקין.


עד לפני כשנתיים, למרות רצון של משרדי הממשלה השונים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים, ליישב את חריש ביהודים חרדים, או אפילו בסתם יהודים, הניסיון לא צלח. בתשתיות של העיר חריש הושקעו כ-120 מיליוני שקלים בערכים של אז. התשתיות קיימות והכול שומם.

מה קורה שם? אנשים לא רוצים לבוא?

בהתחלה היו כל מיני רעיונות איך ליישב את העיר הזאת. חשבו ליישב אותה אולי על-ידי אנשי צבא, ניסיון שלא צלח. חשבו ליישב אותה אולי דרך "חבר", ניסיון שלא צלח. כאשר הגיעו למסקנה שרק הציבור החרדי, שבמילא העיר יועדה לו, יכול ליישב את הישוב הזה התברר שהתוכניות לא מתאימות. בימים אלה משרד הבינוי והשיכון ביחד עם משרד הפנים שוקדים על שינוי התוכניות והתאמתן לציבור החרדי.


לצערי אחד הגורמים שמנע את יישוב הישוב הזה על-ידי הציבור החרדי היה ראש המועצה הקודם, שהתנגד נחרצות ליישוב על-ידי תושבים חרדים. נאמר לי במשרד הבינוי והשיכון שהיתה התנגדות נחרצת של ראש המועצה ושל המועצה. את הדברים האלה צריך למנוע בעתיד.


הישוב חריש מיועד לציבור החרדי על-פי החלטת הממשלה. צריך שיעמוד שם על-יד ההגה מי שמבין את הצרכים האלה, שיכול ליישם את החלטת הממשלה. אחרי זה אני בטוח שמשרד הפנים ימצא דרך לתת לקציר, שהוא ישוב נפלא ומצוין, להתפתח.

אני תושב קציר. בעבר הייתי יושב-ראש ועד ההורים ויושב-ראש האגודה השיתופית קציר.


בראש ובראשונה כמה תיקונים, כמה דברים לא כל-כך מדויקים שנאמרו שכדאי להבהיר אותם.


לגבי השנה שהמועצה התנהלה עם ראש מועצה זמני, באותם ימים חברת הכנסת שלי יחימוביץ כתבה מכתב לשר הפנים ושאלה בין היתר על הוועדה שמתנהלת על-ידי חבר אחד. שר הפנים מר מאיר שטרית ענה אז, ב-24 ביולי 2007, כדלקמן: "במהלך השנה האחרונה פרשו 3 מבין חברי הוועדה הממונה" – זאת אומרת שכבר היו, לא היו צריכים לחפש עוד פעם – "וחדלו מלתפקד. כיום מתנהלת הוועדה על-ידי יושב-ראש וחבר נוסף".


אני סבור שבזמנו היתה פגיעה קשה מאוד באזרחים. נשלחו אז מכתבים רבים למשרד הפנים שלא קיבלו מענה במשך תקופה ארוכה מאוד.


אם אני מתחבר לדברים שמכובדי אמרו עכשיו, ללא ספק המצב לא השתנה. כבר שנתיים המצב לא השתנה, ולא רק זה אלא הוא הולך ומחריף, גם על-פי דבריו של היושב-ראש הממונה מר נסים דהן בישיבה האחרונה או הלפני האחרונה שבה הגדיר את הבעיות, וגם עכשיו הוא מציג כך את הדברים, ואת זה אני אומר באמת לזכותו של מר דהן.


הזכירו כאן שבמועצה היו 100 עובדים. חשוב לציין שמי שמינה את 100 העובדים היה ועדה ממונה של משרד הפנים לפני שהיו בכלל בחירות, ולא היו 100 עובדים אלא 88.


אני מבקש להתייחס לנושא שהוא בעיני הכי חשוב כרגע. אני לא בא להגן על כך שיהיו בחירות. ללא ספק קציר סובלת ממחסור במנהיגות שיכולה להוביל את הישוב קדימה. מעבר לכך, אין שום סיכוי לישוב כל-כך קטן שאין בו שום הכנסה משום גורם אחר פרט לארנונה ממגורים. כדאי להזכיר לנוכחים שמדובר על ישוב כפרי. מספר התושבים בקציר הוא פחות או יותר מספר התושבים ברחוב אחד בנתניה. אין אזור תעשייה, אין תיירות. הישוב לא יוכל להמשיך להתקיים בצורה כזאת, לא עכשיו ולא בעתיד.


אני סבור שהאיחוד עם המועצה האזורית מנשה אקוטי. העניין הזה צריך להיעשות על-ידי קביעת לוח זמנים מסודר כי התושבים סובלים יום-יום מכל בחינה שרק נסתכל.

אין לי ספק.

שלחתי מכתב למר נסים דהן. דרך אגב, אני רוצה להגיד שהדלתות שלו פתוחות תמיד ואפשר תמיד לדבר ולהסביר לו את הבעיות. שלחתי לו מכתב לפני 3 חודשים לגבי נחשים שמסתובבים ברחובות.

אתה לא מתכוון לבני אדם שהם נחשים ...

לא, ברוך השם אין דברים כאלה, אין לנו גם ויכוחים פוליטיים, אין "נחשים", כולם בסדר. הפוטנציאל האנושי של קציר מכל הבחינות הוא אדיר. אבל יש נחשים אמיתיים שמסתובבים ברחובות. ענה לי מר נסים דהן, ובצדק, אני מבין אותו: אין לי כסף, כרגע אני לא יכול לטפל, אעשה את המרב כדי לטפל בבעיה. אני יודע שהוא רוצה לעשות את המרב, אבל לא יכול כי נשאר בקציר גנן אחד על 100 דונם גינון. אני רוצה לא רק שייראה יפה, אבל בעיקר שהצמחייה לא תגיע לגובה כזה ושיסתובבו נחשים ומזיקים.


אדוני היושב-ראש, דיברת קודם בצדק על החינוך, שהיכן שהרשות המקומית משקיעה יש הצלחות. בקציר לא רק שלא משקיעים, אלא סגרו פעוטונים.

לאן הילדים הולכים?

הפריטו את הפעוטונים לחברת המתנ"סים. דרך אגב, הבן שלי למד שם בשנה שעברה והיה בסדר. התחלנו תהליך של הפרטה ואנחנו יודעים שאי אפשר לעצור אותו. זה מראה גם שאין השקעה בחינוך. פרט לתנועת הצופים שמי שמשקיע בה זה האגודה השיתופית ולא המועצה אין אצלנו השקעות רציניות בחינוך. לדעתי חייבים לקבוע לוח זמנים להעברת הישוב קציר למועצה האזורית מנשה.

אני תושב הישוב קציר מיום הקמת הגבעה המרכזית. למען הגילוי הנאות אני גם עובד במועצה המקומית כ-14 שנים ומכיר את המערכת.


החטא הקדמון היה בהכרזה על בחירות כלליות לישוב קציר בסוף שנת 1999. זאת הטעות הראשונה שנעשתה בתום-לב, כך אני מעריך ובטוח, היות ואחר-כך שתי קדנציות של המועצה שנבחרה היו אסון אמיתי למערכת ואסון לתושבים. עד היום אנחנו מלקקים את הפצעים. זה היה כרוך לא פעם באי תשלום משכורות לעובדים. בשנה שעברה עבדנו חצי שנה בבניין שלא היה בו חשמל בכלל, והיו חובות וסגירת מים וצרות.


מיום הקמת המועצה הממונה על-ידי משרד הפנים המערכת מתחילה להתייצב. זה לוקח זמן היות וכל המערכות בתוך המועצה קרסו. עכשיו זה נבנה עקב בצד אגודל בצורה מסודרת ומקצועית.


אני אישית מציע לוועדה להביא לתשומת לבה, גם כאשר מסתיימת תוכנית הבראה בפועל, והיא מיועדת לשנתיים, ההוכחה האמיתית שהמערכת באמת עברה את התוכנית בהצלחה היא התפקוד שנתיים לאחר מכן בתוך הצמצום. אסור ללכת רק באופן פורמלי ולומר שהסתיימה עבודת הוועדה הקרואה אם אחר-כך חוזר כל הבלגן. ולראיה, קודם ציינת את מה שקורה בעיריית לוד שנובע מכך ששם זה נעשה מוקדם מדי. אני בעד פוליטיקה, אני מאמין שאם יהיו בחירות בקציר אהיה מועמד וייתכן שיש לי סיכוי לא רע בכלל להיבחר, אבל טובת הישוב מצריכה עבודה מקצועית, המשך תוכנית ההבראה והצמצום. בוודאי כאשר על הפרק עומדת העיר חריש ויש שם בעזרת-השם הרבה מאוד עבודה.


מר פיצ'י דובינר דיבר על הכנסות עתידיות לישוב. בשנה וחצי האחרונות התחלנו תהליך של הקמת מרכז מסחרי. התחלנו להפעיל את מה שכתוב בתב"ע לביצוע באמת – אם זה מרכז מסחרי, אם זה קריית אמנים שכבר פתוחה, אם זה כפר נופש שעומד על הפרק לתכנון בוועדות המחוזיות, אם זה התוכנית לגבעה המזרחית שנמצאת בהפקדה בוועדה המחוזית. כל הדברים הללו עומדים להתממש. אנחנו מבקשים שיתנו עוד צ'אנס ליישם את תוכנית ההבראה בלי בחירות.

הייתי חבר מועצה בעבר.


יש כמה דברים שלא מוזנים נכון למקבלי ההחלטות, וזה אחת הבעיות שלנו. לדוגמה מנכ"ל המשרד אמר שהחברה הכלכלית סגורה אך כפי שכתבנו במכתב היא עדיין חיה ונושמת ובועטת, ונערכות שם גם ישיבות ונרשמים פרוטוקולים והכול מתנהל על-פי הכללים. הדירקטורים שחברים בחברה הכלכלית מספרים לנו מה קורה בה. ולמרות הכול, עדיין התמונה שמצטיירת במשרד הפנים לא נכונה והם סבורה שהחברה הכלכלית סגורה. יש רישום פיקטיבי כביכול החברה הכלכלית נסגרה על-ידי מר גידי פרידמן ב-2006, אך עובדתית זה לא נכון.


אני רוצה לייצג כאן לפחות 300 אנשים שחושבים שלאור המצב הקיים חייבים לעשות את הדבר הפשוט – איחוד עם המועצה האזורית מנשה. במסגרת הזאת איגום משאבים יכול להוביל את הישוב קדימה.


היום כל התשובות שאנחנו מקבלים הן: "זה יהיה" – יהיה מרכז מסחרי, יהיה זה ויהיה זה. קריית האמנים הולכת ונבנית ועוד מעט תהיה לא רק "פיל לבן" אלא אף פחות מזה כי היא הולכת ונחרבת. המצב הולך ומחמיר, רמת השירותים הולכת ויורדת. זה לא בגלל ראש המועצה, שדווקא עשה כמה דברים, וזה לזכותו, יש דברים שהוא בסדר, אבל המצב קשה.

אני רוצה לומר את דעתי. קודם כול, ההתנהלות של משרד הפנים כלפי קציר-חריש היא התנהלות גרועה, במיוחד כאשר אני משווה את זה לעזרה הגדולה שירוחם קיבלה והעזרה הלא קטנה שקיבלה אעבלין. העובדה שמר נסים דהן מונה רק לפני 8 חודשים מעידה על כך. בזבזו זמן יקר בהתנהלות מגומגמת, וחבל, כי אולי היום היינו במקום אחר מן הבחינה הזאת.


דבר שני, אם הייתי היום שר הפנים הייתי מפרק מייד את החיבור בין חריש וקציר והייתי מאחד את קציר עם המועצה האזורית מנשה, או משהו מעין זה, ואגיד למה. הייתי ממנה את מר נסים דהן כראש ועדת ההקמה של חריש, כמו במודיעין, ומקים ישוב כפי שצריך. השעטנז הזה לא ברור ולא מובן. קציר הוא ישוב חילוני, חריש אמור להיות ישוב חרדי. כדי להפוך את חריש למה שעליו להיות צריך להשקיע הרבה מאוד עבודה, הרבה מאוד מאמץ. לדעתי זה לא הולך ביחד. מה גם שיש אלטרנטיבות. קציר לא רק דורך במקום. גרים שם בני אדם. גם בחריש אני מבין שגרים בני אדם, אבל עליהם אני בכלל מרחם, אני לא יודע מה איתם בכלל, זה מזעזע. לפחות את קציר אפשר להציל, לחבר למועצה האזורית, ולתת למר נסים דהן לעבוד בעניין חריש מן הבוקר ועד הלילה מבלי לדאוג לנחשים או לעקרבים. המועצה האזורית מנשה היא לא נורא חזקה, אבל בכל זאת היא מועצה מבוססת. מה גם שקציר זה ישוב לא כל-כך גדול, זה בסך הכול ישוב קטן באופן יחסי ובוודאי יכול להיות בתוך מועצה אזורית. כך צריך לעשות.

אמרתי שכך אנחנו מתכוונים לעשות.

אני מציע לשקול את הדברים הללו.

אתחיל דווקא מהסוף, מן הרעיון שכבודו מעלה כאן על החיבור של קציר למועצה האזורית מנשה. לכאורה זה מעשי, אבל אני, בניגוד לכבודו, לא הייתי עושה את זה מהרגע להרגע. הייתי עושה בדיקה מעמיקה. את זה המועצה עשתה כפי שהבטחתי לתושבים. לקחנו על חשבון המועצה אנשי מקצוע מעולים שעושים את העבודה הזאת. הם ביקשו 5 חודשים ללמוד את הנושא וכאשר יגישו לנו מסקנות נביא את המסקנות לידיעת התושבים.

עם כל הכבוד, את זה שר הפנים צריך לעשות.

שר הפנים שיעשה מה שירצה, אני לא מתערב לו. יש ועדת חקירה במשרד הפנים. היא תעשה את עבודתה. אני מייצג את התושבים. האנשים היקרים שיושבים כאן חתמו על נייר תמיכה באיחוד אך על כל חתימה שלהם יש שתי חתימות של מי שלא רוצים בכך.

אני מעיד על כך.

אם רוצים לשאול את התושבים צריך להביא בפניהם את העובדות. אף אחד לא סיפר לתושבים הללו לפני שחתמו דרך האינטרנט או בדרך אחרת מה הן העובדות: כאשר יהיו חברים במועצה האזורית מנשה מה יהיה מוטל עליהם, האם השירות ישתפר או לא. מישהו צריך להביא בפניהם את העובדות, ואת זה המועצה עושה. היא לקחה אנשי מקצוע, תוציא חוברת יפה על הטיעונים בעד האיחוד עם המועצה האזורית מנשה ונגד האיחוד ותביא את זה בפני התושבים.


דיברו כאן על השקעות בחינוך. אינני יודע אם האנשים היקרים שדיברו על השקעות בחינוך יודעים שבמהלך השנה האחרונה בית-הספר בקציר שודרג לאין ערוך. אני לא רוצה לקשור כתרים רק לעצמי, אני קושר אותם לכל תושבי קציר, אבל לפחות גם ראש המועצה מעורב. בית-הספר שודרג לאין ערוך, גם ברמת סביבת בית-הספר וגם ברמת ההישגים, ועל כך קיבלנו מכתבים ממנהלי המחוז, על ההשקעות הגדולות שהמועצה באמצעיה הדלים משקיעה במערכת החינוך. עבדך הנאמן מקים היום בתוך קציר בית-ספר לחינוך מיוחד שייתן מענה קודם כול לתושבי קציר. 50 מילדי קציר לומדים במסגרת החינוך המיוחד ועד כה היו מסיעים אותם לכל קצווי תבל בעלות של 2.5 מיליון שקלים. את זה נוכל לחסוך.


דיברו כאן על החברה הכלכלית. נוצר איזה רושם כאילו מרמים, כאילו לא סגרו אותה. ההחלטה המקורית, שעליה חתומה המועצה, שהחברה הכלכלית תסיים את הפרויקט שבו היא עוסקת היום, שהוא רחוב המגל. היא התחילה בו ואי אפשר להפסיק את פיתוח הרחוב באמצע ולהגיד לתושבים שאין מדרכות ואין כבישים. היא חתמה על חוזים ומסיימת את העבודות ברחוב. כאשר תסיים את העבודות ברחוב תהפוך להיות חברת מדף. כל המועצה יודעת את זה, כולל התושבים.

יש לי כמה הערות. מי שתכנן בזמנו את קציר ואת חריש זה אני כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ב-1989. המטרה היתה שקציר לא תישען על תעסוקה מקומית, אלא שתהיה עיר שינה. חריש היתה אמורה להיות במתכונת של קציר, בבנייה נמוכה ולא רוויה. משרד הבינוי והשיכון ב-1993-94, לאחר שעזבתי, עשה את הטעות הכי גדולה שיכולה להיות ובנה שם בנייה רוויה. הבנייה הרוויה לא מתאימה למשוך אוכלוסייה של זוגות צעירים מחדרה והסביבה לגור בחריש. זה לא התאים, לא היה נכון. הם עשו טעות קריטית כאשר לא הבינו איך מקימים עיר.


אין ספק שבסופו של דבר קציר צריכה להתחבר למועצה האזורית מנשה. עליה להיות ישוב בתוך המועצה. למרות שיש לה עוד שכונה אחת של 300 יחידות דיור אין לה סיכוי להיות עיר. היא תישאר ישוב כפרי. זאת המטרה. היא לא נשענת על תעסוקה מקומית. אין ספק שהחיבור בין קציר וחריש בסופו של דבר יתפרק. יחד עם זה, אנו חייבים לראות שהתהליך של פיתוח חריש קורם עור וגידים.

למה לכרוך זה בזה?

אם פיתוח חריש ייכשל אין שום היגיון להפריד בין קציר וחריש. בחריש אנחנו נמצאים בתחילת הדרך.

גם אם תעבדו בכל הכוח כדי שזה יצליח ייתכן עדיין שייכשל.

אנו נמצאים היום במעלה הגבעה, מגיעים סמוך לקצה. להערכתי ייקח לפחות חצי שנה עד שנה עד שכל המערכת הזאת תקרום עור וגידים. אנחנו פועלים במרץ לעשות את זה, כולל הוצאת המכרזים. יש לנו סיכומים. עוד כשהייתי במשרד הבינוי והשיכון התחלתי את כל הסיכומים עם הקבוצות החרדיות על כל החצרות שלהן. לכן צריך את הזמן הזה. אם נשתכנע שצריך פחות זמן ושאפשר כבר למנות ועדת חקירה נעשה את זה. כעיקרון זה מקובל עלינו.

אני ממליץ בכל זאת למנות ועדה חקירה לבדיקת העניין.


אני מעמיד להצבעה את בקשת שר הפנים. מי בעד לאמץ את בקשת שר הפנים לדחות את הבחירות בשנתיים ולהמשיך בעבודת הוועדה הקרואה בשני הישובים? מי מתנגד להצעת שר הפנים? מי נמנע?

הצבעה

בעד בקשת שר הפנים לדחיית מועד הבחירות במועצה המקומית קציר-חריש – 3

נגד – אין

נמנעים – 1

הבקשה נתקבלה.

3 בעד, אין נגד, אחד נמנע. בקשת שר הפנים זכתה לתמיכת הוועדה.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40