PAGE
12
ועדת הפנים והגנת הסביבה
5/8/2008
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 429
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ד' באב התשס"ח (5 באוגוסט, 2008), שעה 12:25
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 05/08/2008
פניית שר הפנים לקיום התייעצות לדחיית מועד בחירות בהתאם לסעיף 146(ב) לפקודת העיריות וסעיף 39(ב) לפקודת המועצות המקומיות - אעבלין
פרוטוקול
סדר היום
1.
פניית שר הפנים לקיום התייעצות לדחיית מועד בחירות בהתאם לסעיף 146(ב) לפקודת העיריות וסעיף 39(ב) לפקודת המועצות המקומיות – אעבלין
מוזמנים
¶
חה"כ חנא סוייד
אריה בר
-
מנכ"ל משרד הפנים
רני פינצי
-
מנהל מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים
עו"ד יהודה זימרת
-
היועץ המשפטי, משרד הפנים
מרק אסיה
-
ראש המועצה המקומית אעבלין
עו"ד אילן מירון
-
היועץ המשפטי, המועצה המקומית אעבלין
ודיע אבו גנימה
-
תושב אעבלין
אחמד עודה
-
תושב אעבלין
כמאל חטיב
-
תושב אעבלין
באסם עואד
-
תושב אעבלין
דעים פארג'
-
עובד המועצה, תושב אעבלין
עאטף חאג'
-
תושב אעבלין, ראש מועצת אעבלין לשעבר
סאלח סלים
-
(חבר כנסת לשעבר), תושב אעבלין
אנואר חאג'
-
תושב אעבלין
חביב חאג'
-
תושב אעבלין
עו"ד סאבא חאג'
-
תושב אעבלין
חליל שומלי
-
תושב אעבלין
איליא יעקב
-
תושב אעבלין
רשמת פרלמנטרית
¶
אירית שלהבת
פניית שר הפנים לקיום התייעצות לדחיית מועד בחירות בהתאם לסעיף 146(ב) לפקודת העיריות וסעיף 39(ב) לפקודת המועצות המקומיות – אעבלין
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום פניית שר הפנים לקיום התייעצות לדחיית מועד הבחירות באעבלין.
גם באעבלין, כמו בירוחם, החלטתי בעת היותי שר הפנים, כמובן בהמלצת הדרג המקצועי, לפזר את הרשות המקומית ולמנות ועדה קרואה. לפי מיטב ידיעתי ראשון מונה מר ציון הדר כיושב-ראש הוועדה הקרואה. הוא התפטר מתפקידו לאחר 7-8 חודשים ובמקומו התמנה מר מרק אסיה.
אדוני מנכ"ל משרד הפנים, בבקשה.
אריה בר
¶
אזכיר לך שהחוב המצטבר של המועצה המקומית עמד אז על 56 מיליון שקל, שזה 130% מהתקציב של הרשות. אין עוד דוגמה כמו זאת. כלומר ההתנהלות התקציבית שם היתה מתחת לכל ביקורת. שיעורי גביית הארנונה עמדו אז על 21%, ושיעורי גביית מים עמדו על 45%. זאת התנהלות שהביאה לקריסה טוטלית, לאי-תשלום שכר לעובדים במשך כ-8 חודשים והשליך כמובן גם על מתן השירותים, התושבים לא קיבלו את השירותים שהם זכאים להם על-פי חוק.
המינוי של הוועדה הממונה נתקל בתחילה בקשיים רבים. בניגוד לישובים מסוימים במקרה של אעבלין שיתוף הפעולה של התושבים ושל אנשי הציבור יש בו חשיבות רבה מאוד כדי שהוועדה הממונה תוכל לתפקד. קשה מאוד לממונה לתפקד בסבך של ישוב מן הסוג הזה.
מר מרק אסיה נמצא כאן. הוא עושה לעניות דעתנו עבודה יוצאת מן הכלל והביא לייצוב ואפילו לשיפור רב מאוד בעבודת המועצה. מאז ועד היום יש התקדמות רבה מאוד. הראיה, שהיישוב מיוצב, המשכורות משולמות, הופחת הגירעון המצטבר. אמנם בתמיכתנו, ויחד עם זאת היושב-ראש וחברי המועצה הממונים עשו ועושים עבודה לתפארת.
אין לנו צל של ספק שקיום בחירות במקום הזה יביא להידרדרות חדשה. לא יוכלו לייצב את הישוב הזה. הדברים ידועים וברורים. הנתונים בישוב הם מהקשים שידענו בין כלל הישובים.
עולה טענה שמהלך כזה איננו דמוקרטי. כך שמענו בישיבה הקודמת והטענה תישמע בוודאי גם בישיבה הזאת. דמוקרטיה זה לא אנרכיה. דמוקרטיה אין משמעה שצריך לא לשלם מסים, או לא לתת שירותים לתושבים, או לא לשלם משכורות לעובדים, או שמותר לשלם משכורות נטו ולא ברוטו מבלי להפריש למס הכנסה, לביטוח הלאומי ולנלוות שלעובד יש זכאות על-פי חוק שישולמו לו. דמוקרטיה היא לא הפקרות.
לעניות דעתנו על-פי הנתונים הקיימים בשום פנים ואופן אסור ללכת לבחירות. לכן הבקשה של שר הפנים להתייעץ עם הוועדה כדי להאריך בשנתיים נוספות את דחיית מועד הבחירות.
רני פינצי
¶
הגירעון הרשום של אעבלין ב-2005 עמד על 56 מיליון שקלים. כאשר מר מרק אסיה נכנס והתחיל לחפור בנתונים מצאנו עוד 20 מיליון שקלים לפחות חובות מגרה, כלומר הגיעו חשבוניות ואף אחד לא רשם אותן. גם היום מתקבלות מעת לעת תביעות באעבלין על חובות שלא נרשמו, שלא ידעו בכלל שקיימים. רק לאחרונה מר מרק אסיה דיווח שהגיעה תביעה נוספת, פסק-דין שחייב את המועצה לשלם 3 מיליון שקלים.
תוכנית ההבראה שנעשתה לאעבלין היתה תוכנית חריגה בהיקפה, גם לפי הקריטריונים שאנו נוהגים בהם. אנחנו רואים שהרשות המקומית התייצבה עם תוכנית ההבראה הזאת.
צריך להדגיש את הדברים שהמנכ"ל כבר אמר כאן, הם חשובים. היתה עלייה גבוהה מאוד בשיעורי גביית הארנונה; היתה הרחבת בסיס הארנונה – בסיס הארנונה בין 2005 ו-2007 שונה, גבוה הרבה יותר, נוספו עוד נישומים ועוד מטראז' שלא נרשמו בעבר; היה שיפור בגביית פיגורים מארנונה, שלא היה קיים בעבר. התחילו לגבות גם חובות ארנונה משנים קודמות; ושיעורי הגבייה של המים עלו אף הם.
במקביל נעשו צעדים גם לצמצום ההוצאות השוטפות. מעבר לגירעון הצבור היה לה גם גירעון שוטף והיום המועצה מאוזנת בתקציב השוטף. ב-2007 היה לה אפילו עודף סמלי של 637,000 שקלים. עדיין צריך להשלים את תוכנית ההבראה. הרשות מתקדמת באבני הדרך של תוכנית ההבראה כדי לכסות את גירעון העבר.
במקביל, ומר אסיה בוודאי ידבר על כך, נעשות עבודות בנייה ופיתוח ויש התקדמות ברשות. גם כאן אנחנו מבקשים פרק זמן להשלים את העבודה, להשאיר בסיס איתן כדי שאפשר יהיה להמשיך הלאה.
מרק אסיה
¶
אדוני היושב-ראש, אם יש לכם שאלות אשמח להשיב. אדבר רק על נתונים.
בחצי השנה האחרונה החלפנו למעלה מ-1,000 מוני מים שנשברו. השנה התחלנו לבצע, בעיקר במימון משרד הפנים, עבודות בקרוב ל-10 מיליון שקלים, תב"רים שיוצאים רק עכשיו לדרך כי זה לוקח זמן.
לצערי נאלצתי לפטר עובדים, כמובן בהסכמים, באופן מסודר, וזה תהליך ארוך מאוד שהתחיל עוד לפניי. אני מדבר על מספר האנשים שעבדו, לא על משרות כי במשרות המספר קטן יותר. בקיץ 2005 היו רשומים 345 אנשים כמקבלי שכר מן המועצה. היום רשומים 99 או 98 ועוד כ-36 פנסיונרים. הפרטנו שם את כל המערכת.
מרק אסיה
¶
11 אלף ומשהו, למרות ש-20 משפחות עזבו בחודשים האחרונים לקנדה ולאמריקה, בעיקר זוגות צעירים.
בגירעון הנצבר הידוע, בלי כל הדברים שצצים, נותר לנו לשלם בין 32-34 מיליון שקלים.
מרק אסיה
¶
עיקר החובות הם בתיק האיחוד בבית-המשפט. שם לבד החוב עומד על 17 מיליון שקל ובכל חודש צריך לשלם 550,000 שקל, והריבית רצחנית. במס הכנסה ובביטוח הלאומי כאשר הגעתי החוב עמד בשניהם יחד על קרוב ל-16 מיליון שקל וצריך לטפל בזה.
לצערנו מוטלים עלינו קנסות כי לא טיפלו במים כפי שצריך. הטילו עלינו קנס של 700,000 שקל מרשות המים על חשבונות מ-2002. עוד לא הגיעו ה"מכות" של 2003. דיברתי עם מר אורי שני, אבל הקנסות האלה יוצרים בעיה גדולה מאוד. גם מס הכנסה רק לאחרונה הטיל עלינו קנס של מיליון שקל על הוצאות עודפות מלפני כ-8 שנים. הבעיה אינה פשוטה.
בסך הכול זה כפר של אנשים הגונים מאוד, אנשים נחמדים מאוד וישרים מאוד. אני מניח שרוב האנשים שם מעוניינים שהמערכת תפרח. אני מניח גם שיש כמה חבר'ה שזה מפריע להם כלכלית. מי שמפוטר כמובן לא מרוצה, בוודאי לא שמח, אבל זה טבעם של הדברים.
כאשר נכנסתי לתפקיד שילמתי בחודש ספטמבר 2006 שכר ברוטו בסך 1.56 מיליון שקל. עכשיו אנחנו משלמים ברוטו – בלי כל מיני חובות שעלינו לשלם מידי פעם למשל על תוספת ביגוד שלא שולמה ב-2003 או על דמי הבראה שלא שולמו בעבר – אנחנו משלמים 850-900 אלף שקל ברוטו עבור שכר. זה מתבטא גם בהוצאות השכר ומאפשר לשחרר כסף לפעולות.
בשנת 2006 התקציב עמד על כ-44.5 מיליון שקלים. היום התקציב עומד על 38 מיליון שקל. זה אומר שאנחנו מוציאים פחות. אי אפשר להוציא יותר מאשר נכנס.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
הפער במשכורות שאתה מדבר עליו לא מכסה את כל הפער בין התקציב השנתי של אז לתקציב של היום, או אולי כן, אולי זה הפער?
מרק אסיה
¶
זה הפער העיקרי. בעבר היה צריך להחזיר כסף למשרד החינוך עבור הוצאות של גננות מיותרות. כל המערכת הזאת מאוזנת, אין כאן אפס. כאשר זה לא קיים אתה חי, אתה יכול להפעיל את המערכת.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אני לא שר הפנים היום, אבל גם כאשר הייתי שר הפנים סברתי שאחד השיקולים הוא ייצור מערכת שמתנהלת עם גירעון נשלט ועם החזר חובות והכול, זה ברור, אבל מצד שני – אתה מכיר את הבדיחה על הסוס שכל יום הורידו לו את האוכל ובסוף מת. השאלה אם התושבים מקבלים את השירותים האלמנטריים שהם צריכים לקבל או שהכול מיועד לכיסוי הגירעון ולא עושים שום דבר נוסף.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
יש לך מה לעשות שם בתור כונס נכסים, אבל לא מינינו אותך ככונס נכסים אלא מינינו אותך לראש מועצה.
מרק אסיה
¶
לפי ההנחיות שלך כשר הפנים, ובזמנו אפילו הוצאת כמה מסמכים בעניין, קודם כול באמת שיפרנו את השירותים גם ברמת איסוף האשפה, גם באיסוף פגרים. אנחנו מחברים אנשים למים ולביוב, ועכשיו אנחנו משנים דברים.
אציג לך דוגמה קטנה. עמד שם בית-ספר ריק. למרות ההתנגדות של משרד החינוך, למרות התנגדות של כל העולם יצאתי למכרז מסודר במטרה שיפעל שם בית-ספר מקצועי. מי שזכה במכרז הוא מכללת סח'נין. השנה בדקנו את עצמנו, בחנו מה קורה שם וראינו שבית-הספר הזה קלט את כל הנוער שפרש מהלימודים ולא הצליח להמשיך. לא כולם ילמדו באוניברסיטה, אבל צריך גם טכנאי חשמל וטכנאי רכב ומיזוג אוויר, והיום זה פועל באופן מוצלח.
התחלנו בתהליך של ייצור ובניית כל המערכת הניהולית באעבלין כי כולם צריכים להיות משרתי ציבור (Civil servants) ולוקח זמן רב להסביר ולחנך. זה עבודה שנעשית באמצעות המפע"מים של משרד הפנים. כל זה עולה הרבה מאוד כסף למשרד הפנים.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
תודה. נשמע כעת את התושבים שנמצאים כאן. לא אאפשר לכולם להתבטא. נשמע כאן עמדה אחת, או לכל היותר שתיים. מי רוצה בחירות עכשיו ומתנגד לבקשת שר הפנים?
אנואר חאג'
¶
בשנים 1985-1993 כיהנתי כחבר המועצה וכממלא מקום ראש המועצה באעבלין ומאז לא התמודדתי למועצה.
אין ויכוח שהמצב השתפר אם נשווה את המצב ערב מינוי הוועדה הקרואה למצב היום. דווקא בשל סיבה זו, מכיוון שהוועדה מילאה את תפקידה היטב ורוב הסיבות שהביאו למינוי הוועדה הקרואה חדלו מלהתקיים, דווקא מכיוון שמציירים כאן תמונה ורודה אנו סבורים שהגיע הזמן לתת אפשרות לתושבים לבחור את הנציגים שלהם.
הדמוקרטיה היא זכות יסוד שאין למעלה ממנה. לכן במצב הנוכחי, אחרי כל מה שהשתפר הן מבחינת הגירעונות, הן מבחינת תשלומי הארנונה ותשלומי המים ומה שאמר גם יושב-ראש הוועדה, נותרו דברים שהם בשגרת העבודה של כל רשות מקומית. זה לא משהו מיוחד, זה לא פרויקטים לפיתוח. שלב הנחת התשתית הניהולית והארגונית בתוך הרשות המקומית הסתיים ולכן אני סבור שיש לקדם את קיום הבחירות ולאפשר לתושבים לבחור. כאשר אני מעמיד את זה אל מול זכות היסוד, אין שום הצדקה להאריך את כהונתה של הוועדה הקרואה.
עאטף חאג'
¶
אני הייתי ראש המועצה שהודח כאשר החלטת כשר הפנים לפזר את המועצה. לפני כן קיימנו בחירות דמוקרטיות והיתה לנו מועצה. מר מרק אסיה הגזים במקצת בנתונים. החוב שלנו עמד לא על 56 מיליון שקל אלא 28 מיליון שקל. הלכתי למשרד הפנים והסדרנו את זה וחתמנו על הסכם הבראה. הוא אומר שהיו חובות שהתחבאו בתוך המגרה אבל זה לא ידוע לי.
אני סבור שהוועדה הקרואה שמונתה היא לטובת הכפר אעבלין כי באעבלין כולם רוצים כסף מן המועצה, כל חבר מועצה, כל מי שעובד במועצה רוצה כסף, כולם רוצים לנצל את המועצה לטובתם. לכן בעבר לא חתמו על התקציב ושלחו למשרד הפנים הרבה מכתבים בדרישה לפזר את המועצה. והיום הם מבקשים בחירות. למה? היו לנו בחירות, היה ראש מועצה, היו חברי מועצה, סגן ראש המועצה לשעבר שהולך היום לבג"ץ היה הסגן שלי. מה פתאום היום צריכים בחירות באעבלין?
לפי דעתי מר מרק אסיה מתפקד טוב מאוד. הוא ארגן את הכפר. לפי דעתי צריך להאריך את תקופת המינוי של הוועדה הקרואה לא בשנתיים אלא צריך לתת למר מרק אסיה להמשיך עוד 5 שנים. בעבר איימו עלינו באקדחים כאשר הלכנו לגבות ארנונה, איימו עליי, באו לרצוח אותי כי שלחתי חברת גבייה לבתים לדרוש מהם לשלם. היום כולם משלמים כשורה ומתנהגים היטב, עומדים בתור ומשלמים, לא מקללים, לא מאיימים בכלל. זה לטובת הכפר אעבלין, לטובת תושבי הכפר. רק לטובתנו אם הוועדה הקרואה תמשיך לפעול עוד 5 שנים, שעוד קצת נתרגע ונלמד איך לשלם מים וארנונה. אנשים לא שילמו במשך 15 שנים עבור מים וארנונה. אדם תבע את המועצה. אמר לו השופט: מי אתה? אתה הרי עבריין. למה אתה לא משלם עבור המים? למה אתה לא משלם עבור הארנונה? זה בשבילך. את הארנונה והמים לא משלמים לראש המועצה, אלא לטובת הכפר אעבלין. אני רוצה שימשיך מר מרק אסיה בעבודתו באעבלין עוד 5 שנים.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אתה יודע שאנחנו לא באוניברסיטה. יש עמדות עקרוניות, אבל בסוף צריך להכריע בנושאים אמיתיים.
חנא סוייד
¶
רציתי להיות יעיל יותר ולא "להרביץ" כאן תיאוריה. לזה התכוונתי.
שמתי לב שבישיבה הזאת, בשונה מן הישיבה הקודמת שבה שלט המוטו שמר מצנע הוא כל יכול, עושה נסים ונפלאות, כאן מדברים לא על האיש והאישיות שלו אלא על מה שהוא עושה. אני מעדיף כמובן דיון כזה על פני הדיון הקודם שנסוב סביב האישיות של מר מצנע, כביכול הוא יכול לעשות הכול.
חנא סוייד
¶
לא ראיתי בזה עניין הוגן. אבל לא חשוב. התקיים דיון ואמרתי את דעתי לגבי מר מצנע, אבל אני חושב שזה לא העיקר. אפשר למצוא אנשים עוד יותר טובים ממר מצנע בניהול ישובים וערים. אז אפשר לוותר על כל הבחירות, להוציא מכרזים ולהביא אנשים מיומנים ולהגיד להם לנהל את הישובים? זה לא העיקרון הדמוקרטי בשלטון המקומי.
שמתי לב לדבריו של יושב-ראש הוועדה הקרואה, שאמר שבכפר אעבלין יש אנשים ישרים והגונים. אינני יודע מדוע אנשים ישרים והגונים לא יכולים לבחור מועצה טובה.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אתה באמת לא יודע? אני יודע. אגיד לך מדוע. אנשים טובים והגונים, במיוחד בישובים קטנים, בסופו של דבר אומרים להם: לכו תצביעו הצבעה חמולתית משפחתית, לא על בסיס ענייני אלא על בסיס חמולתי, וכך לפעמים יוצאת תוצאה טובה ולפעמים תוצאה לא טובה, למרות שהאנשים הגונים ומכובדים ורוצים בטובת הכלל. בסוף יש איזו משמעת אחרת שגורמת לא פעם לתוצאה לא טובה.
חנא סוייד
¶
לצערי הרב זו חשיבה פטרנליסטית שלא מקובלת עליי. אי אפשר לחשוב על אנשים ישרים והגונים כעל עדר. אני ממש מתפלא על דרך החשיבה הזאת. פועלת שם מערכת פוליטית מקומית. לא ראיתי מערכות שמתנהגות הרבה יותר טוב מהמערכות האלה, לרבות המערכת הפוליטית הארצית. החמולתיות שם יש לה אקוויוולנטים ודוגמאות שקולות במקומות אחרים, ואנו מכירים מה קורה. אני לא מסכים לניתוח הזה.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אגב, אנחנו קרובים מאוד להקמת ועדה קרואה למדינה ... נסמיך את נשיא ארצות-הברית למנות ועדה קרואה לישראל ...
חנא סוייד
¶
זה מתבקש.
אני לא מבין למה בישוב קטן, אם ההנהלה בו כושלת, יש סמכויות למישהו לבוא ולפזר את המועצה ולכפות. צריך לתת לאוכלוסייה אפשרות לבחור כעבור תקופה מסוימת. הוועדה הקרואה באעבלין מתפקדת כבר זמן רב. שמענו על כך, וזה התפקיד של ועדה קרואה, לייצב את העניינים. שמענו על תקציב מאוזן, על ביצועים יוצאים מן הכלל של הרשות המקומית, על התייעלות. אני חושב שזה התפקיד של ועדה קרואה, אבל אין זה אומר שהיא צריכה להמשיך לנצח. אני מבין שוועדה קרואה היא ועדה קצובה בזמן, שעושה עבודה מסוימת ואחר-כך אומרת: אזרחים, תבחרו את ההנהגה שלכם ואת הנציגים שלכם ואת ראש המועצה שלכם. בהתחשב בנתונים הספציפיים של אעבלין, בהתחשב בכך שהוועדה הקרואה פועלת שם לאורך זמן צריך לתת לאוכלוסייה המקומית להגיד את דברה.
לא שמעתי כאן שום דבר מראש הוועדה הממונה על התפקוד ועל העשייה בתחום התכנון והבנייה למשל.
חנא סוייד
¶
אני לא חסיד גדול של ספורט, אבל גם בספורט. אבל בנושאי תכנון ובנייה אם תשאל את כל האנשים שיושבים כאן, אלה שבעד בחירות ואלה שנגד בחירות כעת, יגידו לך מה קורה בתחום התכנון והבנייה: המצב "על הפנים".
חנא סוייד
¶
אולי כך המצב גם באנגולה. אז מה? גם אם זה כך בכל הארץ לא את כל הארץ מענישים. את אעבלין מענישים. נושא התכנון והבנייה הוא נושא שחשוב לכל האזרחים. מרגישים שהוועדה הממונה לא עושה כלום בעניין הזה. לא שהיא מנסה לעשות ונכשלת, אלא זה נושא אקס-טריטוריאלי עבורה, זה כביכול לא במנדט שלה. אני סבור שזה לא אחראי. זה מביא אותי לחשוב – וכך אמרתי בהערת אגב – שהם נוקטים למעשה בפעולת גבייה ולא נושאים במנהיגות של הישוב. לכן אני סבור שהגיע הזמן להפסיק את הפעולה של הוועדה הממונה ולתת לאוכלוסייה לבחור את הנציגים שלה.
עם כל ההצעות כאן והביקורת על דרך הניהול של רשויות מקומיות, אני כמובן לא רוצה להישמע כאילו אני מסכים או תומך בניהול כושל, להיפך, אך יחד עם זאת אי אפשר לא להביא בחשבון את הזכות הדמוקרטית של האוכלוסייה ושל התושבים לבחור את הנציגים שלהם.
סאלח סלים
¶
העניין נמצא בבג"ץ. קיבלנו את תשובת משרד הפנים לבג"ץ, שתוכנית ההבראה תסתיים ב-2008. המסמכים נמצאים בידינו. במסמכים שהעבירו לוועדה לקראת הדיון הזה כתבו אנשי משרד הפנים שתוכנית ההבראה תסתיים ב-2009. עולים כל מיני סימני שאלה. איך לפני חודש הודעתם לבג"ץ שתוכנית ההבראה תסתיים ב-2008 ועכשיו הודעתם לוועדת הפנים והגנת הסביבה שהיא תסתיים ב-2009?
סאלח סלים
¶
דבר שני, אני רוצה להגיד לכבודכם, יש פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה, שקובע שהבחירות שהתנהלו באעבלין ב-2003 היו מושחתות.
סאלח סלים
¶
בית-המשפט המחוזי קבע שהבחירות ב-2003 היו מושחתות ולא נקיות. לפיכך בחירות נקיות באעבלין התקיימו רק לפני 10 שנים. כעת אתם באים למנוע מאתנו פעם נוספת לערוך בחירות. בעוד שנתיים זה יהיה כבר 13 שנים מאז נערכו בחירות תקינות באעבלין.
סאבא חאג'
¶
משרד הפנים צריך לפקח על זה. אני הגשתי את העתירה לבג"ץ. אני לא מבין מדוע מנכ"ל משרד הפנים מאיים בכך שתהיה אנרכיה אם יאפשרו דמוקרטיה לכפר אעבלין, שהמועצה לא תתפקד והמצב יידרדר.
סאבא חאג'
¶
אני לא מבין את הטענה. אם אני אבחר, או הוא או הוא, אני לא מבין איך הוא בטוח שלא ננהל את המועצה בצורה טובה יותר ממר מרק אסיה.
ודיע אבו גנימה
¶
אני פקיד במועצה המקומית אעבלין. שמענו את כולם. הוועדה הקרואה מפעילה את המועצה בצורה מסודרת, הכול מסודר, התושבים מקבלים מה שצריך לקבל במאה אחוז. אבל בדיוק כמו אישה בהריון – היא בחודש החמישי. האם יעשו לה ניתוח עכשיו כדי להוציא את העובר? האם כך יוכל לחיות? צריך לתת שימלאו 9 חודשי ההריון. עכשיו המועצה מתפקדת כמו בהריון של 5 חודשים, אך נותרו עוד 4 חודשים. צריך שהוועדה הקרואה תמשיך לפעול עוד שנה או שנה וחצי עד שניישר את הדברים במאה אחוז. לכן אין זה הזמן לבחירות, לפי דעתי.
חליל שומלי
¶
אדוני היושב-ראש, אדוני המנכ"ל. אדוני המנכ"ל בדק האם מר מרק אסיה הלך לוועדה הפריטטית ומצדיק את הוועדה הפריטטית? האם הם מכבדים את החוק? אדוני המנכ"ל, אתה יושב בירושלים. אתה בא בטענות על החמולות. יש לנו חמולות. אני גאה שיש לי חמולה. אבל עליך לדעת דבר אחד, יש מי שפועלים על סמך אינטרסים פוליטיים, על סמך האינטרסים של המפלגה שלהם, ואוכל להציג לך שמות.
חליל שומלי
¶
בוודאי. למפלגת "קדימה". אני מבטיח לך שהוא מחתים מתפקדים למפלגה בתוך הכפר, למעלה מ-200 מתפקדים.
חליל שומלי
¶
איפה הממונה, איפה קצין המחוז, איפה היו כל הזמן כאשר ראו שלמר עאטף חאג' יש 390 מתפקדים? איפה היה הממונה? איפה הייתם? למה להעניש את האזרחים, למנוע מהם את זכותם להצביע? יש לי תעודת זהות כחולה, כמוך. זאת הזכות שלי. אני חי בכפר אעבלין במדינת ישראל בזכות. תודה.
מרק אסיה
¶
אדוני השר, אני מוכרח להגיב. אינני חבר באף מפלגה שנמצאת בשלטון. מוניתי כאיש מקצוע ולא כחבר מפלגה, והצהרתי על כך תצהיר שיכול להיות מוגש גם בבית-המשפט. לכן אני מבקש שלא יאשימו אותי בהאשמות שווא.
דעים פארג'
¶
אני עובד המועצה, רכז "קדימה" באעבלין. אני עובד במועצה כבר 17 שנים. לא התחלתי לעבוד בה היום או אתמול. נכון לרגע זה אני רכז "קדימה" באעבלין ואני מחתים אנשים שמתפקדים למפלגה, אבל זה לא באחריות המועצה.
אריה בר
¶
עם כל הכבוד להטפת המוסר ששמענו כאן, הנתונים על הגירעונות, על שיעורי הגבייה, על הטיפול בתושבים ועל מתן השירותים לא מצוצים מן האצבע. אלה נתוני אמת. אתם לא יכולים להגיד שמכיוון שלא היו בחירות נקיות ב-2003 זאת התוצאה. זה לא נכון. זה נובע מהתנהלות לקויה. איפה היו אישי הציבור קודם לכן?
אריה בר
¶
קודם כול, עובדה ששר הפנים אז בהמלצת הגורמים המקצועיים הביא לפירוק המועצה ולמינוי ועדה ממונה. זה לא נעשה כי הוא קם בבוקר והחליט להקים ועדה ממונה, אלא קודם היתה ועדת חקירה, בדקו את הנתונים ורק לאחר מכן הקימו ועדה ממונה.
לעצם העניין, הזכות הדמוקרטית אין משמעה אנרכיה. תפקידו של משרד הפנים, של שר הפנים ומנכ"ל משרד הפנים והעובדים המקצועיים לעשות בקרה, ובמקרים שאין שום סיכוי שהדברים יתנהלו כחוק השר חייב למנות שם ועדה ממונה.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אנסה להשיב לך בשמו ובמקומו. אל"ף, הוא לא בטוח. אבל ניסיון העבר מעלה חשש כבד שבחירות חדשות על רקע המצב הנוכחי עלולות לגרום שוב להידרדרות הרשות המקומית.
בסופו של דבר צריך לזכור, האינטרסים של מקבלי ההחלטות כפולים.
מצד אחד, ראש וראשון בעיניי לדאוג לתושבים, לדאוג שהתושבים יקבלו את השירותים המוניציפליים שמגיעים להם. מי שמסתכל היום על הדוח בעיתונים בנושא החינוך רואה לאיזו פשיטת רגל מגיעה המדינה. הדוח קובע קודם כול שאין משרד חינוך. הדוח קובע שברשויות שמשקיעות כסף בחינוך מעבר לתקציב של משרד החינוך יש הצלחה גדולה. יש מתאם חזק מאוד בין רשויות מקומיות שנותנות מתקציבן לחינוך ובין ההצלחה של התלמידים, ואילו ברשויות מקומיות שלא יכולות לתת ההצלחה של התלמידים קטנה מאוד ולפעמים הכשלונות גדולים מאוד. זאת אומרת, האינטרס הראשון הוא שיהיו שירותים מוניציפליים לתושבים.
האינטרס השני, שהרשות המקומית תתנהל במינהל תקין, ללא גירעונות ומבלי שמשלמי המסים האחרים יצטרכו להעביר כספים דרך משרד הפנים למימון גירעונות שנעשו בדרך כפי ששמענו ממר עאטף חאג', שאנשים לא הסכימו לשלם את חובותיהם, רצו רק לקבל מבלי לתת את מה שהם חייבים על-פי חוק.
אני מניח שלאף אחד אין ודאות שהמצב חלילה יחזור לאחור, אבל ההיסטוריה מוכיחה שבמקרים רבים מעין אלו כאשר הפסיקו עבודת ועדה קרואה והלכו לבחירות חזרו להתנהלות שבסופו של דבר דרדרה את המצב עד כדי כך שהיו צריכים להקים שוב ועדה קרואה. יש רשויות מקומיות לא מעטות בישראל, גם יהודיות וגם ערביות, ולוד היא דוגמה מצוינת לזה, שהקימו בהן ועדות קרואות כבר כמה פעמים, עשו ניסיון ללכת לבחירות, התוצאה היתה גרועה, חזרו לוועדה קרואה וחוזר חלילה.
איליא יעקב
¶
אני מהכפר אעבלין. הייתי במשך 12 שנים יושב-ראש ועד ההורים באעבלין. היה חסר הרבה במועצה, לא רק בזמן המועצה שפורקה אלא גם במועצות קודמות. בבתי-הספר לא היה אפילו נייר טואלט וההורים היו צריכים לדאוג להביאו. לא היה כסף כדי להדפיס דפים לתלמידים. הייתי מביא ניירות משוכפלים על חשבוני לבית-הספר. המועצות היו מפזרות את הכספים כרצונן, לא ידוע לאן הכסף הלך. בית המטבחיים הכניס 17 מיליון שקל בשנה. לאן הכסף הזה הלך?
איליא יעקב
¶
אני חושב שצריך להמשיך בעבודת הוועדה הקרואה עד שתקציב המועצה יגיע לאיזון. שלא יהיו אצלנו שריפת מכוניות ואיום על אנשים.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
מי בעד להיענות לבקשת שר הפנים? מי מתנגד להצעת שר הפנים?
הצבעה
בעד בקשת שר הפנים לדחיית מועד הבחירות במועצה המקומית אעבלין – 1
נגד – 1
נמנעים – אין
הבקשה לא נתקבלה.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
בתוצאה של תיקו, כאשר אחד היה בעד ואחד היה נגד, הוועדה ממליצה לשר שלא להאריך בשנתיים את מינוי הוועדה הקרואה.
תודה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:05