PAGE
8
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
28.1.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 166

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"א בשבט התשס"ח (28.1.2008), שעה 10:00

ס ד ר ה י ו ם

500 מצבות חוללו בבית העלמין היהודי בניו-ברונזוויק - ניו ג'רסי-

הצעה לסדר היום של חבר הכנסת חיים אמסלם.

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן - היו"ר



חיים אמסלם

עו"ד נעמי אלימלך
המחלקה מהמשפטית, משרד החוץ

רבקה לוי
עוזרת למנהל פרוייקטים יהודיים בתפוצות, משרד החוץ

מרים שרון
חוקרת, נציגה של הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות, משרד ראש הממשלה

שירלי הלר
השירותים החברתיים והתפוצות, משרד הרווחה



אלכסנדר דניאלס
מנהל המרכז האמריקאי, שגרירות ארה"ב

לינדה סלוצקי
סגנית מנהל המרכז האמריקני, שגרירות ארה"ב

אירה אוסוליבן
דובר, הליגה נגד השמצה

איילת טישלר

עוזרת הוועד היהודי האמריקני

דפנה ברמן

כתבת עיתון "הארץ"

דנה גורדון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
500 מצבות חוללו בבית העלמין היהודי בניו-ברונזוויק - ניו ג'רסי-

הצעה לסדר היום של חבר הכנסת חיים אמסלם.

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת וועדת עלייה, קליטה ותפוצות, הנושא היום: 500 מצבות שחוללו בבית העלמין היהודי בניו ברונזוויק, ניו ג'רסי, הצעה לסדר היום של חבר הכנסת חיים אמסלם.

בוקר טוב, תודה אדוני היושב ראש, שוב לפנינו מקרה של חילול בתי עלמין, ניתוץ מצבות, זו לא הפעם הראשונה, הפעם המקרה בולט כי מדובר בחילול של 500 מצבות של שיהודים, ניפוצם, שבירתם, לכאורה נשאלת השאלה, נו בניו ג'רסי חיללו מצבות, מה אנחנו יכולים לעשות? מה זה נוגע אלינו? לכאורה, אבל ברור שמדובר בגילוי אנטישמי נוסף, שמתבטא בכמה צורות, לאנטישמיות כמה צורות, יש התנכלות ליהודים, הכאה, רדיפה, העלבה ואולי לפעמים הכי קל זה לנתץ מצבות, כי מצבה דוממת, היא אינה יכולה לדבר, ועושים את זה בלילה, כשאף אחד לא רואה. זו עוד עלית מדרגה נוספת בגילויי האנטישמיות.

האנטישמיות, לצערנו לא הולכת ונעלמת, היא הולכת ופושטת צורה ולובשת צורה, די בהצצה בחומר שהונח פה לפנינו, בשביל לראות, הסתכלתי על התמונות, אנשים שפשוט, ספגו את נחת זרועה של אותה אנטישמיות, ציור צלבי קרס על בתי היהודים, פציעת אנשים והכאתם. אנחנו חייבים, זו חובתנו, זה לא דבר שאנחנו בוחרים, מדינת ישראל קמה כדי להגן על העם היהודי, מדינת ישראל, התשובה הציונית של הקמתה של מדינת היהודים להגנת העם היהודי, זו מטרתה, ולכן זכותנו וחובתנו להתריע נגד כל גילוי אנטישמי כזה או אחר.

לצערנו, גם הסכסוך המתמשך בין מדינת ישראל למדינות ערב גם הוא נגוע בהרבה מאוד גילויי אנטישמיות, גם רואים את זה בתמונות שנמצאות לפניי. אני מבקש לציין, חזרתי רק לפני כשבוע מסע במדינות אירופה ואחרות, אחד הדברים שאנשים מהשורה אמרו לי, חשוב להזכיר את זה דוקא היום בדיון הזה, כאשר אנחנו מדברים על תהליך שלום, דיבורים כאלה ואחרים על ירושלים, נשאלת השאלה למה מדינת ישראל לא מעמידה בראש סדר דרישותיה, שקודם כל אותם ספרי לימוד, אותם ספרי חינוך שמתחנכים בהם הילדים של העם הפלשתינאי, שהם מלאים באותו ארס. זו תמונה מתוך ספר, נגד היהודים באשר הם יהודים, או נגד מדינת ישראל, בואו, זה לא עולה כל כך הרבה כסף, זה לא כל כך קשה, זה לא כל כך מסובך, שקודם כל הם יתחילו לשנות את הספרים שלהם, שאותו הילד שהוא גדל על הארס הזה, של שנאת הזולת, ושנאת היהודי, שנאת המגן דוד, שנאת כל מה שמסמל את מדינת ישראל, משם יתחיל המסר הזה, ולכן הדיון הזה חשוב מאן כמותו, אני מצטער שחברי הוועדה, ולא רק חברי הוועדה אלא גם חברי כנסת אחרים, לא נמצאים כאן, אני מקווה שהם יגיעו במהלך הדיון, גם אני עזבתי כעת דיון חשוב בוועדת החינוך, שגם כן יש לו קשר לנושא הזה.

חושב שהדיון הזה חשוב ביותר, אני חושב שאנחנו צריכם להתריע על כך, חשוב שהכנסת תדון בזה, חשוב שהמסר יעבור למדינות שישנה בהן בעיה, ועד רבה, ארצות הברית של אמריקה, ניו-ג'רסי, שהיא ידידתנו גדולה, הממשל אוהד ישראל ולא חשוד חלילה בשום סממן כזה או אחר, ינהג בחומרה רבה כלפי כל גילוי כזה או אחר, על ידי העלאת הנושא לסדר היום הציבורי, העלאת דיון בכנסת רק כך נשיג את המטרה הזו. ברור שהמשימה קשה, ברור שהמאבק ארוך, אבל אסור להתייאש ולהרים ידיים, צריך להמשיך בזה, צריך להעלות את זה, צריך להתריע על כל גילוי כזה או אחר. הייתי מבקש לדעת באמת מה משרד החוץ שלנו עשה ויעשה, ואם יש לנו כבר ידיעה לגבי הממשל האמריקאי, מה הוא עשה, האם הוא איתר את מי שעומד מאחורי זה, האם הוא מתכוון לחקור את זה?

אני מבקש להוסיף כמה מילים לדברים שלך, אנחנו רואים שהאנטישמיות מתגברת בכל העולם, היא מתחזקת, והימניים התחזקו וגם השמאלניים התחזקו אחרי מלחמת לבנון, נגד מדינת ישראל וגם מול היהודים. אנחנו צריכים להיות חזקים, אנחנו צריכים לעשות תעמולות, לעשות הכל כדי שדברים כאלה לא יתרחשו. מה שמעניין במקרה ניו ג'רסי, מתברר שהאשמים הם כמה ילדים בני 15. 17, לא ניתן להבין איך ילדים כאלה יכלו לשבור 500 מצבות, כולם מקבלים את זה שלילד אי אפשר לעשות שום דבר. אני המום שבארצות הברית מתרחשים מקרים כאלה וילדים אשמים בזה, כל איש עם שכל מבין שכמה ילדים לא יכולים לעשות נזק כל כך גדול לבית קברות, אני קצת לא מבין, תמיד חשבתי, ביקרתי מספר פעמים בארצות הברית, לא נתקלתי באנטישמיות, עכשיו אני רואה שהימניים שם הרימו את ראשם, גם באוסטרליה, אני לא מדבר על בריטניה, צרפת ששם יש הרבה מוסלמיים כי היתה הגירה גדולה לשם, הם תומכים באנטישמיות, בארצות הברית יש ניאו-נאציים. צר לי שאנחנו מדברים על זה, אני היום נתתי הצעה לסדר היום בנושא התגברות האנטישמיות בכל העולם, אתה דיברת על ניו ג'רסי, התופעה הזו נמצאת בכל העולם.

אני מבקש לומר, כולם מדברים על שלום עם הפלשתינאיים, מגנים אותנו שאנחנו לא כל כך ממהרים לעשות, אני ביקרתי בימים האחרונים את אבו מאזן, מה אני ראיתי? אנחנו היינו ארבעה חברי כנסת, אנחנו דיברנו, אנחנו החלטנו על שלום, גם חברי כנסת צריכים קצת לדבר, כאשר אתה לא מדבר אין תוצאות, באותו הזמן כשאנחנו היינו שם היו שני פיגועים ליד ירושלים, אני ערכתי השוואה, אנחנו נסענו ברמאללה, בכל 50 מטר היה שוטר או חייל, אני שאלתי שאם אבו מאזן מגיע לישראל גם ככה מקבלים אותו? עם משמרת שכל 25 מטר שוטר, שוטרים לא לצורך כבוד, השוטרים היו לצורך הגנה, בישראל, מדינה ליברלית, אבו מאזן או כל אחד יכול להיכנס, אני רואה בקניונים, אתה הולך לבית חולים שם יש הרבה מאוד ערבים ושום דבר לא קרה, מתי שאנחנו נכנסים לשטחים שלהם אנחנו כמעט מציגים עולם אחר, לכן היו כל כך הרבה שוטרים, מה זה אומר? אנחנו יכולים לדבר כמה שאנחנו רוצים, על שלום ועל כל מיני דברים, אבל אני מתייחס לגבי הספרים, אם ילדים לומדים בספרים אנטישמיים, אז בכל פעם שמשלחת ישראלית נכנסת לשטח שלהם היא בסכנה.

האם משרד החוץ מתייחס לנושא והאם הוא עושה משהו?

בוודאי ובוודאי, ראשית ברמה הקונקרטית, הקונסוליה שלנו בניו יורק היתה בקשר עם הנשיא ועם המנהל הכללי של הפדרציה של ניו ג'רסי והיא הציעה את הסיוע ואת כל מה שניתן, אני מבינה, פורמאלית או לא פורמאלית, הם היו בקשר עם המשטרה שם כדי לבדוק מה נעשה, ואכן זמן קצר, או ב- 9 או ב-10 בינואר, זה קרה ב- 1 ו- ב-4 בינואר, בשני המקרים, אכן נתפסו ארבעת הנערים, זה ברמה הקונקרטית מול המקרה הספציפי בניו ג'רסי. אבל אני חושבת שזה לא סוד כבר מה שמשרד החוץ עושה בגדול, הן בנושא חקיקה בפרלמנטים, הן במוסדות בינלאומיים כמו האו"ם או אונסקו, מועצת אירופה, ז'נבה, בכל המקומות האלה זה כבר עניין שכל הזרוע הזו שהיא אכן כל כולה בתוך הנושא של החינוך, רק עכשיו, בשבוע שעבר הסתיים סמינר מוצלח ביותר עם הנציבות האירופית, של הפרלמנט האירופי, מאידך עכשיו כשאנחנו מדברים, מתקיים סמינר ביד ושם של בני נוער מכל העולם, בחודש הבא עומד להתקיים הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות שכבר עכשיו אנחנו יודעים על מעבר ל-200 נציגים פרלמנטרים ואנשי ממשל למיניהם, יהודים ולא יהודים, אנחנו צריכים להדגיש שגם לא יהודים נרתמו למאבק הזה.

אנחנו בסך הכל עובדים עם הנציגויות שלנו, כיעד על בין יעדי העל של משרד החוץ, המאבק באנטישמיות.

מה הכלי החינוכי, ההסברתי שאתם משתמשם בו?

הנציגויות שלנו ואנחנו במשרד, הן במפגשים, יש כבר מנגנונים, רק אתמול הופיעה אביבה רז שכטר בישיבת הממשלה, והיא כבר עכשיו פועלת לקראת הפורום הגלובלי, שזה לא עניין של מהיום למחר אלא שזה הרבה מאוד תכנים, לוגיסטיקה וכל מה שקשור בזה.

זה ברמה של מחלקה אצלכם?

כן, זה ברמה של מחלקה אצלנו, אבל זו מחלקה עם ראיה ותכנים והעניין ברמה של חטיבה ומעבר לזה, עובדים גם מול אגפים גיאוגרפיים, זה תלוי, במקרים מסוימים עובדים גם מול אגף אירופה, מול החלק האחראי על הפרלמנט האירופי.

יש דוח מסודר על המצב הזה?

אני מניחה, זה למעשה ראשי פרקים שבתוך כל השנה עובדים מול הדברים האלה, ערים לגבי תקריות, לא רק בארצות הברית, פגישות מדיניות מול נציגי ממשל, הרי זו לא הפעם הראשונה שזה קורה, אז בוא נאמר שמשנת 2004 בכנס ברלין, ואחרי זה היה קורדובה ואחרי זה מתקיימים כנסים, וביום יום, כמו למשל המקרה של פראג לפני כמה חודשים, אמסטרדם, אני מדברת על ערים שרק לאחרונה ישבו שם אנשים מכל המדינות המשתתפות בפורום והם אחראיים על החינוך, כל אחד כמובן במדינתו הוא, וכל שנה הם חייבים לבוא ולהראות מה נעשה ומה לא נעשה וכן הלאה.

אני מבקש לשאול, אצל השכנים שלנו, אתם בודקים איזה שינויים יש בספרי הלימוד, או משרד החינוך בודק?

אני מניחה שזה משרד החינוך, אבל אני לא רוצה להתחייב על משהו שאני לא בטוחה.

יש לכם קשר עם משרד החינוך? האם היו שינויים בספרים בנושא שאנחנו מדברים?

אני רוצה להבהיר, שאת השאלה הספציפית אני צריכה לבדוק באופן מדויק כדי שאני לא אומר משהו שהוא אינו נכון, זה שיש קשר בינינו לבין משרד החינוך, קיים קשר בינינו לביניהם, ובהתאם לזה מעבירים הלאה לנציגויות כדי שיפעילו על הפלשתינאים לחצים בנקודה הזו, זה לא רק אנחנו.

אילו זה היה תלוי בי, הייתי אומר שלפני שאנחנו לא פותרים את הבעיה החינוכית הזו, אנחנו לאו מתקדמים בכלום, כי מה התועלת להתקדם בכל מיני תחומים כאשר יום יום מטפטפים ארס לילדים ומחנכים אותם לשנאה ולאנטישמיות, זו דעתי.

דוקא בגלל שאני מתרשם מדברייך, שאצלכם במשרד החוץ, הנושא הזה הוא באמת על השולחן והוא על סדר היום, אני חושב שהמלצת משרד החוץ צריכה להיות שבכל פורום מדיני, פוליטי, כאשר הולכים לדיונים רציניים היה צריך לעלות את הנושא הזה, שקודם כל רוצים לדעת מה שכננו עושים לגבי החינוך ולגבי האנטישמיות. העניין הזה מבחינתי, משול בעיניי, לאדם שממלא חבית במים אבל יש חורים למטה.

מה שאני ראיתי בביקור שלי ברמאללה, ראיתי קבלת פנים יפה, טובה, דיון טוב, אבל ברחוב, רק יצאנו מהמוקטעה היה ריק, רק שוטרים, למה שוטרים? כי הם פוחדים שיהיה פיגוע. יש הבדל גדול בין אבו מאזן, בין השלטון לבינם, הכל זה נובע מחינוך ומכל מיני דברים פרופגנדה, פה מדברים דברים אחדים ושם זה הולך אחרת.

שלום, קוראים לי אריה אני מייצג את הליגה נגד השמצה, אנחנו ארגון שנלחם נגד אנטישמיות ונגד גזענות, למקרה הספציפי הזה, הפשע הזה קרה, היו שני מקרים אחד ב- 1 בינואר, והשני ב- 4 בינואר. הקהילה בניו ג'רסי דאגה מאוד שזו תופעה של משהו מאורגן, גדול, ובסוף אולי קצת נשמו לרווחה כשתפסו רק ארבע נערים. ברכנו את המשטרה שתפסה אותם וביקשנו שיאשימו אותם בפשע של שנאה, מה שקרה בינתיים, קיבלתי מסר מניו ג'רסי שלשום, אין מספיק ראיות להאשים אותם בפשע שנאה, ועכשיו הם יעמדו לדין על קשר לבצע חילול של יעדים קדושים, חילול יעדים קדושים ופעילות פלילית, בצד אחד זה טוב כי אין תופעה של משהו גדול יותר, ומצד שני אם היה מקרה של פשע שנאה, היה אפשר להצביע על זה בתור דוגמה שמרתיעה אנשים אחרים, כי הבולשת הפדראלית גם מעורבת בכל פשע שנאה, וזה לא כך, זה לא מתבצע, בינתיים יש עוד מקרים הרבה יותר גרועים, קודם כל שם הם דחפו את כל המצבות, הם לא ציירו צלבי קרס, לא היה שום דבר שהיה מצביע על פשע שנאה כלפי יהודים.

מה זה דחפו מצבות?

הם הפילו אותם, אולי שברו, אבל לא ציירו צלבי קרס, לא היה שום דבר כלפי יהודים, מצד שני בשיקגו לפני שבוע היה מקרה הרבה יותר חמור, בממדים הרבה יותר קטנים, 57 מצבות, אבל שם צירו 88, וכל מיני סימנים להיטלר, וזה הרבה יותר חמור בעינינו, וגם היה אותו דבר בסן פרנסיסקו, אבל בכל זאת, אנחנו אמורים לצאת בימים הקרובים עם דוח השנתי של האנטישמיות בארצות הברית ב- 2007, אין לי את הנתונים כאן, אבל אומרים בניו ג'רסי, במקרים האלה, כתבו לי שהם לא מזהים, חוץ מהמקרה הזה, עלייה של מקרי אנטישמיות.

אנחנו ארגון שרוצה להצביע ולשים זרקור.

אני קראתי שבקמפוסים של הסטודנטים, שם כן יש עלייה.

אני מבקש לעלות עוד נושא חינוכי, העניין של מודעות לאנטישמיות, אנחנו בארצות הברית וכמובן באירופה, כל יהודי שם יודע מה זו אנטישמיות, והוא נתקל בזה, פה בישראל אנחנו גילינו שהנוער הישראלי, הם החיים בבועה והם אינם יודעים מה זו אנטישמיות, אנחנו פיתחנו גם תכנית לבתי ספר כדי שילמדו מה זו אנטישמיות בעולם.

שמי איילת, אני מייצגת את הוועד היהודי אמריקני בישראל, רציתי לציין קודם כל לגבי השאלה של ספרי הלימוד הפלשתינאיים, היה מכון למחקר, שינו עכשיו את השם, הוא היה נקרא CMIP, בראשו עומד ד"ר יוחנן מנור, שחוקר את הנושא של ספרי הלימוד הפלשתינאיים, הוועד היהודי אמריקאני עובד עם המכון למחקר הזה, אנחנו עשינו לפני כשנה וחצי מחקר על ספרי הלימוד האירניים, על ההסתה בספרי הלימוד האירניים ועל השנאה שם, הוצאנו על זה מחקר, מין ספר בנושא. ובנושא ספרי הלימוד הפלשתניאיים, הוועד היהודי פחות מעורב, אבל אני יודעת שנערך מחקר בCMIP ניתן לבדוק את זה, אני מוכנה לבדוק ולהעביר.

לגבי הנושא הספציפי של 500 המצבות בניו ג'רסי, הוועד היהודי אמריקני, תרם 5,000 $ לשיקום המצבות, במקרה הזה.

מרים שרון מהפורום למאבק באנטישמיות של משרד ראש הממשלה, אני מבקשת לחזק את מה שנאמר פה לגבי משרד החוץ, התפקיד שלנו בעיקר בעצם לעקוב אחרי האירועים האנטישמיים בעולם, בעצם אנחנו אחראים גם על הדוח הזה, אנחנו מפעילים גם אתר אינטרנט, אנחנו אוספים את כל המידע, כמה שניתן יותר בזמן אמת על אירועים אנטישמיים בעולם, באתר יש את המספר הכי גדול והכי מקיף של אירועים שאתם יכולים למצוא. אנחנו מאמינים שזה כלי גם במאבק, פיתוח המודעות ולדעת מה שקורה סביבנו זה חלק מהמאבק.

אני חייבת לציין שמאז שהוקמה מחלקה במשרד החוץ לפני כשלוש ארבע שנים, כמחלקה ב- 2004, נעשית עבודה יוצאת מהכלל בנושא של המאבק באנטישמיות, ברמה בינלאומית, דיפלומטית וכן הלאה, ויש לנו שיתוף פעולה יוצא מהכלל, וזה המקום לציין את זה, הייתי מאוד שמחה אם אתם תכנסו לאתר ותדעדכנו. האתר מתורגם ל- 6 שפות, אנגלית, עברית, ספרדית, צרפתית, רוסית וערבית, השנה הכנסנו את הרוסית והערבית.

נראה שהמגמה רק הולכת ועולה.

לפי הדוח שלנו, השנה ראינו שיש איזו התייצבות, כמובן שאנחנו משווים את זה לשנה שעברה שהיה פיק בתקופת המלחמה, אבל אם אנחנו מסתכלים על העשור האחרון, אין ספק שיש מגמה של עלייה, אם כי אנחנו שמים לב שיש יותר מאבק של השלטונות ממה שהיה לפני זה. זאת אומרת אנחנו רואים שמדינות ושלטון מתחילים להבין שהאנטישמיות אינה הבעיה של היהודים אלא זו בעיה של החברה וזה בעצם ברומטר.

כפי שז'אק שירק אמר בזמנו שהבעיה האנטישמית היא בעיה צרפתית יותר משהיא יהודית. וזו התחלה מעולה, ובצרפת נעשו מאז דברים על ידי הממשל בצורה יוצאת דופן ועקבית. יש חקיקות בהרבה מאוד מדינות, בהרבה מאוד מקומות, כלומר החקיקה קיימת בהרבה מקומות באירופה.

אבל עדיין רמת האנטישמיות בצרפת גבוהה.

היא ירדה פלאים, אני יכולה לומר למשל לגבי בריטניה שהיא לא בדיוק "טלית שכולה תכלת", נהפכו, לדוגמה הארגון שמציג את כל הארגונים המוסלמיים בבריטניה החליט השנה, לא להחרים את ה- 27 בינואר, הם החליטו שזה עושה להם הרבה יותר רע מאשר טוב, הם החליטו להצטרף לציון יום השואה בבריטניה. אז יש סוג של הטבות ולפעמים גם חריקות.

אני רוצה לומר שאי אפשר לשנות את הבנאדם, אם הוא קיבל חינוך וגר בסביבה אנטישמית, קשה עם חוקים לשנות, לכן אנחנו חושבים שצריכים לשים את הדגש הכי גדול על החינוך, על הספרים, איך לומדים, סבלנות, וכל השאר, אנחנו יכולים לדבר עוד הרבה הרבה, אבל האנשים גדלו בסביבה אנטישמית, איתם את לא יכולה לעשות שום דבר.

אבל אנחנו עושים, למשל ביד ושם, יש באופן שיטתי הגעת מורים, בעיקר מורים מאירופה שעוברים סמינרים בדיוק בנושא הזה, הם באים אחר כך ומלמדים את התלמידים וגם הממן שלהם, בין היתר, זה המנגנונים שהוקמו למאבק באנטישמיות.

יושב פה אתנו מנהל המרכז האמריקאי של שגרירות ארצות הברית, מר אלכסנדר דניאלס.

אני מייצג את השגרירות האמריקאית והשגריר האמריקאי שנבצר ממנו להיות פה היום, אני מודה לכם על ההזמנה.

ראשית, אנחנו מגנים את המקרה בניו ג'רסי באופן החזק ביותר, יש לנו בטחון שרשויות החוק בארצות הברית יבררו עד תום את העובדות, יש מחלקה במשרד החוץ האמריקאי שבודק כל גילוי אנטישמיות, ובביקורו של הנשיא ג'ורג בוש הוא דיבר גם על חשיבות המאבק נגד האנטישמיות, אנחנו מסכימים כמובן על חשיבות ספרי הלימוד ותוכנן, לפני חודש כתב השגריר ג'ונס חוות דעת באחד העיתונים בנושא החינוך לשלום.

שוב תודה על ההזמנה, והשגרירות מסכימה עם כולם על הצורך לבדוק את הנושאים האלה ולהקפיד על נושא המאבק באנטישמיות.

החשיבות של הדיון בעצם קיומו, הרי ברור שאין לנו פתרונות בשרוול ובכיס, אנחנו יודעים שארצות הברית של אמריקה היא המדינה האחרונה שניתן להצביע חלילה, על איזו מגמה כזו, להפך הממשל אוהד, אוהב ומעריך והוא נלחם באנטישמיות, אבל ככל שאנחנו נרבה לדוש בנושא הזה ונעלה את זה לסדר היום הציבורי, וכנסת ישראל תדון בזה בוועדותיה ובמליאה, ושמשרד החוץ עם העבודה שלו, ומשרד ראש הממשלה, זו דרכנו להיאבק בתופעה, וזו חובתנו.

אני מבקש להוסיף שאנחנו צריכים לדאוג שדרך ארגונים בינלאומיים שספרי הלימוד יהיו בכיוון של שלום ושלא יהיו שם גזענות ואנטישמיות.

אם במשך כל השנים האלה שבהן אנחנו נמצאים בקונפליקט עם מדינות ערב, ובעיקר עם העם הפלשתינאי, היה נעשה בכיוון הזה צעדים מסוימים לשלום, לדמוקרטיה, לסבלנות, לאהבת הזולת ולא לאנטישמיות זה היה מעודד אותנו ליותר לגבי הלבטים הגדולים שיש לנו כאשר אנחנו נכנסים למשא ומתן לשלום.

אני מבקש לומר שביום רביעי יהיה דיון נוסף במליאה על התגברות האנטישמיות בכל העולם, על פי דוח שקיבלנו, אני שלחתי לשם בקשה לדיון ואני בטוח שיהיה דיון, גם אני חושב שאנחנו צריכים לדבר על זה, אנחנו צריכים לשים דגש על מדינות שהם לא עושים דבר בנושא האנטישמיות, וטוב שמשרד החוץ עובד, יש אגף שבודק ועובד בנושא הזה.

אתם צריכים לדעת שיש לכם יד בוועדה הזו, וזה תפקידנו לבדוק ולעזור למשרדים ולמדינות, במלחמה בגזענות ובאנטישמיות.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50