PAGE
32
ועדת הכספים

21.1.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ד בשבט התשס"ח (21 בינואר 2008), שעה 10:00

הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (תיקון לחוק קופות הגמל), התשס"ז-2007

חברי הוועדה: שי חרמש – מ"מ היו"ר

חיים אורון

יצחק בן-ישראל

אלחנן גלזר

יצחק וקנין

אביגדור יצחקי

אמנון כהן

חיים כץ

יעקב ליצמן

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון, משרד האוצר

ניר כהן, המשנה לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

עו"ד נטע דורפמן, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד אסי מסינג, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד דלית זמיר, משרד המשפטים

עמי כהן, יועץ בכיר ליו"ר ההסתדרות החדשה

עו"ד גיא קריגר, יועץ משפטי, מבטחים החדשה

עו"ד אלון זילברשץ, איגוד קרנות הפנסיה החדשות, לשכת התיאום

אבי דויטש, יו"ר איגוד קופות הגמל

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

מאיר אוזן, ראש פורום מנהלי הסדרים פנסיוניים

מירב תורג'מן

שלומית ארליך

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (תיקון לחוק קופות הגמל), התשס"ז-2007

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (תיקון לחוק קופות הגמל), התשס"ז-2007.

הצעה לסדר, בהמשך למה שאמרתי בשבוע שעבר בנושא סל התרופות. מנכ"ל משרד הבריאות אמור לבוא לישיבת הוועדה ביום רביעי ואני מבקש לצרף גם את הנושא של החזר הוצאות לגבי הרבעון, כך שאת התרופות שאושרו בסל, יקבלו מתחילת השנה.


אנחנו נתחיל בהקראת החוק ולפי ההנחיות שקיבלנו, נצביע היום על החוק.

אני מעדיפה שנדון סעיף סעיף.

נשארו שלוש סוגיות פתוחות ולכן אני מציע שנטפל בשלושת הסוגיות האלה, ולאחר שנסיים אותן נקריא את הצעת החוק.


ביטול קופת גמל מרכזית לפיצויים.

קופות מרכזיות לפיצויים זה מכשיר שמעסיקים מפקידים בו כסף עבור מעין קופה כללית כאשר הקופה הזאת נהנית מפטור ממס רווחי הון והמעביד מרוויח למעשה את החסכון באותם רווחי הון שהוא צובר על הכספים בקופה. אנחנו חושבים שלקופות האלה אין יותר מקום בישראל וזאת משתי סיבות: האחת, כנראה שהיסטורית ספק רב אם בכלל היו צריכות לקום, ושנית, יותר חשוב, לאור העובדה שההסתדרות והמעסיקים חתמו על הסכמים חדשים שמבטאים חסכון פנסיוני מוסכם בין שני הצדדים.

זה לא חוק.

זאת הסכמה בין שני הצדדים.

ההסתדרות עם המעסיקים חתמו הסכם ביניהם ואף אחד לא חייב לקיים אותו.

חייבים. שר התעשייה הרחיב את זה בצו הרחבה והיום אין יותר שיקול דעת לא למעסיקים ולא לעובדים. זה מאוד דומה לדברים אחרים כמו למשל דמי הבראה.

זאת אומרת, הממשלה קיבלה את זה.

כן. הממשלה קיבלה את זה. השר חתם והרחיב את זה לכלל העובדים במשק ולכן היום כל אחד, כל עובד שעד היום לא היה זכאי לחסכון פנסיוני, מה-1 בינואר חייב לקבל את החסכון הפנסיוני, כאשר חלק מההסכם הזה – וזאת הנקודה החשובה – זאת גם הפקדה לקופה אישית לפיצויים. ההגנה שאנחנו נותנים לעובדים בקופות אישיות לפיצויים היא הרבה יותר איכותית מאשר ההגנה שאנחנו מספקים לעובדים בקופות מרכזיות. אנחנו כמובן רוצים להגן כמו שצריך על העובדים ולכן אין שום סיבה להמשיך ולתת את הפטורים האלה לקופות המרכזיות.

למישהו יש השגה בעניין? אני אישית לא הייתי בדיון הזה.

אני אחזור על מה שאמרתי לפני שבועיים ואמרתי לך, חבר הכנסת אורון. אני מייצג את איגוד קרנות הפנסיה החדשות, את לשכת התיאום. הסגירה של הקופות המרכזיות לפיצויים תמנע את הפקדת הפיצויים על ידי המעביד מפני שבכל ההסכמים יש לנו או שניים ושליש או שלושה ושליש ויתרת הכסף לא תופקד. אם המעביד מפקיד את זה בקופות אישיות, תהיה לו אחר כך בעיה וזה לא בהתאם להסכמים. ההסכמים בדרך כלל מדברים על פחות. התוצאה תהיה שלעובד לא יהיה כסף ואם המעביד יפשוט את הרגל או יהיה בקשיים, העובד לא יקבל את יתרת הפיצויים.


הנושא של קופה מרכזית ופיצויים לא פוגע ברפורמת בכר והוא לא משנה הרבה. הרי ממילא תהיה קופה לקצבה, קופה משלמת לקצבה, קופה שאינה משלמת, אבל בנושא הזה מדובר אך ורק בחלק הקטן של הפיצויים שיובטח לעובד בעתיד. אם לא יהיה מקור להפריש את זה, לא יפרישו את זה, המעביד לא יסתכן והתוצאה תהיה שלא יהיה כסף לשלם פיצויי פיטורים.

מה מפריע לך?

זה פטור ממס.

זאת הרי גם קופה.

ברוב מפעלי התעשייה זה מקובל ושם מפרישים, אבל עכשיו לא יפרישו.

יש פה בעיה לא פשוטה. לכאורה מה שידין אמר זה שאם כל המערכת תיכנס לתוך המסלול, בסוף תהיה הפקדה אישית במסלול יותר בטוח. יש פה תקופת מעבר ארוכה מאוד, עד 2013 כי התשלומים הולכים וגדלים, ושנית, השאלה היא אם צווי ההרחבה – ולא חוקים – יש בהם כל מיני חורים. תבוא ותאמר לי בצדק שמי שלא ימלא צו הרחבה, ספק גדול אם יפקיד בקרן מרכזית לפיצויים דווקא הוא ויכול להיות שהטענה היא נכונה. אני מבין שמה שהכי מפריע לכם זאת העובדה שבקרן הזאת יש פטור ממס שאתם לא חושבים שהוא מוצדק. נכון?

יותר מזה. ככל שנוציא מהמעבידים את הכלים האלטרנטיביים האלה, ברור שנתמרץ אותם ונשתמש בכלים שאנחנו חושבים שהם יותר נכונים.

האם שלב המעבר, בהנחה שיש פה שלב מעבר – שאני מקווה שבסופו של דבר זה יתקבל פלוס התיקון שאתם תתמכו בו לחוק שלי, שזה יהיה גם לפיצויים וגם למתפטרים – האם אי אפשר לומר שכרגע עד 2013 תהיה הוראת שעה, שהקן הזאת ממוסה על אותם סכומים שלא משתמשים לפיצויים. לצורך העניין מישהו מחזיק בקרן הזאת מיליון שקלים והוא כרגע פטור ממס כי זאת קרן שמיועדת לפיצויים, תנסה אותה על פי הכללים הקיימים על אותו חלק שהוא לא הולך לפיצויים.

אין חלק כזה. אסור לו להפקיד בקופה המרכזית יותר מ-110 אחוזים לצורך הפיצויים בכל הקופות ביחד.

את החלק שלו הוא מימש.

כשהוא ייקח בחזרה, הוא ישלם מס. מנכים לו במקור 40 אחוזים.

זה חד כיווני. אי אפשר למשוך את זה בחזרה. המעסיק מכניס והוא לא יכול להוציא. הוא יכול להוציא עם מיסוי גבוה.

אני ייצג את איגוד קופות הגמל בלשכת המסחר. אנחנו מתנגדים לביטול קופות הפיצויים המרכזיות. אנחנו בדקנו את הנתונים ומי האוכלוסייה שנמצאת בתוך הקופות המרכזיות ומסתבר לנו שכ-98 אחוזים מהאוכלוסייה הם מעסיקים מאוד קטנים שהיתרה הממוצעת שהם מחזיקים בקופות שלהם מהווה עשרות אלפי שקלים בודדים, סדר גודל של 50 אלף שקלים. זאת אומרת, אותם מעסיקים קטנים שנמצאים בכל אזורי הארץ – כמובן גם במרכז וגם בפריפריה, כי אני מדבר על כמעט 100 אלף מעסיקים שיש בקופות הפיצויים המרכזיות בישראל – הם למעשה אלו שלמעשה זכאותם ויכולתם להפקיד את הכסף בגין העובדים שלהם תיפגע.

כמה עובדים מכוסים בתוך הקופות האלה?

אי אפשר לספור את זה לפי עובדים. כל מעסיק מפקיד.

בערך, מה סדר גודל האוכלוסייה בה מדובר?

אין נתון כזה.

אם זה 100 אלף ובממוצע מעסיקים חמישה עובדים, מדובר בחצי מיליון אנשים.

ברור שזה מספר מאוד גבוה של עובדים שהיום לא מקבלים את ההגנה שאנחנו יכולים לתת להם. אנחנו לא יודעים אם המספר הוא 500 אלף או 300 אלף, אבל אני מבטיח לך שבכל מקרה, אם זה 300 או 500 אלף אנשים, זאת אוכלוסייה הכי חלשה בקבוצת העובדים. ככל שהכנסת וככל שאנחנו ניתן יותר הטבות לקופות המרכזיות, כך יהיה יותר קל למעסיקים לברוח לשם.

אבל אתה לא יכול לחייב אותם להפקיד שניים ושליש.

אני לא מחייב. אני מניח שהכלכלה תעבוד.

מה יקרה עם עובד בקריית שמונה או בבאר שבע שהמעסיק שלו לא הפקיד?

הוא חייב היום.

צו ההרחבה לא חל עליו.

חל עליו צו ההרחבה.

אבל הוא לא מבצע אותו.

מני שלא מבצע, לא מבצע.

אנחנו מנסים לומר שיש שתי אלטרנטיבות. יש או לקחת חלק מהפיצויים ולהכניס לחסכון הפנסיוני של העובד, או להשאיר את זה כחלק של המעביד.

שניהם ביחד.

זה מה שקיים היום, שתי האלטרנטיבות. מה שעולה כאן, או שאנחנו מיתממים או שאנחנו לא מאמינים שבאמת הולכים לקיים את צו ההרחבה כי אין גם וגם. מעביד לא יכול להפקיד לעובד שלו גם לחסכון הפנסיוני מרכיב פיצויים וגם לקופה מרכזית, ואנחנו מדברים באמת על האוכלוסייה היותר חלשה שהמעסיק לא הפקיד להם כלום, לא לקופת גמל ולא לפיצויים, אלא שם לעצמו בצד למקרה שהוא יצטרך לפטר איזה עובד. אנחנו אומרים שבמציאות החדשה, כל המעסיקים האלה חייבים לקחת קרוב ל-70 אחוזים מהחבות לפיצויים ולשים בחסכון של העובד. אם אנחנו מאמינים באמת בצו ההרחבה הזה, מאמינים שהולכים למציאות הזאת, אני לא מבין איזה מקום יש לקופות האלה. הקופות האלה למעשה רוצות איזה פרס למי שלא מתכוון לקיים את צו ההרחבה. כל החגיגה שעשינו, פנסיות חובה, לכולם חסכון פנסיוני, המשמעות היא שחלק מהפיצויים נכנס לחסכון הפנסיוני. ברגע שזה קורה, וזה 70 אחוזים לעובדים הכי חלשים ולרובנו זה הרבה יותר מ-70 אחוזים, ואם נבדוק, המעסיקים האלה עד היום לא שמו מאה אחוזים בחבות בפיצויים אלא שמו ליתר ביטחון, כי מתוך 50 עובדים אז אחד הוא מפטר, שניים הוא מפטר ואילו אחרים לא זכאים לפיצויים. תזכרו גם את התופעות של דלת מסתובבת וכל הדבר הזה. לכן אין מקום למוצר הזה ברגע שאנחנו מאמינים שכולם הולכים לחסכון פנסיוני.

מה עמדת שני החותמים, שרגא ברוש ועופר עיני?

אחד מהם לפחות רוצה להשאיר את זה.

האם על פי חוק חייבים לפתוח ביטוח פנסיוני לפי צו ההרחבה?

כן.

זאת אומרת, הוא לא יכול להתחמק מהחוק.

השאלה כמה צו ההרחבה חזק.

אם זה חוק, זה חוק.

החוק הוא חוק.

אם החוק הוא חוק, מה החשש? אני רוצה לעודד שאם מישהו רוצה מעבר לחוק לתת עוד מסלול פה ושם, והשאלה האם אסור לו והאם אתה לא רוצה לעודד את זה.

הוא חושש שהוא יהפוך את זה למכבסת מס.

הוא לא יכול. יש חוק. חייבים לקיים את החוק הזה? כן. אם חייבים לקיים את החוק הזה, אני לא צריך לחפש פתרונות לאלה שלא מקיימים את החוק. יש חוק והוא חייב לקיים את החוק.


עכשיו יש עוד מסלול אחד שעד היום היה כללי. מה מפריע לך להשאיר את זה? מי שרוצה גם את זה, הוא לא יכול גם את זה וגם את זה?

יש הפרש.

הממשלה משתמשת במנגנון הזה שנקרא הטבות מס כדי לעודד את הדברים שהיא חושבת שהם נכונים. אנחנו לא חושבים שהקופות המרכזיות זה משהו שראוי לעודד מהסיבה הפשוטה שמגנים פחות על העובדים.

אנחנו תומכים בהשארת הקופות המרכזיות.

בניגוד למה שהאוצר אומר, היום יש שלוש אלטרנטיבות למעסיק ולא שתיים. יש קופה אישית שהמטרה שכולם יהיו בה וזאת גם דעתנו, ויש או קופה מרכזית או פשוט רישום מאזני של חוק פיצויים. ברגע שיבטלו את הקופות המרכזיות, למעסיק יהיו שתי אפשרויות: או בקופה אישית או ברישום. אנחנו מעדיפים שלפחות יישארו הקופות המרכזיות.

עם כסף ביד ולא משהו תיאורטי על הנייר.

בדיוק. שיהיה לעובד גיבוי גם במקרה הזה.

אתם תומכים בכך שיהיו שם כספים למתפטרים או רק למפוטרים? שפעם אחת תאמר ההסתדרות שהיא תומכת בזה. אני לא מצליח להבין.

הרצון שלנו שכל השמונה ושליש יהיה בקופות אישיות לפיצויים או בחסכון פנסיוני אחר.

שהכסף יהיה כסף ולא רשום על הנייר.

אם אתה שואל אותי מרכזית או רישום, אני מעדיף מרכזית.

אנחנו עוברים לסוגיה השנייה והיא באישור מי קובעים את הקצבה המינימלית.

במסמך שכתבנו הוחלט להביא סכום קצבה מינימלית ולהכניס את המספר לחוק. אני אשמח אם תציגו את זה ואנחנו נקבע את המנגנון של העדכון.

אתה מרגיש שאנחנו בשלים להחליט בזה כבר היום?

אני חושב שכן. יוחלט היום.

אחת הבקשות של המעסיקים וההסתדרות בדיונים שניהלנו אתם הייתה לקבוע את הסכום של אותו בסיס מינימלי בחוק ולא להשאיר את זה לתקנות אחר כך. הצעת המעסיקים וההסתדרות הייתה לקבוע סכום של 3,850 שקלים שמשקף 50 אחוזים מהשכר הממוצע במשק, ומאותו רגע הוא יהיה צמוד למדד. אנחנו קיבלנו את ההצעה הזאת ואפשר להכניס את התיקון הזה בהתאם.

אם כן, 3,850 שקלים צמוד למדד.

זאת הפנסיה. צריך לקחת את זה כקצבה. מעבר לזה, האיש יכול להחליט אם הוא רוצה למשוך או הוא רוצה להגדיל את הפנסיה שלו.

עד לסכום הזה.

עד לסכום הזה.


היות שמדובר כאן על מנגנון הצמדה אוטומטית למדד, האם יכולים להסיר את ההסתייגות שאנחנו צריכים להיות מעורבים בזה?

כן.

אם המנגנון הוא אוטומטי, אין בעיה.

מה שכן, כל שינוי של הסכום יצטרך שינוי חקיקה עם שלוש קריאות.

בסדר.


הדבר האחרון שנותר לפני שאנחנו מגיעים להצבעה ולהערות אחרונות, יש את הנושא של ניכוי אובדן כושר עבודה. ההצעה שלכם היא שלא יותר מארבע פעמים מהשכר הממוצע במשק.

נכון.

גם על זה דובר בישיבות הוועדה.

רגע, מה קורה עם אישור ועדת הכספים?

אין צורך. ברגע שזה טייס אוטומטי, אין לך בעיה.

הם מכניסים את הסכום לחוק בעדכון מדד.

50 אחוזים מהשכר הממוצע במשק צמוד למדד, אתה לא צריך אישור ועדת הכספים לזה.

אני יודע שעל כל מיני דוחות ודברים אחרים יש הצמדה ובכל זאת צריך אישור. אני לא רואה אסון אם זה יהיה באישור ועדת הכספים.

יש בעיה עם זה?

אם זה אוטומטי, אני לא מבין למה צריך אישור.

בכל אופן, אנחנו נצביע על זה.

הדבר האחרון שנותר הוא ארבע פעמים השכר הממוצע במשק.

זה צריך להיות באישור ועדת הכספים. אי אפשר להשאיר את זה בידי שר האוצר.

אני רוצה להבהיר. הסכום נקבע בחוק. כל שינוי של הסכום דורש חקיקה ראשית של שלוש קריאות וכמובן זה מגיע לאישור ועדת הכספים.

אם הסכום בחוק, אין בעיה.

הוא בחוק.

אני רוצה בכל זאת לומר משהו לגבי ה-3,850 שקלים. זה אומר שמעבר לזה הוא יכול להוציא את זה שלא כקצבה. אם הוא רוצה להשאיר יותר, אין עם זה בעיה.

אין בעיה.

אם הוא רוצה להשאיר יותר, הוא ממשיך לקבל עד לתקרה של אחד וחצי.

כמה שהוא חסך. הוא יכול לקחת פנסיה כמה שהוא חסך.

זה חסכון כמו כל חסכון אחר.

אתם יודעים שיש לי התנגדות בכלל לחייב אנשים לחסוך בפנסיה קצבתית בלבד וכל המנגנון הזה כי אני חושבת שצריך להשאיר לאנשים גם את האפשרות לקחת את כל הסכום הזה, סכום הוני, בעת היציאה לפנסיה. אני לא אחזור על הדברים האלה.

זה כבר מאחורינו.

אני יודעת, אבל אפשר עוד לתקן.


הדבר השני. אתם עוסקים עכשיו בדבר שבעצם רלוונטי לאנשים שהם בני 21 היום ובעוד 46 שנים זה יבוא לכדי מימוש. למי זה רלוונטי בעיקר? לצעירים היום. זה מה שקופות הפנסיה רוצות, בחורים צעירים ובריאים שיחסכו בקופות.

גם אנחנו רוצים את זה.

לקופות הפנסיה יש אינטרס עצום.

יש אינטרס ציבורי עצום.

לא בהכרח. יתכן שחסכון בצורה אחרת לצעירים ולאו דווקא דרך קופות הפנסיה ייתן להם יותר בגיל זקנה. לאו דווקא זאת הדרך היחידה.

איזה חסכון?

חסכון הוני גם יכול לתת להם את זה ואפילו יותר.

אבל מעבר לתקרה יש את זה.

נכון.


אני בודקת עכשיו – ואני מודה שלא הצלחתי לסיים את הבדיקה המספרית – כמה סך הכל יחסוך צעיר בן 21 עד גיל 67 כשהוא בשכר מינימום כל חייו. כמה הוא יפריש, כמה יפריש לו המעביד, ואל תשכחו שבגיל הזה אין בכלל הטבות מס, וכמה הוא יקבל מכל הסיפור הזה.

כמה הוא יאבד בביטוח לאומי שהוא לא יקבל השלמת הכנסה? כדאי שידעו לפני שמצביעים.

זה לא קשור לחוק הזה.

קופות הפנסיה היום מאוזנות אקטוארית.

אקטוארית אישית.

אקטוארית אישית, אקטוארית כללית, אקטוארית – הן מאוזנות אקטוארית. כל הזמן משנים את המדדים, את החישובים, ובצדק, כי ודאי צריך לעשות קופות פנסיה מאוזנות אקטוארית אבל צריך לדעת לאיזה סיכון ארוך טווח נכנסים. נכנסים לסיכון ארוך טווח בקופות פנסיה.

למה לא מעודדים השקעה בבורסה? למה ללכת למאה אחוזי מניות? שיבוא ויגביל השקעה במניות ושלא ישקיע הכל במניות.

יש בעיות מאוד גדולות עם הדברים האלה. אתם מדברים על אנשים שכאשר הם יגיעו למשוך את הפנסיה, אפילו את הבניין הזה יחליפו ולא רק את האנשים. אפילו הבניין הזה יהיה כבר בניין משרדים חדש. אנחנו מדברים על עוד 46 שנים.


מה זה השכר הממוצע במשק? השכר הממוצע במשק נשאר רק לצורך הגבייה של הביטוח הלאומי. המספר הזה שהביטוח הלאומי נותן, וזה צריך להיות המספר של הביטוח הלאומי ולא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בקושי אני מוצאת אותו.

הוא לא קיים יותר.

נכון.

הגדירו כאן את הסכום.

את מציעה יותר או פחות?

יש כאן מספר נתון עליו הוסכם.

את מציעה 4,000? את מציעה 3,500? תציעי מספר.

אני לא נכנסת לסכום.


בסתירה למה שאמרתי קודם, כאשר אתם אומרים הצמדה למדד לאורך שנים, יש לי בעיה עם זה כיוון שהמדד עולה לאורך שנים, אמנם לא בשנים האחרונות.

תהיה זחילת שכר. זה ידוע לכולנו.


חברי הכנסת בלבד, יש כאן שלוש סוגיות, מהן נותרו שתיים.

לגבי ההערה האחרונה של סמדר אפשר לומר שזה צמוד לשכר הממוצע במשק.

יש לנו עוד סוגיה. נכון להיום קיימים שני מסלולים לחסכון: מסלול הוני, מסלול לקצבה ובסוף הדרך יש פטורים. כלומר, כאשר אדם בא למשוך את הכסף, הוא מקבל את כל הכסף שהוא צבר, הכסף ההוני, פטור ויש לו פטור מסוים על הקצבה. מחר הולכים לאחד את שני המסלולים האלה למסלול אחד, לאמבטיה אחת של כסף. לאור זה צריך גם לעדכן את התקרות בהתאם, את תקרות הפטור. אם אנחנו לוקחים את המצב של היום, וזה בעצם העיקרון שהיה לנו כאשר ישבנו גם המעסיקים וגם ההסתדרות עם האוצר כדי לפחות לשמר את המצב הקיים מבחינת הפטורים בהפקדה וגם במשיכה.


אנחנו מסכימים על העיקרון אבל לא מסכימים על הסכום.

זה בעייתי מאוד. בהקשר הזה באמת אמרנו שצריך להגדיל את הפטור על הקצבה ואנחנו באמת מתכוונים להגדיל את הפטור על הקצבה.

במלוא הסכום.

כאן יש את חילוקי הדעות, לגבי הסכום, האם האלטרנטיבה לחסוך בקופת גמל הוא 300, 400, 500 אלף שקלים לעומת היום. אנחנו אמרנו שלנו נראה שזה נכון להגדיל למעשה את הפטור, שכל הפנסיה תהיה פטורה עד 8,000 שקלים פנסיה. כדי לסבר את האוזן, זה אומר שמעבר ל-4,000 שקלים פטור ממס יוכל למשוך עוד 800 אלף שקלים פטור ממס. לדעתי זה משקף פחות או יותר 99 אחוזים מהאוכלוסייה.

מה ההפרש?

אם אתה לוקח את המקסימום שאדם יכול לצבור בהון ומוסיף לו את הקצבה, הוא שווה ערך ל-12 אלף שקלים קצבה חודשית פטורה. זאת המשמעות היום.

כל פעם שהאוצר בא לשחק, הוא לצריך לשחוט אחרים. זה מה שהוא עושה.

אנחנו חושבים שזה נכון סכום של 8,000 שקלים. הצד השני, אם אני מבין נכון, בעוד 1,000 שקלים הפטור, היה יכול לחיות עם זה. זה אומר עוד 200 אלף שקלים לחסכון. זה מסוג הסכומים שלפחות כעמדה מקצועית קשה לנו להביא את זה כהסכמה שלנו כי אנחנו מגיעים כאן לסכומים מאוד גדולים, כך שמבחינה מקצועית אנחנו חושבים ש-8,000 שקלים זה הסכום שהוא נכון. צריך לומר שבזה לא הגענו להסכמה עם ההסתדרות שחושבת שהסכום צריך להיות קצת יותר גדול.

מה שאתם אומרים זה לפגוע באלה שיש להם היום זכות.

לא, בחדשים.

כאשר אנחנו מדברים על הגדלת התקרה, אנחנו מדברים על תיקון לעוד 20 שנים בערך. צריך לצבור כסף חדש של עוד מעל מיליון ו-200 אלף שקלים.

אני ראש פורום מנהלי הסדרים פנסיוניים, גוף שמתמחה בתחום הזה של תנאים סוציאליים.


כאשר אדם היום מנהל את הכספים שלו, בגיל פרישה יש לו שני מסלולים שהוא מייעד כספים לגיל פרישה, האחד רצף זכויות קצבה שהוא מייעד לגיל פרישה, והשני הוא רצף זכויות פיצויים. ברצף זכויות פיצויים למשל אדם יכול להפקיד, אם מחר יש תהליך התייעלות בתעשייה האווירית ומפטרים אנשים ונותנים להם 200 אחוזי פיצויים או 300 אחוזי פיצויים, את הכסף העודף הזה הוא יכול להפקיד בתוך הקופה הזאת ולייעד את זה לפנסיה. אני מבין שיש היום כוונה לשמר את המסלולים האלה אלא שיש פה שינוי דרמטי בהשוואה למצב שהיה כאן קודם. עד היום לפי חוק פיצויי פיטורים חייבים לאפשר למעסיק להפקיד עד גובה של שכר עבודה והוא יכול להפקיד גובה שכר עבודה בקופה כדי לשמר את הזכויות של העובדים. בהצעות החדשות וברעיונות שיש היום באוצר - מצד אחד חוק פיצויים מחייב לשלם, מצד שני ההצעה מדברת על כך שיגבילו את תקרת ההפקדה לפיצויי פיטורים עד גובה שכר של 30 אלף שקלים. זאת אומרת, הפער הזה, כל הסיכון הזה ייפול על אותו ציבור של שכירים שהם בעצם הציבור שמשלם הכי הרבה מסים למדינה, המעסיק כאילו יתחייב ובעצם לא תהיה קופה שתוכל לקלוט את זה כי ההוצאה לא תותר. אני חושב שאת זה צריך לתקן. צריך לתקן חוק פיצויי פיטורים שאומר שפיצויים נותנים עד 30 אלף. לכן לדעתי צריך להעלות את הרף.

הדיון הסתיים. יש לנו שני דברים שנותרו פתוחים: האחד, ביטול קופת גמל מרכזית לפיצויים. אני רוצה להצביע על זה.

אנחנו ניתן הסבר על כל סעיף.

אני לא בטוח שחלק מחברי הכנסת יהיו פנויים לשמוע את ההסברים.

אם יש פה הערה של היועצת המשפטית שיש כאן סעיפים שחייבים להבין אותם, צריך לשמוע אותה. זאת חקיקה להמון שנים.

יש לנו כאן שלושה דברים שהיו שנויים במחלוקת ונשארנו עם שניים. לגבי כל השאר אין בעיות והם סוכמו בדיון הקודם. גם על דעת הייעוץ המשפטי של הוועדה וגם על דעת ידין, מתוך שלוש הבעיות בעיה אחת ירדה, וזה מנגנון ההצמדה. נותרה בעיה אחת האם לסגור את מסלול הקופות המרכזיות ועל זה צריך להצביע עכשיו. אין סוגיות נוספות שנויות במחלוקת.

יש. גובה התקרה. הם רוצים 8,000 ואנחנו רוצים 9,000.

השיקול לגבי העובדה שכספים יוכלו להימשך במינימום פנסיה, למעשה בתיקון שמונח על שולחן הוועדה, העבירו את זה במקום שנת 2008 צפונה, גם בשנת המס 2007.

אני רוצה להצביע על ביטול הקופה המרכזית. פניית האוצר היא שבמסגרת ההחלטה המסלול הזה ייסגר. היו כאן כמה הערות ואני נוטה לקבל את ההסבר שנתן ידין כאן, מתוך הנחה שלפחות מבחינתנו צריך ללכת על הציר החדש שנפתח, מה גם שיש הסכם הרחבה.

יש אפשרות לקבל את זה כהוראת שעה עד 2013?

אפשר, אבל חבל. 2013 זה נצח. זה חמש שנים ואני מבטיח לך שבזמן הזה המעסיקים יבואו לכאן עוד עשר פעמים.

בסוף אתה תיפול כאן עם הדבר הזה. 2013 נותן תשובה לתקופת המעבר ונותן אפשרות לבחור. אני לא מצליח להשתכנע לגבי אותן קבוצות חלשות מאוד שפשטו רגל וכולנו כאן עוסקים במקרים כאלה. אני מבין שיש פה בעיה של הטבת מס אבל לפי מה שנאמר כאן היא לא דרמטית כי אם זה 100 אלף מעסיקים קטנים, כמה הוא כבר יכול להיות שם?

אני לא בא בכלל מהכובע של חסכון כסף לממשלה ובמה אני מתמרץ את המעסיקים.

הכנסת תאותת ותאמר שזה הכל מתלכד ב-2013, אז יש רק קרן פנסיונית אישית, צבירה אישית ואין יותר. הרי בתקופת המעבר אתם יודעים שחלק מהעובדים לא מכוסים.

הכנסת מאותת ואומרת שהיא רוצה קופות אישיות לפיצויים.

אבל היא מאותתת לתקופת מעבר, להוראת שעה.

אני רוצה לעשות ניסיון הצבעה בנושא.

אם זה יהיה לתקופת מעבר, אולי עוד אנשים יצטרפו לזה שזה יישאר.

תקופת המעבר היא ארוכה. חמש שנים נותן היום מסלול אלטרנטיבי שכולנו מעונינים לסגור אותו.


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חיים אורון.

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – 2

ההסתייגות לא התקבלה


אני אומר גם לאנשי האופוזיציה שהדיון כאן הוא מקצועי ולא פוליטי.

אני מבקשת רביזיה.

אנחנו מצביעים על הרביזיה.

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – 1

הרביזיה התקבלה

נצביע יותר מאוחר.

לגבי נושא ההצמדה למדד. אני מציע שנסכים על כך. יש כאן מנגנון גם של תקרה של 3,850 שקלים, 50 אחוזים מהשכר הממוצע במשק והצמדה למדד.

ה צ ב ע ה

אושר

נשארה לנו רביזיה לגבי קופת הגמל המרכזית. ההקראה תיעשה יותר מאוחר.

אתם פוחדים להציע כאן 9,000 שקלים ולגמור גם את הוויכוח השני?

אין שום סיבה להשאיר משהו מיותר. אני מוכן להתגמש על ה-8,000 שקלים האלה אבל זה נושא עקרוני.

אי אפשר להצביע על זה. זאת התחייבות לתיקון תקנה בעתיד.

נסביר עוד פעם את ה-8,000 כדי שזה יהיה ברור. אנחנו תמיד אומרים כמה מערכת המס צריכה להיות צודקת אבל בסוף, ביום שצריך להצביע, כולנו פתאום מסתכלים על אינטרסים אחרים. אין שום סיבה בעולם, שום סיבה מקצועית בעולם, לתת לאדם, גם אם הוא בן 67 או 68 או 75 פטור ממס אם הוא מקבל הכנסה של 8,000 שקלים בחודש. אני מזכיר לכם שה-8,000 שקלים האלה זה פלוס מה שמקבלים מביטוח לאומי, פלוס ההנחות שלו בארנונה, בתחבורה ציבורית וכל הדברים האלה שהוא זכאי להם.

כמה עולה בית אבות בחודש?

כמה עולה בית ספר? כמה עולים לימודים באוניברסיטה? עדיין אנשים שהם בני 30 מרוויחים 8,000 שקלים.

כמה עולה החשמל? כמה מסים צריך לשלם?

הכל נכון. אנשים שמקבלים 9,000 שקלים נמצאים בשלושה או ארבעת המאיונים העליונים בישראל והשאלה אם אנחנו צריכים לתת להם עוד הטבות מס או לא. אין יש מאין.

אלה אותם קשישים שצריכים אחר כך 12 אלף שקלים בחודש.

למה צריך להרע את מצבם של האנשים?

אנחנו עוצרים כאן. על הקטע הזה נקיים את ההצבעה יותר מאוחר. לבקשת רשות המסים שצריכה להגיע לדיון אצל ראש הממשלה, אני עושה הפסקה כדי לקיים דיון לגבי סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי, הארכת תוקף.

הישיבה הופסקה בשעה 10:35 וחודשה בשעה 11:20

אנחנו מחדשים את הישיבה.


בעודנו עובדים על חוק אלי אפללו ומאחור כבר בחשו ורקחו כל מיני דברים. לא בכדי נשארתי כמעט לבד בדיונים.

אני הבנתי את החשש של האוצר ואני לכן מציע שהוראת השעה תהיה עד ינואר 2011, זה ייתן זמן להתארגן ולהיכנס לתוך המסגרת כאשר הגישה של הכנסת היא שצריך להתכנס למסלולים החדשים וההיסטוריים. אני מבין שבצל ההסכמה הזאת הושגה גם הסכמה על 9,000 שקלים.

ושלא ייכנסו מעסיקים חדשים לקופות.

זה לגבי עובדים קיימים.

זה קיים לגבי מי שנמצא בקרנות עד עכשיו. זה לא מסלול חדש.

מי בעד התיקון כפי שהוצע?

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד


הסכמנו על 9,000 שקלים. תודה רבה להסתדרות שדואגת לעובדים, לתעשיינים שדואגים לכל היתר, לקופות הגמל שדואגות לקופות הגמל. זה עד ינואר 2011.

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תיקון מספר 3), התשס"ח-2008

1.
תיקון סעיף 1

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1)
בהגדרה "הוועדה", הסיפא החל במלים "ואולם לעניין" – תימחק.

(2)

"מרכיב הפיצויים" – המרכיב בחשבון קופת גמל של תשלומים עבור פיצויים, כמשמעותו לפי סעיף 21".

(3)
בהגדרה "קופת גמל בניהול אישי", אחרי סעיף 13(א) "כקופת גמל לתגמולים", יבוא "כקופת גמל לקצבה" ואחרי סעיף 13(ב) "כקופת גמל לתגמולים" יבוא "או כקופת גמל לקצבה".

(4)
אחרי ההגדרה "קופת גמל לקצבה" יבוא:

""קופת גמל משלמת לקצבה" – קופת גמל לקצבה שניתן למשוך ממנה כספים במישרין.

"קופת גמל לא משלמת לקצבה" – קופת גמל לקצבה שלא ניתן למשוך ממנה כספים, למעט כספים ממרכיב הפיצויים, אלא באמצעות העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה".

הסעיף הראשון מדבר על תיקון בהגדרות שמתחייב כתוצאה מהמהלך. הגדרה של מהי קופת גמל משלמת לקצבה ומהי קופת גמל לא משלמת לקצבה. בנוסף יש פה תיקון להגדרה של הוועדה לעניין סעיף 1 לחוק קופות גמל.

בוועדה של המפקח על הביטוח קיים חבר שאנחנו קוראים לו חבר מתחלף, חבר שבכל אחד מדיוני הוועדה הנוגעים לרשיונות שונים נמצא אדם שהיה בעבר בתחום. אנחנו מאוד מתקשים למצוא אנשים שהיו בעבר בתחום הביטוח והיום כבר אינם בתחום ולכן אנחנו מציעים לבטל את הצורך באותו חבר שנקרא חבר מתחלף ולהקטין את גודל הוועדה המייעצת בהתאם.

2.
תיקון סעיף 7

בסעיף 7 לחוק העיקרי -

(1)
בכותרת השוליים, במקום "לקצבה", יבוא "משלמת לקצבה".

(2)
במקום "לקצבה", יבוא "משלמת לקצבה".

(3)
בסופו יבוא "לגבי כל קופות הגמל שבניהולה".

3.
תיקון סעיף 13

בסעיף 13 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א) אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4)
שאישור כקופת גמל לתגמולים או כקופת גמל לפיצויים לא יינתן אלא לגבי קרן שפעלה כדין כקופת גמל לתגמולחים או כקופת גמל לפיצויים לפי העניין, בשנת המס 2007 ואילך, ועל כספים שהופקדו בקרן כאמור בשל שנות המס שקדמו לשנות המס 2008 בלבד".

כאן נצטרך לעשות תיקון בהתאם להסכמה לינואר 2011 לגבי מעבידים שקיימים בקופה נכון לחודש דצמבר 2007 בשל עובדים שהופקדו בגינם בדצמבר 2007.

(2)
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ואולם אישור כקופת גמל לתגמולים או לפיצויים לא יינתן אלא לגבי תכנית ביטוח שאושרה כדין כקופת גמל לתגמולים או לפיצויים, לפי העניין, בשנת המס 2007 ואילך, ועל כספים שהופקדו בתכנית ביטוח כאמור בשל שנות המס שקדמו לשנת המס 2008 בלבד.

4.
תיקון סעיף 20

(1)
בסעיף 20 לחוק העיקרי -

בסעיף קטן (א) –
(א)
המילים "שאינה קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף 78ז לחוק הפיקוח על הביטוח" – יימחקו.

(ב)
אחרי "כל קופת גמל" יבוא "המיועדת למטרה של קופת הגמל שנקבעה לפי הדין או ההסכם".

(ג)
הסיפא החל במלים "ובכפוף להוראות אלה" – תימחק.

(2)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

(ד)
בסעיף זה –
קופת גמל" – לרבות תוכנית ביטוח כאמור בפסקה (8) להגדרה "סוג מוצר פנסיוני" שבחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) התשס"ה-2005, ולרבות מסלול השקעה בקופת גמל מסלולית, אך למעט מסלול השקעה של הכספים במרכיב הפיצויים שאינם באים במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים אשר אינו מסלול ברירת המחדל לפיצויים.

"מסלול ברירת המחדל לפיצויים" – המסלול שלפי תקנון קופת הגמל המסלולית הוא מסלול ההשקעה שבו ינוהלו הכספים במרכיב הפיצויים כל עוד לא נבחר מסלול השקעה אחר, ובהיעדר מסלול כאמור – המסלול שבו מנוהל החלק הגדול ביותר של הכספים במרכיב הפיצויים בקופה".

בסעיף 20 לחוק קופות גמל אנחנו מאפשרים לעובד לבחור את קופת הגמל שבה ינוהלו כספי החסכון שלו. אנחנו כאן מבהירים שהזכות של העובד תחול גם לגבי תוכנית ביטוח כאמור בפסקה 8, כלומר, גם לגבי ביטוחים משלימים לקופות הגמל וגם לגבי מסלולי השקעה שהם בתוך קופות הגמל. זוהי למעשה הבהרה. למעשה זה לא יחול במסלול השקעה של כספים עם מרכיב פיצויים שאינם באים במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים אשר אינו במסלול ברירת המחדל. מסלול ברירת המחדל לפיצויים מוגדר המסלול שלפי תקנון קופת הגמל המסלולית, הוא מסלול השקעה בו אנחנו מנהלים את הכספים כל עוד לא נבחר מסלול השקעה אחר, ואם אין מסלול שנקבע כאמור, זה המסלול שבו מנוהל החלק הגדול ביותר של הכספים במרכיב הפיצויים בקופה.

הדבר הנוסף והאחרון שמוצע בסעיף הזה הוא לאפשר לעמית שזכאי להצטרף לקרן פנסיה ותיקה שבהסדר לבחור האם להצטרף לאותה קרן או לקרן אחרת מבלי שהמעביד יוכל להתנות. זה תיקון המצב שהיה קיים כיום.

5.
תיקון סעיף 23

בסעיף 23 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א) –
(א)
בפסקה (1) בסופה יבוא: "ואולם –
משיכה בידי עמית או בידי עובד של עמית-מעביד של כספים מקופת גמל משלמת לקצבה, בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד פעמי תיעשה –
(1)
עמית – בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, לפי שיעור מהקצבה ולתקופה כפי שיקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון לא יפחת מסכום הקצבה המזערי.

ואולם פחת סכום הקצבה האמור מסכום הקצבה המזערי, בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, לפי שיעור מהקצבה שלא יעלה על שיעור של 25 אחוזים ולתקופה שלא תעלה על חמש שנים.

כאן אנחנו מציעים שהיה ועובד יהיה לו פחות מסכום הקצבה המזערי שקבענו אותו, שהוא 3,850 שקלים, הוא עדיין יוכל לבצע את ההיוון כפי שהוא נעשה היום בתקנוני קרנות הפנסיה הרגילים, היינו לתקופה של לא יותר מחמש שנים ולא יותר מ-25 אחוזים, מה שמקובל לגבי היוון רגיל היום במשק.

אם יש לו פנסיה של אלף שקלים?

הוא עדיין יכול להוון. גם היום הוא יכול להוון 25 אחוזים מהפנסיה לתקופה של חמש שנים.

מי קובע את שער הניכיון של ההיוון?

טבלאות ההיוון נקבעות במסגרת תקנון הקרן.

זאת אחת הנקודות הכי בעייתיות כאשר אתה קובע מהו שער הניכיון.

זה לא שער ניכיון אלא זאת שיטת היוון. הוא נעשה לפי מקדמים אקטוארים.

ההיוון נעשה לפי מקדמים אקטוארים?

בוודאי. את מקדימה את הסכום לקבלת סכום חד פעמי.

זה דבר מאוד בעייתי.

אנחנו מדברים על היוון לתקופה של חמש שנים בלבד ולא לכל תוחלת החיים. היוון של חמש שנים בלבד ולא יותר מ-25 אחוזים מהקצבה. זה היוון שנעשה היום ולכן צריך לבדוק את הסיכון שהוא ימות במשך חמש השנים הקרובות והריבית הצפויה להיות מושגת על הסכום הזה בתקופה הזאת.

כל זה יחד מחליטה רק קופת הפנסיה?

באישור הממונה. זה חלק מהתקנון.

הדברים מגיעים לידי מימוש בעוד מספר שנים.

לא, הם באים לידי מימוש עכשיו. היום עמית שמבקש לפרוש מקרן פנסיה, יכול להוון 25 אחוזים לחמש שנים.

צריכה להיות שקיפות. שקיפות יותר גדולה במקדמים, בהיוון, בכל הערכים, אם כדאי לו או לא כדאי לו. אנשים לא מבינים את חשבון הבנק שלהם, כך שאת חשבון ההיוון הם בטוח לא מבינים ואני נתקלת בזה כל הזמן.

אף אחד לא יכול להבטיח להם מה יהיה בסוף הדרך. אין כאן אגרות חוב מיועדות של מאה אחוזים על הקופה.

אני רק אומרת שצריכה להיות שקיפות מסוימת. אם עלתה תוחלת החיים, יש חישוב אחר, אם זה גבר, אם זאת אישה.

זה מופיע בתקנוני הקופות. זאת השקיפות. כל אחד יכול לבדוק ולבחון את הדברים.

אתה יודע שהתקנונים של הקופות הם לא שקופים ולא מובנים לאזרח הקטן, זה שיש לו אלף שקלים פנסיה. אני לא מדברת על אלה שיש להם 20 אלף שקלים פנסיה.

בנקודה הזאת אין מה לעשות. אף אחד לא יכול להבטיח לאף אחד תשואה בסוף הדרך. עידן אגרות החוב המיועדות עבר מן העולם.

לא את זה אני אומרת. אני רק אומרת שצריכה להיות לפחות שקיפות יותר גדולה. שהממונה על שוק ההון ידווח לוועדת הכספים מה הם המקדמים שהוא מאשר היום לכל הקופות. אין הרי הבדל בין כל הקופות.

ידווח באיזה מובן? יש את זה. התקנונים נמצאים באתר האינטרנט של כל קרן פנסיה.

גם אם הוא ידווח כאן, האזרח הפשוט בשדרות לא ידע לפענח את זה.

כשהוא מדווח כאן, יש לנו בקרה ציבורית.

דיווח באיזה מובן?

את המקדמים קובעים האקטוארים של הגופים המוסדיים. זה לא אנחנו עושים את החישוב.

אנשים לא יודעים למה הם נכנסים.

(2)
עובד של עמית-מעביד – בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה. השר רשאי לקבוע, לעניין היוון לפי פסקת משנה זו, הוראות בדבר שיעור הקצבה שניתן להוון, התקופה לכך וסכום הקצבה המזערי שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון.


אנחנו מוחקים את הסיפא כאן. סעיף (2) מתייחס להיוון בקופת גמל מרכזית לקצבה ויש כאלה שקיימות. למשל היום יש קופת גמל מרכזית לקצבה של חברת חשמל, בזמן הקרוב יוקמו קופות מרכזיות לקצבה של חברות הנמל וחברת הפיתוח והנכסים וכן כנראה של חברת הדואר. שם שיטת ההיוון למעשה קבועה בחוק שירות המדינה (גמלאות) כי התקנונים שלהם מאמצים את חוק שירות המדינה (גמלאות) ולכן אין צורך לקבוע הוראות לעניין ההיוון מעבר למה שקבוע בחוק. כמובן שאם החוק יתקן, זה כמובן יחול גם לגביהם.

(ב)
משיכה מקופת גמל לא משלמת לקצבה בידי עמית, למעט משיכה של כספים ממרכיב הפיצויים, תיעשה רק באמצעות העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה.

(ב)
בפסקה (3), המלים "או העברה" ו"כמשמעותו בסעיף 21" – יימחקו.

(2)
בסעיף קטן (ב)(3) המלים "כמשמעותו בסעיף 21" ו"או להעבירם לקופת גמל אחרת" – יימחקו.


אנחנו מציעים להוסיף, בהתאם להסכמות שהיו בוועדה, סעיף קטן נוסף שאומר שאחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה)
לעניין סעיף זה – סכום קצבה מזערי 3,850 שקלים. הסכום האמור יעודכן אחת לשנה לפי שיעור עליית מדד חודש ינואר של אותה שנה לעומת מדד חודש ינואר של השנה הקודמת".


זה כמובן תלוי בתיקוני נוסח שיהיו לאחר מכן.

6.
תיקון סעיף 27

בסעיף 27(ג) לחוק העיקרי, במקום "יחד עם קופת" יבוא "לקופת" ואחרי "לפיצויים" יבוא "ולקופת גמל לא משלמת לקצבה או לכל שילוב ביניהן".

7.
תיקון סעיף 39

8.
בסעיף 39(ב)(2) לחוק העיקרי, המלים "והחבר האמור בפסקה (3) של אותו סעיף" – יימחקו.

בדומה למצב היום בו קופת גמל לתגמולים וקופת גמל אישית לפיצויים מוגדרות כקופות גמל נפרדות אבל הנכסים שלהם ניתן לנהל אותם ביחד, אנחנו מציעים שגם קופת גמל לא משלמת לקצבה תוכל להיות מנוהלת ביחד עם קופות התגמולים וקופות הפיצויים שהם למעשה הקופות של הכספים הישנים, כך שלא יהיה צורך בניהול נפרד של טפסים אלה.

8.
תיקון סעיף 43



בסעיף 43 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (ד) –
(א)
בפסקה (6), אחרי "בניגוד להוראות" יבוא "לפי הוראות".

(ב)

"4א)
לא מסרה אישורים, פרטים, נתונים ומסמכים, בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 23(ד).

(4ב)
הפקידה מזומנים של קופת גמל בניגוד להוראות לפי סעיף 28(א) או ניהלה חשבון ניירות ערך של קופת גמל בניגוד להוראות לפי סעיף 28(ב).

(4ג)
לא פעלה בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 29 לעניין החזקת נכסי קופת גמל ורישומם.

(ג)
אחרי פסקה (6) יבוא:

"(6א)
לא פעלה בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 33(ב) לעניין אופן חישוב שוויים של נכסי קופת גמל.

(6ב)
לא שלחה לעמיתים בקופת גמל דוחות תקופתיים או דוחות נוספים בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 35".

(2)
בסעיף קטן (ה), במקום "הוראות סעיף 39ב" יבוא "הוראות סעיפים 11(ה), 20(ג), 36(א), 39(ב) או הוראות לפי סימן א1 לפרק ד' בחוק האמור כפי שהוחל בסעיף 10".

למעשה אנחנו מציעים להמיר את כל ההוראות הפליליות, הוראות הממונה שהן פליליות, ולהפוך אותן להוראות שבחובן ניתן עיצום כספי בלבד, כך שאנחנו מעבירים – וזה יהיה בסעיפים נוספים בהמשך – הוראות שהיו כיום הוראות פליליות לסעיף שמדבר על עיצומים כספיים.

9.
תיקון סעיף 49

(1)
בסעיף 49(א) לחוק העיקרי –
(2)
בפסקה (7), במקום "לפי סעיף 20" יבוא "סעיף 20".

(3)
בפסקה (8), אחרי "שילם כספים" יבוא "קיבל כספים".

במקום פסקה (9) יבוא:

(9)
לא פעל בהתאם להוראות השר לפי סעיף 23(ב) לעניין משיכה והעברה של כספים מקופת גמל וממסלול השקעה בקופת גמל מסלולית ולעניין המשך הפקדת כספים בקופת גמל".


(4)
פסקות (10), (14), (15), (17), (19) ו-(20) – יימחקו.

אלה תיקונים טכניים קלים בהוראות של הקנסות האזרחיים והתיקון שאמרתי, כל המחיקה של הפסקאות, העברנו את אותן פסקאות מהוראה של קנס אזרחי ועבירה פלילית להוראות של עיצום כספי.

10.
תיקון סעיף 56

בסעיף 56(א) לחוק העיקרי, אחרי "לעניין הפרת ההוראות האמורות" יבוא "ולמעט ההוראות לפי סעיף 86(ב) ו-(ט) עד (יב)".

11.
תיקון סעיף 59

בסעיף 59(א) לחוק העיקרי, המלים "למעט לפי סעיפים 20(ב), 23(ד), 28, 29, 33(ב), 35 ו-36(א) – יימחקו.

12.
תיקון סעיף 86


בסעיף 86 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (ט), במקום "תקנות הגמל", יבוא "תקנות קופות גמל". המלים "או להעברה" – יימחקו., ובסופו יבוא "אף אם הועברו לקופת גמל אחרת".

(2)
אחרי סעיף קטן (י) יבוא:

"(יא)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת הפרה הוראה מתקנות קופות גמל, כמפורט להלן, ראי הוא להטיל עליה עיצום כספי בסכום הבסיסי כהגדרתו בסעיף 43(א) ויחולו לעניין זה ההוראות החלות על עיצום כספי לפי פרק ה' -

(1)
קיבלה תשלומים לקופת גמל שבניהולה, שלא בהתאם להוראות תקנות 19, 19א, 23א, 44(ג) עד (ה) או 49ח.



(2)
גבתה תשלומים שלא בהתאם להוראות תקנות 20, 21, 23 או 44(ג).

(3)
לא גבתה ממעביד ריבית בשל איחור בהפקדה בהתאם להוראות תקנות 22 או 44(ג).

(4)
לא מסרה תעודה או אישור למעביד או לעמית בהתאם להוראות תקנה 24.



(5)
נתנה הלוואות לעמית שלא בהתאם להוראות תקנה 30.

(6)
השקיעה כספי קופת גמל שבניהולה בעסקי מעביד או בעסקי עמית, בניגוד להוראות תקנה 32.

(7)
קיבלה אשראי, שעבדה נכס או ערבה להתחייבות, בניגוד להוראות תקנה 33.

(8)
העבירה כספים, סירבה להעביר כספים או קיבלה כספים, שלא בהתאם להוראות תקנות 33א, 34ב, 35, 38ב1, 38ג, 40א או 41יז.

אני חושבת שלא נקריא את כל 38 התקנות. זה בדיוק כמו בנוסח הכחול. לא היה כל שינוי. אנחנו פשוט נעביר לסעיף קטן י"ב.

כפי שציינתי, מכיוון שהעברנו את ההוראות הפליליות לעיצום כספי, אין צורך לפרסם ברשומות את ההוראה עצמה שזה צורך שהיה רק לגבי הוראות פליליות וזה התיקון בסעיף 59(א). בסעיף 86 הייתה סתירה מסוימת בין סעיף 20 לחוק קופות גמל לבין הוראת המעבר כאשר סעיף 20 מאפשר לעובד לבחור את הקופה שבו יופקדו כספיו וסעיף 23 מדבר על העברה בידי מעביד, שיש כאן סתירה מסוימת ואנחנו מתקנים את הוראות המעבר כך שהזכויות של המעביד לגבי כפסים נוספים ימשיכו להתקיים בעניין משיכת כספים אבל זכויותיו יישמרו גם כאשר הכסף עובר לקופת גמל אחרת. בכך אנחנו מגינים על מעבידים ופותרים את הסתירה בין סעיף 20 לבין הוראת מעבר.


לגבי התקנות. נמצאנו במצב שבעקבות חקיקת חוק קופות גמל ישנם עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים לגבי תקנות שיתקין השר לעתיד, ואולם כיום יש סט גדול של תקנות, תקנות מס הכנסה, שהקופות ממשיכות לפעול לפיו כל עוד לא הוחלפו תקנות אלה בתקנות חדשות לפי חוק קופות גמל. אנחנו מציעים שגם לגבי הפרה של תקנות מס הכנסה שהן התקנות שמסדירות חלק ניכר מפעילות קופות הגמל יהיה אפשר להטיל עיצום כספי. יש פה סדרה של 38 הפרות של תקנות מס הכנסה שהפרתן תגרום לכך שיהיה אפשר להטיל עיצום כספי על החברה המנהלת.

(יב)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מתקנות קופות גמל, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (יא).

(יג)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת לא הגישה דוח בהתאם להוראות תקנות 48, 49יד, 51, 51א, 51ג או 52 לתקנות קופות גמל, או לא פרסמה דוח בהתאם להוראות תקנה 51ב לתקנות האמורות, רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בשיעור כאמור בסעיף 43(ב) ויחולו לעניין זה ההוראות החלות על עיצום כספי לפי פרק ה'".

שוב יש פה הטלה של עיצום כספי על הפרה של תקנות מס הכנסה.

13.
תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח) -

(1)
בסעיף 1, בהגדרה "חברה מנהלת", "קופת ביטוח" "קופת גמל" "קופת גמל לקצבה", "קופת גמל מרכזית" ו"קרן ותיקה" –
(א)
אחרי "קופת גמל לקצבה" יבוא ""קופת גמל משלמת לקצבה"".

(ב)
במקום ""קופת גמל מרכזית"" – יבוא ""קופת גמל מרכזית לדמי מחלה",, ""קופת גמל מרכזית לפיצויים"".

(2)
בסעיף 2(ג), המלים "והחבר האמור בפסקה (3) של אותו סעיף" – יימחקו.


(3)
בסעיף 4 -



(א)
סעיף קטן (ב) -



(1)
ברישא, במקום "חמישה", יבוא "ארבעה".

(2)
בפסקה (2), במקום "משולשה" יבוא "משניים" במקום "ארבעה" יבוא "שלושה".



(3)
פסקה (3) –תימחק.


(4)
בפסקה (4), המילה "שאר" – תימחק ובסופה יבוא
"ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה.



(ב)
אחרי סעיף קן (ה) יבוא:
"(ו)
בסעיף זה, "עובד המדינה" – לרבות עובד בתאגיד שהוקם על פי דין".

מלבד ביטול אותו חבר מתחלף, אנחנו רוצים למנות כחבר בוועדה המייעצת לא רק עובדי מדינה אלא גם עובדים של תאגידים שהוקמו על פי דין בנוסף לאנשי הציבור.


(4)
בסעיף 15(א1) -



(א)
אחרי "קופת גמל, יבוא "משלמת".



(ב)
בפסקה (1) -




(1)
ברישא, המילה "לקצבה" – תימחק.

(2)
בפסקת מנשנה (ב), המלים "בחברה מנהלת שאינה מבטח כאמור בפסקת משנה (א) או" – יימחקו, ובמקום "בהם", יבוא "בו".


(5)
בסעיף 24 -

(1) בסעיף קטן (א)(2), במקום הסיפא החל במלים "בהתאם להוראות" יבוא "כמשמעותו בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני שנערך בהתאם להוראות החוק האמור".

(ב)
סעיף קטן (ב) – בטל.

(6)
בסעיף 31א, בהגדרה "נכסי החיסכון לטווח ארוך", בפסקה (1), בסופה יבוא "לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה".


(7)
בסעיף 92א(ג), אחרי "לפי סעיף 2(ב)" יבוא "או לפי סימן א'1 לפרק ד".

אנחנו מאפשרים לחברה מנהלת של קרן פנסיה לנהל קופות גמל נוספות. זה צמצום של הגבלת ייחוד העיסוק שהייתה קבועה עד היום בסעיף האמור.

בחקיקת בכר נקבעו הוראות שיחולו על יועצים פנסיוניים, הוראות שבדומה להוראות שחלות על סוכני ביטוח. חלק מההוראות הוכנסו לחוק הפיקוח על הביטוח, לסעיף 24, ואנחנו מציעים להשאיר בחוק הפיקוח על הביטוח הוראות שהן רלוונטיות באמת לביטוח בלבד ולהעביר – תכף נגיע לחוק הייעוץ הפנסיוני – הוראות שחלות על יועצים פנסיונים שהחלנו אותם בחוק הפיקוח על הביטוח על יועצים פסיונים לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני שהוא החוק שחל עליהם ושאותן הוראות יחולו גם לגבי העיסוק שלהם כיועצים לגבי קופות גמל וקרנות פנסיה ולא רק לגבי ביטוח בלבד.


בחוק הפיקוח על הביטוח אנחנו מתאימים את סעיף 24 לנושא זה. אנחנו מבטלים את הוראת סעיף קטן (ב), הוראה שתעבור לחוק הייעוץ הפנסיוני וסעיף 24(א) מותאם גם הוא. אני חושבת שההסדר יותר מתאים שיהיה בחוק הייעוץ הפנסיוני.


הוראות הממונה שהותקנו לפי סימן א1 לפרק ד', למעשה היום ניתן להטיל קנס אזרחי והן מהוות הפרה פלילית. אנחנו מציעים שהוראות אלה, בדומה למה שעשינו בחוק קופות גמל, יעברו למישור של עיצום כספי.

14.
תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני).

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005 -


(1)
בסעיף 1 -



(א)
בהגדרה "הוועדה", הסיפא החל במלים "ואולם לעניין" – תימחק.

(ב)
בהדרה "חברה מנהלת" עמית עצמאי", "עמית שכיר", " קופת גמל", "קופת גמל אישית לפיצויים", "קופת ביטוח", "קופת גמל לקצבה", "קופת גמל לתגמולים וקרן השתלמות", במקום "קופת גמל לקצרה" יבוא "קופת גמל משלמת לקצבה" ואחרי "קופת גמל לתגמולים" יבוא "קופת גמל לא משלמת לקצבה".



(ג)
בהגדרה "סוג מוצר פנסיוני" -




(1)
בפסקה (1), במקום "לקצבה", יבוא "משלמת לקצבה".




(2)
אחרי פסקה (1) יבוא:





"(1א)
קופת גמל לא משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח".




(3)
בפסקה (4), במקום "לקצבה", יבוא "משלמת לקצבה".




(4)
אחרי פסקה (4) יבוא:





"(4א)
קופת גמל לא משלמת לקצבה שהיא קופת ביטוח".


למעשה יש כאן מספר תיקונים. התיקון בנושא הוועדה המייעצת הוא הורדת אותו חבר מתחלף שאנחנו מבטלים את קיומו והתיקונים האחרים בסעיף קטן (ב) ובסעיף קטן (ג), בעצם אנחנו מתאימים את חוק הייעוץ הפנסיוני לשני המוצרים החדשים – קופת גמל משלמת לקצבה וקופת גמל לא משלמת לקצבה.


(2)
אחרי סעיף 17 יבוא:



"17א.
הגבלות לעניין ביצוע עסקה בין לקוח לבין גוף מוסדי.

(א)
יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח פנסיוני לא יבצע בעבור לקוח עסקה עם גוף מוסדי ולא יתווך בין לקוח לבין גוף מוסדי, אלא אם כן קיים בין היועץ הפנסיוני או סוכן הביטוח הפנסיוני, לפי העניין, לבין הגוף המוסדי, הסכם בכתב שבין תנאיו חיוב היועץ הפנסיוני או סוכן הביטוח הפנסיוני בתנאים הקבועים לפי סעיף 30 לחוק הפיקוח על הביטוח, בשינויים המחויבים.

(ב)
על ביצוע עסקה ועל תיווך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות לפי חוק הפיקוח על הביטוח והוראות לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (בסעיף קטן זה – חוק חוזה הביטוח) החלות על סוכן ביטוח ועל עיסוק בתיווך לעניין ביטוח, ואולם לא יחולו לעניין עסקה או תיווך כאמור המבוצעים בידי יועץ פנסיוני -





(1)
הוראות סעיף 33(א) לחוק חוזה הביטוח.

(2)
הוראות לפי חוק הפיקוח על הביטוח הנוגעות לחובותיו של מבטח בשל משא ומתן של סוכן הביטוח לקראת כריתתו של חוזה הביטוח או הנוגעות לכריתת חוזה הביטוח".


למעשה אנחנו כאן מעבירים הוראות שהיו קיימות בחוק הפיקוח לגבי סוכני ביטוח. בסעיף קטן (א), אנחנו מרחיבים אותה גם לגבי יועץ פנסיוני על מנת להגן על אותם לקוחות שהכספים עוברים דרך היועץ ודרך הסוכן. אנחנו רוצים לוודא שיש הסכם בין הגוף המוסדי אליו מועברים הכספים לבין הסוכן או היועץ, הסכם שעומד בתנאים של סעיף 30 לחוק הפיקוח על הביטוח.


בסעיף קטן (ב) יש לנו את הסעיף שהיה בסעיף 24(ב) ואנחנו מעבירים אותו לחוק הייעוץ הפנסיוני כי זה המקום שיותר מתאים שתהיה הסדרה של יועצים פנסיוניים.

(3) בסעיף 31(ב)(2), המלים "והחבר האמור בפסקה (3) של אותו סעיף" - יימחקו.

15.
תיקון פקודת מס הכנסה


בפקודת מס הכנסה -

(1)
בסעיף 9א(ה)(1), המלים "מהיוון הקצבה המוכרת או" והמלים "לפי הנמוך מביניהם" – יימחקו.


היום המצב לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה, נקבע שסכום המתקבל עקב היוון קצבה פטורה הוא פטור ממס ובלבד שהסכום הזה לא עולה על הסכום שהיה מתקבל מהיוון קצבה מוכרת ומהיוון 35 אחוזים מהקצבה המזכה לפי הנמוך ביניהם. אנחנו מציעים כאן להגדיל למעשה את הפטור על ההיוון, לבטל את המגבלה שאומרת לפי הנמוך מביניהם ולאפשר היוון פטור ממס על 35 אחוזים מהקצבה המזכה.


(2)
בסעיף 32 בפסקה (14) -

(א)
בפסקת משנה (ב), במקום "לא יותרו ניכויים" יבוא "יותרו ניכויים", במקום "העולה על 2.5 אחוזים" יבוא "של עד 3.5 אחוזים", אחרי "שהיא הכנסה חייבת" יבוא "ובלבד שניכויים לפי פסקת משנה זו, לא יותרו בשל הכנסה כאמור, העולה על סכום השווה לסך כל השכר הממוצע במשק בשנת המס כשהוא מחולק ב-3", ובכל מקום, במקום "5 אחוזים", יבוא "4 אחוזים".



(ב)
במקום ההגדרה "מרכיב תגמולי המעביד" יבוא:

"השכר הממוצע במשק" ו"מרכיב תגמולי המעביד" – כהגדרתם בסעיף
3(ה3)(2)".


התיקון המוצע לסעיף 32 הוא שכיום נקבע שבבירור הכנסה חייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל הוצאה לרכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה אלא אם הביטוח עונה לתנאים שנקבעו בסעיף. בנוסף נקבע שזה בכל מקרה לא יותר מ-2.5 אחוזים מההכנסה החייבת ושאינה מוגבלת בתקרה כלשהי. מאחר ששיעור ההוצאה המוכרת הזאת לא משקף עלות רכישה מפני אובדן כושר עבודה בגילאים מבוגרים, מצאנו לנכון לבקש להעלות את השיעור האמור לשיעור של 3.5 אחוזים מההכנסה המחייבת, אבל יחד עם זאת, מאחר שלא הייתה תקרה עד היום ואין הצדקה שלא תהיה תקרה, מוצע לקבוע שהתקרה של השכר ממנה אפשר יהיה לבצע את הניכוי לא תעלה על 4 פעמים השכר הממוצע במשק.


(3)
בסעיף 45א -

(א)
בסעיף קטן (א)(2), המלים "במסגרת תכנית לפנסיה מקיפה" – יימחקו.

(ב)
בסעיף קטן (ב), המלים "במסגרת תכנית לפנסיה מקיפה" – יימחקו ובסופו יבוא "או שישולמו כאמור לביטוח קצבת שארים".



(ג)
בסעיף קטן (ג) -

(1)
בהגדרה "ביטוח חיים" בסופה יבוא "שאינו כולל תשלומי פנסיה לשארים"




(2)

"ביטוח קצבת שארים" – ביטוח מפני הסיכון למקרה מוות של המבוטח, בלא מרכיב החסכון, הכולל תשלומי פנסיה לשארים".




(3)
ההגדרה "פנסיה מקיפה" – תימחק.



(ד)
בסעיף קטן (ד)(2), במקום פסקת משנה (ב) יבוא:

(1)
לעניין יחיד שלא הייתה לו בשנת המס הכנסת עבודה – 5 אחוזים מהכנסתו המזכה, ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי סכומים ששולמו לביטוח קצבת שארים כאמור בסעיף קטן (ב) לא יעלה על 1.5 אחוז מהכנסתו המזכה של היחיד.

(2)
לעניין יחיד שהייתה לו בשנת המס הכנסת עבודה – 7 אחוזים מהכנסתו המזכה, ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח קצבת שארים כאמור בסעיף קטן (ב) לא יעלה על 1.5 אחוז מהכנסתו המזכה של היחיד, ושהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סך הסכומים ששולמו לביטוח חיים כאמור בסעיף קטן (א)(1), לביטוח קצבת שארים כאמור בסעיף קטן (ב) ובשל הכנסה שאינה מעבודה, לא יעלה על 5 אחוזים מהכנסתו המזכה של היחיד".



(ה)
בסעיף קטן (ה), בפסקה (2)(ב) -

(1)
בפסקת משנה (1), בסופה יבוא "ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח קצבת שארים כאמור בסעיף קטן (ב) לא יעלה על 1.5 אחוז מהכנסתו המזכה של העמית המוטב".




(2)
בפסקת משנה (2) -

(א)
בפסקת משנה (א), אחרי "בעד סכומים ששולמו" יבוא "לביטוח קצבת שארים כאמור בסעיף קטן (ב) לא יעלה על 1.5 אחוז מהכנסתו כאמור, ושהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סך הסכומים ששולמו", אחרי "סעיפים (א)(1) ו-(ב1)" יבוא "ולביטוח קצבת שארים לפי סעיף קטן (ב)", ובמקום "מהכנסתו המזכה של העמית המוטב", יבוא "מהכנסתו כאמור".

(ב)
בפסקת משנה (ב), בסופה יבוא "ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח קצבת שארים כאמור בסעיף קטן (ב) לא יעלה על 1.5 אחוז מהכנסתו החייבת שאינה הכנסה מבוטחת".


בסעיף 45(א) לפקודה נקבעו כללים למתן זיכוי ליחיד מסכומים ששילם לקופת גמל או לביטוח חיים ויש שם הבחנה בין שיעור הזיכוי שניתן להפקדה בקרן פנסיה מקיפה לבין שיעור הזיכוי שניתן להפקדה בקופת גמל לקצבה אחרת. לנוכח כל השינויים שעשינו עד היום, מוצע לאחד את הטבות המס ואלה השינויים שנקבעו בסעיף האמור, כך שהיקף הכיסוי הביטוחי יהיה זהה בשני המצבים.

16.
פרק ג' - תחילה

(א)
תחילתו של חוק זה, ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) (להלן – יום התחילה).


מה שחשוב זאת התחולה ולא התחילה. אפשר לומר שתחילתו של חוק זה ביום פרסומו.

ותחולתו ב-1 בינואר 2008.

יש לנו את כל התיקונים לשנת המס ולכן אין בעיה. ממילא לא ניתן לעשות אישורי קופות גמל לפני המועד הזה, כך שזה בסדר. אנחנו נאמר תחילתו של החוק ביום פרסומו.

17.
אי תחולה והוראות מעבר

(א)
הוראת הסיפא של סעיף 7 לחוק העיקרי כנוסחה בסעיף (2)(3) לחוק זה, תחול גם על מבטח שערב יום התחילה פעל כדין כחברה מנהלת של קופת גמל לקצבה מכוח רשיון שניתן לו לפי הוראות סעיף 15א(1)(1) לחוק הפיקוח על הביטוח כנוסחו במועד האמור, המבקש לנהל מיום התחילה ואילך קופת גמל נוספת . לעניין זה, "חברה מנהלת", "מבטח", ו"רשיון חברה מנהלת" – כהגדרתם בחוק העיקרי.


אנחנו רוצים לאפשר את השינוי של איחוד העיסוק שדיברנו עליו קודם לכן והוא יחול גם לגבי חברות מנהלות קיימות של קופות גמל לקצבה שכבר קיבלו רשיון לבטח קודם לכן. זאת המשמעות של התיקון.

(ב)
הוראות הסיפא של סעיף 20(א) לחוק העיקרי, כנוסחה לפני ביטולה, בסעיף 4(1)(ג) לחוק זה, תמשיך לחול לגבי כספים שהופקדו בקופת גמל בשל שנות המס שקדמו לשנת המס 2008.


עד כאן.

אנחנו מצביעים על חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים (קופות גמל) (תיקון מספר 3), התשס"ח-2008, כולל ההסתייגות שעברה כאן לגבי ביטול קופות גמל מרכזיות ב-1 בינואר 2011.

ה צ ב ע ה

אושר

אני רוצה שתי הסתייגויות.

החוק התקבל. ברכותיי. ידין ענתבי לא נשאר כאן לראות את הרגע ההיסטורי.


אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05