PAGE
ועדת המדע והטכנולוגיה
22
21/1/2008

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 73

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
‏יום שני, י"ד בשבט התשס"ח (‏21 בינואר, 2008), שעה 8:30

1.
המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת – המלצות ועדת המשנה לבחינת שיוכו (ועדת טייכר) – החשש להמשך קיומו של המרכז

חברי הוועדה: בנימין אלון – היו"ר

חה"כ אורית נוקד

חזי קוגלר
-
מנכ"ל המשרד לתשתיות לאומיות

ד"ר שלמה ולד
-
המדען הראשי, המשרד לתשתיות לאומיות

ד"ר יוסף ברטוב
-
מנהל מינהל המחקר למדעי האדמה, המשרד לתשתיות לאומיות

נופיה בכר
-
מנהלת אגף תכנון, בקרה וכלכלה, המשרד לתשתיות לאומיות

יעל שאלתיאלי
-
מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר יובל אשדת
-
המדען הראשי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פרופ' יצחק שפיגל
-
ראש מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חיים אנג'ני
-
מנהל אגף הדיג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נועם מוזס
-
אגף הדיג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פרופ' מינה טייכר
-
יו"ר ועדת הבדיקה למעקב וחיזוק של מכוני המחקר הממשלתיים; לשעבר המדענית הראשית, משרד המדע, התרבות והספורט

זוהר שר
-
סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

ערן פולק
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

יהודה סבן
-
רפרנט אנרגיה ותשתיות, משרד האוצר

משה בוצר
-
רפרנט אנרגיה ותשתיות, משרד האוצר

ד"ר ברק חרות
-
מנכ"ל החברה לחקר ימים ואגמים לישראל

ד"ר אריאל דיאמנט
-
מנהל המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת, החברה לחקר ימים ואגמים לישראל

ד"ר מיקי שפיגל
-
חוקר בכיר במרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת; נציג חוקרי חקר ימים ואגמים באיגוד סגל המחקר, החברה לחקר ימים ואגמים לישראל

ורדה בן שאול
-
ממונה תחום מכללות להוראה וטכנולוגיה, המועצה להשכלה גבוהה

ד"ר ישראל זיידרמן
-
יו"ר איגוד סגל המחקר, הסתדרות העובדים הכללית החדשה

מנהלת הוועדה: ענת לוי

רויטל יפרח


המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת – המלצות ועדת המשנה לבחינת שיוכו (ועדת טייכר) – החשש להמשך קיומו של המרכז

שלום לכולם, אנחנו פותחים בנושא המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת. נקווה שנצא מהפלונטר שאנחנו תקועים בו בנושא של אילת. זה לא אומר שאנחנו פותרים את כל הנושא המורחב יותר של ועדת טייכר. פרופסור מינה טייכר כאן? אם אני לא טועה, היא התייחסה להחרגה המיוחדת של מלח"י, נכון?

הראשונה דיברה על הרה-ארגון - -

כן, אבל היא היתה על בסיס כל נושא מכוני המחקר של משרד התשתיות, שכמובן מאוד נרצה לשמוע את מנכ"ל משרד התשתיות מתייחס לסוגיה כולה, של - -

נמצא פה פרופסור חרות ברק. נתחיל בישיבה. מנכ"ל משרד החקלאות ומנכ"ל משרד התשתיות, בבקשה.

אני מנכ"ל המשרד לתשתיות לאומיות. אני אתייחס קודם כל לכותרת של הישיבה הזאת, אין חשש להמשך קיומו של חקר החקלאות הימית באילת. אנחנו, במשרד התשתיות, מעמידים לחקלאות הימית באילת בדיוק את אותו תקציב, מבלי להחסיר אגורה אחת לתקציב של שנת 2008, כפי שהיה בשנת 2007. וזה על אף שחל אצלנו בתקציב קיצוץ בגלל פלאטים שהיו בשנה שעברה. השתדלנו מאוד להימנע מזה מאחר ואנחנו יודעים כמה זה יכול לפגוע בחקלאות הימית. אני רוצה להדגיש במיוחד בוועדה הזאת, שהתקציב שלנו ערוך באופן כזה שלצערי נוצר מצב שכל סכום שאנחנו "שומרים" לפעילות של החקלאות הימית במקרה הנוכחית, הוא למעשה בקונפליקט עם התקציבים שעומדים לרשותנו למחקר באופן כללי, כי הכל בא מתוך התקציב של מחקר ופיתוח ולכן, נאלצנו לפגוע במידה מסוימת בתקציב של מחקר ופיתוח, שבא מתוך סדרי העדיפויות שלנו, ואנחנו לא רוצים לפגוע בפעילות שלהם.

כשאתה אומר שזה יהיה כמו ב-2007, אתה מתכוון לבסיס התקציב של 2007 או לסך כל מה שהם קיבלו ב-2007?

גם וגם, סך הכל. אתן מספרים: בשנת 2007 החקלאות הימית תוקצבה ב-7 מיליון 334 אלף שקלים. זה בסיס פלוס תוספות. בשנת 2008 אנחנו מתקצבים אותה ב-7 מיליון 334 מיליון שקל, זה בסיס פלוס תוספות. זה כבר בתוך התקציב שלנו ל-2008, וכמובן שהתוספת הזאת צריכה לקבל את האישור של אגף התקציבים וזה כבר הועבר לאגף. אנחנו מבקשים שיזדרזו ויאשרו את התוספות, כפי שאנחנו מבקשים.

כלומר, על 2,553 שמופיע בכחול אתם עושים העברה לאיזה סעיף?

מהתוספות. זה 4 מיליון 801 אלף שקל.

מהרזרבה?

לא, זה מהתוספות וזה מופיע בסעיפים של התוספות. זה מספר תקנה 34170106. האמת שזה לא היה אמור להיות כך ויש לזכור שהתקציב שלנו לשנת 2008 קוצץ בדיוק באותו סכום שאנחנו מעבירים לחקלאות הימית מהתוספות, בקרוב ל-5 מליון שקלים. ההבנה שלנו עם האוצר היתה שבהתאם להחלטת הממשלה בספטמבר 2006 כל מכוני המחקר יאוחדו. כאשר ההחלטה הזאת נפלה לא היה ברור מה יהיה גורלה של החקלאות הימית, אם היא תישאר במשרד התשתיות במסגרת של מכונים מאוחדים או שהיא תועבר למשרד החקלאות. בינתיים, ועדת טייכר המליצה על העברת היחידה אל משרד החקלאות ואנחנו כמובן מקבלים את ההמלצות במלואן, ונצטרך להדגיש שמי שתומך בהמלצות של ועדת טייכר, שזה כל המשרדים הממשלתיים לרבות משרד האוצר ואגף התקציבים, צריכים לקבל את כל ההמלצות שלהם כמות שהן ולא לעשות הפרדה, זה יעבור וזה לא יעבור. החשיבות של הדבר הזה היה שיש הרבה נושאים תקציביים כבדים שנובעים מההמלצות של ועדת טייכר, כמו פיצויים מוגדלים לעובדים שפורשים, כמו השלמה של פנסיות וכול מיני הפרשות שהמדינה לא הפרישה לעובדים שונים במשך השנים, כמו השקעה בתשתיות של החקלאות הימית, שהיא המליצה להם במסגרת של האיחוד הכולל, שמסתכמים בעשרות מיליוני שקלים, שטרם קיבלו את אישורו של אגף התקציבים במשרד האוצר.

בהיעדר האישור הזה לא ניתן לבצע כלום, למרות שאנחנו נערכנו לחלוטין. ערכנו עץ של כל בעלי התפקידים, כפי שצריך להופיע במסגרת של איחוד ומאוחד. דוקטור בני בגין קבע את הפקטור, מנהל את האיחוד שכאילו זה אוחד, אבל כמובן שהוא לא יכול לצאת עם זה לפועל עד שזה יקבל את האישור הסופי. אנחנו קיצצנו מעל ומעבר, מעבר ל-7.5%, כפי שהתחייב על פי דוח ועדת טייכר וזה עדין לא קיבל את האישור של האוצר. לא שמענו מאיפה יבואו התקציבים של ההשקעה בתשתיות שנדרשת בהתאם להמלצות של ועדת טייכר. אז אי אפשר להגיד שרק זה מעכב, זו אפילו טענה צינית. לא היינו צריכים להקצות מתוך התוספות שלנו משנת 2008 לחקלאות ימית כי זה היה אמור להתבצע לפני סוף 2007, ואותו סכום שקוצץ מאתנו היה אמור לעבור מהאוצר אל משרד החקלאות, כדי שיוכלו להמשיך לתפקד כפי שתפקדו ב-2007.

לצערי הרב, האוצר לא נתן את האישור שלו לכל הסכומים הנוספים. לא יצא לפועל האיחוד ואנחנו לא ננהג באופן בלתי אחראי ולא נאשר את התקציבים של 2008 כפי שעשינו ב-2007, אבל זה בא על חשבון המחקר והפיתוח שלנו בתחומים אחרים, במיוחד בתחום המו"פ של האנרגיות המתחדשות, לצערי הרב.

תודה רבה מר קוגלר. אני חושב שהדברים ברורים וחדים. לפני שאני מבקש מיעל, מנכ"ל משרד החקלאות לומר את דברה, הייתי מבקש מפרופסור טייכר, כמו שאמר מר קוגלר, בהתחשב בשתי ועדות טייכר, יש לנו לדעתי צורך, ואני עדין בענין של מלח"י. בעצם לא היתה כל הצעת מחליטים או החלטת ממשלה שאימצה את המסקנות. זאת אומרת, שתאמר שהדברים האלה זה כבר עבר בתקציב, אבל צריכה להיות החלטה שאומרת שמלח"י היא של משרד החקלאות, זה התקציב שיועבר לה וכולי. האם אני צודק?

כן, אתה צודק. לא היתה הצעת מחליטים, היה ראוי שתהיה הצעה כזאת.

בעצם מבחינה סטטוטורית מה שיש זה המלצת הועדה הזאת, שהיא בגדר של המלצה.

המשרדים הרלבנטיים קיבלו את ההמלצות. הצעת מחליטים זה חשוב לכל מיני דברים אחרים. אם הדברים קורים בלי הצעת מחליטים, אנחנו לא צריכים להיכנס להיסטוריה, זאת לא המטרה.

אני אגיד למה אני מעלה את זה: לדעתי, חלק ממה שנגע מר קוגלר מחייב את המודעות של הממשלה לכל הסעיפים המורכבים של זה. זה לא יכול להיות שטפל פה בקטע קטן, וזה גם תמצית הטענה של דוקטור ברק חרות, ואנחנו עוד נתייחס לזה. הייתי רוצה לשמוע את יעל שאלתיאלי, מנכ"ל משרד החקלאות.

למעשה חזי קוגלר ואני מנהלים את המו"מ משלהי שנת 2006, כאשר עלה הנושא. אנחנו רואים סינרגיה בין הפעילות של מלח"י עם פעילות מינהל המחקר שלנו ואגף הדייג. החיבור נראה לנו מאוד טבעי ונכון, והתנאי הוא שיהיו לנו המשאבים המתאימים על מנת לקיים את הפעילות הזאת בתוך מינהל המחקר.

סליחה שאני מתפרץ, אבל בשביל האווירה הטובה והכנות והפרוטוקול, ראוי לשבח. זה די חריג בנוף הפקידותי-ממשלתי שבהבנה ובהסכמה עניינית, משרד התשתיות ומשרד החקלאות מסכימים, מוותרים על נכס ומעבירים אותו למשרד אחר כי עניינית זה קשור לשם.

סליחה, חבר הכנסת אלון, זאת לא האידיליה הזאת. אני רוצה להיכנס לנושא.

כדי שזה יהיה מוחלט, היה צריך להיות פה גם מנכ"ל משרד האוצר...

יש פה נציג. לשאלתך לגבי המחליטים: ניסינו לתאם הצעת מחליטים ביחד עם משרד התשתיות ולא הגענו להסכמות ולכן זה לא הוגש לממשלה.

לא רציתי להיכנס להיסטוריה.

בסך הכל, נדמה לי שצריך להפריד, ואם אני לא טועה גם דוח טייכר עסק בזה, להפריד את מלח"י מהמכון החדש. נדמה לי שנכון לטפל בנושא הזה, של מלח"י, עם ההמלצות שקשורות אליו בעיקר על רקע השריפה שהיתה והנזק שנגרם, והצורך הדחוף לשיקום המכון. ופה אני חייבת לשים את השאלה על השולחן, כי חזי, אתה אמרת שאתם מתקצבים את אותו תקציב שהיה ב-2007 ל-2008, ואם מחר מלח"י עובר למשרד החקלאות, האם הוא עובר עם התקציבים שאתם תקצבתם?

אני הבנתי שזה מה שנאמר. הבנו נכון?

אמרתי שאי אפשר לעשות הפרדה בין איחוד המכונים לבין השאלה הספציפית לגבי החקלאות הימית. המהלך של איחוד המכונים הוא מהלך כולל והוא חשוב מאוד בשביל השיפור של העבודה השוטפת של כל המכונים. הצעת המחליטים שנוסחה על ידי משרד החקלאות התייחסה רק לגבי הנושא של העברה של החקלאות הימית ואנחנו חייבים לאמץ במלואן את כל המלצות ועדת טייכר - -

בלי קשר להצעת מחליטים, ובוודאי שזה קשור ועוד נחזור לזה, אני מנסה למרות הקשר לעבוד במודולאריות, לדבר על אילת ואז להצפין. הבנו ממך בצורה ברורה, ללא תלות בהחלטת ממשלה, שסיכמת עם האוצר על הסכום של 7,334 שעובר למלח"י עם ההעברה.

מלח"י אצלנו וזה מתוקצב מתוך התקציב שלנו.

מתוקצב עכשיו עם מלח"י, ועם ההעברה של מלח"י התקציב הזה עובר. הבעת את מורת רוחך שהתקציב נלקח ממך וצריכים להגיע עוד דברים, ואנחנו נתייחס לזה.

אני רוצה להבהיר: לנו אין שום בעיה שהתקציב יעבור. המשמעות של העברה תקציבית מהתקציב של המו"פ של המשרד, זה בא מתוך תקציב המו"פ, שהוא יקוצץ כתוצאה מזה לעתיד, מה שצריך לזכור זה שהאוצר באופן קונסיסטנטי משנה לשנה וגם השנה הזאת, מקצץ את הבסיס של המשרד ומשאיר את יתר הפעילויות לתוספות, וזה פוגע בראש וראשונה בתקציב המו"פ אצלנו. זה מוקדש במיוחד לעניינים של התייעלות אנרגטית וצריך לבקש מהאוצר שייתן לנו את הדבר הזה.

צריך לברר את זה. יעל ברשותך, קטענו אותך וביקשת להבהיר. נמצא כאן מהאוצר ערן פולק. ערן, כשאומרים שהתקציב מגיע מהתוספות, אלו תוספות שקיימות ושכבר אושרו על ידכם והועברו או אמורות לעבור? איפה זה עומד? האם אכן זה מגיע בדיוק ממו"פ, אני מדבר מבחינה אוצרית עכשיו ולא מבחינת התכנון של המשרד. האם אכן מבחינתך, ערן, הכל סגור?

עוד לפני שמסבירים מאיפה מגיע התקציב ולאן הוא הולך, צריך להתמקד, ויעל שאלה את זה בצורה מסודרת. האם המכון באילת עובר למשרד החקלאות מחר בבוקר או לא. אחר כך, אם זה קורה, צריך לראות מאיפה מגיע התקציב.

התוספת התקציבית, לצורך הענין ממשרד התשתיות הלאומיות, מתוקצבת בתקציב 2008. היא צריכה לעבור, בהתאם להסכמות לחלוקה הפנימית לתקציב משרד התשתיות. אין פה עניין של מו"פ או חקלאות ימית. זה סדרי עדיפויות של המשרד ואפשר להציג את זה גם כפגיעה במו"פ ואפשר להגדיר את זה בכל צורה אחרת. ברור לגמרי, וזה התנאי הראשון, שהחקלאות הימית תתוקצב בדיוק באותו סכום. דרך אגב, הסכום קצת יותר גבוה ממה שנאמר פה, שהיה ב-2007.

אני מדבר על העיקרון. הסכום הזה, שסך הכל מלח"י קיבלו ב-2007 מופיע אצלכם באיזו שהיא רשימה ביחס למלח"י 2008 או שזה דבר שיהיה רק בסוף?

ברגע שהמכון עובר ל - -

אם המכון לא עובר, מופיע אצלכם באיזו שהיא תרשומת שלכם, שלמלח"י יש - -

תקציב משרד התשתיות כולל התוספות כולל בוודאי את התקציב הזה.

אבל את זה תדעו בסוף, כאשר תחליטו על התוספות.

זה מה שנאמר.

זאת אומרת שמספר תקנה 34170106 היא חקלאות ימית.

זה בסיס פלוס תוספות.

מדובר בבסיס של 2533, התוספת 4801, סך הכל 7334.

בהסתייגות שנאמרה שהתקציב יותר גדול ממה שנאמר פה.

תכף אני אגע בזה. אני רוצה להבין מבחינה פרוצדוראלית. התקנה הזאת, 34170106 עוברת עם מלח"י מהתשתיות לחקלאות - -

זה תלוי בחזי...

בסדר, - - היא עוברת עם מלח"י מבחינתכם. מבחינתך, מר קוגלר, אכן כך הדבר? זה עובר מחר?

מחר זה לא עובר. ההעברה של מלח"י מחר היא חלק מסך כל הרה-ארגון על פי המלצות ועדת טייכר לכל מכוני המחקר.

זאת אומרת שללא החלטת אתם לא תעבירו את זה.

זה לא עובר, זה חלק מסך כל הדו"ח.

יש שני דברים ואין מחויבות. אם משרד מעביר למשרד – זה אפשרי. אני רוצה לקרוא לכם מכתב ששלח אליי שר התשתיות. הוא הגיע אתמול למרות שהוא נכתב קודם. כתוב פה: "לכבוד חבר הכנסת בני אלון, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. הנדון: המרכז הלאומי לחקלאות ימית. קיבלתי בברכה את פנייתך. אני מבקש להביא לידיעתך כי אימצתי את המלצות ועדת טייכר ואני פועל להעברת מלח"י למינהל המחקר החקלאי בשיתוף פעולה עם שר החקלאות ופיתוח הכפר. לאחר דיון שהתקיים בלשכתי סיכמתי עם שר החקלאות להביא בשבועות הקרובים הצעה להחלטות ממשלה שנקראת "המלצת מחליטים" בנושא, שתבטיח תקציב קבוע להמשך עבודת המכון, להמשך המחקר ולפיתוח תשתיות."


מבחינתי, והיו לי שיחות בעל-פה עם השר בן אליעזר ועם השר שמחון, חשבתי שנתכנס פה כדי שנראה שדברים מתממשים והמדיניות שהשרים מובילים וגם הוועדה המקצועית המליצה מתבצעים. כלומר, אם תהיה החלטה פנימית שלכם שאתם מעבירים יחד עם מלח"י את התקציב אבל לא עושים את זה מעשית, בבקשה, שזה יאמר מפורשות שלא מקבלים את המלצות הוועדה והכל נשאר בתשתיות, זאת אפשרות אחת, ואז אנשי מלח"י ידעו לאן פניהם או שהם עוברים לחקלאות, והם עוברים עד הסוף. אם צריך לזה הצעת מחליטים, אז שיקיים השר את דברו ושתהיה הצעת מחליטים. אבל להתלות את זה, וגם פה השאלה שנשאלה היתה על מלח"י והתשובה היתה על מלח"י. אני חושב שזאת פשוט סחבת.

כוונתו של השר, גם על פי המכתב הזה, שמוכר לי כמובן, למהלך בכללותו. צריך לזכור שגם משרד החקלאות, אני אופתע אם אשמע אחרת עכשיו, אומר שצריך לאמץ את החלק של ההמלצות שמתייחס ספציפית. אמרתי שזה כולל השקעה של עוד 15 מיליון שקלים פלוס 3 שנים בתשתיות, וזה עוד לפני השריפה שהיתה לאחרונה. מעבר לתקציב של ה-7.5 מיליון שקלים מבקשים עוד 2-2.5 מיליון שקלים שלא מופיעים בשום מקום. זה להערכת ועדת טייכר וגם - -

אני מציעה שאני אגיד מה משרד החקלאות...

ברשותך, אני גם מרגיש שפגעתי בגברת שאלתיאלי באמצע דבריה. אני אומר שאתה צודק בהחלט. יש עוד רשימה של דברים שמשרד החקלאות, כאבא חדש, ירצה לדעת שהדברים מסודרים. חובות עבר, 15 מיליון שקלים שנגעת בהם, דמי שימוש ועוד דברים שונים. אבל כל זה הוא יעשה כשהוא יהיה אבא. למלח"י יהיה אבא. מה שעכשיו מעכב זאת העברה שגם כך הוחלט עליה והביצוע שלה. אם מעבירים את מלח"י עם הסעיף הזה, ואני לא נכנס עכשיו אם זה 7800 או 733, האם עם זה אנחנו יוצאים מכאן או שהעסק ממשיך להישאר באוויר.

הוא באמת לא מתבצע אלא כחלק מכל הרה-ארגון של מכוני המחקר, שזה לקראת. כדי לעשות את זה צריך למצוא את הסעיפים התקציביים למלוא הסוגיות הקשורות לביצוע של הרה-ארגון. כך היה ההליך מלכתחילה וכך הבנו אותו, וכך הוא נכון לעשות. מלח"י הוא חלק מחקר הימים. חקר הימים זו חברה וכדי לעשות "ספין-אוף" של היחידה הזאת מתוך החברה הזאת, צריך לפרק את החברה הזאת.

אבל האם הרה-ארגון, היה לו קשר לפגישות השרים שמחון ובן אליעזר?

ודאי, הסברנו את הנושא הזה.

אני הבנתי שהפגישות ביניהם וההסכמה של שניהם, כולל מה שיש פה בכתובים עם העתק אליך, שהם מביאים הצעת החלטה משותפת בנושא של מלח"י וזה לא היה תלוי בדבר הזה.

אזכיר לאדוני שבאותו מפגש בין השרים, שכמובן נטלתי בו חלק, הסברנו את סך כל הסוגיות הדרושות בשביל הביצוע של איחוד המכונים וכתוצאה מזה, העברה של החקלאות הימית למשרד החקלאות. הסברנו שסך כל התקציבים הנדרשים הלא מתוקצבים בשביל הביצוע של כל המהלך מסתכמים בערך של 50 מיליון שקלים. אנחנו ביצענו עבודה בעצמנו והבנו שניתן לחלק את הקרקעות שעליהן יושבת החקלאות הימית באילת. מאחר והם יושבים בערך על 90 דונם באילת, ששווים בערך 100 מיליון דולר, החקלאות הימית הסכימה מראש לוותר על חצי מהקרקעות בערך, על מנת שהאוצר יוכל לקבל לידו תקציב כולל שעובר בהרבה את סך כל התקציבים הדרושים בשביל הביצוע של המלצות ועדת טייכר. על זה דובר בין השרים, השרים הסכימו על זה והנחו אותנו לפנות אל האוצר בהצעה הזאת. עשינו את זה והאוצר לא נתן מענה.

מר קוגלר, ברור שאנחנו רוצים לראות את התמונה הכוללת. אני לא הבנתי שבכל הסיכומים עד עכשיו היתה התלייה כזאת, ואני מבין שמבחינתך, אתה מתנה את זה בצורה הזאת שלא יתבצע פה השלב הזה. כמובן שגם שאר השלבים יתבצעו, אני לא רואה שבזה שמחזיקים את זה, אתה תשפר את הדברים.

בבקשה, גברת שאלתיאלי, הייתי בתחילת דברייך.

אני רוצה להשלים. בהחלט הנושא של העברת התקציב שמשמש היום את מלח"י, זה חלק מתוך ההסדר והוא גם מופיע בטיוטת הצעת המחליטים. צריך לציין שאנחנו ערכנו תקציב, לא אני, בסיוע אנשי מלח"י, המדען הראשי של משרד התשתיות ומינהל המחקר, והגענו למסקנה שלתקציב השוטף של מינהל המחקר גם ועדת טייכר אומרת כ-8 מיליון ואנחנו הגענו לכ-9 מיליון, שזה הצורך השוטף. אתם כתבתם כ-8 מיליון פלוס תקציב להפעלה.

לא להפעלה, להעברה בתשתיות.

לא, תכף אגע לגבי העברה לתשתיות. בכל אופן, הגענו בבנייה מאוד מדוקדקת של התקציב של כ-9 מיליון ולכן, בהצעת המחליטים, בטיוטה שהגשנו לאישור משרד התשתיות היה 7.8 מיליון פלוס כמיליון וחצי שביקשנו השלמת תקציב שוטף מאגף התקציבים.


הנושא השני הוא המלצת ועדת טייכר, שאנחנו עומדים עליה, של חידוש תשתיות מדעיות והצטיידות, שוועדת טייכר נקבה בסכום של 5 מיליון לשנה ל-3 שנים. כלומר, מדובר על 15 מליון שקלים. יכול להיות, ואני לא יודעת כי אני לא מעורבת בזה, שכתוצאה מנזק שנגרם וכתוצאה מזה שצריך להיערך מחדש ויש כאן כספי ביטוח, יכול להיות שמשהו יחסך כאן, אני לא בטוחה אבל צריך לבדוק את האופציה. בינתיים, זה חלק מהדברים הדחופים כי אסור להתחיל להתגלגל בלי לתכנן - -

את אומרת שאת לא רוצה לקבל חסות על מלח"י כל עוד אין את כל הדברים האלה של ה-15 מיליון שקל, ההשלמה ל-9 מ-7.33 וכל שאר הדרישות? אני רוצה להבין את השורה התחתונה.

אימצנו את מסקנות ועדת טייכר - -

כן, אבל כל זה כתנאי.

בוודאי. אין מצב שבו ניקח את האחריות על מלח"י ולא נוכל לקיים אותה. ואז בעוד שנה או שנתיים אני אצטרך לפזר אותה. אני חושבת שזה נכון להסתכל היום אסטרטגית, לבנות את המכון ולהבטיח את הקיום שלו לתקופה ארוכה.

אתמול שמעתי בפעם הראשונה שאנחנו חלק מהרה-ארגון הגדול של נושא מכוני המחקר של משרד התשתיות. גם בדיון שהתקיים ב-4.11 אצל שר התשתיות הנושא היה העברת מלח"י למשרד החקלאות. לא היה כל עץ הארגון החדש של החברה. גם הצעת מחליטים, הטיוטה שהועברה למשרד התשתיות, העברת המרכז החקלאי לחקלאות ימית באילת לא חלק מכל הארגון. אני חושבת שזה נקודתי, זה תחום והכי חשוב, אני חוזרת פעם שלישית בדיון הזה על הנקודה שיש כאן דחיפות בגלל הסיטואציה שבה נמצאת מלח"י היום, כתוצאה מנזק השריפה.

רבותי, אני רוצה לשמוע את האוצר, האם יש לכם מה להוסיף על מה שאמרתם. אני לא יודע, הרושם שמתקבל כאן זה שמלח"י נשאר במשרד התשתיות, בניגוד להחלטות ועדת טייכר. אז לפחות שיידעו את זה, ושיידעו שזה האבא, ושלא יחיו באוויר. ובשנה הבאה אולי, ב-2009, אולי אפשר להיערך עד אז. אבל שהמכון לא יהיה באוויר ושהכל יהיה ברור.

שיהיה ברור מהזווית שלנו, נכון, חשוב ודחוף להעביר את המכון למינהל המחקר במשרד החקלאות באופן מנותק מהרה-ארגון שיש במכונים, ששם המכונים נשארים באיזו שמיכה של משרד התשתיות. זה גוף שעובד ונמצא היום במשבר ונכון להעביר אותו עם כל הכסף שתוקצב עבורו בשנים הקודמות, וגם כפי ששמענו, שיהיה ב-2007.


לגבי השאלה האם הוא צריך לפעילות השוטפת עוד איזה שהוא סכום? מנכ"לית המשרד דיברה על מיליון וחצי ואנחנו נשב עם משרד החקלאות ונגיע להסדר בעניין הזה. אנחנו לא נעביר אותו אליכם בהיבט השוטף.

אשר ל-15 מליון - -

אמירה אחת לגבי הנושא של השקעות: נניח והוא לא היה עובר והיה נשאר במשרד התשתיות. מה היו עושים אז עם ה-15 מיליון האלה? זה היה מגיע למשרד התשתיות. העברה של יחידה כזאת ממשרד התשתיות למשרד החקלאות זה לא הטריגר שבגללו צריך להיכנס עכשיו להשקעות של 15 מיליון או כל סכום אחר. כשהוא יעבור למשרד החקלאות צריך לבצע השקעות, יש נציג משרד החקלאות, יש הכנת תקציב לשנים הבאות ואלה דברים שניתן לדבר עליהם.

ה-15 מיליון האלה מבחינתכם הם בתקציב פיתוח?

אני לא יודע. ה-15 מיליון האלה מבחינתי הם לא חלק מהעברה עצמה.

בוועדת טייכר, פרופסור טייכר, למה הם היו אמורים להיות? לתקציב פיתוח?

זה תקציב פיתוח נוסף מעבר לתקציב השוטף.

מדובר ברצון שיכול להיות גם לא נכון, וצריך לשקול את מסגרת סדרי העדיפויות של הממשלה.

התקיים דיון עם האוצר לגבי הבקשה של ה-15 מיליון?

אני לא מכיר.

התקיימו הרבה דיונים. הוא היה רכז המים ולכן הוא לא היה בדיונים. נשארנו חלוקים על 15 מליון שקלים.

לגבי תוספות ותקציבי פיתוח לגוף כזה או אחר. יש - - - אפשר לדבר ולראות לאן מגיעים. מה שחשוב, ואמרת את זה מספרית, זה להביא את המכון מחר בבוקר למשרד החקלאות.

כולם מכירים את הסיפור של "מוות ידוע מראש". כולם מדברים, כולם יודעים ויודעים שהמוות ידוע מראש ומחכה מאחורי הפינה, זה רק עוד יום או יומיים. אתמול נסענו לירושלים - -

סליחה שאני קוטע אותך. אם ועדת טייכר, עם כל החשיבות לעבודתה, תישאר במגרה ומלח"י יישאר במשרד התשתיות, זה מוות?

בתקציב הזה כן.

בתקציב של התשתיות היה והשר לחץ ואתם לחצתם ויהיה לחץ ציבורי, למרות שמבחינה מקצועית היה עדיף שזה יעבור למשרד החקלאות, אבל אם תדעו שאתם במשרד התשתיות ותפעילו את כל הכוח שלכם – זה מוות?

אם יהיה במשרד התשתיות התקציב הזה, ואני יכול לפרט את המצב היום, זה מבחינתנו מוות. מוות או פיטורים של 10 אנשים או 5 חוקרים מייצרי כסף.


ברשותך, אני רוצה להוסיף כמה מלים: הנסיעה מירושלים לתל אביב לוקחת שעה והיום היא לקחה 3 שעות. קיבלנו טלפון מראש העיר, מחברת הכנסת אורית נוקד שאולי תגיע לכאן עוד מעט, מפרננדס. כולם אמרו לנו: דיברנו עם מנכ"ל משרד האנרגיה והוא אמר שאין בעיה בהעברת כסף, עכשיו קיבלתי טלפון מחברת הכנסת נוקד. פרננדס אמר לנו: אנחנו נסגור עם משרד החקלאות, אין שום בעיה, אתם יכולים לעבור לשם והיינו אופטימיים. הלכנו לישון כאן, במלון "המלכים", גם עוזר הנשיא התקשר אלינו. קמנו בבוקר ואנחנו רואים שהסיפור שונה לחלוטין כי מכניסים אותנו לתוך הנושא הכללי של - - שהוא נושא חשוב. הוא נושא חשוב בגלל שהממשלה קבעה שאם עד אפריל לא יהיה רה-ארגון, החלטות יסגרו ולא יהיו משכורות. מדובר כאן על כל מיני נושאים והעברות כספים. מדובר כאן על אנשים ועל 160-170 משפחות, מדובר על מחקרים, מדובר על שיתופי פעולה, מדובר על מחקרים שחשובים למדינת ישראל, וזה נדחק הצידה ומדברים על העברה או לא העברה. אם המחקר לחקלאות ימית חשוב ומדינת ישראל צריכה לעשות את זה וזאת החלטה ממשלתית, צריך להוביל את זה ולא לעשות כל מיני התניות. אם יש מכשולים אחרים, אפשר להתמודד אתם. אבל בסופו של דבר, באפריל, לאנשים לא תהיינה משכורות. משפחות ילכו הביתה סתם או שחברים יסעו לחו"ל וישלמו כסף כדי להחזיר אותם בחזרה. אני חושב שהדבר הזה צריך להיעשות במהירות, להגיע להצעת מחליטים, ואם אפשר לפתור משוכה אחת עוברים אותה ואחר כך פותרים את השנייה. אי אפשר להכניס את כל הצרות במכה אחת ולפתור אותן ביחד. לפעמים כדאי לפתור צרה צרה.


לגבי התקציב – הסתכלנו על בסיס התקציב של 2003. בסיס התקציב של מלח"י היה 8 מיליון שקל. בסיס התקציב היום, ב-2008, הוא 2 מיליון שקל. ב-2003 היינו 65 עובדים והיום אנחנו 43 עובדים. לא הורדנו את איכות וכמות העבודה. לא קנינו מכשירים חדשים, לא חידשנו ציוד, לא חידשנו אחזקה. אנחנו חיים על הלחם. התקציב הראוי לנו היום, ואני לא מדבר על תקציב 2004, שהיה 12 מיליון שקל מהממשלה. אנחנו מדברים על תקציבים שיאפשרו לנו להחזיק את היחידה במצב שתוכל לתפקד והיא זקוקה לתקציב מינימאלי. כל קיצוץ של מיליון שקל פירושו פיטורים של עוד 5 טכנאים או 3 חוקרים, אבל זה לא מיליון שקל. כל קיצוץ של מיליון שקל זה 2 מיליון שקל כי כל מהלכי המחקר שלנו הם "מאצ'ינג פאנדס". כשאנחנו מקבלים מחקר מהקהילה האירופית, הם רוצים על כל יורו, יורו נוסף. כלומר, כל קיצוץ של מיליון שקל זה קיצוץ של 2 מיליון שקל. המשמעות של 300 אלף שקל זה 600 אלף שקל. אז להגיע למצב שיגידו: חבר'ה, אנחנו אוהבים אתכם, אתם עושים עבודה מצוינת, העיתונות מלאה בתשבוחות על מה חשיבותה של החקלאות הימית ואין דגים בים, זה הכל דיבורים.


לכן, צריכים לתת סכום הגיוני, ואם אנחנו רוצים להפעיל את היחידה הזאת, צריך לתת סכום הגיוני כדי שהיא תוכל לפעול.

ד"ר שפיגל, דברייך הכואבים נשמעו למרות שיש לי סתם הערה – אני חושב שמבחינת תכנון תקציבי, אם יש לך תוספות של 100 אלף שקל על בסיס של 8 או אם יש לך תוספת של 6 על בסיס של 2 ואתה יודע שהדברים יהיו מתחילת שנה עד סוף שנה, לא כל כך משנה איך זה נקרא. אבל אני מבין מעבר לכל זה, את כל אשר אמרת.


רבותי, פה, בכנסת, אנחנו לא אקזקוטיבה. אין לי זרוע מבצעת. אנחנו אמורים גם לפקח על הממשלה, על המשרדים השונים. אני חושב שצריך פה מנהיגות. אני מבין היטב את האינטרסים הצודקים של אנשי משרד התשתיות, שרוצים להגן על דברים שבתוך סמכותם ואני מבין את האינטרסים של אנשי משרד החקלאות, שרוצים שהמעבר יהיה כמה שיותר מוצלח ולא יצריך אותם להתדיינות על כל סעיף אחר כך. אבל מה שפה חסר זו הנהגה. אני אומר בכנות שאצטרך להעביר את הפרוטוקול לשרים. גם מהשיחות שלי בעל פה עם השרים ולא רק מהמכתב שקראתי אלא גם יש לי פה סיכום דיון שקיבלתי מה-7.11, בין השר פואד לשר שמחון, והנדון, כמו במכתב, הוא נושא העברת מלח"י למשרד החקלאות. לא הכל, רק לדיון הזה. וסוכם: "עד סוף השבוע תיבחן הסוגיה כולה אל מול האוצר, שרי תשתיות, ומדבר על ה-4.11. יקבלו דיווח ממנכ"לי משרדיהם. במידה והנושא לא יבוא על פתרונו, הנושא יובא להכרעה על ידי שרי התשתיות, החקלאות והאוצר."

אני חוזר לסיכום הזה: יש פה ענין של שרים, הם צריכים לתפוס הנהגה. אני אפנה את הפרוטוקול אליהם ונמשיך לשמוע. אני רואה בזה כשל מנהיגותי של שרים, שלא יכולים לבצע את המלה שלהם ואת ההסכמות שלהם. בסך הכל היתה כאן ראיה מקצועית שטוב לחקלאות הימית ולמחקר החקלאות הימית, שהמכון באילת ימשיך. זה הוסכם גם על התשתיות, וגם על החקלאות. יש כאן עניין ציבורי של העיר אילת, עם כל המשמעות של זה, ועוד עניינים אחרים. נכון שצריך עוד המשך טיפול, אבל אי אפשר להשאיר את הדברים באוויר.

פרופסור טייכר, בבקשה.

הם דנו בוועדה בפעם הקודמת בכל 6 ההמלצות. אני רוצה לשתי נקודות שעלו פה: יש דברים שחייבים לעשות בטור ויש דברים שאפשר לעשות במקביל. אני חושבת שהמעבר של מלח"י ממשרד התשתיות למשרד החקלאות ופיתוח הכפר יכול להיעשות במקביל לרה-ארגון ולא צריך לחכות עד שכל הרה-ארגון נגמר. דבר שני, ה-15 מיליון של חידוש התשתיות, כשאמרנו 15 מיליון ל-3 שנים, אפשר גם במסגרת מו"מ עם האוצר לפרוש את זה קצת יותר. עשינו את זה בצורה מודולארית, אז אפשר 3 כפול 5 או 5 כפול 3. כמו כן, אמרת: מה פתאום עקב הרה-ארגון פתאום צריך חידוש תשתיות. זה שצריך חידוש תשתיות זה ברור. הוועדה לא דנה רק בעובדה איפה המכון צריך להיות אלא היא גם דנה בנחיצות של מו"פ חקלאות ימית למדינת ישראל ואיך זה צריך להתבצע. במסגרת הנחיצות הזאת והעובדה שהיום זה ברור לכל שחקלאות ימית זה הכרח למדינה, צריך להשקיע יותר ולכן זה מבט כללי יותר. צריך להשקיע עכשיו בחידוש של תשתיות מדעיות. אני חושבת שצודקת המנכ"לית שאמרה שיתכן שהשריפה באיזו שהיא צורה עזרה. ואז, יכול להיות שיש אפשרות, כחלק מהדברים שיאלצו להתחדש, בין כה הביטוח יקנה חדש יותר. אז לכן, יכול להיות שאפשר פה לעשות מו"מ על ה-15 מיליון האלה ולצמצם את זה.

יש החלטה שצריך חקלאות ימית ולכן צריך תשתית. דבר נוסף, כשיש מעבר הוא תמיד מחייב החזרת חובות. אם משרד החקלאות מקבל את זה כמו שזה עכשיו וחסר, אז הוא אומר: למה זה חסר? זה משרד התשתיות היה צריך לעשות. המעבר זה זמן טוב לפתוח את העיניים ולראות מה חסר במקום. בלי קשר לעובדה שבזמן מעבר עושים את זה, יש פה אמירה מאוד ברורה על החשיבות ועל העובדה שמו"פ חקלאות ימית זה מטלה שלטונית. יכול להיות שזה לא היה מטלה שלטונית לפני 10 שנים, כי לפני 10 שנים דייג חופשי היה הרבה יותר חזק מאשר היום. מוצרי חקלאות מדברים אחרים, שזה לא חקלאות ימית, היו יותר זמינים בעולם. היום חקלאות ימית מקבלת מקום הרבה יותר חשוב בתכנון מזון של ממשלות ולכן, זו מטלה שלטונית ולכן היום צריך להשקיע תוספות בפיתוח.


הרה-ארגון בסופו של דבר יחסוך הרבה, הוא יהיה הרבה יותר יעיל והמדינה תקבל הרבה יותר מוצרים של חקלאות מאשר היא קיבלה במצב הקודם ולכן, אלה השקעות שיחזירו את עצמן בתפוקות ובייעול.

אני רוצה להודות לך על התרומה והדאגה של הוועדה. ב-2005 ועדת המדע הבינה את מסלול הכניסה שבו אנחנו נמצאים כמכוני מחקר ממשלתיים, לפחות אלה שהם בקטגוריה של חברה ממשלתית, וזה שכרגע אני לא מתייחס לבסיס התקציב, סך כל ההשתתפות של הממשלה במכוני המחקר הצטמצמה ב-5 שנים ב-35% וכך, פחות או יותר, גם מספר החוקרים הראשיים של המכונים, ואנחנו ממשיכים במסלול קריסה כזה.

ד"ר חרות הוא מנכ"ל חיא"ל.

לכן, אני חושב שצריך להסתכל על זה בראייה כללית, שועדת טייכר קמה כדי לחזק ולהציל את העסק הזה מקריסה, לאו דווקא נקודתית, ליחידה כזאת או אחרת. לכן, אני חושב שצריך לפתור את הענין בצורה כוללת. אני לא כל כך מבין מה הבעיה. אם פחות או יותר יש הסכמה של האוצר להתפשר עם משרד החקלאות על התוספת השוטפת של הוצאת תקציב מלח"י - -

כמליון וחצי.

כן, יש כאן הבנה בנושא הזה, אז את כל נושא התשתיות, לא צריך לשים אותו כבן ערובה. אפשר להשאיר אותו לשלב שני, אם באמת יש רצון אמיתי לעצור את זה מקריסה, כי אחרת - -

אתה מדבר על מלח"י עכשיו.

נכון, כי הדיון הוא על מלח"י. אני מקווה שבדיוק באותה מידה יש גם צורך לפתור בעיות לשתי היחידות האחרות, שבסופו של דבר מצטמצמות לצורך הענין הזה.

אז הראיה הכוללת שלך כמנכ"ל חיא"ל, אינך חושב שאם נצליח לפתור את בעיית מלח"י זה יזיק לחיא"ל. לא נצטרך להחזיק את מלח"י כבן ערובה לכל פתרון בעיית חיא"ל.

אני חושב שאין שום מניעה לפתור את שני הדברים ביחד ולצאת למהלך הזה בצורה משולבת. לא צריך להחזיק לא את זה ולא את זה כבן ערובה בשאלה של התהליך הזה. אני לא רואה "בשר" לבעיה.

אני אחדד את הבעיה. היה והאוצר מגיע להבנה עם משרד החקלאות והמיליון וחצי האלה מסתדרים בהבנה ביניהם, מחר החלטת ממשלה על מלח"י, כדי שהעסק יצא לדרך, מתוך כוונה טובה לפתור גם את כל שאר בעיות חיא"ל מקובלת עליך.

ברק, אני לא מבינה, יש פה דו"ח. היום מלח"י לא ידעה להתמודד על תקציבים בין שלושה מכונים. מחר אתה רוצה שהוא יהיה במשרד החקלאות, שהוא יהיה אחד מ-7 מכונים, שיתחרה על התקציבים כשהוא בא בלי תשתיות, זה מה שאמרת? להשאיר את הנושא של התשתיות לעתיד?

אני אומר דבר כזה: בדו"ח ועדת טייכר, מפתח התקצוב והרה-ארגון הוא 75% ו-25%. כתוב בדוח ש-75% מתקציב המינהל החדש, לאחר ביצוע הרה-ארגון, צריך לבוא מהשתתפות הממשלה. זה לא התקיים וזה לא מתקיים, ואם אנחנו נישאר עם המפתח הזה, שזה הבסיס של כל הסיפור אז לא יהיה בסופו של דבר ארגון ותהיה קריסה. אני לא יכול להתחיל את השנה הזאת, היא לא תהיה ב-2009, היא תהיה ב-2008. אני כרגע עשיתי סבב עם כל העובדים ביחידות והם יודעים שיכול להיות מאוד שהמשכורות הבאות לא תתקבלנה במלואן, ואין שום סיכוי להחזיק את המערכת הקיימת עם התקציב הזה. אין סיכוי. יש פער גדול מאוד וכתבתי על זה וכולם יודעים בדיוק את המספרים. לכן השאלה כרגע היא האם רוצים לראות את המערכת הזאת קורסת או לא. הדבר החשוב ביותר זה לקבל החלטת ממשלה עקרונית בנושא הזה. אפשר לקבל החלטת ממשלה עקרונית ולהשאיר נושאים מסוימים לדיון ולמו"מ.

על העיקרון אין חילוקי דעות.

יעל, אני לא מבין. לא כל כך הבנתי מה קשה בקושיה שהקשית. בסך הכל, אכן כן. זאת אומרת, אם יש רצון של השר ורצון של המנכ"לית להמשיך להיאבק על הדברים בהשוואה לשאר המוסדות, הרי דברים לא נפתרים ביום אחד. ממשיכים לטפל בזה. לי אישית כואב דבר אחד. בסך הכל, יש כאן חוקרים שהם לא אנשי ארגון. חוקרים שהם גאוות הארץ הזאת ומייצרים דברים שאנחנו אור לגויים במובן הפשוט והמרומם ביותר של המילה. אנחנו מפילים עליהם מעמסות ארגוניות שמתישות את כוחם, מחלישים את היכולת, מטילים ספק... אני, אישית, חושב שאנחנו עושים עוול לדבר הזה. כן, במשך השנה, צריכים אנשי הארגון, השרים, שזה עניינם. אני פוליטיקאי, אני לא אישר מחקר וכשהייתי שר זה היה תפקידי. תפקידנו לסייע לאלה שהם תחת ההנהגה המיניסטריאלית שלנו, שיוכלו לעסוק בלימוד תורה שלהם, שיוכלו לעסוק במחקר שלהם, שיוכלו לקדם את מדינת ישראל במה שהם טובים בו, ולא שיחיו באי ודאות כזאת. דבר נוסף, היתה ועדה, סוף סוף מדינת ישראל מתנהלת כמו שצריך. יש מינהל תקין ויש דיון ויש רצון טוב של שרים, וקובעים שטוב לחקלאות, בראיה קצת הלאה, מעבר למה שמונח כאן, טוב לה, למדינת ישראל, להיות עם צעד אחד קדימה בתפיסה הגלובאלית של המזון מבחינה עולמית, כמו שסיכמה פרופסור טייכר, כמו שהדברים כתובים בדוחות שלה. למה אנחנו צריכים לשים עוד רגל ועוד רגל? תיפול מעמסה עליך ועל מר קוגלר בהמשך - -

לא, הוא משתחרר. השוני ביני ובין ברק הוא שברק רואה את הלחץ העכשווי, היום, על הקיום היומיומי. אני לא רוצה לחזור לשולחן הזה בעוד שנה, אני רוצה כמו שוועדת טייכר אמרה, בהזדמנות הזאת, כאשר רואים שבמשך העשור או 20 השנים אחרונות לא השקיעו בתשתיות, התשתיות האלה חייבות להיעשות, מה שאתם אומרים: פתרנו, הוספנו עוד כמה שקלים לשוטף ואפשר לחיות עם זה, ובואו נראה מה יקרה. אני רוצה להישיר מבט לכל חוקר במלח"י ולהגיד: מספיק סבלתם, מספיק עוניתם, היום אתם עוברים ויש לכם בית בטוח, ויש לכם עתיד ויש לכם איפה לעבוד. אני לא חוזרת בעוד שנה לוועדת המדע כי אני מבטיחה את כל הנושא. כאשר היום, בצומת הזאת, אנחנו מוותרים, אז יהיו כספי הביטוח, יעשו שם טלאים, והייתי שם במקום, ותאמין לי שחייבים לעשות משהו. ההמלצה של ועדת טייכר לא באה מהאוויר וחייבים לעשות שם משהו.

אני חושבת שהלחץ הנקודתי מעוור או מסמא את הטיפול הכוללני שמבטיח את העתיד. בגלל זה אני נאבקת, כי אני יודעת שאם הם באים אלי, תאמין לי שאני עם פרופסור שפיגל, המלחמה על כל מיליון שקל לענת, והיית שם רק לפני שבוע ואתה יודע מה זה.

התרשמתי וראיתי גם את היחסים הטובים וההערכה.

נכון, אבל הם חיים על הקצה.

אבל מבחינתך, יעל, ומבחינת משרד החקלאות, ההקפדה היתה וזה גם מה שהתברר בדיון האחרון של ועדת המדע. אני מוכרח להחמיא לוועדת המדע שקדמה לי, בראשותו של אורלב, שהובילה לוועדת טייכר בהחרגה בנושא הזה. יש פה מעקב ענייני, וגם בדיון האחרון התגלה לנו שהפער הוא עצום בין הבסיס לבין הדברים. לא דובר אז כהתניה שאם לא נדע בוודאות איך המלצת טייכר לגבי ה-15 מיליון בחלוקה של 5 כפול 3 או 3 כפול 5 או בכל חלוקה אחרת איך זה עובר, אז לא נסכים למעבר מהתשתיות לחקלאות. דובר אז רק לוודא שהענין הזה, לא ישחקו פה. שלא יהיה מדובר רק על 2 מיליון או 3 מיליון שהם בבסיס התקציב אלא על 8 מיליון, על 7 נקודה כך וכך מיליון.

הנושא לא הוצג במלואו.

אני לא בא לתפוס במילה שאז לא העלתם. אפשר להעלות כל דבר. אני, אישית, חסיד של אבהות, לפרוש אבהות. הכוונה היא לא שגומרים הכל ברגע שאתה אבא אלא להיפך. חוץ מאדם הראשון, שכנראה נברא מושלם, כל השאר נולדים קטנים ואז מתחילות כל הצרות.

אדוני, קבענו מראש שנהיה קשובים למומחים. כשאני שומע שפרופסור טייכר חושבת שאפשר לבצע את ההליך הזה במקביל, אבל זה לא כתוב בדוח שלה, מבחינתנו זה מקובל. אני חייב לציין שכאשר יצא הדוח לא היתה הכרעה במקור לאן צריכה ללכת היחידה של מלח"י. אנחנו הצטערנו על ההמלצה. אנחנו חושבים שיש דעות לכאן ולכאן והיינו שמחים מאוד אם היינו נשארים אבל אנחנו לא נלחמים על זה. אנחנו מקבלים שאפשר לעשות את זה במקביל ואין לנו שום בעיה עם זה ונתמוך בדבר הזה. אבל אני חייב לציין דבר מאוד חשוב: הדיון הזה מתקיים בחסד. יש עוד שני גורמים מאוד חשובים על ההליך הזה והן הרשות החברות הממשלתיות והחשב הכללי. שניהם מסרבים להמשך קיומם של חברות שבתוכן יש הרבה חוקים נוספים והרבה חוליות נוספות במדעי האדמה, בסיסמולוגיה ובפיסיקה. ואם לא יינתן המענה, וזו היתה הכוונה העיקרית של העבודה שנעשתה על ידי ועדת טייכר, אנחנו כל הזמן נאלץ לעשות כפי שאנחנו עושים היום, להעביר החלטות ממשלה, להזרים הון לאותן חברות, החוקרים ובצדק ציינו, שהם לא צריכים להיות מומחים להזרמה של הון מניות כדי לקבל משכורות מחודש לחודש. זה נכון שאנחנו צריכים לדאוג לזה ואכן אנחנו דואגים לזה, לא תחסר משכורת אפילו יום אחד לאף אחד, אבל זה אבסורד שהמדינה צריכה להלך בצורה שכזאת ושוב, כפי שהמנכ"לית של משרד החקלאות ציינה ובצדק, שחסרים תקציבים בשביל לבצע את ההליך, הוא רק של - - חסרים תקציבים שהומלץ עליהם בוועדת טייכר בשביל לבצע את שאר המהלכים והם לא פחות חשובים. נגיע לפה בכל שנה, גם אם זה לא יהיה חקלאות ימית זה יהיה המכון הגיאו-פיסי, המכון הסיסמולוגי. לא מתקבל על הדעת שמשרד האוצר, אחרי שנה שלמה, ייתן דעתו לכמה עשרות מיליוני שקלים שצריכים לתת ואין ספק, שצריכים להזרים את הכסף הזה לעובדים שפורשים עם פיצויים מוגדלים, לעובדים שלא קיבלו את ההפרשות שלהם במשך השנים, זה לא מתקבל על הדעת. ההחלטה על הנושא הזה כבר כתובה אצלנו וכדי שנוכל מחר לצאת עם - -

הנציבות לא קשורה לנושא הזה?

הנציבות גם קשורה לזה וגם מנהל השכר קשור לזה, שפשוט יכריעו וגמרנו. אנחנו, מצידנו, לא נעכב שום מהלך גם לא המהלך המקביל.

דוקטור זיידרמן, אתה גם היית רוצה להתייחס לנושא של הפורשים והעובדים?


שלום לך, חברת הכנסת אורית נוקד. את בטח חושבת שאת מגיעה לקידוש של גמר...

לא הצלחתי להגיע קודם.

לא זז שום דבר. אנחנו צריכים אותך עם הכישורים המשפטיים שלך ושאר הכישורים.

ההמלצות של ועדת טייכר התקבלו לאחר שנקבע שמלח"י תופרד מחיא"ל. שמלח"י תופרד מהמינהל החדש למחקר, שעומד לקום במשרד התשתיות. לכן, אין שום תוקף לעמדה הזאת לקשור אותן בחזרה כאשר הן הופרדו כבר לפי החלטות ממשלתיות להפריד את שני הגופים האלה.

זה בינתיים המלצות של ועדה וצריך עוד לאשר את זה.

סליחה, אני אומר שוב ואתם לא מקשיבים: ההחלטות של הוועדה התקבלו הרבה זמן לאחר שהוחלט להפריד את חיא"ל.

יש החלטת ממשלה - -

זה לא החלטת ממשלה אלא הצוות שימליץ. אין החלטת ממשלה על הפרדה.

יש החלטה של ועדת שרים שנתקבלה בתוקף של החלטת ממשלה, להפריד את מלח"י מהמינהל החדש, שמוקם בשירות המדינה. רק לאחר מכן, אז הקימו את התת-ועדה לדון בנושא הזה בהתאם לאותה החלטה. אז החליטו לאן לנווט אותה כדי לא לסגור אותה, אולי לאוניברסיטה או למשרד החקלאות והיו הרבה אופציות, והוחלט על אופציה מסוימת טובה. אי אפשר להגיד שכדי ליישם את החלטות ועדת טייכר, בא נמחק את ההפרדה הזאת ונחזיר את זה כחבילה אחת. אין שום היגיון, אני חולק על דברי היושב ראש. אם לא ניישם את העברת מלח"י למשרד החקלאות, אנחנו לא מקיימים את מלח"י במשרד התשתיות. אין שום עתיד ושהחלטת ועדת השרים שאמרתי וגם המדיניות של מדינת ישראל בכל הרבדים וגם במשרד האוצר, שהדבר הזה יופרד ולא יהיה במינהל החדש.

דוקטור זיידרמן, אני מסכים אתך. לא אמרתי את זה בשמחה. אמרתי את זה כדי שהדברים - -

אני קורא לוועדה להפריד בין הדברים האלה ולקבוע שיש אולי בעיות של קליטת מלח"י בתוך משרד החקלאות, אבל לא זאת הבעיה. אי אפשר לחבר אותה שוב לאחר שאנחנו ניתקנו את חבל הטבור. אין ניתוח של חיבור בחזרה, אין.


אני רוצה להתייחס גם לנושא של 15 מליון שקלים תשתיות. זה החלק שלנו, של הוועדה. זה לא דבר שהמנכ"ל צריך לדחות את זה לשנה הבאה. אני קורא לוועדה לבקש ממנכ"ל משרד החקלאות עם אנשי האוצר לשבת ולדון איך לקיים את התקציב של התשתיות של מלח"י. מדובר על 15 מיליון שקל ומזה צריכים לנכות. שמענו מנציג האוצר שזה לא 7 מיליון פלוס אלא התקציב שהועבר עכשיו יותר גדול, אז יש סכום אחד שאפשר להוריד מ-15 מיליון. ההפרש כפול 3 צריך להוריד מה-15 מיליון.

לא הבנתי את החישוב. אתה מערבב בין פיתוח לשוטף.

לא, אבל את זה הם לא צריכים. כסף זה כסף, לא משנה איזה צבע אתה צובע את זה. דבר נוסף, כמו שנאמר פה, חברת הביטוח משקמת את הציוד המדעי, המחקרי של מלח"י.

בחלקו.

נכון, אבל היא משקמת אותם, קונה מכשירים חדשים וזה בעייתי. העיקר זה ציוד ומכשירי מדידה ואנליזה מדעיים. הם משכנעים אותם כרגע... אנחנו צריכים לקרוא למנכ"ל משרד החקלאות והאוצר לקבל בדיוק את הדוח מה אושר כבר על ידי חברת הביטוח ולנכות גם את הסכום הזה מה-15 מיליון, וגם לפרוס כמו שמינה אמרה, ואז זה יגיע לסכום שאפשר למצוא איך לחלק אותו בין משרד החקלאות לבין האוצר.


אני קורא שעל הסעיף של התשתיות נבוא לוועדה בעוד חודש עם הצעה לפתרון לנושא הזה. בינתיים, אפשר להעביר את מלח"י למשרד החקלאות. תודה.

לפי מיטב ידיעתי, לרשות החברות לא היתה שום עמדה מיוחדת בעניין של מלח"י והחקלאות הימית. מה שאנחנו רוצים זה לבצע את איחוד המכונים, והנושא הספציפי הזה לא בתחום שלנו.

למי יש פרטים לגבי קיום התחייבויות הממשלה. ערן, לך או למי מהאוצר?

כן, לי.

אתה יכול להתייחס מבחינת התחייבות לעובדים?

אני יכול להסביר. יש הפרשות לעובדים שלא הופרשו במשך השנים במלואן ויש גם פיצויים. אז יש את העיקרון של הסכום ויש עיקרון של מאיפה זה נלקח. אני שמעתי מאגף התקציבים שזה יילקח מהתקציב השוטף, וזה בסדר גמור. 30-40 מיליון שקל ירדו מ-134 מיליון שקל. לא תהיה שום פעילות חוץ מלשלם את הארנונה.

כלומר, נגיד שמחר מעבירים ונאמר שמסתדר העסק, אז חובות עבר בשל הנושאים הפרסונאליים של העובדים וכולי יילקחו מהתשתיות? איפה זה עומד? האוצר, זה מוכר לכם?

הסוגיה מוכרת. היא עלתה בדיונים יחד עם הממונה על השכר. זו לא סוגיה שמעכבת כרגע את המשך התהליך.

היא לא מעכבת כי מה?

היא לא מעכבת כי עד כה, מה שמנע משני התהליכים האלה, גם של מלח"י וגם של איחוד המכונים להתקדם היתה בדיוק אותה סוגיה שהעלית בתחילת דבריך. סוגיה של התקציב שהיה צריך לעבור ממשרד התשתיות למשרד החקלאות לצורך המעבר. אני מקווה ששאר הדברים גם יפתרו. יושבים כאן אנשי מקצוע ממשרד התשתיות ומהמכונים שמכירים את הפרטים ויודעים שיש נכונות שלנו וגם של הממונה על השכר להתקדם באופן מלא בתהליך הזה. הרי במהלך התהליך הזה, שאנחנו רוצים אותו בדיוק כמו שמשרד התשתיות רוצה אותו, התחייבנו להגדיל בצורה מאוד משמעותית את מספר התקנים במשרד התשתיות. התחייבנו לתת תוספת תקציב מאוד משמעותית גם להוצאה מותנית, גם לתקציב של משרד התשתיות וגם לתקציב השכר. יש לנו נכונות מלאה, ואם חצינו את ה - -, ואני מקווה שחצינו ולא נחזור, גם בנושאים הללו וגם בנושא כמו שערן אמר קודם, של הפער בין הצורך של משרד התשתיות ושל משרד החקלאות לפעילות השוטפת בין 8 או 9 מיליון, כל אחד נקב במספרים אחרים לבין ה-7.4 מיליון שמשרד התשתיות מוכן להעביר, גם לזה ימצא פתרון בין כל הגורמים. משרד התשתיות ואנחנו ומשרד החקלאות רוצים במהלך הזה וצריכה להיות כאן התנהלות יותר "אבהית", כזו שבאמת רוצה למצוא פתרון ואף אחד לא יצא כאן עם כל תאוותו בידו. אם כך, התהליך אכן מתכנס. אני לא רואה שום מניעה לתהליך הזה. עד עכשיו הוא עבר בצורה חלקה ומה שמנע את ההתקדמות שלו בחודשים האחרונים היה ענין התקציב.

עניין התקציב השוטף.

נכון. אני אומר שוב, מבחינתנו אין שום מניעה ששני התהליכים האלה, אפילו נשמח ששניהם יתקיימו במקביל, ואם אחד יצליח מהר יותר מהשני, זה יהיה מבורך מבחינתנו ואם לא, אז לא משנה.

אתה מתכוון לשני התהליכים של השוטף והפיתוח? מלח"י וחיא"ל. במלח"י עצמה יש לנו את השוטף, שכנראה הגענו פה להבנה. יש לי שם מיליון נקודה משהו שצריך עוד לדון בהם. בתשתיות יש את הדיון של ה-15 שהיו בהמלצת ועדת טייכר ועכשיו הוסיף דוקטור זיידרמן בהשוואה לביטוח וכולי. עדין אנחנו רק במלח"י. סוגיה שלישית, שאתה אומר שהיא לא קשה ואפשר להתמודד אתה זה הנושא של חובות עבר בשל ההפרשים ועובדים והפרשות וכל הדברים האלה, ולא נמצא כאן נציג הנציבות. כל זה עדין במלח"י, ובחיא"ל צריך במקביל להתקדם מול משרד התשתיות.

הייתי ממליץ לשאול את הרפרנט, כמו ששאלו אותי מאוד ממוקד: מאיפה הוא ממליץ שיבואו התקציבים של כל ההפרשות וכל ההשלמות. מדובר בעשרות מיליוני שקלים והוא מדבר על זה שקיבלתי תוספת והתקציב שלנו קוצץ השנה ב-5 מיליון שקל. מאיפה ניקח את עשרות מיליוני השקלים הללו? אני עניתי תשובות מאוד ממוקדות.

יהודה, אתה מכיר את נושא ההפרשות?

מכיר, זו סוגייה שנדונה. יש עוד סוגיות רבות... אני לא אומר שאין בעיות, יש סוגיות מול הנציבות וכולי. כל התהליכים הללו מתקיימים בצורה מקבילה והם מתקדמים.

מה מניסיון האוצר במקרים דומים, מה מקור התקציב לדבר כזה? העברה מיוחדת?

זאת בדיוק הנקודה שכבר היינו בה לפני 40 דקות וחזרנו אליה. הניסיון של משרד התשתיות לתמוך בשני התהליכים אחד בשני. יש את ההליך שבשבילו התכנסנו פה, להפריד את מלח"י ולהעביר אותה למשרד החקלאות.

ונושא ההפרשות הפרסונאלי שדיברנו עליו עכשיו לא קשור למלח"י? הוא קשור רק לחיא"ל?

גם.

עיקר הכסף, עיקר הבעיה - -

אבל יש גם שקשור למלח"י. איך אתם פותרים בעיה מסוג זה, כעיקרון?

מלח"י זה לא תקציב שוטף. הוא יעבור, ואת כל ההסדרה של כוח האדם שם נעשה בשיתוף עם כל המשרדים האחרים ומשרד האוצר.

השאלה אם הוועדה יכולה להמליץ על ועדת מחליטים.

כן, לא רק שהמלצנו על ועדת מחליטים אלא שהיתה הסכמה ויש לי אותה בכתובים של השרים שמגישים הצעת מחליטים, וגם יש לי מכתב מפואד שהוא מגיש הצעת מחליטים בנושא מלח"י, רק שזה לא הוגש.

לא, על הפרטים היו חילוקי דעות.

אני מוכרח להגיד שאני מוגבל. אנחנו יכולים להעביר את הפרוטוקול, למחות, לבכות, על זה שיש פה הליך יפה שוועדת המדע די מובילה אותו, שהוא ענייני, שהוא מקצועי, שהחקלאות הימית תעבור למשרד החקלאות. זה הוסכם וזה עבר, וזה תקוע כרגע. אני חושב שעם קצת רצון טוב זה יכול לזוז אבל אני חושב שהשרים צריכים לדחוף את זה, לא יעזור כלום.

הנושא של קריסה אפשרית של מלח"י הוא הרבה יותר קרוב למציאות ממה שכולם מדמיינים כאן. השריפה פגעה בנו בתקופה קריטית מאוד. אנחנו היינו על סף קריסה עוד קודם, כי התקציבים, כמו שנאמר כאן, קוצצו מידי שנה, וגם השנה הם מקוצצים למרות שמדברים כאן על 7.3, זה בעצם ירידה בחצי מיליון שקל נוספים משנה שעברה, לפחות על הנייר. אמנם לא קיבלנו אותם, אבל היינו צריכים לקבל 7.8. יש לנו מחויבויות חוזיות עם הקהילה האירופית, עם ארצות הברית, עם מדינות שכנות כמו ירדן ומצרים. היכולת שלנו לתפקד עם 5 מעבדות שרופות ועם 3 אולמות גידול ניסיוניים שרופים ועוד 5 משרדים שרופים ועוד תשתיות קורסות הוא מאוד קשה. גם הטלפון לא עובד, ואני מתנצל. העובדים אצלנו עושים ככל שרק ניתן, והמסירות היא מעל ומעבר ואני מאוד מתחבר למה שאתה אומר, שצריכה להיות מחויבות שלטונית שתדאג לנו ולא תשים לנו מכשולים.


אני חושש מאוד, שאם לא נקבל עזרה מאסיבית, ואני לא מדבר על לא לשים לנו מכשולים אלא ממש עזרה מאסיבית, לא נחצה את התקופה הזאת. בסופו של דבר גם אם התהליך הזה יבשיל, כבר לא יהיה מה להעביר. אני מוכרח לומר שכבר 6 עובדים איכותיים עזבו אותנו במהלך השנה האחרונה בגלל שכפי שנאמר כאן, אנחנו תלויים באוויר, יש אי ודאות. גם כך אנחנו נמצאים בפריפריה, במקום שהוא לא מי יודע מה ידידותי לחיים. נורא קשה לחיות באילת ובסך הכל, המקום עלול לא לשרוד את התקופה הזאת. לכן, יש כאן מידה של דחיפות ואני חושב שצריך לדחוף את התהליך ולקבל את ההחלטה אם אנחנו נשארים במשרד התשתיות או שאנחנו עוברים. מה שזה לא יהיה, נקבל את ההחלטה הזאת ונפעל לפיה. אבל לא יתכן שישאירו אותנו תלויים באוויר עוד כמה חודשים.

אורית, אני אומר שוב שמעבר לכישורים האישיים, סליחה שזה לא ממין הענין, אבל יש פה שני שרים, שניהם אנשי מעשה, שניהם יודעים להזיז דברים, שניהם ממפלגתך, בואי תעזרי לי.

באתי לכאן משום שהנושא מאוד יקר וחשוב ללבי. הדברים של מר דיאמנט שיקפו את מה שאני חושבת. אני באה בגלל מלח"י בעיקר, ואני חושבת שצריך למצוא פתרון, כי אי אפשר שכל שנה יחזור הריטואל הזה. מבחינתי, שיישארו בתשתיות אבל שיהיה ברור שיש תקציב ושיש לעובדים מקום בטוח. אני רוצה שהמפעל הזה ימשיך ויתקיים. אם אפשר, ופה אני פונה גם לאוצר, וצריך לעשות מאמץ על מנת למצוא פתרון, ויסלחו לי האחרים, שייחודי למלח"י, שבאמת יושבים במקום שנקרא הערבה. מדברים כל הזמן על חיזוק הגליל והנגב וחשוב שהדבר הזה ייצא מהכוח אל הפועל.

אני אומר שוב שבוועדה אנחנו עוקבים אחרי זה ולא נותר לי אלא לסמוך ידיי על הראיה המקצועית של פרופסור טייכר ושל הוועדות שלה, שעדיף שמשרד החקלאות יעשה את זה. אבל ודאי שלא יכול להיות שהיותר טוב ייהפך לאויב של הטוב. לא יכול להיות שבאותה הזדמנות שאנחנו רוצים שזה יהיה הכי טוב שבעולם, לא יהיה אבא וזה ייפול לגמרי וזה פשוט עוול. אני רואה בזה עוול ציוני וזה מחייב - -

זה כמו בשנות השישים, יש כל מיני דברים שקורים.

פשוט חבל. אני לא חושב שאנחנו יכולים להרשות לנו את זה.

ברשותכם, אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו. אני חושב שהמנכ"לית יעל הציגה את הדברים יפה מאוד. רציתי לחדד שתי נקודות: מר דיאמנט העלה פה נקודה של המחקרים. כמנהל של מוסד מחקר אני חייב לציין שזה ברור לפחות לרובנו, שכל מחקר בתחום הביולוגיה הוא רב שנתי. ברגע שעוצרים מחקר בשנה מסוימת ולא נותנים לו להמשיך הלאה או ברגע שלא מאפשרים למוסד מחקר להגיש תכניות מחקר, המומנטום נעצר והנזק הוא רב שנתי. לכן, חייבים למצוא פתרון. אני אומר כאן לא כמנהל מכון וולקני אלא כמנהל מכון מחקר, שחייבים למצוא פתרון בצורה המהירה ביותר למכון מחקר הזה.


לגבי מניהל המחקר החקלאי, המוסד שקולט. חבר הכנסת אלון והוועדה היו במינהל ושמעו את הצרות שלנו. כאן אני רוצה לחדד את מה שאמרה יעל. המוסד שלנו גם הוא נאבק יומיומית עם בעיות תקציביות. לכן, זו אינה סתם גחמה לבוא ולבקש את כסף עבור התשתיות שלהן מלח"י נזקק מכיוון שאנחנו יודעים בדיוק שעל מנת לקיים מחקר תקין, חייבים לקיים תשתיות תקינות, תשתיות מינימאליות. אף אחד לא מבקש פה שה-15 מיליון שהוגשו, הם אינם באים להגיע לרמה של ה-NIH, של מוסדות בארצות הברית אלא להגיע לרמת מינימום מסוימת על מנת לקיים מחקר סביר. לכן, אם האוצר או מי שזה לא יהיה, לא ישכיל להעביר את תקציב התשתיות, הרי שיעל צודקת, שמה שעלול לקרות בעוד שנה שנתיים, שהמוסד הזה מלח"י, לא יוכל לקיים את המחקרים שלו ואנחנו, מינהל המחקר החקלאי - -

פרופסור שפיגל, לא הצלחתי להבין. הרי התקציב הזה לא קיים בכיס של משרד התשתיות היום. ואם זה היה נשאר במשרד התשתיות, הוא היה נאבק על זה. הוא היה בא עם ועדת טייכר, עם הדוח, אומר: אנחנו זקוקים לזה, זה חשוב למחקר, זה חשוב להתפתחות. עכשיו, כשמעבירים אבהות לחקלאות, אז החקלאות תיאבק על זה. אי אפשר באותה הזדמנות שאוסישקין מת לפתור את הכל.

חבר הכנסת אלון, זה מה שאמרתי לברק. למשרד התשתיות יש 3 מכונים והמכון הזה נאבק על תקציבים והתרסק. אם צריך לחדש עכשיו ב-15 מיליון, התשתיות מרוסקות. כלומר, משרד התשתיות במשך זמן ארוך לא חידש ולא שדרג ולא השקיע בתשתיות. יש רשימה וועדת טייכר אימצה את הרשימה שהוגשה לה ואמרה שאת זה צריך לעשות.

אנחנו נמשיך ללוות את זה יעל.

לא, סליחה. היום אתה מכניס את מלח"י להתחרות בין עוד 6 מכוני מחקר ועוד 18 יחידות במשרד החקלאות. זה מה שאתה עושה.

היא מנכ"לית מצוינת, שתדע איך לעשות את זה ועם שר מצוין.

השר מצויין...

אמרתי קודם שמדובר בשני שרים אנשי מעשה, שיודעים לעבוד. אבל צריך פה מנהיגות. בשיחות בעל פה אתם שניהם אומרים כן, כן, רק שזה לא מתבצע.


יעל, אני רוצה לומר שביקרתי במינהל המחקר בבית דגן ומאוד התרשמתי. ב-31 לחודש, יום אחרי ועדת וינוגרד אנחנו נבקר באילת ונראה את מלח"י. מוזמנים כל חברי הוועדה וגם כל האורחים. אורית, בואי אתנו לשם. אנחנו צריכים את גל"צ שם. יעל, אני מתכוון לעקוב אחרי זה. אני מאוד מבקש, אני חושב שיש דברים שאפשר להתקדם כשלא הכל ברור. יש דברים שאי אפשר לעשות ואתה לא יכול להעביר כמו בשלב הראשון כשנכנסנו לסוגיה, כשאומרים לך שיש תקציב של 8 אבל בסוף יש רק 2-3 ואז היה צריך את ההעברה הזאת וכל הדברים שאני מבין שהצלחת וסיימת גם.

וחזי.

אני מעביר את הפרוטוקול ואת האכזבה שלי שהדברים לא נסגרו עם השרים. נמשיך ללחוץ ואני קורא לכל מי שיש לו יכולת ללחוץ עד ל-31 לחודש, שנצליח לסגור דברים ושנוכל להזיז את הענין הזה ושהדברים לא יהיו באוויר.

לי יש שתי אוכלוסיות של חוקרים כרגע. אני חושב שחשוב מאוד להבין שמה שנאמר פה על ידי מר דיאמנט ועל ידי פרופסור שפיגל, שהתשתית המחקרית היא זו שעומדת להיפגע, המחקר הרץ, וזו התשתית החשובה ביותר ולא התשתית הפיסית.

גם התשתית האנושית וגם מילת הכבוד עם מדינות אחרות ועם הסכמי מחקר וההתייחסות. הם בסוף מחברים את הכל. שריפה, מצב ביטחוני, וינוגרד, אין תקציב, אין כלום. בסוף אצלם יוצא סלט אחד גדול וזה מביא להבנה של מדינה לא יציבה.

אם אנחנו הולכים להפסיד עכשיו כמה פרוייקטים, ב-4 השנים הבאות, שחוקרת התקשרה אתמול אלי, האם אני יכולה לנסוע לקהילה האירופאית לסגור פרוייקט, ודרך אגב, מדינת ישראל משקיעה הרבה מאוד כספים בקהילה, נדמה לי 150 מיליון יורו, כדי שנוכל לקבל אותם חזרה וזכינו בפרוייקט הזה. אבל אין יכולת לסגור אותו מול הקהילה, אז כל צנטריפוגה פחות או יותר, זה לא מה שצריך כרגע להפיל את העסק.

רבותיי תודה רבה. לא תם ולא נשלם, אני מקווה שנצליח.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:10)