PAGE
15
ועדת הכלכלה

4.2.2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 478

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני כ"ח בשבט התשס"ח (4 בפברואר 2008) בשעה 10:30

הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח-2007 של חבר הכנסת יצחק

לוי וקבוצת חברי כנסת (פ/2373).

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

אבשלום וילן

יעקב כהן

יצחק לוי

מוטי נחום – עוזר מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד אריאל כהאן – משרד המשפטים

יעקב קוינט – לשכה משפטית, מנהל מקרקעי ישראל

גרשון שליסל – מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה

נחמיה רפל – מזכיר הקיבוץ הדתי

ניר ימין

לאה ורון

שרון רפאלי

הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח-2007 של חבר הכנסת יצחק

לוי וקבוצת חברי כנסת (פ/2373)

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הכנה לקריאה השנייה והקריאה השלישית של הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית של חבר הכנסת יצחק לוי. ההצעה עברה בקריאה הראשונה ביום 18 בדצמבר 2007, ועברה אלינו לדיון לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אני מבקש ממציע החוק להזכיר לנו בקצרה במה עוסקת הצעת החוק, והאם יש עוד נושאים שנותרו פתוחים.

תודה רבה. השמיטה היא מצווה מן התורה שחלה אחת לשבע שנים. היום, לפי הפסיקה ההלכתית, ייתכן שהיא לא מהתורה, היא מדרבנן, אבל זה לא משנה. מדינת ישראל נערכת לנושא השמיטה גם לגבי שומרי השמיטה, ויש כמה סוגים של שומרי שמיטה, וגם לגבי כלל המדינה. על פי רוב ובדרך כלל, מי שהיה נערך היה הרבנות הראשית לישראל בשיתוף משרד החקלאות ומשרד האוצר. הייתה ועדת שמיטה לא רשמית שהייתה מתכנסת ומסדרת את העניין. השנה נתקלנו בבעיות מאוד קשות ובכשלים, שלדעתי, הם כשלים של התארגנות של הרבנות הראשית לישראל.

הדבר החמור ביותר הוא לא שהרבנות פסקה כך או אחרת, אלא שלאחר התחלת השמיטה פתאום התחילו להתברר כל מיני דברים. כלומר לא ידענו בתחילת השמיטה שיהיו 12-10 ערים שרבנים בהם לא יתירו יותר מכירה. במשרד החקלאות הייתה מבוכה גדולה לגבי כמות היבול שצריך היה להביא. כולם היו מופתעים.

ההצעה הזאת באה למנוע את ההפתעות, ולומר שיש ועדת שמיטה ממלכתית שמתכנסת אחת לשנה, לפי ההצעה הזאת, ותיערך. השנים הראשונות יהיו יותר הפקת לקחים מהשמיטה הקודמת, והשנים המאוחרות יותר לקראת השמיטה תהיינה הכנה לשמיטה. אנחנו רוצים שמדינת ישראל תהיה מוכנה לשמיטה כמה שיותר. אין ספק, שהוועדה הזאת היא ועדה מייעצת לשר החקלאות, והשר הממונה עליה הוא שר החקלאות. הפסיקות ההלכתיות נתונות בידי הרבנות הראשית לישראל. הוועדה הזאת לא דורשת תקציב; היא תמליץ על מחקרים, על הדרכה, על גידול מצעים מנותקים אבל בסופו של דבר ההחלטה היא של שר החקלאות. זה עיקרו של החוק, אדוני.

עכשיו אני רוצה להיכנס לכמה פרטים שאני רוצה לשנות או להדגיש מהקריאה הראשונה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד החקלאות, הגברת שאלתיאל. היא ביקשה עוד שני נציגים ממשרד החקלאות, ואני חשבתי שלא נכון להפר את האיזון בתוך הוועדה, וחשבתי שנכון להוסיף נציג רק ממשרד החקלאות מתוך מחשבה שבמשרד החקלאות יש אגף של מחקר שחשוב שייוצג בוועדה הזאת. לכן לבד מנציג כללי של המשרד רצוי שיהיה אגף מחקר במשרד. לכן אני תומך בהוספת נציג למשרד החקלאות בוועדה. שנית, אנחנו הוספנו בסעיף 2(ג) כדי להדגיש שאנחנו רוצים שהוועדה גם תציע עניינים שבמחקר הלכתי וגם במחקר מעשי לשר כדי להתכונן לשמיטה. אלה השינויים שאני ביקשתי בין קריאה ראשונה לקריאה השנייה והשלישית. שאר התוספות הן תוספות שהייעוץ המשפטי של הוועדה ערך. אני מבקש להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.

תודה. עוד הערות כלליות? אין. אז נקריא סעיף-סעיף ובמידת האפשר נצביע היום.

הקראת הצעת החוק: חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח-2008

ועדת שמיטה ממלכתית
1.
מוקמת בזה ועדת שמיטה ממלכתית (בחוק זה – הוועדה), אשר תסייע בהיערכות מדינת ישראל לקראת שנת שמיטה.

סמכויות הוועדה
2.
(א)
לצורך מילוי תפקידה, רשאית הוועדה, בין היתר, לתכנן פעולות שנדרש לבצען לקראת שנת השמיטה ולהמליץ עליהן לממשלה.



(ב)
הוועדה תעביר להכרעת הרבנות הראשית לישראל שאלות הלכתיות או סוגיות בעלות היבטים הלכתיים, ופסיקתה בעניינים הלכתיים תחייב את הוועדה.

לבקשת המציע

(ג)
הוועדה תיזום פעילות מחקרית בתחום החקלאי וההלכתי, במסגרת היערכות לקראת שנות שמיטה עתידיות, ותקדם יישום פתרונות טכנו-הלכתיים.


אני מניח שהכוונה היא לפתרונות הלכתיים שישימים טכנולוגית- -

פתרונות בטכנולוגיה החקלאית שיסייעו לפתרון בעיות שמיטה, כגון מצעים מנותקים- -

שיפוי זרעים בחומר.

כל מיני אמצעים טכנו-הלכתיים שיכולים לסייע לפתרון בעיות השמיטה.

שכחתי לומר משפט אחד מאוד חשוב: הפנים שלנו הם שאנחנו לא רוצים לפגוע בחקלאי ישראל ורוצים להשתמש כמה שיותר בתוצרת החקלאית של מדינת ישראל גם בוועדת השמיטה. לכן קיים הסעיף הזה.

אפשר בכל זאת אולי, כדי לדעת בדיוק איזה פתרונות, כי התחלתם להגיד פתרונות הלכתיים.

אני מזכיר הקיבוץ הדתי.

יש פתרונות שקשורים לסדר הזרעים. אלה פתרונות שמחייבים מחקר חקלאי לאורך שנים. יש פתרונות בצורת העיבוד, למשל סוגים מסוימים של מזמרות או של מחרשות שבאמצעותם, לפי חלק מהפוסקים, ניתן לעבוד. יש פתרונות מסוג שלישי, למשל ציפוי זרעים בחומר שמאפשר את הטמנתם באדמה בשנה השישית, ורק אחרי חודשיים-שלושה החומר שעוטף אותם מתפרק. כשוועדת שמיטה מתכנסת בשנה השישית הסמוכה לשנת שמיטה, אי-אפשר ליישם את הדברים האלה; פה מדברים על ועדה שתעשה את זה לאורך 7 שנים, ואז הדברים יגיעו לידי פתרון בשנת השמיטה.

אתה משנה את הביטוי "טכנו-הלכתיים"?

כן. לכן ביקשתי מחבר הכנסת לוי להסביר על זה קצת.

אם כך, "טכנולוגיה חקלאית שתסייע ליישום שנת השמיטה" – משהו כזה.

פתרונות בתחום הטכנולוגיה החקלאית המותאמים לפסיקות ההלכתיות.

מה בחרת?

הבנו את העיקרון.

אני מעלה להצבעה את סעיפים 1, 2 בתוספת סעיף קטן (ג) שהמציע ביקש להוסיף. מי בעד?

אני יכול להצביע במקום חבר הכנסת גבאי?

בטח.

תודה. סעיפים 1, 2 אושרו פה אחד. סעיף 3.

מינוי הוועדה והרכבה
3.
שר החקלאות ופיתוח הכפר (בחוק זה – השר) ימנה את הוועדה; הוועדה תמנה 11 חברים, ואלה הם:

לפי הצעתי, 12.

נכון.

(1)
שני הרבנים הראשיים לישראל; יושב ראש הוועדה יהיה הרב הראשי המכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל באותה העת;

(2)
עובד משרד ראש הממשלה, לפי המלצת ראש הממשלה;

(3)
עובד משרד האוצר, לפי המלצת שר האוצר;


(4) יהיה: שני עובדי משרד החקלאות.

אני יועץ המנכ"לית. זה לא שני עובדים. זה עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר ועובד מנהל המחקר החקלאי.

היועצת המשפטית של הוועדה אמרה לי שלא נהוג לעשות כך. אבל מכיוון שמנהל הפיתוח הוא חלק מהמשרד השר יחליט את מי לשלוח. זאת התשובה שקיבלנו, לכן אני מנסח את זה כך.

אז בפסקה הזאת יהיה "שני עובדים של משרד החקלאות ופיתוח הכפר".

(5)
עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי המלצת שר התעשיה המסחר והתעסוקה;

(6)
עובד מינהל מקרקעי ישראל, לפי המלצת שר הבינוי והשיכון;

(7)
שלושה נציגי גופים שעיקר עיסוקם מצוות התלויות בארץ, שתבחר מועצת הרבנות הראשית לישראל;

(8)
נציג התאחדות חקלאי ישראל (ע"ר);

עוד הערות למינוי הוועדה והרכבה?


ניגוד העניינים זה סעיף חדש?

אנחנו נמספר אותם אחר-כך.

מי בעד סעיף 3 בנוסח שהוקרא ובתיקונים שהוכנסו? מי נגד?

סעיף 3 אושר פה אחד.

הצענו בנוסח שיש לפניכם סעיפים מסוימים שמקובל להכניס גם לגופים סטטוטוריים מסוימים וגם לוועדות שמכהנות מכוח חוק: סעיפי ניגוד עניינים, תקופת כהונה של ועדה, הפסקת כהונה וכן הלאה. חלקם מהותיים כמו "ניגוד עניינים" וחלקם יותר טכניים, כמו "תקופת כהונה" ו"הפסקת כהונה" כדי שלא תיווצרנה לקונות בחוק. אני אקריא את סעיף ניגוד העניינים.

ניגוד עניינים
*
(א)
לא יתמנה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.



(ב)
חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון בהם עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.



(ג)
התברר לחבר הוועדה כי נושא הנדון בישיבה של הוועדה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש הוועדה, ויימנע מהשתתפות בישיבות הוועדה באותו נושא או מטיפול בו.



(ד)
בסעיף זה –

"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה;


"קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה.

לקחת את זה - -

זה נמצא בכמה חוקים: בחוק הספרייה הלאומית שאושר לפני לא הרבה זמן, בחוקי מורשות – מורשות לוב ובוכריה – יש סעיפים דומים לזה.

אני רוצה לשאול. בסעיף 3 שהצבעתם עליו קודם: "נציגי גופים שעיקר עיסוקם מצוות התלויות בארץ" ו"נציג התאחדות חקלאי ישראל" – הכוונה היא לעיסוקם בנושא הזה.

הם בעלי ניגוד עניינים מובנה מעצם תפקידם. הם מייצגים גוף שיש לו עניין בהסדרת- -

מדובר על עניין אישי.

לא אישי.

אני קורא את "עניין אישי" – "לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו".

אפשר להגיד שגם נציג משרד השיכון הוא אינטרסנט. הם אנשים שמכירים את הנושא, והם צריכים לבטא את הדעה, אבל אין להם בעיה אישית, זה לא אינטרס אישי. הוא לא מוכר, הוא לא ספק שאפשר להגיד שהוא מרוויח או מפסיד כאן. מדברים על אנשים שמכירים את הנושא.

הוועדה הזאת לא עוסקת בעניינים אישי. אם במקרה יש עניין אישי שמתגלגל תוך כדי הוועדה, למשל, שמטילים מחקר על קיבוץ טירת צבי, ויושב שם איש הקיבוץ הדתי, אז הוא מודיע, ויצא, או שיימנה אחר. זה מקובל גם בכנסת, אנחנו דנים באלף עניינים, ויש לנו גם עניינים אישיים. בגלל זה לא נהיה חברי כנסת? אם יש, אז אדם מודיע שיש עניין אישי שנוגע לו, ואז או שהוא יוצא מהוועדה או שמבקש מחבר כנסת אחר שייכנס במקומו. לא בגלל זה אנחנו צריכים למנוע את ההשתתפות ולא בגלל זה נעקר את עניין ניגוד האינטרסים, שהוא בעינינו חשוב.

נעמיד את סעיף ניגוד העניינים להצבעה. מי בעד? מי נגד?


הסעיף אושר פה אחד.

המשך הקראה: תקופת כהונה של חבר ועדה
*
תקופת כהונתו של חבר ועדה תהיה ארבע שנים, והשר רשאי לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.


יש חוקים שאפשר למנות לשתי תקופות. אני חשבתי שמכיוון שמדובר בוועדת שמיטה- -

אני מציע שזה יהיה 7 שנים.

ואז תקופת כהונתו של חבר ועדה תהיה 7 שנים, והשר רשאי לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.

הפסקת כהונה
*
(א)
חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:




(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הוועדה;




(2)
הוא חדל להיות חבר בגוף שמתוקף תפקידו בו הוא מונה לחבר הוועדה;




(3)
הוא הורשע בעבירה שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה, סבורה הוועדה, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, כי אין הוא ראוי להמשיך בכהונתו;




(4)
השר החליט על הפסקת כהונתו, ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהוועדה פנתה אליו בבקשה לעשות כן, בהתקיים אחד מאלה:





(א)
נבצר מחבר הוועדה למלא את תפקידו;





(ב)
חבר הוועדה אינו ממלא כראוי את תפקידו;





(ג)
חבר הוועדה נעדר משלוש ישיבות רצופות של הוועדה, ולדעת יושב ראש הוועדה לא היתה סיבה סבירה להעדרו;


יש אחר-כך סעיף שמדבר על מספר הפעמים בשנה שהוועדה צריכה להתכנס, וזה רלוונטי גם למספר הפעמים שבהם חבר הוועדה נעדר שמצוין בסעיף קטן (ג): "חבר הוועדה נעדר משלוש ישיבות רצופות של הוועדה, ולדעת יושב ראש הוועדה לא הייתה סיבה סבירה להיעדרו".

(ד)
הוגש נגד חבר הוועדה כתב אישום כאמור בפסקה (3);

(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי היועץ המשפטי לממשלה לקבוע כי התקיימה עילה להפסקת כהונה של חבר הוועדה, המנויה בסעיף קטן (א)(3), או לדרוש מהשר להפסיק את כהונתו בשל עילה כאמור בסעיף קטן (א)(4), אף אם הוועדה לא עשתה כן.


אני אקריא את הסעיף שאחרי סעיף 4 בעניין סדרי עבודתה של הוועדה, שקשור לסעיף קטן (ג) שהקראנו: "הוועדה תתכנס פעם בשנה לפחות, ורשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה".

אם הוועדה כאן תחליט שהוועדה צריכה להתכנס פעם בשנה לפחות, יכול להיות שזה ישליך על מספר ההיעדרות כי יכול להיות שחבר הוועדה נעדר פחות משלוש ישיבות רצופות או יותר משלוש ישיבות, אם ייקבע שהיא צריכה להתכנס יותר מפעם אחת בשנה.

באיזה חוקים מופיעה ההגבלה של ההיעדרויות?

בחוק הספרייה הלאומית שהוא החוק הכי מעודכן שמתייחס לזה, בסעיף 14(א)(4)(ג) מדובר על מועצת הספרייה הלאומית - -

אבל יש גם חוקים שזה לא מופיע בהם.

יש גם חוקים שזה לא מופיע- -

אני מציע למחוק את זה.

על אף שהוא נעדר משלוש ישיבות רצופות של הוועדה?

אם הוא לא מגלה עניין, אני לא חושב שבגלל זה צריך להתחיל להעניש אנשים.

זה ממילא נכנס בסעיף "חבר הוועדה אינו ממלא כראוי את תפקידו".

יכול להיות. אני רק מזכיר לך, חבר הכנסת לוי, שזה לא סילוק אוטומטי מהוועדה אם הוא נעדר משלוש ישיבות, אלא הסמכות של השר להחליט להעביר אותו מתפקידו אם הוא נעדר. יכול להיות שהוא נעדר אבל השר עדיין לא החליט להעביר אותו.

נכון. אבל הנבצרות ו"אינו ממלא כראוי את תפקידו" הן מספיק עילות לשר לשקול את העניין, ולא צריך את החשבונאות הזאת ואת התירוצים. מכירים את זה מוועדות אחרות שתמיד יש סביב העניין הזה כל מיני חשבונות. אגב, גם בוועדת האתיקה של הכנסת יש חוקים, ואז כל אחד בא עם הפתק מהרופא.

זה להכרעתכם. אתם רוצים להשמיט את סעיף קטן (ג) שמדבר על סמכות השר?

אני סימנתי את זה בסימן שאלה כי בהכירי את המתחים הקיימים שם יכול להיות פה שימוש לא ראוי.

העלה את זה גם חבר הכנסת לוי.

בלי שנדברנו.

אדוני, אפשר להצביע על סעיף תקופת כהונה של חבר ועדה עם התיקון שבמקום 4 שנים, היא תהיה 7 שנים- -

מותר שתי קדנציות.

כן: "והשר רשאי לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת". בסעיף שלאחריו לגבי הפסקת הכהונה ביקשו חברי הכנסת לוי ווילן להשמיט את סעיף קטן (ג) שמקנה סמכות לשר להעביר מתפקידו את חבר הוועדה שנעדר מ-3 ישיבות.

זה יושב ראש הוועדה, זה לא השר.

לא, זה השר.

השר ממנה את הוועדה, השר הוא לא יושב ראש הוועדה.

אבל הוא יכול להחליט על הפסקת כהונה של חבר ועדה, לפי סעיף א(4).

הוא אומר: "ולדעת יושב ראש הוועדה לא הייתה סיבה סבירה". כי יושב ראש הוועדה יכול להכשיר את ההיעדרות. למה לא להשאיר את זה? אם גם יושב ראש הוועדה לא רוצה אותו, והוא גם נעדר 3 פעמים, וגם השר לא רוצה אותו, למה אי-אפשר יהיה להוציא אותו?

לא סתם החוק הזה עלה- -

אבל זה נוסח שקיים בכל ועד מנהל.

זה יכול להיות מנוצל לרעה פה.

אבל זה יכול להיות מנוצל לרעה בכל גוף. זה קיים בשביל להשאיר פה- -

אתה צודק, אבל לכן שאלתי אם זה קיים בכל החוקים או רק בחוקים מסוימים.

זה מופיע בהרבה חוקים.

זה לא עקרוני- -

אני בעד להוציא את זה כי בהכירי את המתחים שם זה יהיה ניצול ציני של הסעיף הזה.

זה בעיקר בגופים וולונטריים כשאתה רוצה לוודא שאנשים יבואו ולא סתם יהיו רשומים שם כדי שיחשבו שיש ועדה.

אם אנשים מתנהגים באופן סביר, אז אין בעיה, אבל מכיוון שחוששני שינסו לנצל את זה מסיבות של מחלוקות- -

מי ינצל את זה, השר?

לא השר- -

אתה חושב שזה יותר טוב? זה דווקא עוזר לבן אדם כי אחרת ינסו להוציא אותו לפי "אינו ממלא כראוי את תפקידו". אם אין סעיף היעדרות אתה יכול להגיד שהוא נעדר פעמיים, והוא לא ממלא כראוי את תפקידו. יש הגדרה ספציפית מה זה.

על-פי בקשת המנכ"לית, יהיו שני עובדי משרד החקלאות?

כן, הוספנו.

למה לא יהיו גם שני נציגי חקלאים, שיהיה מספר אי-זוגי?

כי יש איזון פה בין הרבנות לבין המשרד וצריך לשמור על האיזון כדי שהחוק יהיה מקובל.

אני נציג של התאחדות חקלאי ישראל, ארגון עובדי הפלחה. אני באמת חושב שבסעיף 3(8)

יש חשיבות שבחוק שמתייחס בעיקר לחקלאות יהיו נציגי חקלאים. עם כל הכבוד לנציגי ממשלה ורבנים, אני דיברתי עם הרב יצחק לוי- -

יש לי פתרון לזה. עד עתה לא היה משרד הדתות, ועכשיו פתאום נולד. ייתכן שראוי לכלול כאן גם את נציג משרד הדתות בעניין הזה, ואז אני מוכן להוסיף את נציג משרד הדתות ואת נציג החקלאים.

זאת אומרת שהוועדה תמנה 14 חברים.

כן. בעיניי זאת לא בעיה. נוסיף נציג חקלאים נוסף ונציג משרד הדתות.

אבל זה לא הולך ככה, הם לא מקבלים משכורת, זאת ועדה התנדבותית, אף אחד לא עובד בשכר.

אתה מסכים?

אני מסכים. יש התנגדות למישהו?

מי בעד לפתוח את סעיף 3 לדיון מחדש? תודה, הסעיף נפתח מחדש.

כעת נעמיד להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת לוי להוסיף גם נציג אחד מהמשרד לשירותי דת – ככל שהוא יתקיים- -

ולהוסיף נציג אחד של החקלאים.

בעזרת השם לא נצטרך את ש"ס בקואליציה, ואפשר יהיה לפרק מחדש את המשרד לשירותי דת.


ונציג נוסף להתאחדות חקלאי ישראל.


מי בעד הנוסח החדש של סעיף 3 עם התוספת שהודעתי עליה? תודה, התקבל פה-אחד.

נציג המשרד לשירותי דת לפי המלצת השר הממונה?

כן. לפי המלצת הרב עובדיה – למה לגרוע מסמכותו?


האם אנחנו יכולים להצביע על מה שהקראת?

אמרנו שתקופת הכהונה תהיה של 7 שנים ולא של 4 שנים, ועדיין צריכה הוועדה להכריע האם רוצים להשמיט את סעיף קטן (ג).

אני מבקש לא להשמיט.

אפשר להשאיר.

על א(3) – הרשעה בעבירה – אפשר לוותר על "לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה" כי יש לנו מאות חיקוקים שמדברים על השעיה מחמת קלון, והעובדה היא שהגוף הממנה הוא הגוף שאחראי לקבוע האם יש קלון או אין קלון. לצורך העניין זה שר החקלאות שעושה את זה, כמובן, בשיתוף הייעוץ המשפטי שלו; ואם היועץ המשפטי שלו יחשוב שצריך להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה, זה בסדר מצדנו, אבל אנחנו לא רואים לנכון שכל חיקוק כזה יגיע ליועץ המשפטי לממשלה כי לרוב אין חשיבות לכך. אז די לנו אם יהיה כתוב: "הורשע בעבירה שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה" – וזה מה שכתוב כמעט בכל החקיקה הרלוונטית – "אין הוא ראוי להמשיך בכהונתו". בלי "לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה".

זה מילים אחרות לקלון.

כן.

אז אפשר להשאיר "לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של משרד החקלאות", או לא צריך בכלל?

לא צריך, ברור שזאת הכוונה.

הוספנו עכשיו נציג של משרד הדתות, אז זה מגדיל את הסבירות לסעיף הזה.

- - -

טוב, אני אפסיק עם ההערות האלה.


נראה לי שהערתך מתקבלת. אני מוסיף את סעיף תקופת כהונה והפסקת כהונה בשינויים שהקראנו. מי בעד? תודה. אושר פה אחד.

הקראה: מינוי חבר ועדה שחדל לכהן
*
חדל לכהן חבר מחברי הוועדה, או שאינו יכול לכהן בה, יפעל השר למנות חבר ועדה אחר תחתיו.

תקופת כהונתה של הוועדה
4.
תקופת כהונתה של הוועדה היא שבע שנים, שתחילתן בתום כל שנת שמיטה; עד לאותו מועד, יפעל השר למינוי הוועדה לתקופת הכהונה הבאה.

אז עכשיו החוק יתחיל לחול עוד שנה?

סעיף 7 מתייחס לזה.

אז הוא צריך להקים אותה עד סוף השנה הזאת.

אחרי סוכות.

אנחנו מעמידים להצבעה את הסעיף שעוסק במינוי חבר ועדה שחדל לכהן ותקופת כהונתה של הוועדה, כפי שהקריא היועץ המשפטי. מי בעד? תודה. אושר פה אחד.

הקראה: סדרי עבודתה של הוועדה
*
הוועדה תתכנס פעם בשנה לפחות, ורשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.


כאן אמרתי שיכול להיות שיש יחס בין מספר ההיעדרויות לפי סעיף קטן (ג) לבין מספר הישיבות.

כבר דיברנו על זה.

הקראה: תוקף פעולות
*
קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

הערות? אין. אני מעמיד להצבעה את הסעיפים העוסקים בסדרי עבודתה של הוועדה ובתוקף פעולות. מי בעד? תודה. הסעיפים אושרו פה אחד.

הקראה: חובת דיווח
5.
(א)
הוועדה תגיש לשר, בחודש ינואר בכל שנה, דין וחשבון הכולל את סיכום פעילותה השנתית בשנת התקציב שהסתיימה ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה.



(ב)
השר יגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה-31 במרס בכל שנה, את הדין וחשבון שקיבל בהתאם לסעיף קטן (א), בצירוף הערותיו, מסקנותיו ותכניותיו בקשר לנושאים הכלולים בדין וחשבון.



(ג)
הדין וחשבון יובא לידיעת הציבור בדרך שיורה השר.

הערות? אין.

עבדנו היטב בקריאה הראשונה.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 5 העוסק בחובת הדיווח. המספרים, כמובן, ישתנו בהמשך.

מי בעד? תודה. אושר פה אחד.

הקראה: ביצוע ותקנות
6.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

מינוי הוועדה הראשונה
7.
השר ימנה את הוועדה הראשונה בתוך חודשיים מתום שנת השמיטה המסתיימת ביום כ"ט באלול התשס"ח (29 בספטמבר 2008).

אני מעמיד להצבעה את סעיפים 6 ו-7 שעוסקים בביצוע ותקנות ובמינוי הוועדה הראשונה.

מי בעד? תודה. אושרו פה אחד.

לא צריך לקיים הצבעה כללית, נכון?

לא, אין צורך.

אם כך, כל סעיפי החוק אושרו לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-11:10