PAGE
27
ועדת הכספים

28.7.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ה בתמוז התשס"ח (28 ביולי 2008), שעה 10:20

הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – היו"ר

חיים אורון

שי חרמש

שלי יחימוביץ

יעקב ליצמן

סטס מיסז'ניקוב

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן רבלין

סילבן שלום

בועז סופר, סגן בכיר למנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד מיכל דויטש-הנר, מנהלת מחלקת חקיקה, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד טארק בשיר, מוסאוא

מאיר אסרף, לשכת יו"ר הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

עמי צדיק, מנהל המחלקה לפתוח תקציבים, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אתי פרץ, השדולה הכלכלית, הכנסת

שגית אפיק

מירב תורג'מן

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון), התשס"ח-2008

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בהצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון), התשס"ח-2008.


על הצעת החוק הזו התקיימו דיונים רבים, הייתה עבודה רבה ויש מספר תיקונים.

מדוע לא הזמינו את יוזם החוק? את חבר הכנסת סילבן שלום. אני אתמול אמרתי לו שהנושא יהיה על סדר היום. ההצעה הממשלתית באה לאחר שהוגשה הצעתו של חבר הכנסת סילבן שלום.

אני רוצה לומר שחבר הכנסת סילבן שלום, כבודו במקומו מונח, הסכים לחלוטין לשלב את הצעת החוק שלו בהצעת החוק הממשלתית משופרת על ידי ועדת הכספים. עבדנו מאוד מאוד קשה כדי לשפר את הצעת החוק הממשלתית ואתה היית כאן והיית שותף מלא להצעת חוק משופרת של ועדת הכספים. סילבן שלום הסכים לשלב את הצעת החוק שלו בתוך הצעת החוק הממשלתית כיוון שהוא ידע שזאת הדרך שאנחנו נעביר גם את הצעת החוק שלו.

כדי שחבר הכנסת ריבלין לא יחשוב שאנחנו פוגעים בכבודו של חבר הכנסת סילבן שלום, אני אומר שעברנו את כל תהליך ההצעה והיום יש תודה לאל שלום.


היו מספר תיקונים שלחלקם לא שמו לב ואני מבקש מבועז סופר להציג בפנינו את התיקונים.

אני אומר משהו כללי ולאחר מכן מיכל תפרט את התיקונים.


מדובר בתיקונים – וברשותכם, אני אעיז ואבקש בקשה. אנחנו לא דנים מחדש בכל המהות של מס הכנסה שלילי אלא מזה שבעה חודשים אנחנו שוקדים יום ולילה כדי ליישם את זה ואנחנו ממש בשלב הגמר.

התחולה תהיה 2009?

התחולה תהיה, כפי שנאמר. אני מבקש, ואמרתי את זה גם ליושב-ראש, שאנחנו, למרות הפיתוי לא רק לתקן פרטים טכניים שנשמטו לנו במהלך החקיקה – בין אם אלה טעות טכנית או אם משפטים או כל מיני סייגים שלא הכנסנו – אלא לדון אולי בגובה המענק, אולי בתחולה שלו וכן הלאה וכן הלאה, למרות הפיתוי הזה, אני מפציר בכם להסתכל על זה כעל תיקון טכני, לשאול אותנו מה שאתם רוצים אבל לדון בזה לגופו של תיקון טכני. אנחנו מתחייבים – אני משוכנע שזה גם יבוא מצד הוועדה – שמספר חודשים לאחר תחילת היישום אנחנו נבוא לדווח לוועדה, ואני מוכן לקבוע עכשיו מועד, איקס חודשים לאחר תחילת היישום, כדי לראות באמת אם זה עובד טוב או לא עובד טוב, האם גובה המענק מספיק וכן הלאה וכן הלאה. כרגע מדובר בתיקונים טכניים בלבד. אני גם התחייבתי ליושב-ראש שלמרות שהייתה לנו רשימה לא מבוטלת של דברים שבמהלך היישום עולים מעת לעת ואנשים רוצים לתקן ולשפר ולשדרג, אני שמתי וטו מוחלט. אנחנו לא הכנסנו לכאן שום דבר שלא היה במחשבה שלנו ונקרא לזה נשמט, טעות טכנית, טעות סופר, אבל לא הכנסנו כאן שום דבר מהותי למרות שיש כאן דברים מהותיים, למרות שחלק מהתיקונים הטכניים הם תיקונים מהותיים ואחד מהם הוא תיקון אמיתי. זה היה צריך להיות לכתחילה. בכל דברי ההסבר ובכל הדברים שהסברנו לוועדה במהלך החקיקה של החוק, כך הסברנו. הלכנו ללוח השרטוטים וגילינו שפה שכחנו מילה, שם שכחנו משפט, שם שכחנו סייג, ואני מבקש את מיכל להציג את הדברים.


את הדבר היותר מורכב מבחינת ההבנה בחרנו להעביר אליכם. אני מתנצל שלא שמנו על זה לוגו, אבל כאשר כתוב דברי הסבר לתיקון סעיף 5, יש כאן גם נוסחאות וגם גרף. עשינו את זה במלל הכי פשוט, כך אני מקווה.

מי שיבין את זה, הוא לא בהכנסת מינימום אלא הוא פרופסור למתמטיקה.

אני חושב שאפשר לקרוא את זה ולהבין את זה.

ניתן לך את האפשרות להסביר את זה בלשון בני אדם.

בועז, האם אתה יכול להתחייב לי ששר האוצר יכול להסביר מה שכתוב בסעיף 1?

לא אבל אני יכול להסביר או מיכל יכולה להסביר. אני לא יכול להתחייב בשם שר האוצר אלא רק בשמי.

שהוא יסביר לי מה זה מקס אפס, איקס, וואי.

אנחנו בחרנו לשים את כל הנוסחאות כדי שמי שירצה להתעמק יותר, יתעמק יותר. יש כאן הסבר מילולי שאפשר להסתפק גם בו.

אני מציע שנעבור על הסעיפים.


הגיע חבר הכנסת סילבן שלום.

הסעיף הראשון מתקן את סעיף 4. סעיף 4 לחוק מס הכנסה שלילי מתייחס להפחתת המענק בשל הכנסה נוספת:

1.
בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2007, להלן החוק העיקרי, בסעיף 4 -

(1)
בפסקה (1), בסיפא, אחרי "הכנסתו הנוספת", יבוא "הממוצעת".

(2)
בפסקה (2), אחרי "4,000 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת" יבוא "הממוצעת" ובהגדרה "ה סכום הקובע", בסופה יבוא "הממוצעת".

אלמלא התיקון יוצא שמה שאנחנו מפחיתים כאן ב-4 זה את הכנסתו הנוספת השנתית, ואנחנו הרי מחשבים את המענק החודשי המגיע בשל הכנסה חודשית. בשני צדי המשוואה צריכים להיות אותם נתונים ולכן הם בהכנסה הנוספת ואנחנו צריכים לקחת את ההכנסה הנוספת הממוצעת.

המשמעות שאם לא מתקנים את זה, בעצם אין אף אחד במדינת ישראל שזכאי למס הכנסה שלילי כי מורידים לו את הכנסתו השנתית ורואים אותה כאילו היא הייתה חודשית.

זה מה שאנחנו אמרנו אז.

זאת הייתה טעות טכנית שתוקנה.

לא. אתה מתכוון למשהו אחר.

זה לא כאן. יש שם סעיפים קטנים באותו סעיף שמופיע הממוצע.

בחלק מופיע ובחלק לא.

אלה דברים טכניים.

הסעיף הזה הוא סעיף טכני.

בזמנו חשבתי שאני היחידי שלא מבין, אבל נדמה לי שהחברים נכנעו לטעמי מצוקה ולכן אני אשאל את השאלות של התם לא של מי שאינו יודע לשאול. תסבירי לי מה ההבדל בין המצב כפי שהוא קיים בחוק שאושר על ידינו לפני 4 חודשים לבין התיקון.

הסעיף היום לפי נוסחו הוא כזה שלתוך הפיילה של הנוסחה שצריך לזרוק לתוכה את הפרטים כדי לחלץ מה צריך להפחית מתוך המענק, אנחנו צריכים לזרוק לתוכה פריטים חודשיים ומאידך להוסיף לתוך הפיילה הזו את הכנסתו הנוספת השנתית וההכנסה הנוספת היא זו שמפחיתה את המענק.

ההכנסה השנתית, כפי שהייתה ולא כפי שתהיה.

כן.

ולכן זה מרע את מצבו של הזכאי הפוטנציאלי כי אם אנחנו נפחית את הכנסתו השנתית הנוספת, ברור לנו שאם ההכנסה השנתית הנוספת היא 12 אלף שקלים ואותה נפחית, לא יישאר לו מענק. אבל אם נפחית 1,000 שקלים שזה 12,000 חלקי 12 – נניח שאלה חודשי עבודה בפועל – אז אנחנו נפחית רק חלק.

אנחנו מתקנים כאן טעויות.

אם תלך לפי החודשים העבריים, תחלק את זה ל-13, כך שזה עוד יותר טוב.

הסעיף הבא הוא תיקון של סעיף 5, סעיף שמדבר על הפחתת המענק בשל הכנסות בן הזוג.

2.
בסעיף 5 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), בהגדרה "הכנסה עודפת", במקום פסקאות (1) ו-(2) יבוא:

"(1)
הסכום המתקבל מצירוף ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של העובד להכנסות כאמור של בן זוגו.

(2)
10,000 שקלים חדשים בתוספת שני אלה:

(א)
ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של העובד לבין 4,000 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-1,200 שקלים חדשים.

(ב)
ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של בן זוגו של העובד לבין 4,000 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-1,200 שקלים חדשים".


זה למעשה עושה תיקון של כל הנוסחה של הכנסה עודפת.

לפני שתבואו עוד פעם עם תיקון טכני, אתם צריכים לכתוב גם הכנסה נוספת החודשית הממוצעת.

לא צריך.

אם כתבתם הכנסה חודשית הממוצעת והכנסה נוספת הממוצעת.

בהכנסה הממוצעת כתוב חודשית.

תיקנו עכשיו את ההגדרה.

ההערה של סמדר במקום, אבל זה כבר מתוקן.

הרעיון, כפי שהסברנו במשך כל כך הרבה ישיבות בוועדת הכספים, הוא ליצור מצב בו יש מעין דיס-ריגארד, ירידה מדורגת בקצבה או במענק. הרעיון הוא כמובן ברור. לא יעלה על הדעת שאדם שמרוויח 4,000 שקלים שהוא בקצה הטרפז, אם מישהו זוכר, יצרנו טרפז ובאותו טרפז יש חלק עולה שמס ההכנסה השלילי הולך וגדל עם ההכנסה עד לכ-3,000 שקלים, משם יש מישור עד 4,000 שקלים ובאותו מישור הוא מקבל סכום קבוע. קצת מעל שכר המינימום וקצת מתחת לשכר המינימום, כדי לא ליצור תנודות יתר על המידה וכדי ליצור איזה מצב שאדם חלילה לא יקטין את ההכנסה שלו ואז הוא מקבל לצורך העניין – נדבר על הורים עם שני ילדים – 275 שקלים.

שלא בבת אחת יצא לו החשק להפסיק לעבוד.

מרגע שהוא הרוויח לצורך העניין עוד משמרת, עשה עוד שעות נוספות, יש לו עוד חצי משרה, עבר את ה-4,200 שקלים, אם הטרפז היה נקטע בבת אחת, הרי הוא היה מאבד את כל ה-275 שקלים של המענק, ואז יש את החלק היורד של הטרפז שבעצם הולך ומקטין מהמענק השלילי באופן הדרגתי כי אחרת פשוט יהיה שיעור מס שולי גבוה ביותר וזה יכול היה להגיע ל-60 ו-70 ו-80 אחוזים. במקרה הזה השיעור השולי הוא בהתאם לשיפוע והשיפוע הוא של 23 אחוזים. כלומר, הוא מגדיל ב-100 שקלים את הכנסתו, יורדים לו רק 23 שקלים מהמענק אבל הוא עדיין כמובן חיובי. כך בנוי משני הטרפזים, בין אם זה הורה עם שני ילדים ובין עם זה הורה עם שלושה ילדים.


הצגנו את הרציונל שאומר שאנחנו גם רוצים משיקולים תקציביים וכדי למקד את המענקים, את התקציב שמיועד למס הכנסה שלילי, במשפחות עם ילדים, לאחר מכן בוועדת הכספים הוחלט שזה יהיה גם לגבי עצמאים עם ילדים עם בלי ילדים, וכמובן מעל גיל 55, שזאת הייתה הפשרה עם הוועדה. אותם אלה שאנחנו קוראים להם הזכאים למס הכנסה שלילי, אותו בסיס מענק או בסיס מס הכנסה שלילי, כל אחד כרצונו.


אז אמרנו שהרי לא הגיוני שיהיה מצב בו אחד מההורים במשק הבית משתכר שכר שמזכה אותו במס הכנסה שלילי, אבל מאידך גיסא ההורה השני משתכר 20-30-50 אלף שקלים ולכן יצרנו מגבלה של משק בית, מגבלה משפחתית. למגבלה הזאת קראנו הכנסה עודפת. מה שבעצם עשינו זה בדיוק מה שעשינו הוא שאת אותו מקטע יורד, את אותו חלק יורד, את אותה ירידה מדורגת במענק, עשינו גם כלפי כל התא המשפחתי. קבענו נורמה ממוצעת של 10,000 שקלים. לא יעלה על הדעת גם כאן שאם משפחה תרוויח 10,100 שקלים, היא תאבד בבת אחת את כל הזכאות של שני בני הזוג. לכן גם שם עשינו משהו מדורג. נשמטו לנו ה-1,200 שקלים.


מה המשמעות של 1,200 שקלים. הרעיון היה לקחת את ה-10,000 שקלים ואמרנו שמכאן אנחנו בעצם שוחקים את זה עד כ-12 אלף שקלים, שאלה פחות או יותר הסכומים. אז הטכניקה אומרת שמ-10,000 שקלים להכנסה עודפת, אמרנו שאנחנו מפחיתים את ההכנסה העודפת של כל אחד מבני הזוג וצוברים ביחד מעין הכנסה עודפת של תא משפחתי. מה זאת הכנסה עודפת של כל אחד מבני הזוג? ניקח דוגמה פשוטה. שני בני זוג, אחד מרוויח 4,200 שקלים, השני מרוויח 7,800 שקלים, כך שהכנסה עודפת של כל אחד הוא 4,200 פחות 4,000 כי זה קצה הטרפז, זה 200 שקלים, ו-7,800 פחות 4,000, שזה 3,800, שזה קצה הטרפז, אבל רצינו ליצור מצב בו יש חלק מדורג ולכן לא לקחנו את כל ההכנסה אלא באנו ותחמנו ב-2,000 שקלים ויצרנו מצב בו אנחנו בוחנים האם ה-3,800 גדול מה-2,000, כן או לא, ולפי זה אנחנו מחשבים.


מה היה צריך לקרות במקרה של הדוגמה הזאת – היינו לוקחים את ה-200 שקלים של בן הזוג, שזה העודף, היינו לוקחים את ה-3,800 שקלים או 1,200 שקלים – כך היה צריך להיות – של בן הזוג הראשוני, מסכמים את זה אחד עם השני, זה יוצא 1,200 ואו 200, זה 1,400 שקלים, ועכשיו מורידים את ה-2,000, שזה משהו נורמטיבי שנקבע בוועדה, כך ש,2,000 פחות 1,400 – 600 שקלים, זאת הכנסה עודפת.

למה אתה אומר 2,000 וכאן כתוב 1,200?

2,000 שקלים, זאת אמירה נורמטיבית. ה-1,200 זה הפער בין 5,200, שזה קצה הטרפז, ל-4,000 שזאת תחילת הירידה. בין תחילת הירידה לבין קצה הירידה. 2,000 זה אומר 7,800 ועוד 4,200, זה 12 אלף שקלים וזה חורג ב-2,000 מאותם 10,000 שקלים. נוצר מצב שבו מרגע שאין את ה-1,200 שקלים שזה המקסימום לניכוי, מנכים 3,800 שקלים. 2,000 פחות 3,800, זה מינוס. כתבנו שבמינוס זה בעצם אפס. המשמעות של כל זה, שאין מגבלה אפקטיבית. הטעות הזאת שלנו יקרה מאוד, היא גם קונספטואלית אומרת שאנחנו בעצם משלמים גם למי שיש לו 4,200 ובן זוגו מרוויח 20 אלף שקלים וזה בוודאי לא היה הרעיון. ההצעה שבסופו של דבר – ישבנו במשותף עם חבר הכנסת סילבן שלום – אמרה שאנחנו נעצרים היכן שהוא. ברור שאנחנו צריכים למקד.

אני לא יכול להיבחן על החומר שהעברת לי עכשיו, אבל נדמה לי שגם אז השאלה הזאת נשאלה.

כך הסברנו אז כל הזמן. כך היה כתוב בדברי ההסבר אבל פשוט נשמט. אלה טעויות סופר טכניות. קראו את זה בנק ישראל, משרד המשפטים, כל העובדים שלנו וזה קורה. אני אומר שקראו את זה מאות אנשים ורק ביום שזה התפרסם, עובד שלי בא ואמר מה קורה.

השאלה באמת עלתה בוועדה.

על הנושא הזה דנו הרבה, על הדיס-ריגארד.

כאשר הצבענו, לא ידענו.

לא בדקנו את הנוסחות המתמטיות.

אני מסכים אתו, אבל אתה יכול להסביר לי את הנוסחה במספר 1? אני מתערב אתך על מיליון דולר ששר האוצר לא יודע מה זה.

אני התחייבתי אז בוועדה.

מה לא ברור? זאת מטריצה כפולה ולא משולשת.

אני התחייבתי אז בוועדה וגם בשיחות שהיו לי עם חבר הכנסת סילבן שלום. אמרנו שנעשה את זה הכי פשוט שאפשר. אני מבטיח לכם שתהיה סימולציה ממוחשבת. לא יהיה מצב שאדם יצטרך לחשב בעצמו.

אני מציע לבועז לפשט את הנוסחה הזאת כי באמת חוץ מסמדר כולנו מנסים להיזכר ביסודות חשבון דיפרנציאלי ומשום מה מתקשים. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על משהו אחר.

ביום רביעי האחרון התחלתי – ביום האחרון שלי כיושב-ראש ועדת הכספים – לקיים דיון על נושא העברת תוכנית ויסקונסין למרכזי הכשרה. יחד עם העלמת או היעלמות תוכנית ויסקונסין, נעלם גם מס הכנסה שלילי.

חס וחלילה.

אולי תסביר לנו. איך שאני מבין את המצב, יחד עם היעלמות תוכנית ויסקונסין שאמרנו שמס הכנסה שלילי עובד רק באותם אזורים שמופעלת תוכנית ויסקונסין, שקיבלה שם אחר, אורות לתעסוקה, אבל זה לא משנה, ברגע שהיא נעלמת לגמרי, אני לא בטוח שיש כאן אנשים שכל כך יצטערו על כך אבל עדיין, תיעלם גם תוכנית מס הכנסה שלילי אלא אם כן אתה תאמר לנו אחרת ותאמר שיש בכוונת האוצר להפעיל אותה בלי שום קשר לתוכנית ויסקונסין במתכונת אחרת.

הערה נכונה מאוד.

כי אחרת אנחנו עושים מתעמקים בנוסחאות כאשר התוכנית הזאת בכלל לא תיושם.

בשנת 2009, כלומר, התשלום שייעשה בשנת 2010 בגין שנת 2009 הוא לכל הארץ. מה שקבענו הוא שכדי להגיע לתחולה מלאה של 2009, אמרנו שבשנת 2007 ובשנת 2008 זה יחול על האזורים שחלה בהם תוכנית ויסקונסין. בשנת 2009 זה תנתק מוויסקונסין והתחולה היא מלאה ללא תנאי.

זה לא נכון. אתם אמרתם במפורש שאתם רוצים להפעיל ויסקונסין ב-2009 - לא אתה כמובן אבל מי שרצה להפעיל את זה – לכל הארץ. עכשיו רוצים לבטל את זה. אתה סותר את הטענה.

אני לא הגבתי על ויסקונסין.

מדובר בראש ובראשונה בירושלים ובחדרה.

יש עוד כמה. אשקלון, נצרת, חדרה, נתניה.


אני אומר בוודאות מהשיחות שלי עם ראשי האוצר. למה בוודאות זה הייתה צריכה להיכלל בכל הארץ הנוסחה הזאת? כי רצו להרחיב את ויסקונסין לכל הארץ. הצמידו את זה לוויסקונסין. עכשיו את ויסקונסין מבטלים על ידי כך שמצמידים את זה למרכזי הכשרה. אתה יודע מצוין שאני מאוד בעד הנוסחה הזאת אלא שאני חושש שברגע שזה כן יעלה לוועדה ואנחנו כן נבטל את תוכנית ויסקונסין, גם מס הכנסה שלילי יבוטל. אני רוצה כאן התחייבות.

מה שאמרת כרגע זאת הנחה.

חבר הכנסת מיסז'ניקוב, אתה מתייחס להצעות החוק הפרטיות שמונחות בוועדה.

נכון.

גם בוועדה דיברנו על כך שיש לוועדה שתי אופציות בקידום ההצעות האלה כאשר אחת האופציות היא באמת ביטול של ויסקונסין והאופציה האחרת, והדבר יהיה תלוי במציעים ובוועדה, היא להעביר את תוכנית ויסקונסין לידי שירות התעסוקה. במצב כזה תוכנית ויסקונסין למעשה לא מתבטלת אלא האזורים ימשיכו לחול והתוכנית תמשיך לחול אלא שהיא תהיה עכשיו תחת שירות התעסוקה.

אנחנו לא יכולים לבנות עליה כאן תלי תלים.

לא בונים עליה אלא להפך. כרגע תוכנית ויסקונסין שרירה וקיימת ולכן מס הכנסה שלילי יכול להסתמך עליה.

בכל מקרה, מ-2009 זה לא רלוונטי.

אני הבעתי חשש.

אתה העלית הערת אזהרה וחשש. רשמנו אותה לפנינו.

אני חושב שאין ספק שהניסיון לצמצם את מספר הזכאים ואת סכום הזכאות עמד לאורך כל הצעת החוק הממשלתית כחוט השני. זאת אומרת, גם מבחינת הגיל, גם מבחינת הילדים, ואני ארענן קצת את זיכרון האנשים ואומר שבהצעת החוק המקורית, בהצעה שלי, היה כתוב 21 וזה נקבע לגיל 23. בהצעה שלי היה מדובר בזוגות נשואים ללא ילדים ובהצעה הסופית מדובר בזוגות נשואים עם ילדים. בעניין של רכוש נוסף, נקבע בהצעה הממשלתית 50 אחוזים מנכס נוסף לעומת מצב שאני קבעתי ש-50 אחוזים מנכס נוסף שכמו שאמרתי באופקים דירה שווה 30 אלף דולר ויש לך 50 אחוזים מנכס, כך שמדובר ב-15 אלף דולר. בכל מקרה, נקבעו מגבלות רבות שהוציאו חלק מסוים, לא מבוטל, מזכאי החוק.


גם התחולה של החוק הייתה הדרגתית כך שהיא קודם כל תתחיל בוויסקונסין. את נתניה לא זכרתי.

לא יכולת לזכור כי בתהליך האישור נתניה נכנסה שלושה ימים אחר כך.

נתניה היא בכל מקרה עיר גדולה שהייתי אומר שאם היא נכנסה, כולל ירושלים, היה לזה יותר משמעות. אבל גם לזה הסכמנו, שזה יתחיל רק בוויסקונסין ושזה יהיה בשלבים הדרגתיים למרות שאני חושב שהיה זה חבר הכנסת אורון או מישהו אחר שאמר שבחוק ההסדרים של 2009 הם יכניסו שזה נדחה לעוד שנה. אמרתי לא, זה לא יהיה. אני מאוד מקווה שזה באמת לא יהיה. אני לא זוכר שהיית אתה, אבל מישהו אמר את זה.


בכל מקרה, השאלה שלי היא כמה אנשים אתה מוציא לפי בדיקתך מהזכאות כתוצאה מהתיקון שאנחנו הולכים לעשות ומה הסכום השנתי שלדעתך אתם חוסכים בעצם העניין הזה.


הייתי רוצה לקבל את שתי התשובות האלה לפני שאני אתייחס לנושא, בהנחה שזאת הייתה כוונת המחוקק ואכן טעינו ומדובר בטעות טכנית. כמה אנשים יוצאים מהזכאות למענק מס הכנסה שלילית.

ובאיזו עלות.

נכון, ומה העלות הכוללת.

בתחולה מלאה, מס הכנסה שלילי ישולם לכ-400 אלף הורים שזה כ-220-250 משקי בית. הטעות הזאת פחות או יותר הכפילה את האוכלוסייה. הנזק הוא של כחצי מיליארד שקלים, בין 400 ל-500 מיליון שקלים.

בשנה מלאה?

כן, בוודאי. בוועדה התחלנו בכמיליארד שקלים. אין לי תלונות, אבל בעקבות הרחבות, גם של עצמאים וגם של בני 55 ומעלה, הגענו לכמיליארד ו-400 פחות או יותר. כלומר, הטעות כאן היא לא סבירה, אבל אין לזה גם שום רציונאל.

ב-2009 יהיה ביצוע מלא?

זה מלא.

זה באוקטובר 2008?

15 באוקטובר 2008.

האם ללא התיקון, במקום 400 אלף זכאים, יהיו 800 אלף זכאים?

כן. בקירוב.

שליש מהעובדים?

יש הרבה מאוד משקי בית שאחד מבני הזוג מרוויח 20, 30 ו-40 אלף שקלים ובן הזוג השני מרוויח בסביבות שכר מינימום כי הוא עובד חצי משרה מבחירתו שלו.

זה אחד העיוותים בכל ההשוואות שעושים.

כשעושים השוואות, אומרים משק בית שמרוויח 30 וזה יכול להיות 25 ו-5.

כשעושים השוואות שכירים בלי הבחנה של משקי בית, זאת הטעות מהכיוון השני.

אתה אומר שללא התיקון הזה, במקום 400 אלף או 225 אלף זה יהיה 500 אלף בתי אב, או במקום 400 אלף זה יהיה 800 אלף עובדים.

סדר גודל. זה פחות או יותר מכפיל את המספר.

אני לא מאמין שזה קופץ מ-400 ל-800, כי אצל המשפחות החד-הוריות זה לא יכול לקפוץ יותר.

זה בסך הכל שני עשירונים.

אני יודע, אבל אתה אומר שזה מכפיל את מספר האנשים.

מעלה בחצי מיליארד.

אם זה מכפיל את מספר האנשים, איך זה מעלה בחצי מיליארד? כאן יש תרתי וסתרי. אם זה מיליארד ו-400, מה שאתה אומר, שזה מה שאתה אומר, וזה מגדיל פי שניים, זה צריך להיות 2,800 אלא אם יש כאן איזושהי תקלה שאני לא מבין אותה. איך זה מגדיל רק בחצי מיליארד וזה מגדיל פי שניים את מספר האנשים.

אני מודה שזה מקורב, זה בין 400 ל-500 מיליון ולא אנשים אבל ניקח לצורך העניין משק בית שאתה שואל לגביו. אחד שמרוויח 20 אלף שקלים והשני 4,000 שקלים והוא זכאי לכל מס הכנסה שלילי. במקרה הזה, זה שמרוויח 20 אלף שקלים לא זכאי בכלל למס הכנסה שלילי ועל זה אין ויכוח. כאשר מדובר במשקי בית ששניהם משתכרים 4,000 שקלים, שניהם מקבלים מס הכנסה שלילי. לכן ברור לחלוטין שהטעות הזאת היא לא ליניארית והיא לא יכולה להיות ליניארית.

גם אם היא לא ליניארית, ואני מסכים אתך שזה בשוליים היותר גדולים שם, עדיין בין 400 למיליארד ו-400, זה נראה לי הפרש פנטסטי.

מיד אני אברר. 400 מיליון שקלים זה ודאי. יכול להיות שאני מפספס במספר התושבים. אני מיד אתן לך תשובה.

תן לנו את החישוב המדויק. כי הנקודה הזאת גם לי לא בהירה.

400 מיליון זה בסדר, את זה בדקתם, אבל מבחינת העניין של מספר הזכאים העודף, את זה הייתי רוצה לדעת.

קודם כל, ברכת הדרך ליושב-ראש וברכות למסיים. זאת העברת מקל מאוד מכובדת וראויה.


יש לי שתי הערות מקדימות ואני מבקשת לרגע לא להגיב על ההערות שלי. אני רוצה להזכיר משהו שלדעתי הלך לאיבוד וזה נשמתו של החוק הזה. החוק הזה אמר שבמדינת ישראל יש כך וכך אנשים עובדים – דרך אגב, הרוב עובדים במשרה מלאה. לפני מספר שנים היה דיווח של הביטוח הלאומי שהממוצע הוא 84 אחוזי משרה של כלל העובדים, אבל זה שווה בדיקה מהביטוח הלאומי – ועובדים עם שכר דלות שגם יש בו הפרה של הזכויות המהותיות. באו ואמרו שאין אכיפה ויש בעיה ולכן בואו ניצור מנגנון שהמדינה יוצרת והיא אומרת שאדם עובד יוצא עם איזשהו אשכול מינימלי של עבודה ואנחנו משלימים לו את הדלתא. המשמעות של הדברים האלה היא של אלה שלא נמצאים בחוק הזה אלא בדיוק ההפך. ראשית, אלה לא מבחני נזקקות אלא אלה מבחני עבודה. אדם לא עובד לא מקבל את זה. אדם שעובד פחות ממשרה מלאה, שיעבור את ההתאמות. אבל מבחני הנזקקות של נכסים לא יכולים להיות כאן.


שנית, מה עניינה של הכנסה של בן או בת הזוג? חזקה עליכם שאני לא באה מהעולם שהוא לא בעד תיקון עיוותים או בעד צמצום פערים. כאשר יש רפורמה בזכויות של מס, גם מתייחסים למהות של הרפורמה הזאת ואני חושבת שכאן הלך לאיבוד העניין של הזכות של העובד והכנסה של מבחני נזקקות כפי שהיא בניגוד לדירוג, אכן צריך להיות דירוג לאותו עובד אבל לא יכול להיות שהכנסה של בן או בת הזוג תיכנס לחוק הזה לעומת הכנסות נוספות שכן נכנסות.


לגבי הגיל. אני מצטערת, אני אמנם בת 55 וזה חל עלי בעליל, אבל אני חובת שזה מביש שבמדינת ישראל משפחה ללא ילדים ואדם שהוא פחות מגיל 55 – ואני מסכימה עם נקודת הזינוק בה התחיל חבר הכנסת שלום – לא יכול להיות שאדם שהוא פחות מהגיל הזה, דילגו עליו. אני אומרת שאני לא יודעת מהיכן נולד המנגנון הזה.


תוכנית ויסקונסין היא תוכנית שאפשר להסכים אתה או לא להסכים אתה, אבל זה לא רלוונטי לשולחן הזה. היא איננה בחקיקה של המס. אז אין זיקה בין השניים. היא צריכה לעבור התאמה ביישום שלה. יש כאן תיקונים של מס הכנסה. תוכנית ויסקונסין היא תוכנית נקודתית שמתייחסת לאנשים שבתוכה כן או לא. לכן הפעלה שלה בזיקה, הפעלה של התיקון הזה בזיקה, יש זיקה שנלווית לאדם שנמצא בתוך התוכנית אבל היא איננה זיקה שנלווית לתוכנית.


התיקון הזה לא יכול לעמוד בפני עצמו כי עיוותים במערך השכר של מדינת ישראל, אני חושבת שהוועדה הזאת שמעה לא אחת דברים שנאמרו ויש כאן זיכרון היסטורי אדיר וראש גדול, נאמרו דברים שהרפורמה של מס הכנסה שלילי לא יכולה לעמוד בפני עצמה אם אין בה תיקונים רוחביים.


לכן אני מציעה שהדבר הזה גם אולי ילך לכיוון של הוראת שעה ואז לעשות חשיבה שהיא חשיבה רוחבית ולעשות זאת בנחת בזמן שהיושב-ראש יחליט עליו בכל העניין הזה של מנגנונים לתיקונים בשל עיוותי שכר.

אני מודה לאתי שהיא גם יסודית וגם לוחמת. יש לי הערה אחת ואני אעביר אותה לבועז סופר. קודם כל, את יודעת טוב מהניסיון הפרקטי העשיר שלך שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר. חבר הכנסת שלום פתח, היו כאן מאבקים לכל אורך הדרך, הוויכוח לגבי מבחן הנכסים, לגבי התא המשפחתי, הגיל, היו כאן דיונים חדשות לבקרים ובסופו של דבר הייתה הכרעה שכמו כל פשרה היא לא כוללת את הכל והיא גם פוגעת ויש לה כמובן את השיקולים התקציביים. אני חושב שהמטרה היום היא להוציא את התינוק הזה גם אם הוא לא מושלם לדרך, אבל ההערות שלך הן נבונות ואולי בהמשך הדרך נמשיך להתייחס אליהן.

אני חושב שהיו כאן מאות הערות מהותיות יותר ופחות שנשמעו במהלך הדיונים על מס הכנסה שלילי שנוגעות לתחולה, נוגעות לזכאות, נוגעות לדירה שנייה וכולי. באמת, מאות הערות ולדעתי אני לא מפספס את המספר והן באו מצד כל חברי הכנסת. אני חושב שהיושב-ראש תיאר את זה נכון. אנחנו עשינו כל שביכולתנו בתיאום כמובן עם חבר הכנסת סילבן שלום להביא את זה לידי גמר. זה מאוד נחמד לשבת ולומר תקשיבי, יכול להיות יותר טוב. אני מזמין את כולכם לראות את מספר הישיבות, הדיונים, הניירות והסימולציות שעשינו מאז חקיקת החוק ואני לא מדבר על לפני.

אתי, אם הייתה בפניך השאלה היום האם לאשר את החוק הזה היום במגבלותיו או לדחות ולהמשיך את הדיונים, אני בטוח שהיית מצביעה לאשר את החוק.

כהוראת שעה. דרך אגב, אני מאוד מעריכה את האווירה ואת העומק של נציגי האוצר כאן וזה לא דבר שכיח. אני רק אומרת שהפג הזה חייב לדעתי תהליכי אינקובציה בריאים ושפויים כדי שהוא יהיה תיקון הגון וראוי ולא מעין פלסטר.

כל הנושא הזה יוצא לדרך ותהיה כאן מערכת של בקרה ודיונים ואולי אכיפה ושינויים. אני זוכר בזמני, ותרשי לי הערה, עת הייתי סטודנט בסטנפורד. אחד המנחים שלי בדוקטורט פרופסור מרדכי קורץ, הוא היה הראשון שעשה את כל העבודות האמפיריות על תגובות אנשים לגבי מס הכנסה שלילי. אני אומר עוד פעם שבדברים האלה יש תלי תלים של הלכות ושינויים. אני חושב שגם חבר הכנסת שלום שיושב כאן, גם הממשלה, גם חברי הכנסת שהשתתפו, עשו כאן עבודה ברוכה ולכן במקרה הזה אני חושב שכולנו נברך על המוגמר. כמו שאמרתי, אנחנו עוד נדון בנושא הזה, נבקר אותו, נמשיך לתקן אותו, אבל היום הגיע הזמן שהוא יצא לדרך.

האם אדוני יקבע יעד לדיון חוזר או בחינה?

נקבע בדרך הנכונה. אל תדאגי.

אני מציע להוסיף משהו קטן למה שאמרה אתי פרץ. באותו 15 באוקטובר, אז זה נכנס לתוקף, אנחנו פשוט נקיים כאן ישיבה כדי לדעת איך זה מתבצע. אתמול במקרה ישבתי עם מנכ"ל בנק שתיאר בפני וסיכמנו את העניין של חקיקת הרפורמה במס שהייתה בחודש יולי 2002 אבל בספטמבר הגיעו אלי כל ראשי הבנקים ואמרו לי שזה לא ניתן ליישום. זה היה צריך להיות ב-1 בינואר, אבל ביקשו לדחות ל-1 ביולי. אז אמרתי לשניים מתוך שלושת ראשי הבנקים שהם שייכים למדינה, שיגישו מכתב התפטרות. סיפר לי אתמול מנכ"ל הבנק שברשות המס לא ידעו איך לתפעל את זה בתקופה הראשונה. זאת אומרת, להם הייתה מגבלה מה כן מותר ומה לא מותר והם עשו את זה תוך כדי תנועה, אבל העובדה שזה נכנס לתוקף הביא את זה למימוש ולפעולה.


אני מאמין שגם כאן יהיו תקלות תוך כדי תנועה.


לפני שאנחנו מקבלים את התשובה לגבי מספר האנשים שיצאו מהתחולה של החוק, כדי לעקוב אחרי היישום, מאחר שהיישום הוא הדרגתי, יש כאן המון זמן בין החוק שעבר לבין היישום. באמת, נתנו הרבה זמן. זה היה צריך להיות ביוני. לפי הצעת הממשלה זה היה צריך להיות ביוני ואנחנו דחינו את זה לאוקטובר. אנחנו נתנו זמן רב ליישום. אני מבקש מיד אחרי החגים לקיים דיון בנושא.

אני מבטיח לך שיהיה דיון בנושא מיד אחרי החגים.

העניין של תחולה ב-15 באוקטובר, זה אומר שזה ייכנס להם רק במשכורת 1ך בנובמבר.

לא. 15 באוקטובר זאת הפקדה לבנק.

בתשובה לשאלתך, אני מתנצל על הטעות, זה לא 400 אלא 420 אלף שיתווספו שזה כ-400 מיליון שקלים. שוב אני אומר שההסבר הוא בגלל הפערים האלה.

לא נראה לי שיש לך תשובה על זה עכשיו. אני רוצה לדעת איך זה מקפיץ את זה ביותר מפי שניים.

השולי כל כך נמוך.

כאשר מה שיש לנו היום עולה מיליארד ו-400 אבל אם נעשה את התוספת, זה יעלה רק עוד 400. נכון שזה השולי ואני מסכים אתך שזה לא אחד לאחד, זה בטוח לא אחד לאחד.

אבל לדעתך השיפוע גדול מדיי.


תן לנו דף פירוט.

אז נוכל לקבל החלטה יותר נכונה.

אני מדבר על דעתו של ארגון מוסאווא. אנחנו מברכים על החוק ואנחנו באמת חושבים שנפלו עיוותים שצריך לתקן אותם. לדעתנו קיימים עוד שני עיוותים שהמחוקק לא התכוון אליהם והם נפלו בחוק הקיים.


הנקודה הראשונה שהיא כללית אבל היא פוגעת בעיקר בציבור הנשים ובעיקר בנשים הערביות, שקבעו שם סף הכנסה של 1,725 שקלים. הכוונה של האוצר ושל המחוקק הייתה בעצם לעודד עבודה. כלומר, מי שעובד , יקבל. הוא הניח שמי שיקבל את הסכום הזה או פחות מזה, הוא לא עובד. אבל זה לא נכון. יש כאלה שעובדים, עובדים אפילו במשרה מלאה, והם מפירים את החוק, המעסיק מפר חוק שכר מינימום ולא נותן להם אפילו את הסכום הזה. זה שכיח מאוד בציבור הערבי, בעיקר בקרב הנשים שלא יוצאות מהישובים הערביים ואפשרויות העבודה הן אך ורק בתוך הישוב והן עובדות במשרות מלאות ומקבלות 1,500 שקלים ואפילו סכום פחות מזה.


יצא שלא רק שנפגעו מהמעסיק, לא רק שנפגעו בגלל אי יישום חוק שכר מינימום אלא גם נפגעו בגלל שכתוב בחוק פחות מ-1,725 והן עובדות.

ההפך, כאן יש תיקון של המדינה לטובת האנשים האלה שאתה מדבר עליהם. בהצעה שלי אני דיברתי על מקבלי שכר מינימום ואמרתי שדווקא כאן הולכים למצב שבו כאילו פועלים לא ליישם את חוק שכר מינימום. המדינה הלכה ל-1,725 שקלים ופה יש דווקא הטבה. אתה תמיד תמצא אחד שקיבל 724 אבל יש איזשהו קו מסוים.

אני יודע מה קורה במגזר.

אתה תמיד תמצא מישהו שקיבל 1,725 שקלים. דווקא כאן הם הלכו לפעולה יותר חיובית.

הבעיה היא לא מישהו. אולי אפשר להציע כדי לא לפגוע באלה שעובדים משרה מלאה, לקבוע לגבי מי שמקבל פחות מ-1,725 שקלים.

אני רוצה להתקדם כי אני רוצה לסיים את החוק ולהביא אותו.

חבר הכנסת סילבן שלום, קיבלתי תיקון טעות שהטעו אותי והאינטואיציה שלך עבדה. 420 זה מיליון. ה-170 אלף זה אנשים.

עכשיו זה מסתדר.

170 אלף אנשים נוספים, עלות של 420 מיליון.

אנחנו משאירים 250 אלף בתי אב.

כן.

אם לא, במקום 400 אלף, היה 570 אלף אנשים.

כן.

תיקון סעיף 7.

סעיף 7 מתייחס לתנאים לקבלת המענק. התיקון כאן הוא בסעיף קטן (א)(3) שקובע:

לעניין עובד החייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה, העובד צריך להגיש עד 31 במאי בשנת המס העוקבת דוח עצמאי מכוון לפי הוראות הפקודה כפי שיורה המנהל. מבקשים להוסיף כאן את הדרישה ש"לעניין עובד החייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה", את הגשת הדוח על ידי בן הזוג במידה שבן הזוג אכן חייב בהגשה.

רק אם.

רק אם. כלומר, הם לא מרחיבים כאן את חובת הדיווח אלא רק מי שממילא חייב. אנחנו מדברים על סעיף 3 שמתקן את סעיף 7.


תיקון סעיף קטן (ב): "במקום שלא הגיש דוח עצמאי מכוון יבוא שהוא או בן זוגו לפי העניין לא הגיש דוח עצמאי מכוון, ואחרי את גובה הכנסתו, יבוא והכנסת בן זוגו.


כאמור, זה אותו עניין, אם בן הזוג חייב בהגשת דוח מכוון שזה תנאי שיהיה צריך להיות קיים.


לגבי חובת הדיווח, קיימנו את הדיון בחוק העיקרי.

לא הטלנו מגביית חוק מס הכנסה שלילי חובות דיווח חדשות אלא שינינו את אופן הדיווח ואמרנו שהאופן יהיה מכוון אבל אין דיווח נוסף במהות אלא רק אופן אחר ואנחנו אומרים שאם התובע הוא כזה שחייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, או בן זוגו של התובע, אז כדי שיהיה לנו את כל המידע כדי ליישם כהלכה את סעיפים 4, 5 ו-3 לחוק שעניינם הוא גובה המענק והפחתתו בעקבות הכנסות נוספות והכנסות בן הזוג, אנחנו לכן צריכים את המידע.

יש הבדלים במועדי הדיווח שמחייב מס הכנסה שלעתים קרובות הוא גם משנה אותם ברגע האחרון ונותן תקופה ארוכה יותר. את זה מכיר כל אחד שמגיש דוח. כאן המועדים להגשה לצורך התביעה כי אחרת אתם מחייבים אותו להגיש ויש לו חובת דיווח, לפי מה שאת אמרת, בתאריך מסוים שבינתיים נדחה ועכשיו לצורך מס הכנסה שלילי יש לו את התאריכים של מס הכנסה שלילי. אני אומרת שממילא החוק הזה הוא בשביל דוקטורנטים ואפילו לא בעלי מ.א., כך שנוסף כאן עוד סיבוך.

אכן החוק מורכב ואנשים מהישוב, ברור שלא נכנסים לדברים האלה. הבעיה שלנו כרגע היא האם נוסיף עוד תיקונים. את מציעה משהו פרקטי לגבי התיקונים? ברור שהוא מורכב.

שאפשר יהיה לעשות תיאום בין שתי המערכות האלה.

זה לא בחוק אלא זה בצורת העבודה.

זה מקובל.

אנחנו יודעים ומודעים להארכות הכלליות שניתנות ואיך הן משפיעות.

כמו שנאמר קודם, יתחילו כאן כל מיני תהליכים, ילמדו את הדברים ואת ההערות שלך עוד תמשיכו להעיר ובצדק.

תיקון סעיף 8. סעיף 8 מדבר על עדכון כל הסכומים שבנוסחה. לפי הסעיף הסכומים יתעדכנו ב-1 ביוני של כל שנה לפי שיעור עליית המדד וכאן מבוקש להוסיף תיקון שהסכומים המעודכנים כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.

החיים בארץ מתנהלים לפי השכר. רמת החיים נקבעת לפי השכר. השכר הממוצע, בכל הנגזרות של שכר, עולה בהרבה על המדד בסדרה רב שנתית. ברגע שאתם עושים את כל הסכומים צמודים למדד, יש כאן שחיקה מובנית של רמות ההכנסה האלה.

הנושא הזה עלה.

עכשיו הכניסו את ההצמדה. תכתבו לשכר הממוצע.

לא עשינו כלום. שינינו עכשיו מ-29.50 שקלים. המהות של ההצמדה נדונה במשך 12 או 14 דיונים. אמרת את עמדתך וחברי הכנסת אמרו את דעתם.

אנחנו עוד נדון בהצמדות.

סעיף 5 מתקן את סעיף 9. סעיף 9 לחוק העיקרי קובע שכאשר עובד מגיש למנהל תביעה לקבלת מענק, המנהל קובע עד תום 90 ימים ממועד הגשת התביעה או עד יום 1 באוגוסט של שנת המס העוקבת את הזכאות של העובד למענק ואת סכום המענק לפי המידע שמסר לו המעביד. מבוקש כאן להקדים את המועד הזה מה-1 באוגוסט ל-15 ביולי.

זה לטובת הנישום.

תיקון סעיף 12, סעיף 6.


בסעיף 12 לחוק העיקרי, ברישא, במקום "המענק לפי פרק זה ישולם לעובד" יבוא "נקבעו זכאותו של העובד למענק בסכום המענק לפי סעיף 9 ישולם המענק לעובד".

כאן אני לא מסכים.

אני רוצה שהם יסבירו את זה.

מועד הגשת התביעה ומועד הזכאות, יכול להיות פער בלתי נסבל שיש עניין של תמריץ, של שיהוי, בעניין של הגדרת הזכאות.

אתה מדבר על הסעיף הקודם, על ההקדמה ל-15 ביולי?

לא. ברגע שאנחנו עושים את ההבחנה בין מועד הגשת התביעה לבין מועד אישור הזכאות, יש כאן תמריץ שלילי.

לא לזה הכוונה.

כתוב מועד זכאות.

כאשר קוראים את החוק, אין ספק שהמבנה שלו הוא כזה שיש את התנאים הבסיסיים לזכאות שזה קובע חוק 3, 4 ו-5 איך מגיעים לגובה המענק, ואז החוק בנוי כמו תרשים זרימה של מה צריך לעשות, מה תהליכי העבודה. אתה צריך להגיש תביעה, אני, המנהל, צריך לקחת את הנתונים, לבדוק שהגשת את מה שכתוב בסעיף 7, לערבב את הכל, לוודא שכל מה שכתוב בסעיף 7, יש לי, ועכשיו אני צריך לקבוע את הזכאות שלך ואז מגיע סעיף 9 שקובעים את הזכאות ואז באים לסעיף 12. סעיף 12 מנותק פתאום מהתהליך. אם אדם הגיש תביעה, הגיש את הטופס הפשוט בבנק הדואר, שתי רובריקות, אני קיים, זה שמי וכאן אני עובד, ועכשיו הוא לא הגיש את הדוח שהוא חייב בהגשתו מהטעם שלא בא לו. לכאורה, לפי סעיף 7, הוא חייב להגיש אותו. לפי סעיף 9 המנהל לא יכול לקבוע לו זכאות כי עוד לא הוגשו כל המסמכים וכל התנאים שקבועים בסעיף 9, ואז בא סעיף 12 ולכאורה מתנתק מהתנאים, מתרשים הזרימה של החוק ואומר הגשת תביעה, תקבל, הגשת תביעה עד יום, תקבל.


אני חשבתי שגם ללא התיקון לסעיף הזה זה ברור למרות שכתוב לכאורה הוגשה תביעה עד יום, אבל אמרנו שאנחנו באים עם תיקונים שהם תיקונים טכניים ואנחנו שמים הכל על השולחן. אנחנו לא מוסיפים כאן שום דבר שלא היה.

האם מועד הזכאות שלו לא השתנה?

לא השתנה.

אז אפשר לומר נקבעה זכותו של העובד למענק לפי סעיף 9.

אם הוא הגיש דוח, התמלאו התנאים.

גם בקשר לזה אני רוצה שתצא מכאן החלטה שאנחנו תובעים מהאוצר לשאת במסע פרסום בחודשיים הקרובים כדי שאנשים יגישו בקשות כי אף אחד לא יודע שהוא צריך להגיש בקשה.

נכון. הכל מוכן. אתה צודק. זה יהיה ברדיו ובעיתונות.

כדי שאנשים יבינו כי הם לא מבינים כלום כי לא נותנים להם את המסרים.

תיקון סעיף 26, שזה הסעיף שמתייחס לויסקונסין.

בסעיף קטן (ג) במקום הסיפא החל במלים "שהוא תושב אזור שילוב" יבוא "שכתובת מגוריו לפי מרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין".

ברשותכם, אנחנו במקום להחמיר, רוצים להקל. בואו נעצור ונתקן כבר את הנוסח כך שהוא יהיה מקל.


התלבטנו. אי אפשר היה להשאיר את זה באמצע, חצי ויסקונסין וחצי לא. לכן אמרנו שהכל לא, אבל עכשיו בואו נגיד הכל כן.

סעיף 26(ג).


"על אף הוראות פרק (ב) ובכפוף לסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בשנות המס 2008 ו-2009 ישולם מענק בעד חודשי עבודה בפועל בשנות המס 2007 ו-2008 רק לעובד שכתובת מגוריו לפי מרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין התשכ"א-1965, בישוב שאזור בו נקבע לפי סעיף 59(א) לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004 לעניין שילוב מקבלי גמלאות בעבודה".


את הנוסח הזה עשינו בתקנות של העברת מידע של ביטוח לאומי. זה אומר שאם רחוב אחד נקבע בישוב מסוים כוויסקונסין, כל היישוב הוא בפנים. זה אומר שאם ירושלים נקבעה חצי ב-2005 וחצי בחודש האחרון של 2007, כל ירושלים בפנים לרבות נתניה כל השנה.

כמה נכנסים בחלק הראשון?

אני אתן דוגמה.

אני הבנתי אבל אני שואל כמה בסך הכל בירושלים, בחדרה, בנתניה, בנצרת עילית.

כמה מהווה ההרחבה הזאת.

עם ההרחבה הזאת עכשיו אנחנו מדברים על 70 אלף אנשים, סדר גודל.

מתי תתנתק הזיקה בין שני הדברים?

ב-2009.

אז תהיה זכות מהותית.

בגין 2009.

ב-2010 בגין 2009. אנחנו מדברים בעצם על דלתא של ארבעה חודשים.

נכון.

מתי יהיה השיק הראשון לאנשים בבית?

ב-15 באוקטובר. בזמן החגים.

מתי אתם יוצאים בהודעה לציבור שאכן האנשים זכאים להגיש תביעה? אני רוצה שיהיה לנו ברור כאן שאתם יוצאים במשא פרסום כדי להודיע לאנשים שגם ככה לא עוקבים ואין להם מושג.

אנחנו מתחייבים. אנחנו בהליכים ממש אחרונים ואנחנו מתחייבים, אני מתחייב כאן לוועדה, לצאת במסע פרסום. אין לנו שום כוונה להשאיר את זה כאות מתה. אין לנו שום כוונה שאנשים לא ידעו על כך.

אני בטוח, אבל מאחר שזה ב-15 באוקטובר, מה המועד האחרון להגשת הבקשה או אישור הזכאות שיקבלו? זה כבר בטח יהיה חודש קודם.

לא. קודם כל, זה אחד מהתיקונים.

אנחנו נמצאים בסוף יולי ואנשים עוד לא יודעים.

מאריכים את התקופה, עד 31 בדצמבר.

בסדר, אבל כדי שאנשים יקבלו ב-15 באוקטובר, הם צריכים להגיש לפחות חודש לפני כן, אם לא יותר. הם צריכים להגיש עד סוף אוגוסט אבל אין כלום ואנשים לא יודעים. מתי יהיה הפרסום? אני רוצה לדעת מתי יוצא הפרסום הזה.

אני מחזק את הנקודה הזאת. אני חושב שגם הוועדה פונה לשר האוצר לפתוח עכשיו במסע הסברה ברור כדי שחס וחלילה אנשים יגיעו לחגים ובחגים ממילא יש כל כך הרבה דברים כך שהם לא ישימו לב לזה. תעדכן את הוועדה בנושא הזה.

אני אעדכן.

סעיף קטן (ד) הוא הסעיף שמדבר על התאריכים.
סעיף קטן (ד) מדבר על מענק המשולם לעובד בעד חודשי עבודה בפועל בשנת המס 2007, מועד ההגשה הראשון היום הוא 30 בספטמבר והתיקון שמבקשים כאן לעשות הוא, לאפשר את מועד ההגשה הראשון ל-31 בדצמבר.

כאן יצא המרצע. חבל שלא אמרתם, כי כאן כתוב במפורש שמי שיוכל לקבל ב-15 באוקטובר, זה רק מי שיגיש ב-15 באוגוסט וזה עוד שבועיים והאנשים לא יודעים שהם צריכים להגיש. זה לא ייאמן.

נאריך את זה בעוד שבועיים, עד 31 באוגוסט.

אני מבקש שתצאו עכשיו במסע של חודש ימים, ברדיו ובטלוויזיה, כדי שאנשים ידעו שעד 31 באוגוסט צריך להגיש. כמובן שזה לתושבי ירושלים, חדרה, נתניה וכולי וכולי. עד היום אין אפילו אחד שהגיש.

איפה הוא מקבל את הטפסים?

גם באינטרנט?

ודאי.

עשיתם עבודה כל כך פורייה, יצאתם לדרך וב-15 באוקטובר אפילו אחד לא מקבל. קח את זה לתשומת לבך.

אני לא מאמין שאפילו אחד הגיש. 18 יום לפני הזכאות ואנשים לא יודעים.

נמשיך עד ה-31 באוגוסט.

תוספות שלא מופיעות בכחול, בסעיף (2)(1)(ג) ו-(2)(2)(ג) לחוק, יש את הסעיפים שאומרים שאם המענק יוצא לנו 20 שקלים, אנחנו לא משלמים אותו. אנחנו רוצים להקטין את זה ל-19 וחצי שקלים, כך שאם יוצא לנו בחישוב 19,51 – כן נשלם.

זה נקרא עיגול סמדר.

בסעיף (5(ג), אותו הדבר.


ברשות היושב-ראש והיועצות המשפטיות אנחנו מבקשים שתסמיכו אותנו לנסח ביחד. אנחנו הוספנו את 131(ב)(2) לפקודת מס הכנסה שקובע חובת דיווח מכוון לכל מי שיש לו הכנסה מ-2(1) ומ-2(8) לפקודה. אנחנו מבקשים לנסח סעיף הסמכה לשר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ליתן פטור מדיווח מכוון, ולא מדיווח בכלל, לסוגי נישומים שלא הגישו תביעה למס הכנסה שלילי, שייקבעו בתקנות, לרבות בשל היקף הכנסתם, מצב בריאותי או מצב כלכלי או סיבה אחרת שתפורט בתקנות.

אם הם צריכים להגיש את הדיווח הזה, רק העלות של רואה החשבון תעלה להם יותר ממה שהם זכאים. על זה היה הוויכוח שלי במשך ישיבה שלמה, רק על הסעיף הזה.

אם כך, זה מקובל.

סעיף 7(2)(ב), במקום פסקה (2), בסעיף 12, פסקה (1) תימחק. בפסקה (2) במקום יום 30 ביוני יבוא – זה היה עד יום 15 באוגוסט ואנחנו משנים את זה ל-31 באוגוסט.

כן. אני רק רוצה לדעת האם יש היום בבתי הדואר טפסים שאפשר להגיש.

הטופס ממוחשב.

אמרנו שאפשר יהיה להגיש את הטופס דרך האינטרנט או למי שאין מחשב, הוא יוכל לגשת לבית הדואר ולהגיש בבית הדואר.

אפשר להוריד מהאינטרנט ולמסור בבית הדואר. ההגשה היא בסניפי הדואר. יכול להיות שנאפשר גם להגיש אצלנו כדי להקל על מי שלא רוצה להגיע לדואר. הטפסים בדואר ממוחשבים.

אם אני ניגש לבית הדואר, יוצא לי טופס?

תהליך הקליטה הוא כדלקמן: אני ניגש לסניף הדואר עם תעודת הזהות שלי ושל בת זוגתי. אני אומר שזאת תעודת הזהות שלי. אומרים לי שאתן שיק, מעבירים אותו עם בר-קוד ואז קורים שלושה דברים: האחד, אני יודע שתעודת הזהות שלי ושל בת זוגתי תקפים, אני יודע שמספר חשבון הבנק קיים ותקף, ובזה פחות או יותר מסתכמת ההגשה. אן יותר פשוט מזה. אני התחייבתי לפניך זה יהיה פשוט. הדבר היחידי שהוא צריך לומר באופן ערכי זה את מספר המעבידים. הוא לא צריך להגיש טפסים, הוא לא צריך להגיש 106, כלום. בסיטואציה הזאת אנחנו מקבלים את הכל ממוחשב מהדואר וזה חוסך.

אם כן, הארכנו את זה עד 31 באוגוסט.

כן.

אני מבקש בכל לשון של בקשה לצאת מכאן ולצאת במסע פרסום שאפשר להגיש כי עד היום אף אחד לא הגיש.

יש לי הצעה. אני חושבת שמכיוון שהשינוי כאן צריך גם קצת עניין של דרכי התנהגות, אני מציעה שיהיו טפסים לדוגמה.

הבקשה שלך מקובלת רטרואקטיבית. כבר הכנו את זה.

יש הוספה של פסקה (3)(א): הוגשה תביעה עד יום 31 בדצמבר בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בתשלום אחד ב-15 באפריל בשנת המס שלאחר שנת המס העוקבת.

רצינו למנוע מצב שבו מישהו השתהה בוודאי לאור העובדה שהתמשכו הליכי התפעול והיישום שלנו. בסיטואציה הזאת אנחנו לא רוצים לומר שמישהו יגיש עד 31 בדצמבר ואז יפרסו לו תשלומים לאוקטובר הבא. לכן אנחנו אומרים ברחל בתך הקטנה, אדם שהגיש עד 31 בדצמבר 2008, בגין 2007.

במקום ספטמבר שהיה.

לא. אלה שני דברים. ראשית, הארכנו את האפשרות לקבל. שנית, אמרנו, כדי למנוע אי הבנה, שאנחנו קובעים בחוק שמי שהגיש עד דצמבר, יקבל בתשלום אחד באפריל ואז אנחנו סוגרים שנה וזה לא נמשך מעבר.

לא השתתפתי בכל הדיון, אבל דבר אחד מאוד הטריד אותי. האם לקבלת מס הכנסה שלילי אתה מחויב להיות בעל חשבון בנק?

כן. אמרנו את זה גם קודם. זה היה בחקיקה הראשית ולא שינינו כלום. אימצנו אחד לאחד מה שעושה הביטוח הלאומי עם קצבאות ילדים.

זה יכול להיות בנק דואר.

אין בעיה.

סעיף 8, גם הוא תיקון לעניין ויסקונסין, לגבי עצמאי. אתם עושים אותו הדבר.

אותו הדבר, בוודאי.

אני לא מקריאה אותו. זה יהיה אותו הדבר גם לגבי עצמאי.

כן.

סעיף 9. תיקון חוק לתיקון פקודת מס הכנסה מספר 147 – אלה מדרגות המס - בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה מספר 147, בסעיף 76, בסעיף קטן (ד), בסעיף 121(ב)(1) לפקודה המובא בו, ברישא, במקום "בסעיף קטן א(1)" יבוא "בסעיף קטן (א)(1) ו-(2)".

אם אתם זוכרים העברנו את שווי השימוש ברכב, את מס הכנסה שלילי, את ירידת שיעורי מס הכנסה ואת ריווח מדרגות המס, ושוב נפלה טעות סופר שאנחנו מתקנים אותה.

יש את ההגדרה בהתחלה. המטרה של הסעיף היא לקבוע שהוספת מדרגת מס שנעשתה בחוק לתיקון גוברת על הסעיף המקורי, על סעיף 121 לפקודה.

אני רוצה לסכם את ההתאמות. ייכנסו עכשיו 70 אלף אנשים. אנחנו מוציאים עכשיו 170 אלף אנשים, לפי התיקון הזה, מהתחולה.

זאת לא אותה ספירה, כי 70 זה כאילו רק עכשיו.

70 עכשיו נכנסים ללא קשר כי הם היו בתוך ה-400 אלף הזכאים מלכתחילה או 250 אלף בתי אב. הם היו שייכים. יש עכשיו 170 אלף עודפים שהבקשה היא להוציא אותם בגלל הטעות.

נכון.

החסכון הוא 420 מיליון שקלים. אנחנו דוחים כרגע את העניין של הבקשה, במקום 15 באוגוסט זה יהיה עד ה-31 באוגוסט. אתם יוצאים במסע פרסום גורף כדי שאנשים יוכלו להגיש את הבקשות. אפשר להגיש את הבקשות כמובן גם דרך בנק הדואר, למי שאין חשבון כי הוא יכול לפתוח חשבון בבנק הדואר.

נכון.

העניין של הפטור מהדוח המכוון יהיה גם נסיבות כלכליות.

זה יהיה בתקנות.

שר האוצר באישור ועדת הכספים אלא שאנחנו צריכים לקבוע את הקריטריונים בחקיקה.

אני חושב שחבר הכנסת שלום אפילו מנע ממני לסכם את הדברים כי הוא חזר על הנקודות ואני אינני רוצה להכביר בדברים.

אני מציעה שכל התיקון של החוק הזה יהיה באישור ועדת הכספים. לא רק החוק אלא כל התיקונים העתידיים.

ברור.

מקובל.


אני רוצה להודות כי אני חושב שזה רגע מאוד משמעותי במדינת ישראל שזכיתי לו. עשו כאן עבודה כל כך הרבה אנשים. ידידי חבר הכנסת סילבן שלום עשה עבודה, בממשלה עשו עבודה נהדרת, ואני חושב שקרדיט אדיר מגיע כמובן לבועז סופר ולמיכל דויטש-הנר. אני חושב שכל כך הרבה אנשים בוועדת הכספים ישבו כאן ימים ולילות ובאמת התינוק הזה הוא אולי לא התינוק המושלם אבל הוא איתות לדרך שיש בה תבונה כי מס הכנסה שלילי בסך הכל הוא רעיון נכון. לאורך הביצוע, כמו שאמרנו כולנו, נעקוב ונתקן.


אני מודה לכולכם ומביא את להצבעה את הצעת החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), כלל התיקונים שהוכנסו בישיבת הוועדה.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד

תודה רבה. אכן, זה יום חגיגי.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40