PAGE
8
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

23.1.2008


הכנסת השבע עשרה




מושב שלישי







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 360

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, ט"ז בשבט התשס"ח (23.1.2008), שעה 09:00

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 31) (הגדלת שיעור הניכוי לצורך חישוב גמלה) התשס"ח-2007 של חה"כ זאב אלקין, חה"כ אביגדור יצחקי, חה"כ סטס מיסז'ניקוב, חה"כ מרינה סולודקין (פ/2099)

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

זאב אלקין

מרינה סולודקין

משה בר סימן-טוב – רפרנט עבודה ורווחה משרד האוצר

יאיר זילברשטיין – רפרנט רווחה אג"ת משרד האוצר

עו"ד שי סומך – ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים

טלי ישי – מינהל גמלאות המוסד לביטוח לאומי

רמסס גרא – המוסד לביטוח לאומי

איריס הרפז – עורכת עיתון "אופקים חדשים"

נועם פליקס – מתמחה

אליעזר שוורץ

כרמית נאור

ישי אוטיליה

שירי לב-רן

וילמה מאור

מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 31) (הגדלת שיעור הניכוי לצורך חישוב גמלה) התשס"ח-2007 של חה"כ זאב אלקין, חה"כ אביגדור יצחקי, חה"כ סטס מיסז'ניקוב, חה"כ מרינה סולודקין (פ/2099)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא היום הוא הצעת חוק הבטחת הכנסה, תיקון מס' 31, הגדלת שיעור הניכוי לצורך חישוב גימלה תשס"ח-2007 של חבר הכנסת זאב אלקין, אביגדור יצחקי, סטס מיסז'ניקוב ומרינה סולודקין.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אכן אלו שתי הצעות חוק שמוזגו להצעת חוק אחת לקראת קריאה ראשונה, ואני רק רוצה להתייחס בקצרה, תוך כדי זה שמצלמים לנו את נוסח הפשרה, איזה תהליך עברנו במשא ומתן של משרד האוצר ומהו ההיגיון של הפשרה שאליו הגענו, ואחר כך כשיונח הנוסח נוכל לוודא שאכן זה מה שגם כתוב.


במקורה, הצעת החוק הזאת טיפלה בשתי קבוצות אוכלוסיה באופן שווה. היום מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה שמקבלים הכנסה נוספת למעשה מתחלקים לשתי קבוצות. אחת שההכנסה הנוספת שלהם היא מעבודה והקבוצה השנייה שההכנסה הנוספת ממקורות אחרים, כמו למשל הפנסיות הקטנות שהם הספיקו לצבור או כל מקור אחר.


בחוק הקיים היום התקרה על ההכנסה המותרת הנוספת היא אותה תקרה לשתי קבוצות אוכלוסיה, זה שלושה עשר אחוז לבודד ושבעה עשר אחוז לזוג, כאשר ההבדל היחיד בין שתי הקבוצות הוא נובע מדרך מסויימת של חישוב לאחר קיזוז היתרה הזאת. אלה שמקבלים הכנסה נוספת מהעבודה מחשבים להם, לאחר קיזוז של אותם שלושה עשר או שבעה עשר אחוז, מחשבים להם לא את כל הסכום אלא מקזזים עוד ארבעים אחוז. אבל התקרה הראשית היא היתה אותה תקרה.


הצעת החוק המקורית שלנו באה לטפל בשתי הקבוצות האלה גם כן כקבוצה אחת. זאת אומרת שבמקורו רצינו להקפיץ את התקרה משלושה עשר אחוז לעשרים אחוז לבודד ומשבעה עשר אחוז לעשרים וחמישה אחוז לזוג. זאת היתה ההצעה המקורית והיא גם כך עברה את הקריאה הראשונה בוועדה וגם במליאה, גם בקריאה טרומית וגם בקריאה ראשונה.


ההחלטה של ועדת השרים היתה לתמוך בחוק בהתנייה של התאום מול משרד האוצר, ואכן התבצע התיאום הזה לקראת קריאה שנייה ושלישית כפי שהבטחנו, ובמסגרת התאום הזה הגענו להבנות הבאות, שתיכף גם תראו אותן משתקפות בנוסח, שכל מה שקשור להכנסות מהעבודה לקבוצת האוכלוסייה הראשונה, שם פחות או יותר הצעת החוק המקורית עומדת בעינה, זאת אומרת שמדובר על העלאת התקרה משלושה עשר אחוז לעשרים אחוז לבודד ומשבעה עשר אחוז לעשרים וארבעה, אמנם לא עשרים וחמישה אלא עשרים וארבעה אחוז לזוג. זאת אומרת שלגבי קבוצת האוכלוסיה הזאת הצעת החוק כמעט ולא השתנתה, להוציא תיקון קטן של התקרה לזוג.


לעומת זאת, משרד האוצר התנגד בכל תוקף להעלאת התקרות לגבי קבוצת האוכלוסיה השניה, היו לנו חילוקי דברים בנקודה הזאת, גם חילוקי דעות וגם חילופי דברים. אבל בסופו של דבר, למרות ההתנגדות בהתחלה העקרונית של משרד האוצר, הצלחנו להגיע לנוסח הפשרה בעניין הזה, כאשר משרד האוצר הסכים להעלאת ההפרש הזה של התקרה של דיס-ריגרד רק לגבי זוגות, משבעה עשר אחוז היום לעשרים וחצי אחוז, זה בערך חצי מההעלאה לגבי אלה שההכנסה שלהם מהעבודה הם מקבלים העלאה משבעה עשר אחוז לעשרים וארבעה אחוז, אז עשרים וחצי אחוז זה בדיוק חצי מההעלאה, זה סדר גודל, פלוס מינוס, זה היה אז משהו כמו מאתיים חמישים שקל, עכשיו זה השתנה ברגע שהשתנתה ההערכה של השכר הממוצע במשק אז זה קצת גדל להערכתי ההפרש הזה.

כאשר ההיגיון לפשרה דווקא בתחום הזה, דווקא בסעיף הזה, היה מאוד מאוד פשוט, ההפרש הקיים היום בין בודד לזוג נראה לנו בלתי הגיוני לחלוטין, זה הפרש של ארבעה אחוז בלבד, או בסכומים אבסולוטיים אם לבודד היום היה מותר להרוויח עד תשע מאות שישים שקל, שוב, לפני העדכון, הרי לגבי הזוג דובר על אלף מאתיים שישים שקל. זאת אומרת שההפרש הוא קטן מאוד ואפילו לא מגיע לאחד וחצי אלא הוא משהו כמו 1.25 אחוז ההפרש בין זוג לבודד. ולכן הסכים כאן, אם אני מפרש נכון, זאת היתה הסיבה שבעניין הזה משרד האוצר הסכים להתפשר והסכים שבמקרה הזה לזוג התקרה תעלה ותשים יחס יותר סביר בין תקרת ההכנסה לזוג לבודד, גם לגבי אוכלוסיה שההכנסות שלה הן לא מן העבודה. זה פחות או יותר המתווה של הפשרה, אני מקווה שאני מדייק, אני רואה שהנוסח בדיוק מופץ בינינו ברגע הזה.

אני מבקש לשאול האם אתם באמת הגעתם לכלל סיכום עם האוצר שיחיד מקבל פנסיה יישאר עם ניכוי של שלושה עשר אחוז בלבד?

לצערי כן. אני אומר לצערי כי כמובן אנחנו במקור רצינו להגדיל את זה לעשרים אחוזים. כאמור משרד האוצר התנגד בתוקף לכל שינוי לגבי הקבוצה השנייה הזאת, שהן לא הכנסות מעבודה. ואני מצד אחד מאוד מצטער על זה שהוא נשאר איתן בהתנגדות שלו, מצד שני אני כן רוצה להגיד להם את התודה על הפשרה בסעיף של הזוגות כי שם העוול והפגיעה היתה בעיניי הכי כבדה, ואני גם מודע לכך שמדובר בהצעת חוק שיש לה עלות ניכרת. שהערכת העלות, נדמה לי אין על זה מחלוקת בין הכנסת לבין משרד האוצר, היא סדר גודל כארבעים מיליון. שלושים וחמישה מיליון. אלה הם סדרי גודל. זה ברור שלא ניתן גם לנקוב בהערכה מדוייקת כי מדובר כאן בנתונים, חלק מהנתונים שאף אחד לא מחזיק אותם ולכן ההערכות הן הערכות אומדן.

לכן אני הייתי מבקש מן הוועדה, למרות שגם אני רוצה יותר, ואפילו יכול להעיר ידידנו ממשרד האוצר שהיו לנו מלחמות לא קטנות סביב העניין הזה, זה גם מה שעיכב את כל תהליך החקיקה, אבל להערכתי אני הייתי מציע שאנחנו נאמץ את הצעת הפשרה, זאת גם המחוייבות שלי כלפי ועדת השרים לחקיקה בזמנו כי רק על התנאי של התאום בסופו של דבר סוכם על התמיכה של הממשלה. אני רק דבר אחד רציתי לוודא, למרות שלפי מיטב הבנתי זה לא צריך להשפיע, אבל אני אשאל לפרוטוקול, האם החקיקה החדשה, שמשנה את התוספות למקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה, האם היא לא צריכה להשפיע על החקיקה הזאת. לדעתי היות ומדובר כאן בדיסרגרד זה לא משפיע, עד כמה שאני מבין. אבל אני רוצה רק לוודא את זה לפרוטוקול ולשמוע גם ממשרד האוצר, שלא יקרה כאן שאנחנו מביאים הטבה שהיא כמעט ותהפוך ללא רלוונטית אחרי שיעבור החוק הממשלתי שאתמול הצבענו עליו בקריאה הראשונה.

חבר הכנסת אלקין הבין נכון, הדיסרגרד זה הדיסרגרד, והתיקון שהובא שאושר אתמול במליאה הוא תיקון שמעלה את הסכומים הכוללים. אז אין קשר בין הדברים. הדיסרגרד בעצם אומר מה גובה ההכנסה שיכול קשיש שתהיה לו, בין אם מעבודה ובין אם מפנסיה, בלי שתקוזז לו מהגמלה בכלל. ולכן אין קשר בין הדברים. זה מגדיל את ההוצאה, זה מגדיל את ההוצאה, ושניהם משפרים את מצבם של הקשישים.

בחוק שלי שאני הצגתי אני התייחסתי רק לקבוצה הראשונה, וזה הקבוצה שעובדת, בגלל שזו אוכלוסייה שאנחנו עם זאב מייצגים, זה אנשים שלא הרוויחו כלום, שזה להם מאוד חשוב לשפר, הם רק יכולים לשפר את אורח החיים שלהם דרך עבודה אחרי גיל פנסיה, אז בגלל זה אני תומכת בפשרה. לי זה מאוד קשה בגלל שאני חושבת שאסכולה פיננסית לגמרי לא נכונה ואנשים שמוכנים לעבוד וזה קטגוריה הכי חלשה והכי ענייה לא היו צריכים לעשות מגבלות, בגלל שכסף מעבודה אחרי גיל פנסיה אני חשבתי שזה לא עניין תקציבי. יש לנו חילוקי דעות אבל אני מודה לזאב שעשה את עבודת הנמלים מול האוצר, שאני בכלל לא יכול לדבר, כשהעניין קשור לעניין אז יש לי דעות אחרות לגמרי.


ואני מאוד מבקשת להצביע היום על הנכונות של החוק לקריאה שנייה ושלישית לאור כל האירועים שיש לנו בכנסת. תודה.

יש לי הערה לכותרת השוליים של סעיף 12, סעיף 1 שהפצתם, 1.א. לדעתי הכותרת צריכה להיות ניכויים לעניין מי שמלאו להם חמישים וחמש שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה ולא משתלמת להם קצבת תלויים ושארים. זה דבר אחד.


דבר נוסף, ברשותך אדוני היושב ראש, אם אפשר לקבל נתונים מהביטוח הלאומי אולי, מבין מקבלי קצבת הזקנה איזה שיעור מהאוכלוסיה יש להם הכנסות מפנסיה ואיזה שיעור מהאוכלוסיה יש להם הכנסות מעבודה.

אני לא יכול להגיד לך את זה עכשיו, מה שהיה רלוונטי בשביל החישובים עבור ההצעה הזאת.

אבל אתה יכול לתת לי פילוח של העלות הקודמת שלכם של השלושים וחמישה מיליון, כמה מביניהם התייחסו להכנסות עבודה ומה היה היחס.

אני זוכר שעשיתי את החישובים האלה לפני איזה חודשיים, ואני זוכר שהמאסה הגדולה שאנחנו הולכים להיטיב איתה זה אנשים שיש להם הכנסה מעבודה ולא אנשים שיש להם הכנסה מפנסיה. אנחנו מדברים על איזה שמונת אלפים ושמונה מאות זקנים שהיום הם מקבלים השלמת הכנסה ובגלל העלאת הדיסרגרד אז הם יקבלו עוד קצת. לפי החישובים שלי מרביתם יקבלו בממוצע עוד שלוש מאות שקל להשלמת ההכנסה שלהם. ואני חוזר ומדגיש, רוב השמונת אלפים ושמונה מאות האלה הם אנשים שיש להם הכנסה מעבודה ולא הכנסה מפנסיה.

כמה אנשים יש להם הכנסה מפנסיה?

כמעט ואין, זה מעט מאוד. אין לי את המספר של מקבלי הפנסיה מתוך אלה. זה היה זניח מאוד.

כל כך זניח, אז איך אפשר להעריך את זה בעלויות של ארבעים וכמה מיליון ₪?

מה שנשאר בחוץ זניח.

יש לנו עוד קבוצה של איזה אלפיים שמונה מאות זקנים שמקבלים קצבה בלי השלמת הכנסה, ואחרי העלאת הדיסרגרד הם יצטרפו למערכת מקבלי השלמה. וגם הם יקבלו בממוצע איזה מאה חמישים שקל כל אחד.

להערכת האוצר אם יגדילו את הסעיף של הדיסרגרד למקבלי פנסיה, בכמה זה מוערך? אם אתם מתנגדים אני מניחה שזה מאוד יקר, כי אין סיבה שתתנגדו, אם זו אוכלוסיה זניחה.

זאת לא אוכלוסיה זניחה, זה יותר עקרון סוציאלי שלפיו אנחנו אומרים שהבטחת הכנסה נועדה להוות רשת מגן אחרונה. מי שבכל זאת רוצה לשפר את מצבו ולעבוד יש טעם לעודד אותו ולהגדיל לו את הקצבה, או לא לקזז לו מן הקצבה, וזה להבדיל ממי שיש לו הכנסות פנסיוניות. החוק הזה הוא חוק של רשת מגן סוציאלית, זה לא קצבת זיקנה שהיא משתלמת באופן אוניברסלי. והעקרון הזה אנחנו שומרים עליו בקפדנות במערכת הבטחת הכנסה. אבל אנחנו צריכים לזכור שבסוף אנחנו משפרים פה את מצבה של אוכלוסיה לא מעטה. אנחנו משפרים את מצבם של האוכלוסיה שנמצאת בתוך מערכת הבטחת הכנסה ועובדת, בכך שאנחנו מקטינים לה את שיעורי הניכוי, ואנחנו מוסיפים עוד אנשים נוספים למערכת של הבטחת הכנסה באמצעות זה שאנחנו מגדילים את ההכנסה המאפסת את קצבת הבטחת הכנסה. היום יש הכנסה מסויימת שאחריה כבר לא מקבלים קצבה ועכשיו אנחנו מגדילים את ההכנסה הזאת בלמעלה מחמש מאות שקלים.

אבל כמו שאמרתי קודם לעניין הפנסיה מדובר בעקרון, אני לא יכול להציג לכם כרגע את העלות, בטח לא אם הביטוח לאומי לא יכול, אבל אנחנו שומרים עליו בקפדנות, ולכן היה לנו קל יותר לבוא לקראת הח"כים המציעים כשזה נוגע להכנסות מעבודה ולהגדיל את הדיסריגרד ביותר ממה שהיתה כוונתנו הראשונית על חשבון זה שנשמור על העקרון בכל הנוגע לפנסיה.

העקרון שאתה מדבר עליו לא קיים לא בסעיף 12 שיישאר בהצעת החוק ולא בסעיף 12.(א) אלא רק בסעיף 12. (ב) שאתם מציעים לתקן אותו, להוסיף אותו בעצם. סעיף 12 שמתייחס לאוכלוסיה בין גיל חמישים וחמש לגיל פרישה, שם שיעורי הניכוי מהכנסת עבודה ומהכנסה לפנסיה הם זהים, שלושה עשר אחוז לבודד, שבעה עשר אחוז למי שיש לו בן זוג או למי שיש לו ילד. זאת אומרת אותו שיעור ניכוי בדיוק גם להכנסת עבודה וגם לפנסיה, ואני מניחה ששם מספר אנשים שיש להם הכנסה מקצבה היא יותר קטנה. גם האוכלוסיה בסעיף 12. (א) המוצעת כפי שזה יהיה אחרי התיקון. מי שטרם מלאו לו גיל חמישים וחמש יש בדיוק אותם סכומי ניכוי מהכנסת עבודה ומהכנסת פנסיה. ורק הסעיף החדש שמתייחס לאוכלוסיה שהגיעה לגיל הפרישה או שמשתלמת לו קצבת שארים או תלויים, רק לגביהם העקרון החדש הזה יחול. זאת אומרת זה לא עקרון שקיים.

אני רוצה להזכיר ליועצת המשפטית שהצעת החוק שמונחת לפנינו היא הצעת חוק שמיטיבה את מצבן של כל האוכלוסיות. אנחנו רצינו לשמור על העקרון בכך שאנחנו לא נעלה את הדיסריגרד מפנסיה בכלל. סדר הדברים היה כזה, אנחנו לא רצינו להעלות את הדיסריגרד מפנסיה בכלל. הפשרה עם הח"כ המציע היתה שלפחות נעלה לזוגות שלטענתו שם העיוות היה יותר גדול, באיזה שהוא סכום, ולכן זאת הפשרה.

פשרה זה פשרה, אבל אתה אמרת שזה עקרון שקיים בחוק, ניסיתי להסביר שזה לא עקרון שקיים בחוק. שיש השוואה מוחלטת. זאת הפשרה, זה ברור. זה לא עקרון שקיים בחוק.

זה עקרון שקיים בחוק שאנחנו משתדלים לא לגעת בדיסריגרד מפנסיה.

אתם משתדלים אבל זה לא מה שקיים בחוק.

יש פשרה, אנחנו מציעים, אנחנו מסכימים, אנחנו מאוד מבקשים לעשות צעד הראשון הקטן אולי שאנחנו יכולים.

רק אני אומר, העירו פה בצדק שאנחנו בסך הכל מדברים פה על תמריצים. מערכת התמריצים שנועדה לעודד את החסכון הפנסיוני היא מאוד מפותחת והיא ממוקדת יותר בגיל העבודה. כאן אנחנו מדברים על לעודד אנשים יותר להגדיל את ההכנסות שלהם מעבודה בתקופה שהיא אחרי גיל הפרישה.

אני לא מבין, אתם רוצים לתת תמריצים לחסוך לפנסיה. כאשר אדם מגיע לפנסיה אתם אומרים לו רגע אחד, מה שחסכת עד עכשיו אנחנו עכשיו, איך לומר, לא נצרף את זה לחשבון של מה שמגיע לך בגין ההעלאות האלה. כלומר אתם באים ונותנים עונש לפנסיונרים. כי האחרים, הקבוצות האחרות כן מקבלות. האם אדוני מודע לכך שהפנסיה היום נשחקת בקצב של 1.2 בשנה?

למיטב ידיעתי סיעת הגמלאים הגיעה גם לאיזה שהוא סיכום עם משרד האוצר בנוגע לפתק הצהוב. אבל שוב, ההצעה הזאת היא לא הצעה שמרעה את מצבו של אף אחד. היא הצעה שמיטיבה את מצבה של האוכלוסיה, היא מיטיבה יותר את מצבה של האוכלוסיה העובדת.

אוכלוסיית פנסיונרים שעובדת. הרי הצעת החוק מתייחסת בעיקר לאוכלוסיית פנסיונרים.

אבל אני חושב שבכל זאת אנחנו מודעים לכך שהיום קבוצת הגיל הזאת שקוראים לה פנסיונרים עובדת זוהי קבוצה שמאוד מאוד קטנה משום שהשוק בדרך כלל איננו פתוח באופן שווה לקבוצות הגיל הגבוהות אלא הוא פתוח הרבה יותר לקבוצות הצעירות יותר. האם אנחנו צריכים לתת כעת, איך לומר, לתת עוד מכה לאותה קבוצה בוגרת, שהיא במשך כל חייה נתנה ושילמה והחזיקה את הפנסיה שלה בכבוד, ושילמה על זה מסים?

אנחנו מדברים עכשיו על פנסיונרים הכי עניים במדינה. ובגלל זה אני מאוד מבקשת, אלה הכי עניים שמוכנים לעבוד, ובשבילי זה מספיק.

קודם כל כמובן שהצעת החוק הזאת לא מרעה מצבו של אף אחד. זה נכון שאתה צודק שהיא לא מעלה באותו קצב לכולם, אבל בודאי ובודאי היא לא פוגעת ולא מורידה את הדיסריגרד לאף אחד אלא לקבוצות גדולות של האוכלוסיה מעלה. זה קודם כל.


נקודה שנייה בעיניי מאוד חשובה שלא הזכרנו אותה כרגע ואני רוצה להזכיר אותה שיש להצעת החוק גם תועלת מעבר לעלות הישירה שלה. גם מי שהכין את האומדן ציין את זה בהערות. כי למעשה הצעת החוק הזאת ברגע שהיא מעלה דיסריגרד גם לגבי הפנסיונרים העובדים וגם לגבי הפנסיונרים הזוגות הלא עובדים, כי כל מי שזוגות כן, פנסיונרים זוגות לא עובדים הולכים להרוויח מזה, וזה גם קבוצה לא קטנה. חלק מהאוכלוסיה הזאת עד היום לא קיבלה השלמת הכנסה בכלל, וכתוצאה מהחוק היא נכנסת פנימה. עכשיו כל אחד מאתנו יודע שכשהיא נכנסת פנימה הרווח שלה זה לא רק השלמת הכנסה אלא גם הטבות אחרות הקיימות היום בחוק, כמו הנחות בארנונה וכו', מדובר על שורה שלמה של הנחות שעד היום הם לא היו זכאים לה, ומדובר כאן על אלפי אנשים, לפי הערכה של מ.מ.מ. בסך הכל מדובר על כמעט שלושת אלפים איש, אלפיים שמונה מאות שצויינו שייכנסו לתוך מעגל של השלמת הכנסה רק מהבודדים שעובדים, ועוד מספר של הזוגות, והאנשים האלה ההטבה שהם יקבלו היא הרבה מעבר לאותם כמה מאות שקלים שמצויינים בעלות הישירה של הצעת החוק.

ולכן יש עוד סוגייה שלא נגענו בה כרגע, ואני רוצה להעמיד אותה על שולחן הוועדה, זה סוגיית התחולה, אנחנו לא ציינו ממתי יחול החוק הזה ואני מפציר בוועדה להחיל את התחולה מהר ככל האפשר מבחינה משפטית, כי למעשה הצעת החוק הזאת קודם כל היא היתה צריכה לעבור בערך לפני שנה, אם לא היינו נתקעים בסירובו של משרד האוצר בשלב הראשוני לחלוטין לאי נכונות ללכת לקראתנו בתחום הזה של אלה שלא עובדים. וכל עיכוב נוסף בהצעה למעשה כל חודש פוגע באוכלוסיה הזאת גם באופן ישיר, הם לא מקבלים את התוספת שהם יכולים לקבל מהחוק, אבל מה שחשוב לא פחות, גם באופן עקיף, מכל אותן ההטבות שציינתי. ולכן יש משמעות גדולה מאוד גם לזירוז תהליכי חקיקה ברגע שיש פשרה, ולכן אני גם מצטרף לבקשה של מרינה להצביע היום על הצעת החוק וגם בסעיף של תחולה אני אבקש את חוות הדעת של היועצת המשפטית ממתי אפשר להחיל את החוק.

הביטוח הלאומי, אתם ערוכים? למתי אתם תוכלו להיות ערוכים לזה?

זו גמלה שמשתלמת על חודש. זה צריך להתחיל בראשון לחודש, לאחר חודש בו פורסם החוק.

חוץ מזה אני רוצה לציין שבתיקונים המסויימים שעברו בזמנו בחוק ההסדרים לפני שנה אז שם הביטוח הלאומי נערך מעכשיו לעכשיו. לכן ראשון במרץ זה נראה לי הגיוני לחלוטין.

תודה רבה. אני מבקש להעלות הסתייגות שלי בנושא זה, שהכנסות מהפנסיה הניכוי יהיה עשרים אחוז לבודד ועשרים וארבעה אחוז לזוג. אני מבקש להעלות את זה להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

אתה מחייב אותי להצביע נגד כי אני מחוייב לפשרה.

בסדר, אז ההסתייגות תעלה במליאה.




הצבעה



בעד הצעת יו"ר הוועדה-מיעוט



נגד – רוב



ההצעה נדחתה

הסתייגות תקציבית. אנחנו נגיש לכם הערכה.

אבל אני מבקש הערכה גם מהמ.מ.מ.

אדוני, ברשותך נוכל להקריא את ההצעה.

הצעת חוק הבטחת הכנסה, תיקון מס' 31, הגדלת שיעור הניכוי לצורך חישוב גמלה, תשס"ח-2008.


תיקון סעיף 12. 1. בחוק הבטחת הכנסה תשמ"א-1980 בסעיף 12: (א) במקום כותרת השוליים יבוא: ניכויים לעניין מי שמלאו להם חמישים וחמש שנים בטרם הגיעו לגיל פרישה ולא משתלמת להם קצבת תלויים או שארים. (ב) בסעיף קטן (א) ברישא במקום פסקאות 1 ו-2(ב) יבוא פסקה 2(ב). (ג) בסעיף קטן (ג) במקום בסעיף 12.(א) יבוא: סעיף 12.(א) וסעיף 12.(ב).


תיקון סעיף 12.(א). 2. בסעיף 12.(א) במקום כותרת השוליים יבוא: ניכויים לעניין מי שטרם מלאו להם חמישים וחמש שנים ולא משתלמת להם קצבת תלויים או שארים.


הוספת סעיף 12.(ב). 3. אחרי סעיף 12.(א) יבוא: ניכויים לעניין מי שהגיע לגיל פרישה ומי שמשתלמת לו קצבת זקנה, שארים או תלויים.


12.(ב). א. לחישוב הכנסתה או לעניין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (1) של סעיף 5.(א) ינוכו: 1. סכום השווה לעשרים אחוזים מהשכר הממוצע, מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2.1 ו-2 לפקודה, אם הוא יחיד, וסכום השווה לעשרים וארבעה אחוזים מהשכר הממוצע, מגמול וכן מהכנסותיו כאמור אם יש לו בן זוג או בהחזקתו ילד. 2. סכום השווה לארבעים אחוזים מהתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2.1 ו-2 לפקודה לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1). 3. סכום השווה לשלושה עשר אחוזים מהשכר הממוצע, מהכנסה שנותרה בקצרה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי, או חוזה עבודה, למעט קצבה לפי חוק הביטוח, אם הזכאי הוא יחיד בסכום השווה לעשרים וחצי אחוזים מהשכר הממוצע, מההכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבאחזקתו ילד. ב. הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה לעשרים אחוזים מהשכר הממוצע ליחיד ועל סכום השווה לעשרים וארבעה אחוזים מהשכר הממוצע ליחיד שבאחזקתו ילד או לשני בני זוג.


תחולה. 4. תחילתו של חוק זה באחד למרץ 2008, להלן יום התחילה, והוא יחול על גמלה המשתלמת ועד יום התחילה ואילך.

תודה רבה. אנחנו נצביע על הצעת החוק. מי בעד? מי נגד?






הצבעה






בעד הצעת החוק – רוב






נגד – אין מתנגדים






הצעת החוק התקבלה.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30