PAGE
10
ועדת הכלכלה

28.1.08

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 471

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"א בשבט התשס"ח (27 בינואר 2007), שעה 11:00

הצעת חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2007

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – מ"מ היו"ר

מרים אילני
- משרד המשפטים


דלית זמיר
- משרד המשפטים


אורנה ואגו
- מחלקה משפטית, בנק ישראל


טל אבן זהב
- משנה ליועמ"ש, רשות לניירות ערך


מירב לשם
- הבורסה לניירות ערך


צבי אילן
- בנק לאומי


אליוט סאקס
- בנק CLS

אתי בנדלר


ליענה מאור - מתמחה

לאה ורון

רויטל יפרח

הצעת חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2007

רבותי, אני שאלתי אם יש פה איזה שהוא דיון סובסנטיבי והובהר לי שלהוציא את חבר הכנסת החרוץ יואל חסון וממני, אין כאן יותר מדי חברי כנסת ואין פה יותר מדי דיונים כאלה, מכיוון שכל הדיונים הטכניים הסתיימו לגבי החוק של מערכות התשלומים. לכן, ההצעה שלי היא שניתן לעורכת הדין ואגו להציג את הדברים. אם אין דברים סובסנטיביים, נעשה זאת במהירות האפשרית ונתפנה לזמן חופשי, כדי שהדיונים הבאים יהיו דיונים יותר ארוכים.

אני חייבת עוד משהו מהישיבה הקודמת: נתבקשנו לפרסם באינטרנט את הכוונה להכריז על מערכת מערכת ה..., והכוונה ולפטור אותה מהוראות מסוימות לפי החוק. פרסמנו את זה והגשתי לעורכת הדין בנדלר את ההודעה שפרסמנו באינטרנט. זה חוב שלי מהישיבה הקודמת.

בסדר.

את מדברת על סעיף 11 להצעת החוק?

אני עוברת לסעיף 13 שבהצעת החוק.

בישיבה הקודמת הגענו לסעיף 16ג', ובו יש הפנייה לסעיף 44 לחוק בנק ישראל, שאותו מוצע לתקן בסעיף 23 להצעת החוק, להוסיף הוספת סעיף חדש לחוק בנק ישראל. אשר על כן התחיל הדיון בסעיף 23 להצעת החוק, שזה הוספת סעיף 44א' לחוק בנק ישראל. הדיון בזה טרם הסתיים וצריכים לסיים את הדיון באותו סעיף, ואז לחזור לסעיף 16ג'.

אני מובל על ידי 3 נשים מקצועיות ואמונות.

לאור ההערות שהועלו פה בישיבה הקודמת, אנחנו צמצמנו את הסעיף ואני מבקשת להקריא אותו לאחר תיקונו: "בחוק בנק ישראל התשי"ד-1954, אחרי סעיף 44 יבוא: מימוש שיעבוד ניירות ערך להבטחת אשראי 44א', על אף הוראות סעיף 19(ב) לחוק המשכון, להלן חוק המשכון, לא יממש הבנק שיעבוד על ניירות ערך, זכויות לניירות ערך או חשבון ניירות ערך על ניירות הערך שבו, כפי שיהיו במעת לעת, שנעשה כערובה למתן אשראי לתאגיד בנקאי כאמור בפרק זה, לפי סעיף 17(3) לחוק המשכון אלא לאחר שמסר הודעה על כוונתו לעשות כן 2 ימי עסקים מראש. אולם רשאי הבנק לממש את השעבוד בלא הודעה מראש כאמור, בהתקיים הודעת הנגיד או מי שהסמיך לכך אחד מאלה: 1. עיכוב במימוש השעבוד עלול לפגוע באופן משמעותי ביכולת לפרוע את ההתחייבות המובטחת... 2. מתקיימים תנאים אחרים המחייבים מימוש מיידי של השעבוד, כולו או חלקו. לענין החובה ליתן הודעה, לא יראו העברה של ניירות ערך המשועבדים לבנק מחשבון בבעלותו הבלעדית של הבנק כמימוש."

אני בקשתי בישיבה מקדימה שהיתה הבוקר, להוסיף לסעיף קטן (א) הוראה לפיה ההודעה על הכוונה לממש את השעבוד תימסר לחייב או לכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מהמימוש. עורכת הדין ואגו נתנה את הסכמתה לתיקון הזה.

יש לי שאלה: יושבים פה בחדר אנשים. האם יש למישהו הסתייגות מאיזו שהיא הצעה שכרגע עורכת דין ואגו מובילה בשם בנק ישראל?

למה הכוונה?

אני שואל אם יש מישהו שאינו מסכים עם הצעה הזאת? אם הדברים כולם מוסכמים, אפשר לקרוא אותם ולגמור. האם יש מישהו שיש לו הסתייגות לאחד הסעיפים כאן?

כיוון שהכנסת לא פועלת כמו אוטומט ולא חותמת גומי של הגוף המבצע, הליכי חקיקה צריכים להתבצע בכנסת וקיימת חובה לקרוא כל סעיף ולהסביר אותו ואז הוועדה מאשרת או לא מאשרת.

אז זה הולך להיות הליך אוטומטי, שיקראו ויעשו ויאשרו. תודה רבה.

אני מבקשת שהיו"ר יאשר את סעיף 44.

אני מאשר בקולי היחיד.

האם אפשר לחזור עכשיו לסעיף 16(ג), כי סעיפים 16(א) ו-(ב) אושרו. סעיף 16(ג), לאחר שהוא מפנה לסעיף 44 (א) לא אושר עד שנדון בסעיף 44(א) והייתי מבקשת לחזור אליו עם תיקון קל: "(ג) על מימוש שיעבוד של ניירות ערך, על זכות לניירות ערך או של חשבון ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של משתתף כלפי בנק ישראל, כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 44א לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, בשינויים המחוייבים."

מאושר.

"סעיף 17. דרישת מידע. הנגיד או מי שהסמיך לכך רשאי לדרוש מידע ממפעיל מערכת תשלומים וממשתתף במערכת תשלומים, לרבות מידע בעניין היקפים וסכומים של הוראות תשלום, לצורך איסוף מידע סטטיסטי ועיבודו, ובלבד שמידע כאמור לא יכלול פרטים על משתתף מסוים, על מקבל שירות ממשתתף כאמור או על עסקה מסוימת." יש כבר סעיפים של בקשות לדרישות מידע. השוני פה שהנגיד יהיה רשאי לפי סעיף זה לדרוש מידע מכל מערכת תשלומים, לא רק מערכת תשלומים שהוכרזה. המידע יהיה אגרגטיבי והוא לא יחשוף פרטים על - -

מאושר.

"סעיף 18. ערעור על החלטת הנגיד. מפעיל מערכת תשלומים או משתתף במערכת התשלומים, הרואה עצמו נפגע מהוראה שנתן הנגיד לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי בירושלים."

מאושר.

משרד המשפטים, אתם שלמים עם הנושא הזה, שזה יהיה רק בית משפט מחוזי בירושלים? אתמול ביקשנו לברר את הנושא.

האמת היא שביררתי בטלפון עם הנהלת בתי המשפט.

זה בסדר.

מאושר.

"סעיף 19. סודיות. (א) אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנגיד לפרסם מידע כללי, שאין בו כדי לזהות משתתף מסוים, מקבל שירות ממשתתף כאמור או עסקה מסוימת. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה."

מאושר.

"סעיף 20. עיצום כספי. (א) היה לנגיד יסוד סביר להניח כי מפעיל מערכת תשלומים, למעט מסלקת הבורסה, עשה אחת מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 100,000 שקלים חדשים: (1) לא מסר מידע שנדרש למסרו לפי סעיף 5; (2) הפר הוראה שנתן הנגיד לפי סעיף 11; (3) לא מסר מידע או מסמך שנדרש למסרו לפי סעיף 12; (ב) נדרש מפעיל מערכת תשלומים למסור מידע לפי סעיף 17, ולא עשה כן, רשאי הנגיד להטיל עליו עיצום כספי בסך 15,000 שקלים חדשים. (ג) על עיצום כספי שהוטל לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יחולו הוראות סעיפים 14ט עד 14 יג ו-14טו לפקודת הבנקאות, 1941, בשינויים המחויבים."

תסבירי.

החוק קובע מספר חובות שחלות על משתתפים או על מפעילי מערכת. על משתתפים, החובות שחלות עליהן, לא הטלנו עיצום כספי, רק על מפעילי מערכות תשלומים, אם הם לא מקיימים הוראות שהותנו לפי החוק, לא מוסרים מידע או הוראות שהנגיד קבע.

שאלה: בפקודת הבנקאות, בין הסעיפים שאתם מפנים אליהם, לא מצאתי סעיף שדן בעדכון סכום העיצום הכספי. היום, בכל החוקים החדשים שדנים בהטלת עיצומים כספיים יש סעיף שמעדכן את סכום העיצום הכספי. האם לא היה ראוי לקבוע גם כאן שסכום העיצום הכספי יתעדכן לפחות אחת לשנה לפי שיעור עליית המדד שהיה ידוע ביום העדכון?

העמדה הכללית של בנק ישראל, כפי שאני זוכרת אותה מתקופות של נגידים אחרים, שההוראות של עדכונים מאיצות את האינפלציה.

אבל זה שוחק את סכום העיצום הכספי, שגם כך הוא לא בדיוק גבוה, ככל שמדובר בתאגידים בנקאיים.

אנחנו נתקן אם יהיה צורך. אנחנו לא רואים חשיבות בסכום עצמו כמו בעצם הטלת העיצום.

אתם לא מעוניינים...

בעצם זה שזה שקלי ולא דולארי זה - -

סעיף 20 מאושר.

"סעיף 21. ביצוע ותקנות. שר האוצר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו."

מאושר.

"סעיף 22. תיקון פקודת הבנקאות. בפקודת הבנקאות, 1941, בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1)" ופה אני רוצה לתקן ולכתוב "על מימוש שעבוד של ניירות ערך או של זכות לניירות ערך כנגד מתן אשראי לתאגיד בנקאי כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 44א לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, בשינויים המחויבים." לאור התיקון של 23, ששם תיקנו הוראות מיוחדות לגבי מימוש, אנחנו מבקשים שבכל מקום שבנק ישראל נותן אשראי לתאגידים בנקאיים או לגופים המשתתפים במסלקה, יחולו אותן הוראות שיעבוד, וזה מהות התיקון.

מאושר.

את סעיף 23 אישרנו. לגבי סעיף 24, אבקש מעורכת הדין טלי אבן זהב להסביר אותו ועורכת הדין מרב לשם מהבורסה.


"24. בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 – אנחנו מבקשים לתקן.

"(1) בסעיף 50א, לאחר הגדרת מסלקה יבוא: כללי מסלקה - הכללים שעל פיהם מופעלת מסלקה כהגדרתה בסעיף זה."

יש צורך בהגדרה חדשה משום שנעשה לאחר מכן שימוש במונח "כללי מסלקה", והמונח הזה לא הוגדר. הבוקר דיברנו על כך ותודה על ההגדרה החדשה.

הנוסח שהוצע תואם את ההגדרה בהצעת החוק, כללי מערכת או כללים שעל פיהם מופעלת מערכת - -

מאושר.

"סעיף קטן (2), במקום סעיף קטן (ו) יבוא: "(ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו."

התיקון נדרש מכיוון שבנוסח הקיים של הסעיף המסלקה צריכה להודיע שני ימי עסקים מראש, לפני מימוש, אלא במקרים חריגים, ויש שני מקרים שהוגדרו בחוק: היום, בעידן מערכת זהב, הסליקה מתבצעת און-ליין, באותו רגע. עד הפעלת מערכת זהב הסריקה היתה מתבצעת שני ימי עסקים לאחר ביצוע העסקה במסחר. זה נתן זמן למסלקה שני ימי עסקים להתארגן במידת הצורך עד ביצוע הסליקה. היום, הסליקה כבר באותו יום ומתבצעת במהלך חלון סליקה רב צדדי שנפתח והמסלקה נדרשת לגייס נזילות במהירות על מנת לאפשר לשוק ההון להתאושש מהכשל של החבר.

בואו ניקח דוגמה של סוסייטי ג'נרל, יש תנועות של מיליארדים פתאום והכל און-ליין וזה הדבר המרכזי. בסדר. מאושר.

אם אנחנו מדברים על שיעבודים, אני מבקשת לחזור לסעיף שבנק ישראל ביקש לעשות בו תיקון, 44א. אנחנו צמצמנו את מה שביקשנו בהצעת החוק. רצינו שיעבוד ראשון וקבוע ולאור הערות יו"ר הוועדה, באנו במגעים עם משרד המשפטים והחלטנו כרגע לסגת מהבקשה הזאת לאור הבטחת משרד המשפטים שהוא יוציא חוות דעת לענין שיעבוד קבוע על חשבון ניירות ערך. אם לא יעלה באופן חד משמעי שניתן לשעבד בשיעבוד קבוע חשבון ניירות ערך, משרד המשפטים הבטיח שישקול תיקון בחוק המשכון.

אנחנו מודים לכם על הנסיגה.

"סעיף 24(3). אחרי סעיף 50א יבוא: חובות מסלקה. 50ב. מסלקה כהגדרתה בסעיף 50א, תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה... (4) קיומם של הסדרי גיבוי במסלקה למקרה חירום."

מאושר.

"סעיף 50ג. (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כהגדרתה בסעיף 50א כדי לוודא את יציבותה ויעילותה כאמור בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים", ופה אני מבקשת לתקן להתשס"ח-2008. "לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות סעיף 50ב וסעיף זה, ואת נאותות הכללים שעל פיהם פועלת המסלקה...

הכנסת עכשיו את כללי המסלקה, הוספת הגדרה של כללי המסלקה.

"ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי סעיף 50 ב, רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה כמשמעותם בסעיף 50ב(1) הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן שתורה בתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות סעיף 50ב או להפעיל את המסלקה בהתאם להוראות הסעיף האמור. (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה. התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם - - בהודעה על כך באתר האינטרנט של הרשות. הכללים או שינויים יכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור."

המסלקה תודיע על התקנה או על שינוי של הכללים לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, זה גם מתחייב. "והכללים או שינוים יכנסו לתוקף במועד שיקבע בפרסום או בהודעה..." היא צריכה להודיע. זה שינוי שתואם את השינוי שאושר לגבי כללי המערכת בחוק בנק ישראל.

זה לא מופיע בנוסח?

להקריא את זה מחדש?

לא, זה בסדר.

מאושר עם השינויים.

"(ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה כמשמעותו בסעיף 50ב(1), במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראת תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסקלה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר מסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יו"ר הרשות לביצוע ההוראה לפי סעיף זה."

מאושר.

אם הפכנו את כל הסמכויות לסמכויות הרשות, יתכן שגם הסעיף הזה צריך להיות לרשות.

ברצון רב. סמכות התקנת הכללים, היה לי ברור שזה סמכות הרשות ולא סמכות יו"ר הרשות. אם את סבורה שגם כאן, אדרבה.

לא הסמכות עצמה אלא מה שנדרש לרשות לצורך ביצוע, כי אחרת הוא עצמו לא נדרש.

אז יהיה: כל מידע או מסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות וכולי.

מאושר.

"(3) בסעיף 52טו, אחרי סעף קטן (ב) יבוא: "(ב1) היה לרשות יסוד סביר להניח... רשאית היא להטיל עליה עיצום כספי בסכום הקבוע בפרט 1 לתוספת השישית לתאגיד המסווג בדרגה ה' (בפרק זה – הסכום הבסיסי למסלקה)."

כאן מדובר על עיצום כספי בסכום הרבה יותר משמעותי מהסכומים שלפי חוק בנק ישראל. מדובר בסכום של 240 אלף ש"ח.

מאושר.

"(4) בסעיף 52טז, במקום "52טו(א) או (ב)" יבוא "52טו(א), (ב) או (ב1)";

מאושר.

"(5) בסעיף 52יז, בפסקה (1), אחרי "מכוח הוראה כאמור" יבוא "ולעניין הפרת הוראה כאמור בסעיף 52טו(ב1)" ובכל מקום, אחרי "מהסכום הבסיסי לתאגיד" יבוא "או למסלקה, לפי העניין".

מאושר.

"סעיף 25...

כאן אני מזהירה שהתיקון של חוק המשכון יחייב הסבר הרבה יותר רחב האם הוא באמת מתחייב מחוק מערכות תשלומים או שמא מדובר בתיקון רוחבי שאינו מתחייב דווקא מחקיקת חוק מערכות תשלומים.

"סעיף 25. תיקון חוק המשכון. "בחוק המשכון, התשכ"ז-1967, בסעיף 17(3), בהגדרה "משכון ניירות ערך", בפסקה (2) בסופה יבוא "או אצל מסלקה כהגדרתה בסעיף 50א לחוק ניירות ערך". במסגרת חקיקת בכר בוצעו תיקוני חקיקה שאפשרו לגופים מוסדיים, ביניהם בנק ישראל, לממש באופן עצמאי משכון שהוא ניירות ערך, שרשום לזכות אותו גוף אצל גוף מוסדי אחר. ניירות ערך שתאגידים בנקאיים משעבדים לזכות בנק ישראל כבטוחה לאשראי נרשמים במסלקת הבורסה לניירות ערך, אבל היא איננה מנויה בהגדרת גוף מוסדי לחוק המשכון. לכן, כל ההוראה שמתירה מימוש עצמי לא חלה על בנק ישראל לפי התיקון הזה. התיקון קצת יותר רחב מהחוק אבל החוק מדבר גם על שעבודים ועל מימוש שעבודים וזה חלק אינטגראלי ממימוש השעבוד והמימוש העצמי של השעבוד.

אני מזכירה לך את בקשת יו"ר הוועדה בישיבה הקודמת, שלא להרחיב כאן תיקונים מעבר למתחייב בחקיקת חוק מערכות תשלומים. כאן זה תיקון לחוק בכר.

האם אנחנו מתעסקים רק בסליקות ומסלקות או בהזדמנות הזאת מסלקים עוד משהו מהצד. האם זה כל כך חשוב להעביר את זה כאן?

זה חשוב מאוד להעביר את זה כאן כי כל המערכת הזאת פועלת על בסיס בטוחות שניתנות לבנק ישראל ובעצם, אם לא נעשה את התיקון הזה, אין להם אפשרות לעשות - -

זאת אומרת שזה דבר סובסנטיבי לחוק הזה.

כשעשינו את חקיקת בכר, ההגדרה של המסלקה לא הוכנסה לתוך ההגדרה של גוף פיננסי משום שלמסלקה יש בחוק ניירות ערך את האפשרות למימוש עצמי. מחמת הטעות לא הכנסנו את ההגדרה הכוללת של האפשרות של בנק ישראל להפקיד את הניירות שלו... בלי התיקון הזה אי אפשר יהיה לממש את ניירות הערך בבנק ישראל - -

סליחה, אני מנסה להבין. את אומרת שמכיוון שמסלקה היא גוף פיננסי ובחוק הקודם לא הגדירו מסלקה כגוף פיננסי, יש פה פרצה ולכן, המטרה כאן היא לכלול גם את המסלקה כגוף פיננסי.

לא צריך להגדיר את המסלקה כגוף פיננסי לענין המימוש כיוון שיש לה הסדר משלה. אבל לענין האפשרות להפקיד ניירות אצל גוף פיננסי, היא חייבת להיות בתוך זה כי אחרת הבטוחה של בנק ישראל, אי אפשר יהיה לממש אותה.

יש בזה היגיון. הרי בנק ישראל ומשרד האוצר חס וחלילה לא יכניסו לנו פה איזו עז...

דבר שתהיו מודעים לו: המסלקה קיבלה על עצמה תפקיד מיוחד בחוק מערכות תשלומים ואנחנו נותנים שירות לבנק ישראל כי אנחנו מנהלים את כל הדוחות שלהם, זה לא היה עד היום. ברגע שלקחנו את התפקיד, אנחנו שינינו את ההגדרה.

נראה לי שלא מנסים בהזדמנות זאת לכבוש טריטוריה נוספת.

אבל לפעמים זה קורה על הדרך, כשמתקנים חוק.

אני מסכים אתך. אנחנו מאשרים את זה.

מבחניה פרקטית זה הכרחי.

החוק מאושר לקריאה שנייה ושלישית ויונח בימים הקרובים.

אני מאוד מודה לכן. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:50)