PAGE
21
ועדת החינוך התרבות והספורט

21.01.2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 349

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שני, י"ד בשבט התשס"ח (21 בינואר 2008), שעה 10:00

הצעה לסדר היום: השבתת בית הספר למחוננים שבגליל המערבי והסכנה לסגירתו


(דיון מהיר) - של חבר הכנסת חנא סוויד.

חברי הוועדה: היו"ר מיכאל מלכיאור

אורי אריאל

ג'מאל זחאלקה

חנא סוייד

סופה לנדבר

אלכס מילר

יוסף שגאל

רונית תירוש

גבריאל נעמן

- ראש המועצה בשלומי

ד"ר אורנה שמחון
- מנהלת מחוז צפון, משרד החינוך

ד"ר זוהר חפצי
- מפקחת באגף מחוננים ומצטיינים, משרד החינוך

רותם זהבי

- ממונה תחום בטיחות, בטחון ושע"ח, משרד החינוך

עו"ד דורית מורג
- יועצת משפטית, משרד החינוך

סימה ריבלין

- ממונה על מחוננים, מחוז צפון, משרד החינוך

יעל טישלר

- לשכה משפטית, משרד החינוך

בת שבע גבעתי ראפ
- מנהלת בית הספר למחוננים

דוד אור

- הורה

אורלי מנדל אורמן
- הורה

איתן רוזן

- הורה

ענת רוזן

- הורה

מאיה מנדל

- תלמידה

שי אור

- תלמידה

מטר רוזן

- תלמידה

עידו יעקב דרוקר
- הורה

הדס דרוקר

- תלמידה

שלומית רחמל
- מנהלת האגף למחוננים ומצטיינים

יהודית גידלי

סיגל גורדון

הצעה לסדר היום (דיון מהיר)

השבתת בית הספר למחוננים שבגליל המערבי והסכנה לסגירתו – של חה"כ חנא סוייד

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, על סדר היום, הצעה לסדר היום של חבר הכנסת חנא סוייד: השבתת בית הספר למחוננים שבגליל המערבי והסכנה לסגירתו. לפני שנתחיל בנושא, מכיוון שאנחנו פותחים את השבוע בדברי תורה, היום תורה של חברת הכנסת רונית תירוש לספר לנו על פרשת השבוע, פרשת יתרו.

שבוע טוב, אנחנו בספר שמות פרק ח'-כ"א, כל הפרקים הללו הם תחת פרשת יתרו. ככל שנוברים בזה יותר וקוראים את כל מה שמתרחש באותם פרקים, קורים ניסים משמעותיים מאוד לעם היהודי, גם מעמד הר סיני, היציאה ממצרים עם כל הניסים שהיו בדרך. התמיהה, מדוע הפרשה החשובה הזאת נקראת דווקא על שם יתרו, שלא היה יהודי, אומנם חזר בתשובה בשלב כלשהו אבל בעצם הוא כהן אלילי, כהן מדיין. בכל זאת הפרשה נקראת על שמו ולא על שרה אמנו, אפילו אין פרשת משה. הפרשה היתה צריכה להיות פרשת משה. ככל שהעמקתי את המחשבה בזה, כנראה שיש משמעות חשובה לדברים שהודה בהם יתרו. הוא חזר בתשובה מכל בחינה – לא תכננתי לומר, אבל בדרך שמעתי את רזי ברקאי עם ירון לונדון, ירון לונדון שמאלני ציוני, הוא "חזר בתשובה", הוא מבקש להפציץ את עזה כמו שהפציצו את ההירושימה. מבחינתו, הוא אומר שקלו כל הקיצים ואין פתרון. אם העם היושב בעזה בחר בחמאס, הוא צריך לשאת באחריות ולא לומר, אנחנו זה אנחנו, ההנהגה זה הנהגה ואנחנו לא שותפים.
כנראה שיש משמעות יתרה לאנשים שהם מזוהים בצד אחד של המפה ולפתע כשהם חוצים את הקו, אם אני הייתי אומרת, בטוח שהייתי זוכה לקיטונות, אבל אמר את זה שמאלני קיצוני אז בואו נחשוב, אולי יש דברים בגו.


להבדיל, אמר יתרו, שכולו נפעם ומתרשם ונרגש ממעשה הניסים שאלוהים עשה לעם ישראל בצאתו ממצרים, החל מחציית ים סוף, דרך המן שהוא הוריד להם מהשמיים כשהם רבו ללחם. הוא אפילו הקריב זבח ל-ה' ובזה חצה את הקווים, הוא אמר, אני מאמין ב-ה' שהוא האלוהים ולא כל אותם אלילים שהוא סגד להם.


במהלך היום שאחריו, כשהוא התלווה למשה, הוא צפה בעבודתו וראה את משה שופט את העם מבוקר עד ערב כאשר באים לשאול אותו שאלות. הוא בעצם היה האורים והתומים, הבין את חוקי התורה, עוד לפני מעמד הר סיני והוא שפט אותם מבוקר עד ערב. ואז יתרו אמר לו, לא תוכל לעמוד בזה, גם העם לא יעמוד בזה, אתה צריך לארגן מערכת משפט אחרת, כאשר אתה מחלק אותם לשרי עשרות, שרי מאות, שרי אלפים. בעצם, יתרו היה האסטרטג הראשון שידע איך להנהיג ציבור כל כך גדול. ורק בדברים המשובחים מאוד, לאחר שעברו את כל האינסטנציות של שרי עשרות, מאות ואלפים, רק אז יגיעו אליך ואז יגיעו "מתי מעט" ותוכל לשפוט את הדברים הקשים, המסובכים והמורכבים ביותר. הוא אכן קיבל את דעתו ושמע בעצתו. אני חושבת שהאסטרטגיה הזאת היא אסטרטגיה שמשרתת אותנו עד עצם היום הזה, בכל היררכיה שהיא, לא רק במה שקשור לצבא עצמו.


לאחר מכן אנחנו מתמודדים עם מעמד הר סיני, כאשר משה עולה להר סיני כדי להוריד את לוחות הברית, לאחר 40 יום הוא יורד עם הלוחות ופוגש עם שסוגד לעגל הזהב, הם רוצים משהו מוחשי, הם הספיקו לשכוח את אותם ניסים שעשה להם ה' ורוצים משהו ממשי יותר. כמובן שמשה, מרוב תדהמה וכעס שובר את הלוחות וחושב שהם לא ראויים לקבל את עול המצוות עליהם.


לאחר 40 ימים נוספים הוא יורד עם הלוחות, כאשר העם מוכן יותר נפשית, מבין את הטעות ומוכן לקבל את תורת ה'. לוחות הברית כתובים כך, שבצדו הימני של הלוח קיימות מצוות שבין אדם למקום, בין אדם ל-ה', בצדו השמאלי מצוות שבין אדם לחברו: לא תרצח, לא תנאף, לא תחמוד וכו'. רק מצווה אחת, שבין אדם למשפחה, להורים, נמצאת בכל זאת בצד הימני יחד עם אותן מצוות שבין אדם לאלוהיו, אני מדברת על "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך". זה ממש לא במקרה, זה אותה מצווה חשובה מאוד, אחת היותר חשובות וראוי שנשים לב לזה בעיקר בימים אלו, של היעדר סמכות הורית, סמכות מורית. אני חושבת, שההשלכות של כבד את הוריך, את אביך ואת אימך, בהחלט אפשר להשליך לכבד את מוריך, הייתי שמה אפילו באותו מעמד. הנוער שלנו צריך לחזור לאותן מצוות בסיסיות.

זה עדיין לא מסביר למה זה צריך להיות בצד - - -

מפאת החשיבות. אשמח אם תוסיף, מה אתה חושב?

אני לא יודע, מה, לא תרצח זה לא חשוב?

מתוך כיבוד אב ואם, ממילא נגזר מזה כל יתר המצוות. ככל שאתה מכבד את הוריך, כל הזמן הוויכוח בבתי הספר, מאשימים את מערכת החינוך, אני אומרת, לא, קודם תאשימו את הבית, או אל תאשימו, תצפו מהבית כי הבית הוא היסוד, המחנך, הבסיסי ובלי הבית, בית ספר טוב, ככל שיהיה, ומורה טוב ככל שיהיה, לא נצליח לחנך את הילד אחרת ממה שחינכו הוריו. אם ההורים מחנכים לערכים של כיבוד הזולת, רגישות לזולת, קצת אמפטיה, ילד כזה לא יגיע למעשה אלימות, בוודאי לא לרצח, לא לגניבה ולא לעוד רעות חולות שאנחנו נתקלים בהן ביום יום.


בהקשר של יתרו ראוי להזכיר, שהצאצאית הרוחנית הגדולה של יתרו היא רות המואבייה, אותו משפט שאמרה, שהקריבה את כל דתה, מנהגיה וחייה לטובת הצטרפות לעם היהודי, דרך רות חמותה, כאשר אמרה לה: עמך עמי, אלוקייך אלוקיי ולכל אשר תלכי אלך. זה בעצם שיא ההקרבה וגם ההתקרבות וההצטרפות לעם היהודי על כל המשתמע מכך.


דבר נוסף שהייתי רוצה לציין בהקשר של מעמד הר סיני, נאמר שם משפט מעניין מאוד, שישראל הגיעו לרמה שהם רואים את הקולות ממעמד הר סיני, אותו מעמד שהם קיבלו עליהם את לוחות הברית עם מצוות ה'. רואים את הקולות זה משפט תמוה מאוד כי שומעים את הקולות ורואים את המראות ולא רואים את הקולות, זה חיבור מוזר, אבל כנראה שזאת דרגת התעלות חושית של חוויה רגשית-חושית, שהם חוו אותה במעמד הזה, שהם הצליחו לעשות את החיבורים. הפרשנים שלנו יורדים לפרטים של מה זה לשמוע, בשמיעה אתה שומע פרט, פרט ומחבר אותו למשפט ובעצם הוא המהות. בראיה זה הפוך, אתה רואה את המכלול ומתוך המכלול אתה מזהה את הפרטים. לראות את הקולות זה איזשהו חיבור הוליסטי שבו אתה חווה חוויה רגשית עמוקה מאוד, שבו זמנית אתה רואה את הפרטים, שומע את הפרטים, רואה את המכלול ושומע את המכלול.


אם מישהו מכם רוצה להוסיף על אותה מצווה של כבד את אביך ואת אימך, למה היא בצד הימני, מעבר למה שאני חשבתי שזה נכון לפרש, אשמח ללמוד.

תודה, יש כאן הרבה מחוננים, אולי נשמע אותם.

הרעיון הכי מחונן שהוא נתן, אותם שרי עשרות, מאות ואלפים.

פרשת יתרו, כל הדרך של הממשל התקין והיעיל, הוא הוסיף לפרשה, יתרו, מלשון ייתר. זה כנראה מראה לנו, אדם שמסוגל ללמד אותנו לממשל תקין ויעיל, זה כנראה שווה הרבה מאוד כבוד ושם חשוב בתורה, פרשת יתרו. מי שעוסק ביום יום בממשל, לא פחות חשוב מהחוקים. לפעמים עושים חוקים טובים אבל לא יודעים לאכוף אותם.


לגבי רות, אספר לכם סיפור חינוכי, אני יכול לספר לכם, עשינו פעם תוכנית חינוכית והיינו צריכים ללמוד את ספר רות. עשינו מסיבת יום הולדת לרות וביקשתי מכל הילדים להכין מתנות ליום ההולדת. אני חושב, שפעילות כזאת, אתה צריך להכיר את האדם כדי להביא מתנה. אנשים הביאו כל מיני דברים שהיו יכולים לעזור לה. אחת הילדות הביאה תעודת גיור כשרה למהדרין. היא אמרה, שהיא לא יכולה היתה לעלות לארץ בלי התעודה הזאת ולכן היא נותנת תעודת גיור.


לגבי השאלה שלך, למה המצווה ניצבת בצד הימני, אני לא חושב שהצד הימני חשוב יותר מהצד השמאלי, זה בין אדם למקום וזה בין אדם לחברו, זה לא הופך את זה לחשוב יותר. אלא מה, אני חושב שהמצווה הזאת של כבד את אביך ואימך זאת מצוות מעבר בין האדם למקום לבין אדם לחברו, למה? כי יש משהו בקשר עם ההורים, אנחנו אומרים שיש שלושה שותפים לאדם, אבא, אימא ואלוקים. הכול בא ממקור החיות, מקור החיות, ההורים, כמו האלוקות, זה חלק ממקור האלוקות. הרעיון של בן אדם למקום זה גם הכרת הטוב כלפי מקור האלוקות. הכרת הטוב זה דבר בסיסי גם ביחס להורים ואחר כך זה מעבירים אותנו למה אנחנו צריכים להתנהג כך גם כלפי זולתנו, לא רק כלפי ההורים. היחס להורים, יש משהו ביחס הבסיסי של מקור חיות של האדם, שזה מחובר גם למי שברא אותו וגם למי שילד אותו. ככה אני מבין את זה.


אני לא יודע אם כולם יודעים, אבל החלוקה של עשרת הדיברות על פי המסורת היהודית, היא שונה מהמסורת הנוצרית ושאר המסורות. זה משתנה כבר במצווה הראשונה, אנוכי ה' אלוקיך, שלכאורה זה דיבר וזה לא מצווה, לא קיים במסורת הנוצרית. הם מחלקים את הדיבר האחרון ומחלקים לשניים וכך הם מגיעים לעשרת הדיברות. הדיבר הראשון מתייחס לעצם האמונה וגם לקשר אשר צאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, הקשר שהוא קשר שהעבדים האלה חוו, בשבילם זה לא רק אלוקים שברא שמים וארץ אלא מי שדואג לעבדים. עד כאן.

שכחתי לציין שני דברים, נזכרתי בעקבות דבריך, לגבי תכונות המנהיג. עצם העובדה שמשה קיבל את עצתו של יתרו, בלי התנשאות, מעיד על צניעות רבה מאוד ואדם קשוב וצנוע. הוא מונה את השופטים ואומר איזה תכונות צריכות להיות לשופטים, לשרי עשרות, מאות ואלפים, הוא אומר, אתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע.

תודה. כעת לענייננו, חבר הכנסת חנא סוייד בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, צוות הוועדה, אני מודה לכם על ההכנה לקראת הדיון הזה. מבלי לחוות דעה, לפחות לגבי ההשלכות והקונוטציות של הדברים שנאמרו קודם, אכנס לעובי הקורה מכיוון שאני מבין שזמננו מוגבל. ראשית, אני שמח שאנחנו מקיימים דיון, לא על קשיי למידה, על נכשלים ופערים, למרות חשיבות העניין, אנחנו דווקא מקיימים דיון על מחוננים ומצליחים, אומנם בהיבט קצת שלילי של שביתה.


בהקשר העניין הספציפי שאנחנו דנים בו היום, הגיעו אליי פניות מהורים של תלמידים ותלמידות מחוננים בצפון, באזור הגליל המערבי, העניין הוא לגבי בית הספר למחוננים, שהתלמידים באים מכל יישובי אזור הגליל המערבי, גם יהודים וגם ערבים. יש ויכוח, האם לקיים את הלימודים בבית הספר הזה, בשלומי, בעכו או במכללת הגליל המערבי. על פי הבנתי, הטענות מתמקדות בשני אספקטים עיקריים. האספקט הראשון, התאמתו של בית הספר לייעוד של בית ספר למחוננים. האם בית הספר המוצע בשלומי, עם הציוד שבו, עם המעבדות, החצרות, התנאים הפיזיים, הסביבה הפיזית מתאימה לייעוד של בית ספר למחוננים? אני גם הבנתי, שיש אפילו ויכוח לגבי הכסף, מתברר, שהעמותה לוותה כסף למשרד החינוך ומשרד החינוך לא מחזיר את הכסף הזה.

בדיוק הפוך, ההפך הוא הנכון.

זימנו את הדיון הזה על מנת לשמוע את הטענות השונות, כמובן גם את עמדת משרד החינוך. בעבר היה לנו כאן ניסיון, זימנו דיון בעניין השביתה במערכת החינוך בתמרה, עם מאמצי היושב ראש וחברי הוועדה שנכחו בדיון הצלחנו ליישב את המחלוקת, כעבור יום-יומיים פתרנו את הבעיה. נשתדל לפתור את הבעיה גם כאן, לא נרצה שהדיון יהיה רק שמיעת הטענות של צד אחד, אלא אנחנו מעוניינים ורוצים שבסופו של תהליך נביא לידי הבנה ופתרון על מנת שהלימודים יחזרו למסלולם התקין.


לכן אני מקווה, שהדוברים משני עברי המתרס אכן ייקחו בחשבון שנרצה לצאת מכאן עם הסכמות. תודה.

מכיוון שביקרתי במקום, עשיתי סיור במקום לאחר תיאום עם משרד החינוך וועד ההורים, הגעתי לשלומי וראיתי גם את בית הספר וגם את המכללה. אני רוצה להזכיר, שמדובר בילדים, בילדים מחוננים ולכן עלינו לחשוב איך אנחנו יכולים לתמוך, לתרום ולתת את כל מה שמגיע לילדים שלנו, במיוחד כאשר מדובר במחוננים. אם לא נשקיע בילדים האלה, במי נשקיע?


בתקופה מסוימת המקום לא היה ראוי ללימודים, לאחר מאבק של ההורים הגיעו למצב, שהמקום שופץ והושקע בו מיליון ו-700 אלף שקלים. המקום היום מבחינת המבנה הוא מקום ראוי ללימודים, אין סכנה לתלמידים, אבל לדעתי, בגלל שמדובר במחוננים, לא צריך לחשוב רק על המבנה, למחוננים יש מקומות רבים ללמוד בהם, מקומות ללא סכנת חיים, אבל הטענה היום, שחסרים כמה דברים למקום, למשל, המקלט מצריך שיפוצים, העבודה שם לא הסתיימה. הכי חשוב, המעבדות הקיימות במכללה לא קיימות בבית הספר, התלמידים למדו במכללה, אין מה להשוות בין המכללה לבין בית הספר.


משרד החינוך השקיע במבנה בית הספר, כדאי שישקיע יותר במעבדות, שיהיה לוח זמנים להשקעה הזאת. ההצעה שלי שתהיה מקובלת על ההורים ועל משרד החינוך, שהתלמידים יישארו עוד חודשיים במכללה ובמהלך התקופה הזאת, המעבדות, הציוד שחסר, יושלם בבית הספר. או שתהיה הבטחה של משרד החינוך, שתוך חודש-חודשיים התלמידים יחזרו לבית הספר ומשרד החינוך ישלים את הציוד החסר. זאת ההצעה שלי.

אפשר גם לפנות לעמותה, שתחזיר את הציוד שהיא השתלטה עליו ובגינו התלמידים לא יכולים ללמוד. אתייחס לזה כשתהיה לי זכות דיבור.

בבקשה.

אני מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, נמצאים כאן נציגים נוספים של משרד החינוך, אני אסביר את עמדת משרד החינוך.


ראשית אני רוצה לומר, שמשרד החינוך וגם מחוז הצפון חושבים, שנושא המחוננים הוא נושא מרכזי שצריך לפתח אותו, אנחנו עושים את זה בכל בתי הספר שלנו במחוז הצפון ובארץ בכלל.

לצערי, נקלענו לעימות עם עמותה שניהלה את בית הספר למחוננים ואני רוצה לטעון ולהביא בפניכם עובדות מסוימות שאני מבקשת לצרף אותן לפרוטוקול.


על פי החלטת מנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל אבואב, משנת פברואר 2007, בית הספר הועבר למכללת הגליל המערבי והעברתו הוגבלה לתקופה ארעית בשל בעיות שהיו במבנה, בעיות בטיחותיות, המבנה לא היה תקין. מנכ"ל משרד החינוך נתן הנחיה לפנות את המבנה ולהעביר את התלמידים למשכן זמני למכללת הגליל המערבי. גם ההורים, גם ועדי ההורים, גם הנהלת בית הספר ומוריו ידעו והיו מודעים, שבעת המעבר למכללת הגליל המערבי המהלך יהיה זמני עד לסיום השיפוץ.


משרד החינוך תקצב את עלויות השיפוץ – אני ביקרתי באופן אישי חמש פעמים במרכז וליוויתי את התהליך מהיום הראשון שהטרקטורים עלו על הקרקע. ליוויתי את זה יחד עם ראש הרשות שהיה שותף למהלך.


משרד החינוך השקיע מיליון ו-600 אלף שקלים, בהשקעה משותפת יחד עם הרשות המקומית, לתקן את המבנה. לאחר השיפוץ הזמנו בקרי בטיחות, יש בידינו אסמכתאות והעברתי אותן ליושב ראש הוועדה, חמש פעמים היו מבקרי בטיחות שביקרו במבנה. הם ביקרו במבנה שוב ושוב משום שעמותת ההורים טענה במשך זמן רב – "הפציצה" את הכנסת ואת העיתונות המקומית במכתבים - - -

הבקרים אישרו את זה?

כן. "הפציצה" מכתבים, כביכול הטיעון המרכזי היה, שהבטיחות במבנה היא בעייתית ולכן זה מסכן את שלומם של התלמידים. העילה היתה - - -

הטענה הזאת עלתה לאחר השיפוץ?

נכון, לאחר השיפוץ. הבאנו בקרי בטיחות חמש פעמים. אצל אדוני היושב ראש נמצאים דוחות של מבקרי בטיחות מוסמכים, שאישרו שהמבנה תקין.


דבר נוסף, כשאני ניהלתי משא ומתן עם ההורים – אני לא קוראת לזה משא ומתן כי במשא ומתן יש צד שנותן וגם הצד השני אמור לתת, אבל ההורים לא נתנו את חלקם בעניין הזה – קיימנו דיאלוג עם ההורים, ההורים ביקשו ממני, כתנאי להחזרת התלמידים, להביא יועץ בטיחות אובייקטיבי כי המחוז משוחד, הבקר מהמחוז משוחד. פניתי למחוז מרכז, ביקשתי בקר ממחוז מרכז. הגיע בקר ממחוז מרכז ונתן דוח שהיה כתוב בו בצורה מפורשת: שהמבנה ראוי ומסודר.


אני רוצה לומר, שבמהלך ההשקעה ושיפוץ המבנה, לא עסקנו רק בליקויי בטיחות, בנינו שם שתי כיתות, שיפצנו את החצרות, הבאנו מתקנים מסודרים, רכשנו ציוד בלית ברירה משום שהעמותה, לצערי הרב, השתלטה על הציוד בצורה כוחנית, רק אחרי מכתב של היועצת המשפטית שלנו, שהתריע בעמותת ההורים, הוחזר חלק מהציוד. כך ש-50 תלמידים שלומדים היום במרכז – אני מבקשת להדגיש ולציין, שבית הספר פועל, הלימודים בבית הספר הם רשות, ברגע שמשרד החינוך לא מנע מהתלמידים להיכנס וללמוד בבית הספר, הרי שהחלטת ההורים למנוע מהילדים שלהם ללמוד היא בעיה של ההורים ולא בעיה של המשרד. כולנו מפסידים משום שהיינו רוצים מאוד שהתלמידים יגיעו.

איך את מסבירה את ההתנגדות?

אני מציעה שההורים יסבירו את עמדתם, אני מסבירה את עמדת משרד החינוך.


דבר נוסף שאני רוצה לציין בצורה ברורה, כמחווה של רצון טוב קיימנו דיאלוג – אני ניהלתי דיאלוג גם באמצעות מכתבים וגם בישיבות שהתקיימו עם ההורים בלשכתי – מיניתי אדם מתוך המשרד שיטפל וינהל דיאלוג עם ההורים. ההורים התנו שני תנאים, לאחר שיתקיימו יחזרו הילדים למרכז. תנאי ראשון היה ליקויי בטיחות וכאמור טיפלנו בסוגיה הזאת. תנאי שני, הם טענו שחסר ציוד. כמובן שחסר ציוד משום שהעמותה נעלה את הציוד בארונות במשך שלושה וחצי חודשים ופגעה גם בתלמידים אחרים שלא יכלו להשתמש בציוד. לכן רכשנו ציוד בעלות של 100 אלף שקלים.

באיזה ציוד מדובר?

מדובר בציוד מעבדות, מדובר בתנורים, מחשבים, ספרים לספריה. אנחנו רכשנו ספרים מחדש, רכשנו ציוד מחדש. אני מזכירה, שהעמותה גבתה כסף מההורים על מנת לממן את הפעילות של הילדים ולא להשתמש בהם בצורה כוחנית.


דבר נוסף שאני רוצה לציין, ניהלנו רישום, נרשמו 54 תלמידים מתוך 180 תלמידים, כלומר כ-50% מההורים כן רשמו את התלמידים ובית הספר פתוח. יותר מזה אומר, שהורים מאוד רוצים להעביר את הילדים שלהם – תיכף אקרא מכתב של הורה שביקש ממני לקרוא אותו בפני הוועדה, שהוא מתנגד לפעילות העמותה.


אני רוצה לציין דבר חשוב, שההורים עתרו לבית משפט. בית המשפט, אחרי התנהלות ארוכה מאוד, קבע בצורה נחרצת, שמשרד החינוך פעל בצורה נכונה ועתירתם של ההורים נדחתה. למרות העתירה של בית המשפט, ההורים המשיכו להשתלט גם על הכסף של העמותה ומנעו ממנהלת בית הספר להיות מורשית חתימה – שהיתה מורשית חתימה – להשתמש בכסף. אחרי שהתרענו שיש כאן ביזוי בית המשפט, גם זה לא עזר, העמותה עדיין מחזיקה בכסף.

אני רוצה להבין, של מי הכסף?

בזמנו העמותה ניהלה יחד עם משרד החינוך את חשבון הבנק - - -

אני רוצה לחדד את הנקודה, היא חשובה מאוד, בית הספר לא מנוהל על ידי העמותה, הוא מנוהל על ידי מנהלת בית הספר שיושבת כאן. מאחר ונגבה מההורים חלק מהתשלום של ניהול בית הספר, אחד הערוצים שבחר בית הספר לבחור בו הוא ניהול הכספים באמצעות עמותה. אחוז הכספים האלה, כספי ההורים בעמותה הוא כ-30% מסך כל התקציב. משרד החינוך משקיע כ-70%, אפשר להציג נתונים מספריים. מאחר ונוח לנהל את זה כך כספית, זה כספים בעצם של בית הספר, לא של ההורים ולא של העמותה, שעמותת ההורים, בגלל ההסדר הביורוקראטי שהם בחרו לפעול בו, כרגע מונעים מבית הספר ליהנות ממנו. זה כספים של בית הספר, של התלמידים.

זה כסף שהועבר ממשרד החינוך?

התקציב של בית הספר מורכב: 70% מתקציבים שמשרד החינוך מעביר, זה גם כספים וגם שעות תקן, ו-30% כספי הורים, גובים ישירות שכר לימוד מהורים.

אני רוצה לטעון עוד כמה טיעונים ולסיים בזה. אני רוצה לדבר באופן עקרוני, אני חושבת שעמותת ההורים לא מבינה מי מקור הסמכות ומי מושל במדינה הזאת. עקרונית אני מדברת, לאו דווקא במקרה הפרטי הזה, לא יכול להיות שבמדינת ישראל, במדינה מתוקנת, שעמותות ינהלו את משרד החינוך. אני כמנהלת מחוז נאבקת בזה בכל כוחי ואני חושבת, שמן הטעם העקרוני, לא ייתכן שעמותת הורים או הורים בכלל, יערערו על הסמכות השלטונית שניתנה למשרד החינוך לקבוע היכן יהיה מוסד חינוכי. אם ניעתר לבקשת ההורים, זאת תגובת שרשרת, זה לא ראוי ולא נכון במדינה מתוקנת.


המרכז למחוננים פועל בהצלחה למעלה משני עשורים בשלומי. חקרתי את הנושא הזה, שאלתי למה זה הוקם דווקא בשלומי. הנימוק שעלה הוא, מגמה שלנו לחזק את הפריפריה, לא יכול להיות שמחוננים יהיו רק ברמת אביב גימל, עם כל הכבוד שיש לי לרמת אביב גימל, מחוננים צריכים ללמוד גם בשלומי. הסברתי זאת לא אחת להורים. לצערי הרב, מששללנו את כל הטיעונים של ההורים, לא נשאר נימוק אחד שההורים טענו כנגדנו שלא הצלחנו להוכיח אותו ולכן אני סבורה, שהשיקולים הם לא עניינים.


אני חושבת, שהמגמה שלנו היא לחזק את הפריפריה. גם אם בעבר הרשות המקומית לא תיקנה את המבנה, אנחנו צריכים לפעול כמשרד לעשות את זה ואני ערבה לכך באופן אישי.


לגבי הציוד והמעבדות, חבר הכנסת זכור, אני רוצה לשאול אותך, האם ביקרת גם בקרוואנים במכללה שהתלמידים למדו שם?

המבנה טוב יותר היום.

אני מבקשת שיירשם בפרוטוקול, שחבר הכנסת זכור שביקר במקום מאשר, שהמיקום של הקרוואנים במכללה הוא לאין שיעור פחות מאשר המבנה הנוכחי.


לגבי המעבדות – בדיאלוג שניהלתי עם ההורים אמרתי להם, האינטרס שלי כמנהלת מחוז, שיהיו מעבדות לתפארת בבית הספר למחוננים. אמרתי להורים, שאגייס כל משאב שיעמוד לרשותי, הן מהמשרד והן מחוצה לו, כדי לעשות שם מעבדות לתפארת.


אני רוצה לבשר להורים – לא לכבוד ההתנגדות שלכם אבל זה מה שהבטחתי לעשות וזה מה שאקיים – הזמנו תורם נכבד מאוד בסוף החודש הזה, שיסייע למבנה הזה. נתנו לו הצעה מפורטת, יושב כאן ידידי ראש הרשות המקומית, ביקשנו שתהיה השקעה במעבדות ההיי-טק, מעבדות מחשבים ומדעים בבית הספר.


דבר אחרון, אני לא הבאתי לדיון, לא תלמידים ולא הורים, משום שלא רציתי לתקוע טריז בין הורים להורים. גם לא הבאתי תלמידים משום שאני חושבת, לא ראוי שהתלמידים יהיו חשופים למאבקים כאלה, הם צריכים לעסוק בלמידה.

אבל יש הורה, שהתעקש שאקריא כמה דברים חשובים לוועדת החינוך של הכנסת. ההורים הם נירית ואפרים אזוב, ההורים של שגיא מכיתה ה' בשלומי. הוא כותב כך לחברי עמותת ההורים: שבמהלך החודש הלכה והתחזקה המחשבה, שוועד ההורים ונציגיו פועלים בניגוד להחלטת האסיפה הכללית ובדרך שלא תוביל אותנו לחידוש פעילותו התקינה של המבנה. חברי הוועד עצמם הודיעו כי בכל מקרה לא יחזירו את ילדיהם ללימודים, אם וכאשר הם יתחדשו בשלומי. נציגי הוועד מתנהלים כאילו הזמן פועל לטובתם. נציגי הוועד מציגים תמונה מעוותת על המבנה בשלומי, כאילו צו הריסה עומד כנגדו. נציגי הוועד מתעלמים מעובדה פשוטה, גם אם לא נעימה, שבית הספר למחוננים של משרד החינוך לא יפתח אלא בשלומי. חברי הוועד קוראים לנו שוב ושוב שלא לרשום את ילדינו בשלומי, אולם נכון לשבוע שעבר נרשמו 52 תלמידים וההורים ממשיכים לרשום את התלמידים. הוועד מפעיל דרך של דיס-אינפורמציה. אנו מוצפים במידע שגוי וכוזב על החוגים המוצלחים שנפתחו בעכו, אך לא קיבלנו כל מידע על הנעשה בשלומי. בסיכומו של דבר אומרים ההורים, נעשה הכול על מנת שהילדים יחזרו ללמוד בשלומי.

שאלה, אם אתם יוצרים ערוץ כזה, אל תתפלאו אחר כך שמשתמשים בערוץ הזה. הרי אתם יצרתם את הערוץ הזה.

איזה ערוץ?

של עמותות. אני מדבר עם נציג משרד רשמי שיודע מה הערוץ הזה וההשלכות שלו, לפעמים זה עובד לטובה, לפעמים זה עובד לרעה, אבל לא צריך להתפלא מכך.

זה נכון לגבי חצי מבתי הספר בארץ.

בסדר גמור, אני לא בא בטענות כיצד זה מתנהל, אני טוען, שלא צריך להתפלא למה זה מתנהל כך כי זה הערוץ ואפשר לנצל אותו גם לטוב וגם לרע. אז לא צריך להציג את זה כך, שהעמותה לא תנהל את משרד החינוך, אם יצרתם את זה, למה אתם מתפלאים?

ד"ר אורנה שמחון לא אמרה שלא צריכה להיות עמותת הורים, העמותה לגיטימית.

אבל היא גובה כסף בניגוד לתשלומי ההורים.

היא אמרה, לא יכול להיות שהעמותה תנהל את משרד החינוך. גם אני בתור הורה, אם יש לי אפשרות לתת השכלה טובה יותר, הוא יקבל את כל האמצעים כדי לקבל אותה, אפילו אם הוא לא לומד במבנה מפואר, כמובן שאציב את סדרי העדיפויות של המבנה לעומת סדרי העדיפויות של הכלים שהוא מקבל. אין מה לעשות, זאת מכללה, יש שם דברים שאין בבית הספר, לא שמעתי את הצד של ההורים ואני כבר יכול להבין שהם מחפשים לתת את הכלים הטובים ביותר לילדים.

לגבי השאלה הראשונה בעניין העמותות, אני מזכירה שמדובר במוסד ממלכתי והעמותות הן עמותות מתנדבים שאמורות לפעול על מנת לסייע לבית הספר. אני מצרה על הפעילות עם העמותות, אתה צודק, זה לדיון אחר בכנסת, אם צריך אשמח לשתף פעולה בעניין הזה, על הגבולות של מותר ואסור גם לעמותה. לשאלתך, חבר הכנסת זחאלקה, העמותה גובה בניגוד לתשלומי ההורים.

היא גובה כסף על פי החוק או בניגוד לחוק?

העמותה גובה כספים, היא יכולה לגבות מה שהיא רוצה.

מנהלת אגף למחוננים היא שקובעת כמה כסף לגבות בכל שנה ובבית הספר שלנו גובים הכי מעט.

אני שואל, האם גובים כחוק או לא?

כן.

יש מרכיב שהוא תוכנית לימודים נוספת, כנראה שהיה גם מרכיב של תרומה וולונטרית שהעמותה ביקשה לסייע.

תרומה וולונטרית בכפייה.

בכפייה? אני לא יודעת.

לא, אנחנו קיבלנו תרומה מגורם זר.

אני שאלתי על הגבייה של תשלומי ההורים, האם זה נעשה על פי החוק?

בוודאי, אצלנו הכול מנוהל כחוק.

אם זה כך, אין שום בעיה.

חברי הוועדה הנכבדים, שמי איתן רוזן, אני מהנדס במקצועי, נתבקשתי להציג את העמדה של עמותת ההורים. עלו פה לא מעט טענות, המצגת שלי תיארך 12 דקות. הבעיה שלי למעשה היא הסתירה בין מה שכתוב על החוק, זה בעצם הצעת החוק שמונחת על שולחנכם – "זכותו של תלמיד מחונן או מצטיין ללמוד בסביבה חינוכית תומכת שתממש ותקדם את הפוטנציאל הטמון בו" – לבין העובדה שלטעמנו, ההורים שמייצגים הכי טוב את האינטרסים של הילדים שלהם, אנחנו האפוטרופוסים שלהם, עדיין כי הם קטינים. לטעמנו יש ניגוד בין החוק המוצע וההיגיון לבין עמדת משרד החינוך.

זה לא שייך לחוק המוצע.

זה לטעמנו ההיגיון. העניין הזה הוא לא תוספת תקציב. כפי שתיווכחו, למעשה יש מעט מאוד חילוקי דעות בין עמותת ההורים לבין משרד החינוך. על העובדות כמעט ואין חילוקי דעות, חילוקי הדעות על הפרשנות.


אני רוצה להציג מעט את הרקע, מה קרה ומה ההורים מבקשים. בית הספר פעל כשני עשורים במבנה בשלומי. עיריית שלומי הזניחה באופן פושע את המבנה - - -

תברור את המילים ותדבר נכון.

אני מודה לך על ההערה, אני יודע שאני מדבר לפרוטוקול, יש גיבוי במסמכים, אגב של משרד החינוך.

מה, של פשע?

כן. היה שיתוף פעולה פורה מאוד בין עמותת ההורים לבין בית הספר. העמותה שכרה ושילמה משכורות ל-13 מורים, גם משרד החינוך שכר 6 מורים.

העסיק. משרד החינוך לא שוכר, משרד החינוך העסיק מורים.

סליחה, העסיק מורים, אני מודה לך על התיקון. בחורף 2007, לפני שנה, כשל המבנה. כשל בגלל הצפות ביוב, כשל בגלל חדירת מים, כשל בגלל מפגעי חשמל. מר רותם זהבי, שלא פגשתי אותו, ביקר במבנה ואמר למנהלת בית הספר, אסור לך להכניס לכאן ילדים והוא סגר את המבנה, לא משרד החינוך, לא מנהליו מיוזמתם למרות פניות, אלא בודק בטיחות.
ועד העמותה מצא מקום חלופי במכללה בעכו. משרד החינוך הסכים ובית הספר עבר למכללה בעכו. בית הספר פרח במכללה, המורים, התלמידים והלימודים. היחס היה מצוין, מחבק, בטיחות, מעבדות, גישה לנכים, כל מה שצריך. בינתיים המבנה שופץ.

משרד החינוך שילם שכר דירה במכללת הגליל המערבי, כדאי שתציין גם את זה.

כמה זמן מתקיים בית הספר במכללה? כמה זמן הסיפור הזה?

ממרץ עד סוף השנה.

וזה מספיק זמן למדוד אם בית הספר פרח?

אתה מוזמן לשאול את מנהלת בית הספר ואת התלמידים.


היה שיפוץ, התשתיות לא טופלו, מים, ביוב, חשמל. המקלט לא טופל, הוא נצבע, יש בו נזילות אך הוא נדרש ככיתת לימוד. החצר הלימודית שהיתה אלמנט מרכזי בתוכנית האדריכלית של השיפוץ, לא בוצעה. המתקנים בחצר, מתקנים עם תו תקן, נעקרו. במקומם יש אספלט צבוע בירוק. הקירות עדיין דולפים, רק כשיורד גשם, זה לא קורה הרבה השנה. הריהוט הוחלף בחדש. אין מעבדות, ציוד הפיזיקה מיושן, אין ספריה משמעותית, המחשבים ללא תוכנה משמעותית, נכנסתי בביקור ובדקתי, יש WINDOS, יש OFFICE ותו לא.

תציין
איפה הספרים.

לא הפרעתי לך. משרד החינוך טוען: השיפוץ הושלם, נא לחזור. אין מחלוקת, התנאים במכללה טובים לאין שיעור. אני חושב, שאין מחלוקת בין ההורים למשרד החינוך, ח"כ זכור שביקר שם, אין מחלוקת בעניין הזה. מועצת שלומי לא שינתה את דרכיה.

דרך אגב, חבר הכנסת זכור אמר ההפך.

אמרתי מבחינת המבנה, אין מה להשוות.

הבעיה התחילה מהמבנה.

מאחר ושאלתם את השאלה הזאת, המכללה הציעה לבית הספר, לתלמידים, כיתות במבנה, מורי בית הספר, משיקוליהם, העדיפו את הקרוואנים והמכללה נענתה לבקשתם. המעבדות עדיין לרשותם וגם הכיתות, אילו היו רוצים בהן. הם העדיפו את הקרוואנים משיקוליהם, אני מציע שלא להיכנס לזה, זה לא העיקר.

אני חושב שזה העיקר.

אני רוצה להעלות את נושאי המחלוקת ואת נושאי ההסכמה. ובכן, אין מחלוקת שהתנאים במכללה טובים לאין שיעור, התנאים הלימודיים. אין מחלוקת שמועצת שלומי לא שינתה את דרכיה. אין מחלוקת שזה לא עניין תקציבי. יש מחלוקת על השיפוץ ועל אישורי הבטיחות, מייד נראה. לטעמי, אין הסבר ענייני לדרישה לחזור לשלומי. אני שוחחתי עם מנהלת המחוז, היא הואילה בטובה לשוחח אתי ועם הורים נוספים, מה ששמעתי ממנה: הורים לא יקבעו היכן יהיה בית הספר. זה לא הילדים שלנו? זאת ההחלטה וצריך להתייצב מאחוריה. היא מהנהנת בראש, אני מצטט אותה נכון, אני שמח שזכרוני לא בגד בי.


חברי הכנסת, בעיניי אלה לא נימוקים עניינים. לאחרונה נודעו לי גם נימוקים עניינים ואתייחס אליהם בסוף, במידה ויישאר לי זמן.


עמותת ההורים משביתה את הלימודים, אתם מבינים מדוע. 175 תלמידים מתוך 225 תלמידים לא מגיעים - - -

הנתונים לא נכונים, יש לי רשימה מדויקת.

נפתחו חוגים במכללה אחר הצהריים, אותם מורים ששכרה העמותה בשנה שעברה, המשיכו לקבל משכורת מהעמותה גם בקיץ – כי מורים צריכים לאכול גם בקיץ – והם הכינו את שנת הלימודים. הם פתחו חוגים אחר הצהריים, ההורים הסיעו את הילדים, המורים נתנו להם חוגים אחר הצהריים, במימון של ההורים. משרד החינוך לחץ על המכללה לסגור והחוגים נסגרו. משרד החינוך לא אוהב תחרות.
היו מגעים לגישור.

בתי בכיתה ד', היא מצטרפת השנה, אני מקווה שתצטרף השנה. הגעתי כהורה טרי - ארחיב טיפה בעניין הזה כי אני חושב שהוא מהותי – הגעתי בתקווה לגשר בין משרד החינוך לבין ההורים. לא היו לי סכסוכים, לא עם ההורים ולא עם משרד החינוך, בתוקף זה הצטרפתי לעניין. דיברנו עם סימה, הנציגה של מנהלת המחוז למגעים האלה. סוכם, שמפגעי הבטיחות יתוקנו. זה לא היה קשה. היתה הצעה, שמשרד החינוך יצייד את בית הספר בשלומי היטב בתמורה לחידוש הלימודים מיידית בשלומי. היה לי קשה מאוד לשכנע את עמותת ההורים, נציגי העמותה, להסכים להצעה הזאת אבל הצלחתי לשכנע אותם כי אני חושב שזאת הצעה סבירה והגיונית. ההורים הסכימו לאחר הלחץ שלי, מנהלת המחוז סירבה להתחייב ללוח זמנים. נגייס תורמים ואז נקנה ציוד. בינתיים, ילמדו במבנה החסר והלקוי.

לגבי מנגנון הטיפול בתקלות, אחד הנושאים שסוכם עם מנהל המחוז, שיידונו עם ההורים, מנגנון תפעול מועצת שלומי. מוסכם על כולם שהיא מטפלת באופן פושע בבית הספר הזה. משרד החינוך הציע הצעה, הרי היא לפניכם: מנהלת בית הספר תכתוב למפקחת, המפקחת תכתוב למנהלת המחוז, מנהלת המחוז תפנה למועצת שלומי, מועצת שלומי תפעיל את העובדים. זאת ההצעה של משרד החינוך. זה הטוב ביותר שמשרד החינוך יכול להציע על מנת לטפל במועצת שלומי. רבותיי, שימו לב, עד כאן אין חילוקי דעות בין ההורים למשרד החינוך.

אנחנו חייבים לסיים.

השקף האחרון, הבקשה שלנו. השורה התחתונה: עמותת ההורים מבקשת לפתוח את הלימודים במכללה מייד, חבל להפסיד זמן. לא להחרים את העמותה, אלה הילדים שלנו, אנחנו אוהבים אותם ודואגים להם. לא להחרים את המורים של העמותה, שעבדו בעבר בצורה נפלאה, אין לאף אחד טענות אליהם, הם הוכיחו את עצמם. ההורים משלמים חלק ניכר משכר הלימוד, ההורים רואים במנהלת - - -

זה בסדר. גם אני רוצה להקים עמותה ולשכור מורים. אני בעד שמשרד החינוך יממן את ההורים.

אני רוצה לציין, שההורים רואים במנהלת דמות חינוכית ויצירתית מובילה. המנהלת, המורים וההורים עבדו בעבר בהרמוניה לטובת התלמידים, לטובת בית הספר, עד שמשרד החינוך התערב בעניין הזה. תודה.

ראש מועצת שלומי, בבקשה.

נאמרו כאן דברים על ידי מר רוזן, לדעתי הם לא רלוונטיים, הם מדברים היסטוריה, הם מדברים אחורה, הם מדברים התיישנות. יש כאן בעיה גדולה מאוד, שאנשי כפר ורדים מבקשים חד משמעית, לא להיות בתוך שלומי מסיבותיהם.

מנהלת המחוז השמיעה הערות גזעניות נגד ועד ההורים.

סליחה, את מוכנה לתת לי את זה בכתב? אל תשימי מילים בפי.

אני מבקש, אחד מדבר, כל האחרים שותקים. אני לא רוצה להשתמש באמצעים, אין לנו זמן, הישיבה שלנו אמורה להסתיים ואף פעם לא היו לנו הפרעות כאלה בוועדה. אני מבקש לא לדבר שלא ברשות דיבור.

בנקודה הזאת אפשר לומר, מספיק, עד מתי? הזמן שלי מתבטל, הזמן של מנהלת המחוז, הזמן של כל משרד החינוך, על מה? בית הספר ערוך ומוכן לקלוט ילדים. בית הספר נמצא במצב השקעה של למעלה ממיליון ו-600 אלף שקלים בשנה אחת, תראו לי בית ספר אחד במדינת ישראל שהשקיעו בו כך, אין לזה אח ורע במדינה וזה ייאמר לזכותו של משרד החינוך וגם של המועצה המקומית.


ייאמר לזכות משרד החינוך, שהחליט החלטות די טובות, שיקום מרכז השתלמויות מורים בשלומי. לפני כשלוש שנים, יחד עם שרת החינוך לימור לבנת, החליטו שמדרשת המורים תמשיך להיות בשלומי ולא ישנו אותה למרות שזה עולה יקר. בקרוב מאוד גם תיפתח מכללה נוספת, אזורית, בשלומי, על מנת לחזק את הפריפריה, כפי שאמרה ד"ר אורנה שמחון.

מר נעמן, נאמרו דברים קשים לגבי תפקודה של המועצה בעניין הליקויים שהיו בבית הספר, אתה יכול להתייחס לזה? זה שרוצים לחזק את הפריפריה, זה משהו אחר.

בקשר לפריפריה, גם המכללה אינה נמצאת בצפון תל-אביב, אנחנו מדברים על אותו אזור. אתה מכניס אלמנט אחר, זה בסדר, אבל פריפריה, לא שולחים אותם ללמוד בצפון תל-אביב.

אנחנו רוצים להיות בטוחים, שהלימודים יחזרו ויהיו כסדרם. לכן, גם מצד המועצה צריכה להיות תקשורת ישירה ואם יש ליקויים, המועצה תעשה מה שהיא מחויבת לעשות, זאת אחריותה של המועצה לבית הספר, במיוחד בית ספר שאתם רוצים בו.

ראשית, אני מסכים אתך. כל שנה, התחזוקה והעלויות שעולות לרשות המקומית זה כ-150 אלף שקלים השתתפות שלנו, בניגוד לכל מה שקורה במדינה, אין תשלומי רשויות כסיוע, אנחנו מבצעים זאת על פי כל אמות המידה ועל פי התקציבים שעומדים לרשותנו.

כנראה שהיתה בעיה, העובדה היא, שסגרו את בית הספר בגלל שלא עשיתם.

גם זה לא מדויק, מה שעשינו, בנינו שתי כיתות מעל, הגיע קצין בטיחות ואמר, אי אפשר להתנהל כמו בית ספר - - -

כל המערכות קרסו בבית הספר.

כאשר היתה המפקחת הראשית מירושלים בשלומי, קבענו באותה ישיבה, שיעשו את כל הליך הבנייה אחר הצהריים.

נעזוב את העבר. אני רוצה לשמוע ממך התחייבות, גם לפרוטוקול וגם כלפי ההורים, שיידעו שהדברים יטופלו בעתיד בצורה אחרת, בצורה נמרצת, עם תקשורת ישירה כדי שלא נימצא במצב הזה בעתיד.


אני רוצה לשאול את ההורים, אם אתם אומרים, מבחינתנו אין מה לדבר על שלומי, יש רק מכללה, זה מה שאנחנו רוצים, לא רוצים שום דבר אחר, אז אין לנו מקום להתערב ולתקן. משרד החינוך בא לכאן ואומר, כל מה שקשור לשיפוץ המקום, בוצע. גם סיכמתם שהכול תוקן. לא סיכמתם?

לא.

סליחה, יש לנו דוח של יועץ בטיחות שנעשה לפני חודש, יש בו 87 סעיפי ליקוי.

מי הוא יועץ הבטיחות? הוא לא מוסמך.

אתם העסקתם אותו בעבר, מה את אומרת לי שהוא לא מוסמך? יש לו תואר ראשון בהנדסת חשמל ותואר שני בהנדסת בטיחות מהטכניון. מי שמסמיך זה לא משרד החינוך, מי שמסמיך הם המוסדות במדינה. אם יש לו תואר מהטכניון אז הוא מוסמך. אתם העסקתם אותו בעבר.
87 סעיפי ליקוי.


חבר הכנסת זכור ביקר שם השבוע. לדוגמה, יש שם בריכה בקוטר של 4 מטר, בעומק מטר, לא מגודרת, לא משמשת ליעדה, קצת מי גשם, ילד ייפול ויטבע, בדיוק כפי שקרה בגם אירועים באיילת השחר. יש 87 סעיפי ליקוי, אז גם בעניין הזה אנחנו לא מאמינים להם.

אני רוצה להבין, היה מי שמוסמך מטעם המשרד, שלחו גם מוסמך ממחוז אחר לבדוק את ליקויי הבטיחות, הוציאו דוחות בטיחות, גם על פי מה שאמר נציג ההורים כאן, הבנתי שהדברים תוקנו. יכול להיות שצריך לעשות עוד כמה דברים - - -

ברשותך, אני רוצה לענות לשתי השאלות. ראשית, לא אמרתי שהדברים תוקנו. אמרתי, שסיכמנו עם הגברת סימה ריבלין, שמפגעי בטיחות זועקים בעדיפות ראשונה שאפשר לתקן, יתוקנו. לבנות מקלט חדש, אנחנו לא מצפים שאפשר לבנות. אבל קופסת חשמל פתוחה שנמצאת בגובה נמוך, יש לי כאן את הדפים, לא היה לי זמן להראות לכם אותם, זה דבר שמופיע בכל שלושת דוחות הבטיחות, שניים של משרד החינוך ועוד אחד מטעמנו, אבל עיריית שלומי לא מצאה זמן לתקן את זה.

אין כאלה.

מבחינת מבנה, המבנה שופץ והמקום ראוי. חסרים כמה דברים ואפשר לתקן אותם בתקופה קצרה.

מבחינת המבנה, אני מבין, בגדול, שהמבנים תוקנו. מה שאומרים ההורים, לדעתי אלה דברים שאפשר לתקן אותם תוך שבוע.

אם רוצים.

אם רוצים.

מנהלת המחוז אישרה את המבנה.

נכון, כי כשאישרתי את המבנה ביולי, גם עכשיו יש לי דוח עדכני, אישרנו את המבנה - - -

בסיכום שהיה לכם עם משרד החינוך, כולם מסכימים שצריך לתקן עוד מספר דברים. מה לגבי התכנים, לגבי הציוד?

אני יכול לענות בשם עצמי ולומר, שאני התחייבתי למפקחת, שאפעיל את השפעתי ואנסה כמיטב יכולתי לשכנע את כל ההורים לחזור ללימודים בבית הספר, במידה והוא יהיה מצויד כראוי. אני חושב, שההצעה של חבר הכנסת זכור, היא הצעה נהדרת, לחזור ללימודים במכללה וכאשר בית הספר יהיה מצויד כראוי, מייד נשוב ללימודים בבית הספר ונתגבר בכוחות משותפים של משרד החינוך וההורים על הבעיות של מועצת שלומי. אני חושב שזה פתרון אפשרי. מנהלת המחוז מסרבת להתחייב לאיזשהו לוח זמנים לגבי הציוד של בית הספר.

שמי עידו דרוקר מנהריה, אבא להדס, לומדים בבית ספר למחוננים, כיתה ו'. אני לא מבין את הקונספט, אנחנו נכנסים לדון על ארון חשמל. יש ילדים שממילא גרים בפריפריה והזכות שלהם להיות מחוננים, יש להם פחות סיכוי מאותו מחונן בירושלים. לאותו מחונן מירושלים יש לו הרבה יותר בסביבה שלו, ההורים יכולים לשלוח אותו לחוג במוזיאון, לתיאטרון. לאותו בחור מנהריה אין את הזכות הזאת.

אף אחד לא חולק על מה שאתה אומר, אבל כרגע אנחנו עשר דקות מעבר לסיום הישיבה.

כולם כאן מנסים להגיע לברירת המחדל שלא תרגיז אף אחד. למה לא לתת את הכי טוב שאפשר, שזמין - - -

איך אתה יודע למה רוצים כולם להגיע כשאתה לא נותן אפשרות לדבר על זה?

מה שאני מנסה לומר, שיש שתי אופציות על השולחן מבחינה אקדמית. לטעמי, האופציה הטובה היא מכללת הגליל המערבי.

בקרוואנים.

ובשלומי בלי מקלט.

אם יתוקנו התיקונים בבית הספר ויהיה הציוד הנדרש, אתה גם מתנגד?

סביבת הלימודים כמו שמנוסחת בהצעת החוק שעולה על שולחנכם, סביבת הלימודים הטובה ביותר, המאתגרת ביותר, האקדמית ביותר, גם אם בית הספר יהיה במצב מושלם - - -

אני רואה את הדברים באופן מערכתי-ארצי ויש לי ראייה גם מאחור וגם לקדימה. ראשית, שילוב מרכז מחוננים במכללה, פעם היה אופציה טובה, לא יותר מזה. אנחנו פעלנו בעבר בשמונה אוניברסיטאות ומכללות, ברגע שהמכללה התמלאה בתלמידים, שינתה את סדרי הקדימויות שלה, כי בסך הכול למכללה יש אג'נדה אקדמית שונה, היא לא נועדה לחנך ילדים קטנים. סולקנו מבית ברל, ממכללת ספיר, ממכללת אחווה, ממדרשת שדה בוקר, מהפקולטה לחקלאות במכון ויצמן. יש לי אחריות לראות את הדברים, לא רק לשנת הלימודים תשנ"ח, אני צריכה לראות קדימה. קדימה במכללה אין מקום לתלמידים מחוננים והניסיון שלנו רק מוכיח את זה.

תודה. יש לנו זמן מוגבל, הזמן שלנו כבר מזמן הסתיים. אני לוקח את הנחת היסוד, בניגוד לדעת חלק מהיושבים כאן, שבית הספר הזה לא יהיה במכללה, בית הספר הזה לא יהיה שם כי לא לשם כך מכוונת המכללה. גם ההורים הסכימו במשך עשרות שנים, שבית הספר היה פתרון טוב. השאלה כעת, איך אנחנו יכולים להשביע את רצון ההורים, וגם לשביעות משרד החינוך, איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שהדברים יהיו לשביעות שני הצדדים, עם הציוד וההוראה כמו שצריך בבית הספר בשלומי? אני מבין ששני נושאים נמצאים על השולחן, קודם כל נושא הבטיחות, ומה שהבנתי, את הרוב הצליחו לתקן. לגבי התכנים, צריך להביא לפתרון של הציוד כדי שהציוד יענה על הדרישות. כולם מסכימים לזה. השאלה, האם אנחנו יכולים להגיע לכך? אני רוצה שהסיכום שלנו יהיה, שהילדים יחזרו ללמוד, יחזרו למסלול בית הספר, זה הדבר הכי חשוב. האם אנחנו יכולים להגיע לכך, שמשרד החינוך ייקח על עצמו התחייבות, גם עם לוח זמנים, מה שהיה חסר עד עכשיו. אני חושב שזה יפתור את הבעיה. אנחנו נעקוב אחרי זה, עם לוח זמנים מסודר שיהיה מקובל על כל הצדדים. הדבר הזה יביא לתיקון הליקויים והלימודים יחזרו למסלולם התקין. השאלה אורנה, האם אתם מוכנים לקחת את זה על עצמכם?

אמרת, שהמכללה זה לא הייעוד שלה, רציתי לומר וגם משרד החינוך יודע זאת, שבמכללה יש משבצת בתוכנית האב של המכללה לבית ספר למחוננים גליל מערבי, יש תוכניות שאושרו על ידי המנהלת הקודמת והאגף למחוננים. היה תורם, תמר עדן מכירה את התוכניות - - -

סליחה, תמר עדן היא מדריכה פדגוגית והיא לא מנהלת. מי שמנהלת את האגף מזה עשר שנים היא שלומית - - -

היו תוכניות והיה תורם.

מדובר בבית ספר, צריך לקבוע את הדברים בהידברות עם משרד החינוך, אתה לא יכול להחליט מה שאתה רוצה, למרות שאני תומך מאוד במעורבות הורים.

חברים, הישיבה הבאה שלנו משודרת ואנחנו כבר מאחרים.

אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, אני מבקשת מההורים לפתוח בערוץ דיאלוג, לחדש אותו.

לא אנחנו הפסקנו אותו.

אני מבקשת, שייעשה כל מאמץ שהילדים יחזרו ללמוד. יש שתי סוגיות שאנחנו נקיים עליהן דיאלוג, נמשיך לקיים עליהן דיאלוג. כל הדברים הקטנים שלא תוקנו, יתוקנו. אני מתחייבת בשם ראש הרשות – אם ראש הרשות לא יעשה את זה, אמרתי זאת גם בפניו, נפעיל עליו סנקציות, זה בסמכותי לעשות את זה.

לא צריך.

דבר שני, לגבי הציוד. כשדנים על ציוד ועל מעבדות, יש גם איזה גבול. לא יכול להיות, שאשב מול עמותה, שתרצה שאצפה את הקירות מזהב ואני אתן לוח זמנים. יש ציוד סביר, נורמטיבי, שאני מוכנה להתחייב עליו, אפילו קוסט פלוס, ועל הבסיס הזה אנחנו מוכנים לשבת ולקיים דיאלוג, ובלבד, שהתלמידים יחזרו.


דבר אחרון שאני רוצה לציין, התלמידים זה לא מטוטלת. יש 52 תלמידים שלומדים כיום בבית הספר בשלומי, אני לא אעביר למכללת הגליל המערבי, בשום פנים ואופן. הבסיס צריך להיות בשלומי, על הבסיס הזה אני מוכן להתחייב.

אני רוצה לומר משהו, בעת התקפת מחבלים, האיש הזה הפקיר את חיי ילדינו, אין לנו אמון בו. המקלט במבנה אינו תקין.

אם האדם לא ראוי להיות ראש מועצה, יש בחירות בעוד כמה חודשים.

אנחנו לא הבוחרים שלו.

סליחה, אני מניח שאם הוא מתנהג כך כלפי ילדיכם, הוא מתנהג כך גם כלפי - - -

לא, זאת הבעיה.

יש דברים שאתם אומרים שהם פשוט בלתי סבירים וחבל. אנחנו כבר עשרים דקות מעל לזמן הסיום.

אני רוצה להעיר, שלא שמענו לוח זמנים.

אני רוצה להציע, מי שאומר, שהוא לא מוכן להיות בשלומי בשום אופן, אנחנו לא הכתובת. את יכולה להגיד, זכותך לומר זאת, אנחנו לא הכתובת, יש מי שרוצה להיות במכללה, יש מי שרוצה להיות בטכניון ומי שרוצה להיות במקום אחר. זה דבר לגיטימי, כל אחד רוצה את המקום כי טוב לילדים שלו.

אבל יש בתי ספר למחוננים במחוז צפון שהם כן במכללות.

אמרתי לך, אנחנו לא הכתובת לפתרון הזה. אבל אנחנו כן הכתובת להגיע לסיכום, הסיכום שהיה מקובל על עמותת ההורים.

לא עלינו.

יכול להיות שלא עלייך, אבל מי שדיבר פה בשם עמותת ההורים, אמר שכן. אי אפשר לנהל כך את הדברים.


אני מציע כך, אורנה, אני מבקש לשמוע לוח זמנים, אם את יכולה לתת לי התחייבות, ראשית, לוח זמנים בנושא הבטיחות, לדעתי זה צריך להיות תוך מספר ימים, תוך שבוע ימים לסדר את הדברים שחסרים שם. לגבי הציוד, אני מבקש לדעת, מה לוח הזמנים שאת יכולה להבטיח להורים?

לגבי ליקויי הבטיחות, על הדברים הקטנים, אני מוכנה להתחייב שתוך חודש ימים מהיום - - -

לא צריך חודש לתקן ליקויים קטנים, אחרת יטענו שיש ליקויים גדולים.

אין ליקויי בטיחות.

אדוני, לא יהיה בך אמון, אם אתה אומר כך. סליחה שאני אומר לך את זה. יושבת כאן מנהלת המחוז שיודעת קצת על מה היא מדברת, היא אומרת שזה ידרוש חודש ימים לתקן את ליקויי הבטיחות ואתה אומר שאין ליקויי בטיחות, אין כלום.

אני עומד מאחורי המילים שלי. כל ליקוי בטיחות, יתוקן תוך חודש ימים.

אם אין שום דבר, למה צריך חודש לשם כך?

אני צריך מישהו שיזהה אותם.

על פי הדוחות של משרד החינוך, יש פרטים קטנים שאפשר לסיים אותם גם בשבועיים. אני מוכנה להתחייב בשם הרשות, שבועיים זה זמן סביר.


לגבי הצטיידות, אני מקבלת את עמדתך, אדוני היושב ראש, במסגרת הציוד הסביר שדרוש לבית הספר, נתחייב שתוך חודשיים ימים – כי לוקח זמן לרכוש את הציוד – נצייד את בית הספר תוך חודשיים ימים בציוד נורמטיבי. אנחנו נתאם את זה עם ההורים.

אני מציע את הסיכום הבא, ראשית, כל ליקויי הבטיחות יתוקנו תוך שבועיים. כל נושא הציוד, ציוד נורמטיבי סביר, יתואם עם ההורים, תוך חודשיים ימים יבוא על תיקונו.

רק הערה קטנה, זה לא עם העמותה, יש מנהל מדעים וטכנולוגיה לגבי הציוד.

פרט למומחים המקצועיים, גם עם ההורים. אי אפשר להתעלם מההורים. אני אומר שוב, יתקיים דיאלוג עם ההורים ותוך חודשיים כל הציוד יהיה במקום.


דבר נוסף, אני מציע, שתוך שבועיים יחזירו את הילדים ללימודים, וזאת לאחר שיתקנו את כל ליקויי הבטיחות. כמו כן, עם לוח זמנים של שישה שבועות לגבי הציוד, הילדים יחזרו ללימודים. ועדת החינוך תערוב, גם להורים וגם למשרד החינוך, אנחנו נעקוב אחר הדברים, שהכול ייעשה. אני אומר להורים, אם אתם חושבים שהדברים לא נעשים בצורה סבירה, אנחנו נהיה כתובת לעניין הזה. אבל אנחנו דורשים שהילדים יחזרו ללימודים. אם אתם מחליטים אחרת, זאת זכותכם, אבל אז אנחנו מחוץ לסיכום.


ועדת החינוך קוראת לכם בכל לשון של קריאה, לחזור ללימודים סדירים תוך שבועיים ואנחנו נערוב שהכול ייעשה כמו שצריך.

אדוני היושב ראש, האם תוכל לקבוע דיון בעוד חודשיים ובו יוצג המצב לאשורו.

אני מבטיח לך, שאם יהיו בעיות, אני אקיים דיון בעוד חודשיים, אבל אני רוצה לדעת, שהילדים יחזרו ללמוד בבית הספר.

האם אדוני יכול לבקש מההורים להחזיר בינתיים את הציוד מהמכללה?

זה ברור שמחזירים את הציוד, זה חלק מהסיכום. אני אקבע דיון נוסף בעניין, אם צריך גם לפני חודשיים. תודה רבה, אני מודה לכולם, אנחנו עוברים לחדר ההרצאות, לישיבה הבאה המשודרת, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.