PAGE
18
ועדת משנה לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך

28.1.2008

הכנסת השבע עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 49

מישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך

יום שני, כ"א בשבט התשס"ח (28 בינואר 2008), שעה 12:30

סמינרים לזהות יהודית בבתי הספר העל - יסודיים

חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר

מיכל צידון - משרד החינוך

עמיהוד בהט - מנהל האגף לקליטת עלייה, משרד החינוך

מסרט וורקו - רכזת תחום חינוך, המשרד לקליטת עלייה

יוליה דור - עובדת סוציאלית, האגודה הישראלית למען ילדים עולים

אלעד איזבוצקי - מנהל מרחב ירושלים, ידידים למען הנוער והחברה

שירה שטייניץ - מנהלת חלקת ישראל מלי"ץ, מכונים לחינוך יהודי

אילנה ליטבק - רכזת קואליציה למען נוער עולה בסיכון, שתי"ל

איציק טל - מועצת התלמידים והנוער הארצית

אורנה דפן - ג'וינט ישראל

דנה גורדון

אורית חלוצי – חבר המתרגמים בע"מ

סמינרים לזהות יהודית בבתי הספר העל-יסודיים

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה השוטפת הדו-שבועית של ועדת המשנה.

הנושא שלנו היום הוא למעשה נועד מצד אחד לסיים חטיבה מסוימת במושב הזה של הכנסת, במושב החורף שעוסק בתחום של התוכניות בתחום של זהות יהודית. אנחנו עסקנו בשני המפגשים הקודמים בתוכנית החדשה שמפתח משרד החינוך בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה, עם מוסד הקליטה ועם הג'ויינט בתחום של חטיבת ביניים. והיום אנחנו נעסוק בתוכנית הקיימת של הסמינרים לזהות יהודית.

אנחנו קיימנו בזמנו בנושא הזה של הסמינרים, שתי ישיבות בקיץ, לפני כחצי שנה ב- 26 ביוני, וב- 2 ביולי, כי זאת תוכנית שמתקיימת מידי שנה. המטרה העיקרית שלנו כאן, זה בעיקר להבין שני דברים, כי את הדיון הכללי על התוכנית אז קיימנו, נדמה לי שעדיין שאלה אחת נשארה אז לא פתורה, אני אזכיר אותה, ככה דפדפתי בפרוטוקולים, שאלתי אז מה היה הרציונל להעמדת המכסה התקציבית או מספר התלמידים, זה היינו אך, הם הרי קשורות אחת בשנייה.

התקציב עמד אז על מיליון ו-800 אלף שקל לטובת הסמינרים, התקציב השנתי והמכסה של התלמידים דיברה על סדר גודל של כ- 3000 תלמידים כל שנה. זאת מכסה שכפי שהוצג היא לא שונתה פחות או יותר במשך כבר כעשר שנים, אז שאלנו האם הייתה על בסיס של איזה שהוא תפיסה של יחס תלמידים עולים למספר התלמידים שנכנסים לפעילות, שאלה שככה ריחפה בחלל האוויר, בסופו של דבר התשובה שמשרד נתן הייתה תשובה תקציבית, שזה התקציב, לקח לנו קצת זמן לחלץ אותה אבל בסופו של דבר אז הגענו לתשובה האמיתית שזה התקציב, היינו שמחים אם היה תקציב יותר גדול, אבל זה התקציב שבמשך שנים האגף הצליח מתוך התקציבים הדלים שיש לו להעניק לצורך המטרה הזאת.

אני רק מזכיר את הפן הזה, אין איזושהי נוסחה ברורה תכנית שמסבירה את המספר ואת התקציב. ובגלל שמספר התלמידים העולים, לפחות החדשים במערכת, הוא הולך וקטן, אז בסופו של דבר העדר נוסחה דווקא פעל לטובת הגדלה של אחוז התלמידים שנהנים מהשרות למרות שעודכנו אז בישיבות בקיץ שגם במצב החדש של יחסית מעט תלמידים עולים, עדיין ההיצע לא עונה על הביקוש, ושכל שנה יש יותר תלמידים שורצים את השירות הזה מאשר היכולת להכניס לתוך המכסה.

נקודה נוספת שנשארה כספיח מאותו דיון, זו העובדה שציינו כאן הארגונים שמפעילים את זה שלפי הערכתם סדר גודל של כ-80% מבתי הספר שנהנים מהשירות זה אותם בתי ספר כל שנה, הם לקוחות קבועים, כבר כל בית ספר בחר לו מפעיל משלו וחוזר אליו כל שנה. משמעות העניין, ברגע שמדובר במכסה שלא עונה על הביקוש, משמעות העניין שיש קבוצה גדולה מאוד של בתי ספר שבכלל לא בפנים, לא בשנה מסוימת אלא אף פעם כי היא לא מגיעה לזה.

שאלנו אז שאלה שהיא גם נשארה מרחפת בחלל האוויר, לא קיבלנו עליה תשובה למה זה קורה, האם זה קורה כי בתי ספר לא מספיק מודעים, האם זה קורה כי בתי ספר לא מייחסים לזה חשיבות ולא נכנסים לתחרות בזמן או שמתעוררים מאוחר או שבכלל לא מתעוררים, או שיש להם את היכולת הזאת והאם המשרד עושה משהו בכלל כדי בכל זאת לנסות לפזר עם העוגה מצומצמת אז לפזר אותה בצורה יותר שוויונית.

אני אשמח לקבל התייחסות אם חל איזשהו שינוי או התפתחות ברבדים האלה, אבל בעיקר אני אשמח לשמוע תשובות לשתי שאלות שהן הסיבה שאנחנו מחזירים את הנושא על שולחן הוועדה. הערכות בנושא של סמינרים השנה, כידוע, זה לא סוד שהייתה שביתה מאוד קשה ששיבשה את כל סדר העבודה ויכולת של בתי הספר לתמרן עם המערכת ולוחות הזמנים כדי להוציא תלמידים החוצה.

סמינרים, זה גם נאמר אז, בעיקר מתבצעים היום בשכבה של י"א, יש קצת מי"ב, אבל בעיקר המוקד הוא י"א. אז היכולת לנייד תלמידי י"א לסמינר של שלושה ימים מן הסתם פחתה וגם בתקופה של השביתה בוודאי לא התקיימו סמינרים, כי אז אמרתם שאתם חושבים שלא.

פחות אבל התקיימו.

לכן, אכן הייתה פגיעה בסוף שנת התקציב הקודמת שהיא עדיין שנת הלימודים הזאת, אז מה הולך לקרות והאם השנה התלמידים, האם השתתפות בסמינר זה ירשם גם בתוך הנזקים של השביתה, האם המכסה תמוצה או לא במהלך שנת הלימודים הזאת.

זאת הייתה שאלה אחת והמשרד הולך להתארגן, אולי מתכונת יותר מפורטת ואולי ייחודית רק לשנה הזאת, לשבור קצת את המתכונת הרגילה כדי לתת אפשרות לבתי ספר בכל זאת לקבל חלק מהשירות, אולי לא סמינרים אולי ימי עיון, צריכים לחשוב מה הכלים שבאמצעותם אפשר להתגבר על הקשיים והמשרד אז ביקש זמן כי שאלנו את זה תוך כדי השביתה ואמר המשרד, תנו קצת זמן, ברגע שהמורים יחזרו מהשביתה המשרד יעבור איזה שהוא שלב ראשון של התארגנות בתחום הלימודים ואז זה יהיה הזמן הנכון שנציג לכם מה קורה עם הסמינרים ואכן דחינו את הנושא עד עכשיו.

השאלה השנייה הייתה קשורה לשני הדיונים הקודמים, לאור התוכניות על פתיחת תוכנית חדשה בחטיבת ביניים שבעיקר תפעל, יהיו קצת פיילוטים כמו שעודכנו השנה, אבל בעיקר תפעל משנת הלימודים הבאה ואחר כך בעזרת השם תלך ותתרחב. לאור המיתון הזה, האם אין מקום לשקול את המתכונת של הסמינרים ולחבר אותה בצורה כזאת או אחרת לפעילות בחטיבת ביניים כדי ליצור איזה שהיא המשכיות, לחבר מבחינת תוכן, לחבר מבחינת הרצף, לנסות ליצור איזה שהוא רצף ולהקדים את הסמינרים אולי, י' לדוגמה.

מספר שאלות, האם יהיה איזה שהיא רמה של המשכיות, אולי להפך, לקבוע דווקא שמי שנהנה מהתוכנית בחטיבת ביניים הוא לא נהנה מהסמינר והפוך. יכולות להיות תפיסות שונות, יכולה להיות תפיסה המשכית, יכולה להיות תפיסה משלימה, יש זכות קיום לכל אחת מהן, בתנאי שהיא מנומקת וההחלטות יתקבלו מודעות מראש. אז מבחינה זאת, אלה הן שתי השאלות העיקריות לדיון של היום וזכות הדיבור של עודי.

הירידה שחששנו ממנה במספר המשתתפים בסמינר, הולכת בהתאם לקיצוץ התקציבי של 2008.

אם כבר פתחת את זה, זו שאלת סוגריים, האם אתה כרגע פועל תוך הוראה מהנהלת המשרד במסגרת התקציב המקוצץ?

נכון לרגע זה ממש, אני פועל בתקציב של 19 מיליון שקל שברובו הגדול מנוצל לשנת הלימודים תשס"ח, שנת הלימודים הזאת.

זאת אומרת שנכון לעכשיו, הפגיעה במה שקורה בשנת הלימודים הזאת היא מזערית ולכן הנזק הצפוי מקיצוץ התקציב הוא צפוי בשני מישורים, אחד, אם לא תהיה תוספת תקציב אז יהיה נזק אדיר בתחילת שנת הלימודים הבאה כי אם תנצל הרוב פה, אז לא יישאר הרבה שם. ודבר שני, גם אם תהיה תוספת תקציב ברגע האחרון, יהיה נזק של לוח זמנים, כל מיני התקשרויות ודברים שצריכים להכין אותם מראש לשנת הלימודים הבאה, לא ייעשו באביב.

אני אשמח מאוד אם תהיה תקציב, ואני גם עוד יותר אשמח שזה יהיה בזמן מוקדם ככל שאפשר.

אני צודק בזיהוי של שני המישורים?

כן, אבל אנחנו לא רחוקים מתשס"ט בדבר שאני אקשר אותו לנושא שלנו, אנחנו לא רחוקים מתשס"ט בכלל, אנחנו אפילו מכניסים את עצמנו ללחץ ממש במכרז החדש שאנחנו כותבים עכשיו לנושא של הסמינרים.

זה מכרז שנתי?

לא, זה לשלוש שנים ועכשיו זו כבר השנה הרביעית. זה חשוב לנו מאוד, כיוון שיכול להיות שתיאורטית המכרז נגמר ב- 31 לדצמבר, מבחינה פורמאלית, אבל הרבה יותר הגיוני וברור לא להחליף לכאורה, תיאורית, זכיין ב- 1 בינואר, פתאום באמצע שנת לימודים, ולכן אנחנו עושים כל מאמץ במהלך החודשים פברואר ומרץ, כדי שנוכל לצאת לאוויר, או באפריל מקסימום. לוקח זמן עד שמפרסמים, כדי שיהיה לפחות ביולי אוגוסט או מקסימום ספטמבר,איזשהו זכיין.

אלה אותם זכיינים, בינתיים הניסיון תמיד הוכיח.

נכון, שלפחות אחרי החגים במידה שבאמת יהיה תקציב, נוכל להפעיל בצורה מסודרת שנת לימודים שלמה ולא בחצאים. לכן אנחנו מכניסים קצת את עצמנו לאיזשהו לחץ בעניין הזה.

אבל עד סוף שנת הלימודים הזאת, המכרז הישן עוד מאפשר לכם לפעול?

כן, לגמרי, אפילו קצת מעבר, אבל אני לא רוצה להתחיל מעבר כי אז אנחנו נתקע אז.

הדבר הזה הוא לא רק דבר פורמאלי אלא הוא גם מאפשר לנו, מכרז חדש הוא תמיד דבר טוב, למרות שזה שרשרת של עינויים עד שכותבים אותו, אבל כשגומרים אותו ותוך כדי זה אתה גם פתאום נחשף להרבה לקחים, הרבה תובנות חדשות, הרבה עניינים חדשים, למשל, השאלה שנשאלה כאן לגבי הקדמת, המכרז לא כתוב, אבל ברור לי כמעט שאנחנו בוודאי נפתח במכרז את האפשרות, זה יהיה מכרז לחטיבה העליונה, כלומר הוא לא יהיה מוגבל במכרז, אם זה לא יועיל זה לא יזיק, כלומר לפתוח את זה גם ל- י', מותר לנו לפתוח אותו. ואז אנחנו יכולים במידה שנרצה, גם זה חלק מהדיון, לעשות את זה כמו שדיברנו כאן, להקדים את זה.

אני מקבל את מה שאמרת, שצריך להיות איזה שהוא קשר, חייב להיות קשר בין התוכנית לזהות ובין התוכנית של הסמינרים, וגם קיבלתי את מה שאמרת, הקשר יכול להיות גם כזה שאנחנו אומרים שאסור שיהיה קשר.

זו החלטה שאתם צריכים לקבל עכשיו.

אני דווקא נוטה לחשוב שאם הסמינרים יוקדמו ואם לא, אבל למרות שאני נוטה לומר שהם גם יוקדמו, כן צריכים להיות בקשר הגיוני, זאת אומרת זה צריך להיות משהו, אבל עוד פעם זה אמירות שהן לא מתועדות בשום מקום מבחינת התפיסות, לא מגובשות.

מרגע שאתה אומר אותם כאן, הן תהינה מתועדות.

אני חושב שזה צריך להיות משהו שמצד אחד הוא יוכל להחזיק את עצמו לגבי ילד שלא עבר את התוכנית הראשונה מסיבה כלשהי, אבל מצד שני הוא יהווה המשך נכון ולא כפילות ולא איזה שהוא דבר לא שייך למי שכן עבר. יכול להיות שיהיו בתי ספר מקיפים שלא עברו בדיוק בשנת הלימודים הבאה, כי היות ובשנה הבאה גם אם זה יהיה עוד לא עברו את התוכנית של זהות של חטיבות הביניים, אלא אם כן הם בדיוק באותן שלוש ערים שבדיוק עשו את הפיילוט, אבל ברובם הגדול לא. וגם בשנה אחרי זה, זה לא בהכרח שכל מערכת החינוך בבת אחת תעבוד, ולכן זה גם חי שנושא את עצמו וגם איזה שהיא פעולת רצף שתהיה הגיונית, ככה נראה לי שצריך לעשות.

יש חשיבות לכך, שאפשר לראות בזה כרצף לפי דעתי כיוון שגם ככה בסמינרים יש יתרונות עצומים והם מביאים בעקבותיהם משובים מאוד טובים, יושבים כאן חלק מהגופים, אני לא מכיר את האנשים אבל מיכל מכירה אותם אישית.

אני מניח שהם ידברו ואז תוכל לקשר.

אני אומר שאנחנו יודעים גם מהם וגם מהשטח שהמשובים הם מצוינים. ואף על פי כן, מדובר פה בבום של שלושה ימים וזהו, לכן אם זה יבוא כרצף לי זה נראה הרבה יותר נכון.

כלומר לסמינר יהיה פתיחה וסיום של הרצף.

כן, בדיוק.

אגב, מהאמירה הזאת אני ארשה לעצמי לשאול אותך שאלות הבנה תוך כדי תנועה כדי לחזור לזה אחר כך, מהאמירה הזאת משתמע שאתם תעודדו לפחות את הגופים שייגשו למכרז של הסמינרים לגשת גם למכרז של התוכנית של חטיבת ביניים?

לא.

הסיבה היחידה, כי אחת מהדרכים הכי בטוחות ליצור רצף זה שתהיה חפיפה, לפחות חלקית מבחינת הגופים.

יש אלו שהם הבדלים בין שתי התוכניות, אני לא מדבר על המהות כרגע, אני מדבר על המערכת הארגונית. הפעולה של חטיבות הביניים ברובה או בעיקר, עמוד השדרה שלה נעשה בתוך בתי הספר במסגרת שעות הוראה של מחנך כיתה או של מורה שמוכשר לכך. והקומות האחרות נעשות מחוץ לבית הספר, יכול להיות בהחלט וזה כן אולי מה שאתה התכוונת לשאול, הרי הם לא יבואו להחליף את המחנכים.

לא, אבל אתם רציתם לתת כניסה לגורמי חוץ גם לתוך בית ספר, לא התכוונתם שהפעילות ההיא, לפחות כך אני זוכר בהצגה בחודש האחרון, תיעשה בעיקר על ידי המחנכים.

אני כן התכוונתי שהיא תיעשה על ידי המחנכים, ראינו בזה שמחנך כיתה שמכיר את הילדים יעשה את התהליך, יוכשר ויעשה את העבודה כדבר מרכזי מאוד. רק אמרנו, אנחנו גם מתקצבים את בית הספר שיוכל להביא גם כל מיני אירועים ופעולות חיצוניות לתוך בית הספר לשיעור הזה. אמרנו גם שאנחנו נותנים תקציב להוציא את הילדים החוצה, זה בהחלט יכול לבוא, לצאת לשלושה ימי סיור או גיחות או איך שלא נקרא לזה. פה בוודאי יוכלו זכיינים שונים להיות חלק מהעניין, ובוודאי גם אלה שיגישו את המועמדות למכרז, זה בוודאי נכון.

לא היינו רוצים להפוך את הפעולה בתוך בית הספר, אני מדבר על החטיבות, כפעולה של גורמי חוץ שהמחנך ישב ויסתכל על התהליך ויהיה כמו שזה בעצם אולי קורה בסמינרים בחטיבה העליונה. גם שם היינו שמחים אם זה היה המחנכים אבל זה לא עובד, גם זה לא קורה, עובדה שיש גם מדריכי של"ח שמוציאים את הטיולים ולא מחנכי הכיתות, שמשתתפים אבל לא מעבירים. בכיתה זה משהו אחר, זה תהליך חינוכי ארוך, התחלנו עכשיו כבר לדבר על ההכשרה, כבר אנחנו בתהליך, זה לא הנושא עכשיו אבל התחלנו כבר לטפל בעניין הזה כדי להביא את המורים באמת בעבודה של הכנת התוכנית, להיות חלק מהעניין, אחרת משהו לא מושלם יקרה.

לנושא של הסמינרים, זה חלק מהדיונים שבתוך המכרז הזה, גם השאלה הזו גם של ההקדמה וגם של הרצף. אנחנו גם דנו במשך השנה האחרונה הרבה פעמים עם הגופים עצמם באשר לשאלה של מי שהשתתף פעם בסמינרים אם אנחנו יכולים ליצור לו סמינר המשך, כלומר לא עוד מאותו דבר אלא משהו שונה בהמשך לאותה קבוצה.

מאיזה תקציב? הרי לכאורה התמונה היא שהתקציב הקיים לא מספיק ושכולם ישתתפו לפחות בסמינר אחד.

נכון, וכשדובר היה לפני שנתיים שלא היינו בטוחים שאפשר יהיה להשלים את המכסה, אז באו הגופים המפעילים ואמרו, לא רק בגלל סיבות כלכליות, אלא ענייניות לחלוטין, אנחנו יודעים שיש צורך, זה נחמד ויפה, זה נהדר, אבל זה לא נותן תמונה מלאה. ואז אמרנו, צריך לשקול גם את הדבר הזה, אבל נכון לרגע זה המספרים הם, גם אמרתי את זה בתחילת השנה כאן, הייתה לי תחושה, לא ספרתי אז, אבל הייתה לי תחושה בגלל המסמכים שאנחנו מקבלים חזרה מבתי הספר שישנה התגברות במספרים.

האם ניסיתם לשקול גם אותו? יש כאן סתירה של הצרכים השונים, של התמיכה הקצרה שגם הולכת אולי ומתקצרת מול הצרכים הרבים ולכן כמובן סוגית ההמשך אחרי הסמינר לאורך כל החטיבה העליונה, במיוחד אם הסמינרים יוקדמו לי', זה יהיה עוד יותר אקטואלי, יש שאלה נכונה. ומצד שני כמובן תעמוד שאלה: אם אני לא יכול לתת אפילו סמינר לחלק גדול מבתי הספר, איך אני אשתמש בתקציב כדי לתת סמינר המשך?

בזמנו, בימים הטובים שכנראה שמדינת ישראל הייתה הרבה יותר עשירה, שהיו לה הרבה יותר תלמידים עולים וכולם עברו לפחות סמינר אחד, באותם ימים גם הציעו איזה שהוא דגם לסמינר המשך שהוא לא היה כרוך במשמעויות תקציביות ניכרות, כי אמרו, לא נוציא לסמינר המשך את כולם, אלא ננסה לבנות סוכנים במירכאות, בתוך כל בית ספר.

ניקח, כתוצאה מכל סמינר, שניים שלושה ילדים מכל בית ספר, שהנושא הכי מדבר אליהם, וננסה לדרבן אותם לאיזה סוג פעילות, כאשר היא תהיה מונחית, כלומר שנעבוד איתם, פעם בחצי שנה נוציא אותם לסמינר וכמה פעמים במהלך השנה ניצור להם איזה שהיא פעילות יותר קצרה, מעין תחליף של תנועת נוער, רק בתוך בית הספר.

אני לא מכיר את הימים האלה, זה רעיון מאוד יפה, אף פעם לא בוצע, אני ניהלתי בית ספר בירושלים באותה תקופה.

אני כבר למדתי, שמידי פעם צריכים להשתמש בו כארכיון של משרד החינוך של שנות התשעים זה דווקא אני, אני כבר התרגלתי.

אני מודה שלא חקרתי את זה, אבל זה באמת רעיון יפה, לעשות את זה בסופי שבוע, סמינר למנהיגות. אני לא בטוח שחברה ונוער לא עוסקת בזה.

אין לזה משמעות תקציבי גדולה.

זה גם יקר.

אבל לא מדובר על לעשות לכל ילד עוד סמינר, אלא לעשות סמינר אחד על שכבה שלמה בשנה.

200-300 ילדים בשנה. אני צריך לבדוק את העניין הזה, אבל זה רעיון טוב. בכל אופן, התחלתי לומר, אמרתי כל בתי הספר, וזה עונה על מה ששאלת תוך כדי הדברים, אנחנו כדי להביא למגוון כמה שיותר גדול של בתי ספר, על אף העובדה שיש בתי ספר שאולי קצת נרתעים בגלל מספרים קטנים מאוד שלא יוצרים קבוצה וזה אחת מההתלבטויות, הלא גם פה במכרז איך אנחנו מביאים גם אותם לתוך התמונה.

אנחנו פונים דרך חדר המשלוח של המשרד, זאת אומרת גם מנהל בית ספר שאין לו עולים בכלל מקבל את החוזר שלנו עם כל התנאים, עם טופס הצטרפות והכול, ואחר כך בעקבות זה אנחנו ממשיכים להוסיף. מיכל עשתה עכשיו פעולה שלמה יחד עם הגופים, פולו לבתי הספר, אבל זה כבר בעקבות מכתב חוזר מסודר של כל מנהל חטיבה עליונה מקבל אותו, הוא יודע בדיוק מהן גבולות הגזרה, מהם הכללים, מהם הקריטריונים.

קריטריון עולה, זה שבע שנים.

זה מ-91'.

לגבי מספרים, אנחנו נמצאים אחרי השביתה עם סדר גודל של 2500 ילדים שיוצאים, כלומר זה סופי ועדיין כל יום יש בקשות נוספות להצטרף. יותר מזה, אני מעריך שה- 500, יותר מזה, אתה שאלת פה אם אנחנו הולכים על איזה מודלים, גם המכרז מאפשר מודלים של חלוקה לימים בודדים, גם בלי שאנחנו נעשה פה פעולת התערבות שהיינו עושים אותה בהחלט.

אגב, המכרז מאפשר את זה מסיבה פשוטה, אולי לא פשוטה כל כך, אבל סיבה מעניינת, עצובה אבל מעניינת, הייתה תקופה של האינתיפאדה או של איזה שהם אירועים ביטחוניים מאוד קשים, וההורים לא רצו להעלים את הילדים, ובטח ירושלים שזה היה חלק מהסמינר. אני זוכר שהלכתי אז לחשב הקודם, ואמרתי לו שזו גזירה שאי אפשר לעמוד בה.

אתה יכול לכאורה, אם אתה לוקח סמינר עם לינה של שלושה ימים ומפרק אותו, יש לך יותר ימים.

לא, כי אנחנו גם לוקחים שניים ואחד, עשינו אז תחשיבים, בכל אופן זה נכנס לליין של המכרז גם בגלל הסיבות ההן, אבל זה נכון גם עכשיו, זה לא מומלץ, האפקט של הערב והלילה והחוויה הלילית שישנה, הוא אפקט שלפעמים יותר חשוב מאשר מה שעושים במשך היום.

גם בתי הספר מעדיפים זאת, יותר מאשר ימים מפורקים.

זה נכון, אבל שוב, אם זאת תהיה הבעיה, יגידו רק יומיים, רק יום, אנחנו נאפשר את זה, לא תהיה בעיה. לפי דעתי זה לא עומד לקרות, כלומר לא יהיה צורך.

אפשר להוריד את זה ליומיים גורף, לכולם.

אני אומר, אבל כרגע אין צורך לזה, מי שיפנה ויגיד זאת הבעיה שלי, אנחנו נפתור את זה.

ה- 2500 שנסגרו עד עכשיו, נסגרו במתכונת הרגילה של שלושה ימים?

היו מעט בתי ספר שביקשו לרדת ליומיים ואפשרו להם, בגלל השביתה הם אמרו שהם לא יכולים להוריד את התלמידים לשלושה ימים, אז היו מעט, אבל הרוב יצאו לשלושה ימים.

אני מניח שבעוד חודש, בסביבות מרץ אנחנו נדע בדיוק איפה אנחנו עובדים ואז נוכל אולי לעשות עוד פוש.

הם מרגישים שזה מתנה, בתי הספר, שחבל להם להפסיד את זה, הם פשוט כל כך נהנים שהם יוצאים שהם אומרים שזה ממש מתנה שהם מקבלים בחינם.

זה אומר שמבחינתכם, הצפי שלכם שהמכסה תמולא.

כן, יותר מזה, אני אומר, על אף שהלובי הזה שדיברת עליו קודם, אני מאוד לא אהבתי את זה, על אף שזה לא אותם תלמידים, זה כמובן תלמידים אחרים כל פעם. בכל אופן רצינו לפרוס קדימה ואני חושב שזה יצא טוב כי באמת הרבה בתי ספר שלא היו קודם נכנסו לתוך המעגל הזה. נכון לרגע זה, זאת התשובה פחות או יותר.

יש כל הזמן פניות.

החשש שלנו שהשביתה כאן תשבש את הדברים.

לא נראה לי.

זה כנראה מספיק חשוב לבתי הספר.

זה מלמד על כך שזה מספיק חשוב, וזה גם מלמד על כך שכנראה שהגיבוש הוא מאוד גדול אם השביתה לא הצליחה לפגוע בזה. איך אתה רואה, מבחינת התוכן, את החיבור בינתיים, התייחסת לחיבור אפשרי מבחינה מבנית?

אני לא יודע, כי קשה לי מאוד, אנחנו צריכים להתקדם קצת עם ההכנה של המכרז, ולהתקדם קצת גם עם ההכנה של המתווה, ושם אנחנו כמעט מסיימים, אני מקווה שעד שבוע הבא יהיה לנו את כרטיס המתווה לבית הספר ואז נוכל גם לדעת איך לקשר אותו.

אני אשמח לשמוע תגובה לזה קודם כל מהגופים שמפעילים, יש ארבעה גופים שמפעילים, נכון?

גשר, מקום, אורנים, מלי"ץ.

אז למעשה גשר, אורנים ומקום לא נוכחים כאן אבל מלי"ץ פה אז אני אשמח לשמוע מנציגת המלי"ץ איך הם רואים קודם כל את השנה הזאת, מה אתם מרגישים ברמת מי שמפעיל את זה, איך מתמודדים עם השנה המורכבת הזאת והאם באמת התחזית החיובית, הורודה של משרד החינוך זה גם התחושה שלכם.

מה התגובה שלכם להיבט השני של הידיעות על התוכנית החדשה, לא הייתם כאן בדיונים שהיו, אבל יכולתם לראות את זה אולי בפרוטוקול, ואני מניח שאתם גם מעודכנים ועוקבים אחרי זה בלי שום קשר לדיונים כאן, אז איך אתם רואים את האפשרות של חיבור גם בפן המבני, הקדמת הסמינר לכיתה י' וגם בפן התוכני וגם לגבי אם יש לכם כוונה או לא לנסות להתמודד במכרזים של התוכנית החדשה באותם מימדים שתלמידים יוצאים מבית ספר, או מכניסים גופים חיצוניים לבית הספר כדי להציע איזה שהוא רצף?

אני מייצגת פה את מלי"ץ, אני מנהלת מחלקת ישראל במלי"ץ ואחראית על הסמינרים האלה. קודם כל מבחינת הניסיון שלנו השנה, המכסה שלנו כמעט מולאה במלואה, אם כי חסרים לנו כשישים תלמידים כדי להגיע למילוי המכסה שלנו שזה 760, אנחנו כרגע עומדים על 700 שזה מצב לא רק בכלל בשלב הזה של השנה, כך שזה לא נראה שהשנה הדבר הזה נפגע וזה אני יכולה להגיד לעומת סמינרים אחרים שאנחנו מנהלים בבתי ספר שלא דרך המכרז הזה, ששם הרבה מאוד פעילויות בוטלו ונפגעו, ממש הייתי אומרת למעלה מ – 70%.

את אומרת שדווקא הפן הזה שיש כאן יציאה החוצה, גורם לבתי הספר לראות בזה איזה שהוא צ'ופר ולכן הם לא מוותרים על זה, אם אני מפרש נכון?

כן, ואני חושבת שזה מסובסד עבורם מאוד משמעותי כאן, הם לא מוותרים על זה בכזאת קלות וגם יש לזה כבר שם של הצלחה, כבר מחכים לזה, התלמידים מצפים לזה, הצוות מצפה לזה. מאידך גיסא, אני כן יכולה להגיד שזה הטיל עלינו עומס גדול יותר, כי בבת אחת יש לנו כמות מאוד גדולה של סמינרים להעלות.

בשביתה לא היו סמינרים?

אצלנו לא היו, היו ניסיונות וגישושים אבל זה לא הגיע לרמה של ביצוע, בית הספר לא הרים את זה בסופו של דבר ולכן המצב הוא כרגע שמבחינתנו יש לזה משמעויות גם תקציביות, כי אנחנו צריכים לגייס צוות מנחים גדול יותר, שצריך לעבוד בבת אחת על כמות מאוד גדולה של סמינרים ולכן שיטת העבודה שלנו השנה שונה משנה שעברה.

מה ההשלכות, את יכולה קצת לפרט?

למשל, אני הייתי צריכה שלושים מנחים כדי להעביר את הסמינרים בשנה שעברה, היום אני צריכה יותר מנחים.

כן, אבל ההשלכות התקציביות של זה, זו רק הכשרה.

כן, אבל ההכשרה היא דווקא אחת מהעלויות היותר יקרות של מנחה, זה גם הכשרה וזה גם ליווי ועד שמנחה נעשה מנוסה בזה, וצריך ללוות אותו סמינר שניים יותר, זה גם זמן של ניהול, יש לזה משמעויות ואנחנו מתארגנים לקראת זה, אני חושבת שבינתיים אפילו בהצלחה.

לגבי השאלה שנייה , אני לא הייתי רוצה מידי להתייחס לפרויקט החדש הזה כי אני לא מספיק מכירה אותו ולא מספיק יודעת עליו, כי באמת שוב, לא היינו כאן בפגישות הקודמות.

אבל שמעת עליו לפני שהגעת לישיבה?

שמעתי עליו, אבל אני לא יודעת עליו מספיק כדי להגיד ואני כן יודעת לומר שאנחנו מנהלים כרגע דיון פנימי במלי"ץ, קודם כל להבין את המכרז החדש הזה, אנחנו לא מרגישים עדיין שאנחנו לגמרי מבינים מה זה אומר ומה הולך להיות ומה המשמעויות מבחינתנו כארגון.

אמר אודי בצדק, ואנחנו עדים ומאשרים את דבריו, שגם המדריכים עוד בונים את זה.

ברגע שזה יהיה ברור לנו יותר אז אנחנו נעשה את ההחלטות שלנו בארגון איך אנחנו מתארגנים לקראת זה, איך אנחנו הינו רוצים לגשת לזה.

אבל לגבי עצם העניין, אני כרגע לא מבקש ממך התחייבות לפרוטוקול שאתם הולכים להתמודד למכרז, מה גם שאין לזה שום משמעות כי אתם גוף עצמאי פרטי, אתם לא גוף ממשלתי אז גם לא נוכל לחייב אתכם לגבות את ההתחייבות אחר כך.

תתעלמי לרגע מהשאלה הפרטנית האם מלי"ץ יכנס לזה או לא, שהוא יחליט אני מניח משיקולים כאלה ואחרים גם של תוכן וגם של כדאיות לעסוק בזה, אבל כגוף שהתעסק הרבה שנים בנושא הזה, זה שוב לפי מיטב זכרוני יש שני גופים שבאמת מלווים את זה מאותם ימים שמשרד החינוך כבר לא זוכר את ההיסטוריה, זה בדיוק מלי"ץ וגשר, שהם היו שם עוד בראשית שנות ה-90. אני מדבר על הפעילות עם עולים ספציפית, מאז שהתחיל גל העלייה הגדול, בזמנו המכרזים של משרד החינוך בהיקפים הרבה יותר גדולים, כפי שציינתי מי שזכה בהם זה היה מלי"ץ וגשר והם אלו שחילקו את העוגה, היום יש יותר גופים מפעילים.

הזיכרון ההיסטורי שלכם והניסיון הוא הכי עשיר, יחד עם גשר ולכן מתוך הפרספקטיבה הזאת, איך אתם רואים את כל העניין הזה, קודם כל עצם ההחלטה להתחיל בחטיבת ביניים, האם זה נכון? אנחנו דיברנו על זה פה כשהיה דיון על התוכנית, שאלנו למה דווקא בחטיבת ביניים, למה לא להוות דווקא לוח פעולה בחטיבה עליונה, כי גם שם זה לא נוגע לכולם, אז אפשר לקחת את זה ולטייל לשם, זה ברמת המאקרו, ממש שאלה כזאת, האם זה נכון להתחיל בחטיבת ביניים?

זה נכון שכבר הוחלט שזה יהיה בחטיבת ביניים, אני לא חושב שזה יפתח כבר לדיון, זה כבר פחות או יותר הדיון, עכשיו, השאלה האם צריך להיות רצף בין מה שנעשה בחטיבת ביניים לחטיבה עליונה או שאין לזה הרבה משמעות, אם צריך להיות רצף, האם צריך להיות מבחינת השנים, למשל לאחר כמה שאפשר פעולה בחטיבת הביניים ולהקדים כמה שאפשר את הפעולה בחטיבה עליונה ואז זה יוצר מעבר כמעט ישיר.

כאשר בחטיבת הביניים עיקר הפעילות תוכננה דווקא בתוך בית ספר, עם גיחות כאלה או אחרות החוצה והסמינר בחטיבה העליונה יכול להיות מעין גולת הכותרת, למרות שההרכב של הכיתות משתנה, בית ספר אחר, בחלק מהמקרים כיתה אחרת, אבל עדיין אפשר לבנות על זה שתלמידים עברו משהו, לתכנן את הפעילות בהתאם מהצד של תוכן. אז יש פה שאלות של תוכן, שאלות של מבנה ביצירת הרצף הזה, או שאולי תגידי לנו שאין לזה שום משמעות.

ההיבט האחר זה נושא שעלה כאן ככה בסוגריים זה שאלת הרצף לאחר סמינר, איך אתם רואים את הסוגיה הזאת, מה עדיף? לתת מקום לעוד סמינרים לאלה שלא מגיעים או ליצור רצף, ואם רצף, האם זה רצף לכולם או רצף בצורת פירמידה כמו שאני הצעתי, ליצור מעין מנהיגו כזאת מכלל התלמידים שהיא זאת שתקבל את הרצף, מה דעתכם על כל מכלול השאלות הזה.

קודם כל, מבחינה מבנית הקשר בין שני הסמינרים, אני חושבת שיכול להיווצר פה מהלך מאוד מעניין מכיוון שעודי ציין שהסמינרים או כל התהליך שעוברים בחטיבות ביניים זה תהליך שבית ספר מוביל אותו והגופים החיצוניים מצטרפים אליו או מאפשרים לו ומגיעים לצמתים מסוימים, בדרך שבית ספר עובר עם הצוות שלו ולאחר מכן עם התלמידים.

זה ברובד הבית ספרי, כי יש לו שם גם רובד עירוני ויש לו גם רובד תקציבי, בשני הרבדים האלה זה אחרת, זה בנוי משלוש קומות.

אני לא מספיק יודעת על זה, אני לכן מאוד זהירה בהתייחסות שלי כרגע, אני כן יכולה להגיד שכשנמשיך בהנחה שכן יש משמעות לרצף ויש היגיון לעשות רצף כיוון שבסך הכול אנחנו ומחפשים למקסם את ההשפעה שלנו על התלמידים ועל בית הספר בעבודה.

אנחנו שואפים לכך שסמינרים ספוראדי פעם בכמה זמן שאתה לא תמיד יודע מה ההשפעה שלו ומה ההשלכות שלו, ואתה לא תמיד שם גם כדי לאסוף לאחר מכן את התהליכים שהוא מתחיל לחולל בקרב התלמידים, בקרב הכיתה, בקרב בית הספר, אז ככל שיש לך ניסיון רב שנתי עם בית ספר מסוים או עם מגזר מסוים של בתי ספר וכלל שאתה מכיר את התהליך שבית ספר עובר עם המורים שלו, עם הצוותים שלו ועם התלמידים שלו, ככה היכולת שלך ליצור איזה שהוא מהלך גדול יותר שיש לו הדים גדולים יותר ושהוא משפיע יותר על החיים של התלמידים.

בסך הכול אני חושבת שזו המטרה של כולנו, אני חושבת שהוא מאוד עולה. לכן באמת אם אפשר יהיה ליצור פה מהלך שבו לאו דווקא אותם גופים אולי עובדים בחטיבת הביניים ובתיכונים, אבל כן אלה שעובדים בתיכונים יודעים מה שקורה בחטיבת הביניים, מכירים את התהליכים---

יודעים מאיזה מקור, הציפייה שלכם, למשל שאלה מעשית מאוד, הציפייה שלכם במצב כזה שלא אתם הייתם הגוף שעשה את הפעילות שזה גם מאוד סביר כי התוכנית החדשה תהיה מאוד מגוונת, המון סמכות תהיה בבית ספר או כל בית ספר יזום משהו אחר, לכן לא יהיה איזה שהוא דגם אחיד, יכול להיות שברמה ארצית יהיה משהו משותף, אבל כל השאר יהיה ייחודי.

האם הציפייה שלכם שמשרד החינוך הוא זה שיעשה את מלאכת ההכנה, ואתם תקבלו מהאגף של אודי, למשל סקירת רקע על קבוצת תלמידים, או שאתם מסוגלים לעשות את זה ברמה מול בית הספר, כאשר אז הקושי יהיה שכמו שאמרנו חלק מבתי הספר זה לא אותם בתי ספר, התלמידים עוברים כתובת, הם במעבר מחטיבת ביניים לחטיבה העליונה, ולכן תלמיד עבר את זה, אבל כשהוא בא ללמוד בבית ספר X, בית הספר לא יודע מה הוא עבר בבית ספר Y. והיחיד שידע את זה, זה עודי, במידה ויהיה לו מעקב.

מי שידע את זה הוא מחנך בית ספר בעיקר.

כן, אבל אז הוא כבר לא יהיה עם התלמיד. אני כאן רוצה להפנות את הזרקור לכושר ושהיחיד שכמעט יכול לאגור את המידע ולהעביר אותו למפעילים במידה וזה לא אותם מפעילים, זה רק האגף, כי הוא זה שיש לו נגישות בשתי רמות והוא זה שזכר שבשנה שעברה התלמידים בחטיבות ביניים עברו פעילות מסוימת.

זה נכון, רק האגף יכול לקחת ברשימה של אלה שמצפים לסמינר בכיתה י' או י"א ולדעת מי מהם כבר היה פעם במשהו.

כן, יכול להיות שהאגף לא יהיה מסוגל לעקוב ברמה בית ספרית, אבל בוודאי ברמה עירונית וארצית הוא ידע מה היה, נניח בשנת תשס"ח הוא ידע מה התלמידים שהם היו דווקא בתשס"ז בחטיבת ביניים מה הם עברו ברמה ארצית.

אם זה מקיפים, אז בדרך כלל 90% מהתלמידים ממשיכים הלאה.

נכון, אבל לא כולם.

דווקא בעולים, חלק הולכים דווקא לבתי ספר לא עיוניים, הם הולכים לרשת עמ"ל.

יש לדבר הזה משמעות גם כשמדברים על צוות בית ספר, כי אני היום כשאני מגיעה לסמינר של שלושה ימים, אני מנסה לגייס את צוות בית הספר לעזרתי בסמינר, אבל אני לא סומכת על צוות בית הספר בהכרח שהוא ידע לעשות פעילויות המשך עם התלמידים או פעילויות הכנה עם התלמידים. אבל אם אני יודעת שזה צוות בית הספר שכבר עבר תהליך משמעותי.

לא, כי זה יהיה נכון רק במקיפים. הצוות שעבר פעולת הכנה ועבר תהליך זה יהיה צוות של חטיבת בינים ואת עובדת מול הצוות שכבר בחטיבה העליונה. לכן, במקרה שזה בית ספר מקיף, אז שם, למרות שזה גם צוותים שונים, אבל יכול להיות שאיפה שהוא ברמה בית ספרית משהו עובר, אבל כל עוד שמדובר בתיכונים בלבד, שם זה לא יהיה, המקור היחיד למידע הזה
יהיה עודי, והשאלה אם כשבונים את המכרז החדש, וכשבונים את המתווה ההוא, לוקחים בחשבון את הצורך הזה איפה שהוא לאגור מידע כדי שהוא יהיה זמין למפעילים של הסמינרים. אתם יודעים לקראת מה אני חותר, יש כאן קושי לוגיסטי.

בכל מקרה, יש לנו מאגר של כל שמות התלמידים שהשתתפו בכל סמינר.

כן, זה ברור. אבל אני שואל כרגע לא בדיעבד מי משתתף בסמינר, אלא בניית מאגר צבוע תוכן ברמה מסוימת של פרוט, עד כמה שאפשר, שהוא יועבר למפעילים לפני הסמינר. נניח, תלמידים מראשון לציון, אני בכוונה לוקח את זה ברמה העירונית ולא ברמה הבית ספרית, בשנה שעברה, השתתפו בפעילויות: X,Y,Z, ואלה היו הנושאים, לכן אפשר לבנות פחות או יותר על רקע כזה. רק שאתם תדעו לספק את זה, כי אין סיכוי שהם יגיעו לזה בכוחות עצמם.

אנחנו יכולים לחשוב על דרישה מבתי הספר, שישתתפו בתוכנית החדשה בחטיבות, לתעד את התהליך.

לא, גם כשהם יבקשו את האישור לתוכנית, אנחנו נקבל תוכנית בית ספרית.

צריכים לחשוב איך לאגור את המידע ולמיין אותו כדי שהוא יהיה זמין יחסית בקלות למפעיל של הסמינר בשנה הבאה או שנתיים אחרי זה, כי אחרת הרי למצוא אותו בארכיון, אף אחד לא ילך לעשות תחקיר בארכיון של האגף לקראת סמינר שנתיים אחרי אם זה לא יהיה זמין בצורה סבירה.

אני אתייחס לעוד פן בשאלה שלך, בזה אני לפחות אסיים כרגע, אז לגבי השאלה שלך האם אנחנו היינו מעדיפים לקחת יותר תלמידים לאותם סמינרים או לקחת תלמידים מסוימים ולתת להם עוד ועוד העשרה בתחום הזה.

אני חושבת שזו שאלה מאוד קשה ובאמת נורא קשה לענות עליה, אבל יכול להיות שיש באמת איזה שהוא מודל ביניים ואני חושבת שמה שאתה הצעת הוא סוג של מודל כזה שנותן תשובה, שנותן איזשהו איזון, וזה באמת לקחת את מירב התלמידים לסמינר של שלושה ימים, מה שאנחנו עושים היום. לאחר מכן לקחת משם, כמו שהצעת, מנהיגות צעירה של תלמידים שבלטו במיוחד או התעניינו, או יש להם כושר מנהיגות, הם יכולים לסחוף אחריהם ולעשות פעילויות בבית ספר וכו', ולהמשיך איתם באיזושהי סדרה של סמינרים.

רק עולים, לבד?

עם ישראלים, לאו דווקא לבד, אבל בהנחה שבסמינרים יש גם ישראלים.

אבל מינון קטן, כמה שאני זוכר ההגדרה הרשמית היא עד שליש.

עד רבע, וגם לא מגיעים לרבע מהרבע.

מתוך ה- 2400, היו שישים תלמידים.

זה מעט מאוד.

אבל אני חושב על מה שאתה אמרת קודם, זה דבר מעניין, אבל מה שאומרת שירה על הדילמה, זה הדילמה הגדולה שחוצה את כל המערכת, הרבה מעט, או מעט להרבה, זה שאלת השאלות. אמרנו כבר שבתוכנית הלאומית החדשה, תכנית החומש הזאת שהולכת להיות מאושרת אולי בשבוע הבא ביום שני, שם מדובר בפירוש על הרבה למעט, כדי ליצור אפקט משמעותי. פה זה באמת שילוב מאוד מעניין, יכול להיות אפילו, מתוך מחשבה על מה שנאמר פה, שבתוך התקצוב אנחנו נכניס גם איזה שהם שניים שלושה סמינרים למנהיגות.

מהניסיון האישי שלי, אני מאוד ממליץ על זה, זה עבד פעם כך.

אבל אז זה היה עולים וותיקים ביחד, לא?

לא, שם זה היה אם כבר הולכים על הזיכרון ההיסטורי, בזמנו משרד החינוך הפעיל שני סוגים של מכרזים, זה התחיל כסמינר לעולים בשנים ראשונות, אחר כך כשנוצרה הבעיה של מערכת היחסים בתוך הכיתות, זה עבר לשני סוגים של סמינרים, סמינרים לעולים בלבד וסמינרים מעורבים. אבל אותם ניסיונות, שנה שנתיים כשניסו לעשות סמינרים המשך למנהיגות, שם זה היה אך ורק לעולים כי זה היה מותנה משאבים, הרי יכלו לעשות סמינר אחד והמחשבה הייתה שעדיף להביא כמה שיותר נציגים, כמה שיותר בתי ספר, ליצור זרועות ושם זה כוון לעולים כאשר המטרה הייתה לתת להם גם תחושה של קבוצה ייחודית שגם מצפים ממנה למשהו וכן הלאה. וזה עבד בצורה טובה מאוד, גם פיתח קשרים בין התלמידים האלה לבין הגופים והמדריכים שכבר היו על בסיס אישי. חלק מהדברים כבר לא דרש תקצוב, זה כבר עבר לפסים האחרים.

אני מאוד ממליץ על הדגם הזה, כי הוא לא משנה בצורה ניכרת את היחסים בתקציב, הוא לא זה שחוסם את החדשים, אתה מבודד שניים שלושה סמינרים, זה לא משנה, זה אחוז קטן מאוד ומצד שני זה מאפשר לשלוח זרועות לבית ספר וגם מאפשר אחר כך אם כן רוצים לפתח עוד משהו או שנכנסים לבית ספר גופים אחרים שרוצים לפתח אז מייד יש כתובת כי זה מתואם עם בית ספר, גם בית ספר יודע מה התלמידים שנשלחו, זה גם יוצר מוטיבציה בסמינר עצמו, כי התלמידים נבחרים בתוך הסמינר אז גם יוצר מעין תחרות כזאת מי זה שיזוהה כמוביל ויוזמן לפעולת המשך.

אני רציתי לברך על היוזמה של הרחבת גבולות העולה, מהניסיון שלנו שאנחנו עושים תוכניות בבתי ספר, גם בתי ספר תמ"ת וגם בתי ספר רגילים, אפילו ילדים שנולדו פה, ב- 94' וגדלים במשפחות של עולים, ככה לרוב עונים יותר על מאפיינים של ילדים עולים שעלו לפה לפני חמש שש שנים ולא אלה שנולדו פה, אז אני ככה מאוד שמחה שהרחבתם את הגבולות האלה ועכשיו החשיפה והאפשרות באמת להשתתף בפרויקט הזה היא ליותר ילדים.

לשאלה שעכשיו עלתה, זה באמת שאלה שעולה כל הזמן, או להתרחב או להעמיק, ואני באמת הולכת מאוד על הכיוון שאתה הצעת ואתם באמת מדברים עליו, על קבוצת מנהיגות, או קבוצה באמת שתאפשר להעמיק בתכנים ובדרך כלל אם הסמינר הוא מוצלח תמיד יש קבוצה של ילדים מאוד בולטים.

אני שואלת את עצמי, האם באמת לעשות פה הגבלה של רק ילדים עולים או גם לאפשר לצרף לקבוצת המנהיגות הזאת גם "צברים"? לי תמיד כמנחה בסמינרים יש בעיה אחר כך להגיד לילדים שיש לנו איזה שהיא הגבלה ואתה לא מצטרף, אני כן הייתי עושה את זה, אם אנחנו באמת הולכים לקבוצת המנהיגות הזאת, משהו שאין פה גבולות וכל מי שבאמת רוצה להצטרף, להעמיק בנושא הזה ולהפוך - - -

אבל "הצברים" לא עוברים את הסמינר.

אם מנהיגות נבחרת בסמינרים היא רק בסמינרים, יש נוכחות קטנה מאוד שהיא גם לעיתים מקרית, זה לא שבית ספר ישב עם כל התלמידים הצברים שלומדים באותה שכבה עם התלמידים והחליט להוציא דווקא את אלה כי הם הכי רלוונטיים ליצירת הדו שיח עם תלמידים עולים, הוא קיבל החלטות מערכתיות, לקחו כיתה לפעמים עם אחוז מאוד גבוה של עולים, אמרו יש שם כמה צברים, ניקח אותם כי במילא אין לימודים וכו', כולנו יודעים איך זה מתבצע, בית ספר לא השקיע מאמץ מי מכלל התלמידים הצברים הוא זה שהולך לסמינר.

לכן נראה לי שלקחת אותם לסמינר מנהיגות, זה יהיה לא נכון כי הם לא עברו מסננת של מיון והם לאו דווקא שהם הכי רלוונטיים. מה הפעילות שיעשו באותו סמינר מנהיגות ועם מי יפגישו את התלמידים זה כבר שאלה אחרת ושם זה ברור שלפן המפגש עם התרבות הצברית אם אפשר לקרוא לזה, יש משקל גדול מאוד.

סמינר מנהיגות, יכול להיות כולו סביב המפגש, ואז אפשר באמת להביא תלמידים שלא היו בסמינר המקורי.

זו שאלה תקציבית, זה הרי ברור, אם תמצאו שותף שהוא זה שיממן, שהוא יביא את הצברים, אז בהחלט זה יפה, אבל אם לא אני חושב שחבל, כי המשמעות של הזרועות היא יותר משמעותית כאן, להגיע לכמה שיותר בתי ספר זה גם עדיף לעוד תלמיד אחד כדי שהוא לא ירגיש בודד, אלא קבוצה קטנה כדי שהיא זאת שאחר כך תתסיס ותפעל כקבוצה.

הפתרון הזה של קבוצה זה באמת משהו שיכול לפתור באמת בעיה של המשכיות, זה באמת משהו שלא קורה מידי פעם, אלא משהו שממשיך באמת ואפשר באמת אפילו להשתמש בקבוצה הזאת בבניית הסמינר הבא, שהיא זאת שתאתר את הצרכים האמיתיים של המשתתפים והסמינר יבנה באמת ביחד איתם, לפחות מבחינת התכנים.

רציתי להגיד כשבונים משהו כזה, זאת אומרת שרוצים ליצור איזה שהוא רצף, האם יכול להיות הגורם שייקח את זה על עצמו זה בית הספר כאיזה שהוא סוג של התחייבות, בית ספר שאם אנחנו שומעים שיש הרבה פניות, בית ספר שיצא לתוכנית הוא בית ספר שמוכן שאיש צוות או משהו כזה ייקח את אותה קבוצת המשך על עצמו.

אבל הרצף בתוך החטיבה העליונה, הוא לא הרצף שבין חטיבת ביניים לחטיבה עליונה.

כן, דיברנו על אחרי חטיבת ביניים, על המנהיגות.

אוקיי.

אני זוכרת שדיברנו על זה במפגש לפני האחרון, על כל הנושא של עבודה עם בית הספר, אני חושבת שחשוב מאוד גם להציג את הסמינר הזה, לא כמתנה שניתנת לבית הספר, משהו שאפשר להוציא את התלמידים לשלושה ימים ואחר כך להחזיר אותם, באמת לחוות חוויה מאוד יפה וחינוכית טובה, אלא גם לחייב אותם לתהליכים אחר כך, גם בשעת חינוך שיש להם, וגם משהו שבית ספר באמת יהיה מעורב שם, גם ברמת התוכן וגם ברמת הליווי של אותם תלמידים, שזה לא יהפוך להיות באמת רק מתנה, שהם יבינו שיש שם מחויבות.

צריך להכשיר את המלווים ולפעמים המלווים זה לא מחנכי הכיתות אלא מי שיכל לצאת ללוות, זה לאו דווקא האנשים המשמעותיים. אבל צריך לזכור שסמינר זה רק פעולה אחת של בית ספר, התלמידים חוזרים אחר כך לבית הספר שהוא עוסק בהמון דברים בשעת חברה, המחנך, יש עוד דברים שקורים במערכת החינוך חוץ מאשר הסמינרים, זה לא מנותק לגמרי מפעילויות.

אני חושב שאנחנו נסכם כאן.

אז אני מודה לכם, אני חושב שהתמונה לגבי הסמינרים ברורה, אנחנו כמובן נשמח לקבל עדכונים גם במהלך השנה שבאמת המכסה התמלאה וגם בעיקר לגבי המכרז החדש, כמו גם לגבי התוכנית החדשה ושנחזור אני מניח לא במושב הזה אלא בתחילת מושב הקיץ נחזור שוב לסוגיה הזאת של זהות יהודית, ומבחינה זאת נשאר רק לברך אתכם, אני חושב שיש כאן התקדמות בכיוון הנכון וכמה שיותר תשקיעו עכשיו, דווקא יש מצב מצוין שאתם בונים את שני הדברים מחדש, אז כמה שיותר תשקיע במחשבה של הרצף, כך זה יקל על המערכת לתפקד בהמשך.

אנחנו ניפגש כאן, אני מקווה עוד שבועיים כאשר הנושא שכנראה יעלה על שולחן הוועדה יהיה נושא של רשת "שוב"ו" והעבודה שלה מול משרד החינוך מצד אחד ומול השלטון המקומי מצד שני, היו פה חברי כנסת רבים ביום ההולדת של הכנסת בט"ו בשבט, יצאו דווקא לבתי ספר של שוב"ו, במיוחד אלה שדוברים רוסית, כי זה בית ספר עם ריכוז גדול מאוד של עולים ואחרי זה קיבלתי מספר לא קטן של פניות ולכן אני פה נענה לרצון של כמה מחברי כנסת להעלות חלק מן הסוגיות הבוערות.

בוערות מול המשרד או מול הרשויות?

בוערות מול כל המסגרות, יש סוגיות שהן מול המשרד ויש סוגיות שהן מול השלטון המקומי, ויש לפעמים שיש זיקה בין הבעיות.

מאוד חשוב לדעת את זה.

כן, אנחנו נתכנן את זה מראש.

פה נצטרך את שיתוף הפעולה בינך לבין לבנה בדיון הזה, אז אני ממליץ שתתריע לפניה שאנחנו הולכים לקיים כאן דיון אחד לפחות אם לא יותר, נראה לאן נגיע בדיון אחד, כי בזמנו ועדת חינוך עסקה בזה אבל בפן מאוד מקומי של כפר סבא שהוא גם לא נפתר, גם הוא יעלה פה לדיון, זה אני כבר יכול להגיד לך, שבעיית שובו כפר סבא תעלה פה.

יש גם סוגיות נוספות והיות וזאת רשת עם אחוז גבוה מאוד של תלמידים עולים ובגלל היותה חלק מהחינוך המוכר ולא ממלכתי אז היא גם קצת בן חריג של המערכת שמטפלת בנושא הזה של תלמידים עולים, היא נופלת בין הכיסאות כל הזמן, החלטנו להביא את זה פה לדיון וללכת לקראת רצונה של הח"כים שחזרו עם התשבחות מהשטח אבל מצד שני עם המון בעיות שהוצפו גם.

יש סוגיה של הוראת הרוסית בבתי ספר האלה, שלא מקבלים הקצבה בשונה מבתי ספר ממלכתיים, לפחות ככה טוענים ואין סיבה לכאורה, כי מבחינת התלמידים דווקא שם יש ריכוזים.

יש הרבה מאוד שאלות שבגלל שהם נופלים בין הכיסאות, מצד אחד זה לא ממלכתי ומצד שני זה לא מוכר שהוא רשמי רגיל ולכן החלטנו להביא את זה פה לדיון, אני אומר את זה כבר עכשיו כדי שיהיה לכם זמן קצת יותר ללמוד ולהתכונן מול האגף לחינוך שמוכר שאינו רשמי וננסה למקד לפני הדיון את הסוגיות הספציפיות כדי שתוכלו לעשות שיעורי בית.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50