PAGE
5
ועדת הכלכלה

4.8.2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 670

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני, ג' באב התשס"ח (4 באוגוסט 2008) בשעה 12:35

צו הגנת הצומח (ביעור צמחי כותנה מעונת תשס"ח), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

עו"ד תמר מור – יועצת משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מורן ליאונוב – מתמחה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד מרים פרוינד – מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פיני מהר"מ – ארגון עובדי הפלחה

מנחם יוגב – מועצת הכותנה

גרשון שליסל – מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה

ניר ימין

לאה ורון

שרון רפאלי

צו הגנת הצומח (ביעור צמחי כותנה מעונת תשס"ח), התשס"ח-2008

צהריים טובים, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום צו הגנת הצומח (ביעור צמחי כותנה מעונת תשס"ח), התשס"ח-2008 שהוגשו לאישור הוועדה בידי שר החקלאות ופיתוח הכפר. מי מציג לנו את הצו?

אני מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות. שר החקלאות מוסמך להוציא צווי ביעור נגעים, ובמקרה שלנו אנחנו מדברים על מזיק- -

רק בתחום החקלאות, כי בתחום הפוליטי לא אכפת לו לשבת עם קדימה עוד הרבה שנים.

אנחנו מדברים על הזחל הוורוד שפוגע בשטחי הכותנה בארץ ואף מכחיד אותם. שיטת הביעור במקרה שלנו היא להשמיד את הכותנה שנשארה אחרי שחרשו את השטחים. עד שנת 96' שר החקלאות היה עושה את הצו הזה, ויותר מאוחר, כיוון שהיו שיטות אחרות להכחדה של הזחל הפסקנו עם צווי הפיקוח, אך מסתבר שהמזיק הזה התרבה, ולכן אנחנו רוצים לעשות צו חדש לעונה נוספת של שנה.

תתחילי לקרוא, אנחנו מאוד מחכים לשמוע מה זה "לקלטר".

הקראה: צו הגנת הצומח (ביעור צמחי כותנה מעונת התשס"ח), התשס"ח-2008

1 (א) מחזיק בשטח קרקע שגודלה בו כותנה בעונת התשס"ח, חייב

לכסח בו את צמחי הכותנה ולחרוש לאחר מכן את האדמה

בעומק של 20 סנטימטרים לפחות.

מה ההגדרה של "לכסח" בחקיקה, גברתי?

אין לזה הגדרה, זאת פעולה חקלאית. אפשר לכסח אמנם המון דברים- -

זה ביטוי מוכר במילון?

זה הופיע גם בצווים הקודמים של צווי הביעור.

זה מונח חקלאי.

אולי אפשר לשאול למה דווקא 20 סנטימטרים ולא 30 סנטימטרים כמו בצו משנת 96'? לפי מה זה נקבע?

הגורמים המקצועיים יוכלו לומר.

הרעיון הוא להצניע את צמחי הכותנה כך שהזחלים שנשארים עליהם במשך החורף לא יוכלו להגיח באביב לקרקע. בעבר התקנה הייתה של 30 סנטימטרים, והיום כלי העיבוד השתכללו ומצליחים גם בעומק של 20 סנטימטרים להצניע היטב את הצמחים, וכך גם חוסכים אנרגיה ומוזילים את העלות של הפעולה הזאת.

(ב) הפעולות האמורות בסעיף קטן (א) יבוצעו מיד לאחר תום קטיף הכותנה אולם לא

יאוחר מיום ג' בכסלו התשס"ט (30 בנובמבר 2008).

זה זמן מספיק מהזמן שהצו יפורסם ועד שהם יצטרכו לבצע את כל הפעולות האלה? כמה זמן לוקח לבער שדה – או שזה תלוי בגודל השדה?

זה תלוי ביום קטיף הכותנה. קודם כול צריכים לקטוף את הכותנה בין 15-1 באוקטובר ברחבי הארץ.

אצל כולם?

אצל כולם.

אחרי שקוטפים את הכותנה מכסחים את הצמחים בלי הסיבים של הכותנה, ואז חורשים אותה. זה מהלך של כשבוע ימים בין סוף החריש לבין הקטיף.

אתם נותנים חודש וחצי.

כן, זה גם בגלל מספר השטחים. הרי לפעמים יורד גשם באמצע וצריך לעשות הפסקה ולחכות שיתייבש קצת.

הביטוי "מיד" מופיע גם בתקנה משנה (ב) וגם בתקנה 2. זה ביטוי נכון או אולי יותר נכון להשתמש ב"סמוך לאחר" או משהו כזה. "מיד" הוא ביטוי מאוד חד-משמעי, כלומר ישר אחרי תום הקטיף אני צריך ללכת לכסח את זה? בכל זאת מדובר על עונש של שנתיים מאסר או 2,000 שקלים קנס.

משרד המשפטים אישר לנו את זה כיוון שבמשך השנים השתמשו בזה, אבל לא אכפת לי להחליף את זה.

"סמוך לאחר"?

בסדר.

זה גם ב-1(ב) וגם ב-2 שתקראי.

לא, ב-1(א) ו-(ב) המילה מופיעה.

אני אקריא את 2:

2. צמחו מחדש צמחים של כותנה לאחר ששדה הכותנה

כוסח ונחרש בהתאם להוראות סעיף 1, חייב המחזיק

בשדה לקלטרו ולהשמיד את הצמחים שהתחדשו מיד

לאחר שצצו.

אז "לקלטרו", זה? מה משמעות המילה "לקלטרו"?

זה עיבוד חקלאי שטרקטור גורר אחריו כלי עם שיניים בקרקע - -

כדי להכניס אוויר.

במקרה הזה הוא מוציא את הצמחים עם השורשים שלהם.

אז זה לא בשביל להכניס אוויר.

זה בשביל להשמיד את הצמחים שנשארו.

זה גם פותח את הקרקע ומאוורר, אבל תוך כדי זה הוא מעיף החוצה כל צמח שנמצא.

פה המילה "מיד" חשוב, כי אם מחכים הצמחים יגדלו, ואז הצמחים יכולים לחמוק מפעולת הקלטור.

אז אולי נשאיר גם ב-1(ב) כדי שתהיה התאמה.

איסור חיפוי בקש כותנה: 3. אסור להשתמש בקש כותנה מעונת התשס"ח לחיפוי קרקע

המשמשת לגידולים חקלאיים.


ביטול


: 4. צו הגנת הצומח (ביעור צמחי כותנה מעונת התשנ"ו), התשנ"ו-

1996 – בטל.

את יכולה להסביר את תקנה 3, מה אסור לעשות?

אחרי שמכסחים את הצמחים של הכותנה נשארות החתיכות האלה, ויש גידולים שמשתמשים בקש הזה; לא בקש של כותנה, אבל בקש של דברים אחרים – בקש של חיטה – לחיפוי. החיפוי שומר על הרטיבות בתוך קרקע. כשיש חיפוי של צמח כלשהו או כל דבר זה שומר על רטיבות בקרקע ומונע כניסה של אור וגידול עשבים. אבל בעניין הזה חייבים להוציא את כל השלף כדי שהזחלים לא יישארו וייצאו מהקש הזה.

יש הערות?

הצו מאושר בנוסח שהקריאה היועצת המשפטית של משרד החקלאות.

מתי התחילה?

התחילה היא מועד הפרסום.

תודה רבה, הצו אושר, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.