PAGE
12
ועדת הכלכלה
4.8.2008
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 669
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום שני, ג' באב התשס"ח (4 באוגוסט 2008) בשעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 04/08/2008
כללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק) (תיקון), התשס"ח-2008
פרוטוקול
סדר היום
כללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק) (תיקון), התשס"ח-2008
מוזמנים
¶
איציק בן דוד – סמנכ"ל ייצור וכלכלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עו"ד אפרת ורד – לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
שמואל לויט – מנכ"ל המועצה לענף הלול
עו"ד תומס מנור – יועץ משפטי, המועצה לענף הלול
יעקב כהן – מזכיר ארגון מגדלי העופות
היו"ר גלעד ארדן
¶
צהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום כללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק) (תיקון), התשס"ח-2008, שהוגשו לנו על-ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר. מי מציג את התקנות מטעם המשרד? בבקשה, אדוני.
איציק בן דוד
¶
שלום. אנחנו מבקשים את אישור ועדת הכלכלה לשינוי בשיטת סיווג ביצי המאכל במדינת ישראל בהתאם לדפוסים שנהוגים זה שנים רבות במדינות האיחוד האירופי ובארצות-הברית. השינויים העיקריים נעוצים בהקטנת מספר קבוצות הגודל. עד היום סיווג ביצי המאכל לצרכנים היה במרווחים של 5 גרם בין ביצה לביצה, והיו לנו פורמלית 7 סוגי ביצים- -
איציק בן דוד
¶
זה מה שראה לנגד עיניו הצרכן ברשתות השיווק, אם כי ברוב המקומות דווקא ראו 1 ו-2. אפילו ביצה מספר 3 בשנים האחרונות היה קשה לראות ברשתות אף על פי שהן ביצים לגמרי לגיטימיות. שאר הביצים היו נמכרות בעיקר לתעשייה ולצרכנים מוסדיים.
איציק בן דוד
¶
כן, היו ביצים קטנות, מספר 7 שעיקר השיווק שלהם היה לתעשייה ולצרכנים מוסדיים שאצלם חשוב התוכן ופחות הגודל. אנחנו מעוניינים לשנות את השיטה הזאת ולעבור לשיטה הנהוגה בארצות-הברית ובאיחוד האירופי ולקבוע ארבע רמות סיווג, כאשר מרווח המשקל בין הגדלים השונים במקום 5 גרם יהיה 10 גרם. אנחנו גם נשנה את שיטת הכינוי של הביצים. לביצה מספר 1, 2, 3 וכולי נצמיד תואר לפי אותיות לטיניות או שמות: הביצה הגדולה תיקרא ביצה ענק – אקסטרה לארג'; הביצה הגדולה תיקרא "גדול", ואחר-כך "בינוני", ו"קטן". יש שני יתרונות עיקריים לשיטה הזאת: קודם כול ריווח המשקלים בכל קבוצה מ-5 ל-10 גרם יקטין את הסיכויים לזיופים במשקלים, אפילו זיופים לא מכוונות תחילה, אלא מטעויות. שנית, זה יאפשר לצרכנים למצוא על מדפי רשתות השיווק והחנויות גם את הביצים היותר קטנות.
איציק בן דוד
¶
לא. בממוצע משוקלל זה לא יגרום לשום ייקור. זה יביא לידי ביטוי את העלות לחקלאי שמתעדכנת על-פי נהלי עדכון מוסכמים בין משרד החקלאות לבין משרד האוצר; ועדכון עמלת המשווק, שלאחרונה עדכנו אותה, על-פי סקר של רואה חשבון. העדכונים נעשים על-פי המלצה של ועדת המחירים, ושרי החקלאות והאוצר חותמים עליהם.
היו"ר גלעד ארדן
¶
אתה רציני? יש הבדל כזה גדול בין אלה שכתוב עליהן "אורגניות" לבין אחרות? אתמול שילמתי 24 שקלים.
איציק בן דוד
¶
האורגניות וביצי החופש לא מפוקחות, אבל יש סוג ביצים אחר שאנחנו שוקלים להכניס אותו לפיקוח – הביצים הסוּפר-טריות- -
איציק בן דוד
¶
זאת בעיה שנתקלנו בה, ואישית פניתי כבר כמה פעמים לממונה על ההגבלים, כי לנו אין סמכות לאכוף על הרשת למכור את זה. זהו בהחלט כשל שיווקי שאנחנו רוצים להתמודד איתו. לכן יש החלטה עקרונית שאנחנו עומדים להכניס את הביצה הסוּפר-טרייה שמבין כל הביצים המיוחדות היא הייתה הביצה הכי נפוצה, שכביכול טווחי השיווק שלה מהתרנגולת עד הצרכן היו יחסית קצרים. כיום הגענו למסקנה שאין יותר טעם לשווקה ככזאת. כל הביצים כבר עומדות היום פחות או יותר בלוח הזמנים האלה. אנחנו עומדים להכניס את הסופר-טרייה לפיקוח.
איציק בן דוד
¶
סופר-טרייה, מעבר לכך שיש נקודות ממכר קמעונאיות שלא מוצאים בהן ביצים רגילות, אלא באמת רק סופר-טרייה וביצים מיוחדות אחרות, היא הגיעה לפערים של 70%-50% לעומת מחירים של ביצים רגילות.
איציק בן דוד
¶
נמצא כאן מגדל אורגני מהגדולים בארץ, מזכיר הארגון, ואולי הוא יכול לתת פרטים. זאת ביצה שמיוצרת - -
יעקב כהן
¶
אני מייצר ביצה אורגנית שמשווקת על-ידי שני משווקים – גליקסמן ותנובה. אין ספק שהעלות לצרכן היא גבוהה מאוד. התמורה שאני מקבל היא 30% ממה שאתה שילמת.
יעקב כהן
¶
קודם כול, כפרופורציה בגלל התפקיד שאתה ממלא – יושב ראש ועדת הכלכלה – תדע שהביצים המיוחדות הן 2% מהביצים בשוק.
היו"ר גלעד ארדן
¶
סליחה, כשאתה אומר "בשוק" – הרי למשל אם אוסם מייצרת עוגה שהיא מוכרת היא קונה ביצים ושמה אותן באותה עוגה. השאלה כמה אחוזים מהביצים נמכרות לציבור כמוצר כשלעצמו?
יעקב כהן
¶
בסך-הכול יש שלושה סוגי ביצים מיוחדות שההצדקה לכך שיש להן מחיר לא מפוקח היא שעלויות הייצור שלהן הן חריגות לעומת אלה של ביצה רגילה. הוקמה ועדה מיוחדת על-ידי משרד החקלאות שבחנה את הדברים האלה.
יעקב כהן
¶
המזון לגידול תרנגולות שמניבות ביצים אורגניות עולה 70% יותר מאשר המזון לגידול ביצים רגילות; שנית, הם לא מגודלים בלולים קונבנציונליים, אלא על הרצפה באופן חופשי. התוצאות המקצועיות שם הן יותר נחותות מגידול קונבנציונלי- -
יעקב כהן
¶
שיעור ההטלה של תרנגולת רגילה יכול להגיע ל-94% - אין אף פעם 100%; בביצים אורגניות זה כ-75%.
יעקב כהן
¶
לא. זאת המציאות. לכן עלות ייצור ביצה אורגנית הוא יקר, ומגיע לרמה של 80 אגורות לביצה, בעוד שעלות ביצה רגילה נע בממוצע בין 44-42 אגורות לביצה.
היו"ר גלעד ארדן
¶
הציבור לא יודע את זה. הנה, חשבה מנהלת הוועדה שדווקא תרנגולת שהיא חופשית ויש לה רוגע, לא מלחיצים אותה, היא יותר פורייה. אתה אומר ההפך.
יעקב כהן
¶
זה גם באורגני, אין תרופות. אנחנו לא עושים הנשרה; בגיל 17 חודשים אנחנו מפסיקים את אורך חיי המטילה.
היו"ר גלעד ארדן
¶
הם "מפסיקים את אורך חיי המטילה". שוחטים אותה? הבנתי. גם אני בקרוב מפסיק את אורך החיים שלי כאן בוועדה לפרק זמן בלתי מוגבל.
איציק בן דוד
¶
בנושא שלנו התחלתי לציין שני יתרונות לגבי המעבר לשיטת הסיווג החדשה. קודם כול הגדלת המרווח בין הגדלים יקטין את סיכויי הזיוף, והיתרון השני הוא שזה יאפשר לצרכנים למצוא על המדפים גם את הביצים היותר קטנות שעד היום לא מצאו אותן כל-כך. אבל מכיוון שחלק מהביצים הקטנות יותר ייכנסו ממילא לדרגת הסיווג הממוצעות, סביר שימצאו אותן. מבחינת המחיר זה בהחלט יועיל.
איציק בן דוד
¶
כי אנחנו יודעים שאלה ביצים שהצרכנים לא יקנו אותן בכלל, ולכן הרשתות לא יתאמצו לשווק אותן.
היו"ר גלעד ארדן
¶
מי שרוצה לא הרבה כולסטרול. להפך, אפשר לגבות על זה מחיר גבוה יותר, זה גימיק שיווקי: "יש לך כולסטרול גבוה, קנה ביצת extra-small". כמו שבחורה רוצה לקנות בגד extra-small, ואז יודעים שהיא גם מאוד חטובה.
ניר ימין
¶
היום הביצים שמוחרגות מצו הפיקוח מסווגות באופן אחר, ואתם מציעים לבטל את זה. למה, בעצם? יכול להיות שאתה יכולת לדעת בסוּפר מה מפוקח ומה לא מפוקח.
איציק בן דוד
¶
כל נושא הפיקוח על המחירים מובא לידיעת הציבור. במסגרת הזאת נצא בקמפיין לצרכנים להסביר להם את השיטה החדשה ונחדד את הנושא של הביצים שאינן מצויות בפיקוח. כפי שציינתי, אנחנו גם שוקלים להכניס למסגרת פיקוח את הביצים הסופר-טריות שנמכרו לא בפיקוח. כיום אנחנו חושבים שאפשר להחזיר אותן למסגרת מפוקחת באותו מחיר כמו ביצים רגילות. במסגרת ההבאה למודעות הציבור של כל הנושא הזה נדגיש גם את זה.
ניר ימין
¶
לפי התקנה הקיימת כיום צריך לסמן באופן מסוים ביצים שנמצאות בפיקוח, וביצים אחרות שלא נמצאות בפיקוח, באופן אחר. במסגרת תיקון התקנות הם מציעים לבטל את ההפרדה הזאת, כלומר כל הביצים יסווגו באותו אופן.
איציק בן דוד
¶
נכון להיום הוא צודק כי למשל סופר-טריות משווקות כבר הרבה מאוד שנים בגדלים לארג' ומדיום, והביצים הרגילות – 1, 2, 3. היום נאחד את שיטת סיווג הגודל לכל סוגי הביצים.
אפרת ורד
¶
כללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק) (תיקון), התשס"ח-2008
בתוקף סמכותי לפי סעיף 53 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 אני מתקין תקנות אלה:
תיקון השם
¶
1. בשמם של כללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), התשכ"ח-1968
(להלן – הכללים העיקריים), במקום "כללי המועצה" יבוא "תקנות המועצה".
החלפת 2. במקום סעיף 16 לכללים העיקריים יבוא:
סעיף 16
סוגי ביצי מאכל
16. ביצה תסווג לפי משקלה באחד הסוגים האלה:
(1) ענק XL – למשקל 73 גרם ויותר;
(2) גדול (L) – למשקל 63 גרם ויותר אך פחות מ-73 גרם;
(3) בינוני (M) – למשקל 53 גרם ויותר אך פחות מ-63 גרם;
(4) קטן (S) – למשקל מתחת ל-53 גרם.
תחילה והוראת
4. תחילתם של כללים אלה 30 ימים מיום פרסומם, אולם ניתן לפעול לפיהם
מעבר
מיום הפרסום.
ניר ימין
¶
האם 30 יום זה זמן מספיק להחתים את כל הביצים; ושנית, מה קורה עם ביצים שיש ברשתות השיווק שכבר הוחתמו וסווגו? תקנה 15ה אומרת: "לא יחזיק אדם ביצה שאינה מוחתמת, כאמור בסעיף קטן (א)". סעיף קטן (א) מחייב לסווג ולרשום אותה לפי תקנה 16. כלומר אם לי יש ביצים שסווגו לפי הכללים והתקנה הקודמת, החל ממועד תחילת התקנות אסור לי להחזיק אותן.
ניר ימין
¶
שאלתי האם 30 יום מיום הפרסום זה פרק זמן מספיק. כי תקנה 15 אומרת שאסור להחזיק ביצים שלא הוחתמו בהתאם לסיווג שמופיע בתקנה 16 שאותה מוצע לתקן. שאלתי ואמרו לי שרשתות שיווק מחזיקות ביצים שמסווגות לפי הסיווג הקודם. השאלה היא האם 30 יום זה זמן מספיק כדי למכור את כל הביצים האלה.
איציק בן דוד
¶
משך ההחזקה של הביצים ברשתות הוא מאוד קצר. יש אספקה שוטפת, ככה שלא צריכה להיות שום בעיה. זה כרוך במצב האספקה מצד המשווקים, ובנושא הזה אין שום בעיה.
היו"ר גלעד ארדן
¶
לפני שאני מאשר את התקנות אני מבקש שמשרד החקלאות יקיים בדיקה מדגמית או אחרת, ויוודא שבנקודות הממכר נמכרות גם ביצים במחיר שבפיקוח. אני מבקש לקבל את הבדיקה תוך 60 יום לוועדה. אני גם אנסה לעשות את הבדיקה בעצמי. שמעתי את הנתון של ה-2%, וזה עומד קצת בסתירה לדברים שאני זוכר. אבל אני מבקש שתעשו בדיקה ותגישו לוועדה תוך 60 נייר שלכם בעניין הזה. אני מתכוון ליזום דיון מעקב אם יש צורך. בכל מקרה, אם אין עוד הערות לנוסח התקנות שהוקרא- -
איציק בן דוד
¶
אני מבקש להפנות את הקריאה – שאני בהחלט מקבל בהחלט – גם לממונה על ההגבלים העסקיים. אני פניתי אליהם בכתב, וקיבלתי תשובה די מעורפלת.
איציק בן דוד
¶
בתור צרכן זיהינו את זה, ולכן אני מבקש שהקריאה של היושב ראש תכוון גם שהדבר ייעשה בתיאום ובסיוע של הממונה על ההגבלים.
היו"ר גלעד ארדן
¶
יש קשר לממונה על ההגבלים העסקיים כי יש פה רצון לצמצם את התחרות במקום מסוים. לדוגמה, אם הם מניחים שברמת אביב אפשר להצליח למכור את הביצים ב-25 שקלים, אז הם לא מעמידים על המדף ביצים ב-8 שקלים. בחיים לא ראיתי ביצים ב-8 שקלים באזור שאני גר בו היום. זה תמיד בין 25-16 שקלים. סימן שזה לא נמכר שם בכלל.
יעקב כהן
¶
זה מדהים אותי. לחקלאים מאוד חשוב לשמור על השלוחה הזאת ועל התכנון, וכן שהצרכן ייהנה מרמת המחירים המפוקחים. אין לנו עניין שזה לא יקרה.
היו"ר גלעד ארדן
¶
גורמים שקשורים לחקלאים לא מאפשרים לנו גם להגן עלינו ועל מתח הרווחים שלכם כי הפטור מחוק ההגבלים העסקיים – אני מדבר על שני דברים נפרדים: מה המחיר שקונים ממך וצורת המכירה לצרכן. מה שדיברנו עליו כרגע זה צורת המכירה לצרכן. המתח שאתה דיברת עליו שאתה מקבל שליש מהמחיר שבו זה נמכר מעורר בעיות אחרות.
יעקב כהן
¶
אנחנו מדברים על הנישה של 2%, וזה לא רלוונטי. לי חשוב המסה העיקרית – 98% מענף ההטלה – שזאת שלוחה מתוכננת, שהציבור ייהנה בה ממחירים מפוקחים כפי שנקבע בצו.
איציק בן דוד
¶
באספקה ב-4 השנים האחרונות יש איזון כמעט מלא בין ההיצע לביקוש. כל הביצים משווקות כטריות, ויש שימוש מוגבר על-ידי התעשייה.
היו"ר גלעד ארדן
¶
אני אפנה גם לממונה על ההגבלים העסקיים, אבל אני מבקש גם מכם התייחסות כתובה. תודה, התקנות מאושרות בנוסח שהקראנו. הישיבה הזאת נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:35.