PAGE
16
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

29.1.2008


הכנסת השבע עשרה

נוסח לא מתוקן








מושב שלישי

פרוטוקול מס' 167

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ב בשבט התשס"ח (29 בינואר 2008), שעה 10:00

מצבם של עולים אמנים ואנשי תרבות הבמה בישראל

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן - היו"ר

יולי אדלשטיין

זאב אלקין

יוסף ביילין

סופה לנדבר
אברהם מיכאלי

שרה מרום-שלו

מרינה סולודקין

ליה שמטוב

אורית פוגל שפרן
-
פורום מנהלי מוסדות תרבות

ינינה סינה


-
סימפונט רעננה

רוני צורי



-
כתבת עיתון הארץ

לאוניד אליצור

-
המרכז לקידום פרוייקטים, אשדוד

יחיאל לסרי


-
מ"מ ראש העיר אשדוד

בוריס גיטרמן

-
חבר מועצת העיר אשדוד

ואלרי פאנוב


-
מנהל אומנותי, תאטרון בלט פאנוב, אשדוד

אילנה ילין-פאנוב
-
מנהלת כללית, תאטרון בלט פאנוב, אשדוד

גלעד אברהמי

-
מנהל כלכלה, יזמות, תעסוקה ומדע, משרד הקליטה

דינה בווה



-
אומנות הצילום בהנחיית לאוניד פדרול

ורה ברור



-
אומנות הצילום, קבוצת פדרול

לאוניד פדרול

-
מנהל הפסטיבל "עולים חדשים מצלמים בישראל"

אלינה קניקנבסקי
-
מפיקת הפסטיבל "עולים חדשים מצלמים בישראל"

דניס ויסלב


-
צילום, הדפסות, צילום לתערוכות

עירית פוגל


-
מנהלת מחלקת תאטרון

מיכה ינון



-
מנהל מינהל התרבות, מדע תרבות וספורט

אלינור פלוטקין

-
מקהלת מוסיקה, האופרה, ירושלים

אלכסנדר ברמן

-
יו"ר העמותה

אברהם שרנופולסר
-
סגן יו"ר העמותה

לריסה סטדלר

דנה גורדון

עידו עשת

איילה בנד - חבר המתרגמים בע"מ

מצבם של עולים אמנים ואנשי תרבות הבמה בישראל

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא תרבות.
אני צריך להגיד שאנחנו עברנו על כל הפרוטוקולים משנת 90-91 עד 2008 וועדת הקליטה לא דנה בנושאי התרבות. אני לא רוצה להגיד מתי יהיו שינויים, אבל תוך שנה אנחנו יכולים לשנות את היחסים בין אנשי תרבות והמשרדים, מה שיש לשנות במשרד האוצר, אבל אנחנו צריכים לשמוע היום איזה בעיות יש, כי אנחנו יודעים שיש בעיות ויש אנשים שהצליחו להתקדם ויש אנשים שלא הצליחו. אני מכיר את תאטרון "צילינדר" שהיה בירושלים ועכשיו הוא לא קיים ויש הרבה מוסדות ציבור שהיו קיימים ועכשיו כבר לא קיימים. אנחנו הזמנו אנשים ששייכים קרוב לתרבות ואנחנו רוצים לשמוע מה אתם חושבים, מה צריך לעשות. המון אמנים הגיעו מברית המועצות אבל לא כולם מצאו את מקומם פה בישראל. אנחנו מדברים על אינטגרציה שכל תרבות שמובאת ע"י עולים חדשים צריכה למצוא מקום בתרבות הישראלית.

חבל לי ש-18 שנים אף אחד לא דיבר בכנסת, דיברו על דברים מסויימים, על מצב התאטרון, על מצב המקהלה, אבל לא דיברו על כל התרבות, על האוצר שהגיע מברית המועצות וממדינות אחרות שהביאו עולים למדינת ישראל. אני רוצה שהיום יהיה דיון עמוק כדי שנוכל לקבל החלטות.

קודם כל רציתי לברך את כולם בוועדה המעניינת ולהודות למיכאל נודלמן ולמיכאל לונץ שפתחו את הפסטיבל הראשון לאומנות הצילום באגודת העיתונאים שנפתחה ב-30.12.2007 וב-17.1.2008 נסגרה התערוכה. אני כמנהל הפסטיבל יחד עם המפיקה אלינה קריקובסקי רוצים להכריז על הפסטיבל השני שהוא לקראת שנת יובל השישים למדינת ישראל. בפסטיבל הקודם השתתפו 20 אמנים מכל רחבי תבל והיום אנחנו כבר מכינים פרוייקט חדש דרך משרד הקליטה ורוצים שישמעו עליו כאן בועדת קליטת העלייה ובכנסת. לגבי הפסטיבל השני, שזה דבר מאוד חשוב לנו במדינת ישראל, אני מתכוון להזמין יחד עם המפיקה לא 20 אמנים כמו שהיו אז אלא 60 אמנים עולים מכל רחבי תבל לשנת היובל ה-60 למדינת ישראל. זה יהיה אירוע גדול בירושלים ויחד איתכם אנחנו רוצים להקים את הפרוייקט החשוב הזה ושוב אני חוזר למיכאל נודלמן, ומבקש שאתם תעשו יחד איתנו מאמצים כדי לקדם את הפסטיבל הזה. אני מבקש לתת מילה אחת לזוכה שלנו בפסטיבל דינה בווה שיכולה להגיד כמה מילים על הפסטיבל ולהגיד כמה הוא חשוב למדינת ישראל.

היה לי את הכבוד להשתתף בפסטיבל הראשון של "עולים מצלמים את ישראל", לדעתי זה היה מאוד חשוב, זה גילה שמות חדשים, זה גילה אותי בין היתר, זה היה פסטיבל של צילום אומנותי, שמאפשר לראות את הארץ דרך העיניים של אמנים עולים ממדינות שונות ומאפשר לראות שילוב בין התרבויות, התרבות שהבאנו מארץ המוצא עם התרבות שרכשנו פה. היו 20 אנשים שהשתתפו ולדעתי היתה הצלחה מאוד גדולה, היה פרסום באינטרנט וכתבות בטלויזיה שראיתי וקיבלנו הרבה תגובות חיוביות גם מאנשים שלא שמעו על זה וראו את זה אחר כך ואנחנו רוצים לעשות עוד פסטיבל כי זה מאוד חשוב לקידום האומנות בכלל ולקידום האומנות בקרב העולים בפרט. לגלות שמות חדשים. בשביל לעשות את הפסטיבל הבא אנחנו מקווים לקבל מימון רציני יותר בשביל לעשות את זה.

אני צריך להגיד שהשנה זה 60 שנה להקמת מדינת ישראל ויש כל מיני אירועים, אם אתם תאמרו לנו מה אתם רוצים לעשות יש הזדמנות להיכנס לזה, יש תקציבים לזה. אתם צריכים להביא לועדה תוכנית של מה שאתם רוצים לעשות ומה אתם צריכים כדי לעשות את זה, רק דיבורים זה לא עוזר. צריך שיהיה נייר שיהיה מובן מה אתם רוצים לעשות ואפשר יהיה לעזור לכם.

יש למשרד הקליטה יושב ראש אגף תרבות וספורט חדש, צעיר, מלא מרץ, אני רוצה לשמוע איך אתם מתייחסים לתרבות של העולים ובמה אתם יכולים לעזור לאומנות.

אני מנהל אגף בכיר לכלכלה ויזמות, תעסוקה ומדע במשרד הקליטה. אני צריך לציין פה לועדה שהיא תדע גם לנושאים אחרים שהיא מתעסקת שתחת האגף שלי פועל אגף התעסוקה של משרד הקליטה, אגף היזמות העיסקית ואגף המדענים עולים. במסגרת אגף התעסוקה אנחנו נותנים מענה לאמנים עולים, האגף מפעיל את המרכז לאמנים עולים מיסודו של המשרד לקליטת העלייה והאגף לתעסוקה ומינהל והתרבות שזה היום משרד התרבות. בעשור האחרון המשרד העניק סיוע לכ-10,500 עולים, צריך לציין את זה, בתחומים של סופרים, עיתונאים, פסלים, ציירים, אומנות שימושית, יש לכם את המסמך שאני הגשתי לך, יש לך את ההתפלגות של כל התחומים שאנחנו מגישים סיוע, מצורפת גם ההתפלגות של העולים ממדינות שונות במסמך שאני צירפתי וניתן לראות שקודם כל למלחינים ומוסיקאים 2,500 בעשור האחרון, עובדים במקצועות חופשיים בתחום האומנות 4,400 ואלה הבולטים מבחינת הכמות של העולים במקצועות האלה. ניתן לראות שמרבית המסה הגדולה של העולים היא בין כל רשימת ארצות המוצא שמצורפות לך כאן, 3,300 הגיעו מאוקראינה בעשור האחרון, 3,000 מרוסיה. אני רוצה לציין שבשנת 2007 המשרד העניק סיוע בהיקף של כעשרה מליון שקל עבור כ-110 פרוייקטים שונים בתחום האומנות לגופים שמקדמים את האומנות בישראל ודרך המרכז לאמנים שאנחנו מפעילים אנחנו מעודדים העסקה של אמנים בכל הארגונים האלה. בנוסף, במהלך 2007 המשרד הכיר ב-160 אמנים מצטיינים שקיבלו סיוע פרטני בהיקף של 2,500 שקל מענק על כך שהוא הוכר כאומן מצטיין, וזה בנוסף לעוד סיוע חד פעמי של 2,500 שקל למי שהוכר בכלל כאומן על-ידי משרד הקליטה. המשרד משתדל לסייע עד כמה שניתן גם בצד הפרטני של האמנים וגם בצד התעסוקתי שלו אל מול ארגונים שמפעילים פעילויות בתחום האומנות בכל קשת התחומים.

אני רוצה לציין שהמשרד שלנו עבר קיצוץ בשיעור של כ-40% בשנים האחרונות, אנחנו ממשיכים לתת את הסיוע למרות הקיצוץ הזה בדרכים פנימיות שלנו, בשנת 2007 אנחנו הקצינו בנוסף לתקציב שהוא היה נמוך, הקצינו 11 מליון שקל לכל הנושא של הסיוע לאמנים. אני מצטער להגיד את זה, אבל בשנת 2008 במקום 11 מליון שקל אנחנו עומדים על מליון 800 אלף שקל סיוע לאמנים, כך אנחנו פותחים את השנה. אני אשמח מאוד אם כאן יושב-ראש הועדה וחברי הועדה יוכלו לסייע לנו על מנת שנוכל להמשיך את היעדים ואת המטרות שלנו ולעמוד בהם בשנת 2008 ולתת את כל הסיוע הנדרש לאמנים. אנחנו בהחלט חושבים שהאמנים העולים הם מובילים את התרבות בישראל ואנחנו רואים את זה גם אצל הספורטאים העולים, הם מובילים בתחום הזה ואני חושב שאם המדינה לא תעזור להם אנחנו מפספסים פה את המטרה העיקרית לשמר את האומנות.

השר שלך לא יודע שיש קיצוץ? הוא ענה לי במליאה לפני שבועיים שמשרד הקליטה טובע בכסף ושקיבלו המון תוספות. זה רשום בפרוטוקול, זה לא חסוי.

אני אומר שוב, יכול להיות שהשר במסגרת הסכמים קואליציוניים, במסגרת תוספות שהוא כנראה מתכנן להביא למשרד, והוא יודע יותר טוב ממני מבחינת האסטרטגיה שלו בניהול המשרד מה מצפה להגיע, אני מדבר כרגע כשאני עומד מול אגף התקציבים, אני רואה את בסיס התקציב שלי שאושר בתקציב המדינה, רשום בשורה שלי לאמנים מליון 800 שקל וזה התקציב שאני יוצא איתו לדרך בשנת 2008. לי ברור שאם אני רוצה להמשיך ולפחות לתת מענה, אם לא מלא, מענה חלקי, לשנת 2008, זה אומר שאני צריך לקחת מעולים אחרים בתחומים אחרים, משרד הקליטה מטפל רק בעולים ותושבים חוזרים כידוע, להסיט כסף, היריעה היא קצרה, למשוך משם ולהביא לכאן.

ו-11 מליון זה היה תקציב המדינה?

11 מליון זה לא היה בסיס תקציב 2007, זה היה תקציב 2007 אחרי שיש את הבסיס, תוספות, הסטות ושינויים. זה היה בשיטה של לקחת כסף מתקנות אחרות ולהסיט אותם לתקנה של סיוע לאמנים עולים.

מה היה הבסיס?

אני לא זוכר להגיד לך כרגע, אותו סדר גודל פחות או יותר, אנחנו עשינו שינויים, בערך כשני מליון שקל זה היה סדר גודל הבסיס של 2007. איך הגיע ל-11 מליון? לקחנו מקבוצות אחרות של עולים שצריכות לקבל והסטנו לכיוונים כאלה ועשינו בלנס מסויים. זה לא שהמשרד טובע בכסף.

מנסיוני הצנוע אם אני הולך לענות בתור שר במליאה אז בכל זאת אני בודק את המצב. לא יכול להיות שבפרוטוקול של מליאת הכנסת אומר לי השר לקליטת עלייה, מר אדלשטיין, אתה יודע מצויין שקיבלנו המון תוספות והמון כסף ולכן אין בעיה. אם זה רוח הדברים אז אני באמת לא מבין איך יש כזה חוסר תאום, השר תמך בתקציב כנראה על סמך ההבטחה.

אני עושה הפרדה בין התוספות והתקציב שהוא קיבל או מתעתד לקבל לבין הצרכים שהמשרד צריך במסגרת התקציב שלו להתנהל ולתת את השירותים שהוא מתעתד לתת. יכול להיות שהוא קיבל ב-2007 ויכול להיות שהוא יקבל גם ב-2008. מה שאני מנסה להגיד זה, גם כשהוא קיבל זה עדיין לא מספיק לנו כשאנחנו מסתכלים על העולים במסגרת סך הטיפול. ברור שאם אנחנו מקבלים זה טוב, אנחנו מברכים על כך וזה בסדר, יחד עם זאת עדיין זה לא נותן לנו מענה לכל התוכניות שאנחנו מתכננים להביא לשינויים בטיפול בעולים. יש מקום לשפר תמיד, אני אמרתי את זה ליושב הראש בנושא הספורטאים, אנחנו מתכוונים להקים מרכז שיעגן משאבים לספורטאים למשל. באמנים אנחנו מתכוונים לשכלל את זה ולנסות לעגן משאבים. אנחנו רואים שיש המון ארגונים שפועלים היום בשוק, במשק בישראל, עמותות, התאחדויות, ארגונים, משרד ממשלה שונים שכולם מקצים כספים. אני חושב שהחובה שלנו, כמשרד קליטה, לקחת את כל הארגונים האלה, לעגן את המשאבים שלהם ולא לבוא ולהגיד שחסר כסף אלא לבוא ולעשות קודם כל מעשה של עבודה פנימית שלנו, לעגן את המשאבים ולנסות לנתב אותם ולתעל אותם ולרכז את הכוח של הכספים האלה עבור אותם עולים. לזה אני מכוון.

ועדה משותפת בין משרד הקליטה ומשרד התרבות והספורט קיימת?

קיימת.

ויש לה תקציבים?

המרכז לאמנים עולים הוא משותף למרכז התרבות והספורט, כך שצריך לציין ולהגיד את זה ואנחנו עובדים בשיתוף איתם.

משותף זה דבר אחד, התקציבים שם נפרדים?

זה שקל מול שקל בנושא הזה. גם בספורטאים זה עובד כך בנושא של האמנים אנחנו גם מתכוונים לנסות לראות, בנושא של הספורטאים סיברתי לך את האוזן, למשל אני עדיין לא מבין למה הרשות להימורים בספורט לא שמה כסף למשרד הקליטה עבור ספורטאים, כסף שכל כך נדרש. אני רוצה לקבוע פגישה עם המנכ"ל שלהם או עם היושב ראש, לנסות לראות איך הוא מסיט כספים.

ספורט זה סיפור אחר, אנחנו מדברים עכשיו על אומנות.

עכשיו אני אדבר על אמנים וגם באמנים אני חושב שצריך לראות איך מעגנים משאבים ומנסים לרכז מאמץ בנושא הזה, אנחנו במחסור, תמיד יהיה מחסור, זה ידוע לי, אבל צריך לראות איך מתייעלים וזאת המטרה שלי כמנהל אגף החדש, לנסות לראות איך אנחנו מקרבים את כולם לאותה מטרה.

לפי התקנות, עולה מאיזה שנה יכול להגיע אליכם?

עולה כל עוד הוא נמצא בתקופת הזכאות, זה אומר עשר שנים מיום העלייה שלו, מיום ההכרה שלו, יכול לקבל את השירות, תושב חוזר שנתיים מיום העלייה שלו ואנחנו גם על זה מנסים כרגע לראות מול אגף התקציבים איך אנחנו קצת פותחים את היריעה ומנסים לטפל גם באנשים שהם מעבר לעשר שנים. אנחנו מנסיוננו, אדם שמגיע לישראל עד שהוא נוחת ומבין את הלך הרוחות כאן בישראל ועד שהוא מתאקלם באמת ובוחר את עיסוקו ובוחר את הכיוון שלו, חמש שנים עוברות ואז לא נשאר יותר מדי זמן לטפל בו ולעזור לו ולסייע לו. כנראה שגם הנושא הזה הוא לדיון אחר, אבל נצטרך לפתוח אותו ולראות איך אנחנו תוקפים את זה מהזווית הזאת.

אני ממלא מקום ראש העיר אשדוד ויושב ראש החברה העירונית לתרבות בעיר. אני נמצא כאן יחד עם חברים, בוריס גיטרמן שהוא חבר מועצת העיר וחבר הדירקטוריון שלנו בתרבות, ולרי פאנוב שהוא כוריאוגרף בינלאומי שאנחנו מכירים אותו ואילנה פרלוב שהיא מנהלת בלט פאנוב באשדוד וכמובן חברת הכנסת סופה לנדבר תושבת העיר שמכירה את כל העשייה באשדוד.

אנחנו מבקשים להציג בפניכם את המודל של אשדוד כדוגמה לתרומה פוטנציאלית של רשות מקומית לנושא של שילוב עולים בכלל ואמנים עולים בחיי התרבות בעיר. אשדוד היא העיר החמישית בגודלה בארץ, 235 אלף תושבים, שליש מתושבי העיר הם עולים מחבר העמים ויש לנו עוד עולים מארצות אחרות, עליה גדולה מדרום אמריקה ועכשיו מצרפת.

החברה העירונית לתרבות אחראית על למעלה מ-95% מפעילות האומנות והתרבות בעיר. זה לא דבר טוב, זה לא דבר רגיל, אבל זה המצב בעיר כמו אשדוד. התקציב שלה הוא משהו כמו מאה מליון שקל בשנה שמתוך זה העיריה נותנת כ-40 מליון שקל, מתוך תקציב של 900 מליון שקל שנתי של העיר עצמה, כלומר כמעט 5% מתקציב העיר הולך לנושא תרבות. מדובר כאן על צמיחה של 60% בארבע השנים האחרונות. בתחילת הקדנציה שלנו התקציב היה בערך 23 מליון ועכשיו הוא צמח ל-40 מליון שקל. לחלק של העולים, של אמנים עולים, יש מרכיב מאוד מרכזי. באשדוד פועלת רשת של מתנ"סים, 12 מתנ"סים ברחבי העיר ומוסדות תרבות, חלקם ידועים ומוכרים כמו בלט פאנוב שהוא רובו ככולו אמנים עולים, התזמורת האנדלוסית הישראלית זוכת פרס ישראל 40% מהנגנים שלה הם עולים מחבר העמים ויש לנו גם תאטרון שפועל בבית יד לבנים, יש לנו תאטרון בשפה הרוסית שמתחיל לפעול באחד המתנ"סים עם שחקנים מאוד מוכרים לציבור מערוץ ישראל פלוס. יש לנו תאטרון של יוצאי גרוזיה, של דרום אמריקה ועשרות הרכבים נוספים מקצועיים, חובבים, בתחומי האומנות השונים. אנחנו עושים את פסטיבל הריקודים הסלוניים הבינלאומי, עשינו אותו לפני חודשיים ולפני כחודש פסטיבל הריקודים הסלוניים הארצי. באשדוד נערכת פעילות תרבותית מאוד ענפה שהעולים מהווים בה חלק מרכזי בשני הכיוונים, גם בתרומה לחברה שלנו באשדוד של התרבות שהם מביאים איתם מהארץ שממנה הם הגיעו וגם באינטגרציה ובשילוב בתרבות ישראלית אחרת. בצד הקיצוני מצד אחד פאנוב ומצד שני התזמורת האנדלוסית. יש כר נרחב שיש לי זכות להיות בין המייסדים שלו, כר נרחב לפעילות. אנחנו גם משתדלים לפקוח את העין, לאתר אמנים עם יכולות מיוחדות, עם כישורים מיוחדים ולעודד אותם ואפשר להביא אינספור דוגמאות. זאת דוגמה של רשות מקומית ששמה על סדר היום שלה את נושא התרבות בכלל, את נושא העולים בפרט ואת נושא התרבות בקרב העולים עוד יותר. את המודל הזה באנו לכאן להציג כמודל שאפשר ליישם אותו גם בערים אחרות. אנחנו מציגים כאן סרט על בלט פאנוב, אנחנו מנצלים את ההזדמנות שולרי שאנחנו שמחים שהוא איתנו כאן, שמחים שהוא איתנו באשדוד, הוא חוגג השנה 70 שנה, נאחל לו בריאות ואריכות ימים, אנחנו מנצלים את ההזדמנות הזאת כדי להעלות על סדר היום את הנושא של אומנות ותרבות. זה גם 70 שנה בשבילו, 55 שנות פעילות שלו כאומן וכיוצר ועשר שנים לבלט פאנוב באשדוד. סביב זה אנחנו נעשה אירועים, פסטיבלים וזאת הזדמנות להביא לידי ביטוי את האומנות בקרב העולים. אנחנו עושים כל שנה פסטיבל ביידיש, פסטיבל פופ, מביאים אמנים מרוסיה, יום יהדות גרוזיה שמגיעים אמנים מגרוזיה עם אמנים גרוזינים מישראל וזה שואו גדול ויפה. כולכם מוזמנים, אשדוד פעילה במהלך כל ימות השנה בנושא תרבות ואנחנו נשמח להזמין את חברי הועדה והאנשים שנמצאים כאן להתרשם מקרוב איך מיישמים הלכה למעשה קליטה ואינטגרציה טובים של עולים בתחום האומנות.

ואתם מסתדרים רק עם התקציבים של העיריה, מהמדינה אתם לא מקבלים שום דבר?

אנחנו מקבלים ממינהל התרבות על פי הקריטריונים, מקבלים סיוע בלתי רגיל גם לאנדלוסית, גם לבלט פאנוב, לתזמורת הסימפונית שלנו, מקבלים את כל הסיוע בדרכים ישירות וגם עקיפות.

קודם כל אני רוצה לברך על הדיון, אני עשר שנים בתפקיד ולא הייתי בדיון כזה, אבל אני יודע שיש פה הרבה חברי כנסת שהיו פעילים ישירות בנושאים כאלה ואחרים שקשורים לקליטת אמנים עולים, וממשיכים וימשיכו ואני מקווה שגם העליה תתגבר מחדש ויבואו עוד אמנים.

התרבות הישראלית המקצועית התעשרה בצורה בלתי רגילה מהעליה הרוסית, אין גוף אומנותי בישראל שאין בו אמנים עולים ולכן כשאומר לסרי שאנחנו מתקצבים ישירות, זאת אומרת שאם האנדלוסית מקבלת כשלושה מליון שקל והסימפונית כמליון פסיק משהו, זאת אומרת שזה כבר הולך ישירות לעולים שנקלטו בגופים האומנותיים בארץ וזה מאוד בולט ויש פה כמה דוגמאות, אבל זה רק דוגמאות, יש עשרות גופים אומנותיים שהעלייה היא מרכיב בולט ביותר בענין המקצועי ואחר כך גם הובן כתוצאה נוספת שגם הקהל בישראל נוספו לו קהל רציני מאוד שהוא שוחר תרבות ושהוא ממלא את האולמות, את אולמות הקונצרטים, באופרה, אני לא רואה את ישראל ממשיכה להתפתח בתחום התרבות והאומנות בלי המרכיב העצום הזה של העלייה שבאה ב-10-20 השנים האחרונות ונתנה דחיפה רצינית ושידרוג לתרבות הישראלית.

באשר לגופים האומנותיים שבהם השתלבו אמנים מקצועיים יוצאי בעיקר ארצות חבר העמים, אבל גם מארצות אחרות, גם אתיופים לאחרונה, גם מצרפת, גם מדרום אמריקה, מארגנטינה ויש שורה ארוכה של קבוצות כאלה שבמרכז לקליטת אמנים עולים שהוא משותף למשרד הקליטה ומינהל התרבות, אנחנו שנים רבות נותנים שקל מול שקל, אני מוכן אפילו לתת קרדיט למשרד הקליטה שעל כל שקל שלנו הם עד סוף השנה נותנים אפילו שני שקלים, מכיוון שהם מסיטים, אבל אנחנו לא יכולים להסיט כספים לפה כי אנחנו לא רוצים להסיט מהאנדלוסית או מהקאמרית או מהסימפונית להעביר את זה לקליטת אמנים עולים, כי הרי יש לנו עולים בכל הגופים האלה ואנחנו לא רוצים להפחית להם בהקצבות ולכן אנחנו מלכתחילה פחות או יותר מתאימים את עצמנו להקצבה הראשונית של משרד הקליטה, אבל משרד הקליטה לקראת סוף השנה משפר ומשדרג את המרכז שאני אישית משתתף בישיבות שלו כבר שנים רבות ודואג שכל הקבוצות וגם גופים ותיקים שקולטים עולים אנחנו מנסים לעזור להם לתקופת מה ולהשתתף בשכר של הנגנים כדי שיהיה להם מוטיבציה לקלוט אמנים בתוך התזמורות ובתאטרונים.

יש שורה שלמה של קבוצות שהם ספציפיות של עולים, אפשר להגיד רק של עולים, בעיקר בתחום התאטרון, שהם מקבלים אצלנו תקציבים ישירים. אמנם יש קבוצה אחת שנסגרה, צילינדר, שאני חושב שהיא נסגרה מסיבות אישיות ולא מסיבות של תמיכה, כי במקום צצו קבוצות אחרות שמקבלות מאיתנו כספים ישירות, כמו מלינקי שהיא קבוצה מצויינת, כמו מיקרו שמקבלת מאיתנו, יש הרבה גופים שעברו אצלנו את הסף של המקצועיות ושל הפעילות ויש פה רשימה, נמצאת איתי מנהלת מחלקת התאטרון שלנו והיא עשתה לי רשימה של תאטרונים קטנים אבל גדולים מבחינה מקצועית והם כבר השתלבו אצלנו במערך התמיכות הרגיל, הם כבר לא מקבלים בגלל שהם עולים אלא מקבלים בגלל שהם תאטרון ותאטרון טוב. אפילו בגשר היינו צריכים לטפל לאחרונה באיזה משבר כלכלי שפקד אותם ואני חושב שהתגברנו על זה, יש מנכ"לית שהיא עולה חדשה ואנחנו מטפלים בכל הגופים האלה, גם בתחום המוסיקה, גם בתחום התאטרון. בתחום המחול יש לנו דוגמה מצויינת של להקת פאנוב שאפשר לראות איך הפעילות שלהם גדלה ופרחה בשנים האחרונות ובמיוחד יש להם פעילות בולטת במערכת החינוך, שזה דבר רציני ועוזר לנו לשמור את העתיד של הקהל ושל ההתעניינות בתחום המיוחד הזה של בלט קלאסי שבעידן המודרני הוא קצת בסכנה של העלמות ולכן חשוב מאוד שהם עושים פעולה מיוחדת במערכת החינוך שזה גם נתן להם את הדחיפה קדימה.

אנחנו היינו שמחים להגדיל את התקציב שלנו ולהגדיל פרוייקטים מיוחדים, גם במערכת הפרסים יש כבר רבים מהאמנים העולים, כמו מלחינים, כמו ברדנשוילי וכמו אחרים שזכו כבר בפרסים הכי חשובים של משרד החינוך או המדע לדורותיו, ואנחנו רואים בהם קבוצה של מצטיינים. אתמול חילקנו פרסים יחד עם החברה למתנ"סים בתחום המחול האתני שזה היה סיום של תחרות מעשרות מתנ"סים בארץ וזכתה במקום ראשון, היה שיפוט מקצועי רציני, זכתה הקבוצה הגרוזינית מאור יהודה במקום ראשון וקיבלה פרס של 25 אלף שקל. אני הייתי באירוע הזה ובירכתי יחד עם שר החינוך לשעבר, אהרון ידלין, שהוא היה יושב ראש הנהלת הפרס. זה פרס לזיכרה של הגברת לאה פורת שהיתה ראש מינהל התרבות הראשון בשנות ה-70 בימי יגאל אלון ונפטרה לצערנו והפרס הזה הוא לזיכרה ואתמול הופיעו שם להקות והתחרות האמיתית היתה בסופו של דבר בין להקה גרוזינית מאור יהודה לבין להקה קווקזית מאשקלון, ובדרגה השניה והשלישית היו הצברים שלנו אבל אי אפשר היה להשוות והיה ברור שהשופטים יתלבטו בין הגרוזינים לקווקזים. אני חושב שזה אחד התחומים שהעלייה גם תרמה וגם משאירה רושם גדול על התרבות הישראלית.

אני יודע שאתה דואג לתרבות ואני מאחל לך בריאות וסבלנות וכל מה שצריך אדם כדי להמשיך בדרך שלו.

קודם כל רציתי להגיד תודה ליושב ראש ועדת הקליטה והעלייה על הקמת הועדה בנושא תרבות ואומנות, זה מאוד חשוב כי זה אף פעם לא היה. אני מייצג פה את תאטרון באר שבע שבזמן האחרון אנחנו הקמנו פרוייקט שקוראים לו פרוייקט לעולים, שנתיים כבר ניתן לעשות בתאטרון באר שבע כל מיני הצגות והשחקנים והצוות המלווה קיבלו תעסוקה, אבל זה עדיין לא מספיק. אני שמעתי שבאשדוד גם העיר תומכת,

צריך לעשות שגם אצלכם זה יהיה ככה.

בבאר שבע אנחנו זקוקים לזה שמשרד הקליטה, יש את ועדת ה-4, מה שאנחנו שעשינו בשנתיים מ-2005-2007 אף פעם לא היה בבאר שבע ותאטרון באר שבע קיים מעל 30 שנה ורק בשנתיים האחרונות ניתן לעשות פרוייקטים תרבותיים על הבמה ונתן דטנר שהוא מנכ"ל התאטרון מאפשר לעשות את זה, חוץ מהתקציבים. הוא מאפשר להשתמש בחדרי ההלבשה ובבמה, אבל זה עדיין לא מספיק כי הצוות כדי להקים הצגות, כדי להריץ הצגות הצוות צריך להיות מתוקצב. המשתתפים הם עולים ולא רק השחקנים, גם אנשי הצוות. לפי רשימות משרד הקליטה יש הרבה מצטיינים שאפשר להביא אותם לתאטרון וכל אחד יכול להעסיק את עצמו, השאלה זה רק התמיכה הכספית. ועדת ה-4 במרכז לאמנים עולים תומכת אבל זה נקודתי. זה עדיין לא מספיק, צריך תקצוב קבוע כדי לתת לאנשי תרבות ואומנות לעבוד בקביעות. מאוד חשוב שאנשים לא יברחו מבאר שבע למרכז כי הם רואים שבמרכז ניתן להשיג עבודה ובמיוחד אנשי תרבות ואומנות שחשוב לא לתת להם לברוח. אני שואל האם אפשר להוסיף או שזאת שאלה לעיריית באר שבע.

בבחירות המוניציפליות אתם צריכים לגייס מנדטים וזה יעזור.

[ הקרנת סרט ]

האגדה הזאת נמצאת איתנו כאן ואנחנו באשדוד ניצלנו אותה כדי להשביח.

אם אנחנו נסתכל על הסרט הזה נבין מה השאיפה שלנו, למה אנחנו רוצים להגיע. אנחנו ראינו את ולרי על הבמות הכי גדולות בעולם, ברוסיה ובכל העולם והיום אנחנו רוצים לראות את זה באשדוד ובמדינת ישראל. אומרים לנו כל הזמן שאנחנו מצויינים, אני שומע את זה 34 שנה, אני שמח תמיד לשמוע את זה וגאה לשמוע את זה, אבל אני חושב מה עוד צריך לעשות אחרי עשר שניים, בשבילי אלה אנשים גיבורים, עשר שנים, 200 הצגות כל שנה לפחות, מביאים תקציב ענק, עושים עבודה נפלאה ואני לא מבין כמה הם צריכים עוד לסבול בשביל להגיע לזה שייצגו את המדינה בכבוד בעיר שלנו. זה אגדה שצריך להבין ולהעריך את זה.

אשדוד עוברת בארבע שנים האחרונות מהפכה בתחום התרבות וכל זה בזכות אנשים שאיכפת להם וחשוב להם. התמזל מזלנו שבאשדוד יש את ממלא מקום ראש העיר, יושב ראש החברה העירונית לתרבות יחיאל לסרי שיזם ודאג לכל הדברים וראש העיר שתומך ונותן לנו את כל האפשרויות לעשות מה שאנחנו רוצים. אנחנו הקמנו מוסדות לקדם את התרבות בעיר, הקמנו תחום עולים בחברה העירונית שפועל בכל המתנ"סים ועושים פרוייקטים מאוד חשובים. הקמנו את המרכז לקידום תרבות בעיר שגם עושה הרבה פעולות. אני ליושב ראש הועדה ולנציגות המכובדת שיושבת פה, צריך לעשות הכל כדי שלא נאבד את הנכס הזה, אנחנו באשדוד מנסים לעשות את זה עם תקציב העיריה אבל זה לא מספיק, והמטרה שלנו שהועדה תתמוך ותעזור לנו.

מה שהיום שמענו על אשדוד, וכל הכבוד לאשדוד ויכול להיות שזה בזכות חברי המועצה וממלא מקום ראש העיר, וגם הבלט של פאנוב, טוב שהגעתם לאשדוד, אם הייתם מגיעים לירושלים יכול להיות שלא הייתם מגיעים להישגים האלה. מעניין אם צריכים להיות חברי מועצות כדי לקדם את התרבות בישראל, אני חושבת שהתזמורת פה בירושלים היא אחת מהתזמורות הכי טובות בארץ וגם התאטרון ועוד דברים, אז יכול להיות שמשרד הקליטה והמרכז שלכם צריכים לעשות משהו כדי שלא נשמע כל יום שזה בירידה ובזכות ערים כאלה כמו אשדוד וערים אחרות ששם מרימים את זה בזכות בעיר עצמה. אולי תצא קריאה מפה. ועדת הארבע שזאת עזרה גדולה לעולים אמנים, ואני השנה הסתובבתי בהרבה ערים וראיתי איך הפרוייקטים האלה מרימים כל מיני עמותות, צריכים לקדם את הנושא כי גם עולים אמנים שהם עשר שנים בארץ זה לא מספיק ודרך הפרוייקטים האלה של ועדת הארבע אפשר לקדם את האמנים העולים. אני לא תושבת העיר ירושלים אבל אני דואגת לתרבות בירושלים ותיקחו בבקשה לתשומת ליבכם.

תודה ליושב ראש, כי לשבת ולשמוע דיווחים ממקומות וגם מאנשי משרד התרבות ומדע ומשרד הקליטה וגם אנשי עיריות זה מאוד חשוב. יש הרבה עשייה בשטח ותודה לכל האנשים, אבל אפשר לעשות יותר וכשמדברים על ירושלים אני אומרת לכם שכל השנים יש מצוקה של בלרינה טמופב שלא יכולה למצוא את המקום כאן והיא מדרגה מאוד גבוהה וחבל שלא מצאנו פרטנר בעיריית ירושלים ובמשרדים הנכונים כדי לעזור לה וצריכים לחזור לענין הזה. בכל המדינה תרבות זה לא רק רווחים, תרבות זה גם תמיכה פוליטית ואני ממליצה לכל האנשים בכל הערים להכניס בעיריות אנשים כמו שעשו באשדוד וגם בערים אחרות כדי לתת הזדמנות לשילוב התרבויות במדינת ישראל. בספרות הישראלית בשפה העברית אני מרגישים את ההשפעה של הספרות הרוסית. יש הזדמנות פז שזה מחול, זמרי אופרה מוסיקה ומחול אתני ומה שסיפרת לנו, בלי לראות את הלהקות, גרוזינים זה שיא, זה תמיד היה בברית המועצות באומנות. אם אנחנו עכשיו נשקיע עוד ועוד אני מצפה שבעוד דור אנחנו נראה את הסינתזה החדשה שתהיה מאוד מרשימה של תרבויות במדינת ישראל בייחוד מברית המועצות לשעבר, בתרבות האתיופית אנחנו גם צריכים להשקיע בגלל שזאת תרבות מיוחדת מאוד ושנהנה מהעשייה שלנו.

אני מנהלת תזמורת סימפונט רעננה אבל אני נמצאת כאן בשם נציגי פורום מנהלי מוסדות תרבות שלא הגיעו לכאן כי הם נמצאים בישיבה אחרת.תודה על היוזמה המבורכת והנפלאה הזאת ושאפו לעיריית אשדוד, אנחנו התחלנו את הדרך ביחד, ד"ר לסרי ואני באותה תקופה, אתה הגעת הרבה יותר רחוק מאיתנו, אז באמת שאפו. אבל מעבר לזה היתה לי תחושה באיזה שהוא שלב, יושבת לידי ינינה סונה שהיא נגנית בתזמורת שלנו ובעלה נגן בתזמורת שלנו, והיא אומרת לי אורית, הכל בסדר? היתה לי פתאום תחושה שהחדר היפה הזה קצת מעוות את המציאות, אז הכל לא בסדר ואנחנו קיבלנו לכאן מתנה, אני ישראלית ילידת הארץ, הורי עלו מגרמניה, אנחנו קיבלנו לכאן מתנה שלא תסולא בפז. כל אחד מהעולים האלה ואחד אחד מהם הביא איתו משכנתא, הביא איתו נדוניה ענקית שבחיים מדינת ישראל לא היתה יכולה להשקיע בהשכלה שלו. אין דבר כזה, לא היינו מגיעים לזה אולי בעוד מאה שנה, אולי בעוד מאה שנה, מבחינת השקעה שהשקיעה בזה ברית המועצות, לדוגמה. לקחנו את הנכס המדהים הזה ואיתו עשינו עליית מדרגה ענקית בתרבות הישראלית. 10 מליון כניסות בתשלום יש היום למוסדות תרבות בארץ, לא היה כדבר הזה. אני יכולה להגיד לכם שכשההורים שלי עלו מגרמניה אז הם גרו שלוש משפחות בדירה וחסכו כדי לראות את הפילהרמונית, אבל אחרי זה היתה ירידה. לא חינוך מוסיקלי, אני עוד קיבלתי חינוך מוסיקלי בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, הילדים שלי ברעננה, עיר שבעה וללא ספק מבוצרת נפלא, לא קיבלו את זה, אני נתתי להם את זה באופן פרטי, היום אנחנו כתזמורת יוצאים ל-200 קונצרטים לילדים בגנים ובבתי הספר, יש לנו 20% עליה במספר הילדים שהולכים לקונסרבטוריומים, יש לנו ילדים שהולכים למקהלות ולומדים להקשיב אחד לשני בתוך הסיפור הזה של התרבות האינסטנט שיש כאן בארץ.

עם כל הכבוד ובאמת יש לי המון תודה לועדה לקליטת אמנים עולים, על מה אתם מדברים, על מליון שקל בשנה, על תמיכה בפרוייקטים, אנחנו עומדים על סף אסון בנושא התרבות בגלל הצורה שבה זה מתנהל, אין לנו חוק תרבות, מקצצים לנו את התרבות לרוחב, לאורך וכל פעם ממציאים, יש כאן יצירתיות מדהימה בקיצוצים, זה לא יאומן. 85% מתקציב התרבות במדינת ישראל הולך לשכר של אמנים ושכר שהוא מינימלי, הוא מבזה, האמנים כאן זה מעל ומעבר, יש לי נגן ראשי בתזמורת שעשה החלטה שהוא נשאר להיות נגן כי האומנות יותר חזקה ממנו, אם זה לא היה יותר חזק מאיתנו לא היינו עוסקים בזה. אשתו לשעבר שהיתה כנרת הלכה להי-טק והיא מרוויחה פי שלוש ממנו. ינינה ובעלה עלו לפני שנתיים לארץ, הביאו את המשפחה, הביאו חברים, נולדה להם ילדה כאן, נכס בלתי רגיל למדינת ישראל, שאלתי אותה אם לא היתה עבודה מה היית עושה, היא אמרה שלא היתה נשארת כאן. אני נותנת לכם גם את הצד השני, מקסים בנגרוב, את הקונצרט הראשון שלו בארץ הוא עשה איתנו בכפר סבא ולא היה לנו אפילו אולם. הבחור הזה היה כאן חמש דקות אבל הוא מסתובב היום בעולם, הוא מייצג אותנו, הוא מציג את עצמו כישראלי. מישה מייקי אותו דבר, דינה רובינא הסופרת מופיעה בכל מקום בעולם ברוסית אומנם אבל היא מופיעה כסופרת ישראלית. התרגומים של מאיר שלו שנעשים פה בארץ מביאים לזה שהיום מרוסיה מבקשים שהוא יקבל פרס נובל. זה לא קליטה ותקציבים, פה ושם קצת, זה הגישה של כאילו נדבה, מה זה נדבה, אנחנו צריכים להגיד תודה, אנחנו צריכים להגיד תודה לעולים האלה כי הם שינו לנו את פני המדינה, הם שינו לנו את פני התרבות מכל הכיוונים. חינוך, ביצוע, צריכת תרבות, הרי את הואקום הזה מה היה ממלא, להקות סוג אני לא רוצה להגיד איזה מפני שאין לנו תקציב לשלם לדברים אחרים, אז מביאים לפה להקות, כותבים שזה כוכבי הזה או כוכבי הזה ואז מסתבר שזה להקה מספר עשר, אנחנו הופענו עם הבולשוי המקורי ואחר כך ראיתי את מי הביאו. ויושב פה אחד מגדולי, אני מרגישה כבוד שאני יושבת באותו שולחן יחד איתו, אז זה ענין של תקציב פה וקצת בעיריה ולמה לא נותנים, זה ענין להילחם על שני דברים, על תקציב התרבות של מדינת ישראל ואני חושבת שזה הקול שצריך לקום מהועדה הזאת, שועדת הקליטה בראש ובראשונה צריכה להילחם על תקציב התרבות של מדינת ישראל, על המיקום של האמנים במדינת ישראל, זה לא או שאתה שומר בלילה או שאתה נגן בתזמורת, או שאת עוזרת בית או שאת כותבת ספר, צריך לצאת מהסינדרום הזה. וגם הבדיקה הזאת של עשר שנים בארץ או עשר שנים וחודש, או שאתה אומן תורם למדינה, או שעשינו כאן מהפך במדינה, מהפך בתרבות זה לא ביום ולא ביומיים, מיכה אני מתנצלת שאני מילטנטית.

אני לא מקבל את ההחלטות בכנסת, יש לך כנראה טעות בהבנת המציאות.

אני יודעת שלא אבל זה מוציא אותי מדעתי ואני אומרת לכם שוב, זה מוציא אותי מדעתי כשאני שומעת שמדברים על זה כמו על נתינת נדבה. העולים האלה נתנו לנו, הם תרמו לנו, הם תרמו לי, הם תרמו לילדים שלי, הם תורמים למדינת ישראל. אני מסתובבת היום בעולם בכל מקום ואני מספרת על מה שקורה כאן בתרבות, אנשים המומים, אומרים מדינה כזאת קטנה, מלחמה, איך זה יכול להיות שכל כך הרבה עשייה יש כאן. יש, אבל מי נתן לזה את הדחיפה הגדולה אם לא העלייה, איך היתה נראית האופרה הישראלית, היא לא היתה קיימת. דיברתי עם חנה בדרכי לכאן, את הפאות עושות עולות חדשות, מי היה עושה את זה, את הבגדים התקופתיים, אפילו את ניהול ההצגה עושים עולים חדשים משום שהם היחידים שיודעים לקרוא תווים וגם להעלות הצגה. 300 איש עולים חדשים מועסקים באופרה הישראלית, קיצוץ בתרבות אומר מאה החוצה ולאן בדיוק. לחזור למקום שבו נראה או מטאטאים את הרחובות? איזה פרצוף יש לנו כמדינה. אז אם אתה שואל על 60 שנה למדינה, אני חושבת שקודם כל ב-60 שנה למדינה צריך להראות למדינת ישראל איזה תרומה ענקית היתה לעלייה לגבי איך שנראה את פני המדינה מבחינה תרבותית וכיום המדינה הזאת נראית כמו איזה ועדת וינוגרד או כמו איזה ביקורת אחרת, אולי נראה משהו פוזיטיבי. הגיעו אנשים, עובדים במשכורת מינימום ועשו פה שינוי. ברעננה לדוגמה כתוצאה מפרוייקט שנעשה בחינוך יש לנו היום 20% ילדים שהולכים לקונסרבטוריום, לא צריך שהם יהיו מוסיקאים, מספיק שהם לומדים להקשיב, שזה מצרך מאוד נדיר היום בעולם. מספיק שהם לומדים להקשיב והם מבינים מה זאת תרבות. וזה גורף, קל לי לדבר על מוסיקה כי אני עוסקת בזה, אבל זה גורף בספרות או בכל דבר אחר. מצחיק הוא שהיום אני מגיעה לפולין כי הם מתגעגעים לתרבות היהודית ומנסים לשחזר אותה כשאין שם יהודים, אולי אנחנו נשמור על התרבות שלנו כאן לפני שנצטרך לשחזר אותה כשלא יהיו לנו עולים והם יהיו במקום אחר ויספרו כמה שהיה רע כאן והם נאלצו לעבור למקום אחר כמו הרבה מוסיקאים שנמצאים היום בגרמניה. אני חושבת שזה התפקיד שלנו וזה לא מאה אלף שקל וזה לא 150 אלף שקל, זה לובי שלנו שאנחנו צריכים לעשות כאנשים שאיכפת להם מקליטת העלייה לגבי התרבות במדינת ישראל.

אני יושבת ראש איגוד אנשי תרבות ואומנות יוצאי סיביר. אני כבר שבע שנים בארץ ובמשך שבע השנים עשיתי סקר ואני חושבת שהמדינה חייבת לדאוג לאנשים שנותנים תרבות וחינוך. בסקר רואים שמ-1980 יונסקו כבר נתנה עזרה סוציאלית ומשפטית אבל פה במדינה שלנו זה לא עובד. עכשיו אנחנו צריכים לחשוב על הדור הבא. יש לנו מועדונים לצעירים, בתי תרבות ובדו"ח אנחנו רואים שאין תוכנית, אין אפשרויות לשנות משהו בתרבות של הילדים ובאוכלוסיה בכלל. אנחנו כאיגוד עשינו ארבע פעמים את פסטיבל קשת אומות העולם. אנחנו מבקשים לתת סיכוי לצעירים. אני פונה לחברי הכנסת ומדברת איתם אבל אין תוצאות. ועדת הארבע קיבלה שבעה מליון ואנחנו מבקשים שהכסף הזה ינתן לאמנים, זה יכול להיות משכורת אמנם קטנה אבל עדיף מלא כלום.

אני גרה בירושלים ואני עובדת בירושלים בתחום התרבות וכששמעתי את האנשים מאשדוד חשבתי אולי לבקש מהם אימוץ. אני מנהלת מקהלת מוסיקה אטרנה אופרה וארגון שנקרא פילהרמונית ירושלים. בארגון שלנו, דרך הארגון שלנו מופיעים יותר מ-500 מוסיקאים צעירים ולפני חמש שנים הקמנו תאטרון אופרה קאמרית בירושלים. המקהלה שקיימת כבר 12 שנה, אנחנו עומדים על הרגלים הודות למרכז לקליטת אמנים עולים ואני לא כל כך מסכימה עם לריסה סטדלר, המרכז לקליטת אמנים עולים זה ארגון, עם לדעת איך להתנהג נגד מרכז, איך למלא טפסים, לדעת בדיוק מה הנהלים שלהם, אנחנו ממש יכולים חמש שנים ראשונות של פרוייקט להכיר את הארגון וככה הוקמה מוסיקה אטרנה.

יש לי טענות למשרד התרבות, לפני 12 שנה אנחנו קיבלנו תמיכה של 20 אלף שקל, היו אז שבעה אנשים במקהלה, היום אנחנו 25 מוסיקאים מקצועיים, זמרים מקצועיים ולא סתם זמרים, זה גם סולנים, גם זמרי מקהלה. אנחנו מקהלה שנתנה במשך 12 שנה 700 קונצרטים בכל רחבי הארץ. בתוכניות של מוסיקה אטרנה יש ליטורגיקה רוסית שכולה בנויה על תהילים ואנחנו נותנים משהו כמו 20 קונצרטים בשנה בחינם בפני עולים חדשים שבאים לישראל ומסבירים להם מה זה תהילים, מה זה ספר תהילים, איך הוא משתקף במוסיקה, נותנים דוגמאות. יש ברפרטואר של מוסיקה אטרנה שלוש שעות ליטורגיקה יהודית, שירי שבת, תפילת בוקר שבת, תפילות שונות, יצירות של הגדולים במוסיקה היהודית בעולם, יש ברפרטואר שלנו המון אפשרויות, אבל מה שכן אפשר לעשות ומה שעשינו במשך השנים האלה, אמנים מוסיקאים שיורדים מהמטוס יכולים לבוא לירושלים ולהתחיל "לעבוד", "לעבוד" אני אומרת במרכאות מכיוון שאנחנו משלמים רק עבור קונצרטים, אין לנו אפשרות לשלם משכורת אפילו למנצח, המנצח הוא בלי עבודה בכלל, בלי תמיכה מביטוח לאומי והוא אפילו לא מקבל עבור הקונצרטים מכיוון שהכסף לא מספיק. אנחנו יכולים לקחת אנשים ולתת להם עבודה ראשונה, לשיר במקהלה, להשתלב בחברה הישראלית וקצת להבין את המציאות.

יושבת פה קטיה צ'קילב, זמרת נהדרת, סולנית באופרה שלנו, אנחנו כבר חמש שנים עם אופרה בירושלים, אופרה שעשתה עד היום חמש הופעות, זה עם תלבושות ותפאורה. לדעתי העבודה שאנחנו עושים היא עבודה ענקית, אנחנו עם פוטנציאל מוסיקלי אדיר וקטיה היא בעלת קול נדיר, היא לבד בארץ, היא שרה בקול כפרי, קול עממי וגם סולנית אופרה והיא בלי עבודה. אנחנו מקבלים ממרכז לקליטת אמנים כסף לאופרה, יש לנו 30 אלף דולר כל שנה לבימוי מלא של האופרה, אבל מה אפשר לעשות עם זה. עם יגניה נגר השקענו שישה חודשי עבודה, תפאורה, תלבושות, תזמורת, מוסיקה, נתנו הופעה אחת ולא ניתן עוד כי אין לנו כסף. להשכיר אולם, להזמין תזמורת, להזמין את אותם זמרים, חצי מהתזמורת מוכנה להופיע בחינם אבל אני נגד שמוסיקאים ואמנים יעבדו בחינם. במרכז לקליטת אמנים עולים אנחנו מקבלים פר פרוייקט, פרוייקט כולל הכנת האופרה, עבודה עם התווים, עיבוד תווים, חזרות, תלבושות ותפאורה, שכירת אולם והופעה ראשונה, הופעת בכורה וזהו. מעבר לזה אין כסף. ממשרד התרבות אני מקבלת 15 אלף שקל לאופרה, אחרי הקיצוצים זה יוצא 13,787 שקל. אני יכולה לעשות חצי הופעה, רק מערכה ראשונה, אבל אני לא חושבת שאנשים יבואו.

מרכז האמנים נותן 150 אלף שקל, עד 150 אלף שקל הוא מעניק לשני פרוייקטים עד פעמיים בשנה. ככה שהסכום הזה מאפשר את כל הפעילויות שתוארו.

מרכז קליטת אמנים עולים זה חצי תקציב של מינהל התרבות.

לא אמרתי שזה לא בסדר, מי שלא בסדר זאת עיריית ירושלים, אין תמיכה, אני לא יכולה לפנות לאף אחד בעיריית ירושלים. אחרי שאבנר רוטנברג שהיה סגן מנהל התרבות בעיריית ירושלים עזב, כל האמנים, גם תיאטראות וגם מקהלות, כולם בוכים. אבל בקשר למקהלת מוסיקה אטרנה, מקהלה של 25 איש עם 20 אלף שקל לפני קיצוצים, איך אנחנו יכולים לעשות קונצרטים. מקהלה לא מקצועית, אורטוריה, עם 200 איש, מקבלים בוודאי יותר, אבל הם לא מקצועיים, הם לא משלמים לאנשים, אנשים משלמים כדי לשיר במקהלה. ואני מנסה לשכנע את הועדה המכובדת הזאת שמקהלת מוסיקה אטרנה היום היא יחידה במינה בארץ, אין לאף מקהלה רמה כזאת מקצועית גבוהה, את זה אני יודעת כי אני יושבת בכל הועדות, אני הולכת לכל הקונצרטים, אני עובדת באבו גוש בכל הפסטיבלים, זאת המקהלה אחרי זמרי הפילהרמונית ומקהלת האופרה, המקהלה השלישית שהיא מקהלה מקצועית. זה לא רק שמקצועיים משתתפים בה, זה גם מקהלה שמשלמת עבור הופעות ולא גובה כסף מאנשים. קיבלנו למקהלה שבעה אנשים במשך השנים האלה מיד מהמטוס. אנשים ירדו מהמטוס ב-3 יולי וב-5 ביולי כבר היו במקהלה ונמצאים בה עד ביום. אנחנו יכולים להיות מקהלת קליטת עליה אם אתם רוצים כי אנשים לא צריכים מיד לדבר עברית כיוון שאפשר לשיר בכל שפה ומכיוון שהם מקצועיים אין להם בעיה לשיר בשפות שונות. כשהגעתי לישראל לפני 16 שנים הלכתי לסמינר במכון ירושלים לחקר ישראל והתחלנו את החיים שלנו פה דרך הכרות החברה הישראלית ולי זה עזר מאוד, כל הקשרים עד היום זה ממכון ירושלים.

אני אתייחס לכמה נקודות. אני מאוד שמח שהדיון הזה עבר לפסים של השאלות הנוקבות והקשות ולא רק לדיווח על הישגים. לי יש שאלה לגלעד. לפני הגעתי לישיבה פגשתי את שר הקליטה שביקש שאומר לכם ששום דבר לא קוצץ אצלנו בתקציב לנושא הזה.

התקציב הספציפי הזה נשאר אותו דבר, הוא לא קוצץ, התקציב של המשרד שממנו אני מסיט כספים כדי לעבות אותו ולתת את השירות, הוא קוצץ.

השאלה לגלעד היא, אם נהיה יותר מעשיים, היא, האם הוא כבר פנה לשר לקבל את אותם תוספות תקציב שהוא קיבל במהלך השנה שעברה, וכולנו מכירים את המשחק הזה בין הבסיס לבין התקציב בפועל, ואני מאוד מקווה שבהתאם להודעה של השר שהוא ביקש למסור לנו אתה אכן תקבל את כל התוספות וגם התקציב בפועל לא יקוצץ. אני לא יודע אם פנית ואם קיבלת אבל לפחות יש את ההבטחה של השר, אני מקווה שתדע להשתמש בה.

הנקודה השניה קשורה למישור המוניציפלי וזאת שאלה לא פשוטה. אני חושב שאפשר לקנא במקומות כמו אשדוד שיושבים כאן שני נציגים מאוד מכובדים שלה, שבגללם המצב הוא טוב, אבל אי אפשר לשכפל את בוריס גיטרמן לעוד כמה מקומות, יכול להיות שהיה כדאי אבל לצערי זה לא הולך ולכן המצב בירושלים הוא בעייתי ביותר. הוא בעייתי בכלל במישור התרבות ומתקופה מסויימת והלאה יש משבר כללי בכל נושא התרבות בירושלים וזאת שאלה בפני עצמה לגבי תקנת התרבות בירושלים שלא אכנס אליה עכשיו, שהיא משפיעה על כלל המצב. השאלה מה אפשר לעשות במצב כזה כשבמקומות כל כך מרכזיים כמו ירושלים אנחנו עומדים מול עיריה שהיא עיריה אטומה לנושאי תרבות בכלל ולנושא התרבות בתחום העולים פי כמה.

תחכו לבחירות הבאות.

לצערי אדוני היושב ראש, אני פחות אופטימי ממך לגבי השימוש בכלי הזה בירושלים, אני מאוד חושש שמשם לא תבוא הישועה של ציבור העולים ולכן צריכים לנסות לשאול את השאלה יותר לעומק, כי הרי בסופו של דבר גם המשאבים של העיריה הם לא משאבים שבאים יש מאין, חלקם מגיעים מהממשלה ואם לא ניתן לסמוך על העיריה בויסות של התקציבים האלה, אז הפניה היא למשרדים הרלוונטיים שבראשם משרד התרבות, לשקול את המדיניות שלו מול עיריית ירושלים. הרי בסופו של דבר כולנו נמצאים באותה מדינה ועיריית ירושלים היא לא מדינה נפרדת.

אנחנו תומכים ישירות במוסדות בירושלים, לא דרך העיריה.

אבל עדיין השאלה קיימת, מה קרה עם תקציבי העיריה בשנים האחרונות ואתם הראשונים שצריכים לשאול את זה.

אנחנו רואים כאן טבלה יפה מאוד של ההישגים והאחוזים הגבוהים של העולים במוסדות התרבות המרכזיים במדינת ישראל, אבל אני הייתי מאוד שמח לראות בטבלה הזאת עמודה נוספת, ואני פונה אליך אדוני היושב ראש, אולי תבקש מחקר מחלקת מחקר ומידע של הכנסת לגבי רמות השכר של אותם אמנים עולים. האם רמת השכר היא בהתאם לממוצע באותם גופים או לא. אני חושש שאני יודע מה תהיה התוצאה של המחקר הזה אבל אני חושב שמאוד חשוב לעשות אותו כדי שאנחנו נראה את כל התמונה בכללותה, כי לא מספיק רק לדעת שיש 90% עולים במוסד מסויים, השאלה אם השכר שלהם הוא בהתאם לממוצע באותו מוסד או לא וכשמגיע גל הפיטורין האם הם לא אלה שראשונים שעומדים תחת הסכין. שמענו כאן על האופרה, אמרו שאם יהיה קיצוץ אז מאה אנשים ילכו הביתה, חישוב מאוד פשוט מראה שאם 300 עולים זה 60% אז מאה אנשים זה 20%, אני לא חושב שמישהו מדבר היום על קיצוץ בתקציב האופרה של 20%, אז למה כשיש קיצוץ 20% מהאמנים העולים צריכים ללכת הביתה.

שמעתי שיש עכשיו קיצוץ במקהלה.

20% זאת רמת הקיצוץ בתקציב האופרה? לפי מה שאני יודע לא, ואני מודע לבעייתיות של הקיצוץ ואני מתנגד לו, אבל עדיין הקיצוץ לא מגיע למימדים כאלה, ואז עולה השאלה שכשיש את הקיצוץ למה אמנים עולים הם אלה שצריכים לשלם את המחיר. יש רק סיבה אחת שאפשר לחשוב עליה, מי שנכנס אחרון יוצא ראשון.

אבל זה לא בתרבות.

בדיוק, אז השאלה למה במוסדות תרבות הכלל הזה צריך לעבוד, אני מעלה את השאלה כאן ואני חושב שגם המוסדות צריכים לקחת את השאלה הזאת בחשבון. כשעולה שאלה שקשורה לתיקצוב התרבות חברי הכנסת שמייצגים את ציבור העולים הם אחת הכתובות הראשונות, ובצדק, כי הנושא הזה חשוב להם והוא גם חשוב לציבור שהם מייצגים בכנסת, אבל מצד שני אי אפשר להיזכר בעובדה הזאת רק כשיש משבר וצריכים את עזרתם. אני חושב שגם לגבי מדיניות המוסדות גם ברמת השכר וגם בסוגיית הקיצוצים כשזה מגיע, הנושא הזה חשוב שהוא יהיה בתודעה ואני שמח להעביר את המסר. אני מבקש, אדוני היושב ראש, שהנושא הזה לא ירד מסדר היום של הועדה, והייתי מבקש שתזמין מחקר לראות מה קורה בשנים האחרונות מה קורה ברמת השכר וגם בפיטורים אם וכאשר הם נעשים דווקא לגבי אמנים עולים.

הסוגייה השלישית שהיא סוגייה לא פשוטה, אני מתלבט בה ולכן עדיין לא נקטתי יוזמה, הייתי שמח לשמוע התייחסות מהחברים בשולחן הזה, הרי אחד ממקורות ההכנסה לגבי אמנים עולים זה הציבור ובין השאר גם הציבור שחלקו זה עולים וכבר דובר כאן על סוגיית המיסוי הלא פשוטה במדינת ישראל שמעודדת באופן די גורף את האמנים מחו"ל לבוא להופעות כאן ומדיניות המיסוי שלנו היא בוודאי לא עוזרת למוסדות התרבות שצומחים כאן. אחת מהקבוצות הראשונות שסובלת מזה זה אמנים עולים כי הם פונים לקהל שיש נגישות אליו של אמנים מדינה אחרת שמדברים באותה שפה שמרבים כאן בהופעות ולפי הערכתי ולפי מיטב ידיעתי אין כרגע מערך של המדינה, דרך המיסוי, אני לא מדבר על איסורים או היתרים, אנחנו לא ממדינות הגוש הקומוניסטי שיכולה לאסור הופעה או לא, אבל יש עידוד כלכלי. אחד מהעידודים הכלכליים שהמדינה יכולה לשקול לטובת האמנים בתוכה בכלל ולאונים עולים במיוחד כי הם הראשונים שסופגים את המכה, זה לחשוב על מדיניות מיסוי לגבי האמנים הזרים שמבקרים כאן ועל ידי זה לשפר את המצב הכלכלי של הגופים שפועלים מול ציבור העולים. זה לא פשוט, חלק מהציבור לא יאהב את זה, כי הרי בסופו של דבר זה יבוא ויתגלגל למחיר הכרטיס לגבי אמנים זרים אבל יכול להיות שאין מנוס מכך כי אחרת בסופו של דבר אנחנו כמדינה נשלם את המחיר.

אני רוצה לברך את המשלחת המכובדת מאשדוד, ממש נעים לי להתחיל את היום. כאשר אנחנו מדברים על העיר אשדוד אנחנו מדברים גם על האמנים שלנו, זה לא רק מגש הכסף של העיר אשדוד זה מגש הכסף של מדינת ישראל. מאשדוד יצאו עוד כמה אמנים. אני לא רוצה שתקנאו בעיר אשדוד, לא לכולם היתה קליטה כל כך מוצלחת, יש דוגמאות לא כל כך טובות. אני נגד פוליטיזציה של אומנות אבל יחד עם זאת אנחנו איחדנו את הכוחות ואחד מסגני ראש העיר, ממלא מקום ראש העיר שלקח תשעה מנדטים בבחירות כאשר איחדנו את הכוחות, היה שמעון כצנלסון, ואז הוא פתח את הדלת לאמנים עולים. לא כולם היו חזקים כמו פאנוב. יש לו מזל, לא רק האומנות שלו והשם שלו שהולכים לפניו, יש גם גברת שמלווה אותו בחיים שהיא מאוד חזקה ופותחת יחד איתו את הדלתות. במשרד הקליטה צריך לדעת שלאמנים עולים צריך לתת ליווי, בגלל שהם אמנים, אבל לא כל אחד מסוגל לפתוח את דלתות הבירוקרטיה של מדינת ישראל וצריך לקחת את זה בחשבון. זה צריך להיות אחד הדברים החשובים כדי לפתוח להם את הדרך לבמות של מדינת ישראל. היתה פרופסורית לאופרה שהיום נמצאת במצב כלכלי קשה מאוד, רשל, והיא עזבה את העיר אשדוד והיא נמצאת היום במצוקה כלכלית מאוד קשה, דווקא בגלל שלא ליוו אותה, דווקא בגלל שהיא לא ידעה למלא את אותם מסמכים, דווקא בגלל שהעמותה שהיתה צריכה לפתוח עבורה את הדלת נכשלה.

אני מברכת את הישיבה של היום כמו את הישיבה של הספורטאים העולים, אני חושבת שזה ענין מאוד חשוב, לשתי הקטגוריות האלה צריך לעזור וללוות אותם. מי שחסרה לי היום כאן בישיבה זאת השרה רוחמה שהיא אחראית על חגיגות שנות ה-60 ומכאן צריכה לצאת דרישה למשלת ישראל ולשרה הממונה על החגיגות, שאנחנו דורשים שבכל החגיגות יהיו אמנים עולים ואנחנו דורשים תשלומים עבור ההופעות שבהם הם ישתתפו באותה רמה כמו שיקבלו אמנים ישראלים.

לצערנו זה מאוחר כבר. הם תיכננו כבר את כל התוכנית שלהם, כשבאתי לבקש לאמנים עולים כאלה דברים הם אמרו שכבר אי אפשר.

אני הייתי בועדת ביקורת המדינה כאשר היו שם כמה נקודות שמאוד הרגיזו אותי ואני דיברתי על כך. אחת הנקודות שעלו בביקורת היתה שועדת התמיכות של מפעל הפיס העבירה כספים לאשדוד לאותה קבוצה של פאנוב, לבית הספר של פאנוב ולעוד כמה אמנים עולים. אני חושבת שאם בדרך חקיקה או בדרך אחרת אנחנו צריכים לדאוג לכך שמפעל הפיס יפתח שוב את ועדת התמיכות ושהכספים האלה יהיו מכוונים לפיתוח חברה של אומנות דרך תמיכה של מפעל הפיס גם לאמנים ותיקים וגם לאמנים עולים. זה דבר מאוד חשוב, זה כספי ציבור וחשוב לדעת שזה לא הטבות של מפעל הפיס זה כספים שצריכים להיות מכוונים לפיתוח אומנות במדינת ישראל. אני חושבת שועדת התמיכות של משרד הקליטה צריכה לשנות את הקריטריונים לתמיכה, דיברו כאן על שקל מול שקל, זה מאוד קשה לביצוע, צריך להרחיב את הפעילות, אומן הוא לא רק עולה חדש כאשר הוא עשר שנים בארץ אלא כל זמן שהוא מרגיש שהתמיכה שלו צריכה לעבור דרך משרד הקליטה ואתם צריכים לשנות את הקריטריונים שיענו על כך.

בועדות שונות בכנסת מדברים על נשירה מבתי ספר, מדברים על פשע של הנוער וצריך לציין שאמנים עולים פתחו בתי ספר, חוגים שונים, זה דבר שמסוגל למנוע נשירה מבתי ספר. אנחנו יודעים שהשנה נשרו 20 אלף תלמידים מבתי ספר כש-7% מהם הם עולים. אני חושבת שתמיכה בחוגים האלה ובבתי הספר האלה תיתן אפשרות למנוע לא רק נשירה אלא גם פשע בתוך הנוער.

אני רוצה לברך אתכם ולהגיד כל הכבוד על ההישרדות שלכם למרות הקשיים, ועל הכבוד שהבאתם למדינת ישראל.

חברת הכנסת לנדבר כבר עשתה את ההשוואה בין הדיון שהיה לנו בנושא של הספורטאים לבין הדיון שמתקיים היום בנושא של האמנים ועם כל ההבדלים יש גם דמיון שעליו אני רוצה לדבר. משרד הקליטה יודע לתת תשובות בקליטה הראשונית, אני לא שמעתי יותר מדי תלונות על זה שועדת ה-4 לא אישרה למישהו סיוע לאחר שהוא הוכר כאומן או לספורטאי לא נתנו או למאמן לא נתנו מענק הצטיידות. אלה דברים שמשרד הקליטה יודע לעשות. דבר שני שמשרד הקליטה צריך לדעת לעשות ולפעמים גם יודע לעשות, זה לתת פתרונות עד הוק. כשמתקיים אירוע של משרד הקליטה או בהשתתפות משרד הקליטה צריכים להופיע שם אמנים עולים ואין חוק נגד זה ואין פה חובת מכרזים גם. כשמשרד הקליטה מתבקש להשתתף בכל הטרש שמגיע לארץ ובא אמרגן למשרד הקליטה ומבקש השתתפות זו או אחרת כולל הסעות באוטובוסים לקונצרט של שירי תחנה מרכזית שמגיעים מרוסיה ולכן העולים צריכים להגיע לראות את זה, אז משרד הקליטה צריך לדעת לומר לא וגם יודע לומר לא. בחגיגות ה-60 אף אחד לא יחשוב על עולים וזה לא יעזור שחבר הכנסת מיכאלי יפנה, משרד הקליטה צריך להציג תנאים ואני גם יודע מה תהיה התשובה, בסדר, אנחנו נביא את העולים כקהל לאירועים ואנחנו ניתן תקציב להסעות. אני מדבר על סמך הנסיון מחגיגות ה-50, זה היה אותו דבר. משרד הקליטה צריך להגיד לא תודה והעולים לא יהיו סטטיסטים ולא יהיו בשורה 28, הם יהיו על הבמה מכיוון שהם משתתפים.

נקודה אחת שצריכה להיות ברורה ואמרתי את זה גם בדיון על הספורטאים, זה התלבטות לא פשוטה, אנחנו היום בדיון על אמנים וזה נורא צודק לומר לגלעד אתה תביא עוד תשעה מליון והוא ילך למנכ"ל ולשר ויביא. הם לא יביאו את זה מהרזרבה, הם יקחו את הכסף מקשישים, מנכים. גם אם בסוף השנה אלה יהיו אותם 11 מליון ונדרש עוד יותר, אנחנו נהיה אשמים כי אנחנו לא תקצבנו נכון ואנחנו התעלמנו.

אנחנו דרשנו ואני מקווה שממשלת ישראל תעמוד בהסכמים קואליציוניים.

מה שלא תוקצב ילקח אולי בסופו של דבר ממקומות אחרים כי לא תעבור בשקט הפגיעה באמנים ויהיו הפגנות וקונצרטים וידברו נגד השר, בסופו של דבר ימצאו פתרונות והם ימצאו על חשבון אוכלוסיה אחרת. זאת התלבטות לא פשוטה. ואני לא מתחרט על מה שאני עשיתי בתחום הזה לגבי ספורטאים ואמנים, אני לא מתחרט, אבל אני יודע שזאת התלבטות אמיתית ולכן צריך לתקצב את זה מלכתחילה ולא בדיעבד. האמנים והספורטאים נעלמים בחור השחור בין זה לבין קליטה אמיתית שהיא כבר לא קליטה. אמנים ברמה כזאת שקיבלו את הכמה אלפי שקלים בהתחלה זה לא בשביל שהם יופיעו אחר כך לפעמים במתנ"ס בעיר שהם מתגוררים בה וכל המילים היפות לגבי תרומתם למדינת ישראל צריך להיות לזה ביטוי אמיתי על הבמות.

אני מלכתחילה אמרתי שאין לי ציפיות גדולות לשנה הזאת, אולי אפשר להיכנס לתקציב החגיגות אבל אנחנו התחלנו את הדיון בתחילת השנה כדי שבסוף השנה נגיע לאיזה שהם הישגים. להגדיל תקציבים עכשיו זה קשה מאוד, אפשר לקבל תקציבים לא גדולים, אבל אם אנחנו מדברים על תרבות אני לא מפריד בין תרבות כללית לתרבות שהעולים הביאו כי זה קשה להפריד.

לסיכום אנחנו פונים למשרד התרבות ומבקשים להעלות בשנה הבאה את התקציבים לתרבות. אני אפנה לשרה המקשרת שהיא אחראית על אירועי שנות ה-60, אבל זה בדברים לא כל כך גדולים, אני אלך ואדבר איתה. המטרה שלנו היא מתחילת השנה לעשות לובי בלי הפסקה בנושא התרבות.

הועדה תפנה לממשלה כדי להגדיל משמעותית את התקציבים לתרבות. אנחנו פונים גם לשלטון המרכזי המקומי כי מה שאני שמעתי על ירושלים, לא בכל עיר יש תנאים כמו באשדוד, וכל הכבוד לכם, אתם עבדתם ומגיע לכם, ואני מברך אתכם. אבל יש שלטון מרכזי שהוא אחראי על הרשויות המקומיות ואנחנו נפנה אליו ונפעל שנושא התרבות יקבל שם עדיפות.

אולי אפשר להתייחס לירושלים באופן מיוחד כי שמענו כאן דבר ממש קטסטרופאלי לגבי ירושלים. צריך לפנות לעיריית ירושלים.

אפשר לנסות.

לציין שהובאה בפנינו הידיעה על מצב התרבות בירושלים בכלל ולגבי העלייה החדשה ואנחנו פונים אליהם.

אני מסכים. אנחנו נפנה לעיריית ירושלים.

יש השנה בירושלים את חגיגות 40 השנה, האם התקציב שהיה להם ויש להם עדיין כי השנה עוד לא הסתיימה, לשלב את העולים בכל האירועים שעיריית ירושלים מקיימת במסגרת שנות ה-40.

אנחנו נפנה. כשדיברתי על תקציב לתרבות אני התכוונתי גם למשרד המדע תרבות וספורט וגם למשרד הקליטה.

עלה פה הרעיון לעשות סקר לגבי שכר העולים בארגוני התרבות ונפנה אליהם.

מבקשים התייחסות לכל התרבויות.

זאת לא ישיבה אחרונה בשנה הזאת, אנחנו רק מתחילים לעבוד בנושא הזה ואני מאוד שמח שאתם פה ומשתתפים ואני רואה שלכולם זה כואב ואני בטוח שביחד אנחנו יכולים להתקדם בנושא הזה.

אני רוצה לברך את מר פאנוב ואנחנו מקווים שתיתן לנו עוד הרבה הצגות בעתיד.

אני מודה לכולם, הרגשתי ושמעתי שכואב לכם מה שקורה במדינה, אבל אנחנו יחד איתכם נעשה הכל כדי שהתרבות תעלה לרמה יותר גבוהה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10