PAGE
57
ועדת הכלכלה

23.1.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 468

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי , ט"ז בשבט התשס"ח (23 בינואר 2008), שעה 09:00

1. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון), התשס"ח-2007

2. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון), התשס"ח-2007

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

אבשלום וילן

עו"ד דודי קופל

- משרד התקשורת

עו"ד ברוריה מנדלסון
- לשכה משפטית, משרד התקשורת

עו"ד דנה נויפלד

- משרד המשפטים

עו"ד ארז קמיניץ
- משרד המשפטים

חיים פרננדס

- משרד האוצר

אורי ישראלי

- רכז תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

אסי מסינג

- לשכה משפטית, משרד האוצר

זינה פרפליצן

- רפרנטית של מנהל לתכנון, משרד הפנים

עו"ד שרון שמש

- מנהלת הסדרת השידורים לציבור, המועצה לשידורי כבלים ושידורי




לוויין

לימור שמרלינג-מגזניק
- עוזרת בכירה למ"מ יו"ר המועצה, המועצה לשידורי כבלים ושידורי

· לוויין
מנשה סמירה

- מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, מועצת הרשות השנייה




לטלוויזיה ורדיו

עו"ד דורון אבני

- יועץ משפטי, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

אלונה אריאלי-להב
- דוברת, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

נסים טל

- המהנדס הראשי, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

יוסי לובטון

- סמנכל שיווק הוט, חברת הוט

מיכל רפאלי-כדורי
- סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

עו"ד נועה גבע

- חברת יס

מוטי שקלאר

- מנכ"ל, רשות השידור

עו"ד תומר קרני

- הלשכה המשפטית, רשות השידור

עו"ד הדס פלד

- סמנכ"ל ויועצת משפטית רשת נגה, חברת רשת

שאול מגנזי

- משנה למנכ"ל, חברת רשת

עו"ד ורד אשכנזי

- לשכה משפטית, חבר קשת

עו"ד אביגדור דנן
- היועץ המשפטי, הטלוויזיה החינוכית

עו"ד עדי שי

- יועצת משפטית, מוסיקה 24, ערוץ המוסיקה הישראלית

דן למפרט

- מהנדס ויועץ לאיגוד, איגוד לשכות המסחר

לאה ורון

אתי בנדלר

סמדר לביא, חבר מתרגמים בע"מ

1. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון), התשס"ח-2007

2. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון), התשס"ח-2007

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר יומנו הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שפוצלה מתוך הצעת חוק ההסדרים לשנת 2008 וכן הצעת חוק התכנון והבנייה. הצעת החוק אושרה בקריאה הראשונה ביום 17 לאוקטובר 2007. אנחנו קיימנו בה כבר שני דיונים, ביום 14.11, 7.1. ב-15.1 קיימנו דיון והצבעות. על אחד מהסעיפים שהצבענו ביום 15 לינואר הוגשה בקשה לרוויזיה. לאחר לבטים החלטתי לקיים את הרוויזיה רק לאחר שאנחנו נסיים לקרוא ולהכין ולהצביע על כל יתר סעיפי החוק שפחות שנויים במחלוקת. השאיפה היא לגמור את הצעת החוק היום, במידת האפשר גם להצביע על הסעיפים הנוספים ומה שיישאר שנוי במחלוקת, נדחה את ההצבעה לגביו ליום שלישי הקרוב, שבו בעזרת ה', אני מקווה, שנסיים את הדיון וההצבעה בהצעת החוק.

בראשית הדברים אני אזכיר שסיימנו את סעיפים 1, 2 ו-3(1). לפני שאנחנו ממשיכים הלאה, אני רוצה לשמוע קודם תוספות, הערות, מכל מי שמעוניין ויש לו, אבל באמת בקצרה ובאופן יעיל.

מבחינה טכנית, התעוררה אצלנו איזה שהיא שאלה בדיונים של צוות הוועדה, ואני אשמח לשמוע התייחסות של אנשי המקצוע, האם ניתן יהיה לקלוט את השידור הדיגיטלי הטריסטריאלי בכל חלקי המדינה, על ידי מי שירכוש את הציוד הטכני. זאת שאלה מהותית מבחינתנו.

שאלה שנייה שלי היא, ואני מבקש לקבל הבהרות - הנוסחים שהועברו מהאוצר, עד כמה שהספקנו לעבור עליהם, לא בדיוק חופפים את ההסכמות שהגענו אליהן כאן בוועדה. אז או שלא העברתם נכון לאנשי המשפט אצלכם, או שאתם לא הבנתם נכון את מה שהוועדה החליטה. אז אני אשמח לשמוע איך כן הבנתם את מה שהוועדה החליטה בכל הקשור לזמינות של הממירים, בכל הקשור למחיר שלהם, בכל הקשור להשתתפות של המדינה לגביהם.

לגבי השאלה הראשונה אני דווקא מציע שהמנהל הכללי של הרשות השנייה תיכף יתייחס לעניין הכיסוי. לגבי החלק השני, אנחנו שלחנו איזה שהוא טקסט מעודכן שיכול להיות שהוא לא מלא ומושלם. כבר אני אומר, הזמינות בסדר גמור ואנחנו נרצה שזה יופיע בתוך הטקסט, כמו שסוכם בפעם הקודמת. אנחנו נרצה שיופיע בטקסט שהכיבוי של השידור האנלוגי לא קורה, אלא אם כן יש את אותו מודל שדיברנו עליו כמודל שמסייע לאוכלוסיות מסוימות לרכוש במחיר מסובסד את הציוד ואני חושב שאלה שתי הנקודות המשמעותיות שהיו בדיון הקודם ושתיהן מקובלות עלינו. גם יש איזה שהוא טקסט שתיכף נציע אותו, גם אם הוא לא שלם במה ששלחנו אתמול.

הוא לא שלם, מה שהם שלחו אתמול זה 10% במהות מהטקסט שאנחנו רצינו והיום הוא ימשיך את ה-90% האחרים.

לגבי הכיסוי. בהתאם לעקרונות שנקבעו על ידי ועדת ההיגוי שהוקמה לנושא הזה לפני שנתיים או משהו כזה, הוועדה המשותפת, הוועדה הבין משרדית, נקבע ש-85% מאוכלוסיית ישראל תוכל לקלוט את השידורים הפתוחים בקליטה תוך דירתית, בקומות הקרקע, עד קומת הקרקע אפילו, ו-98% מאוכלוסיית ישראל תוכל לקלוט את השידורים בקליטה חוץ דירתית ואכן כך נעשה. זאת אומרת, התכנית שהצגנו מכסה באופן מלא את הדרישות הללו.

מה הקשר לנושא שלנו?

שאלת אם יש לה כיסוי.

שאלתי לגבי הטריסטריאלי. האם כל אזרחי המדינה יוכלו, על ידי רכישת הממיר הפנים דירתי בלבד, באותם 400, 500 שקלים, לקלוט את השידורים.

התשובה היא כן ויש גם גיבוי לווייני. התשובה היא כן, כי הפריסה בתכנית שהעברנו אליכם, בעבודה הגדולה ההנדסית שנמסרה לכם, הראינו לכם מפות כיסוי של כל רחבי הארץ, בעיקר בריכוזי אוכלוסייה, יש מקומות מסוימים שאין בהם אוכלוסייה, למשל בנגב, שהכיסוי הקרקעי לא מגיע לשם ולא בזבזנו תדרים או קרינה או הספקים על המקומות הללו. שם הסתפקנו בכיסוי החוץ דירתי, אם יהיה בו צורך, אם מישהו יבנה איזה חווה ויצטרך איזה שהוא---

אולי תשתמש במלים שאנחנו מבינים?

כיסוי פנים דירתי, הכוונה היא הממיר שיושב על הטלוויזיה. כיסוי חוץ דירתי, שהוא צריך למשוך לו איזה חוט לחלון לשים אנטנה חוץ דירתית, או אנטנה חיצונית על הגג. אם תרצו, נמצא פה המהנדס הראשי שלנו, הוא יוכל לתת הסברים יותר מפורטים.

לפני שנייה ממה שהקראת אמרת 85%---

פנים דירתי.

זה בתוך הדירה, ועוד 13% יהיה מחוץ לדירה עם אנטנה.

זה הרבה מאוד.

אם יהיה צורך.

זה כולה אנטנה.

כולו אנטנה. הוא מתאר את זה כאיזה פחון בנגב, אבל אולי באחד האזורים הללו יש בניין, אז זה אומר שצריך הסכמה וצריך לשים על הגג, וזה בדיוק אותו קושי שגם היום קיים. אני לא מצליח להבין, אם זה כל כך מזערי, אז למה זה רק 85%?

כל ממיר, אפשר להוציא ממנו את חוט האנטנה. לא צריך אנטנה משותפת לכולם. כל אחד יכול להוציא מהחלון ולקלוט חוץ דירתית.

זה גם היום.

נכון. אנחנו מדברים רק על מקומות שהנגישות שם היא בעייתית, או מקומות שהכיסוי שלהם באמת היה מורכב מבחינה הנדסית. לא בכדי נקבעה המתכונת הזאת, היא נועדה לתת כיסוי למוקדי האוכלוסייה הנרחבים ולהשאיר גיבוי חוץ דירתי, איפה שיהיה קושי.

מנשה, זה לא רלוונטי מה שאתה עונה. אני שואל אותך שאלה ספציפית. אתה אומר שרק 85% מאזרחי המדינה יוכלו לרכוש את ב-400, 500 שקל את הממיר הזה ולשים אותו אצלם בבית, ו-15% לא יוכלו. אני רוצה לדעת מי זה ה-15?

אנחנו אומרים לפחות 85%.

אבל למה לא לפחות 100%?

משום שב-100% ההכפלה וההיקף של המשדרים הנדרש והיקף כיסוי התדרים הוא כזה שהוא לא מצדיק את ההשקעה. תראה, בתכנית ההנדסית שהוצגה לכם שמרנו לנו עוד כ-20 משדרונים קטנים, בהספקים מאוד מאוד נמוכים, שנועדו לכסות ולהגיע לאותם מקומות שבהם יש בעיה עם בניין כזה או בניין אחר. לא רצינו פה לפתוח ולפרט את כל התכנית ההנדסית. זה בדיוק הרעיון. אחרי שנעלה לאוויר עם 85% לפחות, כיסוי המפות ההנדסיות מורות אפילו על 90%, אבל אנחנו אומרים לפחות 85%. את הדלתא הזאת אנחנו נשלים בעזרת משדרונים קטנים שיונחו במידת הצורך לפי פתרון בעיות אד הוק בשטח.

זה בעיקר בנגב?

מה זה מידת הצורך? הפגנות?

אנחנו נעשה בדיקות כיסוי אחרי ש---

אבל אתה בעצמך אומר שאתה מסתפק ב-85%.

אני לא מסתפק. זו היתה התכנית ונדרשנו לעמוד בה ואלה היו הקריטריונים ועם זה אנחנו עולים לאוויר. אלה הקריטריונים שנקבעו.

מי קבע אותם?

הוועדה הבין משרדית שהגדירה את הקריטריונים לכיסוי טריסטריאלי דיגיטלי.

איפה ה-15% שלא נכללים נמצאים?

הם בעיקר פרושים באזורי שטח מרוחקים שאינם עתירי אוכלוסייה לחלוטין.

בנגב, בעיקר?

למשל.

15%, אם אני מבין נכון זה כמעט מיליון איש, או שאני לא יודע מתמטיקה. זה לא נשמע לי מעט.

אני מציע, אם תרצה עכשיו, להציג לך את מפות הכיסוי, או נפתח את העבודה, יש ממש תמונות מלאות, אם תרצו להיכנס לעניין הזה.

לא ארצה, ארצה לשמוע איפה ה-15% שאין ודאות כרגע שהם יקלטו את זה.

נסים, בבקשה, המהנדס הראשי שלנו. נסים, תן סקירה על העניין הזה.

הוועדה הבין משרדית החליטה על אחוזים מסוים ובתכנית ההנדסית שלנו, גם במפות הכיסוי שהעברנו אליכם, עוצמת השידור והכיסוי היא הרבה יותר ממה שמופיע מבחינת האחוזים. יש לנו מפות שמופיעות בדוח. כל הצבע הירוק זה קליטה. קליטה, בנגב אפילו, הירוק הזה יהיה תוך דירתי. כיוון שברגע שיש ישובים כמו מושבים או קיבוצים, אז אין שם גורדי שחקים ואין מיסוך של בניינים. בדרך כלל זה בית צמוד קרקע ואפשר לקלוט תוך דירתי. לא תהיה שם בעיה. אבל מבחינה טופוגרפית בנגב יש אזורים שזה מדבר וחלק, לא מופיעים שם הרים או מיסוך של תנאי שטח, אז רואים שהשתדלנו להגיע לכיסוי. כל הארץ בעצם מכוסה, כאשר הקטע החום והצהוב זה אזורים שיש שם הרים וערים ויישובים צפופים ושם יהיו משדרים בהספקים הרבה יותר גבוהים שיגיעו לקליטה תוך דירתית. מה זה מה שנקרא אינדו, הכוונה שבן אדם ישים ממיר, או שיקנה טלוויזיה שהיא דיגיטלית, שמוכרים אותן באירופה ולא צריך לשים את הממיר הזה. הוא מחבר אנטנת שפן, UHF, לא צלחת לוויינית על הגג, שעם זה אין שום בעיה של היתר והיכן שיהיה באמת משהו הרבה יותר קשה, יצטרכו, נגיד, להשתמש באנטנת UHF מרכזית, לדברים האלה קיימים היתרים. אם לא עוברים את ה-1.2 מטר בבליטה על הגג אז אתה לא צריך היתר. היום דוד שמש צריך היתר. דודי שמש היום צריכים היתר, הם עוברים את ה-1.2. יש פה דברים שגם העיריות וגם ועדת התכנון יודעת שככה זה קיים בשטח ואין מה לעשות. לכן לא יהיה עניין של חריגות בתלמים או אייפלים על גגות, כמו שהיה פעם בשנות השבעים. פשוט מאוד הכיסוי הזה, המוצע פה בתכנון, בהספקי המשדרים הוא הרבה מעבר ל-85%.

אבל השאלה ששאל יושב ראש הוועדה היא, והיה ומפעילים את המערכת ועד שלא מפעילים אותה, אי אפשר לדעת, ולפעמים מסתבר שבאזורים שלמים יש בעיות. האם יש לכם גיבוי טכנולוגי מיידי, לא בהרבה כסף, שיכול לתת פתרון, או שזה עלול להיתקע?

מה שהוצע כרגע עם ה-15 אתרים האלה זה שלב א' של הפרויקט. ברגע שאנחנו מקימים את זה במהלך השנה, שנה וחצי, אנחנו עושים מדידות כיסוי, אבל יש הבדל בין תכנון במחשב וסימולציות ובין מה שקיים בשטח. עם זה גם הסלולרי מתמודד ומוסיפים כל מיני פאנלים במקומות. מיד אחרי ההקמה אנחנו נעשה מדידות עוצמה, נצא לשטח ונראה באמת אם זה תואם והיכן שיהיו שינויים ולא יהיה תואם, יש לנו בערך 25 עד 30 גפ-פילרים שזה משדרונים קטנים שקולטים מטרות ומגדירים. זה באותו תדר, זה הספקים מאוד נמוכים בין 1 וואט ל-20 וואט, זה יותר נמוך מהסלולרי. אפשר להניח אותם על אנטנות סלולריות.

סלולרי זה חציבה.

אני מדבר על משדר.

תלוי אם זה מיקרוסייט או אתר גדול.

זה תלוי איפה אתה נמצא. יש AGC, בקרה אוטומטית. אז לכן יש לנו את האפשרות וזה מתוקצב בתכנית הזו להתקין גפ-פילרים היכן שנצטרך.

יש דבר שלא ברור לי כל כך. זה לא מעוגן בחוק בשום צורה כמו שבזמנו כשנתנו רישיון לכבלים וללוויין, אמרו 'אתם צריכים להגיע לכל מקום, חוץ מאשר מה שוועדת החריגים (שעד היום עוד לא הוקמה) תאשר לכם'. בעצם היום הכבלים והלוויין כשהם לא מגיעים לאנשהו, הם עוברים על החוק. זה שבמדינת ישראל לא אוכפים חוק, זאת כבר בעיה נפרדת. כאן אני לא מצליח להבין מה ההתחייבות של המדינה כלפי אזרחיה. לצורך העניין פה, הרשות השנייה היא הספק. מה ההתחייבות? היא לא מעוגנת כאן. אתם אומרים שבתכנית העסקית בניתם את זה כך שזה יגיע לפחות לפנים דירתי ל-85%. אני רוצה שייאמר כאן לפרוטוקול איזה אזורים לא נכללים בשלב א' בהתחייבות, מתי זה תום שלב א' ומתי מתחיל שלב ב'. אולי תהיה עיר מסוימת שלא תקלוט, אני רוצה לאפשר גם להגיע אלינו ולהגיד 'תשמעו, התחייבו כך וכך ולא עומדים בזה והנה אי אפשר לקלוט אצלנו בפנים דירתי ואנחנו נדרשים לשים אנטנות על בניינים'. אתם אומרים שזה אזורים כאלה ואחרים, עד עכשיו עוד לא שמעתי איפה ה-15% האלה שלא כלולים בשלב א', נמצאים.

אני רק אגמור משפט, מר מנשה סמירה, לפני שאתה משלים. לפחות ברמת הטקסט, יש אמירה מפורשת בחוק שכשהרשות מתכננת, מקימה ומפעילה, בעצמה או באמצעות אחרים, תחנות שידור ספרתיות לקליטתם והפצתם בציבור של שידורים שייקלטו בכל רחבי הארץ, כלומר אל"ף, ברמת הטקסט הרשות מחויבת לכך שה---

אני רוצה להזכיר לך, מר פרננדס, שבישיבה הקודמת הוועדה החליטה להכניס סעיף שהשידור האנלוגי לא יכובה עד שלא תהיה אפשרות זמינה או סבירה. אז יבואו אותם 15% ויגידו 'אתם לא מכבים את השידור האנלוגי, כי עוד אין אצלנו אפשרות זמינה'.

אל"ף, הזמינה היה לגבי העניין של רכישת הציוד, אני מזכיר. בי"ת, לגבי הטקסט שקראתי, קודם כל הרשות, כמו שאתה מגדיר אותה כספק---

בסדר, אבל זה לא עוזר להם שיש להם אפשרות זמינה לרכוש את הציוד אם לא קולטים שם.

אני מסכים, זה לא שלם, זה ודאי. אז פורמלית לפחות, כמו שקראת לרשות הספק לצורך העניין, אז היא מחויבת לפי חוק שהשידור ייקלט בכל רחבי הארץ. מרגע שהתהליך הזה יוצא לדרך, שנה מהיום. אני מציע ששוב ננסה, אולי מנשה או נסים, לא חשוב מי מכם, ייתן פירוט ספציפי---

הוא נתן. הוא אמר שיש להם אפשרות לחזק, ואני מכיר את זה גם מתחום הסלולר. בסדר, אני מבין שהוא יכול לחזק, אז למה בתכנית העסקית הם מדברים רק על 85%? האתרים הגדולים מיועדים לכסות את אותם 85%, אבל צריך להיאמר כאן לפרוטוקול, על ידי הרשות השנייה, שהכוונה היא לתת כיסוי בכל רחבי המדינה, ל-100% מהאוכלוסייה.

זאת הכוונה. אני חוזר ואומר. תראה, בעלייה לאוויר, זה חייב להיות מודרג. כמו שנאמר לך קודם, כי אפשר לעלות לאוויר עם 100% לפני שאתה מעלה את המשדרים, לפני שאתה מתניע.

יכול להיות שהמשדרים הגדולים ייתנו כיסוי לא ל-85%, למעל 90%.

יפה, ואת הפער הזה התכנית לוקחת בחשבון. הוקצב לזה תקציב של 25 גפ-פילרים שמחכים כרגע במחסן. הרי העלייה לאוויר לא תהיה ביום אחד, אנחנו נפתח משדר, לאט לאט נגיע להדרגה, נראה את רמות הכיסוי ואז באופן ארצי נעשה בדיקה ונגיע לכל המקומות כדי להבטיח את רמת הכיסוי הנדרשת לפנים דירתי. אבל זה יהיה חייב להיות רק אחרי עלייה לאוויר. אי אפשר היום לכסות את העניין הזה.

הבנתי.

ונגיע. זאת אומרת, אם יבוא לך איזה---

בסדר. אז אני יכול לומר שהוועדה רושמת לפניה את הצהרת המנהל הכללי של הרשות השנייה, שהכוונה היא לתת כיסוי לכלל אזרחי המדינה במהירות האפשרית, מיד לאחר העלייה לאוויר ובחינת הקליטה במוקדי שידור שונים ברחבי הארץ. זה מנוסח בסדר?

'רחבי', כי להגיד 'אזרחי', לך תדע, הוא יישב באיזה שהוא... לא יודע.

גם אם אין לו טלוויזיה.

צריך לזכור את העניין של הסבירות. אני חושב שגם הוועדה תסכים שאם אנחנו נאמר שהבדיקה תעלה שלצורך כיסוי איזה ישוב קטן של 3 משפחות, עלות הפרויקט תעלה ב-25%, הרי זה דבר---

אבל יאמר לך האיש שזה מקצועו, זה לא מקצועך וגם לא מקצועי, אבל האיש שזה מקצועו יגיד לך שזה לא מעלה בסכומים כאלה, כי לא מדובר פה בלמתוח כבלים ולחפור תשתיות. בסופו של דבר מדובר על גפ-פילרים, כמו שאמר המנהל הכללי, אני מקווה שתימצא איזה מלה עברית, אבל לעוד אתרי שידור קטנים יותר שנועדו לגשר על הפער במקומות שאתר השידור הגדול לא מגיע. זה נכון מה שתיארתי.

גם אנחנו לא רוצים, אני חוזר לדיון של השבוע שעבר, שייווצר מצב שאם איזה שהוא ישוב ספר, דיברת על נושא של תאריכים, מתי הדבר הזה יתממש אם לא יהיה אליו גישה, ועד היישוב ישלוף את הפרוטוקול של הדיון הזה ויבוא ועל בסיסו יחזיק את כולם בני ערובה לעניין מימוש הפרויקט.

איך הוא יחזיק את כולם בני ערובה?

הוא יבוא ויגיד, עד שאין בכל רחבי המדינה ב-100% אז הרשות השנייה לא יכולה להוריד את המערך האנלוגי וזה לא עלה מדיוני הוועדה הבין משרדית שישבה ובחנה את הנושא הזה בצורה מאוד מעמיקה, ואני בטוח שזו גם לא הכוונה של הוועדה. יחד עם זאת, כמובן שצריך לשאוף לתת כמובן אופציה.

אז אתה מחזיר אותי לשאלה, אם אתה עדיין אומר שהכיבוי האנלוגי יכול להתרחש כש-15% מאזרחי המדינה---

פחות מ-15%.

צריך להיאמר משהו.

רק רציתי להמחיש את הבעייתיות באמירה מוחלטת של 100%.

בסדר. אז עכשיו, אחרי שהמחשת, מה אני אעשה עם החוק? אני צריך לקבוע איזה שהוא רף מסוים של הכיבוי האנלוגי. הכיבוי האנלוגי הוא דבר משמעותי מבחינת אזרחים ברחבי המדינה.

האנלוגי הוא לא 100%.

אבל אין בהכרח חפיפה בין המקומות של האנלוגי לבין המקומות של ה---

הספרתי מכסה יותר.

לא אמרת לנו לקראת זה שאתה רוצה לפרט את העניין הזה. אפשר להראות לך גם השוואה בין האנלוגי לדיגיטלי מה יקרה, אפשר גם לדבר על איזה שהוא עיקרון שלא ננסח אותו עכשיו בבהילות, לגבי הנושא הזה של הכיסוי ואיך להגיע להשלמות ולתת לך איזה שהוא ניסוח שיוכל להיכנס ויוכל באמת גם לאפשר להריץ את הפרויקט וגם לתת מענה.

אוקי, אז אני מבקש שתרשמו לכם שליום שלישי הבא אני מבקש להביא ניסוח, אבל להעביר אותו אליי כבר בסוף השבוע הזה, או ביום ראשון לכל היאוחר, לגבי רמת הכיסוי בעת הכיבוי האנלוגי ותוך כמה זמן יתבצעו השיפורים וההשלמות.

אני רוצה רק לציין קודם כל שהסעיף שהוקרא כאן קודם לא מחייב את הרשות השנייה להעביר בהכרח שידור קרקעי דיגיטלי, אלא מאפשר לה, וזאת בהמשך להחלטת הממשלה, להעביר גם באופן קרקעי וגם בגיבוי לווייני. החוק לא מתייחס בהכרח לשיטת שידור קרקעית או לשיטת שידור לוויינית, ולפי מה שאנחנו מבינים גם ה-98% הללו הם קרקעיים ו-2% יכוסו באמצעות לוויין. כך אנחנו מבינים. ובהקשר לזה צריך לציין שהציוד הלווייני הוא יקר הרבה יותר מאשר הציוד הקרקעי.

בהמשך לזה אנחנו חושבים גם שהנוסח שמוצע כעת לעניין הסבסוד הוא נוסח שהוא לא מספיק והוא גם לא כל כך נותן מענה, לא לעניין הזה ובכלל.

אין ספק, על הסעיף של הסבסוד הוועדה עוד תיתן את דעתה. עוד לא קראו את הסעיף הזה.

גם אם יש דברים שאני כבר אמרתי, אז בסדר.

אני מדבר רק על ההקשר הלווייני.

בסדר, אבל כבר סיכמתי את זה מראש. אני חושב שזה ידוע.

נמשיך.

אנחנו בסעיף 51(א)(ג) המוצע כאן. פסקה 3.

מי מקריא מטעם המדינה?

נמשיך או נחזור להערות הקודמות שלא שולבו ב-15(א), על הכיבוי? אתם רוצים שנמשיך לפי הסדר, או שנחזור אל ההערות של הכיבוי?

אנחנו בעמוד 106, סעיף 2. '2(ג). אחרי סעיף קטן (א)(1) יבוא (א)(2)'. המלה 'זמינה', הוחלט עליה בפעם הקודמת.

אתם לא מבינים משהו. אתם לא מנסחים את החוק שיוצא מהוועדה. עורכת דין בנדלר מנסחת אותו. אז ככל שאתה מקריא כרגע, אם זה תואם את מה שהוועדה החליטה, מה שאתה מקריא, זה די מיותר, כי אתה יכול להעביר את זה לעורכת דין בנדלר ואם תנוח דעתה והיא תאמץ את איך שאתם הבנתם את זה, בסדר, ואם לא, אז היא תנסח את זה, כי עמדתה---

זה במענה להערה קודמת שלך, שזה הושמט מהנוסח. זה הכל.

לא, אני מתייחס לזה שאתם העברתם אמש נוסח מתוקן מטעמכם ולא הוכנסו בו החלטות הוועדה.

לכן אני אומר, המלה 'זמינה' אכן צריכה להיות פה, כי זו החלטה של הוועדה, ובסוף מה שאנחנו מציעים, 'ונקבע צו בהתאם לסעיף 51(ג) עד למועד האמור'.

הוועדה החליטה שהסעיף הזה מותנה בכך שעד לאותו מועד, המועד הקובע, נבנה מנגנון סבסוד. הנוסח המדויק יגובש אחרי שהוועדה תדון במנגנון הסבסוד ואז נראה כיצד לנסח את זה.

אנחנו עוברים ל-51(א)(ג): 'תחנות שידור ספרתיות יהיו בבעלותה של הרשות ובפיקוחה'.

'(ד) בעלי הזיכיונות, כאמור בסעיף קטן (א)(1) יממנו את עלות ההקמה של תחנות שידור ספרתיות, למעט ההפרש כמשמעותו בסעיף 51(ב)(ג), בסכומים ובשיעורי השתתפות שתחליט הרשות'.

(ה) במהלך תקופת הקמתן של תחנות השידור הספרתיות יגיש המנהל לשר ולשר האוצר דין וחשבון תוך 30 ימים מתום כל רבעון. בסעיף קטן זה הרבעון המדווח. דין וחשבון כאמור יכלול בין השאר פרטים אלה, ההתקדמות בתכנון והקמת תחנות שידור ספרתיות במהלך הרבעון המדווח וההתקדמות הצפויה במהלך הרבעון שלאחריו, אומדן מעודכן של סך עלות ההקמה ואומדן ההוצאות הצפויות ברבעון שלאחר הרבעון המדווח'.

(ו) השר, שר האוצר, או מי שכל אחד מהם הסמיך לכך, רשאי לדרוש מהמנהל להמציא פרטים נוספים הדרושים לצורך בדיקת החישובים של בסיס האומדנים, כפי שפורטו בדין וחשבון שהגיש לפי סעיף קטן (ד)'.

(ז) עד יום ה' בטבת התשס"ט, 1 בינואר 2009', יש דחייה בחודש.

כאן יש שינוי מול הנוסח, 1 בינואר 2009.

'יוקמו תחנות שידור ספרתיות, כך שתתאפשר קליטת שידורים כאמור בסעיף קטן (א). אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965'.

(ח) על אף הוראות סעיף קטן (ו) רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לדחות בצו את המועד האמור של סעיף קטן (ו) לתקופה שלא תעלה על 4 חודשים, אם רק יש צורך בדחייה כאמור'.

(ט) במועד השלמת ההקמה, כאמור בסעיף קטן (ו), יודיע המנהל לבעלי הזיכיונות, כאמור בסעיף קטן (א)(1), כי ניתן להפיץ שידורי טלוויזיה באמצעות תחנות השידור הספרתיות'.

'(י) הוראות סעיף 51(ג) יחולו בשינויים המחויבים לעניין תחנות שידור ספרתיות'.

(יא) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פקודת הטלגרף האלחוטי.

(יב) בסעיף זה עלות ההקמה, כלל התשלום בעד תכנון והקמה של תחנות שידור ספרתיות ולרבות תשלום בעד רכישת המקרקעין שעליהן יוקמו תחנות השידור הספרתיות, רכישתן של זכויות שימוש בציוד, לרבות במשיבים ובלוויין, הקמת תחנות שידור, לרבות עבודות התשתית הכרוכות בכך, רכישת המשדרים, תחנת שידור ספרתית, תחנת שידור ראשית כהגדרתה בסעיף 51(א) לשידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית'.

המודל שנבנה כאן בסעיף 51(א) הוא למעשה לקיחת סעיף 51 כפי שהוא היום בחוק הרשות השנייה והכנסה בו של השינויים המתחייבים כתוצאה מהמהלך הקיים. מרבית הסעיפים פה הם סעיפים דומים.

התוספות הנוספות שמתחייבות מההוספה של הכנסת ורשות השידור לבקשתם להצטרף למערך השידורים החדש והאפשרויות והדרישות של מנהל הרשות השנייה לדווח לשר ולשר האוצר דין וחשבון, עם כל הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ה) והאפשרות של השרים, שר התקשורת ושר האוצר, לדרוש מסמכים ופרטים נוספים. בנוסף נקבע במפורש המועד שעד אליו יוקמו תחנות השידור הספרתיות ונקבעה אפשרות לשר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, לדחות את המועד להשלמת ההקמה לתקופה של לא יותר מ-4 חודשים ובמועד זה, השלמת ההקמה, יודיע המנהל לבעלי הזיכיונות כי הם רשאים להתחיל להפיץ את שידורי הטלוויזיה באמצעות תחנות השידור הספרתיות.

לי יש הערה אחת. היתה כאן הפנייה ל-51(א)(א) לשיטת התכנון וההפעלה. ב(ט) כתוב, 'יודיע המנהל, כאמור בסעיף קטן (א)(1)', הכוונה איזה גופים שייקבעו ב-(א)(1)?

כן.

אוקי. אז מה שאני רוצה להזכיר זה קודם כל שלישיבה הבאה סיכמנו שהרשות תגיש לי נוסח סופי ל-51(א)(א) שעליו כבר הצבענו למעשה ובמסגרת הרוויזיה שממילא צריך לקיים שם על סעיף 1, אני גם אבקש לפתוח להצבעה את 51(א)(א). בסדר, עורך דין אבני, זה ברור מה אני מבקש?

אנחנו הבנו.

אנחנו ביקשנו שהרשות תציג נוסח יותר פרטני, יותר מקיף לגבי הנקודות המעבר, כמה זמן וכולי. לדוגמה, אני סתם זורק רעיון, פה כתוב, יש את האפשרות גם באמצעות אחרים, בעצמו ובאמצעות אחרים, תחנות שידור ספרתיות. ספרתיות זה אומר בהכרח איזה שיטת שידור?

דיגיטלית.

אבל זה גם לוויינית?

כן.

זה גם לוויינית?

לווייני וגם ספרתי.

נגיד סתם, תיאורטית, שלאותם 2%, יותר זול לך לשכור את יס שיפיצו לך לשם, אז אני רוצה להשאיר את האופציה הזאת פתוחה.

אין צורך, זה קיים.

יכול להיות שהמקום לשלב את אותה הערה שאתם הערתם הוא דווקא בסעיף אחר שבו מדובר על כיבוי של השידור האנלוגי. דיברנו על זה בהקשר שלא מכבים את השידור האנלוגי, כל עוד אין---

אם אתם תגישו הצעה וזה יותר יתאים לשם, אני לא אפתח את 51(א)(א), זה לא עקרוני לי.

לעניין המימון. מאחר והוצג פה ולאורך כל הדרך הוצג שבעצם המימון בא מאוצר המדינה, ובהצעת החוק כתוב שהמימון ייעשה על ידי זכייני 2 ו-10, אנחנו מבקשים שיובהר שזה לא מטיל עלינו כל נטל נוסף מעבר לתשלום התמלוגים השוטף. זאת אומרת שהאוצר לוקח את הכסף מהתמלוגים השוטפים ולא מטילים עלינו נטל מימון נוסף. אנחנו מדברים על סעיף קטן (ד).

סעיף קטן (ד) למימון והוא הולך בדיוק בהתאם למודל שנקבע לגבי שיטת ההפצה הקיימת כך שהתחנות מוקמות במימון של בעלי הזיכיונות והן רשאיות לקזז את הסכומים הללו מתמלוגים.

גברתי לא מסתפקת בהצהרה לפרוטוקול של נציג האוצר?

לא, זה לא לפרוטוקול. זה מופיע בהמשך שמקזזים את הסכום. כתוב במפורש שמותר להם לקזז את הסכומים האלה.

אופן הקיזוז לא מופיע.

מה יקרה אם בסוף העלות תהיה גבוהה יותר מהתמלוגים השנתיים?

לא. הרשות מתכננת את ההיבטים המימוניים של הקמת הפרויקט באופן כזה שזרם התקבולים או זרם התשלומים או התמלוגים שבהם הזכייניות מחויבות, יהיה גדול יותר מהמימון שצריך להעביר לטובת הגורמים שמקימים את המערכת.

ואם לא? לא יודע, יהיה משבר, אין לי מושג. פתאום תהיה התייקרות במחיר הקמת תחנות שידור קרקעיות באופן של מאות אחוזים.

תהיה צבירה של תמלוגים, זה הסיכום.

איפה מופיע בהמשך שזה מקוזז מהתמלוגים?

סעיף 53. זה מופיע בעמוד 6. אני אקרא את סעיף 53 לחוק, לפני התיקון.

רציתי להעיר הערה בעניין המערך שקיים היום. הסעיף לא משתנה.

אני אקרא את סעיף 53 לחוק לפני התיקון. זה תשלומים ששילם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה למימון תחנות שידור כאמור בסעיף 51, למעט תשלומים בעת הפעלתם, תפעולם ותחזוקם של תחנות שידור וכן למעט כל תשלום שוטף אחר בשל תחנות השידור, יוחזרו לו על ידי קיזוזם מתוך התמלוגים שהוא חייב בהם על פי חוק זה, בשיעורים ובמועדים ובאופן שתקבע המועצה באישור האוצר. בטל או פקע הזיכיון לפני שהוחזרו כל הכספים כאמור, תוחזר היתרה בשיעורים ובמועדים ובאופן תוך תקופה, הכול כפי שייקבע בתקנון.

כל מה שאנחנו מציעים, לתקן את הסעיף האמור, כך שזה יחול גם לגבי המימון של הקמת התחנות.

טוב. זה לא מספיק?

אני מבקשת להעיר עוד הערה. הרי המימון פה הוא גם מימון עבור ערוץ הכנסת ועבור רשות השידור, הן לא נושאות בעלות המימון, כך שאנחנו חושבים שנכון יהיה להדגיש את העובדה שאנחנו לא צריכים לשאת במימון נוסף, בעיקר כשמדובר גם על עוד גופים שיהיו שותפים בחבילה הזו ולא נאלצים לשאת במימון הזה, כי המימון הוא רק---

הם לא נאלצים, כי הם גופים של המדינה.

כי הצעת החוק יוצאת מהנחה שהמדינה תממן את זה, אבל לא כך זה מנוסח. אם יובהר שזה לא יטיל עלינו מימון נוסף, אנחנו נקבל.

הבהרנו את זה ואמרנו את זה לפרוטוקול. כל המימון של המערך, כפי שהוא מוגדר פה בחוק על סעיפים ומרכיביו, בא מתוך קיזוז התמלוגים שמבצעות הזכייניות של הרשות השנייה, קרי ערוץ 2 וערוץ 1.

לא, אבל מה שיירשם בפרוטוקול, זה גם חשוב לנו כרשות שנייה, שאם תהיינה עלויות מהסיבות שמנה היושב ראש, דברים בלתי חזויים, בלתי צפויים כרגע, או לחליפין, אם מחר ישנו פה חלק מהנחות היסוד, כי יכול להיות שברוויזיות ישנו חלק מהנחות היסוד, לא יקרה, אבל נניח, אזי שהמימון, אם היקף התמלוגים המצטבר שקבענו אותו כרגע למשך של שנתיים אינו מספק, האוצר התחייב לתת את התמלוגים הנוספים והפריסה תהיה בהתאם ומעבר לכך. זה גם ירגיע את הזכיינים שלנו.

התמלוגים הם אלה שמממנים את הקמת המערך לפי הסעיפים שמוגדרים כאן בדיוק.

גם אם לא יהיה די בשנתיים, זה מה שאתה אומר.

ודאי.

אז מה שחשוב שהקצב של התשלומים יהיה מותאם לקצב התמלוגים.

זה בעיקר תלוי בכבודו.

וגם תלוי בלוח הזמנים שייקבע כאן לגבי הקמת הפרויקט. זאת אומרת צריכה להיות גמישות בהקמת הפרויקט לנוכח העניין הזה.

צריך לחדד רק נקודה אחת ואני רוצה לקחת את כולנו כמה שנים קדימה. הרי כל הזמן אנחנו מדברים פה על הקמת המערך שהוא תחום בזמן, בלוחות זמנים שנקבעו בחוק. בעוד נאמר חמש שנים, אם הרשות השנייה תרצה להקים עוד משדר, משדר שלם, לא גפ-פילר, מטעמים כאלה ואחרים, אני לא יודע מה יוליד יום, הרשות השנייה תצטרך מימון לדבר הזה ויכול להיווצר מצב שבעוד חמש שנים שיעור התמלוגים יהיה נמוך יותר. למשל שיעור התמלוגים ירד ל-1%, לא 4%, ואז הסעיף הזה נותן מענה למימון המיידי. היום מה שהסעיף אומר, אם מוסכם על כולם, לרבות הזכיינים, שמה שקורה בעתיד, להבדיל ממה שקורה עכשיו בתקופת ההקמה הספציפית שעל שולחן הוועדה זה דיון אחר, אז זה מקובל עליי.

זה כבר כשניתן להם את הרישיונות, אז נסדיר את כל העניינים הללו.

אני היועץ המשפטי של הטלוויזיה החינוכית. נראה לי שיש פה טעות ניסוחית, בסעיף קטן (ח). מדובר על זה שהשר, בהסכמה לדחות את המועד, ומפנים לסעיף קטן (ו) בטעות.

כן, זה טעות. זה צריך להיות סעיף קטן (ז).

עוד עניין קטן, שאם הדיונים אכן יסתיימו בלוח זמנים, אזי המועד שנקבע כאן---

את ההערה הבנתי, אבל זה צריך להיות (ז) או (ח).

במקום (ו), זה צריך להיות (ז).

סעיף (ז), אני מבקש, בעת ניסוח החוק על ידי היועצת המשפטית, לבדוק את לוח הזמנים שבו יסתיימו הדיונים ותתקבל ההחלטה, משום שאנחנו זקוקים לשנה מיום הסיום. לוח הזמנים כאן קובע מועד.

כן, 1 לינואר 2009.

כן, אבל אם הדיונים לא יסתיימו ותלוי זה יבוא להחלטה, צריכים את לוח הזמנים הזה מיום קבלת החוק. אי אפשר לקבוע יום שרירותית. בהתאמה, וזה מקובל גם על האוצר וכולם, שזה יהיה בהתאמה.

בעצם מה שאתה מבקש זה לא לקבוע מועד, אלא לכתוב עד תום שנה מיום תחילת החוק.

לא, הכוונה היא כן לקבוע מועד. במידה והדיונים יתארכו, נתקן.

מקובל עלינו.

אני לא כל כך מכירה את המנגנון הזה, שאני אשנה את המועד בלי שהוועדה תקבע אותו.

אני חושב ששנה מיום תחולת החוק, בסדר גמור.

לא שנה, 11 חודשים.

מיום תחילתו, או מיום קבלתו? כי התחילה זה דוחה את זה בעוד 10 ימים.

לא, יש לשר אפשרות ממילא עוד 4 חודשים.

אם בשבועות הקרובים התהליך הזה מסתיים, אז הראשון לינואר מקובל על הרשות השנייה. אם התהליך הזה מסתיים עוד ארבעה חודשים, אז כמובן שהוא לא מקובל.

לא, אם זה מסתיים עד סוף החודש, זה מקובל.

אז אנחנו נתקן.

השר יכול בעוד ארבעה חודשים לדחות. אז מה סוכם?

אני לא יודעת, אז זה נשאר בינואר 2009?

השר כאן הוא לא פתרון, כי אנחנו בונים על 11 פלוס הארבע.

זה 11 פלוס הארבע. חברים, זה לוח זמנים צפוף מאוד גם ככה. למה אתה לא רושם 11 חודש מיום תחילת החוק?

על מה אתם מתווכחים? אני לא מבין.

על לוח זמנים להקמת המערכת.

נו, אז הצעת 11 חודש מיום קבלת החוק?

או מיום תחילת החוק, זה תלוי. הם רוצים להשאיר את המועד ואם הדיונים לא יסתיימו, אז נשנה את המועד.

טוב. קדימה. 11 חודש מיום קבלת החוק. אחרת חברי הכנסת יחשבו שהם יכולים אולי למשוך את זה עוד. שיבינו שכמה שדוחים, הם דוחים את מה שהציבור מקבל.

ממועד תחילת החוק, או ממועד קבלת החוק? זה מצמצם 10 ימים.

ממועד תחילת החוק. אני באתי לקראתכם. אני רק רוצה להבהיר לפרוטוקול את מה שאתם קודם עניתם לי. אמרתם שמבחינתכם ההגדרה של תחנת שידור ספרתית, זה פועל באמצעות מערך לווייני או קרקעי.

כן, זה מוגדר כך בחוק.

טוב, אומר היועץ המשפטי של הרשות השנייה שזה מוגדר כך גם בחוק.

יש עוד הערות?

לי יש שאלה. בסעיף קטן (ט) אתם מציעים לקבוע שבמועד השלמת ההקמה, כאמור, יודיע המנהל לבעלי הזיכיונות. רק לבעלי הזיכיונות ברשות השנייה שניתן להפיץ את שידורי הטלוויזיה באמצעות תחנות השידור הספרתיות. כיצד הציבור יידע על כך, כדי שהוא יתחיל ברכישת הממירים ולא יעשה את זה בדקה אחת?

שר התקשורת יעשה קמפיין 'מהפכת ההפצה הספרתית של משרד התקשורת'.

מדוע שהודעה, כאמור, לא תפורסם לפחות באתר האינטרנט של משרד התקשורת, של משרד האוצר?

הכוונה היא לעשות את זה הרבה יותר משמעותי ובעל תהודה מאשר רק לפרסם את זה באתר האינטרנט.

אני רגוע בעניין הזה.

אז לא צריכים, אם כך, למסור גם לבעלי הזיכיונות? כי חזקה עליהם שהם יהיו הראשונים שיידעו על כך. אני דואגת יותר לציבור.

לא, זה מגוחך משהו שכתוב שהמנהל מודיע לבעלי הזיכיונות. זה ברור שבעלי הזיכיונות---

בכל אופן, הכוונה היא לתת תהודה גדולה מאוד באמצעות הרשות השנייה.

אחרת הם יצטרכו להתחיל לשלם גם על---

המועד שממנו מתחילים למנות את הכיבוי. כלומר מאותו מועד מתחילים למנות את ה-18 חודשים, לכן המועד הזה הוא כן חשוב. ההודעה כן חשובה.

גם יש חשיבות שבעלי הזיכיונות יתחילו להפיץ, בעזרת המערכת הספרתית. זו המשמעות של ההודעה הזו.

ההודעה הזאת היא משמעותית ואנחנו נתייחס אליה בהמשך, כי היא למעשה מבחינת הספירה לעניין של הכיבוי, לכן הוודאות היא חשובה. במישור הזה יש לסעיף הזה חשיבות שתהיה לנו ודאות ביום ספציפי, כולם מתייחסים לזה, מתיישרים לגביו ואז מתחילים לספור ממועד---

טוב, אז אפשר סעיף משפט כללי שהרשות השנייה תביא לידיעת הציבור---

הודעה כאמור תפורסם ותובא גם לידיעת הציבור. משהו בדרך שיקבע המנהל.

מנהל הרשות. תראה איזה סמכות.

זה משפר לי את המשכורת גם?

לא, אולי תפקיע זמן מסך מהם והם יצטרכו לעשות שקופיות.

אני רוצה לחזור למה שאמרה חברתי פה מרשת לגבי התשלום מתוך התמלוגים, אותו קיזוז, כי זה לא ברור לי די הצורך מה קורה באמת בסיטואציה. הסכום של ההקמה עצמו לא מבוטל. מדובר פה על הערכה של בין 80 ל-100 מיליון, לפי מה שאנחנו קיבלנו את הנתונים ממשרד האוצר.

אתם מחויבים ל-300 מיליון, לא?

זה שולם. השאלה מה קורה באמת בסיטואציה שהתמלוגים... התמלוגים במועד הנוכחי הרי לא מספיקים ל-100 מיליון. אנחנו רוצים לדעת איזה שהיא ודאות של מה קורה בסיטואציה של עכשיו, היום, שמתחילים את הפעילות הזו, שאנחנו לא נידרש לאיזה שהיא הלוואה עכשיו, לאיזה שהיא העמדת סכומים עכשיו. מה קורה בסיטואציה שזה גם לא מספיק? זה לא מספיק ברור הדיון שהתנהל פה קודם.

אין לכם כוונה שהם ייתנו מימון ביניים לרשות השנייה?

לא רואים את זה בפרוטוקול.

הנה, הפרוטוקול ברגעים אלה נרשם.

עוד הערה טכנית. גם בסעיף (ט), במקום (ו) זה צריך להיות (ז) או (ח).

נכון. זה הסעיף שחיפשתי, שהפריע לי.

אוקי. עוד הערות? אין. תודה. אני מעמיד להצבעה את סעיף 51(א) רבתי, סעיפים קטנים (ג) עד (יב), כולל, כפי שהקריא עורך דין מסינג ובהערות ותיקוני נוסח שהתקבלו. מי בעד?

אושר – פה אחד.


סעיף 52(ב) רבה.

'1. שידורי טלוויזיה באמצעות תחנות שידור ספרתיות. (א) הרשות תפיץ באמצעות תחנות השידור הספרתיות את שידורי הטלוויזיה של ערוץ 2 והערוץ השלישי במסגרת שני ערוצי טלוויזיה, ובלבד שהמנהל הודיע כי ניתן לעשות כן בהתאם לאמור בסעיף 51 (א) רבה, (ח)'

'(ב) הרשות תפיץ לפי בקשה של הכנסת, או רשות השידור, את שידורי הכנסת, או את שידורי הטלוויזיה שמשדרת רשות השידור לפי העניין, באמצעות תחנות שידור ספרתיות, כמפורט להלן: 1. ערוץ הכנסת, ערוץ טלוויזיה 1; 2. רשות השידור עד שני ערוצי טלוויזיה'.

'(ג) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב) הודיעו הכנסת או רשות השידור, לפי העניין, לרשות, לאחר יום' וכאן אנחנו תיקנו את המועד, הזזנו אותו בחודשיים, 'כ"ד באדר א', 1 באפריל 2008, כי הם מבקשים שהרשות תפיץ את שידורי ערוץ הכנסת או שידורי רשות השידור, לפי העניין, רשאית הרשות לדרוש כי הכנסת או רשות השידור, לפי העניין, יישאו בסכום ההפרש שבין עלויות ההקמה'.

'(ד) באין הסכמה בין הרשות לבין הכנסת, או רשות השידור לפי העניין, בדבר סכום ההפרש שבין עלויות ההקמה, יורה השר על הסכום כאמור לפי שיטת חישוב שיורה עליה, וכן רשאי השר, עד שיורה כאמור, ליתן הוראה לעניין תשלומים חלקיים. הוראות שר לפי פסקה זו טעונות הסכמת שר האוצר'.

'(ה) הרשות תפיץ את השידורים של ערוץ הכנסת ורשות השידור כאמור בסעיף קטן (ב) כך שאופן ההפצה, איכות השידורים ויתר מרכיבי השידורים, לפי בחירתו של אותו גוף, יהיו זהים לאופן ההפצה ואיכות השידורים של בעלי הזיכיונות, כאמור בסעיף 51(א) רבה (א)(1) ולמרכיבי השידורים של בעלי הזיכיונות רשאים לבחור בהם'.

(ו) בעד הפצת השידורים, כאמור בסעיף קטן (ב), ישלמו הכנסת ורשות השידור לרשות דמי הפצה בסכום שנקבע לפי סעיף 100(א) רבה'.

(ז) בסעיף זה ההפרש שבין עלויות ההקמה, ההפרש שבין עלות ההקמה הכוללת את התשלומים הנוספים לצורך הפצת שידורי אותו גוף לבין עלות ההקמה, אלמלא ביקש מהרשות להפיץ את שידוריו, תחנת שידור ספרתית כהגדרתה בסעיף 51(א) רבה (יא)'.

הסעיף 51(ב) מתייחס לאפשרות. (א) קטן מדבר על ההפצה עצמה, הן של השידורים של ערוץ 2 והערוץ השלישי. סעיף קטן (ב) מתייחס לאפשרות של בקשה של הכנסת או רשות השידור להפיץ את השידורים שלהם באמצעות המערך החדש, כשערוץ הכנסת יכול לבקש ערוץ טלוויזיה אחד. רשות השידור עד 2 ערוצים. כלומר ערוץ 1 או ערוץ 33. בכל מקרה, אם הכנסת או רשות השידור הודיעו, לאחר המועד שנקבע כאן כי הם מבקשים שהרשות תפיץ את השידורים, אזי עליהם לשאת במלוא עלות ההפרש שבין ההקמה של המערך כפי שהוא, והשדרוג שיצטרך להתבצע כתוצאה מהמהלך הזה. ההפרש ייקבע, בהיעדר הסכמה בין הרשות לבין אותו גוף, לפי הוראה של שר התקשורת והסכמה של שר האוצר. סעיף קטן (ה) מתייחס לכך שצריכה להיות היעדר אפליה---

מה זה 'ולמרכיבי השידורים שבעלי הזיכיונות...'.

אותה דרישה של רשות השידור לכך שהיה ורכיבים מסוימים של שידור, למשל כתוביות שמופיעות במסגרת השידורים, שרשות השידור תרצה אותם ובעלי הזיכיונות, למשל, לא ירצו אותן, אז השאלה אם יתאפשר לה לעשות כן ואם זה יהיה באופן שווה, והמשמעות של הסעיף הזה להבהיר את האפשרות הזאת. כלומר כל מרכיבי השידורים שהרשות השנייה תציע ואפשר יהיה לעשות אותם במסגרת אותו מערך, יהיו פתוחים לכל אחד מבעלי הזיכיונות ורשות השידור והכנסת, לפי בחירתה.

גם אם בעלי הזיכיונות לא רוצים.

אני רוצה לחדד פה נקודה מסוימת. הבקשה של רשות השידור, בצדק, היתה ליצור שוויוניות באיכות השידורים וגם רצו שנתרגם את השוויוניות הזאת לרכיבים נוספים ובאמת הדוגמה של תוויות סמויות עלתה. מה הכוונה פה? אם הרשות השנייה עכשיו מציעה שירות כמו על כתוביות סמויות, היא חייבת להציע אותו באופן שוויוני לכל הגופים על הפלטפורמה. החובה היא להציע באופן שוויוני. אין חובה על כלל הגופים על פלטפורמה, אני מדבר רק לגבי אותם רכיבי שידור נוספים לקבל ובאמת להיענות להצעה הזו ולעשות שימוש ברכיבים הנוספים. זה אומר שמחד רשות השידור מקבלת את השוויוניות שהיא ביקשה, אבל מנגד רשות השידור לא
יכולה למשל להטיל ווטו בסיטואציה שהיא תגיד 'אני לא רוצה את הרכיב הזה' ובשל חובת השוויוניות גם זכייני ערוץ 2 ו-10 לא יוכלו לקבל את הרכיב הזה.

האם עלות ההפצה משתנה אם עושים שימוש באותם מרכיבי שידור נוספים, כפי שאתם מגדירים אותם כאן? זאת אומרת, האם גוף שיבחר שלא לעשות שימוש ברכיב שידור (שאני חושבת שצריכים להגדיר את זה קצת, אני חושבת שאם רואים את המונח 'מרכיבי שידור', אז יודעים למה הכוונה), אבל בהנחה שאנחנו יודעים כרגע על מה מדובר, האם העובדה שגוף מסוים בוחר שלא לעשות שימוש באותו מרכיב אומרת שלמרות ז את הוא יצטרך לשאת בתשלומים גבוהים יותר במסגרת מערך ההפצה, בשל עלויות בשל עצם העובדה שהוא יכול לעשות שימוש באותם מרכיבים?

החישוב הכלכלי נעשה כך שכל גורם ששותף, שעולה על הפלטפורמה נושא בחלקו, שווה בשווה כמו האחרים. כל גורם שעולה, יכול לקבל את כל השירותים שניתנים ללא הבדל, ואין הנחות. אם אני לא לוקח כתוביות ביום חמישי, אז מורידים לי את החישוב הזה – אין מצב כזה. החשיבות כאן זה שוויוניות, לתת את השירותים המרביים המטביים שניתן לתת והעלות היא אחת לגבי המסגרת הזאת, כדי למנוע בדיוק את כל הדברים הללו, שאחד מבקש ביום חמישי יותר ואחד מבקש פחות. אנחנו לא יכולים לעמוד בסוג כזה של עבודה.

מה שמחדד את ההצדקה לדרישת רשות השידור להקים את אותה ועדת תיאום שתחליט על מרכיבי השידור.

אני רוצה לומר שיכול להיווצר שלזכייני 2 ו-10 יהיה עניין לייצר פרסומות דיפרנציאליות, לפי אזורים או לפי פילוח כזה ואחר, וכדי לעשות את זה, זה יעלה הרבה מאוד כסף ותבוא ותחייב אותי, כשאני בכלל לא עושה פרסומות.

זה שינוי מהותי שדווקא אנחנו כן צמודים לתיקון שנעשה. צריך להיות בהסכמת הגופים. זה שינוי מהותי, להזכיר לך, אבל אנחנו לא מדברים על שינויים מסדר גודל הזה, אנחנו מדברים על שינויים שידועים היום, שמופיעים בתכנית הכלכלית וההנדסית שנמסרה לכם כגון כתוביות, כגון השירותים---

בוועדה יהיו שלושה, נכון?

כן.

אז עמדת הכנסת בסוף היא הקובעת, זה השלישי. כי יש אחד מהצד הזה ואחד מהצד הזה.

אני רק זוכרת שבאותה ועדה מדובר על תיאום ולא מדובר על הסכמה, ואני חוזרת שוב שזו היתה הערה שאיכשהו דילגו עליה. זה לא מחייב הסכמה, בניגוד למה שאמרת, מר סמירה.

אני לא דיברתי על הסכמה, דיברנו על 'בתיאום' בעניינים מהותיים, אבל אנחנו יודעים בדיוק---

לצורך העניין נצא מהנחה שמדובר במרכיב מהותי, ושאין חילוקי דעות, עדיין מדובר על תיאום, לא מדובר על מעבר לזה. זאת אומרת, אז שמענו מה דעתך, תיאמנו ואנחנו עושים מה שאנחנו רוצים. בפירוש לא מדובר על הסכמה.

אני רק אומר לפרוטוקול, זה נוסח שסוכם בין כל הגורמים. לא הייתי מציע לחזור עכשיו להסכמות שהושגו בעמל רב. הניסוח הזה הושג בהסכמה ובהבנה, לא בתיאום---

של שלושה צדדים, אני מזכירה לכם. זאת אומרת, ערוץ הכנסת אמנם הוא רכיב מאוד קטן בעניין הזה, אבל אני לא זוכרת שמישהו פנה לקבל את הסכמתי לנוסח הזה. זה אם יורשה לי. בנושא הזה באמת יש לי שני כובעים.

אנחנו, משרד התקשורת, חושבים שנכון יהיה להבהיר שבכל פעם שכתוב 'שידורים' לעניין רשות השידור, שהכוונה שידורי טלוויזיה. דיברנו על זה עם משרד האוצר והבנו שאין התנגדות, להבהיר שהכוונה לא לשידורים אחרים, זה ממש משהו טכני. בסעיף קטן (ג) 'שידורי רשות השידור', שידורי הטלוויזיה של רשות השידור. זה מופיע גם בסעיף (ב), (ה) ו-(ו).

יש עמדה לאוצר, אם הם יעלו נגיד את בלוקבסטר דרך זה, להזמנת סרטים, הם יקבלו תמלוגים? טכנית זה לא אפשרי?

לא, כי זה שידור רק לכיוון אחד ולא מבטים לחזרה.

אז איך אדם יעשה כתוביות נסתרות?

יש שידור גם של השידורים הרגילים וגם של הכתוביות והוא יוכל לבחור מה הוא יכול לצפות במכשיר הטלוויזיה שלו.

אז בסדר, אז הוא ישדר VOD נכה, אתה יכול להצטרף לערוץ של הסרטים.

אני רק רוצה לומר לגבי הטלוויזיה, אין לנו התנגדות, ובלבד שיובהר כאן בצורה ברורה ביותר שאין לזה שום משמעות מהותית, כלומר יש כאן איזה תיקון טכני, מבחינתי ברור ששידורי טלוויזיה זה כמו שידורים.

מהותי שמדובר רק בשירותי טלוויזיה.

אבל גם לפי הניסוח כרגע ברור שמדובר בשידורי טלוויזיה.

מדובר כאן בלמען הסר ספק, כי ברשות השידור שידורים זה גם רדיו.

בסדר.

החלטת הממשלה מדברת על ערוצים ליניאריים ועל ערוצים מסוימים. איפה VOD פה?

איפה היית כל הזמן? כשיצאת מהחדר גם זה נכנס.

הבקשה שלנו לתקן את העניין לעניין שידורי טלוויזיה, כדי להצמיד את זה להגדרת שידורי טלוויזיה בחוק הרשות השנייה שהיא הגדרה מצומצמת. לכן גם נכנס התיקון בסיפא בסעיף קטן (ה) 'למרכיבי השידורים שבעלי הזיכיונות רשאים לבחור בהם'. כלומר חשוב לנו להדגיש שמרכיבי השידור, אין הכוונה ודאי לא ל-VOD, ודאי לא לדברים נוספים ולא לשירותי ערך מוסף אלא לשירותים המצומצמים שניתן כיום להעביר במסגרת הגדרת שידורי טלוויזיה.

טוב, אני לא אתלוצץ יותר, אני רואה שזה מעכב ודורש הבהרות.

אני חושב שהבקשה שלנו לגבי מרכיבי השידור הנוספים היתה מתוך ראייה שכרגע אנחנו גם לא יודעים מה טכנולוגית עוד עשר שנים אפשר יהיה להכניס בשידורים דיגיטליים.

יש חילוקי דעות ואז גם אמרתי שאני רוצה לדעת מה זה.

אבל בהחלט אין הכוונה רק למה שאנחנו יודעים שקיים כיום.

איך אני יכולה לכתוב דבר שאני לא יודעת מה זה? אני משתמשת כאן במונח---

ההצבעה תהיה על שידורי הטלוויזיה בשיטה הזאת, בערוצים האלה, בלבד. איך צריך לנסח את זה משפטית? זה אחר כך תחליטו.

אין ספק, אבל לא על זה מדובר. מדובר כרגע על השימוש במונח יתר מרכיבי השידורים, או מרכיבי השידורים. על זה מדובר. יש כרגע חילוקי דעות כשמדברים על מרכיבי שידורים במה מדובר.

מדובר במרכיבי שידורים כחלק משידורי טלוויזיה, זאת היתה הכוונה וההסכמה בין כל הגורמים.

הבהרת משרד התקשורת נוגעת גם לנושא הזה.

לא, דיברו שם על השירותים הנוספים, לא?

זו הערה אחת. הערה שנייה היא על מרכיבי השידורים, כוונתנו לדברים הטכניים כמו הכתוביות. אומרים פה עכשיו מרשות השידור, אנחנו מתכוונים גם לדברים שבעוד עשר שנים אולי נוכל לתת. אנחנו היום לא יכולים להסכים למה שאנחנו לא יודעים מה זה יהיה עוד עשר שנים. היום אנחנו מסכימים לדברים הטכניים האלה.

יש לכם השפעה ברשות השנייה? אז תפעילו אותה כשיהיה משהו שתתנגדו לו.

זה לא הרשות השנייה, זה רשות השידור והם לא כפופים למשרד התקשורת.

הרשות השנייה, זאת שמנהלת את ההפצה.

ההערה היא של רשות השידור.

בסדר, אבל אם יש מרכיבי שידורים שלדעתי משרד התקשורת לא כלולים בהגדרה כרגע... הרי כל מלה פה היא בהתאם לידע הקיים היום לאנושות. יש פילים שאולי יתווספו להם תכנים בעתיד שגם אנחנו לא צופים. אבל לגבי הידע שקיים היום, אז כן אנחנו יודעים מה זה מרכיבי השידור.

אדוני היושב ראש, אם אפשר להגיד, ברגע שכותבים את המלה 'שידורי טלוויזיה', ברור לכולם שמדובר על מרכיבי שידור בתוך שידורי טלוויזיה וכאן יש כאן הסכמה ממשרד התקשורת.

בסדר. אם אתם תרצו להציע נוסח מדויק יותר, אני אפתח את זה בישיבה הבאה להצבעה.

ברשותך, אדוני, אני מבקשת ואני ביקשתי כבר בישיבות מקדימות את המועד שקבוע בסעיף קטן (ג) להודעה על הצטרפות, לשנות, שזה לא יהיה ה-1 באפריל 2008 משום שלפחות ככל שמדובר בהצטרפות הכנסת לשידורים כאלה, חוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת מחייב הליכים, מחייב החלטה של המועצה ולאחר מכן החלטה של ועדת הכנסת. אני לא יכולה כרגע לחייב את הגופים האלה לקבל החלטה בפרק זמן מצומצם כזה אחרי קבלת החוק, ולכן אני מבקשת שזה יהיה לפחות עד ה-1 במאי. לפחות.

למה לא לשמור את מה שסיכמנו קודם איתך? הרי את ביקשת כבר את ההארכה, זה כבר אחרי התוספת של חודש הארכה.

אני לא ביקשתי חודש, אתם החלטתם חודש.

חודשיים, למה חודש? מ-1 לפברואר ל-1 באפריל.

דחינו את זה בחודשיים כמו שביקשת, עכשיו כל מה שאת אומרת עכשיו, אם קבענו שזה 11 חודש מהחוק, אז בסדר, צריך להצמיד את זה. זה חודשיים מתחילת החוק.

אנחנו נעשה כל מאמץ להאריך את זה, אבל לא נצליח---

הרשות צריכה לדעת מי מצטרף. בדרך, כשהיא יודעת מי מצטרף, היא מקימה את המערך באופן מסוים, עם שיטות כיסוי מסוימות וכן הלאה. נדמה לי שחודשיים זה פרק זמן סביר גם למועצה---

מה חודשיים? יש כאן 4 חודשים.

קל וחומר.

סליחה, שלושה חודשים. אם הוא יעבור בתחילת פברואר, אז יש שלושה חודשים.

לא, זה ה-1 באפריל.

יש חודשיים, מועצת הכבלים והלוויין צריכה לעשות את הדיון ודיון אחד בוועדת הכנסת.

יש לזכור שזה גם לא דיונים מורכבים. יש להעריך שמועצת הכבלים והלוויין לא תודיע פתאום שהיא מתנגדת לזה שערוץ הכנסת יופץ, אגב, שגם ממלא מקום, או היושב ראש הזמני הציע---

נעשה 15 לאפריל.

זה ערב פסח. זה בעייתי.

אז יעלה לכנסת יותר כסף אם היא תרצה. היא תמצא את הכסף, הרי התקציב שלה, היא קובעת אותו. אז אין בעיה. היא תסביר לציבור למה לקח לה 3 חודשים להחליט את זה. זה עד 15 לאפריל.

עוד הערות? לא. תודה. אני מעמיד להצבעה את כל סעיף 51(ב) רבה, מ-(א) ועד (ז) כולל. מי בעד? תודה.

הסעיף אושר.


הסעיף אושר, עם כל השינויים שהוחלט עליהם.

51(ג) – סיוע מאוצר המדינה. 'שר האוצר רשאי לקבוע בצו סכומים שיינתנו כסיוע מאוצר מהמדינה, לפי אמות מידה שיקבע באותו צו, בשל קשיים כספים ממשיים הנובעים מהצורך ברכישת ציוד לקליטת שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית---

למה אתה מקריא את זה? מה זה רלוונטי? כרגע חיים הודיע שהוא יציע משהו חלופי.

לא, אמרתי שנגיע לשם.

זאת התשובה, הוא אמר. זאת התשובה לבעיה.

אוקי.

'בשל שינוי שיטת הפצת השידורים משיטה אנלוגית לשיטה ספרתית, וכן שר האוצר רשאי לקבוע בצו את אופן העברת הסכומים האמורים'.

מה שהצענו פה, לבקשת יושב ראש הוועדה, איזה שהוא ניסוח. הטקסט מדבר בעד עצמו, שמדבר על כך שהשר יקבע בתוך המודל הזה את אמות המידה לסיוע, לאותן אוכלוסיות שנגדיר, הזכאיות לקבל איזה שהוא סבסוד, או איזה שהיא תמיכה, במידה והן תהיינה מעוניינות לרכוש את אותו ציוד קצה. אם רוצים, אפשר גם להיכנס לרזולוציה של איזה שהיא חשיבה ראשונית שעשינו ונוכל לתאר אותה גם פה, לפי בקשת יושב ראש הוועדה.

אולי כדאי באמת שהם יפרשו את הרזולוציה, אולי נוכל לכתוב אותה.

אתה לא רוצה לגמור את החוק הזה? אז מה אתה עושה לי עכשיו, 'אם רוצים', אם זה, דיברנו גם לפני הישיבה. לצורך מה זה?

אני שואל. כלומר הייתם מאוד מעוניינים.

היינו מאוד מעוניינים, כי אנחנו לא יכולים לגמור את החוק הזה בלי לתת מענה לאוכלוסיות החלשות שאנחנו מכריחים אותן להוציא כסף מהכיס.

אני אחלק את זה לשניים. אל"ף, ברמת העיקרון החשיבה שלנו מדברת על התייחסות לשני עשירונים התחתונים שרמת ההכנסה באותם עשירונים היא מתחת ל-4,000 שקלים, ושם שיינתן איזה שהוא סיוע או סבסוד מסוים ברכישת הממיר, כשמדובר כמובן על אוכלוסיות שיצטרכו לעמוד בשני מבחנים. אחד, זה כמובן רמת ההכנסה,ף כפי שציינתי קודם, ושתיים, שהן לא היו מנויות במערכות הרב ערוציות, קרי הכבלים והלוויין, במועד הרלוונטי. אני חושב שמה שאפשר לעשות פה כדי להוסיף איזה שהוא נופך בהקשר של הכנסת ובהנחה שהוועדה רוצה, שהצו הזה יאושר על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת ואז נצטרך לבוא עם איזה שהוא---

זה כבר היה לנו בדיון הקודם.

לא שאני זוכר.

אתה אמרת את זה אפילו. לא נאמר, או שאני לא זוכר?

אני כבר לא זוכרת. אני זוכרת בפירוש שהבעת את מורת רוחך מהנוסח הקודם שלא היה שונה במידה רבה מהנוסח המוצע כרגע, והדבר העיקרי שאתה הערת, אני חושבת, שהנוסח הזה אני לא נכנסת כרגע לפרטיו, אבל עצם הוצאת צו הוא כרוך בשיקול דעת של שר האוצר. ירצה, יוציא צו, ירצה, לא יהיה צו. אין כאן התחייבות של המדינה לסייע.

אבל התנינו את כיבוי השידור האנלוגי בכך שהצו יאושר באישור ועדת הכלכלה, וכל עוד הצו לא נקבע באישור הוועדה, אז לא יכובה השידור האנלוגי. בעצם לא שינינו את מצבם של אותן אוכלוסיות.

אני הקראתי ואז אמרת שנחזור לזה. מה שאני הצעתי בסוף (א)(2), להוסיף 'ונקבע צו בהתאם לסעיף 51(ג) עד למועד האמור'.

מה זה (א)(2)?

הכיבוי האנלוגי.

הכנסנו את זה בישיבה הקודמת.

מה שנכנס בישיבה הקודמת, עדיין לא הכנסנו את זה ברמה של נוסח. הרעיון היה שעד לאותו מועד נבנה מנגנון סבסוד ועורך דין מסינג הציע הבוקר לעגן את זה בנוסח אחר, ואני אמרתי שאני מציעה שלא נדבר כרגע על הנוסח ההתנייה, עד שלא יהיה ברור על איזה צו מדובר.

תודה, הבנתי. אני רק לא הבנתי. לא קבענו נוסח, אבל האם בעיקרון שאישרנו בישיבה הקודמת, בסעיף, קבענו שהתנאי לכיבוי הוא הקמתו של המערך הזה שמאפשר מתן סבסוד לאוכלוסיות חלשות. אני זוכר שכך קבענו.

כן, ובלבד שעד לאותו מועד נבנה מנגנון הסבסוד. כך אתה הגדרת את זה.

זה מה שהוא הקריא.

לא, זה לא אותו דבר.

לא, מנגנון הסבסוד הוא מה שצריך להוסיף.

בהתאם לצו.

אבל מה המשמעות של 'נבנה מנגנון'?

זה לא נוסח משפטי. אני לא אכתוב כך, אבל לכאורה נניח שעד לאותו מועד---

המשמעות הטכנית היא ששר האוצר כבר הביא צו שהניח את דעת ועדת הכלכלה והוועדה אישרה אותו ויש בו שני עקרונות בסיסיים, אחד, מינימום האוכלוסייה שנכללת בו זה שני העשירונים התחתונים. מינימום. שלא היו מחוברים לכבלים וללוויין. שתיים, זה שהסבסוד לא יפחת מ-50% מעלות המכשיר. אלה שני העקרונות הבסיסיים שחייבים להיות בצו. אתם רוצים מעבר לזה לתת? זה יהיה קרוב כבר לבחירות ותרצו ממש, אז...

קיבלנו.

עכשיו שאתה מקבל את זה כל כך מהר, אני כבר חושב. אין בכלל אנשים כאלה שהם גם לא היו מחוברים וגם לא בשני העשירונים התחתון.

האמון שאנחנו זוכים לו מיושב ראש הוועדה כל פעם מפתיע אותי מחדש.

לפי זה שהיועצת של ש ר האוצר, אני לא חושב שגם אתה רוחש לי כנראה כל כך הרבה אמון. והיא נכנסת ויוצאת מדי פעם, לוודא שאני לא עושה שום דבר לא טוב.

ברשותך, היושב ראש. מר חיים פרננדס, לנוכח הדברים שקבע היושב ראש, מה שאני מבקש שאנחנו, עד לישיבה הבאה, נדון בינינו, גם עם רשות השידור, גם עם הכנסת, מה המשמעות אם לא תגיעו להסכמה עם ועדת הכלכלה. משום שאז המשמעות היא שהאנלוגי לא ייסגר ולנו יש לזה השלכות. אז אני מבקש שאנחנו נסדיר את העניין וניתן את המשמעות שלו בהקשר לאוצר.

היינו כבר בנקודה הזו.

האם אדוני חושב שחברי ועדת הכלכלה, כשהצו יבוא על שולחנם, לא יהיו מודעים להשלכות?

ואני אומר לך, זה לקח שנתיים ולא שנה וחצי. אז אתה מבין?

אני מבין מצוין.

אני רוצה לסכם איתו שהוא ישא במימון.

אם הוא לא פותר את זה, שיברר את זה, שלא יהיה כפל תשלומים.

אני חוזר לסעיף עצמו.

יש משהו בדבריהם.

אני לא יודע לייצר פתרון לזה. אני חושב שכבר דיברנו על זה בפעם הקודמת, אני חושב שזה להעלות משהו שהוא כרגע לא רלוונטי. דיברנו על כך שנביא צו לאישור ועדת הכלכלה, גם אנחנו מבינים את המשמעות, גם שר האוצר מבין את המשמעות, גם ועדת הכלכלה מבינה את המשמעות, כולם מבינים את המשמעות. רוצים לייצר עכשיו דיונים על דברים שנדונו, אז אפשר גם ליצור דיונים על מה שנדון.

אבל הוא חידד את זה פה היושב ראש, לכן אני רוצה לחדד את זה בינינו.

מר סמירה, אני לא מרגיש צורך לחדד את זה בינינו. חובת ההוכחה היא על שר האוצר, אני מניח ששר האוצר יעמוד בקריטריונים שהגדיר יושב ראש ועדת הכלכלה של הכנסת כאן בעל פה. בסדר? יותר מזה?

אני חוזר לסעיף עצמו. אנחנו מציעים שהסעיף יהיה כמו שהוא מופיע כאן.

אם לשר האוצר היה עניין להתעלל בזכייני ערוץ 2, אז אולי הוא היה גם מכניס כבר את ערוץ 9, כבר עכשיו. כנראה שהוא לא מעוניין.

על שר האוצר אני סומך, אבל מה על חברי הכלכלה?

אני ראיתי שגם חברי ועדת הכלכלה לא רצו להתעלל בזכייני ערוץ 2 וגם הם רובם הצביעו נגד. מבחינתי זה לא עקרוני. אתם יכולים להחליט על זה עד הישיבה הבאה, או לא להחליט על זה עד הישיבה הבאה.

זה נוגע לכולם הסיפור הזה, שיהיה ברור, ההתפתחות שיכולה להיות ומר פרננדס לא נותן פתרון כרגע.

אני מבין.

אנחנו סומכים עליך, אבל תכתוב תוך 18 חודש.

זה לגבי הסעיף הזה. מה שאנחנו מציעים זה להוסיף---

חברים, אני לא עומד על זה כי אם יש בעיניי מכשיר שמבטיח את זה שיהיה צו שמסדיר את הסבסוד, זו בדיוק הנקודה שלא מוסדר מי משלם אחר כך את המשך ה---

כן, אבל בני הערובה---

אני נורא מצטער שאתם בני ערובה, באמת אני מצטער, אבל אני מעדיף שאתם תהיו בני ערובה מאשר הציבור החלש.

אבל אין לנו שום יכולת להשפיע על המהלך הזה.

יש לכם. תפנו לשר שיביא מהר את הצו. יהיה בסדר.

חבר הכנסת גלעד, איך אתה בכל אופן יוצר איזה שהוא קו מסוים שלא תהיה כפילות?

אני סומך על הממשלה בעניין הזה שהיא תדאג לכך שגם האוכלוסיות החלשות, הסבסוד להם יוסדר בצו, וגם לא ייגרם נזק לגורמים שלא צריך להיגרם להם נזק. אנ י מניח שזה סוג של התנהלות בלתי סבירה אם השר לא יביא צו בזמן סביר.

זאת אומרת, ברור \כרגע לכולם שיהיה צו כזה. אין מחלוקת שיהיה צו כזה, נכון? ברור לכולם שיהיה צו כזה?

לא, אני מבין שלא ניתן היה להבין מדבריי שלא יהיה צו כזה. ממש.

מר פרננדס, הם אומרים וזה אני רוצה שתגיד לפרוטוקול, שהאוצר לא, במחלוקות אחרות שאולי יש לו עם גורם כזה או אחר ששותף בזה, אז על הדרך, כחלק ממכשירי הלחץ שלו, יגיד 'טוב, יש לי זמן, אני אביא את הצו יום ורבע לפני מועד הכיבוי האנלוגי' ואז עד שוועדת הכלכלה וכולי וכולי. הכוונה היא שאתם תביאו צו בזמן סביר שיאפשר לוועדת הכלכלה לדון ולהכריע בו לפני מועד הכיבוי האנלוגי הצפוי.

אנחנו נמליץ לשר האוצר להגיש צו כזה בזמן סביר לאור בקשתו של יושב ראש הוועדה. הבקשה מקובלת, יוגש צו כזה על ידי שר האוצר, לאור בקשתו של יושב ראש הוועדה.

תודה.

ואם יושב ראש הוועדה רוצה לעגן את הכוונות הטובות גם בחקיקה? כפי שאנחנו עושים לעתים קרובות, צו לפי הוראות סעיף כך וכך יוגש לאישור ועדת הכלכלה עד ליום? אני יכולה להראות שורה ארוכה מאוד של דברי חקיקה שאנחנו עשינו. תקנות ראשונות יוגשו לאישור וכולי.

כן, התשובה היא כן. 60 יום לפני המועד של הכיבוי האנלוגי. עד ליום זה יוגש הצו.

שתי הערות. אחד, הסעיף של המימון מתייחס לרכישת ציוד ולא כתוב בו אם זה ציוד לקליטה קרקעית או לוויינית. רק להפנות את תשומת לב הוועדה, אם היא רוצה להיכנס לזה או לא.

מן הסתם זה יכול להופיע בפרטי הצו.

השאלה אם לחייב את שר האוצר להתייחס לזה בצו, או לא.

לא, אני לא מעוניין להכניס את זה. אני חושב שכאשר העניין הטכני יהיה יותר ברור, כמה בשלב הראשון וכמה אחר כך, המשרדים ייתנו התייחסות וחברי הכנסת יחליטו אם זה מספק אותם או שהם רוצים לנסות, בגלל שיש בעיה רחבה יותר של אי קליטה. נראה עד כמה היא גדולה. אני לא רוצה כרגע לצמצם את זה.

רק עניין ניסוחי. היום כתוב 'בשל שינוי שיטת הפצת השידורים משיטה אנלוגית לשיטה ספרתית', השאלה אם מי שהיום לא קולט שידורים, הוא לא יהיה זכאי למימון הזה? כי מצבו לא הורע בגלל שינוי השיטה, הוא גם היום לא קולט, אז שלא יהיה מצב כזה שאותו אדם לא יהיה זכאי למימון.

למה? הוא אמר מי שמחובר לכבלים וללוויין.

זה לא כתוב היום בסעיף.

אבל נוסח הסעיף היה, וזה בהתאם למה שאמר מר פרננדס.

את הדברים האלה אנחנו לא מכניסים כיום בחקיקה הראשית.

למה לא? ובלבד שבצו יהיו לכל הפחות, המינימום אוכלוסייה שיש בה זה שני העשירונים התחתונים. מי מתוכם שלא היה מחובר לכבלים וללוויין.

מאה אחוז. מקובל עלינו שני המבחנים האלה שאתה קובע. אנחנו חושבים שלא כדאי לשלב את זה בחקיקה הראשית.

ב-6 החודשים לפני כניסת החוק, לפני תחילת השידורים.

בדיוק מהסיבה שאתה אומר, חבר הכנסת ארדן, אנחנו חושבים שזה לא יהיה נכון היום להיכנס למבחנים האלה, למרות שאני אומר לפרוטוקול שהם מקובלים עלינו, כי זה מעלה שאלות נוספות לאיך קלט אותו אזרח את השידורים לפני ומה זה מחובר לכבלים וללוויין. ממילא הצו מגיע לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

בסדר. אז מי שמחובר לכבלים וללוויין ולא---

והעשירונים. קודם נבדוק ונראה. יכול להיות שעד אז יהיו מבחנים טובים יותר ומוצלחים יותר. הדברים האלה נבדקו על ידינו בחודש האחרון, הם מקובלים עלינו לחלוטין. תרצו, תעגנו. אנחנו מציעים לשמור את הגמישות, הצו ממילא מגיע לאישורכם.

אז אני רוצה לעגן שהמינימום אוכלוסייה זה שני העשירונים התחתונים והמינימום סבסוד הוא 50% מעלות הממיר. זה הדברים שסיכמנו.

לא אמרתי שלא, אני חושב שזה מיותר בחקיקה. אם אתה רוצה, זה מה שיהיה.

כן, זה מה שאני רוצה.

יש לי בעיה. אני לא יודעת איך להגדיר שני עשירונים נמוכים, אין הגדרה משפטית של עשירוני ם נמוכים. זה יכול לעכב. על דבר כזה יכולים להתקשקש שבוע.

אז מה נקרא לזה? אוכלוסיות בעלות יכולת כלכלית נמוכה?

מן הסתם השר לא יגיש את זה כהצעה לתמוך בה.

אני צריך פה לדקלרציה שלי, תשאיר לי בבקשה משהו, בסדר?

לי מפריע בכלל בנוסח הזה, מה זה בשל קשיים כספיים ממשיים הנובעים מהצורך ברכישת ציוד? האם הקשיים הכספיים הממשיים נובעים רק מהצורך הזה? הרי מדובר באוכלוסיות נזקקות באופן כללי---

בסדר, אז אני רוצה אמירה כללית, אני לא רוצה קשיים וזה, כי אז הוא צריך להוכיח שזה מכניס אותו לקשיים. אני רוצה הגדרה רחבה ככל האפשר---

הנוסח הזה בא לתת פתרון למשל לדרישה שאומרת שהם לא היו מחוברים לכבלים או ללוויין קודם כל.

אבל למה את זה אתה כן לרמוז, כשאתה אומר שזה מקובל? אז זה יעוגן בצו.

בסדר, זה אתה תרצה, תביא את הצמצום הזה בצו והוועדה תאשר אותו או לא תאשר אותו.

לאוכלוסיות נזקקות, כפי שייקבע בצו. בואו נכתוב 'סיוע לאוכלוסיות נזקקות כפי שייקבע בצו'.

ובלבד שהוא לא יפחת, לגבי האוכלוסיות שלגביהן יוחלט, מ-50% מעלות הממיר.

50% מעלות הממיר, כמובן העלות יכולה להיות שונה, ולכן לא צריך להיות הסבסוד בהתאם לעלות הממיר. יש תחרות.

אתם תפרטו בצו.

לכן אם אתה קובע 50% מעלות הממיר, זה מה שהוא רוכש בפועל. אין כוונה כזאת כרגע לסבסד גם---

אבל זה בתקנה, זה לא בחקיקה הראשית.

אם הוא קנה עם הממיר עוד איזה...

ואם יסתבר בסופו של דבר שמחיר הממיר הנמוך ביותר הוא 1,000 שקלים ולא 400, 500, כפי שחשבנו?

בסדר, ולכן תוסיפי סעיף שההוראות לעניין סוג הממיר וכולי, או כל הדברים שרלוונטיים פה לפירוט, ייקבעו בצו.

עלות הממיר זה 1,000 שקל, לא 400?

לא יודעים עוד מה העלות, זה הערכות שלהם.

העיקרון מקובל, אני רק אומר שזה בדיוק הפרטים של הצו, שכולנו נהיה קצת יותר חכמים כשנכיר את מחיר הציוד ומידת ה---

אני מבקש שני עקרונות. אחד, זה אוכלוסיות נזקקות, כפי שייקבע בצו. ואחד, שהסבסוד לא יפחת מ-50% מעלות הממיר בפועל.

ממחיר ציוד כפי שיקבע השר.

נזקקות זה ניסוח שלילי, מעוטות יכולת זה נקרא.

כן, מעוטות יכולת.

אני רק רוצה לחזור על העקרונות כדי שנדע בדיוק מה לנסח. מדובר על סיוע מאוצר המדינה בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לפי אמות מידה שייקבעו באותו צו. הסיוע הזה ייועד לאוכלוסיות מעוטות יכולת, כפי שייקבע באותו צו והסיוע לא יפחת מ-50% ממחיר ציוד, כפי שיקבע השר.

מיועד רק לרכישת ציוד.

טוב, זה ברור.

הסיוע מיועד לזה, אבל כמובן שאתם לא תלכו לבית לוודא שרכשו עם זה ציוד.

לא ניכנס לפרטים עכשיו, בשביל זה יהיה את הצו בדיון פה. ושכחת עוד דבר, שהצו יובא לכנסת לכל היאוחר---

לאישור ועדת הכלכלה לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד שבו מתוכנן כיבוי השידור האנלוגי, לפי סעיף 51(א)(2).

כן, ואני מזכיר שהכיבוי האנלוגי צריך להיות מעוגן שהוא מותנה בכך שהצו אושר על ידי ועדת הכלכלה.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 51(ג) רבתי, על כל השינויים והתיקונים שהוכנסו. מי בעד? תודה.

אושר – פה אחד.

'4. א. בסעיף 51(א) בכותרת השוליים אחרי 'ערבויות' יבוא 'ובטוחות'.'

'ב. בסעיף קטן (א) יבוא 'או עלות ההקמה כאמור בסעיף 51(א) רבה (יא)'.

'ג. אחרי סעיף קטן (א) יבוא (א)(1) הרשות רשאית לדרוש מבעל זיכיון, כאמור בסעיף 51(א) רבה (א)(1), מרשות השידור להפקיד בידיה ערבויות ובטוחות אחרות להבטחת תשלום דמי הכנסה כמור בסעיפים 100(א) רבה או 51(ב) רבה, או (ו) קטן לפי העניין. בסעיף קטן (ב) אחרי סוגי ערבויות יבוא 'או הבטוחות', במקום בסעיף קטן (א) יבוא בסעיפים קטנים (א) או (א)(1). בסופו
יבוא 'ובלבד שתנאי הערבויות והבטוחות, כאמור בסעיף קטן (א)(1) ובדרכי מימושן יהיו זהים לגבי כלל מפקידי הערבויות והבטוחות כאמור בסעיף קטן (א)(1)'.

'5. (1). בסעיף 53, האמור בו יסומן (א) ובו אחרי 'בשל תחנות השידור' יבוא 'וכן תשלומים ששילם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בעד עלות ההקמה, כאמור בסעיף 51(א) רבה'.

'(2). אחרי סעיף קטן (א) יבוא '(ב) השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין בדיקת הסכומים שקוזזו לפי סעיף קטן (א).

'6. בסעיף 55(ט) קטן, אחרי 51 יבוא 51(א) רבה, 51(ב) רבה'.

'7. בסעיף 63(ד) קטן, אחרי 51 יבוא 51(א) רבה, 51(ב) רבה'.

'8. בסעיף 100(ד) קטן בסופו יבוא 'וכן לצורך חישוב תשלומים שקוזזו מתוך התמלוגים לפי סעיף 53'.

אתה עברת על המון תיקונים, אולי כדאי שתסביר אותם.

שנייה, הוא יגמור להקריא עד סוף 106.

'9. אחרי סעיף 100 יבוא 'דמי הפצה' מ-(א) רבה, בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ישלם לרשות בעד הפצת שידורי טלוויזיה כאמור בסעיף 51(ב) רבה (א) קטן, סכום שיורו עליו השר ושר האוצר לאחר התייעצות עם הרשות. הסכום האמור יחושב לפי סך כל התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלתן ובתפעולן ובתחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות וכל תשלוםשוטף אחר בשל הפצת השידורים כאמור, למעט עלות ההקמה, כשהוא מחולק במספר הכולל של הערוצים אשר שידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי סעיף 51(ב) רבה. בסעיף זה תחנת שידור ספרתית ועלות ההקמה כהגדרתן בסעיף 51(א)רבה (יא)'.

'10. א. בסעיף 101(א) בכותרת השוליים, במקום 'ובדמי הרישיון ובתמלוגים' יבוא 'בדמי הרישיון ובדמי ההפצה. ב. במקום 'ובדמי הרישיון' יבוא 'ודמי הרישיון ודמי ההפצה'.

'11. בסעיף 102, אחרי 'דמי הרישיון' יבוא 'דמי הפצה' ובמקום 99 ו-100 יבוא 99 עד 100(א) רבה'.

'12 בסעיף 102(ב) רבה, אחרי דמי הרישיון יבוא 'דמי ההפצה למעט דמי הפצה שהכנסת חייבת לשלמם לפי סעיף 51(ב) רבה (ו) קטן. אחרי 'דמי רישיון' יבוא 'דמי הפצה' ואחרי 'דמי רישיון' יבוא דמי הפצה.'

תעבור אחד אחד ותסביר את הרציו בקצרה.

סעיף 52 לחוק הרשות השנייה מדבר על הדרישה של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה להפקיד בידי הרשות ערבויות להבטחת המימון שנקבע בסעיף 51, המימון של ההקמה. בסעיף קטן (ב) נקבע שהמועצה, באישור השר, קובעת כללים בדבר סוגי הערבויות האמורות בסעיף קטן (א), סכומיהן, מועדי הפקדתן וכן דרכי מימושן והשימוש בכספים שהתקבלו עקב מימוש כאמור.

מה שמוצע כאן לתקן את סעיף 52(א) קטן, כך שהוא יכלול גם את עלות ההקמה, כפי שדובר עליה בסעיפים הקודמים לעניין דרישת הערבויות ואחרי סעיף קטן (א) לקבוע שהרשות רשאית לדרוש ערבויות לצורך הבטחת תשלום דמי הפצה הן מבעלי הזיכיונות והן מרשות השידור. זה הסעיף הזה. בסעיף קטן (ב) מה שקבענו זה שתנאי הערבויות או הבטוחות שייקבעו ועד אחרי המימוש שלהם הם יהיו זהים בין כלל המפקידים שלהם, שלא תהיה אפליה ביניהם.

לסעיף 53, שזה הסעיף שדיברנו עליו קודם לכן, לעניין קיזוז מהתמלוגים, זה השינויים שמתחייבים כתוצאה מהתיקונים האמורים והוספנו אפשרות לשר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, לקבוע הוראות לעניין בדיקת הסכום שיבטיח שבאמת קוזזו עלויות ההקמה ולא מעבר לכך.

בסעיף 55 ו-63 יש פשוט התייחסות לענייני הזיכיונות וההוראות הנוספות וכל מה שהוספנו כאן זה גם את ההתאמה המתחייבת כתוצאה מהתוספות של סעיף 51(א) רבה ו-51(ב) רבה.

סעיף 100 עניינו תשלום התמלוגים ומה שעשינו כאן זה תיקון של סעיף קטן (ד) המדבר על כך שהרשות צריכה למסור לשר האוצר את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכומי התמלוגים המועברים והוספנו כאן 'וכן חישוב התשלומים שקוזזו מתוך התמלוגים'.

אחרי סעיף 100 הוספנו את סעיף 100(א) רבה שעניינו קביעת דמי הפצה שיהיו מחויבים לכלל הגופים והמנגנון הוא סך העלות הכרוכה בהפעלה והתפעול והתחזוקה של התחנות כשהוא מחולק במספר הגופים שמפיצים על אותו מערך.

סעיף 101 וסעיפים 102 ו-102(ב) הם סעיפים שקשורים לשימוש בדמי הזיכיון ודמי הרישיון והתאמה שלהם לעניין של דמי ההפצה והאפשרות להפעלת פקודת מסים וגבייה לגבי דמי ההפצה עצמם.

לגבי הערבויות בסעיף 52(א)(1). היינו סבורים שכל הנושא של הערבויות לאו דווקא צריך להיכנס פה בחקיקה, אלא בהסכמים שיהיו בין רשות השידור לרשות השנייה. זה דבר אחד. דבר שני, היה כאן גם ערוץ הכנסת, תיכף אנחנו גם נשמח לשמוע הסבר מדוע ערוץ הכנסת לא מחויב לתת ערבויות ורשות השידור, לעומת זאת, שהיא גם גוף ציבורי, כן מחויבת לתת ערבויות. דבר שלישי שיש לנו הערה זה לגבי זה שתנאי הערבויות והבטוחות יהיו זהים. אני לא בטוח שצריך לקבוע תנאים זהים. אנחנו גוף ציבורי, אני לא יודע אם זה צריך להיות זהה לתנאים שיש על גופים פרטיים. לכל הפחות שיהיה איזה שהוא---

גם גופים פרטיים לפעמים לא מצליחים לשלם משכורות, גם אתם לפעמים לא מצליחים.

אבל כסף לספקים וכסף לרשות השנייה אנחנו כן.

יושב ראש הרשות אומר כל הזמן שאתם אוטוטו חדלי פירעון, אז איך אתה רוצה שנגיד דברים שונים?

וחוץ מזה שאין כאן שום מנגנון. גם אם תגיד שרשות השידור צריכה לתת ערבויות, אין כאן שום מנגנון של איזה שהיא הסכמה או תיאום. זו פשוט החלטת הרשות השנייה ואנחנו כפופים לה בין אם זה אפשרי ולא אפשרי, וכאן חייבת להיות הסכמה שלנו, לכל הפחות.

אבל ההחלטה שלהם צריכה להיות זהה לגביכם ולגבי אלו שתחת פיקוחם, כתוב 'ובלבד שתנאי הערבויות יהיו זהים לגבי כלל מפקידי הערבות'.

אני לא יודע, בנוסח הקודם היה גם ערוץ הכנסת בנוסח הזה והשוויונות---

אל תעבור לי להערה אחרת עכשיו, אנחנו נשארים בהערה הראשונה.

אז אני אומר, אני לא בטוח שגוף ציבורי, בהיותו גוף ציבורי, צריכות להיות ערבויות זהות כמו גופים פרטיים.

בסוף אתה תשיב, מר חיים פרננדס. לכל הסעיפים שהוקראו, מהתיקון בסעיף 52 עד התיקון בסעיף 101, כולל.

לתיקון של סעיף קטן (ב) הוסיף 'או עלויות הקמה כאמור בסעיף 51(א) רבה (יא)', כאשר קודם שמענו שבעצם הזכיינים לפי חוק הרשות השנייה לא יממנו את עלות ההקמה, לכן אין צורך בערבויות לצורך עלות ההקמה, הגם שמהניסוח אנחנו למדים שבעצם קיימת חובה להפקיד ערבויות, זה אפילו לא נתון לשיקול דעתו של אף אחד. לכן אנחנו מבקשים להוריד את התיקון לסעיף (א).

יש לכם ערבויות לתשלום התמלוגים, מר מנשה סמירה?

יש לנו ערבויות של הזכיינים.

אז למה צריך עוד ערבויות? הרי ממילא אתם את הכסף לוקחים מהתמלוגים. אז אם יש לכם ערבות לעניין התמלוגים---

הערבות היא כנגד התשלום---

לא, אני מדברת כרגע על עלויות ההקמה, מר חיים פרננדס.

זה סעיף קיים, זה פשוט מתוקן ביחס לתיקון שנעשה כאן. סעיף הערבויות כמו שהוא בסעיף 52 מתייחס גם ל---

לא, אבל ב-(ג) כתוב שזה גם לתשלום דמי הפצה.

ב' מדבר אך ורק על עלויות ההקמה ובאופן שבו קיימת חובה להפקיד ערבות.

אז כאן שוב נכנסת ההערה המקדימה שלי בתחילת הדיון, אני חושב שבאמת לעניין עלות ההקמה אין כאן כוונה שהעלות, כרגע, שזה---

כשזה יהיה עלות ההקמה לא צריך ערבויות.

אבל בעתיד, ולכן זה סעיף כללי שילווה אותנו עוד שנים רבות, בעתיד שוב לאותה דוגמת משדר שציינתי, יכול להיות שידרשו ערבויות, לכן צריך להשאיר את זה לשיקול דעת. באמת צודקת עורכת דין פלד שצריך להשאיר את זה לשיקול דעת---

לא, אני לא אמרתי את זה. אני ביקשתי למחוק את הסיפא שמבקשים להוסיף לסעיף ב'. אני לא ביקשתי להשאיר שיקול דעת.

אני אומר שייתכן בעתיד, זה נכון שכרגע אנחנו לא צריכים ערבויות, כי אנחנו לא מתכננים לגבות מהזכיינים.

אז בעתיד תביאו תיקון חקיקה, למה צריך עכשיו?

הסעיף הזה עכשיו מייצר פלטפורמה שלפיה יפעל כל המערך הספרתי.

אבל לעניין ההפצה, אנחנו משאירים את הערבויות, רק לעניין ההקמה. הקמה אתם לא צריכים, כי ממילא זה ממומן מהתמלוגים, על התמלוגים יש לכם ערבויות.

לגבי מערך אנלוגי היום, אתה יכול לקבל ערבות מהזכיין. זה מה שאני אומר. יש מערך אנלוגי. מה הרציונל היה? לקחת את המערך האנלוגי, לצלם את ההסדר.

אבל אנחנו מדברים על ההקמה. הוא כבר קם.

היום המערך האנלוגי, כשהקימו אותו בשעתו ו---

אבל לא הקימו אותו מדמי תמלוגים.

בוודאי שהקימו אותו מתמלוגים.

אוקי, אז היה ערבויות גם כאלה וגם כאלה?

היה ערבויות הקמה. בשעתו מה שהיה זה שבאמת העתקנו.

אז מה אתה רוצה להגיד? שאם אחרי שיקימו יהיה בעתיד צורך להקים עוד דברים---

כן, יצטרכו עוד נדבך למערך הזה והאוצר יגיד 'אני את הנדבך הזה לא מממן מתמלוגים מראש' אז הוא מממן מתמלוגים בדיעבד, ואז צריך לקחת ערבויות, כמו שעשינו לפני 12 שנה.

זה לא יהיה כרוך גם בהסכמה שלהם להקמות נוספות שדורשות עוד עלויות?

לא, חוק הרשות השנייה היום מאפשר את זה, זה בשיקול דעת הרשות השנייה.

טוב, אז אנחנו נשאיר את זה.

חבר הכנסת ארדן, אי אפשר להשאיר את זה משום שכרגע זה אומר שבעצם ברגע שהחוק עובר, אנחנו אמורים להפקיד ערבויות למימון עלויות ההקמה.

לא נכון, זה אומר שהיא רשאית.

שעורכת דין בנדלר תאשר את זה, כי לפי הניסוח כרגע הסעיף בא ואומר שבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה יפקיד בידי הרשות ערבויות להבטחת המימון כאמור בסעיף 51 או עלויות ההקמה כאמור בסעיף 51(א)(יא). זה אומר שאנחנו אמורים להפקיד ערבויות.

או.

או? אז אנחנו ב'או'. כי ברגע שיש עלויות הקמה ל---

מה שאומרת במלים אחרות עורכת דין פלד זה שאין כאן שיקול דעת, חובה להפקיד ערבויות.

הבנתי. במידה ותדרוש זאת הרשות, והרשות מצהירה לפרוטוקול שלגבי המערך הנוכחי והקמתו, אין בכוונתה לדרוש.

זאת אומרת שמתקנים את הסעיף ואומרים 'בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה יפקיד בידי הרשות לפי דרישתה'. להוסיף 'לפי דרישתה' והם מצהירים שהם לא ידרשו.

רק על ההקמה, רק על (א).

אם ההקמה לא דורשת את זה, למה צריך את זה? אם התכנית הכלכלית שהגשתם לא, אז הסעיף מיותר.

הוא לא מיותר. אני לא מוכן לחזור על זה עוד פעם, זה לא מיותר, הסביר את זה אבני באריכות ואם מישהו לא הקשיב, זה בעיה שלו.

סעיף 53 בחוק העיקרי הוא סעיף מרכזי פה מכיוון שהוא מתייחס לנושא הקיזוז, מה רשאית הרשות לקזז מתוך עלויות ההקמה ולכן עכשיו התיקון שהוסף כאן מתייחס לכך שאנחנו רשאים לקזז רק את עלות ההקמה כאמור בסעיף 51(א), בעוד שבפועל זה רחב יותר מ'רק עלות ההקמה'. אני רק אצטט איך זה מנוסח היום, בחוק העיקרי, 'תשלומים ששילם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה למימון תחנות שידור כאמור בסעיף 51 למעט תשלומים בעד הפעלתן, תפעולן ותחזוקתן של תחנות השידור'. זו ההגדרה היום, כשבעצם אנחנו רוצים לקחת בדיוק אותו דבר ולהחיל לגבי התחנות הספרתיות. אני רק אתן דוגמה אחת שלא נכנסת לניסוח שהוצע כאן, למשל התכנון. אין מחלוקת שהתכנון כאן מקוזז מהתמלוגים, הזכיינים לא ישאו בו, התכנון לא נכנס לתוך עלות ההקמה, כי סעיף 51 בהגדרה---

למה לא אימצתם את אותו ניסוח, עורכת הדין נויפלד?

אני פעם ראשונה שומעת את זה.

ההערה היא שבעצם סעיף 53 לחוק העיקרי, יש שם ניסוח מאוד ברור בשתי השורות הראשונות לגבי אותם סכומים שמותרים בקיזוז. לגבי המערך האנלוגי. צריך בעצם לקחת את אותן שתי שורות---

אני אסביר את זה.

המימון וההגדרה של עלות ההקמה הן הגדרות שהן כמעט זהות לחלוטין.

הן כמעט, אבל הן לא. מה? יש הבדל. הוא צודק. תקשיב רגע, עורך דין מסינג, כאשר אתה אומר במצב היום 'תשלומים ששילם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה למימון', אז זה רחב, ואתה מחריג מזה דברים ספציפיים שכרוכים בהפעלה השוטפת. נכון עד כאן? פה אתה כתבת רק על ההקמה, ואז יבואו---

ההקמה והתכנון. מה שהערת למשל לעניין התכנון מופיע במפורש.

אני אומר עוד פעם, הרי תמיד בפרשנות מסתכלים על הנוסח הקיים של החוק. יש לנו נוסח מאוד מדויק---

אכפת לך לקחת את אותו נוסח?

אבל הוא קיים, אנחנו רק הורדנו ממנו את ההפעלה שנכנסת למסגרת דמי ההפצה.

כל מה שאני אומר, בצורת ניסוח כזו או אחרת, שהיועץ המשפטי של הוועדה או שמשרד האוצר יעשו, לקחת את אותו ניסוח---

אבל הוא קיים כרגע.

הוא לא קיים.

עלות ההקמה לעומת ההגדרה של מימון כפי שהיא מופיעה ב-51(א). אנחנו צריכים להפנות להגדרה של עלות הקמה.

'וכן תשלומים ששילם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה', אבל בעצם אם היינו רוצים, נכון שניסוחית זה לא נכון, היינו צריכים לכתוב כאן 'בעד מימון תחנות שידור כאמור בסעיף 51(א) רבה, למעט תשלומים בעד הפעלתן, תפעולן ותחזוקתן', כדי לחזור בדיוק על אותו ניסוח שקיים היום בחוק העיקרי. אז נכון שחקיקתית לא נכון לעשות את זה, אבל אפשר למצוא לזה פתרון ניסוחי אלגנטי, ונתתי את הדוגמה של תכנון.

תכנון מופיע בהגדרה של עלות הקמה.

איפה הגדרה של עלות הקמה?

'כלל התשלום בעד תכנון והקמה של תחנות שידור ספרתיות ולרבות תשלום בעד...', אני אקרא את כל הסעיפים שיש?

טוב, בסדר, הם צודקים. ואם עד היום לא נזכרת בזה כשהגדירו מה זה עלות הקמה, אז זה מאוחר יותר.

הסעיף האחרון, סעיף קטן (יב).

עוד הערות?

אני ביקשתי גם מחשב הכנסת לרדת לכאן, כדי לא לבלבל את הנוכחים עם הכובע שלי, אבל כיוון שהוא עדיין לא הגיע, אני אתחיל. היתה כאן טעות בתפיסה כשניסחו את הצעת החוק בלי להידבר בכלל עם הכנסת לצורך ערוץ הכנסת, כשיצאו מתוך הנחה שמי שמפיץ את שידורי ערוץ הכנסת זה ערוץ הכנסת, דהיינו, מי שנבחר במכרז להפיק את שידורי הכנסת ולא כך הדבר. ערוץ הכנסת הוא גוף משדר בלבד. מי שדואג להפצת שידורי הכנסת זו הכנסת עצמה, היא נושאת בעלות ישירות מול מי שמפיץ את שידורי הכנסת, כרגע זה הפצה באמצעות הלוויין מול חברה מסחרית שאנחנו משלמים לה כספים. משמדובר בכנסת, הכנסת היא גוף של המדינה וכידוע המדינה לא גובה מרשויות השלטון שלה ערבויות ובטוחות אחת מהשנייה. הדבר אסור, הדבר לא מקובל. משרד ממשלתי אחד לא מפקיד ערבויות או בטוחות בידי משרד אחר.

אז למה שרשות השידור כן תיתן?

אני לא נכנסת כרגע למעמדה של רשות השידור מול הרשות השנייה, אני מדברת כרגע שלא ייתכן שגוף כמו הרשות השנייה ייטול ערבויות או בטוחות מהמדינה. זה דבר שלא קיים. באותה מידה הם ירצו בטוחות לזה ש---

אני אתייחס בקצרה, למרות שאני חושב שזה עניין שבמידה רבה נוגע גם לרשות השנייה שאמורה להקים ולנהל את כל המערך הזה.

אני חושב שאם אנחנו רוצים להבטיח שהתהליך הזה יקרה ויקרה נכון, מדובר פה על תהליך שגם אמור להימשך הרבה מאוד שנים, מאוד סביר, מאוד לגיטימי, מאוד מידתי שהרשות השנייה תבקש ערבויות כנגד עלויות ההפצה השוטפות. זה נכון ביחס לזכיינים וגם נכון ביחס לרשות השידור כגוף שנהנה מאותו מהלך, מאותה פלטפורמה. אין שום סיבה להפיל על הרשות השנייה את כל הסיכונים ואת כל חוסר האיזון הזה בזה שכל ההתחייבויות הכספיות נופלות עליה ואין לה איזה שהיא ערבות מידתית, סבירה, שקולה, ביחס לעלות ההפצה. אני גם מניח שהמנהל הכללי של הרשות השנייה יגיד פה בעצמו, לא מדובר על ערבויות על כל תקופת השידורים, לא לעשר וגם לא לעשרים השנה הבאות. אלא לפרק זמן קצר. אני מזכיר שהמהלך הזה, בסופו של דבר, חוסך לרשות השידור לפחות 40 מיליון שקל בשנה. יש אומדנים מאוד סבירים כמה עולה להעמיד ערבות כזאת, מדובר בסכומים מאוד נמוכים, אז גם את העניין הזה הייתי הציע לגדר בתוך איזה שהיא פרופורציה.

אולי האוצר ייתן ערבות לרשות השנייה בשם כל הגופים הממשלתיים ונפתור את העניין?

זה יבוא בצו.

לא, לאוכלוסיות חלשות, לגופים חלשים.

אני מסכים שהכל עניין של פרופורציה, אבל גם צריך להגיד קונטקסט. כלומר רשות השידור עכשיו הולכת למהלך שהיא צריכה להשיג מאות מיליוני שקלים לטובת הרפורמה וחלק מזה זה להעמיד ערבויות.

אני במקומך הייתי מבקש מהמדינה, ממשרד האוצר, במסגרת הסיוע לתת גם ערבות.

אני לא מקבל את ההסבר של מר פרננדס לעניין הזה. אי אפשר להתעלם מהמצב של רשות השידור ולהגיד 'אוקי, בוא נשים עליה עוד ערבויות'. זה אחד. שתיים, בהתייחס למה שאמר תומר, אני לא מבין, אם יש ועדת תיאום, אם לא נשב---

תרשה לי רגע לשאול שאלה, על פי התכנית העסקית, האם הכנסת תחליט שערוץ הכנסת זה, באיזה סכום מדובר לעלות הפצה? 2 מיליון.

מדובר על 1.2 מיליון דולר לשנה. נכון להיום 4 מיליון שקל בשנה.

כמה עלות, אדוני חשב הכנסת, של ערבות בנקאית על 4 מיליון שקלים לשנה?

אני מניח שזה יעלה משהו כמו 4 פרומיל מהסכום הזה, אבל אנחנו מעולם לא הוצאנו ערבות בנקאית ל---

כבוד היושב ראש, יש לנו הצעה. אני רואה שהבעיה היא בעיה של כבוד, שערבויות ועניינים. יש לי הצעה. כשהכנסת קונה שירותים מחברת הלוויין, היא נותנת לה ערבות.

לא , היא לא נותנת. היא לא נותנת ערבות לשום דבר.

החוזה זה ערבות.

יפה, אז אנחנו מציעים הצעה כזו כדי לפתור את הבעיה הזאת. בואו נוותר על ערבויות והתשלום יהיה לשנה מראש. מראש. מה זה 8 מיליון שקל לרשות השידור כשהיא עכשיו מגייסת 400 מיליון? 8 מיליון שקלים, זה סדר הגודל, גם הכנסת תשלם 4 מיליון מראש, ואז אנחנו נתגלגל בצורה הזו וזה פותר את הבעיה. ואז לנו יש שנה. אם מישהו חלילה לא ישלם, יש לנו שנה לבוא לוועדת הכלכלה ולהגיד, לקרוא אותו לסדר.

מה הבעיה עם זה? זה גם לא בסדר?

באופן עקרוני אין בעיה כשמדובר בגוף כזה, אבל מגופים אחרים אנחנו דורשים קרן.

בסדר, אדוני בוודאי יודע שכשחברי כנסת שוכר לשכה פרלמנטרית, הכנסת הרבה פעמים משלמת מראש.

דורון יסדיר את העניין, הרעיון הוא מראש, פיקדון חד פעמי שיתגלגל. זה הכוונה.

הכוונה של המנהל הכללי היתה שונה, ודיברנו על זה עם הגופים האחרים. אם יש איזה גוף שיש לו בעיה על פי דין להמציא ערבות, אני לא מכיר בעיה כזאת, אבל אם יש דבר כזה, אין לנו שום מניעה שנקבל סכום של 1.2 או 2.4 מיליון דולר, עלות ההפצה השנתית, כפיקדון אצל הרשות השנייה שממנה היא תוכל לחלט כספים אם צריך, במקביל לתשלום השוטף של הכספים.

למה לא לסדר את זה בוועדת התיאום?

צריך להבהיר נקודה מאוד חשובה. לא ייתכן---

לאיזה רמת חשיפה אתם מצפים? אתם מצפים שאם חלילה רשות השידור לא תשלם בגלל בעיה כזו או אחרת, שאני אנתק אותו? הרי לא יעלה על הדעת.

אבל אי אפשר לכפות על רשות השידור והכנסת לא, זה נראה לא טוב.

למה לא? הבוקר קראתי בעיתון שהיועץ המשפטי לממשלה הורה לעיריית ירושלים להסיר מיד עיקולים שהיא הטילה על חובות המדינה לרבות משרד האוצר, בשל התיישנות דוחות חנייה, כי אין דבר כזה להפעיל סוג כזה של אמצעים נגד המדינה.

מעמד הכנסת ומעמד רשות השידור לא זהה?

לא, ודאי שלא.

טוב, אז בואו נתקדם.

למה לא ניתן לכלול את זה בוועדת התיאום, כן תשלום מראש, לא תשלום מראש---

ועדת התיאום לא דנה בכלל בסוגיית---

הרי באים ואומרים פה לרשות השנייה, יש לנו בעיות כספיות קשות, שזה באמת המצב, לא צריך להגיד פה, אנחנו יודעים שרשות השידור על סף חדלות פירעון, זה מצד אחד, ומצד שני, 'אל תיקחו ערבויות', הרי זה לא מסתדר.

אני לא משנה את זה. עוד הערות?

הסעיף נשאר כשם שהיה, כשם שהוקרא על ידי עורך דין מסינג.

אני מעמיד להצבעה את סעיפים 4, התיקונים לסעיף 52(א), (ב), (ג), (ד), אחר כך סעיף 5 המתקן את סעיף 53, את סעיפים קטנים בו 1 ו-2 שמוסיף את סעיף קטן (ב), את סעיף 6, שמתקן את סעיף 55(ב), סעיף 7 מתקן את סעיף 63, סעיף 8 מתקן את סעיף 100(ד), סעיף 9 שמוסיף את 100(א) רבתי אחרי 100, סעיף 10 שמתקן את סעיף 101, סעיף 11 שמתקן את סעיף 102 וסעיף 12 שמתקן את סעיף 102(ב) רבה. מי בעד כל התיקונים שהוקראו והוסברו על ידי עורך דין מסינג ושחזרתי על הפירוט שלהם כרגע? תודה.

הסעיפים אושרו – פה אחד

אני מזכירה שבפסקה 4 היה תוספת לסעיף 52. זאת אומרת שזה יהיה רק לפי דרישה.

כן, והיתה גם הבהרה לפרוטוקול, של הרשות השנייה, שהיא לא תגבה בעד ההקמה ערבויות.

'תיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תחילה, תחולה והוראות מעבר'.

'סעיף קטן (א) – תחילתם של סעיפים 51 עד 53, 55, 63, 100 עד 102, ו-102(ב) רבה לחוק הרשות השנייה, כנוסחם בסעיף 106 לחוק זה, ביום תחילתו של חוק זה, בסעיף זה יום התחילה---

סליחה, אתה כבר צריך לתקן 'ביום תחילתו של חוק זה' זה היה במקור מחוק ההסדרים ושם נקבע איזה שהוא תאריך תחילה וכיוון שזה לא חלק מחוק ההסדרים, אתה צריך להגדיר מה אתה מצפה שיהיה יום התחילה.

לא, 11 חודש מיום---

לא, יום התחילה של חוק זה, זה משהו אחר. החוק צריך להיכנס מיידי.

אבל יש לנו את 'האולם', אז נצטרך להגיד---

אני צריכה בעצם רק את ה'ואולם'.

'1. לעניין תחנת שידור קיימת, לתקופה שמיום התחילה (יום תחילתו של חוק זה) עד למועד הקובע כהגדרתו בסעיף 51(א)(2) לחוק הרשות השנייה, כנושאו בסעיף 106(2)(ג) לחוק זה, ימשיכו לחול הוראות סעיף 51(א) קטן לחוק הרשות השנייה, כנוסחו ערב יום התחילה'.

'2. א. אין באמור בסעיף 51(א) קטן לחוק הרשות השנייה, כנוסחו בסעיף 106(2) לחוק זה, כדי להטיל על הרשות חובה לתכנן להקים או להפעיל בעצמה או באמצעות אחרים תחנות שידור ראשיות לשידורי טלוויזיה בשיטה אנלוגית לעניין שידורי הערוץ השלישי'.

'ב. בסעיף זה תחנת שידור קיימת, תחנת שידור ראשית לשידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית שהיתה קיימת ערב יום התחילה, או תחנת שידור ראשית שמחליפה תחנת שידור כאמור. תחנת שידור ראשית כהגדרתה בסעיף 51(א) קטן לחוק הרשות השנייה, הערוץ השלישי כהגדרתו בחוק הרשות השנייה, הרשות כהגדרתה בחוק הרשות השנייה'.

מה שאנחנו מציעים לעניין התחילה להתייחס במפורש למערך השידורים הקיים כיום ולהבהיר שתי הבהרות. אחת, זה שערוץ שלישי לא ייראו מהתיקון שעשינו לסעיפים הקיימים היום בחוק שיש איזה שהיא חובה לשדר את הערוץ השלישי כרגע בשידור אנלוגי. כלומר המשך השידורים במתכונת הקיימת ימשיכו בהתאם למתכונת כפי שהיא כרגע ולגבי המערך האנלוגי, כשיוקמו תחנות שידור חדשות, אז הם ייעשו בהתאם למנגנון הקיים בסעיפי החוק הקיימים היום, היינו סעיף 51 בעיקרו לחוק. זה הסייגים שמוצעים לעניין של התחילה.

נשמע הערות על זה. גמרת את 107, נכון?

כן.

מי בעד סעיף 107, כפי שהוקרא על ידי עורך דין מסינג? תודה. הסעיף אושר.

הסעיף אושר.

סעיף 108. הוא שנוי במחלוקת, בעיני מי כן?

הוא בעייתי במידת מה.

קודם תקריא אותו.

'תיקון חוק התכנון והבנייה. בחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965 בסעיף 1; 1. אחרי ההגדרה 'מתקני דרך' יבוא 'מתקני תקשורת, תחנת הזנה לוויינית ותחנת שידור כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990'.

'2. בהגדרת תשתיות לאומיות, אחרי 'אתר לסילוק וטיפול בפסולת' יבוא 'מתקני תקשורת'.'

המשמעות של התיקון הזה, המוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שניתן יהיה לעשות את הפעולות הנדרשות לצורך הקמת התשתית הן של הטלוויזיה הדיגיטלית והן של הרדיו הדיגיטלי באמצעות---

איך הגענו לרדיו הדיגיטלי עכשיו?

באמצעות הוועדה שהוקמה לעניין חוק תכנון ובנייה, שזו ועדת התשתיות הלאומיות, כך שאם ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים יבחרו לראות את זה כפרויקט לאומי, הם יוכלו לעשות כן.

שלושתם ביחד?

כן. הם צריכים להכריז במפורש ואז המשמעות היא שאם מכריזים את זה, אז ההליכים הללו עוברים---

אני מרכזת של תמ"א 36, תכנית מתאר ארצית לתקשורת. הסעיף מטפל באופן רישוי של מתקני שידור שצריך להקים לצורך הפעלת המערך. שמענו כאן שלצורך הפעלת כל המערך יהיה צורך בהקמת 15 מתקני שידור וכ-25 מתקני שידור קטנים, ככל הנראה. לפי חוק תכנון ובנייה, לא ניתן יהיה להקים את המתקנים האלה בלי שיוצא היתר בנייה עבור כל אחד מהם, ולא ניתן להוציא היתר בנייה בלי שהוכנה תכנית מפורטת. נכון לעכשיו, יש כמה אופציות להסדרת תכניות עבור מתקני השידור האלה. אפשר ליזום תכנית ברמה מפורטת בסמכות ועדה מחוזית. מקודמת במקביל תכנית מתאר ארצית, תמ"א 36 ב' שגם תאפשר להוציא היתרי בנייה ישר מכח התמ"א, ופה בחוק הזה מוצעת האופציה השלישית שתאפשר להכריז על מתקן שידור, במסגרת החוק, בתור תשתית לאומית בהסכמת ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים וניתן יהיה לקדם תכנית בוועדה למתקנים לאומיים, שזה ועדה ליד המועצה הארצית שבדרך כלל תכניות כאלה מתקדמות בקצב מהיר יותר.

יש בוועדה הזו ייצוג למשרד להגנת הסביבה?

יש. יש.

אבל בסופו של דבר זה החלטה של שלושת השרים.

כן, כל שר יכול להטיל וטו, אבל מה ששמענו כאן שמשרד התקשורת כנראה מתכוון לעשות שימוש בחוק הזה לא רק לצורך המערך הזה, כי קיבלנו נתונים מהרשות השנייה שלצורך הפעלת המערך הזה בעצם כל האתרים כבר מטופלים, נכון לעכשיו, יש טיפול בהסדרת סטטוטורית, הוגשו תכניות לוועדות המחוזיות הרלוונטיות ולחלק מהאתרים כבר יש היתרי בנייה והבנו שלצורך הפעלת המערך הספציפי הזה כנראה שלא יהיה שימוש בסעיף הזה, ואנחנו מאוד מבקשים להגביל את ההגדרה מה זה מתקן תקשורת.

אבל אתם תוכלו להטיל וטו על שימוש בסעיף.

כן, אבל אנחנו לא יודעים איזה נסיבות פוליטיות יהיו ועל מה השרים יכולים להצביע. אנחנו רוצים מאוד להבטיח שהרשימה של מתקני התקשורת, שיהיה ניתן להסדיר באמצעות הסעיף לחוק, שהיא תהיה סגורה ושלא תהיה פה אפשרות לקדם למשל מתקני שידור סלולריים, או כל מיני מכשירים.

זאת אומרת שאתם מסכימים ובלבד שההגדרה כאן תהיה סגורה רק לעניין מתקני השידור. אבל למה אני צריך להכניס פה את הרדיו גם? רדיו אתם גם מסכימים? רדיו, אנחנו לא יודעים מה נדרש לזה.

רדיו אנחנו בגדול כן מסכימים, זה רק מדגים את הסוגיה שהשימוש בסעיף הזה יכול להיות רחב מאוד ואנחנו רוצים להבטיח---

טוב, אני בינתיים רוצה להשאיר בלי הרדיו, ואם עד הישיבה הבאה תסבירו לי, תשכנעו אותי במה כרוך הרדיו---

רק תחנות שידור להפצה ספרתית.

כן, טלוויזיה.

בלי קשר להתייחסות לרדיו, חשוב לי מאוד לסייע לחברתי במובן הזה שאני רוצה שאני רוצה להוסיף ולומר לפרוטוקול שלמען הדיוק וההיסטוריה שאין פה שום כוונה להחיל את זה על שום מתקן שלא נכנס לגדר חוק הרשות השנייה, ודאי ובוודאי לא מתקנים שמוסדרים בחוק התקשורת ואני אומרת באופן ברור שזה לא נועד להסדיר שום דבר שקשור לסלולר.

כיוון שהוועדה היא לא ועדה שמתמחה בהליכי תכנון ובנייה, האם את יכולה במספר משפטים קצרים מאוד לומר איזה הליכים מקוצרים או שונים, ברגע שזה בסמכות ועדת התשתיות הלאומיות? מבחינת ההתנגדויות של הציבור, למשל.

היא הסבירה, לא צריך להגיש לוועדה המחוזית שינוי תמ"א.

קודם כל, תכנית כזאת מוגדרת בתור תכנית מתאר ארצית ולגבי כל שלב של הטיפול בתכנית מוקצה פרק זמן מאוד מוגדר, 60 יום.

האם מבחינת יכולת הציבור להגיש הסתייגויות או התנגדויות לאותה תכנית, יש אותו הליך כמו אם זה היה הולך במסלול הרגיל לפי חוק התכנון והבנייה?

כן. התכניות האלה הן מפורסמות בחמישה עיתונים להשגות הציבור ויש יכולת לציבור להגיש את ההתנגדות שלו.

טוב, אז אתם רק תתנו נוסח מטעמכם שיבהיר בדיוק שמדובר רק במתקני תקשורת. תגישו נוסח שמתקן את זה ומוחק את עניין הרדיו הדיגיטלי. אם תשכנעו אותי עד הישיבה הבאה, אני אבקש לפתוח את הסעיף ונוסיף את מה שאתם רוצים.

אנחנו מבקשים הגדרה ברורה, לא הפנייה לשלושה-ארבעה סעיפים בחוק הרשות השנייה. אנחנו מבקשים להגדיר מה זה בדיוק, שההגדרה תהיה ברורה מאוד.

אני חושבת שאת צודקת לחלוטין.

תודה, אז אתם תביאו את ההגדרה המדויקת. העיקרון שאני מאשר כרגע הוא שמה שייכלל כאן זה רק מתקני תקשורת לצורך שידורי הטלוויזיה הספרתיים. אושר סעיף 108 על פי הצמצום שהסברתי.

אושר סעיף 108

סעיף 109 הוסיף, לאור הערות רשות השידור והבקשה שלהם שהוועדה נענתה להכנסת הפסקת השידור האנלוגי גם בחוק רשות השידור. מדובר בנוסח שאנחנו מציעים אותו, לאור בקשת הוועדה. 'תיקון חוק רשות השידור'---

כן, אבל אתה יכול כבר לעשות את ההתאמות, כמו שעשינו קודם.

כן. 'בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, אחרי סעיף 44(ד) רבה יבוא 'הפסקת שידורי הטלוויזיה בשיטה האנלוגית עוברים ל-4(ה) רבה (א) קטן, קליטתם והפצתם של שידורי טלוויזיה בשיטה האנלוגית, ייעשו 18 חודשים מהמועד הקבוע כמשמעותו בסעיף 51(א)(2) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו התש"ן-1990, ובלבד שלציבור יש אפשרות זמינה לרכישת ציוד לקליטת שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית וכן נקבע הצו לפי סעיף 51(ג) רבה לחוק הרשות השנייה'.

התוספת הנוספת, רק צריך להוסיף לכאן התאמה כמובן בהנחה שרשות השידור עולה על הפלטפורמה. צריך להוסיף את התיקון הזה לסעיף הזה.

'(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) הרשות רשאית להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופה נוספת שלא תעלה על 6 חודשים, כי דחייה כאמור נדרשת בשל שיקולים של טובת הציבור, או שמתקיימים טעמים אחרים המצדיקים דחייה כאמור'.

הערות? יש פה מישהו מלשכת המסחר?

הציוד הוא ציוד מסחרי רגיל, המוכר בהרבה מדינות, והעלות שלו היא מאוד זולה ובאותו רגע שהנושא יהיה רלוונטי, אז מן הסתם כוחות השוק יכתיבו את המחיר. היום העלות נעה בסביבות 100 דולר, ציוד דומה, ויש להניח שכוחות השוק והתחרות יורידו את העלויות בצורה משמעותית.

טוב. תודה. אני מעמיד להצבעה את סעיף 109 שמוסיף את סעיף 44(ה) רבה. מי בעד? תודה. אושר.

הסעיף אושר.


בעצם כל סעיפי החוק אושרו. מה שנותר לנו זה לקיים את הרוויזיה שנתבקשה. עד לרגע זה הרוויזיה היחידה שנתבקשה היא לגבי סעיף 51(א)(1). אני רק רוצה שיירשם בפרוטוקול שאני מבקש מחברי הכנסת, למי שרוצה להגיש עוד בקשות לרוויזיה, לעשות את זה ביומיים-שלושה הקרובים, כי הכוונה היא ביום שלישי הבא לקיים את כל הרוויזיות ולסיים את הליך ההכנה לקריאה השנייה והשלישית.


תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10