PAGE
26
ועדת החינוך, התרבות והספורט

30.7.2008

הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 494

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"ז תמוז תשס"ח (30 ביולי 2008), שעה 09:30

1. הצעת חוק זכויות המורה ומנהל מוסד חינוך, התשס"ח – 2008 של ח"כ רונית תירוש (פ/19 21)

2. הצעת חוק עובדי הוראה, התשס"ח – 2008

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

סילבן שלום

רונית תירוש

עו"ד דורית מורג
- יועמ"ש, משרד החינוך

עו"ד לירן שפיגל

- לשכה משפטית, משרד החינוך

תמי יהושע

- ס/מנהל אגף בכיר לכח אדם בהוראה, משרד החינוך

שרה זילברשטרום
- האגף להכשרת עו"ה

מיכל צדוק

- דוברות, משרד החינוך

עו"ד אבישי פדהצור
- משרד המשפטים

פרופ' שלמה בק

- ראש מכללת קיי

עו"ד נדב שמיר

- לשכה משפטית, מל"ג

שלמה ישי

- מנכ"ל הקרן לקידום מקצועי, הסתדרות המורים

עו"ד מיכל שפרן

- הסתדרות המורים

יעל כהן


- סטודנטית, האוניברסיטה העברית

קרמר יצחק

- משרד התמ"ת

נורית רייגר

- משרד התמ"ת

איילת זילמן

- לשכה משפטית, משרד התמ"ת

אמיל מלול

- משרד התמ"ת

יהודה סקר

- ארגון הורים ארצי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

1. הצעת חוק זכויות המורה ומנהל מוסד חינוך, התשס"ח – 2008 של ח"כ רונית תירוש (פ/19 21)

2. הצעת חוק עובדי הוראה, התשס"ח – 2008

שלום וברכה. אנחנו בהמשך העבודה לגבי החוק הממשלתי יחד עם החוקים של חבר הכנסת סילבן ורונית תירוש. זה שלכם ביחד?

לא. לא.

שני חוקים שונים. אז למה כותבים רק פה של חברת הכנסת?

מי שהגיש ראשון. לא יודעת. אני מניחה ככה.

הגענו לסעיף 17 ואני מסבירה שהיה עניין של התור למצבי חירום. עד כמה שאני רשמתי לעצמי אתם הייתם אמורים לחזור אלינו בעניין הזה של סעיף 17. אתם זוכרים? אולי אני אקרא אותו כדי שכולם ידעו על מה אנחנו מדברים. זה היתר זמני במקרים דחופים. "מנהל המחוז רשאי במקרים דחופים שבהם חסר במוסד החינוך עובד הוראה מורשה בתחום מסוים כאמור בסעיף 16א1 ויש צורך במילוי מקום באופן מיידי לתת לאדם היתר זמני לעסוק בהוראה באותו תחום ובאותו מוסד חינוך ובלבד שמתקיימים בו התנאים שבסעיף 16ב ולא מתקיים לגביו האמור בסעיף 12 1 ו-2. הוראת מנהל המחוז תינתן בכתב ותהיה מנומקת והיא תימסר לממונה. תוקפו של היתר שניתן לפי סעיף קטן א' לא יעלה על 3 חודשים." דיברנו גם על זה שלא ראוי להאריך וזה באמת צריך להיות חד פעמי. הייתם אמורים לחזור אלינו.

עלתה השאלה דווקא על הסתדרות המורים. האם לא לתת סמכות למנהל במקרים דחופים להחליט בעצמו. ועל זה התקיים דיבור עם מנהל כוח אדם בהוראה אצלנו מר ציון שבת שלגבי מורים ממלאי מקום אנחנו כן רוצים שתהיה בקרה לגביהם. הפתרון יהיה שיהיו רשימות במחוז. זאת אומרת יכינו מראש רשימות במחוז. הכוונה היא שהמנהל לא ילך ויביא מורה מהבית או מהשכנים כי יכול להיות שזה מתקיים אבל זה לא התהליך הראוי. אני חזרתי ושוחחתי איתו בנידון, לא דיברנו ברמות גבוהות יותר. אבל ההתרשמות היא שמשרד החינוך אכן באמת רוצה להסביר את נושא מילוי המקום בצורה מסודרת כמה שאפשר ולא בצורה פרטיזנית.


גם צריך לקחת בחשבון הרי יש לנו הסדר אחר לגבי אותם אנשים שאינם עובדי הוראה. אנחנו מבקשים שלא יבוא מישהו מהרחוב ויתחיל ללמד מתמטיקה. כמובן שיש כל מי שעוסקים בחינוך הבלתי פורמלי במשרד החינוך.

אבל היום זה כן קיים.

אנחנו מדברים כאן בעובד הוראה ובלימוד.

יש לי בעיה עם סעיף ב'. למה ל-3 חודשים? בדרך כלל באים לשנה.

יש שני סעיפים. יש היתר זמני ויש את ההיתר במקרים החריגים.

כאן זה ממש במקרה חירום. זה מילוי מקום פרופר.

אני מבינה שאם זה חירום אז אפשר לתת מקסימום שנת לימודים אבל מה פתאום 3 חודשים?

בגלל חופשת לידה אולי.

ואם זה לא חופשת לידה, ואם זה מורה עזבה באוקטובר ולא מצאו מחליף בערבה. עכשיו מטיסים את המורים כידוע. אז לא מצאתם, אז מה זה ל-3 חודשים?

זה במקרה ולא ניתן למצוא.

ברור. אבל תתארגנו לשנת הלימודים הבאה למצוא באופן מוסדר. למה להגביל את עצמכם ל-3 חודשים? תראו, אני הייתי עדה לבעיות כאלה. ואני חושבת שיש מקום לסעיף כזה. אני לא נגד הסעיף, נהפוך הוא. אני רק חושבת שאתם מגבילים את עצמכם שלא בטוב באמצעות חקיקה. למה 3 חודשים?

גברתי יש תנאי על תנאי. יש לנו בדיוק את סעיף 16 קודם שנותן היתר זמני לעיסוק בהוראה.

שאומר מה בקיצור, כי הוא ארוך.

הפרק שאנחנו עוסקים בו זה היתר זמני לעסוק בהוראה.

לא. מקרה דחוף. אני נותנת לך דוגמה מאוד ספציפית וריאלית. ערבה תיכונה, מורה התחתנה, עזבה את המקום, עברה למרכז הארץ. אין למצוא מורה לאנגלית. אין אפשרות להטיס, אנשים לא מוכנים. מה תעשו? אז מצאתם מישהו שנמצא במקום. הזמני הזה למה להגביל אותו ב-3 חודשים?

הזמני לפי סעיף 16 מוגבל לשנה ולא ל-3 חודשים.

סעיף 17 בא על סעיף 16 במקרה חירום ממש. סעיף 16 אומר, "הממונה רשאי בהתייעצות עם ועדת הרישוי לתת היתר זמני לעיסוק בהוראה באחד מאלה. במקרה שבו חסר במוסד חינוך עובד הוראה מורשה בתחום מסוים," שזה הדברים שאת מדברת עליהם, "ומוסד החינוך לא הצליח למצוא עובד הוראה בעל רישיון בהוראת אותו תחום ומבקש ההיתר הוא בעל מיומנויות וכישורים מיוחדים בתחום מסוים העשוי לתרום תרומה משמעותית לתלמידים". אלה שני המקרים.

אז בשביל מה צריך את הדחוף?

לא הספיקו לעשות את ההיתר הזמני.

מה זה לא הספיקו?

ההיתר הזמני מחייב פרוצדורה עם מתן אישורים ועמידה במגבלות מסוימות. זו בירוקרטיה שדורשת זמן.

אני רוצה להבין, הדחוף הוא פחות פרוצדורה ואז אפשר להפוך את זה תוך כדי להיתר זמני?

כן.

יהיה לכם זמן לעשות את זה זמני את אותו אדם?

אם הוא עומד בדרישות של סעיף 16. בטווח של ה-3 חודשים.

מנהל המחוז יכול לחרוג מהפרוצדורה היותר מורכבת.

אני לא מקבל את ההגדרה של מישהו מהרחוב. מנהל בית ספר מספיק אחראי כדי לא לחפש מישהו, לצאת החוצה מבית הספר, להגיד לו בוא תיכנס תשלים מניין. אז המושג הזה שאנחנו רוצים למנוע שהמנהל יקבל מישהו מהרחוב הוא מיותר. דבר שני, יש מצוקה גדולה מאוד של מילוי מקום ליום יומיים. אי אפשר לנהל כך בית ספר. מגיע מנהל בית ספר בבוקר לבית הספר, חסרים לו 4 מורים, בעיקר בתקופה של השפעת, אין לו רשימה, הוא חייב למצוא ממלא מקום, אפשר לסמוך עליו שלכמה ימים הוא ימצא מישהו מתאים ולא מישהו מהרחוב. אחרת אי אפשר לנהל ככה את בית הספר. אפשר להכין רשימה. יש לנו ניסיון עם הרשימות האלה. אין רשימות כי אנשים לא מחכים בבית עם רשימה של מילוי מקום שיקראו לו. לכן הצענו בפעם הקודמת ואנחנו מציעים שוב, לסמוך על מנהל בית הספר שלמספר ימים הוא יכול להביא ממלא מקום בלי רישוי, אחרת אי אפשר לנהל את בית הספר. בבית ספר של 30 כיתות, חסרים 4 מורים עם שפעת. זה אי אפשר.

אתה צודק. זו השעה 7 בבוקר, בשבע וחצי מודיעה מורה שהיא נשארת עם הבת החולה שלה, בית ספר יסודי, המורה היא מחנכת כיתה א', הוא צודק מאה אחוז.

כל זה שמענו בפעם הקודמת.

אז אני לא יכול לקבל את החלטה של ציון שבת, חבל שהוא לא נמצא פה, לבוא ולא לתת סמכות על מנהל בית הספר. סומכים עליו בכל כך הרבה דברים. לא סומכים עליו שהוא יכול להביא ממלא מקום לכמה ימים. הוא אחראי על התלמידים שלו.

אני גם שבוע שעבר חשבתי שאתה צודק וגם השבוע.

אז אפשר לבוא לאדון ציון שבת שמנהל בית ספר עד 6 ימים בשבוע באופן חירום והוא יכול להביא ממלא מקום אחרת אי אפשר לנהל בית ספר.

6 ימים זה מוגזם. אתה אומר ב-7 בבוקר הוא לא יכול. אבל ב-7 בערב זה מספיק.

הכוונה היא בכל אופן של אנשי המקצוע שתהיה במחוז רשימה של ממלאי מקום.

אין דבר כזה.

זה לא עובד כך.

אנשי המקצוע שייכנסו קצת לשטח.

רבותיי, מיצינו את הנושא. שלושה ימים.

3 ימים הוא לא צריך אישורים. במסגרת האוטונומיה למנהל שאופק חדש נותן.

אנחנו עדיין מפחדים שתהיה כאן איזו זליגה.

אז תפטרו את מנהל בית הספר, נו באמת.

אני מזכירה שדובר על זה שהיום אם אתה מכניס ל-3 ימים מישהו לפעילויות פנאי יש את הפתרון. מה שדובר ואני רק רוצה למקד, הוא ילמד כאיש מקצוע.

אבל הוא לא יכול להחזיק את הילדים יום שלם בפנאי.

הוא יוכל ללמד, הוא לא רק יעביר פעילויות פנאי. הוא יוכל ללמד למרות שאין לו הכשרה. זה בעצם המצב. הורה לילד יוכל להיכנס לכיתה וללמד 3 ימים.

גם חלק מהמורים הם בייבי סיטרים.

"ללמד" היא אולי מילה לא נכונה פה. אנחנו מדברים על הוראת המקצוע. הוא יוכל לעסוק בפעילויות פנאי.

אני לא מסכים איתך דורית. אם יש שיעור באנגלית הוא יכול ללמד באנגלית ואם יש שיעור בהיסטוריה הוא יכול ללמד היסטריה.

מאחר וציון בן שבת לא נמצא, אני בכל זאת רוצה לחזור לאנשי המקצוע.

אני יכולה לייצג את ציון? הייתי בכיתה איזה שעתיים.

דורית את יכולה לחזור אין בעיה. אבל זה מה שקבענו.

אז אני מבקשת אפשרות לחזור לסעיף הזה. אבל אני אומר לך, תביאי למי שצריך להביא את העמדה של הוועדה.

בקשה להיתר. על הגשת בקשה להיתר יחולו הוראות סעיף 14 בשינויים המחויבים. סעיף 14 זה הבקשה לרישיון. סעיף 19, תנאים מופרטים בהיתר. הממונה או מנהל המחוז לפי העניין רשאים לקבוע בהיתר תנאים והגבלות בין השאר לעניין העסקתו של בעל ההיתר במוסד החינוך והם יציינו בהיתר את הפרטים שיקבע השר ובכלל זה את גיל התלמידים, תחום ההוראה שאותם רשאי בעל ההיתר ללמד, עיצוב החינוך שלגביו חל ההיתר חינוך רגיל או חינוך מיוחד, ולעניין ההיתר לפי סעיף 16 א' 1 גם את מוסד החינוך שבו מורשה בעל ההיתר ללמד.


פרק ו'. לימודים לתעודת הוראה. הכרה במוסד להכשרת עובדי הוראה. כאן דיברנו על זה כשדיברנו על כל הנושא של המועצה להשכלה גבוהה. אולי אני אקריא את הסעיף ואז תגידו לי אם התקדמתם בעניין. 20א' המנהל הכללי או מי שהסמיך לכך רשאי להכיר במוסד להשכלה גבוהה במסלול לימודי תעודת הוראה שמקיים במוסד להשכלה גבוהה לצורך מתן תעודת הוראה הנדרשת לפי חוק זה בהתאם להוראות שקבע השר בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה כמו שכתוב בחוק למועצה להשכלה גבוהה. המוסד כאמור יכולת שתוגבל בין השאר להכשרת הוראה של מקצועות מסוימים להוראה של תלמידים בגיל מסוים, על סוג חינוך מסוים, ויכולת שתינתן לתקופה מסוימת.


תוכנית הלימודים במסלול ללימודי תעודת הוראה תוגש למשרד החינוך על ידי המוסד להכשרת עובדי ההוראה והיא תאושר בידי המנהל הכללי או מי שהסמיך לעניין זה. התוכנית כאמור תתייחס בין השאר לתחומים, לגיל התלמידים, או לסוג החינוך שלגביהם תינתן תעודת ההוראה ותכלול התנסות מעשית, הכול בהתאם להוראות שיקבע השר.

אנחנו קיימנו דיונים עם המועצה להשכלה גבוהה. יש קונספציות קצת אחרות ממה שכתוב בסעיף. אנחנו מבקשים אפשרות בכל זאת, אני דוחה את זה מישיבה לישיבה לא משום שלא נעשה כלום, זה נושא מאוד מרכזי בחוק הזה ואנחנו רוצים לקבל את כל האישורים והניסוחים הדרושים.

צריך להתקדם. אתם רוצים שאנחנו נסיים את החוק.

אנחנו קיימנו כמה ישיבות בעניין הזה.

סעיף 21
. תנאי הקבלה ללימודי תעודת הוראה. לא יקבל מוסד להכשרת עובדי הוראה מועמד ללימודי תעודת הוראה ובכלל זה להתנסות מעשית במסגרת לימודים כאמור אלא אם כן מתקיימים במועמד כל אלה. הוא עומד בתנאי קבלה בנושאים לימודיים כפי שקבע השר, הוא אינו סובל ממצב בריאותי לקוי, המועמד ללימודי תעודת הוראה יגיש למוסד אישורים רפואיים בהתאם להוראות שיקבע השר המעידים כי אינו סובל ממצב כאמור. הוא ימציא אישור ממשטרת
ישראל כאמור בסעיף 3 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים. אישור המשטרה כאמור יינתן על פי בקשתו של המועמד ללימודי תעודת הוראה ובלבד שאותו מועמד המציא למשטרה תעודה מהמוסד להכשרת עובדי הוראה כי הוא מועמד ללימודי תעודת הוראה במסגרתו. לעניין זה הסמכויות הנתונות לוועדת המומחים לפי סעיף 4 לחוק למניעת העסקה יהיו נתונים גם לגבי מועמד ללימודי תעודת הוראה כאמור בסעיף זה. כאן זה שוב, זה קשור, אני רק מעלה את זה כשאלה, האם כבר בשלב הלימודים צריך לבדוק את כל הדברים האלה או שאת יכולה בעצם לתת לבן אדם ללמוד מה שהוא רוצה ואז להחליט בשלב שהוא רוצה להיות מורה, הוא רוצה שתהיה לו תעודת הוראה על הקיר, אני מעלה את זה כשאלה. כי למשל עורכי דין אתה יכול ללמוד משפטים אבל אתה לא תוכל להיות עורך דין אם יש לך עבר פלילי. או אפילו ללכת להתמחות. יכול להיות כבר בשלב ההתמחות.

אחת הסיבות שזה הוכנס כבר כאן משום שאותם תלמידים נכנסים לעבודה מעשית וזה לא ההתמחות. כחלק בלתי נפרד מהלימודים נכנסים לעבודה מעשית, נכנסים לבתי ספר, לכן חשבנו שזה חשוב שזה יהיה כבר בנקודה הזאת. לגבי סעיף 21 1 זה הסעיף ידון גם במסגרת.

החריגה מסמכות שר החינוך.

יכול להיות שזה יישאר אבל עדיין זה באותם דיונים למול המועצה להשכלה גבוהה.

אני רוצה לגבי 21 1. אין ספק שלא סתם כתבו את זה בצורה הזאת ולא קבעו מראש בעל תעודת בגרות. כבר מחפשים את הדרך למצוא את הפתרון עם המוסדות החרדיים ולכן לא עשו את העניין של 21 1 כדבר ברור מראש אלא כפי שיקבע השר. הרי המשחק כאן ברור. השאלה למה לא לעשות את זה במוסדות שהם אינם חרדיים שברור לנו מה הם התנאים שיהיו כתובים. במוסדות חרדיים הם יכולים לעשות משהו אחר שיעשו משהו אחר. אבל לאפשר פה לשר לקבוע מה שהוא רוצה מוסד א' יהיה תנאי א', מוסד ב' תנאי ב' מוסד ג' תנאי ג', זה לעשות חוכא ואיטלולא מהכול. רוצים להגיד שזה לא הכול מוסדות חרדיים אין לי שום בעיה עם זה. אבל אני רוצה שבמוסדות האחרים הכלליים יהיו כאן ברורים, ידועים ומאושרים בחקיקה ראשית ולא במשהו שהשר, פעם זה שר זה, פעם זה שר אחר, משנה.

הנושא של החרדים ידון בסעיף נפרד.

אתם כבר סיכמתם את הכול?

גם עליו יש דיונים, בעיקרם משפטיים.

דורית, תתקדמו בבקשה. זה דבר שהייתם צריכים לעשות לפני שנה וחצי ולא עשיתם. התחייבתם לפני פסח עוד. על בסיס זה נתנו את מלוא הגיבוי. התחייבתם לעשות את זה. עוד מעט ראש השנה. תתחילו כבר לעבוד.

אנחנו חשבנו לתומנו שהסעיף המחריג אותו סעיף 71 שנותן לשר סמכויות אחרות.

כן. אנחנו יודעים את זה. אני רק מפציר בך. עוד פעם ועוד פעם לא גמרנו ולא התחלנו לשבת עדיין. לא ישבנו עדיין ישיבה אחת.

אתה צודק. אנחנו צריכים לסגור את הנושא. ישבנו כבר מאז הישיבות גם עם החרדים. עורכי הדין.

אני מבקש מהמשרד שכל הכללים והקריטריונים יהיו ברורים. בכל מוסד אתה יודע מה התנאים הנדרשים כדי להיות תלמיד במוסד להשכלה גבוהה. אז מוסד להכשרת הוראה אותו דבר. כמו שנאמר לי כאן על ידי מישהו יכול שר מסוים לקבוע רק מי שמאמין בארץ ישראל השלמה ושר אחר יגיד רק מי שמאמין בקו הירוק. אז גם זה לא סביר. אני מועמד אני רוצה לדעת מה הם התנאים הנדרשים. זה לא איזשהו משחק שהשר יכול להחליט.

הדברים נרשמו והתקבלו.

בהקשר הזה תנאי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה זה עניין של המל"ג, זה בכלל לא עניין של השר ולכן יש בעיה בסעיף הזה.

אבל אתם לא קובעים היום את הקריטריונים למוסדות להכשרת מורים בסקטור החרדי.

סעיף 22. תעודה או הסמכה להוראה שניתנו מחוץ לישראל. ועדת הרישוי רשאית להכיר בתעודת הוראה שנתן מוסד מחוץ לישראל או בהסמכה להוראה שקיבל אדם מחוץ לישראל כשוות ערך לתעודת הוראה מאת מוסד להכשרת עובדי הוראה בהתאם להוראות שיקבע השר. ועדת הרישוי רשאית לקבוע לאדם בעל תעודה או הסמכה כאמור בסעיף קטן א' לימודי השלמה, לצורך הכרה בתעודה או בהסמכה שקיבל כשוות ערך לתעודת הוראה מאת מוסד להכשרת עובדי הוראה. גם זה בחלק מהדיונים עם המל"ג?

לא.

אבל יש פה נוסח אחר שאפשר כבר לסגור את זה.

מה הנוסח האחר?

ועדת הרישוי רשאית להכיר בתעודת הוראה שנתן מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל המוכר על פי הדין החל בארץ שבה הוא פועל. זה נלקח בעצם מהוראת החוק לעניין השלוחות. בסופו של דבר אנחנו צריכים לדעת שהמוסד שנתן בחו"ל את התעודה הוא מוכר על פי דין המדינה.

כן אבל יכול להיות שיהיו גם קריטריונים נוספים. לא רק מוכר על פי הדין כי יש לנו קריטריונים נוספים. זה אחד הקריטריונים. שיהיה ברור שאפשר להוסיף על הקריטריונים. אין לנו בעיה להוסיף גם את זה.

אני לא בטוחה שהמילה מוסד להשכלה גבוהה לא מצמצמת פה. אני שואלת את זה כי כמו שאצלנו יש מוסדות שנותנים תעודת הוראה שאולי הם לא מוסדות להשכלה גבוהה אולי זה המצב גם בחו"ל. אני שואלת אם זה צריך להיות מוסד להשכלה גבוהה. אז אולי נשאיר את זה מוסד.

לא. אנחנו רוצים להשאיר מוסד להשכלה גבוהה.

אז לא תוכלי להכיר במישהו שיש לו תעודת הוראה שכלל תעודת ההוראה באותה מדינה לא ניתנת על ידי מוסד להשכלה גבוהה.

יש הגדרה של מוסד להשכלה גבוהה?

אצלנו יש הגדרה.

אצלנו כן. אבל אם יש סמינריון למורים כמו שיש בישראל, בחוץ לארץ?

אני לא יודעת. כמו שפה הסמינר לא מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה שזה הגוף שלפי הדין מוסמך להכיר במוסדות להשכלה גבוהה.

יש שינוי בחוק. זה אחד השינויים.

מה כתוב לגבי הסמכה שקיבל אדם מחוץ לישראל? יש שם שינוי בנוסח שלכם?

לא. זה המשך הסעיף. ועדת הרישוי רשאית להכיר בתעודת הוראה שנתן מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל המוכר על פי הדין בארץ שבה הוא פועל או בהסמכה להוראה שקיבל אדם מחוץ לישראל כשוות ערך לתעודת הוראה מאת מוסד להכשרת עובדי הוראה בהתאם להוראות שיקבע השר. כמו שאמרה מירב בצדק זה מצמצם את המוסדות ממוסדות בכלל כפי שמופיע בסעיף 22 היום למוסדות להשכלה גבוהה. ברגע שיש את הסעיף ששומר את ההסמכה להוראה, זה מספיק גורף וכולל אולי בשביל לייתר את הצורך בשיח בתעודת הוראה. אני לא יודע מה נהוג אצל הגויים. יכול להיות שתעודת הוראה זו המצאה שלנו בישראל. אולי הם קוראים לזה בשמות אחרים. אז אולי די בתיבה הסמכה להוראה בשביל למצות את זה.

אנחנו בכל זאת רוצים שזה יהיה.

אני הבנתי שהרישא דובר על אדם מפה שקיבל משלוחה.

לא. שלוחות היום הן אקדמאיות. יש שני דברים, או שבהוראת המעבר אנחנו מכירים בכל מי שיש לו תעודת הוראה ולמד וכו' או שהוא לומד.

לא. אבל תעודת הוראה שקיבל מישהו בשלוחה היא תעודת הוראה של מוסד מחו"ל. לכן ה-22 כן יחול עליו. הוא יחול גם עליו וגם על מי שלמד בחו"ל.

זה אמור להיות מוסד אקדמי. אין מוסדות לא אקדמים.

בשלוחות יש בעיה כי יש הוראה, יכול להיות שזה מתנגש עם התיקון במספר 12 לחוק המל"ג שמדבר שהתואר ממוסד האם לתואר מהשלוחה לא יהיה זהה לעניין קבלה לעבודה. יש הוראה של הנציבות שזה לא מוכר.

פה אתה מדבר על רישוי. הכוונה היא תנאים למכרז נגיד.

השלוחה תמיד תייצג מוסד אקדמי מחו"ל.

לכן 22 חל עליהם. מלמדים הוראה בשלוחות היום?

לא. לא שאנחנו יודעים.

בעיקרון השלוחות הן לכל דבר ועניין. מה זה הסעיף של שוויון התארים? סעיף שוויון התארים אומר שהתואר של השלוחה שווה לתואר של אוניברסיטת האם.

אבל הוא מסויג בתיקון מספר 12.

לא משנה. יש פה הליך הכרה מיוחד. אתה מכיר בו בלאו הכי. זה אותו חו"ל. ההוראה של שוויון התארים לא משליכה על זה. היא לא משליכה על הסעיף הזה.

כתוב במפורש שזה לא יהיה שווה לעניין קבלת עבודה.

אתה צריך להכיר בהם בהליך מיוחד. אין פה שוויון אוטמטי. כמו שהאגף להכרת תארים מכיר בהם או לא מכיר בהם היום לא מכוח החוק אלא מכוח ההליך המנהלי, הוא מכיר בהם גם לצורך המכרזים, גם לצורך קידום. יש אפשרות הכרה אבל היא לא אוטמטית מכוח החוק.

עדיין אותו מוסד מחוץ לישראל.

מה זה או בהסמכה להוראה?

זהו. בעצם הסיפא כמו שאבישי אמר בעצם מייתר את הרישא.

מה זה חשוב, אבל מה זה אומר?

אנחנו רוצים לפנות קודם כל למוסדות אקדמאים בחו"ל שמוכרים וגם במקרים אחרים מיוחדים להכיר גם בתעודות אחרות.

אולי אפשר לכתוב הסמכה אחרת להוראה שקיבל אדם.

אם כתוב רישא וסיפא וכתוב שני דברים שונים אז תגידו, ועדת הרישוי רשאית להכיר בהסמכה להוראה שקיבל אדם מחוץ לארץ.

בעצם זה כולל גם את הרישא.

אנחנו חושבים שמאחר ואנחנו הולכים בעיקר על מוסדות אקדמאיים.

יש כאן בעיה אמיתית. יש מוסדות בחו"ל שלא נותנים תעודת הוראה ובארץ ההיא זה מוכר כתעודת הוראה אבל זו לא תעודת הוראה.

זה הסמכה להוראה. ה-BD זה הסמכה להוראה.

אם אנחנו נגיד ועדת הרישוי רשאית להכיר בהסמכה להוראה שקיבל אדם מחוץ לישראל. למעשה אמרנו הכול. להשמיט את הרישא?

אני חושבת שאפשר להשאיר את שניהם.

אבל אז השאלה מה היחס בין הרישא לסיפא. אני לא לגמרי הבנתי את זה כי לכאורה אם את דורשת דרישות כל מחמירות ברישא אז מה המשמעות? היא רוצה לכתוב שיהיו כללים אחרים לגבי זה שתגיד את זה.

אז אנחנו החלטנו שכך נכתוב. הסיפא. ועד רישוי רשאי להכיר בהסמכה להוראה שקיבל אדם בחו"ל בהתאם להוראות שיקבע השר.

פרק ז', התמחות בהוראה. אישור להתמחות בהוראה. הממונה רשאי לאשר התמחות למי שמתקיימים בו כל אלה, הוא בעל תואר אקדמי כאמור בסעיף 11 א1 או שהוא נמצא בשנת לימודיו האחרונה ובלבד שעמד בדרישות הלימודים בשנות לימודיו הקודמות וסיים לפחות 80% מהיקף לימודיו. הוא בעל תעודת הוראה או בעל תעודה או הסמכה שהוכרו כשוות ערך לתעודת הוראה כאמור בסעיף 11 א 2 או שהוא נמצא בשנת לימודיו האחרונה במסלול לתעודת הוראה במוסד להכשרת עובדי הוראה ובלבד שסיים את חובות ההתנסות המעשית. אינו סובל ממצב בריאותי לקוי. המועמד להתמחות יגיש לממונה אישורים רפואיים עדכניים בהתאם להוראות שיקבע השר המעידים שאינו סובל ממצב כאמור.

אני רוצה לשאול משהו לגבי התנסות מעשית, אני שואלת אם הם נכללות. היה איזה שינוי בגישה לנושא. יש איזה משהו שהוא מובנה או שהוא ידוע, כי מחר יבוא שר ויגיד שהתנסות מעשית מספיק שעתיים שנה ראשונה וזהו.

המתווה שאושר על ידי המל"ג.

זה מתווה של המל"ג?

כן.

פרק ז' התמחות בהוראה זה לא ההתנסות. ההתנסות זה היה בתהליך של ההכשרה. עכשיו מדברים על משהו אחר. אחרי שהוא גמר את ההכשרה יש פרק שנקרא התמחות בהוראה. השם שלנו זה סטאז'. מה שאת שואלת כעת את מחזירה אותנו לשלב ההכשרה. אז את שואלת על ההתנסות המעשית. ההתנסות המעשית נקבע במתווה אריאב מתווה חובה ויש שם גם הגדרה של כמה שעות חייבים בעבודה מעשית. זה תלוי השקפה מה זה פרקטיקה ומה זה התמחות. אבל יש החלטה שלא כל מוסד יכול לשנות. יש את המינימום הנדרש. זה דבר חדש. זה היה בוועדה של תמר אריאב.

הכוונה היא גם שזה ייכנס למתווה המל"ג. זה יהיה חלק בלתי נפרד מהלימודים בעוד שהסטאז' ההתמחות הוא לאחר הלימודים.

מה שאני יכולה להרגיע אותך שמבחינת המכללות אמנם זו ירידה בהיקפים אבל מבחינת האוניברסיטאות יש עלייה רבה. זאת אומרת המתווה אישר כאן חובה. באוניברסיטאות זה הוסיף את נפח העבודה המעשית ובמכללות זה באמת הוריד.

זה חלק בעצם מהנושא שהוא בדיון עם המל"ג לגבי התוכן של הלימודים. בעצם בחוק מוזכרת המילה התנסות מעשית בלי שכתוב התוכן.


אז יש לנו בעצם פה 3 תנאים שצריך לעמוד בכולם. תואר אקדמי, תעודת הוראה ומצב בריאותי. זה לגבי הקבלה להתמחות. עכשיו מה שגם ההשוואה לחוקים אחרים, לגבי בוגרי חו"ל לפעמים דורשים ידיעה מספיקה בשפה העברית ועושים בחינות בעברית. אתם מכירים בתואר שלו מחו"ל. הרי אחד הוא כל תואר, הוא גם תואר חו"ל שהכירו בו וגם תואר ישראלי.

זה אנחנו חושבים שיכול להיכנס ל-22ב'.

זה לימודי השלמה אבל יש מקצועות שבהם כבר יש התייחסות של השפה העברית כנושא לא כחלק מלימודי השלמה כבר בחוק.

אני מניח שמורים יצטרכו לדעת עברית.

אז לכן אני אומרת. אין לזה שום התייחסות בחוק. אז השאלה אם צריך להגיד לרבות או להזכיר את זה ב-22ב'. כי לימודי השלמה לכאורה זה משהו שהוא יותר מקצועי ואין שום אזכור של הנושא של השפה בכל החוק.

לרבות שליטה בשפת ההוראה.

אז אני כותבת ב-22ב' שאתם תשקלו התייחסות לנושא השפה.

ב-23 2 גם צריך להוריד או בעל תעודת הוראה או הסמכה בזיקה למה שדובר קודם.

צריך להוריד אולי הוא בעל תעודת הוראה או בעל הסמכה שהוכרה. אם אנחנו נתקן את סעיף 22 ככה אז זה יהיה בהתאם. הוא בעל תעודת הוראה או בעל הסמכה שהוכרה כשוות ערך. הוא בעל תואר אקדמי או שהוא נמצא בשנת לימודיו האחרונה. בעצם שנת לימודי האחרונה זה יהיה מישהו בארץ שלומד בכל סוג של מוסד. גם אקדמי גם לא אקדמי.

יש את סעיף א' שהוא צריך תואר.

לא. זה ההתמחות. אני אומרת זה שתי חלופות. הוא יכול להיות או בעל תואר אקדמי או עדיין אין לו תואר אקדמי אבל הוא בשנה האחרונה. השנה האחרונה לא נאמר פה באיזה מוסד בעצם.

ברגע שאת מגדירה שהוא לומד במוסד להכשרת עובדי הוראה אם אני לא טועה בגלל שאנחנו בסעיף ההגדרות הגדרנו מה הוא מוסד להכשרת עובדי הוראה אז זה סוגר לנו את הבעיה הזאת אם אני לא טועה.

כתוב בשנת לימודיו האחרונה. לא כתוב כלום. זה ניסוח.

אז צריך להבהיר את זה כי החריגים.

במוסד להכשרת עובדי הוראה? אני שואלת.

את צודקת מירב. כי ב-2 כן כתוב שנת לימודים אחרונה במוסד להכשרת מורים.

אז אלה שלושת התנאים לקבלה להתמחות. סירוב לאשר התמחות. הממונה רשאי לסרב לתת לאדם אישור התמחות לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו אף אם התקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף 23 אם מצא לאחר התייעצות עם ועדת הרישוי כי התקיים לגביו האמור בסעיף 12 1 או 2. הורשע בעבירה או מסיבות אחרות. כלומר גם בשלב של ההתמחות כבר אפשר להפעיל את שיקול הדעת.


מקום ההתמחות. ההתמחות בהוראה תיעשה במוסד חינוך המקיים את התנאים הנדרשים לקליטת מתמחים ולהדרכתם שקבע השר. יש נושא למשל של התייחסות למספר המתמחים שאפשר לקלוט.

בעיקרון רוצים שכל בית ספר בישראל יקלוט מתמחים. מתמחה זה בעצם עובד הוראה בשנת לימודיו הראשונה ובכל מקום בארץ אפשר לקלוט. אבל יחד עם זאת רוצים שבתי הספר יקלטו נכון את המורים המתחילים ויאפשרו תנאים של הצלחה, והניסיון הוכיח שבמקומות שבתי הספר אינם קולטים נכון אז גם המורים נושרים ולא מצליחים. זה מה שכתוב כאן, זה יהיה במוסד חינוך המקיים את התנאים הנדרשים לקליטת מתמחים שיקבע השר. יש לנו צרור של כללים שהוא לא מתאים לחקיקה ראשית אבל הוא מדבר על כך שמנהל בית הספר יפגוש את המתמחה, שיראו לו את תקנון בית הספר.

אני רק רוצה לשאול, לא ברור לי לגמרי איך זה ייעשה, כי קבע השר זו קביעה בתקנות למעשה. זאת אומרת השר יקבע בתקנות תנאים שהם התנאים הנדרשים. השאלה מה הפרוצדורה. האם יקבעו כללים כלליים בתקנות ואז כל מוסד יצטרך לקבל אישור שהוא עומד בכללים ורק אז הוא יוכל להעסיק מתמחים, כי זה חסר פה השלב המנהלי.

לפי הקונספציה של החוק החונך מקבל אישור והחונך הוא בדרך כלל בתוך מוסד חינוך.

השר יקבע תנאים אבל מי יבדוק שהמוסד אכן עומד בתנאים שקבע השר?

הרי מאשרים שני דברים. מאשרים את המתמחה שלמעשה נכנס, אי אפשר כאן להתמחות באופן ספורדי. האישור של המתמחה והחונך מספיקים לעניין הזה.

לא. ממש לא.

אי אפשר לכתוב ההתמחות בהוראה תיעשה במוסד המקיים את התנאים הנדרשים ולהדרכתם שקבע השר והשר יהיה אחראי.

צריך להגיד שהשר או המנכ"ל או מי שהוא קבע לכך יתן אישור למי שעמד בתנאים. אחרת את יוצרת תנאים כללים אבל אף אחד לא בודק שהם מתקיימים.

או לחילופין דורית להפוך את אישור התמחות לאישור שהוא תלוי בית ספר. עכשיו אישור ההתמחות אם אני מבין נכון, לפי סעיף 23 הוא אישור כללי. אתה מקבל כשירות לשמש כמתמחה.

לא. אבל זה שני אישורים שונים. אדם יכול ללכת לכול בית ספר שהוא רוצה אבל כאן המוסד צריך לקבל כי זה תנאים של המוסד. זה לא קשור בכלל למתמחה.

זו בדיוק השאלה לדורית מה עדיף להם. האם הם רוצים לכלול את שלב אישור בית הספר נניח כבר בשלב ההתמחות.

זה לא הגיוני. כי בעיקורן ההתמחות זה אומר שהאדם עומד בתנאים כדי להיות מתמחה. הוא יכול ללכת לכול בית ספר.

מה שאומרים לי כאן שההתמחות תיעשה במוסד חינוך על פי התנאים שקבע השר. יש לנו כאן כל כך הרבה תנאים. גם מעקב אחרי החונך. יש כאן מערכת אישורים מצליבה שהיא מספיקה נראה לי.

אז לא צריך את סעיף 25 בכלל.

חשוב שזה יהיה מוסד חינוך. מוסד חינוך זה בית ספר. הוא לא יכול ללכת למתנ"ס.

סעיף 27.

בתקופת ההתמחות לא יעסוק המתמחה ולא יועסק במוסד אלא בהוראת תלמידים בגיל בתחום ובסוג החינוך שאליו הוכשר על פי תעודת ההוראה שניתנה לו כאמור בסעיף 23. צריכה להיות הלימה, זה ברור.

אז אתם רוצים להוריד אישורים למוסדות חינוך ואז כל מוסד חינוך יוכל להעסיק מתמחים. יכול להיות שיש מוסדות חינוך שלא מסוגלים לקלוט מתמחים.

השאלה אם נוכל להתאים מנגנון שיבדוק את זה.

אין טעם לקבוע תנאים אם לא מקיימים אותם.

אנחנו רוצים לקבוע תנאים אבל אנחנו לא רוצים לתת אישור לכל מוסד ומוסד. כן יהיו תנאים כללים.

מה המשמעות של זה? איך המורה ידע אם המוסד עומד בתנאים והוא יכול ללכת להתמחות שם?

רצינו שזה יהיה בכל בית ספר אבל רצינו שכל בית ספר יתחייב.

אז אל תעשי את זה הוראה מחויבת בחוק. להוראות בחוק יש השלכות, יש סנקציות. אי אפשר. כי אם השר קובע את התנאים המוסד יצטרך לעמוד בהם. זה חוק.

אנחנו נשאיר את זה בינתיים. אנחנו נעשה שיעורי בית. בינתיים לא למחוק.

אז אני כותבת מנגנון היישום ידון. תקופת ההתמחות. תקופת ההתמחות תהיה כפי שיקבע השר ובלבד שלא תעלה על 12 חודשים. למשל אתם יכולים לחשוב על מישהו שיעשה התמחות פחות מ-12 חודשים? למה?

כיום יש צורך בשנת לימודים אחת אבל מוכרות לעניין זה גם שתי תקופות רצופות של מילוי מקום שכל אחת 3 חודשים לפחות. זאת אומרת יש אנשים שלימדו רק 6 חודשים בבית ספר ובעצם היתה להם שנת התמחות.

כאן מה שמחייב אתכם זה לא הכרה ספציפית לאדם שיש לו השלמות, אפשר לתת לו פטור לחלק מההתמחות אלא זה מחייב לקבוע סוגים של התמחות. זאת קריאה נורמטיבית בתקנות, אבל יש הבדל בין חו"ל לארץ, הבדל בין מי שלמד פה ולמד פה, זה לא פטור ספציפי לאדם אלא זה קביעת נורמות לתקופות שונות ואני לא בטוחה שזה מה שרציתם.

מה שרצו זה לא להבדיל לפי סוג המתמחה, להתאים לו את סוג ההתמחות שלו, אלא לאפשר לאנשים שלא מצאו עבודה לשנה שלמה אבל נקראו לשרת את המערכת לתקופה שהיא קצרה מ-12 חודשים אבל היא לפחות 6 חודשים, להגיד שהם עברו את ההתמחות.

אני לא בטוחה שהסעיף הזה כפי שהוא מנוסח הוא עונה לדבר הזה. אתם תידרשו פה להכין תקנון דורית שאני לא בטוחה שזה מה שרציתם לעשות. יכול להיות שמה שאתם התכוונתם זה שההתמחות ככלל ואולי כדאי להגיד זה, 12 חודשים, ככה זה יוצא, לא תעלה על 12 חודשים אני לא חושבת שכדאי להגיד את זה ככה. ההתמחות היא 12 חודשים ותתנו סמכות אולי לוועדת רישוי או למי שמתעסק עם הנושא של ההתמחות לפטור אדם ספציפית בהתקיים תנאים מסוימים.

שנת לימודים קודם כל, לא 12 חודשים.

חובת ההתמחות תהיה שנת לימודים אחת אולם רשאי השר לקבוע תקופות קצרות יותר.

אני שוב שואלת אם התכוונתם באמת לקבוע הסדר כללי?

ובתנאי שלא תפחת מ-6 חודשים מלאים.

אבל עדיין נשאלת השאלה ואתם יכולים לחזור אלינו בעניין הזה, שלא תפחת מ-6 חודשים, ותחזרו אלינו עם העניין אם אתם עדיין רוצים להשאיר לעצמכם את החובה לקבוע כללים לפי סוג הסטודנט. יכול להיות שצריך להשאיר את זה ככה ואתם צריכים גם את המנגנון האדמיניסטרטיבי לפתור כי הרי מה שאתם אמרתם לי זה לא מתאים שהשר יקבע בתקנות מי שמילא מקום פעמיים 3 חודשים, מישהו צריך לבדוק שהוא עשה את זה ולתת לו את האישור, לכן זה לא מתאים לתקנות כלליות אלא זה צריך להיות פטור אינדיבידואלי.

אתם לא רואים מקום להבחין בין התמחות בחינוך רגיל לחינוך מיוחד?

לא.

אז אם ככה זה יותר מחזק אותי בדעתי שאתם לא התכוונתם לזה אלא לפטור אינדיבידואלי. אז אני כותבת שנת לימודים ו6 חודשים, זה אנחנו נשאיר. לגבי פטורים ספציפיים, פטורים אינדיבידואליים, אתם רוצים לחזור אלינו עם איזה מנגנון?


זה יהיה כך. תקופת ההתמחות תעמוד על שנת לימודים אחת ואז נכתוב ככה, ועדת הרישוי רשאית לקבוע לגבי אדם שתקופת ההתמחות תהיה קצרה מ-12 חודשים מטעמים שיירשמו ובלבד שהיא לא תפחת מ=6 חודשים. גם מי שאת פוטרת אותו את לא יכולה לפטור אותו מפחות 6 חודשים.

אז להגיד ככה, תקופת ההתמחות היא על שנת לימודים אחת. במקרים מיוחדים יינתן אישור לפחות משנת לימודים ובלבד שלא תפחת מ-6 חודשים.

והוועדה רשאית להכיר בתנאים מסוימים.

לקבוע תקופת התמחות קצרה יותר ובלבד שהיא לא תפחת מ-6 חודשים. סיכמנו שאתם תחשבו על המנגנון של הפטור. כן. סעיף 27 העסקת מתמחים. בתקופת ההתמחות לא יעסוק המתמחה ולא יועסק במוסד חינוך אלא בהוראת תלמידים בגיל, בתחום, ובסוג החינוך שאליו הוכשר בתעודת ההוראה שניתנה לו כאמור בסעיף 23 (2). הוא יכול להחליף מקום התמחות או שזה לא משנה לכם?

כאן כיוון שהוא מורה לילדים אז לפעמים זה תקופה שהמערכת כבר לא צריכה אותה, נניח הוא היה מילוי מקום של 3 חודשים, המורה חזר, אז הוא הולך למקום אחר.

את השנה הזאת הוא יכול לעשות בכמה מוסדות חינוך כי אין הגבלה.


חונך הוראה. במהלך תקופת ההתמחות יודרך מתמחה בידי עובד הוראה מורשה שקיבל אישור מאת הממונה להדריך מתמחים בפרק זה חונך הוראה. הממונה רשאי לתת לעובד הוראה מורשה אישור להיות חונך הוראה אם מתקיימים בו שניים אלה, הוא בעל ניסיון של 4 שנים לפחות בעיסוק בהוראה, הוא סיים תוכנית הכשרה שהוכרה בידי המנהל הכללי או מי שהוא הסמיך לעניין זה.

לפי הדיבור שלנו עם הסתדרות המורים הם ביקשו ואנחנו קיבלנו להגדיל את הנסיון מ-4 ל-5.

השאלה אם אתם חושבים שצריך להגביל את מספר המתמחים אצל חונך אחד?

בחוזר מנכ"ל כן כתוב לנו שלכל חונך יכולים להיות מאחד עד שני מתמחים. אבל לא בחקיקה ראשית. הרצוי הוא אחד על אחד.

אז השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מספר המתמחים שרשאי חונך להדריך. עכשיו הניסיון של שנים בהוראה זה יכול להיות גם בחו"ל או שזה רק בארץ? אם אנחנו לא אומרים כלום זה נותן לכם את האפשרות גם וגם.


ג', הממונה רשאי לאחר שנתן לחונך ההוראה הזדמנות להשמיע את טענותיו לבטל את האישור שנתן לו לפי סעיף קטן ב' אם כחונך לא מילא כראוי את תפקידו. ד' חונך הוראה יהיה עובד הוראה במוסד החינוך שבו מועסק המתמחה והוא ימונה לתפקידו על ידי מנהל מוסד החינוך ואולם רשאי המפקח מטעמים מיוחדים למנות חונך הוראה שאינו מועסק במוסד החינוך שבו מועסק המתמחה.

זה בדרך כלל למתמחים שהם מורים יחידים מסוגם. נניח מורה לחינוך גופני או מורה לאמנות או למחול. אז לפעמים יש העדפה שתחום הדעת של החונך הוא יהיה אותו תחום דעת של המתמחה. אז רשאי המפקח להצמיד חונך מבית ספר אחר. אבל ככלל מלכתחילה החונך טוב לו שהוא יהיה מאותו בית ספר כי אז הוא גם יכול לעזור לו בסוציאליזציה הבית ספרית בלי קשר לתחום המקצוע.

בג' הביטול, האם צריך להוסיף הרשעה משמעתית או לא מילא כראוי את תפקידו. הרשעה משמעתית באיזשהו מקום זה נכנס ללא מילא כראוי.

צריך להוסיף את המילים אינו ראוי לשמש כחונך הוראה. ואז אם הוא הורשע משמעתית למרות שהוא איש מקצוע מעולה אנחנו לא רוצים שבן אדם כזה יהיה מורה למורים. נניח שהוגש נגדו כתב אישום או שיש איזושהי עננה שמרחפת מעל ראשו. אינו ראוי לשמש כמדריך חונך הוראה.

או נסיבות אחרות שבשלן אינו ראוי לשמש כחונך הוראה.


ה'. במינוי חונך ההוראה יובאו בחשבון בין השאר גיל התלמידים ותחומי ההוראה שאותם מורשה חונך ההוראה ללמד בהתאם לרשיונו או להיתר שניתן לו לפי העניין והתאמתם לגיל התלמידים ולתחום ההוראה שלהוראתם מיועד המתמחה.


סעיף 29. תפקיד חונך ההוראה. במהלך תקופת ההתמחות ייתן חונך ההוראה למתמחה ליווי מקצועי, יצפה בשיעוריו, ידריכו, ויערוך חוות דעת המעריכות את עבודת המתמחה כאמור בסעיף קטן ב'. ב', חונך ההוראה ימסור בתום מחצית תקופת ההתמחות למתמחה חוות דעת המעריכה את עבודתו כמתמחה בתקופה האמורה בצירוף התייחסות לחוות הדעת מאת מנהל מוסד החינוך שבו מועסק המתמחה ולעניין מתמחה במוסד חינוך שניתן בו חינוך גן ילדים מאת מפקח כולל לפי קביעת מנהל המחוז. בתום תקופה ההתמחות ימסור חונך ההוראה את חוות הדעת האמורה וכן חוות דעת מסכמת לכל תקופת ההתמחות לידי ועדת ההערכה כמשמעותה בסעיף 31 ולידי מתמחה בצירוף התייחסות מנהל מוסד החינוך או המפקח הכולל לפי העניין.

החונך צריך לתת פעמיים הערכה באמצע השנה ובסופה.

אם יקצרו לו את תקופת ההתמחות אז יתנו אחרי 3 חודשים נגיד ו-6 חודשים. כתבתי לי פה האם אתם לא רוצים להגיד פחות או יותר מה זה צריך לכלול?

ההערכה? יש לנו את זה בחוזר מנכ"ל מפורט.

המתמחה בזמן שהוא מתמחה הוא נחשב לעובד משרד החינוך?

עובד הוראה. הוא מקבל שכר.

סדנת התמחות. במהלך תקופת ההתמחות ישתתף המתמחה בסדנת התמחות בהוראה שהוכרה בידי המנהל הכללי או מי שהוא הסמיך לעניין זה.


31. ועדת ההערכה תבחן בתום תקופת ההתמחות את עבודת המתמחה בתקופה האמורה ותעריך את מידת התאמתו לעיסוק בהוראה.


הרכב ועדת ההערכה לגבי מתמחה במוסד חינוך שניתן בו חינוך יסודי, חינוך על יסודי, או חינוך שהוא כאמור חינוך מיוחד יהיה כמפורט להלן: מפקח או מפקח כולל שימנה מנהל המחוז והוא יהיה יושב ראש הוועדה. מנהל מוסד לחינוך שבו הועסק המתמחה. שני עובדי הוראה מורשים שהם חונכי הוראה בחינוך יסודי או בחינוך על יסודי או שהם בעלי ניסיון של 7 שנים לפחות בעיסוק בהוראה כאמור שימנה יושב ראש הוועדה.

ג' הרכב וועדת ההערכה לגבי מתמחה במוסד חינוך שניתן בו חינוך גן ילדים או חינוך כאמור שהוא חינוך מיוחד יהיה כמפורט להלן: 1, שני מפקחים כוללים שימנה מנהל המחוז, אחד מהם לפי קביעת מנהל המחוז יהיה יושב ראש הוועדה. 2. עובד הוראה מורשה שהוא חונך הוראה בחינוך גן ילדים או שהוא בעל ניסיון של 7 שנים לפחות בעיסוק בהוראה כאמור שימנה יושב ראש הוועדה.


החלטת ועדת ההערכה. ועדת ההערכה רשאית להחליט אחת מאלה, כי המתמחה סיים את התמחותו כנדרש, כי על המתמחה לבצע תקופת התמחות נוספת, כי המתמחה אינו מתאים לעסוק בהוראה. החלטת ועדת ההערכה תתקבל בין השאר על בסיס דוחות חונך ההוראה והתייחסות לדוחות אלה של מנהל מוסד החינוך או המפקח הכולל לפי העניין שהגיש חונך ההוראה לפי סעיף 29ב'. הוועדה רשאית לצורך קבלת ההחלטה לזמן אליה את המתמחה, את חונך ההוראה, וכל גורם מקצועי אחר שתראה לנכון ובלבד שלא תקבל החלטה כאמור בסעיף קטן א'2 או 3 אלא לאחר שניתנה למתמחה או לחונך ההוראה הזדמנות לטעון את טענותיהם. במקרה של פגיעה יש פה חובת שימוע.


ג'. ועדת ההערכה לא תקיים דיון בהעדר אחד מחבריה. ד', היו דעות חברי ועדת ההערכה חלוקות אחרי דעתו של יושב ראש הועדה.

ב3. חונכים זה כאלה שלא חנכו את אותו נחנך.

שני עובדי הוראה מורשים, נראה לי שזה מובן מאליו.

היום זה חובה שחונך שחנך יהיה בוועדה.

הוא צריך להעיד לא רק על הנחנך אלא גם על איכות החניכה שלו. זה לא הגיוני.

זה ניגוד עניינים מובנה שהוא יהיה בוועדת ההערכה.

למה? ההפך. הוא היחיד שמכיר אותו טוב.

הוא ישמע.

היום זה נהוג שהוא אחד החברים שהוא חייב להיות ובהיעדרו אי אפשר לקיים את הוועדה.

הדבר שפה הוא נכון ויש הגיון רב שאנשים חיצונים יעריכו. אחרת את לא צריכה ועדה. כל הרעיון הוא שגורם חיצוני יעשה עוד רביזיה או עוד בדיקה של איכות החונכות.

שאלה ברשותך לעניין סעיף 30 סדנת ההתמחות. באופן כללי מה זה כולל? לא פירטנו פה. לפחות שנדע את רוח המטריה.

אני הנחתי שזה בתוך המערכת. אבל יש צדק בעניין שבעצם הסדנה הוכרה. התוכן של הסדנה הוכר כאשר כל גורם בשוק שנכנס לתחום ושוכר מורים ומלמד את התכנים הוא לכאורה יכול להעביר את זה.

יש אי הלימה בין הנוסח של הסעיף בדברי ההסבר כי דברי ההסבר מדברים בשורה הרביעית למשל, לעניין זה השר יהיה רשאי לקבוע כי, פה אנחנו לא הסמכנו את השר. אנחנו קבענו.

צריך להוסיף הסמכה להכיר במוסד או בגורם גוף שיתן את ההכשרה.

היום זה רק במכללות או באוניברסיטאות.

יכול להיות שתהיה איזו מצוקה, השר יכיר בסדנה וזה יהיה בסדר.

אז תסמיכו את השר לקבוע בתקנות כללים להכרה.

המכללות מוכנות להפריט? מה הרעיון? איזו מצוקה יכולה להיות שיוציאו את זה החוצה? למה צריך להפריט את זה?

בגלל זה גם שאלתי מה זו סדנת ההתמחות ומתי היא באה. כי כמו שמירב אומרת בצדק זה לא מופיע בפרק של ההכשרה.

זה בפרק של ההתמחות וזה גם נקרא סדנת התמחות. אחרי שהוא גומר את ההכשרה הלימודית שלו זה מה שזה אומר.

ההתמחות היא בשנה האחרונה ללימודיו.

זה לא חכם לדעתנו להפריט את הדבר הזה. מכללות יכולות לעשות את זה. אני לא חושב שזה נכון להפריט את העניין הזה.

השאלה דורית האם זה לא צריך להיות בדיון שלכם מול המל"ג לגבי תוכן ההכשרה עצמה.

גם רוצים כאן להכניס שזה יוגבל למוסדות להכשרת מורים.

כרגע מה שכתוב כאן זה שגם מי שלמד בחו"ל וגם מי שיש לו כבר תואר אקדמי את עדיין רוצה שהוא יעשה את סדנת ההתמחות הזאת. זה אומר שמוסד להכשרת עובדי הוראה שעושה את הסדנה הזאת יצטרך לקבל לסדנה גם אנשים שהם לא סטודנטים שלו.

זה הדגם היחיד שקיים. אסור לעשות סדנאות לא בפסגות ולא במרכזים רק במכללות או באוניברסיטאות.

מה עוברים בסדנה הזו?

הסדנה כוללת מפגשים שבועיים שסך הכול הם 60 שעות שנתיות. זאת סדנה של ניתוח אירועים, סדנה רפלקטיבית שבה המורים המתחילים מספרים על חוויות ההוראה שלהם ומקבלים העצמה מידי איש מקצוע באמצעות עמיתים משותפים.

זה יכול להיכנס בתנאים שהשר קובע.

חייבים להוסיף את ההסמכה. אין מנוס מזה.

הסיפור יותר מסובך כי השר לא יכול לקבוע. אם הסדנה היא אקדמית יש בעיה עם זה.

אבל כאן זה לכאורה סדנה חיצונית אם אתם מקבלים תלמידים שהם לא הסטודנטים שלכם.

הסדנה הזאת נותנת אקרדיטציה גם ל-BED אבל היא עצמה היא סדנה עצמאית.

אם תכירי רק במכללות, רק בגופים שמכשירים עובדי הוראה, השאלה אם השר יכול להתערב בקביעת התכנים האקדמיים.

זה אותו ויכוח שהיה לנו לגבי תעודת הוראה. יכול להיות שיבוא מישהו שכבר יש לו תואר ורוצה לעשות סדנת התמחות אז זה יהיה משהו בנפרד.

נוסיף, השר רשאי להכיר,

יש סעיף 34 שמדבר על תקנות לעניין התמחות אז אפשר לשקול להוסיף שם את ההסמכה של השר.

ההכרה במוסד תהיה של מי?

אם היינו כותבים שסדנת ההתמחות מתקיימת במוסדות המכשירים מורים.

אבל הם רוצים לשמור לעצמם מרווח יותר גדול מזה.

אני מציע שהם ידונו בזה.

אז בואו נשאיר את זה דורית. בואו נשאיר את זה פתוח גם כי זה חלק ממה שאתם צריכים לדון עם המל"ג. ואז אחרי שתסיימו את הדיון הזה תגידו לנו אם אתם באמת מסתפקים שזה יהיה במוסדות להכשרת עובדי הוראה או שאתם רוצים הכרה בגופים נוספים.

רבותיי, אנחנו חייבים לסיים. אנחנו קבענו ישיבת המשך לישיבת הזאת ב-11 באוגוסט. ניתן לזה 3 שעות. אבל תכינו לפני כן. אנחנו רוצים לעשות התקדמות רצינית.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00