PAGE
15
ועדת החינוך, התרבות והספורט

30.7.2008

הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 493

ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"ז תמוז תשס"ח (30 ביולי 2008), שעה 08:00

צו לימוד חובה (הרחבת לימוד חובה לכיתות י"א-י"ב)

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

עו"ד דורית מורג

- יועמ"ש, משרד החינוך

ד"ר משה דקלו

- מנהל אגף בכיר לארגון לימודים, משרד החינוך

מיכל צדוק

- דוברות, משרה החינוך

משה שגיא

- מנהל אגף בכיר לכלכלה ותקציבים, משרד החינוך

עו"ד אבישי פדהצור
- משרד המשפטים

שלום בן משה

- משרד התמ"ת

אמיל מלול

- ממונה פדגוגי, משרד התמ"ת

יצחק קרונר

- ממונה על נוער וחונכות, משרד התמ"ת

נורית בירגר

- סגנית מח' נוער, משרד התמ"ת

יצחק קדמן

- יו"ר המועצה לשלום הילד

- מירב ישראלי

- יהודית גידלי

- נוגה לנגפור- חבר המתרגמים בע"מ

צו לימוד חובה, הרחבת לימוד חובה לכיתות י"א-י"ב

בוקר טוב. בעיקר אנשי משרד החינוך פה. קודם כל שמחנו לקרוא בתקשורת שיש רשימה של ישובים. פעם אחת סיכמנו שאנחנו נעשה את הדברים שצריכים להגיע לוועדה, ראוי שזה יגיע לוועדה ואחר כך לתקשורת. אבל אני מבין שיש דוברים פעילים, לא על זה ואני מקווה דורית ששמעת אותי הבוקר ברדיו. שיבחתי את משרד החינוך מאלף עד תו, והסתרתי את התלונות שאמרתי לך בטלפון אתמול. אמרתי שהמשרד עשה עבודה יסודית וכו'. אף שאני לא יודע איזו עבודה זו. את זה אנחנו נראה. אבל רק להגיד לך שיש דברים בינינו. אני חושב לפחות לפי הדברים שהוצגו בשבוע שעבר, צריך לראות את הבצוע, אני מקווה שהמשמעות שנצא לדרך.


עכשיו אני רוצה להזכיר על מה אנחנו מדברים פה. מה שדובר זה התיקון לחוק חינוך חובה שהעברנו לפני שנה בכנסת ועשינו איזה תיקון קל לפני 7 חודשים בחוק ההסדרים אחרי הניסיון הלא מוצלח של הממשלה להכניס את החוק הזה לחוק ההסדרים. בעצם החוק קבע שצריך להיות לימוד חובה, 12 שנות לימוד חובה לכלל הילדים במדינת ישראל במשך 4 שנים. דהיינו שכל שנה שווה 25% מהילדים צריכים להיכלל לתוך החוק כך שאנחנו נגיע לשנת הלימודים תשע"ב אז נקבל את הצו של ההחלה על 25% האחרונים שבתשע"ג לא צריך להיות יותר צווים.


אני גם מזכיר כמובן שהדבר הזה היה צריך להיעשות לפני ה-1 ביוני כדי שיוכלו בתי הספר להיערך והמסגרות לקום. ואני שוב למשרד לא כי יש לי עניין מיוחד להגיד את זה אבל החוק זה לא אופציונאלי, זה לא אם נוח לנו לעבוד כך, או אם יש לנו עומס. החוק זה הדבר הבסיסי ביותר. אנחנו לא מקיימים את החוק אז אנחנו עושים צחוק מכל מה שאנחנו מאמינים בו. אמרתי את זה אתמול ליועצת המשפטית, אף על פי שהיא יכולה לעשות מה שהיא יכולה לעשות, אני מבין את זה. אבל במשרד אתם לא יכולים לקחת את זה כעניין אופציונאלי, יקח עוד שבוע, עוד חודש, זה לא ככה.

אתמול הלכו לי כל הפיוזים שעוד נשארו על זה שאתם באים בלי שזה צו בעצם. אתם באים פה בלי לגמור מה שהמנכ"לית ישבה פה, היא אמרה, אני צריכה עוד 4 ימים, אני מביאה לכם את הצו. אמרתי תקחי עד היום האחרון של המושב. ואתם לא מביאים צו. אתם מביאים איזו הצעה לצו. ואני לא מבין את זה. אתמול הודיעו לנו משרד האוצר שהם לא מתכוונים לבוא הבוקר כי אף אחד לא הראה להם שום דבר. אז אני לא תופס למה אתם לא מראים להם את זה. למה אתם לא מתייעצים. כל העניין גם עם האוצר, ואני האחרון שרוצה להגן עליהם, אבל כל ההתנגדות עושים את זה בלי התייעצות. הם ביקשו כבר לפני 4 חודשים מסביב לשולחן הזה. תשבו איתם. אנחנו פתוחים לעניין, גם פתוחים לתוספות תקציב. אמרו את זה מפורשות. אז אני לא יודע כמה נדיבות לב, אני לא ערב לזה. אבל אמרו את זה, דברו איתנו. אתם לא מדברים איתם. גם הם יודעים שהחוק לא אופציונאלי. וכלום.

ואז גם בתהליך האחרון עכשיו שהיה לפני 10 ימים שהיינו במגע ממש יומיומי אז פתאום שדיברו עם האוצר הם אמרו כן, תשבו, אנחנו מוכנים. וזאת היתה הסיבה לאופטימיות של המנכ"לית של שבוע שעבר. אבל שוב לא דיברו איתם, לכן הם לא באו היום. אז אני לא מבין מה זה צריך להיות. איך אתם מתנהלים שמה. אז אם אתם מוכנים קודם לפני שניכנס לצו אז תסבירו לי את העניין הזה, למה לא יכולים לעשות את העבודה ולגמור את העבודה וזהו. ואם צריך התייעצות אז תעשו את זה. להביא לנו כמו שהחוק דורש. בסדר חודשיים איחור. איך בתי הספר ייערכו אני לא יודע. עוד חודש פתיחת שנת הלימודים אבל אני סומך עליכם שאתם תכינו את מלוא כובד המשקל הציבורי והמוסרי והערכי על בתי הספר ותעשו את זה. צריך להודיע לכלל הילדים שגרים בישובים שאין יותר אופציונאלי להיות בבית ספר או לא. אז אם אתם מוכנים להסביר לנו אני מאוד אשמח.

בוקר טוב. אני נכנסתי לנושא הזה בפברואר בלבד וזה לא נושא שבתחום אחריותי אלא לבקשתה של המנהלת הכללית.

אני מדגיש כאן, אני אף פעם לא מדבר לפקיד גם אם הוא פקיד בכיר ומוכשר כמוך לא מדברים ברמה האישית. זו אחריות משרד.

משום שפעם ננזפתי ברמה האישית בנושא האזנה שגם זה לא היה באחריותי התהליך לקחתי את זה גם אז על עצמי בלית ברירה גם את נושא האזנה. הנושא הזה הוא לא בתחום אחריותי. במשרד החינוך יש מספר מערכות שעוסקות בזה ואני עסקתי באינטגרציה. ועסקנו בלמידת הנושא הזה וקודם כל כאיש חינוך וכבוגר הטכניון בתחום החינוך ובתחום הטכנולוגיה אני מאוד רוצה לברך את מי שבכלל יזם את החוק הזה, כי הוא חוק עם המון נשמה יתרה. יש בו המון שכל. הוא ברכה לישראל. ואני יכול לומר שבעשרות הפגישות שקיימתי ובמאות שעות העבודה שאני באופן אישי השקעתי בימים ובלילות אני משוכנע שזו ברכה גדולה לישראל, ואני מודה לך ולד"ר קדמן, ולכל מי שיזם את זה, בעצם זו פריצת דרך בלתי רגילה. אנחנו אחת מעשר מדינות שעושים את הדבר הזה. וזו ברכה גדולה. היהדות במלוא יופייה באה לידי ביטוי.

אני לא יודע לגבי ד"ר קדמן. אותי כבר קנית עכשיו.

אני ראיתי את ההתלהבות בעיניו בשבוע שעבר. אני ממעט לדבר. אני יותר עסוק בעשייה כפדגוג, כמנהל בית ספר לשעבר, כמפקח, זו ברכה גדולה לישראל ואני נושא תפילה שאנחנו במשך ארבעת השנים הקרובות נצליח. נוצר פה שיתוף פעולה מדהים עם חבריי ממשרד התמ"ת, שיושבים פה משמאלי. שלום בן משה אמר תשב לימיני, ואנחנו מקווים מאוד שנצליח להגשים את החלום הזה כי הוא חלום אמיתי חברתי. קודם כל חברתי. אחר כך הוא חלום של פרנסה. ילדים יוכלו להתפרנס, לא יהיו ברחובות. אחר כך הוא חלום של הוצאה מהפשע ומהשוליים של החברה. ויש בזה בשורה גדולה. נתקלנו בתחילת הדרך בצרה אחת מאוד בעייתית והיא בעצם על מה אנחנו מדברים. הדיון על הנתונים חוזר ועולה כל רגע מחדש ויש אי הסכמה באיך מחשבים את המספרים האלה. עם כל הידע שלי גם בסטטיסטיקה וגם בהנדסה יש קושי בניסוח ההגדרות. ולכן עדיין הדברים האלה בוויכוח.


עשינו עבודת רגליים מאוד גדולה. פגשנו המון אנשים ודיברנו איתם. עשינו עבודת אינטגרציה וזה לוקח זמן. זה כמעט עבודת דוקטורט המסמך הזה שאנחנו הגשנו. אז נכון שאיחרנו אבל עוד דבר אחד צריך להגיד במלוא הצנעה וסליחה על חוסר הענווה, זו עבודת דוקטורט אמיתית של חקר המערכת, איך פותרים את הבעיה ואיך מביאים פתרונות אמיתיים למערכת שהם ישימים. אנחנו זיהינו איפה אנחנו לא בסדר במערכת שלנו, איפה אנחנו לא בסדר בממשק שלנו עם התמ"ת, איפה המערכת הזאת צריכה להשתנות. ואנחנו מאוד מקווים שנצליח לשנות כי זה חלום שצריך להגשים.


אני אומר כמה מילים על רשימת היישובים שהיא חשובה כי זה באמת הלילות האחרונים. אל תוך הלילה עבודה.

תסביר לי רק למה לא היו ההתייעצויות הנחוצות כדי שיוכלו להביא את הצו היום?

היו התייעצויות. פשוט לא הספקנו. זה גם משרדי, וזה גם הולך ללשכה המשפטית, וגם למשרד המשפטים ואחר כך הולך ללשכות. הדברים האלה מאוד מאוד קשים. גם לאחרונה כשיצאנו ממך ביום רביעי בערב התחלנו עוד הפעם לאפיין את הקריטריונים. אני מאוד מתנצל על זה בשם חבריי למערכת. הנושא הוא מאוד אחראי ואנחנו לא רצינו לתת משהו שהוא יקבל ביקורת על חוסר רצינות. שוב, נתקלנו בקבצים עם בעיות, עם נתונים, והיינו צריכים למפות את ההחלטה.


אנחנו בתיאום שלנו גם עם משרד התמ"ת וגם עם הנתונים של עצמנו בחרנו את 26 היישובים שרשומים כאן על פי הליכה אל היישובים שבהם מערכת החינוך מנשירה הכי הרבה ילדים. לקחנו את כול היישובים שבהם יש הנשרה, ספרנו את הילדים שאינם עולים מי' ל-י"א ואת אלה שאינם עולים מי"א לי"ב. ספרנו לפי מצבת. וזיהינו איפה המערכת של משרד החינוך של בתי הספר שלנו מנשירה את הכי הרבה ילדים. ואמרנו אנחנו נחתוך את השיאים האלה אל מול מה שכתוב בלמ”ס. הממוצע הארצי של הלמ”ס הוא 4.8% של נשירה. אמרנו בכל יישוב שיש בו מעל 5% נשירה אליהם אנחנו הולכים. יש לנו נתונים מדויקים ממערכת המצבת שלנו. ד"ר קדמן אני מסכים איתך. יש מחוץ למערכת החינוך עוד הרבה מאוד ילדים אחרים אבל בישובים האלה הם יוצרי נשירה גדולים ביותר. אליהם אנחנו הולכים. הפתרונות הם ברורים, אבל ככה עשינו את הניתוח. יש ישובים שבהם אנחנו מוצאים עשרות ילדים בין י' לי"א ובין י"א לי"ב, אתה זוכר את הטיעון שאתה אמרת שלא יהיה אחוז נמוך לבגרות, באמת אנחנו מצאנו את הדברים האלה. יש לנו את הנתונים לפנינו. עשינו ניתוח ממוחשב.


אחת התוצאות המעניינות שרואים פה שיש פה אחוז גבוה של ישובים לא יהודיים. שמנו את מבטנו אל עבר הפריפריה. לא לישובים הגדולים. גם ראשון לציון מנשירה. בראשון לציון רשות מקומית שיכולה באמת לטפל בבעיות. אנחנו יצרנו במקביל לעבודה הזו, יש לנו היום בתוך המערכת הממוכנת של משרד החינוך דוחות של נושרים. הצלחנו לייצר דוחות של נושרים. אנחנו הולכים להוציא מכתבים לכל מנהלי בתי הספר שילד לא ינשור ובאחריותו של מנהל בית הספר לדאוג למסגרת חלופית. יצרנו תשתית ממוכנת מסודרת במערכת שלנו על מנת לאתר אותם ולהמשיך לחפש את הילדים באשר הם. שזה דבר מאוד חשוב להקים מערכת ממוכנת. לא צריך להסביר מה גודל העבודה.


אנחנו מוציאים את הדוחות האלה מודפסים בימים האלה, אני אוציא מכתבים לכל מנהלי בתי הספר. הנשרת, תדאג למקום חלופי, אחרת אנחנו נפעל באמצעים שיש ברשותנו. התמונה היא שכרגע יש רשימה של 26 ישובים שיש בה למעלה מאלפיים ילדים ברחובות. ואנחנו מתכוונים יחד עם משרד התמ"ת לעשות מבצע. המבצע שאנחנו נעשה בשנה הראשונה והוא הדחוף ביותר הוא למצוא לילדים האלה מסגרת בישוב. כלומר לפתוח את המכסות שיש לנו בבתי ספר תעשייתים של משרד התמ"ת, לפתוח את המכסות בבתי ספר שהם מרכזי נוער, מרכזי חינוך, מסגרות חלופיות, ובכיתות בתוך תיכונים, ובלבד שהילדים האלה לא יהיו ברחובות. זה בקליפת אגוז מה שאנחנו הצענו אחרי הרבה מאוד עבודה. אנחנו מתכוונים גם לפתוח מסגרות תעשייתיות מיוחדות לילדים שלא משתלבים בשום מקום כאשר הרעיון של הצוות שלנו היה שהם ילמדו מקצוע והם יעשו אפילו בגרות אקסטרנית במה שאפשר. זאת אומרת אנחנו הולכים לחבר, וזו תקווה גדולה של שני המשרדים, לחבר בין שני משרדי הממשלה כדי לעבוד ביחד כי זאת המשימה.


זה באופן כללי. אני חוזר ומתנצל על הקצב היותר איטי אבל זו היתה עבודה רבה מאוד. מטלה מאוד כבדה.

אני לא יכול לבוא בטענות אליך, אף על פי שמפברואר עד היום עברה חצי שנה. זה דבר טוב שיש שיתוף פעולה בין המשרדים. אני רוצה להבין מצאתם 26 ישובים. איך הדבר הזה מכסה על התלמידים. איך החישוב שלכם?

זה לא מכסה כרגע רבע. אנחנו יכולים ללכת אחורנית. זאת אומרת הניתוח שלנו היה כזה, הלכנו ל-2006, הלכנו ל-2007 והלכנו ל-2008 וראינו בכל הישובים בישראל וראינו איזה ישוב מנשיר בעלייה מכיתה י' לכיתה י"א. אחר כך הלכנו לראות מי מנשיר מי"א לי"ב. פחות או יותר אותו מודל של הלמ”ס. גם הלמ”ס ככה סופר את הילדים הנושרים.

מה שאתה אומר אלה המוקדים של הבעיות.

אלה המוקדים.

הם 25% מהתלמידים בישראל.

זה לא ה-25%. כי המוקדים האלה ייצרו גם בעלייה מח' לט' נשירה והם ייצרו גם מט' לי'.

כדאי להבהיר את זה. החוק לא מדבר על 25% מהנושרים. החוק מדבר על כך שבשנה הראשונה על 25% מהתלמידים בישראל יחול העניין. 25% מהתלמידים בישראל צריכים לשמוע בתחילת שנת הלימודים הקרובה לפחות הודעה מהמנהל, אם אתם חשבתם בסוף השנה הולכים הביתה נגמר הסיפור, תשכחו מזה. בשנה הבאה אתם חייבים להמשיך י"א, י"ב. עכשיו הרשימה הזאת ואני משבח אתכם היא רשימה טובה מבחינת המוקד שעליה יושם הדגש. המוקד שבו יושקע הכסף. מצוין. רשימה טובה מאוד. אבל היא לא מכסה את מה שהחוק דורש, ש-25% מהתלמידים במדינת ישראל ישמעו בתחילת שנת הלימודים הודעה ברורה, לגביכם נגמר החופש אחרי כיתה י'. חלק מהם בכלל לא חשב לנשור. חלק מהם אולי חשב. חלק מהם אולי ההורים חשבו, אולי תצא לעבודה, מספיק, עד כיתה י' למדת. אין פה 25% תלמידים ב-25% ישובים שישמעו את ההודעה הזאת. לכן צריך להבדיל בין רשימת ישובים שבהם המשרד בצדק יתמקד, ישקיע את כל הכספים שלו, יפתח את כל מה שאתה ציינת במצגת לבין רשימת ישובים שתכלול 25% מהתלמידים ששם אולי לא יפתחו מוקדים אבל יהיה ברור בישובים האלה אי אפשר אחרי כיתה י' ללכת הביתה. והרשימה הזאת לא נמצאת פה. הרשימה הזאת לא עונה על לשון החוק. יש פה אולי 10% מהתלמידים בכיתות המתאימות.

פה יש אלפיים ילדים.

מה זאת אומרת אלפיים?

משום שמדברים על המספרים נתמקד במספרים. פה יש אלפיים ילדים שנשרו כבר. זאת אומרת אנחנו לא יודעים לצפות מה יהיה בעוד שנה. אנחנו יודעים לומר מה היה. על בסיס ההיסטוריה הזאת, האלפיים האלה, וזה רק י' לי"א, י"א לי"ב. אנחנו יודעים לומר שאנחנו
הולכים לישובים האלה אותה מנת נשירה יש גם בין ט' לי'. אז הרשימה הזו תכסה בוודאי 25% מהנושרים הצפויים.

אבל החוק הוא לא 25% מהנושרים. החוק מדבר על 25% מתלמידי ישראל. אתה תוך 4 שנים צריך להגיע לכל תלמידי ישראל. אני אתן לך את המספרים של הלמ"ס. בשנתון של גילאי 16-17 הגילאים המתאימים יש על פי נתוני הלמ"ס קצת יותר מ-115 אלף. אם אתה לוקח י"א, י"ב , אתה מגיע ל-230 אלף. 25% מזה זה 57 אלף ילדים בגילאים האלה. אתה חייב להודיע ל-57 אלף תלמידים, בשנת הלימודים הזאת 57 אלף תלמידים יחול עליהם חוק חינוך חובה. בישובים האלה שבדקתי אין 57 אלף תלמידים בכיתות י"א, י"ב.

יש לנו ויכוח על המספרים. אני רוצה לדקדק בהם. הנתונים שלי שאני מציג פה כרגע של אלפיים הילדים האלה אלה נושרים מתוך המערכת של עצמנו, של החינוך. זאת אומרת יש עוד אלפים בחוץ. ואמרתי את זה קודם.

איך חישבתם את ה-25%? אני מסכים עם ד"ר קדמן שזה טוב ודאי להתמקד בישובים איפה שיש נשירה יותר גדולה ויש לזה משמעות יותר עמוקה להשקיע שמה את המאמצים והכספים והתוכניות, זה ודאי נכון. איך אתם חישבתם את ה-25%?

אני אחזור על הניתוח משהו מן המצגת בכדי לראות את הצפי שאנחנו מייצרים. זה כמעט ספקולטיבי במונחי מחקר. אנחנו עושים איזשהו תרחיש. אם נושרים 10000 ילדים בערך בטווח הכיתות של החטיבה העליונה מאצלנו ופה יש אלפיים, והחישוב פה הוא בשני מעברים. אז יש פה אלפיים. נניח תוסיף מעבר זה 3000. מתוך העשרת אלפים הנושרים זה 3000 ילדים. זה 30%. זה יותר מ-25%. לא הלכנו לחישוב של כלל המערכת בשונה מהניתוח שאתה עושה ד"ר קדמן.

אני מבין מה שהם עשו אדוני היושב ראש ואני אומר שוב ההתמקדות שלהם בהשקעה בישובים האלה היא מצוינת. אני מברך אותם שהם יגעו בכיסים הקשים ביותר.

הבנו את הטיעונים. קודם כל זה כמו שאתה אומר זה לא דובר על אלפיים. כולם יודעים שבישובים האלה אני מניח שנגיע שבעת אלפים או שמונת אלפים ילדים. אבל זה לא 25% משום דבר. איך זה עבר את הלשכה המשפטית?

קודם כל לפי החישוב שלנו יש לנו 4 שנים ולא 5 שנים.

מירב פה אומרת שדורית צודקת בניתוח הזה.

עכשיו משרד החינוך יכול לתקוף גם משפטית את הבעיה ממספר כיוונים. מאחר והיה מאוד חשוב כאן למעשה לטפל וזו גם מטרת החוק, לטפל בכיסי הנשירה כדי לראות איך המשרד מתקדם מכאן והלאה. הרי הגיעו לרשימה הזאת, הרשימה הזאת היא לא רשימה של תלמידים, היא נועדה כדי לטפל בבעיה. מה שהמשרד יוכל ללמוד מהרשימה הזאת הוא יוכל להמשיך הלאה.

אני שואל אותך משפטית לפי ההבנה שלך שכתוב בחוק שצריך בחלקים שווים ליישם את החוק הכוונה פה לחלקים שווים של הנושרים הצפויים או דובר בחלקים שווים של אוכלוסיית הילדים בכיתות האלה.

אנחנו בסופה של הדרך רוצים להגיע לכך, מטרת החוק היא שילמדו כמה שיותר ילדים בכיתות י"א, י"ב. הרי ברגע שלוקחים את הכיסים של אותם תלמידים שדווקא אנחנו יודעים שנעדרים היום מבתי הספר הרי אנחנו נגיע לתוצאה הזו.

החוק בא בעצם להחיל לימוד חובה. הטיפול בנושרים זה הזווית איך שאנחנו מטפלים בזה. אבל החוק בא להחיל לימוד חובה. זה המשמעות של החוק וככה נאמר בכל הסעיפים ובכל הטיפול ולכן כשמדובר על הצווים להחלת לימוד חובה מדובר בשיעורים שיוויונים זה אומר שצריך בסוף החמש שנים האלה לכסות את כל הארץ בלימוד חובה. כמו שיש את הסעיפים שמכילים יום לימודים ארוך. בעיקרון הרעיון הוא להחיל את זה על כל הארץ בסופו של דבר. אנחנו לא יכולים להעריך, יכול להיות שמחר יהיה מצב כלכלי נוראי ואחוז הנושרים יעלה בצורה דרסטית. הדרך היא לא לבדוק איך באמת היום נושרים בכל ישוב אלא באמת לראות, לחלק את הארץ לפי כל מיני קריטריונים, ישובים, שכונות, מוסדות חינוך, שכבות גיל. זאת אומרת אתם יכולים לקחת איזה חתכים שאתם רוצים. התפקיד של הוועד ה הוא לבדוק שני דברים. לבדוק שההחלה היא לפי קריטריונים נכונים. והדבר השני שזה באמת שיוויוני. החוק דורש את זה.

החלוקה הזאת של הארץ נעשתה לפי הקריטריון של טיפול בכיסי הנושרים כדי שבסופו של תהליך המערכת תדע איך לגרום לכך שאותם תלמידים אכן ילמדו בכיתות י"א, י"ב. אין לנו סנקציות כלפי ההורים והתלמידים. אם הטיפול לא יהיה טיפול אמיתי הרי גם אם תהיה רשימה לא נגיע לתוצאה המיוחלת וזאת הדרך שמצא המשרד להגיע לתוצאה הזו.

שני דברים. יש פה טעות האם מדובר פה על ארבע או חמש שנים. החוק אומר שכל ההחלה צריכה להיות מושלמת לא יאוחר מתחילת שנת הלימודים תשע"ג.

הצו יפורסם. הם צריכים להביא שלושה חודשים לפני תחילת שנת הלימודים תשע"ג הם צריכים להביא את הצו האחרון שאומר שבתשע"ג כבר כל התלמידים לומדים במערכת. זה כאילו נותן להם עוד שנה.

זאת אומרת בעוד 4 שנים מה- 1 בספטמבר עכשיו כל התלמידים יהיו במערכת.

זה נכון. לכן זה ארבע ולא חמש. אבל גם אם מדובר ב-20% אני שוב רוצה להבהיר החוק נתן לשרת החינוך את האפשרות לבחור איך להחיל את זה על רבע מהתלמידים. היא יכולה היתה להגיד רבע זה חצי מתלמידי י"א. י"ב עדיין לא. חצי י"א השנה. חצי י"א השנה הבאה. חצי י"ב בשנה השלישית, חצי י"ב בשנה הרביעית. היא היתה יכולה לעשות את זה לא לפי גילאים אלא לפי ישובים או לפי כל החלטה אחרת. החוק איננו חוק להחזרת נושרים למרות שזו מטרה מאוד חשובה שלו. חלק מהנושרים הם ילדים שאולי נמאס להם בכיתה י' ועד היום אמרו, נמאס לך, אתה יכול ללכת הביתה. אתה לא חייב לנו שום דבר. לתלמידים האלה שאינם מצויים בכיסי נשירה צריך להגיד לא, אתה לא יכול ללכת הביתה. ואני לא מוצא פה 25% מהתלמידים שישמעו בשנה הבאה, אתה לא יכול ללכת הביתה. לא צריך בשביל זה קב"ס, לא צריך בשביל זה מרכזי נוער. צריך בשביל זה שב-25% מהישובים ומהתלמידים יקבלו הודעה מהנהלת בית הספר וממשרד החינוך שגם צריך להודיע למורים ב-25% מהמקומות, אי אפשר יותר להנשיר תלמידים בסוף י' תלמידים בלי למצוא להם מערכת חלופית. וזה דבר שלא מצריך משאבים. זה דבר שמצריך הודעה באותם מקומות. אז צריך להבדיל בין אותם מקומות שהמשרד יתמקד בהחזרת נושרים שזה מצוין לבין 25% או 20% מהמקומות שבהם ישמעו ההורים, המורים והתלמידים לגביכם חל כבר השנה חוק לימוד חובה. אין פה את ה-25% מהתלמידים שישמעו את ההודעה הזאת. יכול המשרד לעשות שני דברים. הוא יכול בהחלט להגיש את הרשימה הזאת כרשימת מקומות שהמשרד יתמקד בשנה הבאה וישקיע בהם כספים ויבנה בהם תוכניות. הוא צריך לתת רשימה נוספת שבה לפחות יודיעו לתלמידים ששם יש חוק חינוך חובה עד י"ב משנה הבאה.

אם מחילים את הצו על הישובים האלה אז זה מובן מאליו מה שאתה אומר.

לא אבל הישובים האלה 10% מהתלמידים בישראל. זה לא מכסה כלום. יש פה 26 ישובים. רובם קטנים. יש 260 רשויות מקומיות בישראל, איך זה מכסה רבע?

משרד החינוך עושה אינוונטר. מי היום לומד ומי לא לומד. בישובים האלה אותרה הבעיה. כדי לפתור את הבעיה, הצווים האלה היו אמורים לעשות משהו לא רק הכרזה בעלמא לכן כדי לפתור את הבעיה הזו התחילו דווקא במקומות הבעייתיים.

אף אחד לא חולק שאלו ישובים, אני בטוח שבחרתם טוב, אין לנו את המפה, לכם יש את המפה, אין לנו שום ספק שבחרתם למקד את עיקר העבודה והמאמצים שד"ר דקלו השקיע בחצי שנה האחרונה. באמת הדברים שאמרת בתחילת הישיבה הם היו דברים מרגשים כי הרגשתי את ההזדהות העמוקה שלך עם המשימה שהוטלה עליך ואני חושב שמקדת את זה נכון. מצאתם את המוקדים ושם עושים את עיקר העבודה. אנחנו פשוט חייבים לעמוד על זה שגם תקיימו את החוק. אז תוסיפו לרשימה הזאת רשימה של ישובים, יכול להיות ישובים מבוססים שלא צריך להשקיע בהם את העבודה הזאת כפי שהשקעתם, אבל ישובים שידעו התלמידים בישובים האלו. אפשר לעשות את זה או י"א, או י"א וי"ב. הכול לפי בחירתכם. קיבלתם טווח מאוד ליברלי מהמחוקק בנושא הזה. אבל צריך להחיל את החוק על 20% מילדי ישראל. אתם יכולים לקחת מקומות שאתם לא צריכים להשקיע בהם. אבל להודיע לילדים ולבתי ספר שמעכשיו חל צו על הישוב הזה שיש 12 שנות לימוד חובה.

אם אפשר ברשותך להגיב. אנחנו יודעים שבעיר ירושלים הנשירה היא 2273 ילדים. העיר תל אביב מספר עצום של ילדים נושרים. בשנת 2008 תל אביב הנשירה 500 ילדים. בראשון לציון 167 ילדים נשרו. איך אומרת המנכ"לית שלנו, הישובים האלה מספיק חזקים שלא יקבלו עזרה.

אל תיתן להם עזרה אבל תחיל עליהם את החוק. אתם מבלבלים בין שני דברים. אל תבנה שמה מוקד.

האוצר לא פה אבל אני מעריך שהאוצר מתייחס לחוק הזה כניסה לחמש שנים, כניסה לינארית של התקציב. אם אנחנו נצטרך כרגע להכניס רשויות חזקות נצטרך להוציא מהרשימה הזאת רשויות לא חזקות. יש לנו כעשרת אלפים תלמידים שנשרו מהמערכת לפי הנתונים שיש לנו. אם הפרישה של העלות היא תוספת של אלפיים תלמידים למסגרת הלומדים כל שנה אז במסגרת הישובים האלה יש לי כאלפיים תלמידים. אם אני צריך להכניס ישוב גדול כמו ירושלים אני צריך להוציא מפה שלוש או ארבע רשויות.

אבישי, אתם קיבלתם את הרשימה?

אנחנו קיבלנו את הרשימה אבל אנחנו לא נכנסים לרזולוציה של שיקול הדעת של אנשי המקצוע. על פניו ההצעה של אדוני נשמעת הגיונית. מה שצריך לעשות זה לקחת את הישובים שבהם יש הכי הרבה תלמידים ומספר הנושרים הכי נמוך בשביל לעמוד במכסה של עוד 10% שחסרים לנו.

אם המנכ"לית חושבת שבמקומות הללו יש את האמצעים, כי גם בראשון לציון יש לא מעט תלמידים. המספר הזה של עשרת אלפים גם לפי הנתונים שקיבלנו שבוע שעבר זה ממש טעות לדבר על המספר הזה. גם באופן ישיר אנחנו מדברים על 25 אלף ובאופן לא ישיר ודאי אנחנו מדברים על מספר שאנחנו לא יודעים אבל 60 אלף או 70 אלף אני בטוח בזה אבל בואו נתמקד על המספר 25 אלף שהיה בשבוע שעבר. אם המנכ"לית חושבת שבראשון יכולים לטפל בנושרים אז תכניסו אותם לרשימה ואל תוסיפו להם עוד תקציבים.

משרד האוצר הודיע פה בדיונים שאת החלק הזה של כל תלמיד שיכנס למערכת הוא יתקצב אוטומטית. זה לא אותו תקציב של בניית מרכזי נוער שד"ר דקלו מדבר עליהם. אין תלמיד שיכול ללמוד שאפשר למנוע ממנו ללמוד.

יש טיעון אחד. משרד האוצר לא פה. הם היו צריכים להיות שותפים בדיונים ולראות את הדברים לפני זה. הם לא אוהבים לקבל עובדה מוגמרת שם. אתם מבינים איך לעבוד בתוך הממשלה. גדול עלי להתערב בזה. מה שהם כן עלולים להגיד זה שהרי כל תלמיד יש את העלות שלו. אם הם רוצים לתת לדוגמה 200 מיליון שקל, זה הסכום שדובר עליו, אז הם יתנו תוספת פה של 50 מיליון שקל לביצוע צו בשנה הקרובה, אז הם יגידו אם אנחנו צריכים להוסיף עוד 10% של ישובים אז 25 מיליון שקל ילך לזה ואז נשאר רק 25 מיליון שקל לטיפול הנוסף.

הם לא טענו את זה אפילו בישיבות פה. כי ממילא נניח שתלמיד כן ירצה ללמוד, החוק היום ממילא נותן לו את זה חינם. לכן גם החוק הזה הוכרז כחוק לא תקציבי בשעתו. זאת לא השאלה. התקציב שמשרד החינוך צריך לקבל בדין זה באמת במקומות שהוא צריך להשקיע מעבר לזה שהתלמיד יהיה לו כסא ושולחן. צריך לעשות מאמץ להחזיר אותו. צריך לבנות לו מסגרת מיוחדת כפי שאתה הצגת, אבל אם תלמיד בראשון בסוף כיתה י' רוצה להמשיך ללמוד בי"א מישהו יכול למנוע את זה ממנו? עיריית ראשון צריכה להבין שהתלמידים שלה צריכים להמשיך גם בי"א, גם בלי מרכזי לימוד מיוחדים.

אבל כנראה שהיה שיקול דעת שצריך גם בתלמידים. זה לא רק מי שרוצה. מי שרוצה ללמוד יכול גם היום. הבעיה היא עם אלה שלא רוצים ללמוד.

יש לו בעיה. אחרי כיתה י' אתם נותנים יד להנשרה של תלמידים ויש לו בעיה ללמוד. אני אראה לך תלמידים מגבעתיים שרצו להמשיך ללמוד ואמרו להם הממוצע שלכם לא טוב, לכו תלמדו במקום אחר.

יש פה בעיה. חייבים לקבל אותו. אין חובה לרשות המקומית ואין חובה למדינה. מוצאים קרנות שונות.

לפי הפרשנות גם היום אין חובת לימוד אבל יש לימוד חינם. יש זכות ללמוד. היתה קודם לכן זכות ללמוד. זאת אומרת אין דבר כזה שתלמיד רוצה ללמוד ולא חייבים לקבל אותה. זו פרשנות לא נכונה של החוק שקיים גם היום.

איפה מעוגנת הזכות ללמוד?

יש לילד זכות ללמוד. ברגע שיש לימוד חינם.

לא. אם הוא לומד הזכות שלו לא לשלם. זה מה שאומר החוק. אחרת לא היינו צריכים את כל החוק הזה.

לא. אתה היית צריך את החוק הזה בגלל אותם תלמידים שלא רוצים ללמוד, שלא מתייצבים היום בפתח מערכת החינוך, שהולכים לעבוד, שהולכים לעשות דברים אחרים.

אני אראה לך תלמידים שרוצים ללמוד ולא נותנים להם.

יש לכל תלמיד שעומד בפתח בית הספר זכות ללמוד. אין דבר כזה ויש גם את זה בהוראות משרד החינוך כבר שנים רבות.

דורית אבל זה לא רק הזכות ללמוד. יש לי גם ילדים משלי שהחליטו בגלל שזה לא היה חובה, הם במקרה הכירו את החוק, למדו בשיעורי אזרחות, והחליטו בכיתה י"א לצאת ממערכת החינוך. היו כאלה שניים מהבנים שלי. החליטו לצאת מהמסגרת. לגביהם אם יש צו בירושלים הם לא היו יכולים לקבל החלטה כזאת.

נכון. עכשיו מאחר ואין לנו היום סנקציות משפטיות נגד התלמידים, הרי צריך לעשות עבודה למול אותם תלמידים שיש להם זכות ללמוד אבל החליטו לא ללמוד.

גם בכיתה י' אני לא אמרתי להם יבואו לשים אותם בבית סוהר. יש סנקציות משפטיות. לא זו הנקודה. הנקודה היא שבישובים, או לפי ישובים או לפי מספר בתי ספר, הייתם יכולים לבחור אחד מהרבה מאוד סוגים של קריטריונים, ולא בחרתם באחד מהם.

אנחנו חשבנו שדווקא התמודדות עם כיסי הנושרים היא תביא לכך, אני לא חושבת שאפשר להתערב בשיקול הדעת.

הצו לא הגיע אלינו לא בגלל הדיון הזה. זה צריך להגיע לוועדת החינוך אחרי שיש הסכמה של שר אוצר. בעוד חודש זה צריך להגיע לבצוע. אנחנו כבר בחודשיים איחור. קיימנו כבר מספר ישיבות פה.

אני מציע בחוקים הבאים שאם לא עומדים במועדים שיהיו קנסות, עיצומים כספיים על השרה, על המנכ"לית.

אתה יכול להציע תיקון לחוק.

החשש שלי שאם נלך על 20% מהאוכלוסייה של תלמידי י"א, י"ב, האוצר יקפוץ דווקא על הרשויות החזקות ביותר ויגיד פה אני מכסה מודיעין, חולון.

משה, אם היית מקשיב למה שאני אמרתי היית אומר שהאוצר כמה שזה מפתיע יש לו דווקא אינטרס גם כלכלי שזה יקרה בישובים של הפריפריה וכשהאוצר דיבר פה מסביב לשולחן אמרו שכחלק מההשקעה שאנחנו משקיעים בפריפריה בואו נשקיע את המאמץ. לאוצר יש אינטרס כן להחיל בישובי פריפריה. למה לאור החשיבה שעשיתם לא הכללתם את אנשי האוצר? אין לנו הסכמת שר אוצר. אנחנו יכולים לאשר, אנחנו יושבים ומדברים באוויר. אני מצטער להגיד את זה. אני אין לי אפשרות דורית, את שומעת את משרד המשפטים ואת שומעת את היועצת המשפטית אין לי אפשרות גם עם כל הרצון הטוב לאשר דבר שהוא מנוגד לחוק.

אנחנו קיבלנו אישור ממשרד המשפטים.

אתם קיבלתם אישור לנוסח. יש הבדל בין אישור הנוסח לאישור המהות. המהות לא אושרה כי משרד המשפטים לא נכנס לשאלה איזה אישור מכיל כמה, כי זו שאלה שהיא שאלה מקצועית גרידא. הניסוח נכון, הפסיקים במקום.

אולי לא נבדקה הכמות אבל דובר בדיוק מה זה בחלקים שווים.

אני שמעתי פה את נציג משרד המשפטים. הוא לא אמר את זה.

זה הדיון שקיימנו עם המחלקה לחקיקת משנה. אני מוכנה לחזור אליהם.

משרד המשפטים לא יכול לדעת אם יש 20% של בתי הספר בישובים הללו. זה הידע שלכם אז הם סומכים עליכם בנושא הזה.

אנחנו עדיין חושבים שהצגת הרשימה הזו תכסה בסופו של דבר, תביא לכיסוי המירבי והטוב ביותר בסופה של הדרך של אותם תלמידים שאכן המטרה של כולנו שהם ילמדו בכיתות י"א, י"ב.

אני מסכים איתך אבל את לא פה בשביל זה. את בשביל גם לקיים את החוק.

זאת גם העמדה המשפטית שלי. אני מוכנה לחזור ולבדוק את זה. ככה חשבנו שזו הדרך הטובה ביותר לתקוף את החוק. גם לקחנו בחשבון כמובן את התקציבים שעומדים לרשות המשרד. האוצר

הרי האוצר היה שותף לזה לכל הדיונים שהיו וחברי הכנסת התעקשו על שיעורים שווים והיה ברור שהשיעורים שווים, הכוונה שלהם היא שתוך מספר שנים כל הארץ תהיה מכוסה בלימוד חובה. האוצר לא פה אז אי אפשר לשאול אותו אבל הוא היה שותף עד כמה שאני זוכרת לדבר הזה. הכוונה היא לא למחוק את הישובים האלה. הכוונה היא להשאיר את הישובים האלה.

יש רשימה א' שבה אתה מתמקד ויש רשימה ב' שזה יחול ואתה לא נותן להם כסף בשנה הראשונה. כל מה שחסר פה זה רשימה ב'. זאת הרשימה שבהם תשקיעו הכי הרבה, מצוין, נפלא, אבל היא לא מכסה וכדי לכסות צריך רשימה ב' במקומות שאתם תשקיעו פחות, הרבה פחות, אבל שם הרשויות ידעו שזה חל אחרת אתם לא מקיימים את החוק.


אתמול קראתי פסק דין חדש שהתפרסם בנושא של הרשות המקומית ברהט שתירצה אי הסעה של קטינים בהסעה בטוחה לבית ספר בכך שאין לה תקציב ומשרד החינוך לא העביר לה מספיק כסף. אומר בית המשפט המחוזי שם באופן חד משמעי, אי קיום תקציב מספיק אינו עילה לא לכבד את החוק. בית המשפט שלל את זה. הוא אומר את זה בצורה הכי ברורה. החוק איננו תלוי בשאלה איך השגת תקציבים. החוק מחייב.

לא טענו את זה בשום דרך. אמרנו שזאת לדעתנו הדרך הטובה ביותר כדי להגיע בסופו של יום.

זאת הדרך הטובה ביותר. היא לא מכסה את דרישות החוק. אתם צריכים להוסיף רשימה נוספת שהיא תהיה בעדיפות ב' מבחינת ההשקעה. אף אחד לא נכנס לכם לשיקולים. מצוין שהרשימה הזו היא רשימה א' בהשקעה. היא לא פותרת את דרישות החוק. צריכה להיות רשימה ב' שתשלים עד 20% מהתלמידים במדינת ישראל ובשנה הראשונה זה יחול עליהם. אין ברירה.

אדוני היושב ראש, אפשר אולי לקבל רבע שעה הפסקה ולעשות התייעצות פנימית כדי לבחון האם ניתן להוסיף רשימת ישובים שתעלה בקנה אחד ותביא למספר פחות או יותר שהחוק מתכוון אליו ואולי נעשה התייעצות טלפונית עם משרד האוצר כאשר הוא יבין שהרשימה הזאת של המיקוד היא בעצם ברוח הדברים שהוא דורש והוא כבר הסכים לזה. התוספת לא תהיה עלות תקציבית. אם הוא יתן הסכמה בטלפון אפשר יהיה לקדם את העניין. אם הוא ישמע על הרשימה הזאת הוא יקבל אותה מכיוון שהיא עונה על הדרישה שלו של הפריפריה.

הם לא יתנו לך את זה בטלפון. הם הודיעו לנו אתמול שהם לא מוכנים לבוא לישיבה היום. הם אמרו איך אנחנו לבוא לישיבה לא הביאו לנו כלום. צריך הסכמה. אני לא יודע אם חתימה.

אני רוצה קצת להבהיר כי ד"ר קדמן שם יד על דבר נכון. אבל אני רוצה לעשות קצת סדר בדברים. זה שאנחנו נגיד לראשון לציון, ראשון לציון היקרה אדון מאיר ניצן אתה לא מנשיר ילד. וסיפרתי קודם על המערכות הממוכנות. אנחנו מחזיקים דוחות ילדים שמנשירים אותם ואני הולך לכתוב להם מכתבים בעניין הזה. נניח בני ברק מנשירה בשני השנתונים האלה אלף ילדים. הנשרת אלף ילדים ומתן איסור לבני ברק להנשיר אלף ילדים וזה מה שאומר משה שגיא, להחזיר אותם למערכת זה 10 מיליון שקל. הרשימה הזאת היא הרשימה התוספתית לפעולות המיוחדות. יש הבדל בראיה תקציבית בין ילד מדווח למערכת, שזה מיד נותן נניח 10 אלפים שקל שכר לימוד, לבין הרשימה הזאת שהיא רשימה תוספתית שזה באמת פעולות מיוחדות אל מול הנושרים. אם נניח השנה הראשונה תעלה 40 מיליון שקל בהנחה של מאתיים חלקי חמש, הרשימה הזאת 240 מיליון שקל, עוד הנחייה כזו לבני ברק תקפיץ את זה בעשרה מיליון.

למה שאתה לא תגיד למאיר ניצן ראש עיריית ראשון לציון בראייה מבוססת, והיא מקפיצה לך בבת אחת בגלל מספר התלמידים את האחוז. תגיד לאדון מאיר ניצן מעכשיו אני מודיע לך, תודיע למנהלי בתי הספר, תודיע להורים, תודיע לתלמידים, זה חל עליכם. הוא לא יבהל כל כך אדון מאיר ניצן. אתה בבת אחת יכול בלי להתווכח איתך על המקומות שבחרת להשקיע שהם מצוינים, אבל אתה בבת אחת יכול לקחת כמה ערים גדולות, להוסיף אותן לרשימה, ולהקפיץ את האחוז לאחוז הנכון.

מאחר ואני עובד עם האוצר באופן שוטף ואני יודע איך מחושבת תוספת תלמידים במערכת יש לנו מודל לגידול טבעי שהוא מבוסס על גידול בשנתונים וקצב עליה של עולים, ויש מה שנקרא את החוק. החוק הוא מעבר למודל הגידול הטבעי הרגיל. אם השנתון גדל ב-2% או 3% הגידול הטבעי שמתוקצב כל שנה הוא בהתאם לגידול בשנתונים. אם עכשיו החוק צריך לתת במסה למספר תלמידים זה מעבר לחוק וזה עלות של החוק. וזה לא קשור לגידול הטבעי.

אם משרד האוצר היה ויכוח תקציבי על שני דברים ואז לכן הגיעו למספר של 700 מיליון שקל עלות החוק. הם אמרו כמה עולה תלמיד בממוצע.

כן אבל גם משרד האוצר אמר אז 450 מיליון.

משרד האוצר אמר אני לא אמנע מלתקצב כל תלמיד שיתווסף למערכת. כי ממילא הוא צריך לשלם היום. אחר כך עלתה שאלה אחרת. אמרו אבל יש עלות אחרת לחוק. מדובר בתלמידים קשים שצריך להחזיר אותם ואי אפשר להחזיר אותם לכיתה הרגילה, אולי צריך יהיה לבנות כיתות, אולי יהיה צריך להוסיף קבסים, אולי יהיה צריך להוסיף מסגרות מיוחדות קטנות יותר וזה עלות גדולה מאוד. בא משרד האוצר ורמז לכם לאנשי משרד החינוך ואמר, אני לא אתן לכם כסף, אבל אם אתם תבחרו ללכת על פריפריה מאחר וממילא האוצר עכשיו מסיט כספים לפריפריה כחלק ממדיניות אז אפשר יהיה למצוא לעניין הזה פתרון. ואכן בישובים האלה שבהם יש השקעה גדולה הם רשימה של ישובים בפריפריה שעונה לדרישות משרד האוצר, ולכן התקציב העיקרי שמצריך השקעה מיוחדת בכל ילד במקומות האלה הובטח שמשרד האוצר ייתן לו פתרון, לכך שילד בראשון לציון קודם לא הלך לבית ספר והיום הולך לבית ספר, בלי כל המרכזים המיוחדים האלה, זה האוצר התחייב לממן כל תלמיד.

אני חושב שאנחנו קצת חוזרים על עצמנו.

לא. אבל אנחנו מתכנסים לפתרון.

זה לא תפקידנו פה לפרש את האוצר. תפקידכם זה לעבוד יחד עם האוצר ולהביא לנו משהו שבהסכמת שני המשרדים ותפקידנו זה לפרש את החוק ולאשר את שיקולי הדעת שאנחנו אישרנו אותם כבר. אנחנו חושבים שעשיתם עבודה טובה ורצינית. יחד עם זה צריך לקיים את החוק.

אנחנו עדיין חושבים שאפשר לפרש אחרת. אנחנו נחזור ונתייעץ בעניין הזה.

אני אגיד לך עוד דבר דורית. אתם זוכרים את החוק של החלת חינוך על גילאי שלוש, ארבע. אז כל פעם נותנים עוד מספר שנים ואז באים ואומרים מאחר והחוק לא חייב להחיל באופן שווה.

הוא אומר שיעורים שווים ככל הניתן.

זה לא ניתן. מה שקורה אז באים אלינו לקראת איזה חוק הסדרים חדש ואומרים מאחר וזה לא היה ניתן ועכשיו בבת אחת אנחנו לא יכולים להחיל על כל כך הרבה תלמידים. מה שעלול לקרות פה, אם אנחנו הולכים בקו הזה, אבישי, אני לא חושב שאפשר לפרש אחרת את החוק, אבל בואו נגיד שהיינו הולכים בקו הזה מה שהיה עלול לקרות, אני לא יודע כמה אחוזים זה מכלל התלמידים. בואו נגיד לצורך הויכוח שזה 7%. אז תביאו לנו 7% ותביאו לנו שנה הבאה עוד 7%, ושנה אחרי זה עוד 7% ושנה אחרי זה עוד 7%. אז תבואו בשנה החמישית ותגידו עכשיו נשארים 72%. אין לנו תקציב לעשות ל-72% מהילדים השנה גם אם טיפלנו כבר במוקדים הקשים לכן אנחנו לא יכולים לקיים את החוק. אנחנו לא יכולים להיות במצב הזה. מספיק שלא הקפידו במשרד החינוך. זה מה שעשו במשך 25 שנה פה, בגלל שמירב לא היתה פה אז נתנו לזה לקרות. גם דורית לא היתה. בואו נסיים את הישיבה עכשיו.

אין איזה סד של תאריכים? אנחנו הולכים לבג"ץ בעניין הזה. אם יגידו שתוך שבוע זה נפתר אז בטח לא נלך לבג"ץ.

אני קיבלתי בישיבה הקודמת סד תאריכים של המנכ"לית שאמרה תוך 4 ימים אנחנו מביאים לכם את הצו. אני נתתי הערכה מרצון עד היום הזה. אני לא יודע. אתם תגידו לנו. אני רוצה התחייבות. אני לא רוצה מילים בעלמא עכשיו.

אני לא יודעת להתחייב כרגע. זה טעון היוועצות חזרה למשרד כדי לראות איך תוספת ישובים משפיעה על העניין הזה. את זה אני מניחה שעם משה את העשייה הזאת אפשר יהיה לעשות. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו.

לא עשיתם כמיטב יכולתכם. סליחה שאני אומר את זה.

זה משום שההתלבטות לגבי רשימת הישובים לרבות ההתלבטות התקציבית היתה באמת עד הרגע האחרון.

אני ממש מוחה בכל לשון של מחאה על מה שקורה פה. לא רציתי להגיע לנקודה הזאת. אין לי תשובה לך יצחק קדמן.

אנחנו נלך בשלנו.

טוב, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00