PAGE
20
ועדת הכספים

14.1.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ז' בשבט התשס"ח (14 בינואר 2008), שעה 11:00
[

הצעת חוק מיסוי מקרקעין(שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 58 – הוראת שעה), התשס"ז-2006

חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר

דוד אזולאי

אלי אפללו

שי חרמש

שלי יחימוביץ

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

בועז סופר

- סגן בכיר למנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר

מיכל דויטש-הנר

- מנהלת מח' חקיקה, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

ראובן קוגן

- משרד האוצר

חזקיה ישראל

- התאחדות התעשיינים

ורד וייץ


- ההסתדרות החדשה

טמיר כהן

שגית אפק



מרב תורג'מן

סמדר אלחנני

סמדר לביא - חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק מיסוי מקרקעין(שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 58 – הוראת שעה), התשס"ז-2006

אנחנו עוברים לנושא הבא. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מספר 58 – הוראת שעה), התשס"ז 2006. מי מציג מטעם הממשלה?

זו הצעה ממשלתית, או הצעה שאנחנו הכנו?

ממשלתית.

ההצעה מתקנת את חוק מיסוי מקרקעין קובעת, בתנאים שחייבים להתקיים לאורך זמן, מתן פטור מוגבל בסכום להעתקת מפעל מאזור שאינו אזור מוטב לאזור מוטב, כאשר האזור המוטב צריך להיות בתיחום גיאוגרפי בתחומי אזור פיתוח א', שלפי חוק עידוד השקעות הון, ובלבד שמדובר בצפונית לקו רוחב 210 או דרומית לקו רוחב 100. התנאים שנקובים בהצעה מדברים על מועד הרכישה של הזכות החלופית, מועד המכירה של המפעל הנמכר, כמה עובדים מינימום יעבדו במפעל החלופי, כמה מהעובדים במפעל החלופי הם תושבי המקום, מתי מתקיימת הפעלה מהותית במפעל, וכאשר לשר האוצר קיימת הסמכות לקבוע מעמד מסוים של העובדים שיעבדו במפעל החלופי, כלומר דרישות מיוחדות שדרושות באזור, למשל מצב משפחתי, למשל עולים חדשים, למשל גיל, וזה קבוע בסעיף האחרון של הסמכת שר האוצר.

הצעת החוק הזאת פורסמה ב-7 לנובמבר 2006 ולכן שר האוצר היה צריך להכריז על הצו של המקום שאליו אפשר יהיה להעביר את המפעל עד 31 לדצמבר 07'. לאור העובדה שאנחנו נמצאים ב-14 לראשון 08', כדאי לשנות את מועד התחילה של הצעת החוק ל-31 בדצמבר 08'. ואני מוכנה לענות לכל שאלה שיש.

קראתי עכשיו ביסודיות את החוק ויש כמה דברים שמטרידים אותי, אפילו מדאיגים אותי, בחוק הזה. אני אעלה כאן כמה נקודות ואני אשמח לשמוע תשובות לכולן.

בסעיף מספר 1 – הפעלה מהותית, העסקת עובדים במפעל באזור מוטב שמספרם לא יפחת מ-70% ממספר העובדים שהועסקו במפעל הנמכר. למה רק 70%? אני שואלת. הרי במידה רבה אנחנו מעודדים כאן מפעל שהעסיק 100% עובדים נאמר ברמת גן---

לא פחות. הוא יכול להחזיק גם 150%.

אלי, תן לי. אני אעלה דבר דבור על אופניו. לא פחות מ-70%, כלומר בעצם אנחנו יוצרים כאן אינסנטיב להפחית את שיעור העובדים ב-30% תוך כדי מעבר. למה לא פחות מ-100% מהעובדים. למה בעצם אנחנו בעצם, מלכתחילה, יוצרים סטנדרט נמוך ומעודדים מפעל לסגור את שעריו במקום אחד, לפטר ממנו עובדים, כי הרי אנחנו יוצרים כאן סיטואציה שבה אנחנו מפטרים מספר עובדים מסוים, אנחנו פותחים את המפעל מחדש עם עובדים חדשים, ושוב אנחנו אומרים 'לא יפחת מ-70%'. אני חושבת שצריך לתקן את זה ל-100%.

עוד תהייה בשולי הדברים. איך אנחנו מונעים סיטואציה שבה תהיה הורדה מכווננת, לקראת המעבר, של מספר העובדים במפעל הקיים. כלומר, יהיו פיטורים בשלוש השנים האחרונות לקראת המעבר, כדי ליצור בסיס נמוך יותר ל-70%.

סוגיה נוספת – באופן כללי אני שואלת את עצמי, נגיד מפעל שוקולד, סתם אני אומרת. מפעל שוקולד ברמת גן, מי העובדים שמועסקים בו? פועלים פשוטים, לא עשירון עליון, אנשים שקמים בבוקר, הולכים לעבודה, מועסקים במקום הזה ומפרנסים משפחות. מה אנחנו אומרים? אנחנו מפטרים אותם, זורקים אותם הביתה, ופותחים את המפעל הזה מחדש באזור פיתוח א'. למה אנחנו מפקירים ככה לגורלם אנשים שיש להם מקום עבודה טוב, אם כי בעבודה קשה ומפרכת במרכז הארץ? זה לא שיש עודף תעסוקה במרכז הארץ. נכון שהמחסור בתעסוקה הוא כבד הרבה יותר בפריפריה, אבל אני מורידה אתכם לרמת הפועל הפשוט. אנחנו שולחים הביתה עובדים כדי לתקן סטטיסטיקה, אבל בסוף הסטטיסטיקה הזאת היא בני אדם. אנחנו לא יוצרים מקום עבודה נוסף, אנחנו מבטלים מקור פרנסה לאנשים עובדים ומעבירים אותו למקום אחר. רוצים לעודד תעסוקה בפריפריה? בואו נזרים כסף לקרן לעידוד השקעות הון, או למרכז ההשקעות ונבנה מפעלים חדשים. אבל לסגור מפעל? אני לא רואה בזה פתרון לבעיית התעסוקה בישראל.

סוגיה נוספת – אני חוששת, ויותר מזה אני יודעת, שמה שיקרה, שהיום אנשים שמועסקים בפועל במפעלים כאלה, הם אנשים שעוד נהנים משרידי הביטחון התעסוקתי שהיה פעם לעובדים. מן הסתם עובדים ישירים של המפעל, הם צברו זכויות מסוימות, הטבות סוציאליות. כיוון שאנחנו מכירים את מבנה שוק העבודה הנוכחי, אני מניחה שבמקום אלה שיישלחו הביתה, הם יפוטרו (שימו לב, אנחנו הולכים לפטר אנשים), במקומם יועסקו כבר עובדים בתנאי העסקה הרבה פחות הוגנים, בהתאם לשוק התעסוקה הנוכחי, מן הסתם באמצעות קבלנים, חבילות עבודה וכן הלאה, השמות היפים שניתנים לתופעה מכוערת של העסקה באמצעות קבלנים שבסופה משמעותה פגיעה בזכויות הסוציאליות של העובדים. כלומר, אנחנו יוצרים אינסנטיב להיפטר ממאסות של עובדים עם איזה שהוא ביטחון וכבוד, לטובת העסקה של עובדים נטולי זכויות.

אמרה עורכת הדין מיכל דויטש ששר האוצר רשאי לקבוע מעמד מיוחד. למה שבמעמד המיוחד הזה לא תהיה קביעה בדבר אחוז זהה לאחוז שהיה במפעל במרכז של העסקה ישירה, ולא באמצעות קבלנים, למשל. למה לא אומרים מלה על מעמדם של העובדים המועסקים? למה לא מדברים על טיב ההעסקה? רק על העסקה באופן אמורפי כזה. העסקה כשלעצמה, אי אפשר לדבר רק על אחוזי העסקה, מוכרים לדבר גם על טיב המשרות שאנחנו מייצרים, ואם אנחנו מייצרים משרות לעבדים במקום משרות לאנשים עם ביטחון תעסוקתי, אנחנו עושים כאן מהלך שהוא מאוד מאוד לא צודק, לא כלכלי ולא נכון. או למשל, בעניין הזה, למה לא להתנות את המעבר בכך שהעובדים לא יועסקו באמצעות קבלנים, אלא בהעסקה ישירה?

כל הדברים האלה חסרים לי ואני חוששת מאוד שאנחנו הולכים לכאורה לתקן עוול, ואני מבינה את המניעים מאחורי הצעת החוק הזאת, ואני בטוחה שהכוונות טובות, גם אני רוצה שייווצרו מקומות תעסוקה בפריפריה, אבל אנחנו הולכים לתקן עוול ביצירת עוול יותר גדול, לפחות במתכונת הזאת של הדברים.

תביטו, אנחנו צריכים להחליט מה זה המטרות הלאומיות אצלנו במדינה. הזדמנות עסקית לתושב פתח תקווה שמאבד מקום עבודה, לעומת תושב בנתיבות, שדרות ואופקים, זה יום ולילה, והפערים בשיעורי האבטלה הם בין 14% ל-4%, וגם את זה כדאי לזכור.

שנית, ברגע שמדובר כרגע על העברה לפריפריה, המפעלים האלה ישדרגו את עצמם. לא מדובר על להעביר מפעלים כמו שהם, אלא לנצל הזדמנות עסקית כרגע לעשות מפעלים איכותיים יותר ומשודרגים יותר. ברגע שהתעסוקה משודרגת, ברגע שהמפעל משודרג, השכר משודרג.

מעבר לאבטלה, מי שבודק היום את רמת השכר בפריפריה ורמת השכר במרכז הארץ, אני חושב שהסיפור הזה גם דומה לפערים של שיעורי האבטלה. אני חושב שמפעלים כאלה, קודם כל נראה, בכלל לא עומדים בתור. מכל החוק הזה שחבר הכנסת אלי אפללו עבד עליו יום ולילה, ורשות המסים הולכת ביחד איתו, 29 מפעלים במרכז הארץ מביעים כוונה. עוד אף אחד לא זז בינתיים. אני גר ליד פארק תעשייה נועם, שכבר קיים 12 שנה, אחרי שהשקיעו 40 מיליון שקל וחוץ מתנים וכלבים, שום דבר לא מסתובב שם. אז אני עוד לא רואה את הנהירה ואני לא רואה פקקים בצומת אשדוד של מפעלים נוסעים.

עכשיו, אם האינסנטיב של חוק עידוד השקעות הון לא מספיק ואם כל הדרייבים הנוספים לא מספיקים, ואם העסק הזה יזיז ולו רק חלק קטן מה-29, ויקטין קצת את האבטלה בפריפריה, אז כל העוולות במרכז הארץ מכופרות מול התועלת ומול השדרוג ומול התוספת שנוסיף כאן לפריפריה.

אני יותר מתעניין בעניין אם הייתי מקבל פה כרגע 80, 100, 150 מפעלים. אנחנו עוסקים פה במטרת נקודה, זו טיפה בים, והלוואי שמה-29 האלה יגיעו 9. זה 29 ברשימת ההמתנה ואני עוד לא רואה אותם זזים.

אז אם המעט האלה יזוזו קדימה, לו די בכך, וכל העוולות במרכז מתגמדות מול אולי---

יש כאן מטרת נקודה?

מטרת נקודה זה להוריד את המפעלים האלה מקו רוחב איקס שעובר ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק---

הוא שואל האם החוק הזה מתכוון לאיזה מפעל מסוים?

לא. החוק לא מתכוון לזה, אבל החוק הזה בא להציע חלופה. אם אתה מחזיק בקרית אריה עשרה דונם אדמה ששווה הון עתק---

התכוונת לטמפו כזה, שעובר ל---

אני מתכוון לכל טמפו שנוסע, רק אני אומר, ברור לגמרי שחלק מהאינסנטיב של להשאיר קרקעות בעלות ערך בפתח תקווה ולרדת לנתיבות, גם כך טוב הדבר, מאשר חלק מהם כלואים בקרית אריה, במקומות כאלה, במקומות שאין להם לאן לזוז, הם צריכים להתפתח. הירידה דרומה תיתן להם גם אופציה להתפתח. כשהמפעל מתפתח, יש עוד תעסוקה. הרי חלק מהמפעלים במרכז הארץ כלואים ולא גדלים, כי אין להם לאן לזוז שם.

מעבר לעוול שחברת הכנסת יחימוביץ מעלה אותו פה, ואני לא רואה חוק שיכול להכריח מעסיקים לעבוד עם עובדי קבלן, או בלי עובדי קבלן, יש כללים על עובדי קבלן, צריך להקפיד עליהם, נדמה לי שאחד מהם היה פה בדיון על מאבטחים במזרח ירושלים, אבל להכריח תעשייה לעבור ממרכז הארץ לפריפריה בתנאי שתעסיק עובדי קבלן, זה נשאר קשה גם במקומות אחרים, ואני בעד החוק.

אי אפשר לזלזל בעובד אשר כתוצאה מהחוק הזה, שהוא בהחלט בעל מטרות לאומיות, ייפגע. כל אדם הוא עולם במלואו בפני עצמו ואם יש אדם ש-35 שנה עובד בעלית או בקוקה קולה והיום יזיזו אותו והוא לא יכול לנסוע ולהיות עובד במפעל שיהיה בעפולה או בכרמיאל, או בנתיבות או באופקים, או שדרות, הוא אדם שבאמת יש לו בעיה והבעיה שלו היא בעיה של החברה כולה. הוא אדם שעובד, הוא מייצר, הוא יש לו את הכבוד שלו. טוב, הוא נזרק. אלה בעיות שלא אנחנו יכולים לפתור.

הכלכלה החופשית שבה אנחנו מתקיימים ומקיימים, יכולה לאפשר לכל אחד להעביר את מפעלו ממקום אחד למקום שני.

כאן זה לא כלכלה חופשית, כאן אתה כן מתערב.

פה המטרה הלאומית היא להרחיק מפעלים ממקומות שבהם את יכולה לייצר כלכלה אחרת ולאפשר להעביר את אותו מפעל, לייצר את אותן יצירות, במקום שהוא גם מועיל מבחינת התפיסה הלאומית לגבי פיזור המפעלים בארץ. אני לא מתעלם מהבעיה שאת העלית.

אז מה? כשחוטבים עצים, עפים שבבים?

זה לא שחוטבים עצים, גם יכול---

עובדים זה בני אדם, עובדים, מפרנסים.

יש מפעל שנמצא במרכז הארץ, הוא מהווה מפגע גם תברואתי, כתוצאה מכך שהוא נמצא היום בתוך אזור מגורים ומוקף כולו באזורי מגורים, אבל לבעל המפעל לא כדאי לעבור, משום שכאשר הוא ימכור את מפעלו, המס שהוא יצטרך לשלם הוא כזה שהוא אומר 'אני אשאר כאן'. הוא יוצר בעיה גם לסביבה, גם לחברה, גם לכלכלה וגם לעצמו. באים ואומרים לו 'ראה נא, אתה שיודעים שנינו (גם הכלכלה וגם האינטרסים האישיים שלך) שטוב היה אם היית מעתיק את מקום מפעלך למקום אחר, אבל אתה לא תעשה זאת מטעמים של חישובים פיננסיים שלך, הנה, המדינה נותנת לך אנסיאטיבה נוספת לבוא ולשקול את הדבר שהוא טוב לך'.

אין לי כל ספק שלא שבבים . בכל פעם שנסגר מפעל, מסיבה כזאת או אחרת, יש בעיה לא פשוטה לאותם אנשים הנפלטים מאותו מפעל ושאינם יכולים להיכנס למעגל העבודה. זאת בעיה.

אם למשל מטרת החוק הזו היא לאפשר למפעלים, שכולם רוצים שהם יעתיקו את מקום מפעלם, והתנאים שמחייבים אותם על מנת לקבל את אותו פטור שהוא מהווה את האנסיאטיבה ליציאתם, או אנסיאטיבה נוספת ליציאתם, הם דברים בעלי טעם בחוק הזה. אם אנחנו לא מתחשבים בדברים שדיברה עליהם חברת הכנסת יחימוביץ. נדמה לי שאנחנו לא יכולים לקיים אותם, גם כתנאי. את יכולה לבוא ולומר למשל, 'אתה מחויב קודם כל לקבל את עובדיך למפעל החדש', את העובדים הקיימים. זה דבר שאני מוכן להוסיף. אם למשל אני עובד במפעל מסוים באזור פתח תקווה, רמת גן, תל אביב, ואני רוצה להמשיך לפעול בו, משום שהיום האפשרות של הנגישות ושל המרחק הם כאלה המאפשרים לי תוך שעה להגיע למקום העבודה האחר, אני רוצה שתהיה לי זכות ראשונה להמשיך ולעבוד באותו מפעל ולא יאפשר לבעל מפעל לפטר את כל עובדיו, לנצל את ההזדמנות הזאת להשיג גם מטרות אחרות שהוא לא היה יכול להשיג אותן, אם המפעל היה ממשיך להתקיים. למשל הוא אומר, אני רוצה את המפעל, אבל אני רוצה ניסן שימשיך לעבוד, ואת רובי שלא ימשיך לעבוד. זה בהחלט יכול להיות. הוא בא ואומר 'אני עכשיו אבחר את כל עובדיי מחדש'. לא, אם אתה מעתיק את המפעל, אתה מעתיק אותו עד כמה שאפשר כמו שהוא, מבחינת התנאים שקיימים בו.

כן, אתה סותר את החוק שאומר שאתה מחויב להעסיק כך וכך מתושבי המקום. זה פשוט לא הולך ביחד. כוונותיך טובות, אבל זה לא משתלב עם לשון החוק.

חבר הכנסת אפללו, ייתכן מאוד שכאשר אנחנו מעתיקים מפעל ונותנים לו את הפטור ממס השבח, על מנת שהוא יעבור למקום אחר, והמקום האחר יוכל להשתכר ולהרוויח מקיומו של המפעל בתקופה יותר מאוחרת. בהחלט לבוא ולומר שאחד מהתנאים הוא שכל עובד שעבד במפעל הקיים, יוכל לעבוד גם במפעל העתידי, ובהחלט דבר כזה הייתי מוסיף מאותם דברים שבהם דיברה חברתי, מבחינה חברתית-כלכלית.

אתה אונס אותו להוסיף עובדים אם הוא לא צריך.

לא, לא.

נשמח שיעברו ממרכז הארץ לפריפריה. רק ברוך הבא, שיבואו.

חברים, היום מנסים אנשים---

אז מה תרוויח הפריפריה, אם אתה רוצה לקחת אנשים מהמקום?

הוא יעבוד עוד שבע שנים.

הלוואי, כל עובד כזה זה שבעה עובדים נוספים. כל עובד בתעשייה, יש עוד 7 עובדים---

הלוואי, שיבואו כבר.

תשמע, בעלייה, כל שלושה עולים שעלו לארץ בזמנו, הביאו עובד אחד. זאת אומרת, כל שלושה אנשים שעולים לארץ, מייצרים מקום עבודה. אם זה מכולת, אם זה חנות בגדים, אם זה עורכי דין. בכל חברה שהיא חברת הגירה, כל תוספת של שלושה אזרחים מייצרת מקום עבודה אחד, ולכן אני רוצה לומר שהחוק הזה הוא חוק ראוי. אני לא מתמצא עד כדי כך בכל תנאי ותנאי, אבל אני, כפי שקראתי אותו וכפי שאני רואה, התנאים מקובלים עליי. הייתי רק מציע שכדי לשמר בכל זאת את זכותם של העובדים לבוא ולקבוע שאחד מהתנאים שכל עובד אשר יהיה מעוניין, יוכל להמשיך.

החוק הזה הוא רצוי וחשוב בעיקר ליישובי הפריפריה. אני חושב שזה בא לעודד את אותם מפעלים שבאים להתפתח באזורי הפריפריה. יחד עם זה, אליה וקוץ בה, ואני אגיד למה אני מתכוון, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת רובי ריבלין, שלא ייווצר מצב שעובדים שבכל זאת ירצו לעבור עם המפעל החדש, שלא יאפשרו להם, וכאן צריך אולי לקבוע איזה שהיא מכסה של מספר עובדים שעובדים במפעל הקיים ורוצים לעבור למפעל החדש.

ההצעה שלי היא אפליקציה למה שאמרה חברת הכנסת יחימוביץ.

כולם, כל מי שרוצה.

מה זה כל מי שרוצה? סליחה, אדם עובד בפתח תקווה, יש לו משפחה, הוא מגדל ילדים שם, אשתו גם עובדת, היא עוזרת גננת בגן. זה נורא יפה שאתה מאפשר לו עכשיו לנסוע לשדרות.

לא, לא, דיברנו רק על מי שרוצה. זה מצב שבעל הבית יכול---

יכולים להרוויח גם עוד פעם תוספת בכך. לא רק שהמפעל עבר, יכול להיות שאותו עובד, גם הוא יעתיק את מקום מגוריו לפריפריה ויצאנו כולנו נשכרים מזה, כי הפריפריה זקוקה לאותם אנשים.

דבר נוסף, אדוני היושב ראש, אחד הדברים שאני מוטרד מהם זה הזכויות של אותם עובדים שהמפעל שלהם יועתק. וכאן, לא ראיתי בחוק וגם בדברי ההסבר את הזכויות של העובדים נשמרות ושלא ייפגעו.

יש חוקי עבודה במדינת ישראל.

אתה יודע כאשר מפעל נסגר מה קורה אחר כך לאותם עובדים. אני אתן לך דוגמה של מפעל פרוטרום בצפון, שעד היום אנשים לא מקבלים משכורת, בגלל שהמפעל נסגר? סתם הבאתי כדוגמה. עובדה שההסתדרות הגנה עליהם אבל המציאות היא שהם בלי שכר כבר שלוש או ארבע שנים. זו רק דוגמה, זה לא מפעל שעבר.

דוגמה למפעל שנסגר וקרס.

אנחנו תומכים בהצעת החוק. אנחנו חושבים שזו הצעת חוק חשובה ואמורה לשמש עוד כלי שיעודד מפעלים לעבור לפריפריה ולכן אנחנו תומכים.

בישיבה הקודמת אני התייחסתי לנקודה לגבי אזור שדרות ועוטף עזה ונאמר שזה יתוקן, כי הנוסח הזה לא מכניס את שדרות ועוטף עזה, קו הרוחב, ואני מציע שיתוקן. גם היתה הסכמה שיתוקן.

כן, כן.

הערה נוספת, בסעיף 49 לגבי הסמכות של שר האוצר לגבי גיל ומצב משפחתי וכדומה, אני מציע לשקול גם להכניס נכים ומוגבלים.

נכים ומוגבלים?

יש פה סעיף שאומר ששר האוצר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע, ובין היתר כותבים תנאים מיוחדים לגבי עובדים בדבר גילם, מצבם המשפחתי וכדומה, מתוך מגמה לעודד גם קליטה של נכים ומוגבלים, אפשר גם לשלב אותם בעסק הזה.

תודה, אדוני היושב ראש. כמה הערות קטנות. קודם כל אני חושב שכולנו מסכימים שאנחנו לא רוצים ליצור מצב שבו בגלל שהמפעל עבר מהמרכז לפריפריה נשמטו עובדים. אני עוזב כרגע איזה עובדים, שזה כמובן חשוב, אבל לצורך העניין, אנחנו פשוט סבורים שזה בלתי אפשרי לחייב לא 100%, אפילו לא 90%. לנו ברור שכל שינוי ושינוע מחייב השקעה מחודשת בטכנולוגיה וכולי וכולי. להיפך, אנחנו שמענו תלונות מצד תעשיינים, שזה בסדר ולגיטימי, שזה יותר מדי. דעתנו ש-70% מייצג איזון הולם בין העובדה שבכל זאת, כאשר מפעל עובר ממקום למקום והוא רוכש מכונות חדשות והוא רוצה להתייעל, לבין העובדה שאנחנו אומרים 'עם כל הכבוד, אתה צריך לשמר היקף מסוים של עבודה'. אנחנו יכולים להתווכח אם זה 70%, 78% או 64%.

אתם לא מדברים על טיב המשרות. אתם מבשרים לנו שהוא לא ישא בדפוסי העסקה.

אני אענה אחד אחד. עניתי לשאלה הראשונה.

אתם שותפים לשינוי משמעותי בדפוסי ההעסקה.

זו לא השאלה לגבי טיבה המשרות. גם היום אנחנו לא נכנסים לגבי טיב המשרות. גם היום, בחוקי המס, אין שום התייחסות האם עובד, האם מעביד יקבל את מלוא ההכרה, או האם אנחנו קונסים אותו בצורה זו או אחרת בגלל טיב המשרות, האם זה עובדים זמניים או לא זמניים. יכול להיות שזה ראוי, אבל זה לא קיים היום. יכול להיות שזה אולי ראוי, אבל לא ניסינו לא להרחיב ולא להצר, לא עשינו מאומה.

לגבי הנושא של האבטלה. ברור לחלוטין שכאשר אנחנו מסתכלים על התוחלת הכלכלית, כולנו יכולים להסכים שאנחנו צריכים לעשות את הדבר היעיל ביותר, אבל כולנו גם מבינים שלעשות את זה דרך עידוד השקעות הון, קרי באמצעות מענק זה או אחר, מסלול הטבות מס או פטור ממס שבח, התוחלת הכלכלית היא ברורה. אנחנו רוצים להעדיף מפעל בפריפריה על פני מפעל במרכז. ברור לך שהתוצאה, מבחינת האבטלה, מבחינת הפיטורין, תהיה דומה. אני לא רוצה להגיד זהה, תהיה דומה. לכן להגיד לכו תבחרו במסלול אחר, זה לא בהכרח ישרת שום דבר. יכול להיות שבכל מקרה יפוטרו עובדים.

קודם כל, לא ברור לי. אני לא מסכימה איתך. אני פשוט לא מסכימה איתך.

אני מנסה לענות לך.

אתה אומר 'ברור לך'. כדי להוסיף מקומות עבודה במדינת ישראל, מקימים מקום עבודה חדש. לא סוגרים מקום עבודה ופותחים אחר עם 70% תחולת עובדים.

חברת הכנסת יחימוביץ.

אני מצטער, אני יכול---

אל תגיד לי 'ברור לך'---

רגע, שלי, אני מבקש. הוא אומר לא רק לך, הוא אומר לכולם. אז תני לו לענות---

הוא אמר 'ברור לך ש'. אז לא ברור לי.

אני מתנצל, אני אחזור בי. ברור לחלוטין שאם קיימת היום כדאיות כלכלית בלהקים מפעלים בפריפריה זה היה נעשה, לא צריך לא אותי ולא אותך בשביל זה. אנחנו בעצם באים ואומרים, בואו נחפש כלים חדשים שהיום לא נותנים לזה מענה. הרי כולנו מחפשים את אותו דבר, איך אנחנו לוקחים---

לא, אני לא מחפשת מפעל בלוד, או באור יהודה, או בראש העין. אני לא רוצה לסגור שום מפעלים.

שיעור האבטלה, גברתי, חברת הכנסת יחימוביץ, האבטלה במרכז היא אבטלה שהיא קרובה מאוד, ואני שמח לומר קרובה מאוד לאבטלה מבנית. סדר גודל של 4%, 5% במרכז, זה אבטלה קרובה למבנית. זה אומר שבסך הכול, אם אנחנו מסתכלים במה לעשות, אנחנו עושים את הניתוח הזה ומנסים לזהות אזורים שבהם קיים חוסר בהיצע של מקומות עבודה, במרכז זה לא קיים. במרכז יש אבטלה מבנית. נכון שכל עובד שמפוטר זה עולם ומלואו, אין ויכוח. השאלה האם במקרה הזה אנחנו---

זה לא רק זה, אלא שפועל ייצור לא ימצא עבודה חלופית אם אתה סוגר לו את כל המפעלים במרכז הארץ.

רשות המסים לא מתערבת במקום ש---

אתם מתערבים בהמון דברים, למה בזה אתם לא מתערבים? אתם עושים הצעה שהיא אנטי כוחות השוק, ופתאום אתם בעד כוחות השוק?

הערה אחרונה שנאמרה לגבי העובדים שיעברו עם המפעל. הרציונאל היה לתמרץ העסקת עובדים מהרשות המקומית. זה אומר, כל העובדים יכולים לעבור מהמרכז לפריפריה, אבל בגינם לא תינתנה הטבות מס.

זה לא טוב.

יכול להיות שזה לא טוב, אבל לכן אי אפשר לבוא ולומר 'נאפשר להם לעבוד'. אי אפשר. תראו, אנחנו לא מחייבים שכל העובדים יהיו מאותה רשות מוטבת, אנחנו שומרים על יחס מסוים. זאת אומרת יש פה מספרים, אחד זה אותו יחס בין מספר העובדים הקודם למספר העובדים הנוכחי.

לא, זה לא אותו יחס, זה 70%. אתם מראש מורידים 30% מהעובדים הקיימים. אתם מפחיתים את שיעור ההעסקה במדינת ישראל.

יש שני מספרים.

מפחיתים גם את שיעור ההעסקה וגם את טיב המשרות. אתם פוגעים גם בהם.

יש שני מספרים, אני אתעקש לומר אותם. יש שני יחסים. אחד, זה שיעור, אותם 70% ביחס להיקף התעסוקה במפעל הקודם, והדבר השני זה כמה עובדים מכלל עובדי המפעל צריכים להיות מהרשות המוטבת.

איך הסכמתם להצעת חוק כזאת? אני לא מבינה. אני לא מבינה את זה. הכתובת על הקיר. המגמות בשוק התעסוקה ברורות, שנוצרות בגלל הצעת---

חברת הכנסת יחימוביץ. מר בועז סופר, רצית להוסיף משהו.

לא.

ורד וייץ: ההסתדרות החדשה. בהמשך לדברים שנאמרו כאן, אנחנו בהחלט מעודדים, מי כמונו מעוניין ביצירת מקומות עבודה וכמה שיותר ולכמה שיותר עובדים, יחד עם זאת, הגישה הבסיסית של יצירת מקום עבודה ולו בפריפריה, על חשבון מקומות עבודה של עובדים אחרים, לטעמנו היא גישה לא רצויה. יש לעודד הקמת מקומות עבודה ויצירת מקומות עבודה בפריפריה והשארתם ואפילו הגדלתם ואפילו השבחתם של מקומות עבודה באזור המרכז. אני מסתכלת על הנייר שהגישה רשות המסים היום, אני מסתכלת על איזה ישובים מדובר. אנחנו לא מדברים על ישובים בהכרח עתירי תעסוקה, אנחנו לא מדברים בהכרח על ישובים מאוד מבוססים. אנחנו מדברים על ישובים שידועים כישובים לעתים מוכי אבטלה, ישובים שיש בהם שכונות של אנשים קשי יום. אני חושבת שהצעת החוק הזו עלולה להביא לשבר אמיתי ותעסוקתם של העובדים האלה.

29 מפעלים, מתכוונים ש-4 אולי יגיעו. שימו את זה בפרופורציה. זה פופוליזם. 29 ברשימה, 4 לא יגיעו, מה אתם דואגים? מי יגיע?

חבר הכנסת חרמש, תן להם להגיד את שלהם.

אפשר לחשוב שמחר כל המרכז זורם לנתיבות. פופוליזם. מספיק, נו.

חבר הכנסת חרמש, זה לא פופוליזם, זה דאגה אמיתית---

14% אבטלה בנתיבות, על מה את מדברת? תגידי לי. 29 מפעלים 'מתכוונים'.

אני פתחתי בדבריי ואמרתי שראוי לעודד יצירת מקומות עבודה.

שבר ברעננה, רבותיי, שבר על רעננה.

שי. שי!

תוציא אותי. שבר ברעננה, שני מפעלים יעברו לאופקים.

מה קרה?

שבר ברעננה, באמת, די, נו. תהיו רציניים, קצת פרופורציות.

חבר הכנסת חרמש, נטפים קיבלה סיוע ממרכז ההשקעות להגדלת העבודה באזור הדרום, לא להקטנה. פה מדובר על הקטנה של הדברים. אם אתה מעביר מפעל ממרכז הארץ ואתה אומר, רק 70% ייקלטו, וגם אותם אנשים שרוצים---

הם עוד לא באים, הם עוד לא הולכים, הם לא זזים.

אני מבקש לא לנהל שיחות ביניכם.

טרה עוברת לנתיבות כבר 12 שנים. 12 שנה טרה נוסעת.

מה שאתם עושים זה פשוט דוחים את הדיון למועד אחר.

מי נוסע, מי מוכר? על מה אתם מדברים? אתם חייבים שם להבין מה קורה.

שי.

בועז, אל תפנה לשי, כי הוא עונה לך.

אני מסתכלת על הרשימה ואני רואה שמתוך 29 מפעלים, מדובר ב-4 מפעלי היי-טק ומתוך כלל הרשימה יש רעננה אחת, אבל יש גם אור יהודה ויש גם גבעת שמואל ויש גם ראש העין ויש גם פתח תקווה ויש גם יהוד ויש גם ראשון לציון. אלה לא מקומות עתירי תעסוקה. וזה לא פופוליזם, זו דאגה אמיתית לגורלם של עובדים ומשפחות שלמות.

אני מוכנה להעלות את זה בעוד נקודת מוצא. מה עם הארנונה שהולכים להפסיד ראשי הישובים האלה?

אוי ויי! כואב הלב על רמת השרון.

זו ההסתדרות החדשה שדואגת לארנונה? אני שמח לשמוע.

די, נו.

חבר הכנסת אפללו, גם הרשויות מפסידות כספים וכולנו יודעים מה היה מצבן עד לא מזמן. אנחנו רוצים שהרשויות בכל מקום תוכלנה גם להשיג עובדים, גם לשלם את שכרם וגם ל---

את יודעת מה ייקחו בשטח הזה? איזה היטלי השבחה יהיה להם? מה יבנו בתוך המגרש הזה?

כמובן שלטעמנו הממשלה שהיא זו שמבקשת לתת הטבה על מנת שיוקמו מפעלי תעשייה בפריפריה, איננה רואה לנכון---

זה סודות אטום. אני רוצה לדעת איזה מפעלים---

חבר הכנסת ליצמן, אתה הפסקת את ההסתדרות באמצע הדברים.

אולי נעשה תחקיר ביטחוני לכל חברי הוועדה ואז נוכל לקבל את שמות המפעלים?

שלי, את מפריעה לחברים שלך.

איזה מן? כולם פה חברים שלי.

לא, כרגע את מפריעה לחברים שלך שם.

הם חברים שלי וגם ליצמן חבר שלי. גם מיכל. גם אלי אפללו.

בסדר, אבל את מפריעה לחברים שלך שם בקצה ההוא.

נקודה נוספת היא אותה נקודה של הסתפקות בהעסקה של 70% מן העובדים שהועסקו במפעל הנמכר. אנחנו סבורים שמעבר למה שאמרתי קודם, שכנקודת מוצא, לטעמנו לא ראוי לעודד העסקה על חשבון העסקת עובדים אחרים, אבל ככל שהדברים אכן ייעשו, הרי שצריך לשמור לפחות על אותה רמת העסקה. אני לתומי הייתי סבורה שכאשר המדינה מעודדת יצירת מקומות עבודה, היא תדרוש רמת העסקה גבוהה יותר ולא רמת העסקה נמוכה יותר, אבל לפחות לשמור על אותה רמת העסקה. ואני חושבת שהטיעונים השונים שנשמעו כאן, למה כן ולמה לא, אני חושבת שהם לא עולים בקנה אחד בכל מקרה עם המגמה של עצם הצעת החוק הזו, כמות שהיא, לשיטתה מה שנקרא.

אני מבקשת עוד משפט אחד. דומני שיש כאן סעיף נוסף שמדבר על תנאי של העסקת לפחות 60 עובדים בשלוש השנים האחרונות של התקופה המזכה. לא ברור לי איך ה-60 עובדים במספר נומינלי מסתדר עם הדרישה של העסקה לפחות של 70% ממספר העובדים שהועסקו במפעל הנמכר. דומני שזה לא בהכרח עולה בקנה אחד.

אחד זה אחוז, אחד זה מספר.

נכון, זה בדיוק מה שאני אומרת. אני לא יודעת מה היה תוספת כוח האדם---

הוא יקטין את העובדים, ישדרג את הציוד ויגדיל את השכר. חבר'ה, די, נו.

שיעשה את זה במפעל חדש, רק לא במפעל קיים. לא על חשבון מקומות עבודה במפעל קיים.

שאלה קטנה. אולי מישהו רוצה לרענן את זיכרוני, הגב' שגית אפק כתבה ביום ראשון לנובמבר 2007, מה היא כתבה במכתב? אני אגיב אחר כך.

כתבתי שיש צורך בקבלת נתונים מרשות המסים כדי לראות על מי תחול הצעת החוק---

כן, אבל איזה נתונים?

לראות על איזה מפעלים ועל איזה אזורים תחול הצעת החוק. לפי הנתונים---

אני מציע לדחות את ההצבעה היות שמסרבים לתת לנו, בגלל תירוץ של חיסיון. אני מציע לדחות את ההצבעה.

אנחנו דוחים את ההצבעה בכל מקרה, בגלל שאנחנו צריכים להקריא פה וזה ייקח לפחות 40 דקות.

אני רוצה להעביר את החוק, אני בעד, אבל אני רוצה קודם כל ש---

אז אני אומר לך, אנחנו דוחים את ההצבעה ליום---

אני הולך להצביע בשתי ידיים עכשיו, הצבעה כפולה, על החוק הזה, אך אני לא יודע במה מדובר.

אף---

לא, שי, זה חמור מאוד מה שאתה אומר לי, כי ברגע ששגית פנתה בשמנו לקבל נתונים ואומרים לנו 'זה הנתונים' ולא רוצים לתת לנו נתונים, אני לא מסכים.

חבר הכנסת ליצמן, קודם כל אנחנו דוחים הצבעה ליום רביעי, בגלל שצריכים להקריא את החוק.

בקשר לליצמן, אני מציע לחבר הכנסת ליצמן לא לבקש את כל הנתונים, כי החוק לא מאפשר להם, אלא לבקש---

אדוני, כרגע אתה אומר דבר חמור ביותר. אני חייב להגיד לך, כחבר כנסת, לא כחברים. אם אתה אומר כרגע, שאי אפשר לקבל נתונים לפני הצבעה, אסור לי להצביע.

ליזם לא רוצים להודיע, כי---

אני רוצה להגיד לך משהו---

רבותיי, אני בעד החוק. אתה מקלקל. אני רוצה להצביע בעד החוק, אבל אני רוצה להיות מצפונית נקי שאני אדע מה הבחירה, לא יותר. אני בעד החוק.

חבר הכנסת ליצמן, אני הבנתי אותך ולכן אני מציע לך הצעה אחרת. אני לא אומר לך שתקבל אותה. קודם כל אני חושב שאסור לחבר כנסת להצביע אם הוא לא יכול לבחון את כל העובדות שלהן צריך כדי להחליט אם להצביע בעד או נגד. אני איתך יחד. אלא מה שמעניין אותנו פה, כמחוקקים, זה לא מי פה ומי שם ומי זה, כי זה אינפורמציה שמקבלים ואנחנו הפעלנו עליהם מערכת של חיסיון שמאפשרת לאזרח לבוא ולפתוח במערכת המסים---

האם זה חיסיון---

עוד לא סיימתי. חכה רגע. תשמע מה אני מציע. מה מעניין אותי כאשר אני הולך להצביע, על פי הדברים שאתה הארת את עיניי? זה האם החוק הזה לא נחקק ככתבו וכלשונו כתוצאה מצורך נקודתי, שבו אנחנו באים ומלבישים חוק לצורך העברת מפעלי ריבלין מפה לשם, כאשר כל המפעלים אפילו לא שווים גרם אחד מהאדמה שהם נמצאים עליה.

יש מפעל ספציפי שאתה מדבר עליו?

הואיל ואין לי שום מפעל, אז אני מה איכפת לי? אני רוצה לדעת שהם חוקקו את החוק---

אני רוצה להציע לפרוטוקול. מכיוון שהנושא הזה של השינוע חוזר ועולה, אנחנו לא יכולים להעביר את הרשימה, אתם יכולים לא להצביע, זה בסדר.

זה ברור למה, בועז.

לא יכולים להעביר, זה החוק. אני מצהיר, כמי שנציג של רשות המסים, שלא דיברתי לאף אחד מבעלי המפעלים האלה. לא דיברתי איתו, לא קיבלתי ממנו מכתב, לא פניתי אליו ולא שום דבר. אני לא מדבר בשם אנשים אחרים, אבל אני, כמי שהיה אחראי על זה ברשות, אפילו לא פסיק של שיחת טלפון.

אני מצהיר לפרוטוקול שאני מאמין לך לכל מלה, אף על פי כן אני מתכונן להצביע נגד.

אני רוצה רק להגיד שבדיון הראשון שהיה על החוק הזה, בקריאה הראשונה, אני שאלתי ואני חושב שגם חבריי והיתה תחושה, לפחות לפי הנתונים וקווי הרוחב והאורך וכולי שאפילו את שדרות הם לא כללו, ועדיין לא תיקנו, היתה לנו תחושה מאוד לא נעימה שזה מסודר למשהו. לכן בשאלה הראשונה שאלתי 'האם זה ממוקד על דבר ספציפי או לא', אבל כנראה התחושה הזו לא עוזבת חלק מהחברים. שחלק אפילו לא זוכרים שאז---

כמו שנאמר, ניסן, עם תחושה אי אפשר להתווכח.

לא, אז לכן חשוב מאוד מה שמר בועז סופר אמר, לדוגמה, אם זה ברור לנו, לי זה מספיק, אבל בועז הוסיף עוד משפט אחד, 'אני אבל רק אחד, אני לא יודע---

'אני לא יכול להיות אחראי על מישהו שדיבר או לא דיבר'.

אני אומר, הוא אחד, התחושה---

הוא בשם הרשות לא דיבר---

זה ודאי, אבל יש למעלה, הרשות היא לא היוזמת ולא זה.

אבל הוא היה הנציג הרשמי של הרשות לצורך העניין והוא לא דיבר.

אני לא יודע, יש גבוה מעל גבוה. ההיפך, אני בעד. אני חושב שזה חשוב.

מי שהיה בסופו של דבר בפן המקצועי אחראי, מטעם משרד האוצר, על החוק הזה זה אני. עכשיו, אם שר האוצר דיבר, יכול להיות. הוא לא הפעיל עליי שום לחץ. אם חבר הכנסת אפללו דיבר, יכול להיות, הוא לא הפעיל עליי שום לחץ.

גמרנו. הוא אמר לך שבשם הרשות, כנציג, הוא לא דיבר.

אני לא קיבלתי תשובות מספקות לתהיות שהעליתי. אני גם לא מזדהה לגמרי עם הטיעונים שהשמיעו נציגי ההסתדרות, כי נציגי ההסתדרות מדברים כאן על חלק צר ממערכת השיקולים שבגללה אני מתנגדת לחוק הזה. הם מדברים על פיטורי עובדים שכמובן זה חשוב מאין כמותו ואני שוב אומרת, אנחנו מפטרים כאן פועלי ייצור, אנשים שמרוויחים משכורות נמוכות, לטובת מתן עבודה לעובדים אחרים במקום אחר, וזאת לא יצירת מקומות עבודה במדינת ישראל.

אני מדברת על תהליכים שהם יותר רחבים. בחקיקה הזאת אנחנו יוצרים תהליך, מסייעים רבות לתהליך נפסד שמתרחש עכשיו בשוק התעסוקה, מעבר לגורלה של משפחה כזו או אחרת מאזור המרכז, שמטה לחמה נכרת, אנחנו מסייעים כאן לתהליך של היפטרות ממאסות של עובדים מאורגנים, עם ביטחון תעסוקתי, לפתיחת משרות זולות, בלי ביטחון תעסוקתי, מן הסתם באמצעות עובדי קבלן שנכון ייפתחו בפריפריה ויהיו עליהם קופצים רבים, בגלל המחסור בתעסוקה. אני חושבת שאנחנו מתקנים כאן, שוב אני אומרת, עוול בעוול. אנחנו יוצרים, בסופו של התחשיב, הפחתה בשיעור התעסוקה במדינת ישראל. יהיו פחות עובדים ואותם פחות עובדים יועסקו בתנאים גרועים יותר מאלה של העובדים שמועסקים היום ואנחנו לוקחים על עצמנו אחריות מאוד כבדה בחלקה הזאת.

אני חושבת שצריך להתנגד לחוק הזה, אלא אם אנחנו נכניס בו הרבה מאוד הסתייגויות ותיקונים.

תודה רבה. חבר הכנסת אלי אפללו, אתה אחרון, ואנחנו נדחה את ההצבעה ליום רביעי, ברשותך.

אדוני היושב ראש, אני הייתי אחד היוזמים ובניתי את החוק הזה כשהייתי סגן שר במשרד התעשייה, ומאוד חשוב לי להגיד לכם מה היתה הכוונה ומה המטרה של החוק הזה. היה בעצם לפתור את הבעיות של ההבדל הגדול באבטלה בין מרכז הארץ לפריפריות. ההבדל הוא פי שלוש, או פי ארבע כמעט, ממרכז הארץ לפריפריה. אחרי בדיקות שנעשו במקומות שדיברו על השלטון המקומי, אפילו בשלטון המקומי, חלופה למבנה, לאזור תעשייה עם מבנה כזה, מיד ייבנה משהו אחר ולהיפך, הם יקבלו היטל השבחה, הם יקבלו אגרות. כל התהליך בעניין הזה, הטענה בעניין הזה, אנחנו בדקנו כי לא עשינו את זה ללא הסכמה גם בשלטון המקומי. בדקנו את הנושא. ההיפך, בנושא האבטלה, במרכז הארץ זה בדיוק הפוך. זה יקטין את האבטלה גם במרכז הארץ, כי הרי במפעלים האלה, בשטחים כל כך גדולים, שם יקומו מרכזים מסחריים, או דברים אחרים, ששם יפתור את הבעיה המקצועית, זאת אומרת את הפתרון בעיקר בנושא האבטלה, גם בזה ראינו הקטנת אבטלה.

אלא מה? מה שבאמת חברת הכנסת שלי יחימוביץ פה אמרה, ויש לשים דגש יותר בנושא של עובדי קבלן, שבזה האמת היא שלא כל כך חשבתי באותה עת. אולי אנחנו נשים הסתייגות ונמצא את הפתרון. אבל הכוונה היתה, בהעתקת המפעלים האלה, באמת לפתור את הפער הגדול של האבטלה. שנית, לשים פרמטרים שפותרים לנו את הבעיות. אחד מגיל 50 פלוס, שלצערי הרב, כשאנחנו נותנים את ההטבות האלה לתעשיין, הרי אנחנו לא נותנים לו הטבה מיידית, אנחנו דוחים לו את מס השבח, רק בשנה העשירית, אם הוא נשאר לפי מפתח עובדים, כי פה היא שאלה שאלה, האם יהיו פחות עובדים, יפטרו בשלוש השנים האחרונות. זה, זה לפי מפתח של עובדים. זה לא נכון. את טועה, יש להם אינטרס להחזיק יותר עובדים. לגבי כמות העובדים, הרי ברגע שעובר מפעל מתל אביב, לא משנה מאיפה, לשדרות או לקרית שמונה או לרמת הגולן, עובר המפעל הזה, ברגע שהוא עובר הוא הופך עם טכנולוגיה, עם קווי יצור חדשים, ופה ביקשנו שלא יהיה פחות מ-70%, לא שלא יהיה רק 70%, הוא יכול להגיד 'אני גדל בקו הייצור שלי, אני יכול להחזיק 150%' ואני יודע שיהיו מפעלים שייקחו במקום 100 עובדים, יהיה להם אולי 150 עובדים.

איזה מפעלים?

מפעלים, לא משנה איזה. בן אדם שמתרחב, אם הוא מביא טכנולוגיה חדשה והוא מביא פס ייצור יותר טוב, הוא יכול לגדול ולא להיפך, לקטון.

המטרה היא ואני גם אומר לך את האמת, אני מאוד אשמח שגם אנשים יעברו לגליל ולנגב, אני גם רואה בזה ברכה. אני אומר את זה פה, אם יעברו, איכות החיים הרבה יותר טובה בגליל וגם בנגב, ואני רואה את כל הפרמטרים האלה כמקשה אחת, שבאמת מעודדת, כי מה שהיום, כל מה שמדינת ישראל נותנת במרכז ההשקעות ומתנים את זה ביצוא ואנחנו לא יכולים לעשות שום דבר אחר, המפעלים האלה לא יכולים לעמוד, כל המענקים היום שמעודדים את מדינת ישראל לעבור ממרכז הארץ לפריפריה, כשהם בודקים חלק מתעשיינים שנמצאים במרכז הארץ, אין להם כדאיות כלכלית, ואז אנחנו לא מוצאים את הפתרון בדרך של מענקים, כי יש תקרת ההוצאה. באנו ברעיון כדי שלא תהיה בעיה, כי הכנסה יש. הרי המפעלים האלה במהלך 30 או 40 שנה, אף אחד מהם, גם כשהיה, היה צו שעה פעם אחת, הרי זה צו שעה לשנה. זה לא צו שנה שיהיה. מי שירצה לעבור, להעתיק את המפעלים שלו לשנה, אנחנו לא משאירים את זה פתוח לכל התעשיינים האלה. הוראת שעה לשנה שכל תעשיין שירצה לעבור ירכוש, כמובן שזה בלתי אפשרי שהוא בתוך שנה יבנה את המפעל, זה לתקופה.

לא כתוב שהחוק תוקפו רק לשנה.

אני הבנתי את הוראת השעה, שהוראת השעה היא רק לראות אם התקיימו התנאים או לא.

עמוד 150 בפסקה 1. 'חלון הזדמנויות של שנה אחת'.

עוד יותר, זה כבר עושה לי---

על אחת כמה וכמה.

עד כמה וכמה. שכל תעשיין שרוצה לעבור ולא להישאר במצב... אני רואה את חברי הכנסת שאחד מצחק או אחד מחייך ועושה---

הוראת שעה, החוק נשאר כל הזמן, כל פעם יכולים לפרסם צו חדש.

לא, לשנה בלבד.

אם זה חוק שהוא מכוון לשנה, הוא חוק שמיועד למפעל מסוים. חבל על הזמן. אני חשבתי שהחוק קיים בכל רגע שבו ירצה השר לבוא ולהציג צו, לומר 'אנחנו רוצים לעודד העברה לפריפריה', החוק ממשיך להיות קיים, אפשר לעשות זאת תוך שנה מיום פרסום צו, אבל הצו יכול להשתנות ולהתחדש בכל פעם. אם מדובר שהחוק כולו הוא הוראת שעה לשנה, שמי שיעשה את זה בשנה הקרובה זה מיועד רק... אני למשל כבעל מפעל גדול, ייקח לי זמן לתכנן ולראות ולפעול הרבה יותר משנה. אם זה רק לשנה, אני מודיע לכם שזה תפור---

עד שהוא ימצא לאן לעבור.

חברי הכנסת יחימוביץ וריבלין, תנו לאלי אפללו לסיים ואנחנו---

לא הבנת. אם לא היית קוטע אותי, חבר הכנת ריבלין, אני מדבר לגבי החלטתו לעבור. וזה לא מדובר שהוא בתוך שנה צריך להקים את המפעל ואת כל הדברים. התהליך ייקח זמן. הכוונה שלי היתה כדי לעודד ולתמרץ את המפעלים לא להישאר במצב, להגיד 'יש לי את כל הזמן שבעולם'.

לא למשוך רגליים.

מי שרוצה בתוך שנה להחליט את ההחלטה שלו, הוא רק צריך להעביר את התהליך כדי להירשם ולרכוש את הקרקע בפריפריה, באיזה מקום שהוא רוצה. זה התהליך המדרבן וזה הדבר היחידי שיכול לתת להם פוש בפעם אחת. לא לתת להם להשאיר את זה בכל דרך שהוא יכול להגיד 'אנחנו נישאר במצב שיכולים להחליט בעוד חמש שנים או בעוד עשר שנים', היום אנחנו רוצים לעודד את הפריפריה, זו בדיוק הדרך הכי טובה שאני חושב.

תודה רבה. אנחנו דוחים את ההצבעה ליום רביעי.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00