PAGE
21
ועדת החינוך התרבות והספורט

29.07.08

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 489

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ו בתמוז תשס"ח (29 ביולי 2008), שעה 09:00

ביה"ס בויאר בירושלים.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

משה גפני

אברהם רביץ

ניר ברקת – יו"ר האופוזיציה העירונית

ישראל לוברבוים – מקדם תוכניות מחוז ירושלים, משרד הפנים

יאיר מעיין – מנכ"ל העירייה, עיריית ירושלים

עו"ד עמית שוימר – יועמ"ש – האגודה לקידום החינוך, האגודה לקידום החינוך

חנה סירקיס – ועד מנהל – נציגה, האגודה לקידום החינוך

איתן מורן – מנכ"ל האגודה

חיים בן עמי – ועד הורי בויאר, האגודה לקידום הנוער

שוש סלע – מנהלת אגף תלמידים, האגודה לקידום הנוער

זיווה דקל- מנהלת משאבי אנוש, האגודה לקידום החינוך

ארז אמבר – מנהל פנימיית בויאר, אגודה לקידום החינוך

ציון רגב – ועד בוגרי בויאר

שלמה קרפ – ארגון הורים הארצי

יהודה סקר – סגן יו"ר ארגון הורים ארצי

אתי בנימין – יו"ר הנהלת הורים ארצית

מיכל שוחט – יו"ר עמותת בוגרי וידיד בויאר

רות דה אוילה – עמותת בוגרי וידידי בויאר

ארז אמבר – עמותת בוגרי וידידי בויאר

מיכאל בןאבי – עמותת בוגרי וידידי בויאר

אסנת קסלסי – עמותת בוגרי וידידי בויאר

רפי דברה – עמותת בוגרי וידידי בויאר

קרגולה שולי

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

אתי בן שמחון


בית הספר בויאר בירושלים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


הבוקר יש לנו שתי ישיבות על בתי ספר ספציפיים בירושלים, גם הישיבה על התרבות בשעה 11:00 תהיה בנושא ירושלים. ירושלים, אחת מהערים הבודדות בישראל שהעיר לא מקציבה כספים לתרבות, אף על פי שיש פעילויות שונות בירושלים גם.


לגבי בית הספר "בויאר" בירושלים, אני רואה שנציגים ממשרד החינוך טרם הגיעו. מעיריית ירושלים לא הגיעו נציגים.


נשמע מבית הספר "בויאר" או מהאגודה לקידום החינוך מה הבעייתיות, אני קצת מכיר את זה, היה לי התכתבות בנושא ראיתי זאת מספיק בחומרה כדי להעלות את הנושא לישיבה, בפרט אחרי שגמרנו את הלחץ וההיסטריה של החקיקות, אפשר לעסוק גם בתחומים אחרים.

אני מבין שמי שפנה אליך זה ניר ברקת.

קיבלתי הרבה פניות גם מבית הספר.

אני מנהל האגודה לקידום החינוך.

קודם כל אני מאוד מודה לאדוני על כינוס הוועדה הזאת.

מנכ"ל העירייה היה אמור להיות אבל הוא לא נמצא.

כפי שאמרתי, אני מודה לך מאוד על כינוס הוועדה הזאת. אנחנו חשים שאנחנו בצומת קריטית של איזשהו מהלך תמוה שעשוי לחסום את ההתפתחות של בית הספר "בויאר". קצת רקע, וברשותך יושבים פה גם בוגרים וגם מנהלים של בית הספר "בויאר" שוודאי יציגו את האתוס החינוכי של בית ספר טוב ממני. אני חושב שאין לית מאן דפליג, שבית הספר "בויאר" הוא סוג של נס חינוכי, שילוב גם של אינטגרציה עם תלמידים מהפריפריה ומענה ל-600 תלמידים מהמגזר החילוני המוביל בירושלים, שנדמה לי שבהעדר האלטרנטיבה הזאת, יכול מאוד להיות שהיו מצטרפים לנתונים הסטטיסטיים של הגירה שלילית מירושלים.


בבית הספר "בויאר" לומדים כיום 900 תלמידים, בכל שנה לאורך השכבות אנחנו נאלצים לדחות כ-300 תלמידים מפאת מצוקת מקום. גם התלמידים הנקלטים נמצאים בכיתות לא כיתות, חלקם כ-40 תלמידים לכיתה, חלקם במבנים שנמצאים על גגות שעברו הסבה לכיתות. אני מעט נבוך ביחס ההניגמטי של עיריית ירושלים. ככל הידוע לי מר בנצי נמט תמך בהרחבת בית הספר "בויאר", מזה שנים אנחנו מתדפקים על דלתות העירייה כדי לקבל תמיכה ולו בשל 600 התלמידים תושבי העיר, אבל עד כה לא זכינו לתמיכה ממשית מעיריית ירושלים. יש לנו תכניות אופרטיביות לפיתוח בית הספר "בויאר", הנה לפניך כאן מודל של מכלול כניסה שכולל חדרים לשיעורי עזר וספרייה לשעות אחר הצהריים שעבר תכניות אדריכליות ובשל העדר מימון נגנז. אנחנו בכוחות עצמנו, יחד עם מימון של קרן "רש"י" הצלחנו לפתח את בית הספר "בויאר" בהיקף של למעלה מ-24 מליון שקלים שהושקעו בבינוי, בין אם זה הרחבת פנימיות, חידוש פנימיות ובין אם זה בניית מרכז משאבים לתלמידי בית הספר ובניית אגפי כיתות למצוקה הקיימת.


עצם הדיון נסוב סביב קרקע שהובטחה לבית הספר "בויאר" על ידי הוועדה המחוזית, נמצא כאן היועץ המשפטי של העמותה שישמח לתת סקירה קצרה על הליך תמוה שבגינו ועדה מחוזית ניסתה למשוך את ידה מההקצאה הייחודית לבית הספר "בויאר". בעוד אנחנו מתכננים מבנים לפנימיות שבעצם תוכננו בשנות השישים שבמסגרתן יש עדיין מקלחות משותפות וארבעה תלמידים בחדר שמזכיר מתקנים אחרים ולא בהכרח מתקנים חינוכיים. אנחנו מגלים שבעצם ישנו איזשהו נסיון לבצע מחטף על רקע נדל"ני. לכן היחס של עיריית ירושלים הוא תמוה, ושיקולים פוליטיים ככל שהם יכולים להיות ענייניים, יכולים להיות גם שיקולים לא ענייניים. אני חושש שבמקרה הזה המהלך של עיריית ירושלים מוכרע לכיוון שאיננו חינוכי אלא לכיוון שהוא מוטה לחצים פוליטיים. חשוב לציין עוד שהקרקע המדוברת היא המשך טבעי של בית ספר "בויאר". זאת אומרת, כל נקודות הגישה, המשך הבנייה, המפלס שבו מדובר, הוא ההמשך של בית ספר "בויאר" ממש, בכל נסיון לתת את הקרקע למישהו אחר יצטרך באופן הנדסי בניית מערכים מוזרים בלב שכונת מגורים חילונית, כדי לאפשר אולי לאי אלו קבוצות מיוחסות, לא נעים לומר, אבל לגזול את הקרקע - -

מיוחדות יותר טוב, אל תגיד מיוחסות. מאיפה את יודע את הייחוס שלהם? אולי הם בני שבט אינדיאני.

מתוך זה שהם בני ישראל.

לא יפה להגיד מיוחסות...

רציתי לסכם ולבקש מכבוד היושב ראש שתצא קריאה לעיריית ירושלים להמשיך ולדבוק בשיקולים החינוכיים שהניעו את מר בנצי נמט לתמוך בהקצאת הקרקע כפי שהוא ידע מלכתחילה להמשך התפתחותו של בית ספר "בויאר".

תודה.

אני בוגר פנימייה, בוגר בית הספר. ניהלתי גם את הפנימייה במשך כמה שנים, היום אני מנכ"ל קרן "אייסף". אני רוצה להציג פאן קצת אישי, חשוב שמעבר לכל הצד הפרוצדורלי ייאמרו גם כמה מלים על המהות של המקום הזה. במקור אני מקריית מלאכי, בן למשפחה גדולה שישה ילדים, ארבעה מאיתנו למדו בפנימיית "בויאר". המקום הזה הוא יותר מבית, כולנו היום אקדמאיים, כולנו ברוך השם מצליחים. ומה שחשוב ששניים מאיתנו נשארו לגור בירושלים. זאת אומרת, המוסד הזה כמוני עוד מאות אנשים שבאו לפנימייה, באו ומצאו את ירושלים כעיר שלהם ודבקים בירושלים. אני לא רוצה להעיד על עצמי, אבל אני חושב שאנחנו אוכלוסייה חזקה, אוכלוסייה שתורמת לירושלים שרוצה לתרום לירושלים, שלא מחפשת לברוח מפה. אני חושב שהפנימייה היא אבן שואבת וכמוני אני מדגיש יש מאות רבות של אנשים שקשרו את גורלם בירושלים בגלל פנימיית "בויאר".


אנחנו בדיוק הדוגמה ההפוכה להגירה שלילית, עבורנו המוסד הזה יש לו משמעות אדירה, מוסד של מצויינות לימודית. היום בכובע האחר שלי כמי שמתעסק עם סטודנטים בקרן "אייסף" אני רק יכול להעריך כמה המוסד הזה תורם לאותם חבר'ה שמגיעים מהפריפריה ממשפחות גדולות, קשות יום. פגיעה במוסד הזה לדעתי היא פגיעה באחד היהלומים שיש בירושלים. אני לא כל כך מבין איך עיריית ירושלים לא מאמצת את "בויאר" לחיקה והופכת אותו לדגל. אני עובד בעשרות בתי ספר כיום בארץ, בכל המקומות אני אומר לכם זה משהו שצריך לשמר אותו, להרחיב אותו, להגדיל אותו, זה בדיוק הפוך מלצור עליו ולהפוך אותו למקום שהוא לא יכול להתפתח. תודה.

תודה רבה.

אני עבדתי בבית ספר "בויאר" מיום היווסדו וניהלתי את בית הספר עד שפרשתי לגימלאות.

רוצה להוסיף כמה משפטים. הביקוש לבית הספר עצום, הביקוש לפנימייה הוא עצום. המספרים מעידים על עצמם עד כמה כל שנה נאלצנו לדחות תלמידים ותלמידים טובים. ייחודו של בית הספר – אין הנחתום מעיד על עיסתו, מיום הקמתו מקדש ועובד קשה מאוד על חינוך ערכי, על מעורבות ומחויבות לחברה הישראלית, קליטת עלייה. עושה זאת בעבודה מאוד אינטנסיבית יומיומית ושיתוף פעולה יוצא מן הכלל בין תלמידים ירושלים, הצד האקסטרני של בית הספר שהוא בערך שני שליש כיום, לעומת שליש תלמידי פנימייה.

מאיפה באים רוב התלמידים לאקסטרני?

ממערב העיר מטעמי נוחות, אולי מהוו מרכיב של 50% ואולי קצת יותר, וזה גם משתנה בין השנים. יש חינוך לסובלנות ולכבוד הדדי, לא הכל מצליח. יש בעיות חינוכיות, מטפלים בהם, אבל צוות טוב, אג'נדה חינוכית מאוד טובה, ואתוס חינוכי שבעצם עובר מיומו הראשון של בית הספר. הצוות שעבד כולו, מורים אני מתכוונת, ממשיך להיות מקורב לבית הספר. זה אומר משהו על מהות המוסד, כנסי בוגרים, מגיעים מאוד תלמידים לכנסי בוגרים שמתקיימים אחת לשנה. אני חושבת שיש מי שאמר לי שבית הספר "בויאר" נחשב בין חמשת בתי הספר הטובים בארץ. אני בצניעות אומר בין עשרת בתי הספר הטובים. אבל לכל מקום כמעט שהולכים, לצבא, למקומות עבודה, "בויאר" הוא פירמה, והוא פירמה לא מפני שיש לו כסף או המבנה המשופץ והמחודש. קודמיי אמרו כמה צריך להשקיע בו כדי להביא אותו, אפילו לאיזה מינימום עדכני. עבודה חינוכית מאוד יסודית וחשובה ומתמשכת נעשית בו לאורך כל השנים. אנחנו מקבלים הרבה פידבק מהורים, מבוגרים, ממורים ועל זאת שמחתנו. תודה רבה.

תודה רבה.

אני תושב בית וגן ושכן של מוסד "בויאר". לגבי האיכות של בית הספר "בויאר", יצא לי להכיר די מקרוב את בית הספר הזה. בשנים עברו היו לנו מפגשים, אני הייתי בצוות שבחן ילדים מחוננים, אני ייצגתי בית ספר אחר, הייתי מודע למה שקורה ב"בויאר". יכול לאשר מאוד בהתלהבות אפילו את דבריה של המנהלת לשעבר חנה סורקיס. עד כמה שנראה לעין של אדם שחי בסביבה ולא בתוך בית הספר היום, אני חושב שהשכונה של בית וגן יכולה להתפאר בבית הספר הזה, למרות שאני לא בטוח שיש מניין תלמידים מתוך השכונה, אבל זה לכבוד שיש לנו בית ספר כזה.

אני רוצה רק לציין במין התלהבות כזאת, לציין את המפגש הנפלא שהיה בשעתו. נדמה לי שהיה ביוזמת בית הספר "בויאר", בין בית הספר לישיבות שמקיפות אותו, ישיבת "קול תורה" וישיבת "אור ברוך".

תיכון "הימלפרב".

נכון, אין להם טענות גדולות על בית הספר "הימלפרב", אבל אנחנו נקראים מיוחסים. לגבינו יש הסתכלות על מיוחסים. היינו רוצים סוף כל סוף גם בהקשרים אחרים להרגיש את עצמנו בחברה הישראלית כשווים בין שווים.

אני רק רוצה לומר שיש לי ברוך השם 16 נכדים שגרים בבית וגן. אף אחת מהם לא זכתה לקבל בניין לבית הספר. כולם לומדים בקראוונים וכאלה, לא זכתה מה לעשות, אבל אני לא מתלונן, הרי כמה כסף יש למדינה. בתי הספר החרדים שכן נבנו שם היה מכספי תורמים. המשפט המוחץ הוא שאני מדבר כאן בכובע של סבא טוב לא של חבר כנסת. כחבר כנסת אדבר אחר כך.

עכשיו נשמע ממנכ"ל העירייה, אולי הוא יכול גם להתייחס לתלונה של הרב רביץ באותו עניין.

אנחנו שמחים לארח את מנכ"ל העירייה. הדאגה שנשמעה גם לפני שהגעת וגם אחרי שהגעת דאגה שחוצה גבולות, ואם יש דברים שאנחנו לא יודעים אותם, אז טוב להעמיד את הדברים על דיוקם, אחר כך נשמע כל שאר האנשים שביקשו את זכות דיבור.

בוקר טוב, כמובן שעיריית ירושלים מתגאה בבית ספר "בויאר" ובכמות התלמידים שלומדים שם, והבוגרים שלו. וכפי שנאמרה אחד מחמשת הטובים בארץ, אין ספק שזה מקור גאווה לעיר. אני לא יודע אם ציינו זאת פה, אבל חלק מהילדים שמגיעים, מגיעים בעצם דרך עליית הנוער, כלומר, בזכות בית הספר "בויאר" מגיעים לאן שמגיעים לבגרות ריאלית אחר כך לאוניברסיטה וזה מקור גאווה גם לעיר.


כפי שאתם יודעים בעיר ירושלים יש 800 אלף תושבים. יש לנו הרבה מאוד בתי ספר תיכון בעיר, יש לנו הרבה מאוד שכונות בעיר. מנח"י במסגרת ניהול כל מוסדות החינוך בעיר, בין היתר אתן כדוגמה את בית הספר "סליקסברג" שנמצא בארמון הנציב, רוב בית הספר היום ריק, למה הוא ריק, בעבר התיכון היה מלא זהו בניין גדול מאוד, השכונה שהתבגרה, התיכון התרוקן, התלמידים נמצאים במוסדות אחרים. אנחנו צריכים לנהל את מוסדות החינוך באופן כזה שלא יהיה בית ספר אחד על חשבון בית ספר אחר. יש לנו מספר בתי ספר יותר מבוקשים בעיר, יש לנו בתי ספר גדולים בעיר, יש לנו את הגימנסיה, בית ספר "זיו", אם בית הספר שלהם הביקוש הגדול ביותר, אנחנו נאפשר כל הזמן לבנות בהם עוד ועוד כיתות ולהגדיל את כמות התלמידים, זה בהכרח יהיה על חשבון בתי ספר בעיר שאנחנו לא רוצים שיילכו והצטמצמו, או יילכו וייחלשו ויהיו בתי ספר למצטיינים ובתי ספר לחלשים. יש את שיטת הרובעים בעיר, וכך מפזרים את התלמידים בעיר. התפקיד של מנח"י בין היתר זה לדאוג לניהול נכון של חלוקת התלמידים באופן שיוויוני ואינטגרציה בעיר.


יחד עם זאת, בעברו בית ספר "בויאר", לפי מה שמסר לי מנהל מנח"י בשיא היו גם כ-1,200 תלמידים ולמעשה הוא קצת ירד לכיוון ה-850 תלמידים או 900 תלמידים. כל גידול שאנחנו נאפשר ב"בויאר" מתוך הירושלמים הוא על חשבון תלמידים אחרים. אבל אם בעבר היה בשיא וירד ל-850-900 תלמידים, עדיין יש לו יכולת לגדול עוד על בסיס הקיים.

יש לי שאלה, היית בבית הספר "בויאר"?

אמנם הרב רביץ הזכיר את זה, אני לא הזכרתי את זה. אני גם אזכיר, בילדותי הייתי שכן של "בויאר", אני גר ממש סמוך להימלפרב. בזמן ההכנה לצבא כל בוקר הייתי רץ במגרש הספורט של "בויאר". אז בהחלט אני מכיר את המקום.

אתה נשען על זכרונות ילדותך כדי לקבוע שבית ספר "בויאר" יכול להתרחב.

הוא אומר שלתפיסתו אין מקום להרחיב את בית הספר.

רבותי, אני מבקש לא להפריע.

אני כרגע נשען על מדיניות העירייה ומדיניות מנח"י, בלי קשר כרגע כן לבנות או לא לבנות. העירייה בשלב זה, ומנהל מנח"י אמר לי בפירוש שכבר כמה פעמים הוא לא אישר תוספת קליטה של תלמידים ב"בויאר" כי זה על חשבון בתי ספר אחרים.


הדבר השני קשור להקצאת הקרקעות. על פי חוק, על פי הנחיית משרד פנים, יש בכל עירייה ועדת הקצאת קרקעות שהיא ועדה מקצועית, היא מורכבת מהיועץ המשפטי לעירייה, ממהנדס העיר, ממנהל אגף מבני ציבור ועוד כמה פקידי עירייה. הוועדה המקצועית הזאת היא ועדה שעוד לא החליטה בכלל למי היא מקצה את הקרקע. הוועדה פירסמה לאחרונה פרסום מי מעוניין בהקצאת הקרקע, ניגשו לפרסום הזה מספר גופים, דרך אגב, מי שפנה אליי לפני כמה חודשים שהוא מעוניין בקרקע הזאת בכלל שבט הצופים של רמת דניה שגם הם מעוניינים בקרקע הזאת. חוץ מזה על פי הנחיות משרד הפנים כרגע כל נושא ההקצאות לא דנים בו עד אחרי הבחירות, כך שאת הדיון הזה למעשה אולי עדיף לקיים אותו אחרי הבחירות לעירייה כשיהיה רלבנטי, כרגע עד אחרי הבחירות עד נובמבר הוא לא רלבנטי.


לגבי הנושא הנוסף, הזכיר פה הרב רביץ. בשכונת בית וגן - - -

לא הבנתי, אתה רוצה להגיד שאתם נגד הרחבת בית הספר.

כן, זה מה שהוא אמר.

אני אמרתי שכרגע מנח"י לא מעוניינת ש"בויאר" יקלוט תלמידים מעבר למה שיש לו היום.

אני יכול להגיד לך שקיבלתי מכתב ממנהל מנח"י, היתה לנו התכתבות ארוכה בנושא הזה, הוא אמר לי חד-משמעית, "גם אנו במנח"י רואים חשיבות לפיתוחו והרחבתו של בית הספר". בניגוד למה שאמרת...

סליחה, זה לא בניגוד.

סליחה, ולכן ברוח זו אנחנו המלצנו בפני חברי ועדת ההקצאות העירונית להעמיד את השטח המיועד לרשות האגודה לקידום החינוך לצורך הרחבת בית הספר "בויאר". אנחנו רוצים לדחות את הבקשות של כל גופים אחרים כדי לעשות את זה. אני מבין עכשיו שהוא לא הגיע - -

סליחה, תן לי להסביר. אתמול ישבתי עם מנהל מנח"י על הנושא הזה. מבחינת מנח"י הקרקע הזאת הוא מעוניין שתהיה פוטנציאל עתידי להרחבה של "בויאר". הרחבה של המבנים, הרחבה של הבנייה. מבחינת כמות התלמידים בשלב זה, מכיוון שבבתי ספר אחרים -

זה סימן שלא הרחיבו.

מכיוון שבבתי ספר אחרים בעיר יש כיתות ריקות, בשלב זה הוא לא מעוניין שבית הספר "בויאר" יקלוט תלמידים נוספים מירושלים, אין סתירה בין הדברים.

הנושא הוא לא על קליטת התלמידים, לא על זה הויכוח. הויכוח הוא על האפשרות של הרחבת בית הספר, וזה כמובן כדי לקלוט עוד תלמידים.

מנהל מנח"י מכיר את בית ספר "בויאר"?

כן מכיר.

היה חבר באגודה של "בויאר"?

באגודה לקידום החינוך.

ב"בויאר" יש מקום לעוד 300 תלמידים.

זה לא נכון.

היה לכם 1,200 תלמידים.

בשכונת בית וגן כיום לפי המספרים שיש לי, יש כרגע מחסור של 32 כיתות לימוד, ולפי כמות הילדים שיש שם בגני הילדים, יש מחסור של עוד 28 כיתות לימוד, סך הכל 60. זה לא לוקח בחשבון כפי שאמר הרב רביץ את אלה שיושבים בקראוונים, או אלה שהיום לומדים בבניין פרטי שהוסב באופן זמני לבית ספר ועומדים עוד מעט להרוס אותו ולבנות שם בניין קבע, ואז עוד 300 תלמידים שזה עוד כסף גם כן יהיה להם מחסור של 70 כיתות. עכשיו אנחנו צריכים להעמיד בשכונת בית וגן סדר גודל של 50-60 כיתות, ובשביל זה צריך קרקע. השטח של "בויאר" היום לפי הנתונים שבידי הוא מעל 30 דונאם.

אני יכול לשאול אותך, אתה בעד מה שכותב פה בנצי שהקרקע הזה יהיה מיועד לבית הספר "בויאר" או אתה נגד.

לא קשור בעד או נגד.

תודה. לא הבנתי שום דבר ממה שאמרת. כבר דיברת עכשיו למעלה מעשר דקות ולא הגעת עוד לנקודה. לא הבנתי מה אתה רוצה עם בית הספר, הבנתי שאתה לא רוצה שיהיו עוד תלמידים שם, לא הבנתי מה אתה רוצה לגבי השטח. אני לא מבין.

הוא אמר שיש שם הרבה צרכים, הוא המנכ"ל, הוא לא חבר באגודת "בויאר". זה היה מובן מה שנאמר, מובן לכולם.

יש מכלול של שיקולים, זה לא כן או לא. כולנו רוצים שכל בתי הספר בירושלים בעיר הטובים שבהם יגדלו כמה שיותר.

אז תגיד שאתה רוצה להקצות את זה לבית ספר אחר, תגיד את האמת.

לא, הוא לא יכול להגיד את זה בגלל שההקצאה היא אחר הבחירות, ואחרי הבחירות אתה תהיה ראש העיר, אתה תתן את ההנחייה.

נכון מאוד.

לכן הוא לא אומר את זה.

אנחנו רוצים לדעת איזו הנחיה יש היום ולא הבנו.

אבל שיגיד, הוא לא יכול להתערב בפוליטיקה.

שיגיד מה קרה פה.

יש בית ספר שיושב על מעלה 30 דונאם. יש לנו בתי ספר אחרים בעיר שיושבים על פחות מארבעה דונאם, אי אפשר לבוא ולהגיד יש פוטנציאל.

אבל זה מה שבנצי נמט. אתה מסכים עם מה שהוא אמר?

בנצי נמט מה שאמר - -

אתה מסכים או אתה לא מסכים?

בנצי נמט כשהוא מסתכל נקודתית - -

מקצועית הוא צודק, פוליטית הוא טועה.

כשאני אסיים את ההסבר אני אתן תשובה.

אני שואל האם אתה מסכים למה שבנצי נמט אמר. אתה מסכים או לא מסכים?

אני אשלים את ההסבר שלי ואתן לך תשובה. אם אתה לא נותן לי לענות ולהסביר - -

אני אתן לך לענות אם אתה אומר שתסביר. אתה נמצא לא באולם ההרצאות. אתה נמצא בועדה של הכנסת, אין לנו אפשרות ולצערי אף פעם לא, אתה לא היית פה אף פעם.

יש מכלול של שיקולים, זו לא שאלה אחת. אני רוצה ש"בויאר" יגדל 2,000 תלמידים.

אתה תומך במה שבנצי נמט כתב לי בשם העירייה, תומך בזה או לא תומך בזה?

בנצי לא כתב את זה בשם העירייה.

עם כל הכבוד למה שמר נמט כתב לך, שיבוא לפה להגיד, הוא בא להגיד. לכן הוא לא בא אף פעם.

בגלל זה הוא לא רצה.

אמרו לו לא לבוא בטח.

שקר וכזב.

למה הוא לא רצה לבוא, כי מקצועית הוא סרב, ופוליטית אתה אומר שהוא טועה. פוליטית אתה לא - - -

בנצי נמט רוצה רוצה לא להרוס את בתי הספר האחרים. לא רוצה שבית ספר אחד הצטיין על חשבון האחרים, יש מכלול של שיקולים.

הוא לא מצטיין על חשבון האחרים.

שאלתי אותך שאלה פשוטה, לא מסוגל לענות עליה אז בסדר אני מכבד את זה.

התשובה הפשוטה שבשבועות הקרובות מנח"י לא מתכוונת לאפשר ל"בויאר" להגדיל קליטת תלמידים מירושלים, זאת התשובה.

ולהקצות את הקרקע כשיש כוונה כזאת. יש כוונה להקצות את הקרקע שלהם ולמנוע מהם.

יעל, יש סיבה למה לא הגיע מישהו ממשרד החינוך לישיבה זאת?

אמר לי אתמול בנצי נמט, דיברתי איתו, שזה עניין פנימי של העירייה ולא של משרד החינוך. בנצי נמט הוא גם איש משרד החינוך.

כן, אבל הוא לא נמצא פה.

בנצי ידווח גם למשרד החינוך.

אדוני היושב ראש, לא נהוג דבר כזה, שמי שכן מגיע, בכיר מהעירייה מגיע אבל מי שהוזמן גם לא מגיע. זה לא בסדר, אתה קורא את המכתב שלו ואתה מייצג אותו? שיבוא ויגיד את זה וזה בסדר גמור.

יש לו בוס, למה הבוס לא אמר לו לבוא?

מר ברקת, אני לא בעיריית ירושלים. נכון להיום אין לי תכניות להתמודד בעיריית ירושלים.

בקצרה, המנכ"ל של העירייה לקח את כל ההצגה לכן בנצי לא בא.


אני סגן יושב ראש בארגון ההורים הארצי. בן הזקונים שלי לומד ב"הימלפרב ", אנחנו שכנים שלהם. יש שיתוף פעולה מעולה, אני משמש כיושב ראש ועד הורים של בית הספר "הימלפרב". יש שיתוף פעולה מעולה, יושבת פה המנהלת לצידי לשעבר עם הרב ירמי ובין בית הספר הזה, שיתוף פעולה לדוגמה בין חילונים לדתיים, אדוני מנכ"ל העירייה תשמע את זה. אתם הורסים את הטוב ביותר. בית ספר "הימלפרב" ו"בויאר" כבר שנה חמישית זוכים בפרס החינוך הארצי. הם חילונים ואנחנו דתיים, אתה רואה שאני חובש כיפה. אין לי שום דבר והרב רביץ והרב גפני חברים שלי. בוגרי "בויאר" ו"הימלפרב" טובי קציני צה"ל. מנח"י הורסת כל בית ספר טוב בירושלים. התחיל בציון עזרי בגבעת מרדכי, זה ממשיך ב"בויאר" ומגיע ל"הימלפרב". למה זה מגיע ל"הימלפרב" כי עכשיו הולך להיות שם נדל"ן. גבעת האנטנה, הולכים לפנות אותה. יש לנו מכתב מראש העיר הקודם.

יהודה, תתייחס לנושא של בית הספר "בויאר".

אני אתייחס לנושא של "בויאר".


לא ייתכן אדוני היושב ראש שהעירייה מחליטה החלטות שגויות, יש לך מכתבים. זה מוכיח איך הם מתנהגים. מנכ"ל העירייה לא מסכים מה שמנהל מנח"י אומר. לפי מיטב ידיעתי מנהל מנח"י הוא כפול לראש העיר והממונה שלו שקדי היה צריך גם להגיע לפה.


אדוני, לדאבוני לעירייה אין תכנית חומש, מה שמנכ"ל העירייה אמר פה, אני שומע את זה כבר עשר שנים. בכתב לא ראינו שום דבר, יש שם דיבורים. לדעתי, העירייה, המנכ"ל ובנצי נמט הורסים כל חלקה טובה שבתי ספר מצטיינים בעיר הזאת.

בית ספר "בויאר" הוא אבן שואבת של אוכלוסיות מכל הארץ. אנחנו צריכים להתייחס אליו ככזה.

לא יכול להיות שתבוא עיריית ירושלים, ובמקום שתרחיב את בית הספר, אנחנו יודעים שיש מאות פניות של תלמידים נוספים בשנה מכל הארץ שרוצים להגיע לפה, ואני מקבלת חלק מהם ומנסה להכניס אותם לבית הספר שזה בלתי אפשרי מפאת חוסר מקום. לא יכול להיות שעיריית ירושלים במקום לקחת את בית הספר להרחיב אותו ולהקים שם קרייה שירושלים תוכל להתגאות בה, העירייה היום מייבשת את בית הספר, ומונעת את הרחבת בית הספר. אנחנו כארגון הורים מצטרפים למאבק ונהיה יחד עם החברים האלה שיושבים בחדר במאבק הזה.

מי שלא מכיר את אתי בנימין, היא יושבת ראש ארגון הורים מירושלים והנהגת ההורים הארצית. תודה.


ניר ברקת, בבקשה.

אחת הסכנות הגדולות ביורת בירושלים זה סכנה קיומית, זה המתח הבין מגזרי. הפעילות של עיריית ירושלים בתקופה האחרונה, חוסר השקיפות, חוסר הדיון הציבורי, ועדת חינוך עיריית ירושלים אין דבר כזה. ועדת החינוך בעיריית ירושלים לא דנה בשום נושא שאני זוכר כמעט מתחילת הקדנציה, ובוודאי שלא נושאים כאלה. אני מודה לך שועדת חינוך במקום שתהיה בעיר ירושלים, בעירייה, היא לפחות מתקיימת פה. זו הפעם הראשונה שבכלל שומעים רבע דיון על נושא כל כך קריטי ומשמעותי.


לעיריית ירושלים יש פער בין המדיניות המקצועית לבין מה שמכתיב ראש העירייה בדרג הפוליטי, פער ענק. אגב, מייצר חוסר אמון טוטלי במערכת העירונית. אתן דוגמה קלאסית על בית ספר קלאב-אין. התפנה בית הספר, במקום לשמר אותו ולהעביר אותו לרעות שזו היתה המלצה של בנצי נמט מאחורי הקלעים, בעסקנות פוליטית הוקצה לגוף אחר אחרי שגרמו לרעות להבין שלא כדי לו לבוא לשכונה. בחוסר שקיפות.

דווקא השכונה מאוד רצתה את בית הספר.

נכון מאוד, אבל אותו דבר כאן. מה שקורה עכשיו, שלא יספרו לנו סיפורים אנחנו יודעים איך זה עובד. קודם כל מסמנים מטרה, אחר כך בחשאי, בלי שהאנשים יידעו, פתאום צף בוועדת הקצאות צורך להקצות את המקום. אנחנו במקרה יודעים משיחות בין החברים שזה כבר הוחלט מראש שיהיה לתת"ים כאלה ואחרים. אגב, ראוי למצוא להם מקום.

איפה?

תשאל את מנכ"ל העירייה איפה.

אבל בשום פנים ואופן.

בבית וגן לא נשארו שטחים - - -

אז תגיד את זה.

אז תגיד את זה שזה מה שאתה רוצה לעשות.

כל ילדי ירושלים זכאים לבית ספר.

על זה בדיוק הנקודה.

גם החילונים וגם החרדים זכאים לבתי ספר בירושלים.

נכון מאוד, אבל לא אחד על חשבון השני וזה בדיוק מה שקורה כאן.

יש סדר עדיפויות, צריך להסתכל על כולם.

אדוני המנכ"ל, אם היית אומר שסוף סוף אתה מקצה לערבים בתי ספר מה שלא נעשה בשנים האחרונות - -

יש לי הפתעה בשבילך. בונים עכשיו 400 כיתות לימוד לערבים בירושלים. אני מנהל את זה.

מה לעושת זה התקציב שהממשלה מעמידה לנו. יש מחסור של 2,000 כיתות לימוד בירושלים. הממשלה בסך הכל נותנת לנו 100 בשנה.

יאיר, אם היית אומר שאת הקרקע אתה נותן למזרח ירושלים או לת"תים, הייתי יודע מה התשובה שלך.

אבל הם לא אומרים את האמת.

כל התשובות שלך מלמדות לכיוון הזה, אבל אתה לא מוכן להגיד את זה.

מה זה לא מוכן להגיד. בבית וגן חסרות 60 כיתות.

אז תגיד את האמת.

אמרתי שיש ועדת הקצאות ששוקלים את מכלול השיקולים. ועדת הקצאות מחליטה למי לתת.

לא פינתם את בית הספר - - -

אני באתי בתלונות לא על המהות של הדברים, על זה שאני מקבל ממנח"י מכתב מוסמך לעניין.

מנח"י לא מקצה קרקעות בעיר, מה לעשות.

אבל לפני כן אתה הצגת כאילו שאתה מייצג את מדיניות מנח"י .

אתה כבר החלטת למי אתה רוצה לתת.

סליחה אדוני,יש ועדת הקצאות, היא תדון באופן - -

אין דיונים בעירייה.

סליחה יאיר, אני לא יודע איך אתם נוהגים לדון בעיריית ירושלים. אנחנו פה לא דנים בצורה כזאת. אני מבקש ממך תדבר מתי שהתור שלך לדבר. אותו דבר חל לגביך. מה זה פה. מה זה צריך להיות.

אומר את זה עוד פעם, היית אומר קיבלנו החלטה.

לא התקבלה החלטה, יש ועדת הקצאות.

אתה עדיין לא בזכות דיבור. אני אמרתי מה שאמרתי, מותר לי להגיד. בשביל זה אני נבחרתי.

אסור לנו לקבל החלטה, יש חוק. יש ועדת הקצאות.

אבל זו הכוונה שלך. תגיד את הכוונה שלך, את האמת. אתם פשוט חסרי אמינות, במקום להגיד את המדיניות האמיתית שהיא לקחת כל שטח לא משנה איפה הוא, בתוך בית ספר, לא בתוך בית ספר, צריך את השטח הזה לדברים אחרים, לא צריך את השטח לדברים אחרים. אתה לוקח שטח בניגוד לרצון בית הספר, בניגוד לרצון בית הספר, בניגוד לרצון השכונה, בניגוד לכל הגיון בריא, ואתה החלטת,ראש העירייה שלך ואתה נותן לו גיבוי. החלטתם שלמרות שהדרג המקצועי שהוא גם כפוף למשרד החינוך, ולמרות שצרכי העיר בפוטנציה, אם בעזרת השם יש שינוי בעתיד, ופתאום הזרם הממלכתי בירושלים יוכל לצמוח, אתה סוגר לו את האופציה, אתה מעודד את ההגירה השלילית. אתה פוגע בבית הספר, כי יש לך צרכים לגיטימיים אחרים נוספים, אני מודה, כולנו צריכים להודות שיש עוד צרכים בעיר ירושלים, אני לא יודע איך לפתור אותם. אבל מה שאתה לא עושה, אתם לא אמינים, כי אתם לא אומרים את האמת והתהליכים שמתפתחים, ברור שזה בלתי תלוי, ברור שלפי החוק אתה צריך לפתוח מכרז. זו פשוט בושה.

הייתי יועץ ראש העיר טדי קולק במשך 20 שנה.

אתה בלתי נשכח, רפי.

אני מכיר את הרב רביץ מצוין באחד הקונפליקטים הגדולים בעיר, אצלו בבית מצאנו כל מיני פתרונות. מאחר ואני איש חינוך בעברי, אני מוכרח להגיד דבר אחד. את "בויאר" הכרתי מיסודו, הכרתי את כל מנהלי הפנימיות. הקמתי שם חוגים והפעלתי את החינוך החברתי שם מצד העירייה, זה היה אז מהפך בשיתוף עם משרד החינוך. אבל אני מכיר דבר אחר, אני מכיר את התהליכים הקורים בעיר הזאת. תסלחו לי אם אגזול שלוש דקות כדי לתת תמונת מצב. אני מייצג כרגע את המינהל הקהילתי שאנחנו פעילים בו, התחלתי את הטיפול בבית וגן כיועץ ראש העיר כי אז לא היה מתנ"ס ולא שום דבר. אני מכיר את הנסיבות היטב.


תכנית המיתאר החדשה שעוד לא אושרה, עיריית ירושלים וכל הגורמים המקצועיים היו ערים לתהליכים קשים שקורים לעיר, וכולנו מבכים אותם. הבעיה שאנחנו בוכים ולא עושים.
בחלק מזה התכנון הוא לקוי, מדוע. מפני שתכנית המיתאר הציבה לה כל מיני מטרות, ואנחנו כתושבים עשינו עם אלפי תושבים בעיר, עמדתי בראש ועדה שהפעילה אלפי תושבים שהערנו את ההערות שלנו והצענו הצעות שחלקן נקלטו וחלקן נעלמו. אבל חלק מההצעות היו להתחיל לחשוב לתכנון פיזי בהיבטים של תכנון חברתי. החינוך הוא חלק מהכלים של החינוך החברתי.


מה שקרה, שעיריית ירושלים פועלת בניגוד להגיון התכנוני. למה, אגיד לכם. בוכים על הגירה שלילית. אם יש אזור פלורליסטי שבו תכנית המיתאר רואה הצלה לבינוי ולפיתוח ירושלים זה דרום מערב העיר. למה, כי אלה שכונות שיש בהם הרבה קרקע, יש בנייה דלילה, יש אפשרות לעשות עיבוי, יש אפשרות לעשות התחדשות שכונות, ואז היום נמצאות בועדות השונות 6,000 יחידות דיור בתכנונים שונים, וזה עדיין לא. כי אנחנו יושבים עם מהנדס העיר, ואנחנו כתובים אחראים ומבינים שירושלים זקוקה לשינוי המגמה מהגירה שלילית להגירה חיובית. איפה זה יעשה לעיר שמחפשת חיזוק חברתי אוכלוסייה צעירה יצרנית, דרום מערב העיר. עכשיו זאת שכונה שמעולם, אני לא זוכר, ארבעים שנה עבדתי בשרות הציבורי, לא זוכר עימותים בין חרדים חילוניים ודתיים בקריית יובל, לא היו. יש שם 74 בתי כנסת, יש חב"ד במרכז הקהילתי. מעולם לא היו מלחמות דת, והנה בשנתיים השלוש, ארבע חמש שנים האחרונות, במקום שיש ניהול על ידי תושבים, זה המינהל הקהילתי המוצלח ביותר, שמפתח שירותים, שעוזר לעירייה לספק שירותים לתושבים. הנה פתאום במגמות תכנון מתחילה זרימה של איומים. מה האיום, האיום הוא שבויאר הוא ציר מרכזי איכותי, שאם אנחנו רוצים שב-6,000 או ב-10,000, או ב-12,000 בשנים הבאות יבואו תושבים רציניים, אנחנו מוכרחים להבטיח להם שיהיה בית ספר כמו בויאר גדול שיקלוט אותם. זה שהיום 800 או 900 זה לא אומר, אבל בעוד חמש שנים, אם אנחנו מאמינים ורוצים לעשות משהו בירושלים, אנחנו צריכים להבטיח שבויאר יהיה קיים, יהיה מסוגל לקלוט.

אם אנחנו מאמינים.

הבעיה השנייה, אנחנו בוכים על הדור, איפה הערכים. יש לנו ארבעה תנועות נוער, "בני עקיבא" "צופים", "שומר צעיר", "נוער עובד ולומד" אני מייצג את כל הזרמים.

את תנועת "עזרא" שכחת.

סליחה, גם את תנועת "עזרא". ואז פתאום אנחנו כמינהל פונים כבר שש שנים לעיריית ירושלים, אנחנו כאילו שותפים באחריות ואומרים לנו, רבותיי, אנחנו רוצים שטח לבנות. בית תנועות נוער שיאפשר באמת מצד אחד לכל תנועה להבטיח את המקום, את ההרחבה, את הפעילות החינוכית. ומצד שני, זה יצור איזה תחושה של חזית אחידה של נוער אחר עם ערכים, עם שורשים. איפה היה טבעי לעשות את זה, כי כל פעם היו אומרים לנו אין לנו קרקע. הנה יש חלקה של 13.5 דונאם ליד בויאר שאנחנו פנינו וביקשנו אותה, ואמרו שלא רוצים להפקיע אותה. זה היה לפני שנתיים, אמרו מה פתאום, עכשיו נתחיל תהליך ההפקעה, והנה פתאום התחילו להפקיע אותה, וסידרו את כל העניינים.


ביקשנו שבויאר, ודיברנו גם עם בויאר. אמרנו שזה יהיה כל כך טבעי שמרכז חינוכי תנועתי של תנועות השונות יהיה צמוד להרחבה העתידית שתבוא. היא תהיה מחויבת, אלא אם אנחנו מספידים את העיר סופית. והנה להפתעתנו, שום דבר לא קרה. והנה פתאום אנחנו מוזמנים להפקעה. שלא ייאמר, הרב רביץ, אני אומר לך, אני הקמתי מועדון לנשים חרדיות ראשון בירושלים בנווה חמד. אני השגתי כסף, כי חשבתי שחשוב לתת שירותים, למרות העובדה שהתנגדתם למתנ"סים. היום בוכים שאין מתנ"סים חרדים. בזמנו לא רצו להכניס. תאמין לי שזו היתה מלחמה אדירה להיכנס לשכונות החרדיות בהר נוף, אבל עכשיו אנחנו מדברים על בעיה
אקוטית. אני רוצה לומר, אני חושב שמלכתחילה היתה כוונה לא טובה. למה לא טובה, משום שההפקעה שהגענו לועדה מחוזית והצגנו את העמדות שלנו לא הסתירו את זה, שמראש, גם מנכ"ל העירייה אומר את זה מראש. חסרים לי כיתות של החינוך החרדי. רבותי, אני מוכן להילחם עם השכונות החרדיות על חינוך לחרדים.

בשכונתם.

אני רוצה להזכיר לכם שלמדנו דבר אחד, ובזה אסיים. בעיר הזאת אם אנחנו רוצים לחיות, אנחנו מוכרחים להוציא מוקדי כוח ומוקדי סיכון של עימותים. מה שקורה היום, עיריית ירושלים אין לה מדיניות שתמנע את זה. אם הם חושבים שנוסף לצרות הפוליטיות והפיגועים, והביטחון, והערבים ובעיות בינלאומיות וכו', נוסיף ונצית עוד פעם אש, לדעתי זה משגה איום ונורא. מה זה אומר, זה אומר שבתכנון חייבים למנוע חיכוכים. חייבים תן לחיות לאחר ותן לחיות לי.


אני לא נגד חרדים אבל אסביר לכם. היה הרב דרוק בירושלים, הוא היה אחד מחברי המועצה הנפלאים ביותר, הוא היה חרדי אבל היה עם חזון לעיר הזאת. הוא אמר דבר פשוט, תקחו בית ותקחו שלוש משפחות, חילונית, דתית, חרדית, יש מעלית ובמעלית הזאת החילוני אומר זכותי לנסוע בשבת. בא הדתי לאומי, אומר רגע, אני רוצה אישור מהמכון שזו מעלית שבת וזה בסדר. בא חרדי ואומר, זה רכוש משותף רבותיי. אני חושב שכל דבר כזה זה אסון,זה מנוגד, אני לא מקבל את זה. איך אפשר להתגבר על הבעיה הזאת. אני אמרתי דבר פשוט, אם מישהו יוכל למנוע את הנקודה הזאת של בויאר כי היא סמלית מאוד, הוא יחסוך הרבה לעיר הזאת, כי אנחנו כתושבים רוצים לשתף ולפתח. אבל שלא יעמידו אותנו במבחן של תכניות נלוזות. תודה.

חזק וברוך.

רבותיי, אנחנו בבניין הזה כל היום מתווכחים, דעות שונות וכן הלאה. אני אספר לכם מהם הוויכוחים הקשים ביותר כאשר שני הצדדים צודקים, ואז לכל אחד יש את הפאן שלו ואת הערכים שלו, וכן הלאה. למשל אני צריך להיות האדם באמצע ואני צריך להכריע בין שני צדדים צודקים, מה אני עושה. לזה אנחנו צריכים מה שנקרא סדר עדיפות שיכול להישמע אובייקטיבי הכי קרוב לדבר האובייקטיבי שקיים.

אני לא מתכוון להכחיש דבר אחד ממה שאתה אמרת. אני פעם לא יכולתי נגדך. אבל לגבי כל מה שנאמר כאן, אני ממש חש מרגיש ומבין את זה.אבל מה לעשות, אני צריך לעשות משקל, סליחה שאני עושה מן שקיפות כזאת של 16 נכדיי, אבל בבית וגן תבואו ותראו הדברים היפים ביותר, בנו שם בית ספר אדיר עם מגרש משחקים נווה עציון, גם לגבי החרדים אני התגאיתי בבית הספר הזה בחינוך. מה קרה שם? עיר קראוונים, זה פשוט בזיון נוראי וזה כבר המצב הטוב מכיוון שיש כאלה שאין להם קראוונים והם נדחקים וכל מיני דברים שלא הייתם רוצים שכל ילד מילדי ישראל ילמד שם. אנחנו נמצאים לפני האין ברירה.


אני באמת לא רוצה, אבל לו הייתי בתפקיד, אני לא חושב – דרך אגב, יש גם כן מחלוקת מקצועית. האם טוב שבית ספר אחד טוב הוא תמיד יתרחב והתרחב ללא גבולות, וכאשר יכולה להיות אלטרנטיבה של עוד בויאר בעיר. מה רע שיהיו כמה בתי ספר שמתפנים באזורים שללא ספק הם לא אזורים דתיים. למשל, ידידי ניר הוא כל הזמן אומר בניגוד לשכונה, בניגוד לשכונה. ואני יושב כאן כתושב העיר, עכשיו קשה לי ללכת הרבה. אבל הייתי עושה שם טיולים בשבת עם הילדים. מה זאת אומרת, זו שכונה חרדית, הפך להיות מדתית ושילוב דתית לאומית וחרדים, היום הרוב הם חרדים. מה שעיריית ירושלים לא חזתה מראש, ואולי לא יכלה לחזות מראש שיהיה מין מהפך כזה. כי כאשר אני באתי לגור שם בשכונת בית וגן, היא לא היתה שכונה חרדית בכלל לא. אני לא אומר שלכן אני בחרתי לגור שם, אבל לא היתה כזאת.

אולי זה חלק מהעניין הרב רביץ. אני רק שואל אותך, ברגע שרוצים כמו שאנחנו מבינים מהמנכ"ל, אגב, לגיטימי לגמרי. הצרכים של בניית הכיתות לא רק לגיטימי, או שאתה אומר זה שני צדדים צודקים. אבל המסר שהדבר הזה של הצרת בית ספר בויאר משדר זה מסר חד משמעי. אנחנו לא רוצים אתכם בעיר שלנו. זה המסר.

הרב מלכיאור, אני לא מסכים איתך מכיוון שבית ספר בויאר היו לו תכניות מראש להקים בית ספר נפלא. אני חושב שהוא בית ספר מספיק גדול.

השקיעו 24 מליון שקלים עכשיו בבית הספר. לא מאפשרים אותו לחיות. אם אתה לוקח את כל האפשרות של הרחבה - -

מבחינה ארכיטקטית בנוי - - -

לפני שהגעת הרב רביץ, ראינו את הדברים. הרי זה לא איזה קרקע באמצע שיש ויכוח עליו.


אם הוא צריך ללכת לבית ספר חרדי או בית ספר חילוני.

יש לי עוד כובע בחיים. הייתי מנהל בית ספר גדול מאוד לא פחות גדול מבויאר. אני מכיר את הדבר הזה. קח את בית הספר הימפלרב מול בויאר, וקח את השטחים הציבוריים שיש לבויאר ושיש להימלפרב אחד מול השני, ותראה שלבויאר עכשיו להם שטחים הרבה יותר גדולים.

כי זה בית ספר עם פנימייה.

אני מכיר את הפנימיה. ניהלתי הרי את קריית נוער.

בקריית נוער גם אין תלמידים.

אני אומר כך. אני לא יכול ללחוץ על מנהל העירייה, הוא פקיד. כשהוא אומר אני לא יכול לומר לך, אני לא בשלב של החלטות, בפרט כשיש החלטה שלא להחליט. אני אומר לך, מבין ריסי עיניו אני יכול לראות בדיוק מה הוא מתכוון. הוא מתכוון שעל ידי 13 או 15 דונאמים האלה שיש, הוא יפתור את הבעיות של בתי הספר התת"ים.

נכון מאוד, רק הוא לא אומר את זה.

הוא לא אומר את זה כי הוא לא יכול להגיד.

נכון, והבוס שלו לא אומר את זה.

לטעמי, העירייה היתה צריכה לומר את זה במפורש שזאת הכוונה לתת לת"תים ולכל זה.

נכון, היה צריך להגיד את זה, ואז הציבור היה יודע מה כוונת ראש העיר.

ואז להתמודד ציבורית עם אלטרנטיבות שונות. ואני אומר לך, ואני אומר לאנשי בויאר, שהפתרון הוא להקים בית ספר נוסף. יש כמה בתי ספר ריקים, גדולים בעיר הזאת.

נמלא אותם.

ראשית כל תולידו ילדים, אל תגידו תמלא.


לכן אני אומר, גם בשביל להצביע צריך בני אדם לא בעלי חיים. לכן נכשלת, חשבת שכל הולך על ארבע יכול.


על כל פנים, אני אומר לכם חברים יקרים, צריך לחשוב על עוד בויאר בעיר, מותר לבויאר להיות בדרום, ויש מקום בצפון נדמה לי שישנו. אני יודע שיש ריקים, אני יודע שהחרדים לוטשים עיניים על כמה בתי ספר. אל תגידו מה אעשה בעיר שכולה חרדית, אני הראשון שבורח מפה.

אני הראשון

אבל זה מה שאתה אומר עכשיו.

אני רוצה לכבד את זה שאתה מדבר פתוח וביושר, ואומר איך אתה היית רואה את הדברים.

מבחינתי, אני רוצה לאמץ את ההמלצה של מנהל מנח"י. אני מצטער מאוד שלא הגיע, אגב, מאוד לא ראוי שמשרד החינוך לא מיוצג כאן. זה נכון שמבחינת ירושלים משרד החינוך מיוצג על ידי מנח"י, אבל מנח"י לא פה. לכן זה אומר שמשרד החינוך, לא משרד החינוך מרכזי ולא מנח"י פה.

אף אחד לא אמר לנו שמנח"י לא יהיה פה.

יעל, לא העבודה שלי לבדוק את זה, זו עבודה שלכם. אני מבין מתוך הדיון למה בנצי נמט לא הגיע לפה.

זה נושא מספיק חשוב, מספיק ירושלמי שהוועדה תעשה סיור בבית וגן כולל בבויאר, כולל בהימלפרב, כולל התת"ים.

בקריית נוער לא מוכנים לגעת.

הרב רביץ, גם ב"קול תורה"?

הלוואי, גם שם ריק.

גם לי היו ילדים בהימלפרב, אבל אני לא גר בבית וגן ולא בשכונה שם.



עד שנקבל את ההמלצה שודאי היא ראויה ונאמץ אותה של הרב רביץ, אני רוצה כן לקבל חד משמעית, לשלוח מסר דרך המנכ"ל לאנשי העירייה לקבל את ההמלצה של מנהל מנח"י.

הוא לא היה כאן בצליבה של חקירה נגדית, אני לא מסכים. אז מה אני מקבל את ההמלצה. אני רוצה לחקור אותו. אם כשהוא כתב את המכתב - - -

הרב רביץ, אתה יודע למה הוא לא פה.

בנצי נמט בא לפה הרבה, יש לנו הרבה הזדמנויות לתפוס אותו ולהגיד לו.


חד משמעית, אני חושב שהמסר הזה שהשטח הזה המיועד יהיה אחר השקעה אדירה שיש בבית הספר בויאר, שהשטח יהיה מיועד לרשות האגודה לקיום החינוך לצורך הרחבת בית ספר בויאר, אני חושב שזה דבר ראוי, דבר נכון.

מנכ"ל משרד פנים לא יכול להקצות - - -

אדוני, אמרתי מה אני חושב. לנו מותר להגיד גם אם מנכ"ל משרד הפנים אמר מה שאמר, לנו מותר להגיד מה שאנחנו חושבים פה בכנסת, זה חלק מהתפקיד שלנו. לכן אני רוצה לומר, המסר שאתה שלחת פה – העניין של צרכי עמך מרובים בוודאי נכון. אני חושב שזה דבר לא ראוי שהעירייה לא הקצתה מספיק מקומות לבתי ספר חרדים בעיר. אני חושב שלא ראוי מה שעושים במזרח העיר. אבל היות המסר לגבי השטח שמיועד להרחיבה של בית ספר בויאר עם כל הכבוד, אתה לא יכול להפעיל את הכל, וזה מסר ברור מאוד לכלל האוכלוסיה. איך שאני רואה את זה, אנחנו לא רוצים אתכם.

הערה לתנועות הנוער, מאחר ומדובר פה בנושא חינוכי - - -

אני מוכן להוסיף את זה. גם כלל תנועות הנוער אפשר להשתלב בתוך התכנית הזאת ולעשות את זה כחלק מהשותפות עם בית הספר. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:05)