PAGE
16
ועדת לזכויות הילד

15.01.2008


הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 60

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, ח' שבט התשס"ח (15.01.2008), בשעה 14:00

דרישת הורים לילדים בגיל הרך להתקין מצלמות בגנים ובמעונות יום

חברי הוועדה: נאדיה חילו – היו"ר

חה"כ ניסן סלומינסקי

פק"ד עפרה חכמון – המשרד לביטחון פנים

איטה עטיה – רכזת משפחתונים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מוניקה וינוקור – מדריכה ארצית בחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

ד"ר חניתה צימרין – נשאית האגודה להגנת הילד – אל"י

עידית צולמן – האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

יצחק קדמן – מנכ"ל המועצה לשלום הילד

שולמית ביסמנובסקי – יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים

שלומי דוד – מנהל הגיל הרך, החברה למתנ"סים

סופי אלעד – מנהלת רשת מעונות, החברה למתנ"סים

דליה כהן – מנהל משפחתונים ארצית

דליה רוט – הסתדרות המורים – מחלקת גננות

לילי פוקמנסקי – הסתדרות המורים – מחלקת גננות

ד"ר נעמי מורנו – מנהלת האגף לגיל הרך, ויצ"ו

מיכל אונגר – מנהלת האגף לגיל הרך, אמונה

יעל הלרוביץ – מפקחת חינוכית, ארגון נעמ"ת

מאיר אסרף – הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

רינה יצחקי – יוניסף

אבי גור – ארגון ההורים הארצי

רחלי גל אור – הורה, גילה

מיקי אשכר – ארגון נילי

אילון עובדיה – הורה, רמת השרון

יוסי מועלם – הורה, רמת השרון

רחל סעדה

מיטל בר שלום


דרישת הורים לילדים בגיל הרך להתקין מצלמות בגנים ובמעונות יום

שלום, אני פותחת את ישיבת הוועדה לזכויות הילד בנושא לא פחות כאוב מהנושא שבו דנו קודם, הנושא של התעללות בילדים חסרי ישע במסגרות למיניהן: גני ילדים, מעונות פרטיים ולא פרטיים. לאחרונה, נחשפו כמה מקרים. לא מזמן קיימתי דיון בוועדה על שני מקרים בגנים בירושלים ובאזור אחר. אני לא בטוחה, שגם בשעה בה אנו יושבים ודנים בזה עוד ילד לא מקבל מכה בראש או דחיפה. התופעה הזו מאוד מדאיגה אותי.

הגיעה אלי פנייה מחה"כ סלומינסקי, שהניח הצעת חוק שאולי תוכל לפתור חלק מבעיות הפיקוח על אותן מסגרות. לי יש הצעת חוק בנושא של פיקוח, והיום הונחה הצעת חוק נוספת של התקנת מצלמות בגני ילדים. הצעת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי מדברת על פיקוח על מעונות באמצעות התקנת מחשוב.

אני מעבירה את רשות הדיבור לחבר הכנסת סלומינסקי, שפנה אלי באותו יום בו נראו המראות הקשים. גם לי היה קשה לראות את כל המראות האלה. ליבי-ליבי עם ההורים. לא מזמן קיימנו דיון על מה שקרה בגן בגילה בירושלים. צריך להתחיל בחשיבה פוליטית וציבורית. תמיד יש גבול מסוים, שאנחנו כבני אדם לא יכולים לעבור עליו בשתיקה. לדעתי, המקרים האלה מצביעים על החלק של המעבר של יכולת הקבלה שלנו כבני אדם תופעות חמורות של התעללות בילדים בלי שום סיבה.

אני מודה ליושבת ראש הוועדה, שהסכימה בזמן כל כך קצר לכנס את הוועדה בנושא הזה. בהמשך אני אסביר לכם איפה אני נמצא מבחינת החוק. אני אנסה גם להסביר את מהות החוק. לאחרונה, כולנו נחשפנו לנושא של התעללות בחסרי ישע, ילדים וקשישים. החוק שלי מדבר על שניהם. לוועדה הזו ילדים הם רלוונטיים, אבל כולנו תמימי דעים שכל אותם חסרי ישע זקוקים לפיקוח. אלה דברים שאם לא היינו רואים בעינינו, לא היינו מאמינים שזה יכול להיות. אותם אלה שמבחינתנו מופקדים על הילדים הקטנים האלה או על הורינו, שנתנו ותרמו כל כך הרבה ועכשיו צריכים את העזרה שלנו, מתעללים בהם. אף אחד מאיתנו לא מוכן שזה יקרה, אבל השאלה היא איך חוסמים דבר כזה.

פה עמדתי בפני דילמה. מצד אחד הרצון הראשוני היה להכניס מצלמות לכל מעונות היום ולכל מעונות הקשישים. מצד שני, יש פה פגיעה קשה בזכויות האדם. אף אדם לא אוהב שיש מצלמה שמצלמת כל מהלך שלו. ניסיתי למצוא איזון בין שני העקרונות האלה, ששניהם חשובים לנו: זכויות האדם והנושא של הגנה מפני התעללויות. לכן, לא רציתי ללכת על משהו גורף.

ההצעה שלי היא הצעה ראשונה הרבה לפני ההצעות האחרות, והיא הגיעה לשלב של ועדת שרים. ההצעה שלי אומרת, כי לשר שממונה על המעונות לילדים ולקשישים יש רשימה של סמכויות שהחוק מקנה לו כדי לפקח עליהם. אני מציע, להוסיף לרשימה סמכות נוספת, להתקין מכשירי מעקב. המשמעות של זה, היא שזה לא אוטומטית בכולם. יכול להיות שבגין זה נפספס משהו, אבל מצד שני לא נפגע באופן גורף בכל. אם הוא שומע ומרגיש שאכן יש בעיה במקום מסוים, הוא יהיה רשאי במסגרת החוק להציב את המכשירים האלה, כדי לוודא שזה לא יהיה או כדי לעלות על זה ולהביא את זה בפני המשטרה. ההצעה הזו היא מצומצמת, היא מפספסת קצת, אך מצד שני היא לא פוגעת בזכויות הפרט.

הצעת החוק הזו הגיעה לוועדת השרים. בשיחות שלי עם השרים, רוב השרים היו בעד. בסופו של דבר ההצעה הזו לא עברה, וכולם אמרו לי ששר הרווחה התנגד. הייתי בשוק. ניגשתי לשר הרצוג ושאלתי אותו על זה, והוא אמר לי: אנשי המשרד שלי עמדו על הרגליים האחוריות, כי זו פגיעה בזכויות הפרט וכו'. הסברתי לו למה אני מתכוון, והוא אמר לי: אם זה כך, זה משהו אחר לגמרי. אני אחזור אליהם, ואני מקווה שבשבוע הבא אני אוכל להגיש ערעור ולהעביר את זה. כעבור כמה ימים הוא חזר אלי ואמר לי: אני מצטער, גם לזה מתנגדים. כאן זה נמצא. אני יכול להעביר את זה גם בלי אישור של ועדת שרים, אבל זה ייפול בגלל ההנחיה של הקואליציה להפיל את זה. לצערי, בהרבה מאוד חוקים חברי הכנסת לא הולכים לפי החוק עצמו אלא לפי המשמעת הקואליציונית. כל אחד אומר לי: אני מסכים איתך, אבל בשביל זה לא שווה לי לשבור את המשמעת הקואליציונית. לכן, חשוב להפעיל לחץ כבד על השר שיתמוך בזה, כדי שאפשר יהיה להעביר את זה.

אני מעבירה את רשות הדיבור לד"ר קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד.

אני רוצה לפתוח ולומר, שאין סביב השולחן הזה וסביב אף שולחן חילוקי דעות בדבר הצורך להגן על חסרי הישע, ובכלל זה על הילדים. ככל שהילדים קטנים יותר, הם זקוקים יותר להתערבותנו. הילדים במעונות, בגני ילדים, במשפחתונים, הם הרבה פעמים ילדים שלא יכולים לדבר בעצמם. הם לא יכולים להתגונן בעצמם. הדברים שראינו הם דברים חמורים מאוד. אני רוצה לאשר את דברי היו"ר, שלא תהיה לאף אחת אשליה שזה קורה רק בשני המקומות האלה. בשנים האחרונות היו מספר מקרים שהובאו לדין, ויש מקומות שבהם זה קורה ואנחנו לא יודעים. יש מקומות בהם זה קורה, והעניין מושתק מכל מיני סיבות. לכן, כל צעד שיהיה בו כדי להוסיף הגנה על הילדים, הוא מבורך.

יחד עם זה, אני לא הייתי רוצה לראות שכל גן ילדים בישראל, כל מעון וכל פעוטון, יהיה תחת מצלמות 24 שעות ביממה, או בשעות הפעילות של הגן. לא בגלל שזה פוגע בזכויות האזרח, אלא כי זה פוגע בילדים. אני רוצה שנזכור, כי רוב הגננות ורוב המטפלות הן אנשי מקצוע טובים ומסורים. אני לא הייתי רוצה שנעקר לגמרי את היכולת של גננת ומטפלת לפעול במקצועיות, מתוך חיבה לילדים. אני לא רוצה שגננת תעבוד מתוך הרגשה, שאם היא תיגש עכשיו לילד הזה ולא לילד אחר, היא תקבל טלפונים. אנחנו ניצור גני ילדים ומעונות, שבהם ההתנהגות תהיה מלאכותית. זה לא טוב לילדים. מנקודת ראות אגואיסטית, זה לא טוב לילדים.

ההצעה שלך, חבר הכנסת סלומינסקי, לעומת ההצעות האחרות היא עוד מתונה. בכל מה שקשור למעונות לילדים, זה כבר לא שר הרווחה. זה שר התמ"ת. היום האחריות היא של שר התמ"ת. זה נתון עובדתי שכדאי שתדעו.

אם מדובר בלתת הסמכה לשר הנוגע בדבר, לשר התמ"ת, זה בסדר. זו עדיין לא הטלת חובה על כל גננת וכל מעון להפעיל מצלמות. זה דבר שלא פוגע בדברים שמדאיגים אותי, ולכן אין שום סיבה להתנגד למתן אפשרות לעשות זאת במקרים בהם יש חשדות, יש צורך להתערב. כך ההורים לא יצטרכו לשכור חוקר פרטי או להביא את כלבוטק. עם כל הכבוד לכלבוטק, על העבודה שהם עשו ועל חשיפת העניין, יותר מדי בזמן האחרון הטלביזיה ממלאת את מקומה של הממשלה. היא חושפת פדופילים, היא חושפת התעללות בגני ילדים. אני שואל, איפה הממשלה בעניין הזה. במדינה מתוקנת הטלביזיה לא ממלאת את מקומן של הרשויות.

גברתי היושבת ראש, נמצא על שולחן הוועדה חוק שעבר בקריאה ראשונה. זה חוק של חה"כ מלכיאור, שנועד להסדיר את כל הסטנדרטים, הרישוי והפיקוח על המסגרות לגיל הרך. זה חוק שאי אפשר להמעיט בחשיבותו. הוא יקבע מי יכולה להיות מטפלת, מי יכולה להיות גננת, מה דורשים ממנה, איך אפשר לתת לה רישיון, איך אפשר לשלול לה את הרישיון, איך היא עוברת פיקוח ואיך מחדשים את הרישיון פעם בשנה.

החוק הזה נועד להסדיר מצב שהוא היום פרוץ לחלוטין. היום בשביל לפתוח קיוסק אתה צריך לקבל רישיון, לעבור אינספור בדיקות של מכבי אש, תברואה וכו'. בשביל לפתוח מעון זה לא כך. אני אספר לך, גברתי יושבת ראש, על מעון בראשון לציון, ששוטר שנשלח לעשות שם עבודה של הוצאה לפועל, גילה דירה בה יש 60 ילדים עם מטפלת אחת. כאשר שאלנו לתומנו איך היא קיבלה רישיון, הבנו שהיא כמובן לא קיבלה רישיון. מה עושים כדי לסגור את המקום ולקחת את הרישיון? כלום. אין לה רישיון ואין מה לקחת. באופן נדיר ביותר יש הסכמת ממשלה לחוק הזה, למרות שהוא הצעת חוק פרטית. משרד התמ"ת הסכים, משרד המשפטים הסכים, ואפילו משרד האוצר הסכים, ולכן צריך להביא את הדברים לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, להעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית, ולעשות סדר בתחום הפרוץ הזה. זה צריך להיות בעדיפות ראשונה, כי זה נותן מענה הרבה יותר נכון, טוב ויסודי מאשר המצלמות.

המצלמות זה אביזר טכני. לפעמים חשוב להשתמש בו, אחרת אי אפשר היה בכלל להוכיח מה קרה ברמת השרון. אם היו באים למטפלת או למנהלת, הם היו מכחישים ואומרים: אין דבר כזה, לא היה ולא נברא. איך היינו מוכיחים את זה? הילד בקושי יודע לדבר. במקרה הזה זה היה חשוב. עם זאת, המהות צריכה להיות הסדרת הנושא כולו של הפעלת מסגרות כאלה ברישוי, תוך סטנדרטים, שנדע מי האנשים שעוסקים בהן, שאפשר יהיה לפקח עליהם.

אין שום סיבה להתנגד להצעת החוק של חה"כ סלומינסקי, שלא מדברת על חובה להציב מצלמה בכל מעון. היא אומרת, שלשר הממונה על הנושא תהיה אפשרות לעשות את זה. אני סומך עליו שיפעיל שיקול דעת כדי לא לעשות משהו גורף, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים להועיל לילדים ולא להזיק להם.

אני רוצה לומר, כי הוועדה מייחסת לחוק של מלכיאור חשיבות מאוד גדולה, ומקדישה לו דיונים מאוד אינטנסיביים. נכון להיום זה נמצא בהכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית. הוא בהחלט יסדיר חלק מאוד גדול מהדברים. הוא לא יפתור את הבעיה, כי הפיקוח הוא פרטי, אבל הוא בהחלט יסדיר חלק מאוד גדול מהדברים.

אני מאוד תומך בחוק של מלכיאור, אבל אני מניח שחוק דומה לזה קיים כבר בנוגע למעונות לקשישים. הם עובדים על פי חוק, ולמרות הכל אנו עדים לתופעות התעללות. בנוסף לחוק הזה, צריך שתהיה קיימת הסמכות המופיעה בהצעת החוק שלי. בנסף, יש לי חשש שכאשר מישהו באופן פרטי מתקין מצלמות, כמו כלבוטק, זה אפילו לא יהיה קביל בבית משפט כי זה נעשה בניגוד לחוק.

נכון.

בית המשפט לא יכול לקבל הוכחות שהתקבלו דרך עבירה על החוק. הצעת החוק שלי יכולה לאפשר זאת מבחינה חוקית. אם תהיה סמכות, המדינה תעשה זאת ולא כלבוטק.

אני רוצה להצטרף לדבריו של ד"ר קדמן. כאשר ההתנגדות לחוק היתה פגיעה בזכויות הפרט, חשבו על הגננת. אני רוצה לחשוב גם על זכויות הפרט של הילד. אם אני צריכה לבחור בפגיעה בזכויות של מישהו, אני אפגע בגננת ולא בילד. עם זאת, אני חושבת שבהצעה להכניס מצלמות ומחשוב, כך שכל הורה יוכל במקום עבודתו לצפות בתפקוד של הילד שלו בגן, יש משהו מאוד פופוליסטי, מאוד מתלהם. זה לא עבודה מקצועית.

את נחשבת למומחית בעניין הזה. אני רוצה לשאול, האם קיים דבר כזה במדינות אחרות על פי חוק?

קונטיקט מרושתת לחלוטין. יש מצלמות המחוברות און ליין בכל מקום. אני חושבת שה נורא. אם אנחנו משתמשים בכלי הזה, אנחנו צריכים להשתמש בו כדי לפקח, להוכיח, להרתיע, ללמד ולהדריך. אז אם אנחנו מחליטים לשים מצלמות באותו מקום, המוניטור צריך להיות על שולחנה של המנהלת, המפקחת, המדריכה.

אם אנחנו נכניס את המצלמות למקומות העבודה או לבתים של ההורים, יקרו כמה דברים. קודם כל להורים תהיה הרגשת אשליה של מוגנות. הם יחשבו: אנחנו רואים – זה אומר שהכל בסדר. במקום הזה שבו זה קרה, לא היתה מצלמה בחוץ. האשליה של מוגנות מבהילה אותי יותר מאשר העדר של מוגנות, מפני שאז אנחנו יכולים לא לעשות כלום, לא להקשיב לילד, לא לברר, לא לבדוק. הדבר השני, זה ישפיע על תפקוד הגננת. אם אני מתפקדת נהדר ויש עלי מצלמה, אני לא מתפקדת רגיל. הגננת לא תוכל להפעיל שיקול דעת, היא לא תוכל להעניש ילד אם צריך להעניש אותו, מפני שהאמא מסתכלת. אני לא מדברת על הענשה שהיא לא לגיטימית, אלא על אמירה: תשב בשקט 5 דקות. בנוסף, יש לנו 40 הורים בגן ו-80 דעות, שהגננת תהיה חשופה להן. מעבר לזה, איזה חוסר שקט יהיה להורים. אני היום שאלתי את דעתו של הבן שלי, שיש לו תאומים בגן. הוא אמר לי: כאשר אני עובד, אני לא יכול להתנתק מהתמונות שלהם במוניטור. אם אני אוכל לראות מה קורה בגן, אני לא אעבוד בכלל. הצורך להסתכל, ואם אני לא מסתכל האשמה היא גדולה. אנחנו לא צריכים להכניס את הכלים הלא נכונים, אנחנו צריכים להכניס את הכלים הנכונים. הכלים הנכונים הוא פיקוח טוב, הדרכה, הכשרה, הענשה אם צריך. גננת שסרחה צריכה לשלם מחיר כבד. הפיקוח צריך להיעשות על ידי הבעלים, אנשי המקצוע, המדריכים, ולןא על ידי ההורים. לגבי ההורים, אני רוצה שאנחנו נעבוד קשה ונדריך אותם איך לבחור גן, איך להסתכל ואיך להקשיב לילד. אני יודעת שבפעם הקודמת שזה עלה בכנסת אתם במועצה לשלום הילד יצאתם עם רשימה שלמה של הנחיות. בעקבות התוכנית שבטלוויזיה, אנחנו פתחנו פורום להורים. והיו לנו עשרות פניות באותו לילה. הורים יכולים לקבל עצות. בואו נעזור להם לבחור גן טוב, אבל לא נכניס אותם לתוך הגן. השלב הבא, יהיה להכניס מצלמות לחדר ניתוח. מה עם המשפחה שיושבת בחוץ ויש לה ביקורת על המרדים? אי אפשר לעבוד ככה.

אני מבקשת להצטרף לדבריו של חה"כ ניסן סלומינסקי בכל הנוגע לצד השני של המטבע. כמנהלת אגף, אני רוצה לומר שהילד נמצא במרכז העשייה במעונות. אנחנו כל הזמן מפקחים ודואגים שאכן טובתו של הילד תהיה במרכז. כמנהלת ארגון, אני רוצה לומר שאנחנו עובדים עם אנשים שנמצאים תחת פיקוחנו. היום אני חוזרת מבית דין לעבודה בירושלים בעקבות מקרים בהם עובדות פוטרו בעקבות יחס לא נכון כלפי ילד, שהוכח. אנחנו היום חשופים לתביעות גדולות מצד העובדים. היום קיבלתי נזיפה מכבוד השופט יוספי שאמר לי, שאף על פי שהיתה תלונה נגד אחת העובדות, אנחנו היינו צריכים לחכות בסבלנות ולהמשיך להעסיק אותה או להשעות אותה בשכר עד שלא יצאה חפותה.

אתה יודעת מה אני אומר לאותו שופט. אם היה מדובר בילדים שלו או בנכדים שלו, הוא היה מייעץ אחרת.

לכן עמדתי בפני כבוד השופט, הבעתי את דעתי ואמרתי, כי לו היה הדבר קורה עכשיו פעם נוספת, הייתי נוהגת בדיוק באותה דרך. ברגע שהנושא יהפוך להיות חוקי ולנו הארגונים יהיה כלי נוסף, חוקי, שנוכל להשתמש בו במקרה של חדש או תלונה של הורה, זה יהיה מאוד מבורך. זה דבר חשוב. אני מסכימה בהחלט, שהנושא של המצלמות צריך להיות כהגנה או כעוד כלי נוסף לפיקוח שלנו, של המפקחות, של המנהלות שעובדות במעון.

אני מאוד מסכימה בכל הנוגע לחירות הילד. אני שואלת את עצמי גם כאמא וסבתא, האם הייתי רוצה כל היום לדעת מה הילד שלי עושה. האם אני לא רוצה ללמד אותו לעצמאות מסוימת? הדבר הכי כייף לאמא, הוא שילד קם על הרגליים, עומד ומתחיל ללכת לבד. זה הדבר הכי כייף לאמא. המצלמות לא תאפשרנה לילד להיות עצמאי. אנחנו מלמדים אותו להיות עצמאי בחברה, מה לעשות אם ילד מכה אותך וכו'.

הוא יבוא הביתה והאמא תשאל אותו, למה לא החזרת לו.

לא, האמא תרוץ לגן להרביץ לילד שהכה אותו.

אני אבא לילדה שהיתה באותו גן ברמת השרון. בשנה שעברה הבת היותר גדולה שלי גם כן היתה תחת אותה גננת. אני רואה שיש כאן בלבול בין שני נושאים: בין מצלמות במעגל סגור לבין מצלמות און ליין. בקרב הורים יש התנגדות למצלמות און ליין, שאני מסוגל להבין גם אם לא לקבל, אבל מצלמות במעגל סגור, כאשר האם לא תוכל לצפות בסרט אלא המנהל והמפקחת, זה דבר אחר, שלא יפגע במקצועיות של הגננת, לא בחירות ובפרטיות של הילדים. זה רק ישמור על הילדים.

אנחנו בחרנו את הגן של המתנ"ס מסיבה אחת, שאמורה להיות שם מנהלת מקצועית ומעליה מנהלת המתנ"ס ופסיכולוגית שתבקר. היום כולם מגלגלים עיניים ואומרים: לא ידענו. אין לי ספק, שאם היו מצלמות בגן הגננת הזו לא היתה עובדת שנתיים וחצי אלא שעתיים וחצי. גם לי לא יהיה נעים אם הבוס שלי יסתכל עלי בזמן שאני עובד, אבל ככה זה היום בכל המקומות. אנשים שעובדים עם כספים או עם יהלומים גם כן מצולמים. אני מפקיד את היהלום הכי גדול שיש בעולם, את הבן שלי. נכון שזה לא נעים, אבל ההפסד הוא הרבה יותר גדול אם לא נאפשר את זה.

הוא אמר כמעט את כל מה שרציתי להגיד. רציתי לומר, שגם אצלנו היה מפקח שמפקח, ומבחוץ הכל נראה טוב. בסוף כולם אומרים: לא ידענו ולא ראינו.

היו"ר שאלה לגבי הניסיון ממדינות בחו"ל. אני יודעת, שבארצות הברית מקובל להשתמש בפיקוח על ידי מחשוב, ושם ההורים מבקשים להסיר את המצלמות ממסגרות החינוך, כיוון שחאפרים חדרו למצלמות האלה ומשתמשים בחומר הזה בצורות לא רצויות. זה עוד אספקט שצריך לקחת אותו בחשבון.

ישנה עוד אמא של ילד מגן בגילה, שביקשה להגיד כמה משפטים.

אני בקיאה בהצעת החוק של מלכיאור ובהצעת החוק של יואל חסון. אני חושבת שיש פה התייפייפות. הגן שלנו היה גן פרטי שלא היה בו פיקוח, אבל אני לא חושבת שזה משנה. האלימות הזו קיימת בגנים שיש בהם פיקוח וגם בגנים שאין בהם פיקוח. אני מבקשת סליחה. אני אמשיך את דבריי עוד מעט.

אנחנו מבינים את זה.

אני רוצה להתחבר לכל ההורים ממקום הארגון שאומר, שיש לתת מקום לקול הזה. ד"ר קדמן דיבר על האביזר הטכני שבא למלא מקום של משהו אחר. אני חושבת, שאנו מדברים על משהו שהוא מעבר לאביזר הטכני. זה בא למלא מטרה חשובה, לתת מקום להורה להגיד את הדברים שלו. הפגיעות של הגיל הרך היא גדולה. החוסר אונים ההורים בא מהמקום של לא לדעת לבחור את המסגרת המתאימה. הארגון שלנו חושב שנכון לעשות פעולה של בניית אמון מחדש. זה יכול להיות הכלי שיכול לסייע לנו. מלבד פעולת הביאור שקשורה לפיקוח, איתור וטיפול, יש עוד אפשרויות. זאת אחת האפשרויות. אם יש הצעה כזו, נכון לנו להשתמש בה, לאפשר אותה, לעבור את התהליך של שקיפות, לאפשר להורים נגישות, ליצור שקט רגשי, שהוא מעבר למטעה ווירטואלי. אנשים שעובדים תחת מצלמות, זה מעלה אצלם את רמת החשיבה לפני המעשה.

האם את מציעה לשים מצלמות בכל הגנים?

הגישה שלנו כן.

כפי שנאמר כאן, זה לא מקרה ראשון של הצבת מצלמות במקום עבודה, במיוחד שזה בא להגן על ערך כזה.

יש לי הרושם, שהיום בהרבה מקומות עבודה, כמו בנקים ומסעדות, משתמשים במצלמות. אם זה כך, מה יותר חשוב מילדים.

היום כמעט בכל פיצרייה שאני מכירה יש מערכת כזו.

זה עולם אחר לגמרי. כאשר את בסופרמרקט את משתמשת בזה כדי לתפוס גנב. פה זה חינוך, ובחינוך צריכה להיות למטפלת יכולת גם לצעוק על ילד. מותר לה גם להעניש את הילד.

אף אחד לא אומר שלגננת, למטפלת או למנהלת אין אפשרות להעניש.

ברגע שתהיה מצלמה לא יעשו דבר כזה. ברגע שהיא יודעת שיש מצלמה, היא לא תעשה את זה.

אז אותה עובדת פוגעת במקצועיות שלה.

מי שיסתכל על זה, זה יהיה בן אדם מקצועי. רק המנהלת תסתכל על זה.

אני רציתי להבחין בין מקום בו שמים מצלמות נגד גנבים, לבין מסגרת חינוכית.

אין ספק. אנחנו חייבים להבין, שהתופעה הזו לא התחילה רק בשנים האחרונות. אנחנו פשוט יותר ערים לתופעה הזו, וזה בעקבות התקשורת.

בכמה מסגרות כאלה יש את תופעת האלימות?

אתה לא יודע. זאת הבעיה.

אני רוצה להאמין, שמדובר באחוזים אפסיים.

ההצעה היא להתקין את המצלמות רק במקומות חשודים. אם נחליט להתקין מצלמות אצל כולם, את יכולה להביא להרס בחינוך.

אבל מי שיסתכל על זה, זה יהיה עובד מקצועי.

מי זה האדם המקצועי?

המנהלת, המפקחת.

האם המנהלת תשב כל היום ותסתכל על 20 כיתות?

מספיק שהיא תצפה בזה 5 דקות ביום.

מספיק שיודעים שמצלמים.

נקודה נוספת, אנחנו מדברים פה על צרכים של עובדים. בתור אמא שחשבה פעמיים אם לחזור אחרי חופשת הלידה בגלל צרכים של חיפוש תחליף לילדים, כן יהיה לי נוח לדעת שתהיה לי אפשרות להיכנס באופן וירטואלי לאותו מעון.

למה באופן וירטואלי? מפריע לי שאתן כמייצגות מעונות אומרות את זה, כאשר אני שומע על הבניית קשרי האמון עם גננת דרך מצלמה. אני אספר לך על הורים שמורידים את הילד במדרכה, כי אין מקום חנייה, והם אפילו לא נכנסים עם הילד פנימה לגן, הם לא רואים איך הגננת מקבלת את הילד. אנחנו הולכים לחזק את כל ההתנהגויות האלה, כי כל העולם הופך לווירטואלי. הורה צריך להיות מעורב. שיבוא בבוקר וייכנס רגע. ייקח לו עוד 5 דקות. שיבוא באמצע היום לבקר.

את יודעת מה יהיה השלב הבא? בשלב הבא אנחנו נצמיד בכל מקום את המצלמות, על מנת לראות איך המפקדים מתנהגים איתם.

אבל ילד בצבא יכול לדבר. ילד בן שנה וחצי לא יודע לדבר.

צריך לדעת איפה לעצור. נכון שלפי הצעת החוק לא נצליח לאתר את הכל, אבל גם אם יותקנו מצלמות בכל מקום לא נצליח לאתר את הכל.

למה שבמקום לפטר את המטפלת לא יפטרו את הבוסית שלה ואת המפקחת שלה?

יכול להיות שכן. אם יגלו שהפיקוח כשל, אז יכול להיות שיעשו זאת. זה בסדר. אני מפחד מהצבת מצלמות בכל המקומות, רבותיי.

זה דיון טעון וסוער, ובצדק. כאשר מדובר בילדים, אי אפשר לשים את הרגשות בצד. אני עוברת לשולמית, יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל. הרושם שלנו, הוא ששם הפיקוח פחות והתופעות יכולות להיות יותר קשות.

ההפך הוא הנכון. גננת פרטית שמה והשם של הגן הולכים ביחד. לא מדובר באיזה מנהל מתנ"ס מרוחק, שהיא לא מכירה אותו ולא עושה לו חשבון.

אני רוצה להזכיר לך, שהתופעה שנדונה פה היתה בגן פרטי.

אני לא יודעת אם הם היו שייכים לארגון הגנים. אני רוצה להזכיר לכם את הגננת בתיה בן אשר מאזור בנימינה, שהיא גננת מגן פרטי, שפעלה להפליא בשעת לחץ. זה גן פרטי ששומר על כבודו, שומר על שמו הטוב ועל שמה של הגננת. גננת פרטית לא תיתן שדברים כאלה יקראו אצלה בגן, משום שהשם של הגן והשם שלה חד הם. זו לא גננת שדופקת שעון והולכת, שמנהל המתנ"סים בארץ הוא הבוס שלה, שהיא בכלל לא מכירה. יש כאן קשר אישי, יחס אישי ואכפתיות של הגננת הפרטית. אם מחר היא תסגור את הגן, לא תהיה לה פרנסה. הרבה יותר חשוב לה לשמור על השם הטוב של הגן. עובדת שלא עובדת כיאות תפוטר. זו לא חברת המתנ"סים או הסתדרות העובדים. הרבה יותר קל לה.

אנחנו בעד שקיפות ובעד שיידעו מה שקורה בגן. השאלה היא האם המצלמות והאינטרנט הם הכלים הנכונים. זה שצריכה להיות תשובה לזה זה נכון. השאלה היא לאן יגיעו עם המצלמות, עד חדרי החתלה?

אותי פחות מדאיג המוניטין של הגננת, השם של הגן והרווח הכספי שלה. זה לא יעד ואינטרס הוועדה. אני רוצה לדעת, איזה אמצעים יש בידכם לפקח על המסגרות שכפופות לכם?

צריך להיות פיקוח, זה חשוב.

אבל איזה אמצעים יש בידכם?

פיקוח של המערכת. כל גננת פרטית, שמנהלת את עצמה כמו שצריך, צריכה לקחת יועצת חינוכית, מפקחת. יש גם פיקוח של משרד החינוך שמפקח על הגנים האלה. אנחנו בעד פיקוח. ההורים צריכים לקבל קוד ולהיכנס באופן חופשי לגן.

כל אחד מאיפה שיושבים פה יוכל לומר מה צריך לעשות. השאלה שלנו, מה עושים מחר.

לשים קודנים להורים, שיוכלו לבוא מתי שהם רוצים ולבקר. להיכנס ולהפתיע את הגננת בכל דרך שהיא, לעשות פינות הצצה בגן.

זה קיים. כל מה שאת מדברת עליו קיים.

לא מדברים רק על המעונות שלך.

האם יש מישהו מחברת המתנ"סים?

אני מחברת המתנ"סים, אבל אני לא אחראית על התחום.

ברור לנו שבעבר חברת המתנ"סים לא נכנסה לתחום של הגיל הרך. בשנים האחרונות יש תפנית, והחלה הקמת מסגרות לגיל הרך. היה חשוב לנו שנציג שלכם, הממונה על הגיל הרך במתנ"סים, יהיה נוכח. היינו רוצים לדעת מהם הכלים הקיימים במתנ"ס, כדי שתופעות כאלה לא יישנו.

מנהל המחלקה בכניסה.

אני רוצה לומר למר קדמן, שעכשיו ההרשמה לשנה הבאה החלה, ואין לנו שום ביטחון. יש קושי מאוד גדול. גם אם המדינה תכשיר ותפקח, בסופו של יום הדלת נסגרת וקשה לשלוט על מה שקורה בגן, גם כאשר הגננת עברה את ההכשרה ויש לה רישיון ופיקוח. קשה לשלוט במה שקורה שם. דיברתם על רשימה שתאפשר להורים לשים לב לדברים חריגים. רבותיי, הילדים שלנו היו רצים בבוקר לזרועותיהם של סמי ולא טוביה. בבוא היום הפסיכולוגית הסבירה לנו, שזה היה החיבוק היחידי שהם קיבלו מהגננת ומהגנן, בדיוק כמו ילד מוכה שבסוף חוזר לאמא ואבא. הילדים קמו בבוקר רגיל. לא זיהינו אצל אף אחד מהילדים איזשהו קושי.

היום עברו כבר כמה חודשים, אין כתב אישום, הפרקליט והעו"ד אמרו לנו, לא לצפות לענישה. ביום שבת הכתבה של שרה בק סיפרה על אבא שהגיע לגן, וראה את הילד שלו קשור לכיסא. אני חושבת שחשוב שדברו על זה. אנחנו רואים את העוצמה של התקשורת. התקשורת היא זו שחשפה את התופעה בגני הילדים. אנחנו לא יכולנו לעלות על זה ללא התקשורת. אם היום ידברו על זה ומחר ידברו על זה, אולי יש לנו סיכוי. זה עצוב שזה הסיכוי היחיד שנשאר לנו – הכוח של התקשורת.

גברתי היושבת ראש, אני רוצה לומר שבארגון הגנים הפרטיים בישראל סף קבלה של גנים. גן כזה לא היה נכנס לארגון שלנו.

עד לפני שנתיים היא היתה חברה בארגון שלכם.

אנחנו לא דנים היום בכל מסגרת של גן. אני רואה שנציג המתנ"סים הגיע. לנו ידוע שבשנים האחרונות המתנ"סים נכנסו גם לנישות של הגיל הרך. השאלה היא, מה אתם עושים כדי לפקח על אותן מסגרות. אני לא מדברת רק על פיקוח יומיומי, אלא על קריטריונים לקליטת כוח אדם. מהם האמצעים לפיקוח שעומדים לרשותכם?

אנחנו המון שנים מפעילים משפחתונים ברחבי הארץ. יש לנו פיקוח והדרכה, כאשר כל מעון אצלנו מקבל מסגרת של פיקוח והדרכה.

כמה מסגרות יש לכם?

יש לנו 150 מסגרות שיש להם סמל של משרד התמ"ת. יש עוד הרבה מסגרות שאין להן סמל של משרד התמ"ת.

והם שייכים לחברת המתנ"סים?

כן.

מי מפקח עליהם?

יש לנו רמה של הדרכה פדגוגית ורמה של פיקוח. אלה שתי רמות שעובדות בכל מעון.

כמה מפקחים יש לכם?

כל מעון מקבל שעה-שעתיים של פיקוח בחודש. אני מדבר על פיקוח חיצוני, ולא על מערכת שיש לנו מעבר לזה.

זה לא רק בחברת המתנ"סים זה בכל הארגונים.

לא נכון.

זה לא בכל המסגרות. לאמונה יש מערכת מפוקחת מאוד.

בנוסף, בכל מעון השייך למתנ"ס ישנה רכזת גיל הרך שנמצאת באופן שוטף במעון. כלומר, ישנו פיקוח שוטף ויומיומי לא רק של צוות המעון ומנהלת המעון, אלא גם של רכזת הגיל הרך, שנמצאת במקום כל הזמן.

למה חלק מהגנים לא נמצאים בפיקוח של התמ"ת?

למשרד התמ"ת יש קריטריונים למתן סמל. אם יש מבנה שנמצא בתוך מתנ"ס ונבנה לפני שאנו קיבלנו את האישור, הם לא נותנים סמל.

האם הבעיה היא רק בגלל המבנה, או גם בגלל שאין מספיק פיקוח שהמשרד דורש?

זה לא קשור לפיקוח בכלל. זה קשור לסטנדרטים של משרד התמ"ת. בדרך כלל קשור למבנה. אנחנו רוצים להחיל את הפיקוח של משרד התמ"ת על כל המסגרות. צריך גם לומר, כי החוק במדינת ישראל מאפשר לכל אחד לפתוח מסגרת. זו אחת הבעיות. היום המדינה מתחילה להכיר גם בנושא של הצהרונים, וגם שם מתחילים להחיל הדרכה, פיקוח וליווי מקצועי. כיוון שהמדינה מתחילה להכיר בצהרונים, אנחנו פועלים שיהיה פיקוח על המסגרות האלה.

איפה יש קושי גדול? במשפחתונים. כאשר אתה נמצא במסגרת של מעון, יש צוות. במשפחתון מדובר בבית של משפחה. יש מטפלת אחת על חמישה ילדים, ושם הפיקוח הוא אחר. אתה לא יכול להגיע לרמת רזולוציה כזו גבוהה כמו שיש במעונות יום. דליה היא האחראית על התחום הזה. אנחנו זכינו עכשיו גם במכרז של משרד התמ"ת להפעלת המשפחתונים. זה אחד הדברים שמטרידים אותנו יותר. איטה היא ותיקה בנושא של המשפחתונים.

אני רוצה לשאול שתי שאלות. אתה דיברת על הפיקוח של מנהלת המתנ"ס. מהי ההכשרה של מנהלת המתנ"ס שלכם? האם במקרה שלנו, בו מנהלת המתנ"ס כשלה באופן טוטאלי עומדת לשלם את הדין? אתמול קיבלתי מייל מכם שמסביר כמה אתם נפלאים וכמה אתם הולכים להתקין מצלמות כבקשתנו. מר ניצן אביב שלח לי תשובה שהשורה האחרונה שלה היתה: מבחינתי, קח את הילדה שלך ותלך מכאן, אני לא מעוניין לדבר איתך. הייתי רוצה לשמוע את תגובתך לזה.

אני לא מכיר את התגובה של ניצן. אני הייתי איתך בפגישה ביום שישי. אני חושב, שקיימנו שיחה שבה לבנו את כל הנושאים, והצגנו את עמדתנו.

עוד שום דבר מתוך זה לא נעשה.

אני אמרתי את עמדתי בפגישה אתכם. הייתי גלוי, ואמרתי את מה שאני חושב. אני עדיין סבור, שהצד האתי של נושא המצלמות מפריע. אני לא בטוח שזה הדבר הנכון לילדים. מדובר על אימון ושיווק של המערכת. צריך לקיים דיון רציני ועמוק על המשמעות של מצלמה בתוך המערכת: האם מדובר במצלמה פנימית, האם זו מצלמת אינטרנט שכל אחד יכול להיכנס ולצפות בסרט, איזה משמעויות יש לזה וכו'. אני חושב, שהכיוון צריך להיות בהיבט של המניעה והענישה. כלומר, לבנות כלים באמצעותם אנו נוכל לזהות פוטנציאל של אלימות מצד מחנכת. אני לא יודע אם באיזה ארגון עושים את האבחון הזה. אני חושב, שצריך לעשות בחינה לעומק בכל הנוגע למניעה והענישה. בנוגע לאחראים, צריך לעשות בחינה לעומק ולמצות איתם את הדין. זה מבלי להיכנס למקרה המצער ברמת השרון.

הייתי רכזת משפחתונים ארצית במשרד התמ"ת. תהליך ההכשרה של מטפלות במשפחתונים הוא תהליך הכשרה ארוך. אנחנו מעבירים קורס בן שלושה חודשים, שבו לומדים תוך כדי עבודה.

גילה סיימה אותו בהצטיינות.

גילה למדה קורס אחר. אני לא רוצה להיכנס לזה. מספר השעות לא תמיד מראה על איכות. הקורס שלנו היה יותר קצר אבל יותר איכותי, עם ליווי מקצועי תוך כדי עבודה. בנוסף, מפקחת בגיל הרך בחברת המתנ"סים וברשויות המקומיות היא עובדת סוציאלית, שאמורה לפקח על 28 משפחתונים. זו לא עבודה נורא קשה לבקר בבתים. הפיקוח הוא הרבה יותר צמוד. הרכזות מכירות את המטפלות, ונכנסות בתדירות סבירה מאוד לבתים. הראייה היא, שהמקרים האלה במשפחתונים כמעט ולא קיימים.

את לא יודעת. אם לא היה כלבוטק גם אני לא הייתי יושבת פה.

למה את לא מתייחסת לגופו של עניין? כל אחד מגונן על האימפריה שלנו. רוב המשפחתונים והפעוטונים הם ללא פיקוח והכשרה. כל אחד שהוא פורץ, גנב, פדופיל, יכול לפתוח מחר משפחתון. אתם לא יכולים לעשות לו שום דבר. אני הרבה מאוד זמן בקשר עם המשרד שלכם, ואתם אומרים לי: אנחנו לא יכולים לעשות כלום. אני יכולה לתת לך ציטטה של הבוסית שלך לגבי משפחתון במרכז הארץ, שבו גננת קשרה את הילדים לכיסאות כדי שלא יפריעו לה: תפנה לעירייה. הם אחראים ולא אנחנו. פנינו לעירייה, והיא אמרה לנו תפנו למשטרה. זה לא משנה להורים אם זה שלנו וזה שלהם, לנו יש חצי מפקחת ולהם יש 7 מפקחות. יש פה בעיה מהותית. אתם משרד ממשלתי שאחראי על העניין, ולא רק על הסקטור שלכם. יש בגילאים האלה 300,000-400,000 ילדים. כל מה שדובר פה על ארגון כזה או אחר, על פיקוח כזה או אחר, זה אפס קצהו. רוב רובם של הילדים נמצאים במסגרות, שאין בהן שום פיקוח או הדרכה. אתם צריכים לצעוק את הצעקה הזו. אתם המשרד הממשלתי שאחראי על העניין, ולא על 7 משפחתונים בירושלים.

למרות מה שמר קדמן אמר, אנחנו מרגישים מאוד מחויבים. אנחנו כואבים את העניין יומיום. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו המקצועית. כרגע עולה החוק של חה"כ מלכיאור. לדעתי, יש בו אופטימיות מוגזמת, אבל אני מאוד מקווה שהוא יענה על מרבית הצרכים.

מספר המפקחים שלנו הוא לא כזה שיכול לתת מענה לכל. במסגרת הזו, בנושא שאני הייתי מופקדת עליו, אני כמעט בטוחה שעשינו כמיטב יכולתנו על מנת שהמערכת תתנהל כראוי. זה עדיין לא אומר שאין בעיות ושאי אפשר לעשות הרבה יותר. בגלל זה אנחנו תומכים בחוק של חה"כ מלכיאור, אבל אנחנו לא יכולים לעשות יש מאין.

לפני סיכום, אני רוצה לפנות ליועצת המשפטית. אני רוצה לשמוע את דעתך בכל הקשור לאיזון בין זכויות האדם לבין טובת הילדים. מבחינתי, זה מאוד ברור.

האם למשטרה אין עמדה בעניין הזה?

תכף תשמע את הסיכום שלי, ואת הקריאה לפרקליטות בעניין הזה.

זו לא המשטרה, אלא מערכת המשפט.

כמו ששמענו פה, הנושא הזה מעורר המון סוגיות. ישנן שתי הצעות חוק, כאשר הצעת חוק שלישית מוגשת ממש בימים אלה. כאשר נדון בהצעות החוק, תהיינה הרבה סוגיות שנצטרך להכריע בהן. ברמת התיאוריה קל לדבר ולהגיד, אבל נצטרך להכריע איזה סוג של צילום ייעשה, מתי ייעשה הצילום, באיזה מקומות יותקנו המצלמות, באיזה מסגרות אנחנו רוצים להחיל את זה, האם בכל גני הילדים, באיזה מעונות, ובסופו של דבר להכריע באיזון שבין האינטרס להגן על הילדים שלנו, לבין זכויות הפרט של העובדים ושל הילדים.

יש לנו שתי הצעות חוק מרכזיות. הצעה של חה"כ סלומינסקי נכנסת לתוך חוק הפיקוח על המעונות שקיים היום. שם הוא נותן סמכות לשר להתקין תקנות בנוגע להתקנת מצלמות. זה כלי נוסף שניתן, אבל זה לא יופעל באופן אוטומטי וגורף על כל גני הילדים.


הצעה נוספת של חברת הכנסת חילו וחבר הכנסת חסון, היא הצעה להחיל באופן גורף על כל גני הילדים והמעונות חובה להתקין מצלמות במעגל סגור, כך שתהיה גישה להורים לצילומים שלהן. אלה שתי ההצעות חוק שונות לחלוטין. הן מגינות על אותו אינטרס, אבל הן עושות זאת בדרך שונה. שתי ההצעות עומדות כרגע לפני קריאה טרומית. ברגע שהן תעבורנה קריאה טרומית, הן יובאו לוועדה הזו או לוועדת העבודה והרווחה.

השאלה היא, מה עושים כדי שזה יעבור. משרד המשפטים שלח את הצעת החוק למשרד הרווחה, וזה חזר פעמיים עם התנגדות. ההצעה שלי היא יחסית קלה, ולא מדברת על התקנה טוטאלית. השאלה היא, איך נעבור את המחסום הזה.

אני רוצה לומר תודה לחבר הכנסת סלומינסקי, שעוזר לנו בנושא של הילדים, שהם חסרי ישע. אנחנו חייבים להרים את הקול בשמם. אני מבקש להציע, שתיקחו בחשבון שרוב הנזקים הבריאותיים והאלימות בגן אינם בגלל הגננת, אלא כל המכלול כולו. זה לא יפה שכיוונו את הדיון כאן כנגד הגננת. גם בבתי הספר רוב הנזקים הבריאותיים הם בהפסקה. גם בגן הנזקים הם מארגז החול, כתוצאה מתנגשות בין ילדים וכו'. אני יכול לומר לכם, כי בכל מה שקשור לניהול ופיקוח, המצלמות עוזרות לגננות לגלות מי פוגע, לגלות איך נוצר המפגע. צריך ללכת עם הקדמה, ולברך על היוזמה.

משטרת ישראל תתייחס לעניין התקנות שיותקנו על ידי השר, כדי לדעת מי יממן את הקלטות ומי ישמר את הקלטות. עניין הקלטות חשוב למשטרה בהקשר של כשירות הראייה.

זה כבר לא קלטות, זה מחשב.

אותו דבר לגבי התיעוד באינטרנט. צריך לתת את הדעת לכשירות בבית משפט.

כל עוד אין חוק, ההוכחות האלה לא כשירות.

צילומים ובדיקות פוליגרף אינם כשירים.

עופרה, אני רוצה לשאול אותך אם תוכלי להתייחס ולומר, האם יש לכם מדיניות לתת עדיפות לחקירות כאלה. שמענו כמה מקרים בהם החקירה נמשכת ונמשכת. אני אפנה גם לפרקליטת בקריאה, לזרז את ההליכים בתיקים כאלה. זה חלק מהראיה הכוללת של כל הסוגיה. צריכה להיות אחריות של הפרקליטות של בתי המשפט ושלכם.

משטרת ישראל עושה כמיטב יכולתה לטפל במקרים כאלה בהקדם האפשרי. אם יש בעיות, אני אשמח לקבל נתונים פרטניים לגבי תיקים פרטניים שלא טופלו כמו שצריך.

אני רוצה לחדד יותר את השאלה שלי. כפי שעשינו גם בסוגיות אחרות, אנו מבקשים שתהיה הנחיה ברורה לתת עדיפות לחקירות כאלה. עשינו את זה בנושא של ילדים קורבנות עבירות מין. מאחר ואת פה הנציגה היחידה, אני מבקשת שבאמצעותך אנחנו נבקש שתהיה הנחיה לתת עדיפות לתיקים מהסוג הזה מבחינת זירוז ההליכים. אנחנו גם נפנה בעניין הזה לפרקליטות. אנחנו גם נדבר על תשומת הלב במערכת המשפט. אין לנו אפשרות להשפיע יותר שם, אבל הבקשה שלנו כוועדה תועבר אליהם.

אני אשמח לקבל לידיי מקרים שלא טופלו כמו שצריך. לעניין התקנות, אנחנו נתייחס לכשיהיו. יש לתת את הדעת לעניין כשירות הראייה. רציתי לומר, שהצעת החוק של חה"כ חסון היא מאוד רחבה מבחינה משפטית. לשון החוק סובלת פה. גם אם את משאירה את הילד שלך אצל בייבי סיטר, לכאורה תחול חובה להתקין מצלמות. צריך לתת את הדעת לזה. כל חוג נכנס לגדר החוק.

האם אתם תומכים בהצעה שלי? אם תהיה יכולת כזו לשר והוא יפעיל את זה, האם זה יעזור לכם?

תלוי מה יהיו התקנות. הכל לגופו של עניין.

התקנות יהיו מתואמות אתכם. לא יעשו תקנות שלא יהיו חוקיים לשימוש.

ידוע, שכאשר הדברים מתועדים בקלטת זה קל יותר.

אני רוצה לסכם את הדיון. אני לא יוצאת מאוד אופטימית מהישיבה הזו. הדרך עוד ארוכה עד היום שבו כולנו נוכל להגיד, כי האמצעים שעומדים לרשות המנגנונים והמערך החברתי הכולל מספק הגנה רחבה לילדים.

אני רוצה להביע דאגה עמוקה של הוועדה וסלידה ברורה מתופעות התעללות בילדים, בפרט במסגרות של הגיל הרך. חובתה של החברה לטפל בנושא הזה. כגודל הפגיעות וחוסר האונים של הילדים, גם גודל האחריות החברתית המוטלת עלינו כחברי כנסת ועל החברה כולה.

אני גם רוצה להוסיף נקודה חשובה, כדי לא לשפוך את התינוק עם המים. אני רוצה להביע את ההערכה שלנו לאלפי גננות ומטפלות, שממלאות את חובתן על הצד הטוב ביותר. הנקודה הזו מאוד חשובה. עם זאת, כל מקרה יחיד הוא מקרה חשוב. אנחנו לא מדברים על סטטיסטיקה, אלא על פגיעה בנפשם הרכה והצעירה של הילדים בגל הזה. הרבה פעמים הנזקים הם בלתי הפיכים.

האיזון שלי הוא לטובת הילדים, גם שעומד מול עינינו אינטרס נוסף של זכויות אדם. ברור שגם מערכת המשפט צריכה לתת את דעתה בעניין הזה. אנחנו נפעל לקדם את החוק של הסדרת הסטנדרטים של הפיקוח על המעונות. אני מקווה שהחוק הזה מהר מאוד יעבור קריאה שנייה ושלישית. הוא לא יפתור את כל הבעיות, אבל הוא יסדיר חלק מהשדה הפרוע של המערכות לגיל הרך. אנחנו לא יכולים להצביע על מערכת אחת, שמטפלת בכל העניין. זה נמצא בין המסגרת הפרטית, משרד החינוך, התמ"ת והרווחה. לכן, ההסדרה של הכללים היא הרבה יותר חשובה ונדרשת.

שלושת החוקים שמונחים, ובראש ובראשונה החוק של חה"כ סלומינסקי, בהחלט ראויים לקידום. אני לא רוצה להיכנס היום לפרטים, איך לעשות את האיזונים. הוועדה תומכת בקידום החוק של חה"כ סלומינסקי והחוקים הנוספים. אני בטוחה, שבדיונים שיתקיימו במהלך הקידום של החקיקה ייעשו השינויים והאיזונים הנדרשים, שמטרתם תהיה הרחבת יריעת ההגנה על הילדים.

במעמד זה אני רוצה להביע את ההזדהות הרגשית שלנו עם ההורים, ולהביע את הסלידה הטוטאלית שלנו ושל החברה כולה מהתעללות בילדים חסרי ישע. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:45