11
הוועדה לזכויות הילד

29.7.2008


הכנסת השבע עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 97

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, כ"ו תמוז התשס"ח (29 ביולי 2008), שעה 12:30

האם המדינה צריכה ליטול חלק באחריות על הילדים בחופש הגדול?

חברי הוועדה: נאדיה חילו - היו"ר

שמואל הלפרט

יעל רוטנברג, מנהלת הקו הפתוח, משרד החינוך

ד"ר מרים שביט, הקו הפתוח, משרד החינוך

שלמה דהן, מפקח על קייטנות ומחנות, משרד החינוך

שרה רוייטר, מנהלת האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך

פקד סימון אייזיק, קצין מדור נוער, המשרד לבטחון פנים

רפ"ק שושי אדנשטיין, משטרת ישראל

בן ציון בראנץ, מפקח פנימיות מחוז תל אביב, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ליאת חיים, רכז מעונות ארציים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד תמר טסלר, מועצת ההורים הארצית

רינה יצחקי, דוברת הוועדה הישראלי למען יוניסף

לילך נעמן, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

רחל סעדה

מירב ישראלי

איילה בנד - חבר המתרגמים בע"מ

האם המדינה צריכה ליטול חלק באחריות על הילדים בחופש הגדול?

צהריים טובים. אני פותחת את ישיבת הוועדה לזכויות הילד. הנושא של היום הוא גם בעיתוי של התקופה שבה אנחנו נמצאים, לצערי זה כל הנושא של היפגעות ילדים והחמרה בהיפגעויות ילדים בתקופת החופש הגדול. אני רוצה לתת כמה היבטים לנושא הזה לפני שאני פותחת את הדיון. אנחנו יודעים שבתקופת הקיץ קרוב לשני מליון תלמידים יוצאים לחופשה, אנחנו מדברים על ילדים גם בגיל מאוד צעיר וגם על ילדים שהם בחטיבות ביניים ותיכון, כשאני מדברת על ילדים שזה קשור לכל אוכלוסיית הילדים. לפי הנתונים שיש לנו ואנחנו עשינו עבודת בית מסודרת לצורך הישיבה ובהזדמנות זו אני גם רוצה להודות לגורמים שהעבירו לנו, ארגון בטרם ועוד ארגונים, גם ה-מ.מ.מ שעזר לנו.

מה שאני רואה בהשוואה למדינות נוספות, מדינת ישראל מובילה מבחינת ימי חופשת הילדים, היא עומדת בראש הטבלה בהשוואה למדינות נוספות שזה 93 ימי חופש, כשלהורים, וזה מאוד חשוב ההשוואה הזאת, הורים שעובדים בדרך כלל יש להם 19 ימים. אני לקחתי בחשבון אפילו את המקסימום כי יש מקומות שיש פחות ימים. אנחנו רואים ככה, יוון, ארצות הברית, ספרד, אנגליה, צרפת, גרמניה, ניו זילנד, אוסטרליה, איטליה, דנמרק ואם גם הייתי מוסיפה עוד מדינות אנחנו יכולנו לראות שהרשימה מתארכת והרשימה מראה על הפער המאוד רציני של הרבה ימי חופשות. ובהשוואה להורים שהם בחופש אנחנו גם רואים שהפער הוא הרבה יותר גבוה בהשוואה להורים שמקבלים את החופש. אנחנו גם מדברים על עידן שנקבעו החופשות מזמן, כל השיטה של החינוך והשיטה של ימי החופשה וזכויות עובדים, אולי המספרים של נשים שאז עבדו היו פחות, כמו בהרבה מאוד חוקים אנחנו רואים שעולם העבודה באופן כללי ואני קושרת את זה גם אם הדיון הוא לא על הנושא הזה, שלא היתה שום התאמה מבחינת עולם העבודה לעבודתן של נשים. בהקשר הזה אני מזכירה את חופשת הלידה, החוק הזה הוא משנת 1955, אולי גם חוקים אחרים במערכת החינוך והחופשות שנקבעו, אולי פה ושם מוסיפים יום כזה או יום אחר, אבל בסופו של דבר אנחנו רואים שאחוז מאוד גדול גם של אימהות, מה שפעם לא היה ומה שאולי פעם יותר הם היו בתקופה של החופשה של הילדים יותר עם הילדים, הנושא הזה הולך ומצטמצם והנושא הזה מביא לכך שקבוצה מאוד גדולה במספר של ילדים שהיא נשארת עם שני הורים שעובדים. וזה מעצים את הבעיה מצד אחד ומצד שני זה זועק לשינויים מסויימים ולפתרונות בתקופה הזאת ומעבר לנתונים שאני רוצה להציג של היפגעות ילדים, אני חושבת שהמערכת הציבורית כולה צריכה להיערך לשנות את הכללים האלה ולהתאים אותם למצב החדש שנוצר מצד אחד בכלל במשק ובמשפחות ובעבודה ומצד שני לנסות, ולדעתי האחריות היא לא רק על ההורים שהם בהחלט אחראים, ואני מעמידה את זה לדיון את הנושא של אחריות המדינה, אחריות השלטון המרכזי בנושא הזה, לצד מספרים מאוד גבוהים של היפגעויות ילדים. אני רוצה לציין ש-60% מכלל היפגעויות שהסתיימו גם בתמותה בחודשים מאי - אוגוסט הם היו בתקופה הזאת, אני גם רואה לפי כל הנתונים שיש לי שנרשמה עליה באחוזים של ילדים שנפגעים בתקופה הזאת ואני מדברת על הכל, אני מדברת על תביעות, אני מדברת על תאונות דרכים, אני מדברת על נפילות ואני מדברת על תאונות, גם בתוך הבית וגם מחוץ לבית.

מהנתונים שיש לי ביולי - אוגוסט מספר מקרי המוות גבוה מעל הממוצע החודשי. ב-2007 לדוגמה, התרחשו 20 מקרי מוות ובחודש אוגוסט באותה שנה התרחשו, אני משווה, 26 מקרי מוות, אני מדברת על 2007. אני לא רוצה לחזור על כל הנתונים שנמצאים, אבל הנתונים הסטטיסטיים, שאת חלקם ציינתי ואת חלקם לא, מראים על מגמה מאוד ברורה של חשיפתם של הילדים בחודשים האלה להיפגעות וגם למוות, היא הרבה יותר גדולה.

יש פרטים?

כן, יש פרטים, מסמכים. אני גם רוצה לציין שאני לא רק מדברת על החופשה הגדולה, אם אני מסתכלת על כמה ימי חופשה באופן כללי, הילדים יוצאים ל-41 חופשות חגים במהלך השנה, שזה כולל שבתות שזה 47, זה בנוסף לימי הקיץ כשההורים בתקופה הזאת גם לא יוצאים לחופשה. זה מאוד מינימאלי. זה נתון נוסף. עולות הרבה מאוד שאלות היום כשהמטרה שלנו יהא למנוע את האחוז המאוד גבוה של היפגעות ילדים, מה עוד ניתן לעשות בענין הזה, איזה כלים המערכת הציבורית צריכה להציב בפני הורים ופתרונות לילדים, איזה כלים מערכת החינוך צריכה להציב כשהמטרה שלנו מאוד ברורה שהאחריות בתקופה הזאת היא לא רק על ההורים אלא המדינה צריכה ליטול חלק באחריות הזאת והגיע הזמן שנעשה שינוי בחשיבה ושינוי מבני לקראת הורדת אחוז הפגיעות בילדים ולקראת העסקתם בצורות שונות. אני פותחת את זה לדיון. אני ערה לכך שבתקופה הזאת יש קייטנות, אני ערה לכך שיש פעילויות, אבל גם אם אני שואלת, קיטנה זה בדרך כלל שבועיים שלושה, העלויות הן גבוהות, מה שחושף נתון שאולי אין לי אותו אבל לדעתי אם אנחנו נבדוק את זה מחקרית, ואני הולכת להגיד משהו מאוד קשה, שאם אנחנו נפלח את הילדים שנפגעו ומתו מבחינת איזה שכבה סוציו אקונומית ומאיפה, אנחנו נראה שהאחוז היותר גבוה הוא דווקא בילדים שהם בשכבות יותר נמוכות, ילדים שהם ממשפחות חסרות יכולת כלכלית, לא מספיק את כל המכות שהם מסביב, ילדים עניים, ילדים שנמצאים במעגלים חברתיים מסויימים שההורים לא יכולים אולי לספק להם את הכל, אני בטוחה, אין לי את הנתון הזה מחקרית, אבל אני בטוחה שזה מה שיהיה אם אנחנו נפלח. כך שסוג מסויים יותר חשוף ופחות מועסק בתקופה הזאת ואני חושבת שאי הצדק שקיים בחברה כלפי ילדים בכלל וכלפי מעוטי יכולת יותר ומרובות ילדים, גם בנושא הזה מכה בצורה מאוד אכזרית את הילדים.

ולכן אני החלטתי לקיים את הדיון הזה היום. אני רואה בדיון הזה תהליך ופתיחת פתח, זה לא מתחיל ומסתיים רק בישיבה אחת, אני בהחלט רוצה להוביל וגם לבקש מכל הגורמים ששותפים פה, לנסות ולהציע פתרונות, אני רוצה להוביל לפתרונות, גם רעיונות לחקיקה בענין הזה וגם אם אנחנו בפגרה מהכנסת הוועדות עובדות ואנחנו נמשיך לקדם את זה בתקופת הקיץ כדי להגיע בשנה הבאה לפתרונות יותר ישימים שיביאו את כולנו לראות מספרים אחרים. לצערי בקרב אוכלוסיות מסויימות ההיפגעות או חתך ההיפגעות הוא יותר גבוה, הוא יותר גבוה לא רק בחודשי הקיץ, הוא יותר גבוה גם במהלך השנה, אני מדברת על אוכלוסיית הילדים הערבים ששם הנושא של תאונות דרכים ותאונות בית באחוז יותר גבוה במשך כל השנה, אבל גם בתקופה הזאת של תאונות סביבתיות האחוז הוא יותר גבוה והפתרונות יותר דלים. אני פותחת את הדיון וראשונת הדוברים המועצה הציבורית להורים.

המועצה הציבורית להורים בישראל, חלק מההנהלה התכנסה אתמול וגיבשה איזה שהוא גילוי דעת והייתי רוצה להביא אותו בפניכם, הוא בהחלט תואם לדברים שנאדיה עכשיו אמרה והוא מדבר על הצעה אסטרטגית יותר מאשר הצעות אופרטיביות, למרות שגם העלינו כאן כמה רעיונות להצעות אופרטיביות. אני אקרא את הקול קורא.

סוגיית חופשת הקיץ של הילדים במערכת החינוך ובמערכת מעונות היום היא מקרה קצה של בעיה הורית ישראלית בכלל. הבעיה לדעתנו היא היעדר תאום והיעדר איזון בין שלוש מערכות המשפיעות וקובעות את מציאות חייהם של הורים וילדים בחברה הישראלית. אחת היא מערכת העבודה, השניה היא מערכת המשפחה והשלישית היא מערכת החינוך והמעונות. הורים פועלים ומתפקדים בשלוש המערכות ולצידן. ההתנהלות הנפרדת והלא מתואמת של כל מערכת יוצרים מציאות הורית ובעיקר מציאות אימהית לחוצה, מעיקה ומורכבת. מציאות זו פוגעת לעיתים אף בילדים שמוצאים את עצמם לא פעם ללא קשר מיידי עם מבוגר אחראי. אנחנו רואים את זה מאוד חזק בימי החופשה. המועצה הציבורית להורים בישראל מציעה להתמודד עם סוגיה זאת בגישה אסטרטגית מתוך ראיית נושא חופשת הקיץ כמקרה מבחן היוצר מציאות הורית תובענית ומתסכלת ומציאות ילדית שעלולה להיות מסכנת ואנחנו ראינו כאן את הנתונים. הצעת המועצה היא הצעה אסטרטגית והיא מתחברת להצעה שאנחנו כבר הגשנו לנאדיה בעבר ואני חושבת שאנחנו בהחלט נלך לקראתה, להקים תת ועדה להורים ובמסגרת תת הוועדה שתעסוק בתפקיד זכויות וחובות של ההורים, מוצע להקים במסגרת תת הוועדה הזאת ולהפעיל מנגנון הידברות בין המערכות הנוגעות בדבר, מנגנון קבע, וזה מתחבר למה שנאדיה עכשיו אמרה, בו יקבעו מקום וזמן למפגש ולדיון בין אנשי המערכות לבין ההורים, כי אנחנו חושבים שהבעיה העיקרית כאן זה בעיה של הידברות בין המערכות שהיא לא קיימת היום כמעט. יובאו בו דעות והצעות שונות ויגובשו הפתרונות הרלוונטיים להתמודד עם המציאות ההורית והילדית. לאור סוגיית חופשת הקיץ מוצע שהמנגנון יכלול נציגי הורים, נציגי מערכת החינוך, ארגוני מורים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מעסיקים, מרכז השלטון המקומי וארגוני עובדים. קבוצת דיון כזאת תקים בנק רעיונות ותגבש פתרונות עד הוק ופתרונות אופרטיביים להתמודדות מטיבה עם סוגיית חופשת הקיץ בשיתוף כל הנוגעים בדבר. התוצאה המצופה ברמה החברתית היא יצירת סביבה תומכת משפחה, תומכת הורים וילדים ומקיימת מערכות עבודה חינוך וחברה שפועלות ומתפקדות ולא כמו שראינו כאן שיש כל כך הרבה בעיות שלא היינו רוצים שהם יהיו. התוצאה המצופה ברמת תת הוועדה שתתקיים זה פיתוח וקיום מנגנון הידברות בין נציגי ההורים ובין מערכות החינוך והחברה. זאת הצעתנו.

תודה רבה. לפני שאני ממשיכה אני רוצה רק להודיע, הדיון הזה מאוד חשוב לי אבל באחת אני אצטרך לצאת להצביע בוועדת הכנסת כי אין שם מישהו שמחליף, בדרך כלל ההצבעות הן רק של חברי הכנסת וזה שלושה חוקים שלי שם, אז אני רוצה גם לראות אם מישהו יכול, אם אנחנו לא נמצא עד אז להחליף אז אני אעשה הפסקה של כמה דקות ואני אחזור לנהל את הדיון ואם אנחנו נצליח לחפש מישהו מחברי הכנסת מחברי הוועדה שיוכל להחליף אותי.

אני רוצה לעבור למשרד החינוך. אני רוצה לנסות להוביל לחשיבה אחרת ואני אומרת את זה מאוד ברור. אחד הרעיונות הוא קיצור החופשה השנתית, זה רעיון ולא רק העסקה או קיטנה או משהו כזה, זה אחד הרעיונות.

אני מעלה את הרעיון הזה כל שנה.

אני רוצה לפתוח את זה לדיון, אני יודעת שזה לא פשוט, אני יודעת שזה תקציבים, אני יודעת שזה אולי יתקל בהרבה מאוד מחסומים, אבל אני הולכת להגיד משהו, עם כל הקשיים וכל החסמים וכל המכשולים וכל התקציבים, זה לא עומד בחיי ילדים שנפגעים. אנחנו גם לא הולכים למגמה עתידית של הפחתת מספר הנשים שעובדות, אנחנו צועדים קדימה לקראת מגמה שיותר ויותר נשים יהיו במעגל העבודה והנושא הזה מצריך איזה חשיבה אחרת והתארגנות חברתית אחרת של כל המערכות, גם של החינוך, גם של המתנסים, אולי גם סיבסוד יתר של חלק, גם הורים, מועצת ההורים אתם גם צריכים, אני רואה את התרומה של כל קבוצה ואני אומרת שגם מועצת ההורים. סתם חשיבה. אולי חלק מההורים גם יתנדבו ואז העלויות יהיו קצת פחות, לצד המדריכים. אני לא קובעת, אני מעלה סוגיות ואני רוצה להגיע לפתרונות בסוגיות האלה.

ימי החופשה לתלמידים בארץ היא הכי גבוהה.

נכון, אני ציינתי את זה בפתיח הדברים שלי. לא רק שזה הכי גבוה, גם בהשוואה לחופשות ההורים הפער, אם היו 93 ימים והורים 40 ימי חופשה או יותר ואז הפער היה מצטמצם, אבל אנחנו גם רואים שימי החופשה של הורים בהשוואה לכל המדינות שאני ציינתי הוא הכי פחות ואז זה מחמיר עוד יותר את החלל ומגדיל את החלל, אותו חלל שילד נמצא ללא השגחה.

אני רוצה להגיד ארבע מילים שזאת הסיסמה של יוניסף בכל העולם. יוניסף זה קרן האו"ם למען הילד. לכל ילד בעולם מגיע בריאות, חינוך, שיוויון והגנה. אז אנחנו היום כנראה בסעיף של הגנה ואני רוצה לעבור לעניינים שלנו כאן. לפי דעתי נדרשת ברוח הדברים של נאדיה חשיבה לשינוי טוטלי. אני הייתי אומרת ככה, לא לצאת קודם כל בקריאה להאריך את שנת הלימודים כי זה מכוון לסקטור אחד שתיכף יראה את עצמו נפגע ואולי בצדק. אם קוראים לכל המערכות אני רואה מול עיני, ואני באה מתחום החינוך, הרבה שנים בהכשרת מורים, סמינרים, והנושא הזה הוא ממש המקום שאני חיה בו. שינוי של כל המערכת של מבנה שנת הלימודים, מוסדות החינוך צריכים להיות פתוחים כל השנה עם ארגון החופשות בהתאם לכל אחד. לא צריך לפגוע בחופשות של המורים, וכשאני אומרת מוסדות מדובר גם על המוסדות הלא פורמאליים, כל המוסדות צריכים לתפקד כדי שהורים יוכלו לצאת לעבודה וילדים יהיו להם כתובות רבות לבחירה כולל גם מעונות יום במקומות עבודה שיש שם הרבה נשים עובדות, זאת תפיסה מערכתית שאנחנו צריכים להוליך אותה כי אם אנחנו נכוון את זה רק למורים אנחנו ניתקל בהתנגדות ואולי במידה מסויימת של צדק. בעיקרון לכל ילד מגיעה סביבה מוגנת, הרחוב הוא בוודאי לא המקום המתאים, רק אתמול היה לנו המקרה של שפת הים בתור אחת הדוגמאות. יש לי נתונים ממומחה לבטיחות ילדים, לא מספרים, שבחופשת הקיץ כל הפגיעות עולות בצורה שקשה לתאר, באחוזים גבוהים, מעל 20% הבדל בין פגיעות ופציעות של ילדים בקיץ לעומת שנת הלימודים. אני חושבת שהגיע הזמן שאנחנו ניתן מקומות בילוי לילדים, זה גם מענה טוב לאלימות, במקום להביא מומחים לאלימות צריך לתת מקומות נכונים ואם כל המערכת תתגייס לזה יש סיכוי, אני לא יודעת אם בהתנדבות הורים, אלא שינוי מבני של המערכת. לא כאן המקום להגיד את הפתרון המדוייק כמה שעות איפה ובאיזה יום, אבל זאת צריכה להיות המגמה שאנחנו הולכים אליה, ליצור מקום סביבה מוגנת לילדים שנוכל גם לקדם את ענין יציאת נשים לעבודה ולהבטיח את הבטיחות שלהם ואת החיים שלהם.

את פתחת בחשיבה אחרת ומצד שני את תיכף הצעת פתרון.

הצגתי קווי חשיבה. כל מיני כיווני חשיבה.

אני מצטרפת כאן למועצת ההורים בענין הזה שצריך לעשות איזה שהיא חשיבה משותפת אחרת של כל הגורמים. יושבים כאן פחות מדי מעורבים, למשל הענין הזה, אני קוראת כאן, בלי קשר לזה שאני משרד החינוך, כעובד בישראל ואני רואה שיש אנשים שמקבלים עשרה ימי חופשה בשנה. אם אני הייתי נציג ההסתדרות הייתי קופצת. יש כאן פגיעה יסודית בזכויות עובדים. יש עובדים בישראל שמקבלים עשרה ימי חופשה.

אנחנו הזמנו גם את נציג ההסתדרות וגם את נציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אותי לא מפליאים הנתונים האלה, יש אנשים שמקבלים פחות, יש לנו היום עובדים מנוצלים, אנחנו לא מדברים על מקומות מאורגנים ומה שקורה זה שזה תמיד מכה בשכבות היותר נמוכות שהם פחות מאורגנים, זה עבודות יזומות אז אין להם חופשות והילדים מוזנחים.

מה שאני רוצה להגיד בענין הזה, הדבר מאוד מורכב, מורכב גם טכנית מבחינת כל מיני ארגונים ציבוריים של המדינה שצריכים להיות שותפים לענין. למשל הטבלה הזאת, אני מסתכלת ואני רואה שיש הורים שמקבלים 19 ימי חופשה בישראל ולמטה כתוב שמדובר בטבלה שמייצגת עובדים מתחילים. עובדים מתחילים הם בדרך כלל הורים לילדים צעירים. הדברים הם לא אחד לאחד ואם אנחנו לא נפתח את זה לדיון מעמיק ויסודי כמוש את מציעה עדה, לדון בהארכת החופש הגדול והארכת יום העבודה של המורים, אופק חדש עכשיו בשלבי התהוות אולי זה פתח, אנחנו צריכים לרכז כמה שיותר גורמים נוגעים בדבר כדי לעשות חשיבה אחרת וההצעה שלך היא אחת ההצעות שצריך לשקול אותה. אני מניחה שיעלו בדרך יצירתית עוד הרבה הצעות אחרות.

אני גם הייתי רוצה לראות, ברור לי שהפתרון הוא לא חד כיווני ובמערכת אחת וזה פתרון שיש לו כמה זרועות. לדוגמה אני הייתי רוצה לשמוע בחודש יוני קמפיין להורים להעלאת מודעות ההורים לגבי פגיעות ילדים, קמפיין לילדים, על כל המפגעים, להזהיר אותם, לשים שילוט, בכל האמצעים, אני לא ראיתי את זה השנה.

זאת הצעה שאני חושבת שאף אחד לא יתווכח עליה.

אני סתם זורקת כמו שזרקתי אז. כוחות אזרחיים מתנדבים של המשמר, מועצת ההורים, אני לא רוצה להטיל, אני אומרת הרבה כיוונים ואפשר לפתור ואני מסכימה שזה מערכתי וזה פתרון שצריך שילוב ידיים של כמה מערכות כי אנחנו יודעים שבנושא של ילדים אין לנו משרד אחד שהוא המטפל, זה קשור לכמה גורמים, כמה מערכות, כמה משרדים, כמה מסגרות ולכן הפתרון הוא גם פתרון מערכתי.

באיזה מסגרת יתקיים הדיון המשולב הזה, חשוב לקבוע.

אני רוצה לשמוע את הגורמים, אני רוצה לפנות למר דהן, אתה אחראי על הנושא של קיטנות ומחנות קיץ.

אני חושב שלחופשת הקיץ יש את הערך הסגולי המיוחד שאסור לוותר עליו. אני יכול להגיד מנסיוני האישי שהייתי מנהל לשכת נוער באופקים, המדינה הגיעה אז למסקנה, משרד החינוך, שסגירת פערים לא נעשית באמצעות מסות של שיעורי חשבון ותנ"ך ויום בשבוע היו משביתים את הלימודים ועוסקים בפעולות העשרה לילדים. טיולים, סדנאות וכו' ולקיץ פה ציינו את מחנות תנועות הנוער, קיטנות, פעילות של חברת המתנסים, הלילות הלבנים, זה דבר אדיר שאסור לוותר עליו ואם כבר מגיעים למסקנה - - -

אנחנו לא דיברנו, אני לא חושבת שמישהו פה דיבר על זה. אולי גם הרחבה של הפעילויות האלה.

אם מדברים פה על הארכת לימודים יש מקום, אבל בתקופה הזאת שמאריכים את הלימודים לעסוק בפעילויות העשרה. אני רק יכול לומר לכם מנתונים שיש לי, השנה האריכו את הלימודים בחטיבות הביניים והעליונות של ל-11 ביולי, ברוב בתי הספר התלמידים לא הגיעו.

הוועדה לא תתערב, אולי תמליץ רק, על נושא של מילוי התוכן, אם מרחיבים את השעות של הישארות במסגרות, הרי התוכן ברור שוועדה מקצועית צריכה למלא את זה וברור לנו שזה לא אמור להיות רק תוכן של הישגים ותוכן של לימודים אלא הרבה מעבר מבחינת העשרה ומסגרת מוגנת. החשיבות היא בשני היבטים, המסגרת שאמורה להיות מסגרת מוגנת עם בקרה ופיקוח ואיך ממלאים את אותן שעות ואותה מסגרת ולגבי זה אני סומכת עליכם אנשי המקצוע שיש לכם נסיון מקצועי גם מבחינת הישגים לימודיים וגם במילוי שעות הפנאי, המתנסים, משרד החינוך כל הגורמים המקצועיים שעוסקים בזה.

ב-1990 מדינת ישראל חקקה חוק פיקוח קיטנות שמחייב כל פעילות מעל ליומיים לקבל אישור של משרד החינוך ובעקבות האישור הזה לקבל רישוי עסק מהרשות המקומית. חצי מליון תלמידים מאז נמצאים תחת איזה שהוא פיקוח. יש הוכחות ברורות של ירידה תלולה במספר הילדים הנפגעים לאור זה שבכדי לקבל את אותו רישוי צריך אישור של יועץ בטיחות, צריך אישור של קב"ט, צריך לבדוק את המוסד, יש מטלות מלאות שמקטינות את כל הנושא הזה של פגיעה בילדים.

ויש גם אכיפה?

יש גם אכיפה.

המועצה לשלום הילד בדקה בשנה שעברה ורוב הקיטנות לא ביקשו תעודות יושר על עובדי שטח למשל.

את לא מדייקת אבל אני אעזור לך. קיבלנו את ההערה לפני שנה של המועצה לשלום הילד, אגב לא מדובר על היעדר רישום פלילי ולא על עבירות, מדובר ספציפית על אישור שאתה לא עבריין מין. לקחנו את זה לתשומת לב והשנה לא התנינו, לא נתנו אישורים למי שלא הציג בפנינו את האישורים של משטרת ישראל שהצוות של הקיטנה, גברים מעל גיל 18, שאין להם עבירות מין. כל מי שעובד במערכת החינוך לא זקוק לזה כי במסגרת הכללית יש פיקוח גם על זה.

המועדוניות הטיפוליות במסגרת המשלימה לשעות אחר הצהריים, משעות סיום בית הספר עד לשעות הערב, היא מיועדת לאוכלוסיית ילדים מגילאי שלוש עד 18, כשיש הבדלים שונים לילדים במצבי פגיעות וסיכון, יש הבדלים שונים על פי אוכלוסיית היעד.

על כמה ילדים את מדברת, על איזה נפח אולוסיה של ילדים מבחינה מספרית.

יש כיום 300 אלף ילדים בסיכון, כשמערך המועדוניות הוא לילדים בקהילה, מסגרת לילדים בקהילה.

ה-300 אלף ילדים בסיכון הם כולם בתוך המערך של מסגרת מוגנת אחר הצהריים?

לא.

כמה מהילדים יש להם את הפתרון הזה או נמצאים בתוך הפתרון שאת עכשיו מציינת?

240 אלף. המועדוניות מתחילות עם תחילת שנת הלימודים וכשמתחילה חופשת בית הספר המועדוניות עוברות לשעות הבוקר כדי למלא את החלל של בית הספר בחופש, למעט השבועיים שלושה האחרונים של חודש אוגוסט שאז צוות המועדונית והמדריכים יוצאים לחופשה שנתית.

את בטוחה ש-240 אלף נמצאים ביולי, אני מנסה לחדד את השאלה, בחודש יולי 240 אלף ילדים נמצאים בשעות הבוקר במועדוניות, את בטוחה במספר הזה? כי הרושם שלי הוא שמספר הילדים הוא נמוך מזה.

מתוך ה-240 אלף ילדים בסיכון, מתוכן במועדוניות יש 10,000 ילדים.

יש 300 אלף ילדים בסיכון בישראל, 240 רשומים בלשכה כנזקקים למגוון שירותים, מתוכם מגיעים 10,000 ילדים למועדוניות.

אני שואלת עוד שאלה, האם במסגרת התוכניות שלכם והתקציבים שניתנו לפרוייקט של ילדים בסיכון, אתם נערכים לשנת הלימודים הבאה להרחיב את הפתרון הזה, אני לא מדברת על ה-300 או 240, אלא להרחיב את הפתרון של המועדוניות, אני מדברת על אחר הצהריים כשיש לימודים ובחופשות הם הופכים למועדוניות יומיות, מה במסגרת התכנון.

רוב המועדוניות בתקופת החופש עוברים לשעות הבוקר למעט השבועיים שלושה האחרונים של חודש אוגוסט. בשנה הבאה המשרד יפעיל מודל חדש של מערך של מעון רב תכליתי שלא יסגר במהלך חופשת הקיץ וימשיך הפעילות קצת פחות מהרגיל, לא משעה שבע בבוקר עד שבע בערב, פחות שעות ללא הפסקה.

יוקם מודל חדש של מסגרת יומית שלא יסגר בקיץ.

האם הפתרונות המוצעים, אם זה מועדונית או רב תכליתי או אם זה מודל אחר שאתם מחליטים עליו, ירחיב את הפתרון לאוכלוסיית היעד של הילדים שאנחנו מדברים עליה? אנחנו נראה במקום 10,000 15,000 או 20 אלף או תוספת של מה, מבחינת תכנון, אסטרטגיה.

יש מערך של הרחבת המועדוניות באופן כללי וגם של המודל החדש שאמור להיכנס.

בכמה? יש לך נתונים יותר מדוייקים, כמה מועדוניות חדשות הולכים לפתוח, לכמה ילדים אתם נערכים?

אין לי כרגע נתונים.

אני מבקשת לבדוק את הנתונים ואת השאלות שאני הצבתי מבחינת התכנון העתידי ואני מבקשת לקבל את זה בכתב כדי לדעת, גם אם זה חתך מאוד קטן של האוכלוסיה של הילדים בסיכון, אבל זה בהחלט נותן לנו את הפריסה ואת התמונה המלאה.

הנתונים שהוצגו בראשית הדיון הם נתונים קשים אבל לא מפתיעים מבחינתנו. נתוני היפגעות בקיץ, הנתונים שהצגת אם נעמיד את זה מול הממוצע השנתי של היפגעות ואנחנו מדברים כאן על תמותה, אם בחודש אוגוסט 2007 נהרגו 26 ילדים הממוצע החודשי עמד על 14 מקרי מוות. גם בקיץ הנוכחי אנחנו נתקלים בנתוני היפגעות קשים ביותר, אנחנו מפרסמים מדי שבוע נתוני היפגעות של מקרי מוות, מקרי היפגעות ומקרי כמעט וקרה, אני אתן מגוון מתוך רשימה ארוכה מדי של מקרים, מקרי מוות אלה מקרים שאנחנו יותר מדווחים ומכירים אותם אבל אנחנו מכירים גם מקרים שהם מאופיינים בגלל הקיץ כמו פעוט בן שלוש שיצא מהגן ושוטט ברחובות לבדו, מקרה שגם מאפיין היפגעות קיץ זה מקרה שבני נוער משועממים בגלל שהם מחוץ למסגרת מוכרת, מקרה בעכו, רוכב אופנוע ים שנחשד שדרס נער, יש כאן נער פוגע וילד נפגע וזה גם משהו שמאפיין היפגעות קיץ.

איזה הצעות יש לכם, אני רוצה לנסות להוביל את הדיון קדימה, הנתונים הם קשים, רק חלק הזכרתי והם מונחים פה בדו"ח ואני רוצה להודות לכם על שיתוף הפעולה גם בנושא הזה ובנושאים אחרים, אבל אתם כארגון שעוסק ונמצא בשטח בתחום הספציפי הזה של מניעת היפגעות ילדים, איזה פתרונות או הצעות יש לכם לענין הזה, האם בתקופת הקיץ אתם נערכים אחרת, האם יש לכם איזה שהיא חשיבה על מה שציינתי, על קמפיין או פעילות אחרת.

יש בכל שנה נושא לשבוע בטיחות הילד בנושאים שונים, בשנה שעברה זה היה שבוע הבטיחות בבית, הנושא השנתי לשנת 2008 הוא שבוע הבטיחות בקיץ, מניעת היפגעויות בקיץ. הארגון פרסם ומעניק מענקים לארגונים שונים, רשויות, מתנסים, מערכת החינוך, בתי חולים, גם ארגונים פרטיים שרצו והציגו נתונים שאושרו יכלו לקבל מענק מארגון בטרם, בתוך אותו מענק יכלו לקבל הרצאות, הכשרות, דוכני הסברה להורים, אנחנו בשבוע שעבר הצגנו הפנינג והרצאה בבית שמש להורים וילדים, מעבר לזה מה שהארגון מציע, דיברנו על חוקים ותקנות שכבר קיימים, אז לאכוף את כל החוקים והתקנות, אני מצטרפת למה שהצעת, העלאת קמפיין מדיה שזה משהו שבטרם יכול לקחת בו חלק ויכול לעשות את זה עם שותפים רבים, קצת זמן אוויר בכלי התקשורת להעלאת מודעות הציבורית לנושא בטיחות ילדים. הילדים מסיימים את שנת הלימודים ונכנסים לאיזה שהוא סוג של ואקום, אין שום הדרכה לקראת מה שהם הולכים להיות במהלך יולי אוגוסט כאילו שבעצם לא קורה שם שום דבר ואנחנו רואים שקורה וקורה הרבה, אז מתן הדרכה גם לילדים וגם להורים. החוק בישראל מדבר על איסור להשאיר ילדים מתחת לגיל שש לבד בבתים, המציאות היא שילדים קטנים נמצאים וההמלצה שלנו שרק מגיל 12 אפשר יהיה להישאר אבל גם ילדים בגיל הזה וגם צעירים יותר צריכים לדעת הדרכה מה לעשות במקרה של מצוקה, שיהיה קו חירום לילדים משהו שגם קל לתפעול, שילדים יוכלו לפנות אליו במצב של מצוקה, קווי חירום והסברה. חקר נתונים ותרחישים, איסוף נתונים למה שקורה בקיץ זה מה שאנחנו עושים ועם אותם נתונים אנחנו רואים שזה נותן תנופה כדי לפעול בנושא ובעיקר מיצוב היפגעות ילדים כנושא בעל חשיבות על לטיפול אנשי מקצוע לטיפול בריאות הציבור והחינוך לקראת הקיץ.

אני יושבת ראש הנהגת הורים ארצית, אני מייצגת כשני מליון הורים במדינת ישראל ואני רוצה קודם כל הערה לסדר, יש כאן גילוי דעת של המועצה הציבורית של ההורים בישראל, חבל, אבל נציג שלנו לא יושב במועצה הזאת, אז אני לא יודעת בדיוק את מי המועצה הזאת מייצגת. פן אחד שאתם לא התייחסתם אליו פה הוא שיש המון אימהות שנאלצות לקחת את הילדים שלהם איתן למקום העבודה והדבר הזה גורם נזק לכלכה הישראלית. אני חושבת שחייבים להקים לא עוד ועדה של משרד החינוך, חייבים להקים ועדה בין משרדית שתבדוק את כל הנושא של מספר ימי החופשה שהילדים שלנו נמצאים בהם, אני רוצה להתייחס לחופשת חנוכה שכל מדינת ישראל עובדת והילדים שלנו בחופש, אני רוצה להתייחס לכל ימי האיסרו חג שכל המדינה עובדת והילדים שלנו בחופש ושזה לא ישמע שיש לי משהו נגד המורים כי זה לא זה, אבל צריך לבדוק את זה, אני חושבת שצריכה להיות ועדה שתבחן את כל נושא החופשות מחדש. אותה ועדה תצטרך למצוא את הפתרונות ולתת אותם לאותם ילדים מאותם שכבות סוציו אקונומיות נמוכות שההורים שלהם לא מתאפשר להם לממן להם קיטנות וחוגים וטיולים וכל יום ים וסרט ופעילויות כאלה ואחרות וחייבים למצוא את הפתרון. לצערי במסגרת בתי הספר בתוך מבני בתי הספר זה לא יתאפשר כי בתי הספר בזמן החופשות צריכים להיערך לפתיחת שנת הלימודים. לכן המדינה צריכה לקחת אחריות אם זה במסגרת מתנסים או במסגרות אחרות ולתת פתרון לילדים האלה.

מבחינת משטרת ישראל אנחנו נערכים לתקופת החופשות במיוחד לחודשי הקיץ בצורה מקיפה ובמספר מישורים. אנחנו מארגנים את יחידות הנוער לעסוק בנוער עבריין או נוער שנמצא בסיכון היערכות מסיבית וגם בעיקר בסופי שבוע באיזורי מתחמי הבילוי.

הנתונים המשטרתיים מצביעים בחודשים יולי אוגוסט על עליה בעבירות וקורבנות, אני מדברת על ילדים, על קטינים.

מבחינת חודשי הקיץ יולי אוגוסט אנחנו רואים ירידה בעבירות שמבוצעות על ידי קטינים. לגבי קורבנות לא בדקתי את הנתון הזה, אני אשמח להעביר אותו. ההסבר לירידה הוא היערכות מסיבית של המשטרה, של כלל יחידות המשטרה.

בקיץ יש היערכות אחרת, מבחינה אסטרטגית המשטרה בחודשי הקיץ מרחיבה את הכוחות בתחומים האלה, מה שלא קורה במשרדים אחרים.

ההיערכות שלנו היא בשיתוף משרדים אחרים. לדוגמה השלטון המקומי. יש פרוייקט שנקרא עיר ללא אלימות, לוקחים בו חלק הרבה מאוד שותפים אחרים ואנחנו נערכים ביחד לחודשי הקיץ, מלבד זאת הסיבה העיקרית להורדת הפשיעה זה בגלל שאין מוסדות חינוך, חלק גדול מהפשיעה נעשה באמצעות מוסדות חינוך ולאחר מוסדות החינוך ומכיוון שאין מוסדות חינוך אז כמובן שיש פחות פשיעה.

אני רוצה להצטרף לרעיון של לאגד את כל הגורמים ולשבת על המדוכה ולחשוב ביחד, יש הרבה מאוד משאבים בשטח שכשהם מפוצלים לא מרגישים אותם אבל כשמעגנים אותם ביחד אפשר ליצור פול יוצא מן הכלל. אני רוצה להתייחס לתפיסה הקהילתית, אנחנו בחברה למתנסים מתייחסים לזה, בכל מקום, בכל ישוב ובכל עיר שישבו שם ביחד צוותי היגוי, שישבו הורים, שישבה משטרה, שישב הנוער בעצמו והחינוך ובראש הרשות בכל מקום שראש הרשות לקח על עצמו להוביל ועדה כמו נוער במרכז העניינים או צוות היגוי, ואנשי מקצוע, קרו דברים מדהימים בישובים האלה. אם אני אקח למשל את נתניה, אני לא יודעת כרגע מה הנתונים של נתניה, אבל החיבור של העיריה והמתנסים ועיר ללא אלימות יצרו תוכניות מדהימות לקיץ. אם אנחנו רוצים באמת לעבדו נכון אנחנו צריכים לחשוב על תפיסה קהילתית מערבת ומשתפת שיוצרת דיאלוג. אני כאן כתבתי סיירת הורים כי בעיני זה אחד הדברים המשמעותיים. אנחנו שואלים תמיד של מי האחריות, האם האחריות של המדינה, האם האחריות של מערכת החינוך, האם האחריות היא של ההורים, האחריות היא של כולנו ביחד. קודם כל של ההורים בוודאי, אבל אם אנחנו רוצים לתת כלים להורים ואנחנו רוצים לתת מקום להורים אנחנו חייבים לשתף אותם ביחד. באלפי מנשה ההורים לפני יציאתם ממלאים שוקו בכדים ומסתובבים בתוך הגנים, הם יודעים בדיוק, בשיתוף פעולה עם המשטרה והמשמר האזרחי, עוברים בגנים ומחלקים שוקו ולחמניות לילדים והילדים צריכים מסגרת, הם צריכים לשמוע ולראות שההורים נמצאים שם וזה הוריד את רמת האלימות. אני מאוד מקווה שלא תוותרי על פורום חשיבה.

אני רוצה לסקור בפני הוועדה, אני מסכים שמצב הילדים הולך ומחמיר והמעורבות שלהם והסיכון שהם מסכנים את עצמם ואת האחרים הולך וגדל ואני רוצה לסקור מספר צעדים שאנחנו נקטנו לגבי ילדים בסיכון שנמצאים בפנימיות כדי לצמצם את המעורבות שלהם בפעילות ותאונות בקיץ. אנחנו חייבנו את הפנימיות לבצע מערכת קיטנות מסודרת של שלושה שבועות ולהכניס את הילדים חזרה לפנימיות שבוע לפני שנת הלימודים להיערכות. בתקופת התפר אנחנו חייבנו את הפנימיות להכין תוכנית לכל ילד, כל מפקח מקבל דיווח איזה ילדים בתפר הזה מסודרים באיזה סידור. אם זה משפחת אומנה כמה ילדים, וכמה ילדים לא יכולים לקבל מענה כי הם מסוכנים והם נשארים בפנימיות במשך שנה שלמה. אני מדבר על 6,400 ילדים מתוכם שליש בחוק נוער. ילד בחוק נוער אורך החופשה שלו נקבע על ידי פקיד הסעד במכתב רשמי לפנימיה והפנימיה לא רשאית לשנות את אורך החופשה שלו. אנחנו צמצמנו את שיקול הדעת באמצעות פקידי הסעד וההוראות שמצמצמות כמעט באופן משמעותי את המעורבות. הדבר האחרון שעשינו השנה, הודענו שבכל פנימיה יהיה חדר כונן, צוות כונן יעבוד 24 שעות ביממה לילד שנחשף לסיכון במעורבות בפעולות ברחוב, סיכן את עצמו ואת אחרים, צוות הפנימיה יקלוט אותו מיידית לאלתר ברכב והפנימיה תעמיד לרשותו תוכנית קיץ. אני חושב שסדרת הפעולות האלה חד צדדית שלנו הורידה באופן משמעותי את המעורבות של הילדים בפנימיות בתאונות, בפעילות קיץ, בשוטטות, זאת השנה השניה מרגע שהפעלנו את המערכת האגרסיבית הזאת שאנחנו כמעט ולא מקבלים תלונות על ילדי פנימיות שמסתובבים ללא השגחה או מעורבים באיזה שהוא אירוע.

אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה להודות לכל המשתתפים, אני חושבת שהדיון היום אני רוצה לראות בו חוליה אחת משרשרת של דיונים שאני רוצה להגיע בסופה של השרשרת הזאת להמלצות ישימות שיביאו בסופו של דבר למטרה אחת שהיא צמצום מספר הילדים שנפגעים בחודשי החופשה. ברור לי שכל הנושא של החופשות צריך בחינה נוספת, צריך חשיבה נוספת, עלו פה היום מספר רעיונות, הוועדה לא רוצה להחליט היום על איזה מתוך הרעיונות רלוונטיים או לא רלוונטיים מאחר שאני חושבת שצריך לדון בכל רעיון שעלה במסגרות הספציפיות, במסגרות הרלוונטיות ואנחנו אמורים פה בוועדה ללקט את כל הרעיונות האלה ואולי להפוך אותם לתוכנית עבודה. אני רוצה ללכת על תוכנית ישימה והמשכית, אני פונה בנושא הזה לארגון ההורים ולהנהגת ההורים, קודם כל אני מאוד ממליצה שלצורך הענין גם אם אני לא יודעת איך המבנים, שתוקם איזה נציגות של שני הגופים האלה ולגבש המלצות ראשוניות לסוגיה הזאת מבחינת פתרונות, אולי תת ועדה משותפת, מבחינת הראייה של ההורים ולהעביר לנו את זה. אנחנו מצידנו אחרי הגיבוש הזה נפנה לכל המשרדים הרלוונטיים, משרד החינוך, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, השלטון המקומי, נציגות ארגוני הנשים, נעביר להם ההמלצות ונרצה להקים תת ועדה לבחון את ההמלצות שקיבלנו עם תוספת ההמלצות או התכנים שהמשרדים יביאו כדי להגיע לתוצאות ולהמלצות מאוד ברורות. המטרה שלנו להוביל לפתיחת דיון ציבורי גם בענין הזה שלקראת שנת הלימודים הבאה, במהלך השנה הועדה תעבוד ותגיש מסקנות, אנחנו נשמח לשמוע נשמח לקבל רעיונות ונשמח לקדם אותם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40