הכנסת השבע-עשרה

PAGE
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
11
14/1/2008

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 355

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
‏יום שני, ז' בשבט התשס"ח (‏14 בינואר, 2008), שעה 11:00

1. הסכם בדבר תשלום פיצוי מיוחד בגין התייקרות הלחם

חברי הוועדה: חיים אמסלם – מ"מ היו"ר

דוד אזולאי

מרינה סולודקין

חה"כ משה כחלון

עו"ד דוד דיין
-
הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יאיר זילברשטיין
-
רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

חלי אלדר
-
מתמחה, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

נעם מסטבוים
-
מתמחה, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

שבתאי לוי
-
מנהל תחום מחירים, המינהל לסחר פנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שמעון יפרח
-
יועץ כלכלי לשר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד רועי קרת
-
סגן היועץ המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

רבקה פריאור
-
מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

לימור לוריא
-
מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד דנה מליניאק
-
המחלקה המשפטית, עמותת ידיד

ג'ודי וסרמן


נועם פליק (מתמחה)

וילמה מאור

אירית שלהבת
הסכם בדבר תשלום פיצוי מיוחד בגין התייקרות הלחם

הייתי מבקש בפתח הישיבה לשמוע את נציגי האוצר. התפרסם בתקשורת, וכל עם ישראל שמע, שבעקבות הסרת הפיקוח על הלחם ומוצריו ניתן פיצוי מסוים, שעומד על סך 60 מיליון שקל. ההסכם מונח בפנינו. פורסם שמדובר על פיצוי בסך 60-80 שקל למשפחה, ותקנו אותי אם אני טועה.

לכל התקופה.

תקופה זה חצי שנה?

5 חודשים.

אני סבור ש-60-80 שקלים לכל התקופה זה בפירוש, לא נקרא לזה לעג לרש, אבל בהחלט לא מספק. חכמים שקבעו בצורה שרירותית שתהיה הקצאה של 60 מיליון שקל, על סמך מה קבעו כך? אנחנו מדברים הלא על משפחות קשות-יום ומעוטות יכולת שהלחם הוא עיקר מזונן, זה הבסיס למחייתם. נתקבלה החלטה לתת פיצוי, אבל צריך לומר בשער בת רבים שזה פשוט לא מספק. הייתי רוצה לשמוע ממשרד האוצר, שנציגיו לא נמצאים כאן כרגע, שיסבירו לנו חכמי משרד האוצר איך מרבעים את המעגל הזה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש קודם כול לשאול את היועצת המשפטית של הוועדה לגבי ההסכם. האם זה נוהל מקובל שהסכם כזה צריך לבוא לאישור הוועדה אחרי שאושר על-ידי הממשלה?


דבר שני, אני רואה שבהסכם חסר פרט מסוים, שאולי לא מקובל להזכיר אותו. 60 מיליון השקלים לא מגיעים מתקציב משרד האוצר אלא כולם מתקציב ההסכמים הקואליציוניים של ש"ס. אני אומר את הדברים בצורה הברורה ביותר. משום מה אין אזכור לכך בהסכם שלפנינו. אני מבקש לדעת האם כך מקובל לנהוג.


אני מצטרף לדברי חברי היושב-ראש ושואל איפה חלקו של משרד האוצר כאן. אני לא יודע על-פי איזה תחשיב נקבע תקציב של 60 מיליון שקל. הרי בסך הכול ידוע לנו שהעלות גבוהה. איך זה יחולק? על-פי אלו קריטריונים? האם לא היו צריכים דווקא כאן, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להגדיר את הכללים והקריטריונים מי ומי זכאים לקבל את ההשלמה בשל התייקרות הלחם?

אני בהחלט שותף לשאלתך האחרונה, כולנו רוצים לדעת מי הזכאים.


גברת רבקה פריאור, אני בטוח שעשיתם מחקר ובדיקה ויש בידכם נתונים שמשקפים את מחיר החלטת הממשלה ומשמעותה על הציבור הכללי, ועד כמה הפיצוי מספיק או אינו מספיק לציבור שממנו לקחו. אולי בכך נפתח, ואחרי כן הייתי רוצה לשמוע את נציג האוצר שהגיע בינתיים.

באשר לשאלה האם הפיצוי מספיק או לא, לא ערכנו מחקר כי החלטת הממשלה קבעה את שקבעה. למרות שבזמן קבלת ההחלטות ניסינו להציג נתונים בפני הממשלה, התקבלה בסופו של דבר ההחלטה כפי שנתקבלה. לא עשינו מעבר לזה.


באשר לעלות הכוללת, הסדר כאן היה בכלל הפוך – הממשלה החליטה להקציב לנושא 60 מיליון שקל ולפי זה נקבע גובה הפיצוי שיקבלו האנשים.

המידע שחסר לי, האנשים שיקבלו פיצוי בסך 60 מיליון שקל, מה היה גובה הפגיעה בכיסם? אולי נפגעו בסדר גודל של 200 מיליון שקל? האם יש נתון כזה?

למיטב ידיעתי, אין לנו נתון כזה. כשהתחלנו לדבר על פיצוי בגין התייקרות הלחם זה היה בתחילת התהליך, כאשר ההתייקרות היתה עדיין בשיעור 3-4 אחוזים. עד היום ההתייקרות הגיעה כבר ל-15 אחוזים. השאלה איפה עוצרים בכלל. למיטב ידיעתי לא נעשה חישוב כזה.

מר יאיר זילברשטיין, בפתיחת הדיון שאלנו מה המפתח לקביעת הזכאים, מי יקבל פיצוי ואיך יקבל אותו.

אני מבקש להתייחס לשאלה הקודמת. יש מנגנון לפיצוי בגין התייקרות מחירים – המדד. בשנה הנוכחית לא תהיה הקפאה בקצבאות.

תרשו לנו להוציא לכם מכתב תודה על כך ...

זה המנגנון שאמור לפצות את כל השכבות וכל מקבלי הקצבאות, לאו דווקא הקצבאות הספציפיות האלה, בגין עליית המחירים. בחודש הקרוב הקצבאות יעודכנו ב-2.8%.


התוספת כאן היא חד-פעמית וחורגת מן המנגנון הקבוע בחוק. היא מדברת על פיצוי השכבות החלשות רק בגין התייקרות הלחם, וזה מעבר לתוספת הכללית.

מה המפתח, מי הזכאים?

אתה מוכן להגדיר מה זה שכבות חלשות? מי זכאי למענק הזה?

המיפוי נעשה ביחד עם השר אלי ישי. המפתח היה ניסיון למפות את הקצבאות לאוניברסליות ולסלקטיביות. המוסד לביטוח לאומי משלם גם קצבאות לכלל האוכלוסייה, למשל קצבת זקנה, ללא מבחני הכנסה. הרציונל של השר ישי היה לפצות שכבות חלשות, ואין התאמה בין קצבאות זקנה ובין שכבות חלשות. כאן ניסו לברור את הקצבאות.


הסכום נקבע מראש, הסכום שהוקצה על-ידי השר ישי, וניסו למקד את זה בצורה הטובה ביותר, בהסכמתו, לקצבאות שייתנו את האפקט הגדול ביותר לאוכלוסייה הזאת. לכן נבחרו הקצבאות כדלהלן: גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, שהיא הגמלה העיקרית שמקושרת לשכבות החלשות ותלויה במבחן הכנסות; גמלה לפי חוק המזונות, שמיועדת לנשים גרושות; קצבה לפי סעיפים 200, 201 ו-202 לחוק הביטוח הלאומי, שהיא קצבת נכות; וקצבת ילדים.

בסכום הבסיסי שחל על ילדים חדשים.

כדאי אולי לסבר את האוזן ולומר מה הפיצוי לקצבה.

תהיה חלוקה שווה לכל מקבלי הקצבאות הללו, או על-פי מספר ילדים? מה הקריטריונים? תסלחו לי שאני נכנס לפרטים, אבל משהו כאן לא ברור. איך תיעשה החלוקה? ומה אם 60 מיליון השקלים לא יספיקו לפי הקריטריונים שאתם קבעתם?

אז במקום שכל משפחה תקבל 60 שקלים, תקבל 40 שקלים.

לא. ברגע שזה מעוגן בהסכם משלמים על-פי ההסכם.

כאשר זה מעוגן בהסכם – זה מעוגן בהסכם. גם אם זה יעלה 80 מיליון שקל, ישלמו 80 מיליון שקל. על-פי החישוב זה אמור לעלות 60 מיליון שקל, כך חושב הסכום.

ברגע שההסכם מפורסם הוא חוק בישראל. כל מי שלא יקבל את הכסף יוכל לתבוע לפי ההסכם בבית-הדין. אנחנו משלמים אוטומטית את התוספת שההסכם מתווה לכל מי שזכאי לגמלה.

כלומר כל מי שזכאי לגמלאות האלה, שהן הגמלאות של מעוטי היכולת.

איך הציבור יידע שהוא זכאי?

זה יהיה אוטומטי.

נניח שבשל סיבה כלשהי המחשב פלט את שמו של אדם. איך יידע שהוא זכאי לתוספת? מישהו מודיע לו על כך?

כלומר אדם שקיבל קצבה בעבר והפסיקו לשלם לו קצבה?

אדם שהמחשב פלט את שמו בטעות כי עבר כתובת, אינני יודע מדוע, ואינו מקבל את הקצבה. השאלה איך יידע בכלל שהוא זכאי.

הוא שומע בתקשורת שמגיע לו פיצוי, יעקוב אחרי זה ויבקש.

הביצוע אוטומטי לכל האנשים שמקבלים קצבה. אדם שבשל סיבה כלשהי לא יקבל את הקצבה שלו באותו חודש יבוא כנראה לברר מדוע. זה לא אמור לקרות. מנגנון הביצוע כאן אוטומטי. אנשים לא צריכים לדרוש את הקצבה.


לשאלתכם, נקבע מראש סכום של 60 מיליון שקל וחישבו את האחוז, אך מרגע שהאחוז הזה יאושר, כפי שאמר עו"ד קרת, אזי כך נקבע. אם זה יעלה בסופו של דבר יותר מ-60 מיליון שקל נצטרך לתקצב את זה.

באיזה חודש הם אמורים לקבל את זה?

בחודש הקרוב.

הם יקבלו את התשלום כולו באופן חד-פעמי?

כן. בקצבאות הילדים זה יצורף לתשלום הקצבה החודשית ב-20 בינואר, ובקצבאות האחרות זה יצורף לתשלום הקצבה החודשים ב-28 בינואר.

אנחנו מכבדים מאוד את ההחלטה של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי ואת דאגתו לשכבות החלשות, אבל כולנו כאן שותפים לתחושה שהפיצוי לא מספיק. היינו מבקשים לדעת האם משרד האוצר מבין שיש בעיה במצב שנוצר. נוצר כאן תהליך, שקודם כול ביטלו את הפיקוח על מחיר הלחם, ואחר-כך קם קול זעקה ונמצא הפיצוי. אני משוכנע שהוא לא מספיק.

משרד האוצר מאמין שהמנגנון הנכון לטווח ארוך הוא הצמדת הקצבאות למדד. נעשה ניסיון ובדיקה מקיפה במשרד ראש הממשלה, על-ידי המועצה הלאומית לכלכלה בשיתוף המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר, למצוא מדד נכון יותר לשכבות החלשות. מדד כזה מפורסם על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – מדד המחירים לצרכן לחמישון התחתון. המדד הזה יכול להיות רלוונטי יותר לקבוצה הזאת. שר הרווחה ניסה לקדם את הצמדת הקצבאות למדד הזה, אך בדיקה מדוקדקת יותר העלתה שהשכבות החלשות דווקא צורכות פחות לחם אחיד, הלחם שעד עתה היה בפיקוח, מאשר כלל האוכלוסייה ולכן אם היו מצמידים את זה למדד החמישון התחתון, שהוא המדד האלטרנטיבי, הפיצוי היה נמוך יותר. לכן הוא נסוג מן הרעיון הזה והוועדה התפזרה וחזרו לרעיון המקורי, לתת פיצוי חד-פעמי. חשבו על הרעיון הזה, אך זה התברר כלא עוזר לשכבות החלשות אלא עשוי רק לפגוע בהן.

יש לכם נתון שיכול להראות מה גובה הפיצוי שהם קיבלו ביחס לפגיעה? האם הפיצוי מכסה פחות או יותר את הנזק, או לא מכסה בכלל, או נותן פיצוי עודף? אתה אומר שהמשפחות החלשות צורכות פחות לחם אחיד.

אני לא יכול להגיד סכומים. מה שאמרתי אין לו קשר לסכום שהוקצב כאן על-ידי השר ישי. אמרתי שניסו לבדוק אפשרות להצמיד את הקצבאות למדד שמכוון יותר לשכבות החלשות, וראו שבמקרה הספציפי הזה זה יפגע בהן.

בכל מקרה הם נפגעים.

הם קיבלו תוספת עליית מדד, של 2.8%, כמו כל האוכלוסייה. עלתה טענה שהשכבות החלשות נפגעו יותר מאשר כלל האוכלוסייה כי המחירים של המוצרים הבסיסיים עלו בשיעור גבוה יותר. הטענה הזאת נבדקה ונמצאה כלא נכונה ולכן נסוגו מן הכוונה הזאת.

תוכל לפרט? אם אורז עלה ב-25% ושמן ב-8% והמדד ב-2.8% איך זה ייתכן?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את המדד הכללי שכולנו מכירים וכן מדד מתואם לפי חמישונים. עלתה טענה על-ידי שר הרווחה שהחמישונים הנמוכים נפגעו יותר, שעבורם עליית המחירים היתה גבוהה יותר. מר שלמה יצחקי, הסטטיסטיקן הראשי, ערך בדיקה ומצא שזה לא נכון, שהשכבות החלשות התאימו את הצריכה שלהן בצורה רחבה יותר מאשר כלל האוכלוסייה ולפיכך המדד של החמישון התחתון עלה פחות מאשר המדד הכללי של כלל האוכלוסייה. לכן שר הרווחה נסוג מבקשתו, כולם קיבלו את ההצמדה הרגילה למדד המחירים לצרכן וקיבלו פיצוי חד-פעמי בגין התייקרות הלחם מכיוון שהיתה כוונה להוציא אותו מפיקוח.

זה מנגנון לפיצוי חד-פעמי, שיפתור בעיה לתקופה של 5-6 חודשים. השאלה מה הלאה.

שמענו. אמרו: מספיק שלא חתכו את הקצבאות.

את זה שמענו, אבל זה לא פתר את הבעיה.

המנגנון הקבוע בחוק הוא מנגנון של הצמדת הקצבאות למדד, שמשקף את עליית המחירים הכללית.

העלאת מחיר הלחם תהיה קבועה, המחירים לא יחזרו לקדמותם. הפיצוי הזה כולו הוא על העלאת מחיר הלחם בלבד.

מדובר על העלאת מחיר הלחם האחיד שנמצא היום תחת פיקוח, והעובדות מראות שהשכבות החלשות לא צורכות כמעט בכלל את הלחם האחיד. גם היום הן צורכות לחם שאינו נמצא בפיקוח. אלה הנתונים הסטטיסטיים שכולנו ניזונים מהם. הם אוכלים פיתות.

כי הורידו את הלחם האחיד מן המדפים.

אלה נתונים גם משנים קודמות, זאת מגמה קבועה. לא אתווכח עם הנתונים.

מאין הבאת את הנתון הזה?

מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלה הנתונים שמקובלים על כולם, אף אחד לא חולק על זה.

כאשר היינו ילדים כל אחד היה מביא הביתה 7 כיכרות לחם.

היום השכבות החלשות במדינת ישראל לא צורכות כמעט בכלל לחם אחיד שעד היום היה תחת פיקוח. רוב הצריכה היא של פיתות, שמעולם לא היו בפיקוח.

מר יאיר זילברשטיין היה גאה מאוד שהקצבאות הוצמדו למדד המחירים. אני סבורה שאסור לנו לעבור בשתיקה על כך שמזה כ-5 שנים הן לא מוצמדות לשכר הממוצע, ובמשך 4-5 שנים היו קפואות לגמרי ולא עודכנו. חייבים לציין גם את זה כדי שנדע את האמת. נכון שהפעם הן הוצמדו למדד המחירים לצרכן ולא הוקפאו.

גם בשנתיים הקודמות, ב-2006-2007, לא הוקפאו.

עד אז הקצבאות הוקפאו.

אין ספק שההקפאה במשך תקופה ארוכה יצרה פגיעה קשה ביותר. היום נוקטים בשיטת העז: כאשר לא פוגעים מבקשים שנגיד תודה על שלא פוגעים.

רציתי שגם חברי הכנסת יהיו ערים לכך.

כולנו ערים לכך וחשים את זה, והתחושה שלנו קשה.

אני מעמותת "ידיד". מה עם הקשישים שזכאים לקצבת זקנה?

הם לא אוכלים לחם כי אין להם שיניים, על-פי הסטטיסטיקה ... זאת התשובה שיענו לך.

יש אוכלוסיית קשישים שמקבלים רק קצבת זקנה. מה איתם?

אלה שמקבלים רק קצבת זקנה, מקבלים קצבת זקנה עם השלמת הכנסה ולכן נכללים בחוק שמר יאיר זילברשטיין הגדיר כחוק הבטחת הכנסה וקיבלו פיצוי. אלה שיש להם מקורות הכנסה נוספים – ואני לא מתווכחת כרגע על הגובה שלהם ואם המבחנים מספיקים או לא – אינם זכאים לפיצוי.


בתשובה לשאלתכם, גובה הפיצוי 0.7% מהקצבה שמקבל האדם.

קצבת הבטחת הכנסה היא בערך 1,800 שקל.

תלוי בהרכב המשפחה.

זה מסתכם ב-14 שקלים לחודש. אם אדם היה במערכת 5 חודשים יקבל 70 שקלים בבת-אחת.

עצוב מאוד.

זה המקום לציין שגם את הפיצוי הזה, שעדיין אינו מספק, יש לזקוף לזכות מאבקו העיקש של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה הרב אליהו ישי.

זה רק הכסף שהוא נתן. איפה יתר הגורמים? אל תגיד שהוא לקח את זה מתקציב הישיבות, אל תגרום לו נזק. לקח מאין שלקח, לא חשוב, הוא לא רשם שיק פרטי על שמו ועל שם רעייתו, אתה יכול להיות רגוע.

כאשר מסייעים לשכבות החלשות זה לא לקחת או לתת. זה חלק מעבודתנו ומתפקידנו. אני מצר על חוסר הרגישות. הפכנו להיות קהים לפגיעה בשכבות החלשות שעבורן כל 10-14 שקלים זה המון כסף.

הייתי מבקש בקצרה לעשות סדר בראייה הכלכלית-חברתית, וגם להתייחס לשאלות שנשאלו כאן על המדדים.


שר התעשייה, המסחר והתעסוקה דוגל בכלכלה חברתית ובחברה כלכלית. צריך לזכור, הפיצוי הזה הוא תוצאה מן ההחלטה להסרת הפיקוח, הוא אבן ראשונה, אך בוודאי לא מספק, כפי שכולם כאן מבינים.


מה באשר להצמדת הקצבאות? התוצר הלאומי לנפש במדינת ישראל, כולם מתהדרים שהגיע ל-23 אלף דולר בשנה. כלומר יש עלייה ריאלית ברמת החיים שלנו. כאשר מצמידים את הקצבאות למדד המחירים לצרכן, המשמעות היא שחיקה ריאלית לאורך זמן של כוח הקנייה של אותן משפחות. זאת נקודה מרכזית.


מה שאמר כאן נציג משרד האוצר על מדד החמישון התחתון, נכון. אלא קרה משהו בשנה האחרונה, שסל המרכיבים של החמישון התחתון, שמורכב בעיקר מדיור ומזון, כל תשומות המזון בעולם עלו בשנה האחרונה בצורה תלולה מאוד.

וכך גם החשמל והמים.

אם יעשו היום בדיקה כלכלית ימצאו לדעתי שמדד החמישון התחתון עלה הרבה יותר. אבל זה עדיין לא נותן פיצוי למצב הריאלי של השכבות החלשות. גם אם מצמידים את הקצבאות למדד המחירים לצרכן, על ציר הזמן יש שתי פגיעות.


ראשית, כתוצאה מעליית מחירי תשומות המזון בעולם. מחירי החיטה עלו בלמעלה מ-100% בשנה האחרונה, כתוצאה ממחירי הדלק החלופי לגידול שדות תירס וחיטה שגרם לעליית המחירים, והמחירים יעלו עוד, אני צופה המשך עליית המחירים בשנה הקרובה של כל תשומות המזון.


שנית, כתוצאה מעליית רמת החיים בישראל. מדד המחירים לצרכן לא משקף את עליית רמת החיים, ולכן הפתרון הזה ראשוני והתחלתי ואינו מהווה פתרון לתפיסה של השר של כלכלה חברתית וחברה כלכלית.

אנחנו לא רואים היום את ההמשך למה שאתה אומר. כרגע אנחנו מאשרים 60 מיליון שקלים מהכספים הקואליציוניים, ואילולא היו ניתנים לא היה ניתן כלום. הייתי מצפה לקצת רגישות ממשרד האוצר, שיגיד: יש 60 מיליון שקלים מהכספים הקואליציוניים ואנחנו מוסיפים על כך עוד 60 מיליון שקל, ואז זה היה נשמע טוב יותר. אם לא היה רצון טוב של מפלגה כזאת או אחרת לא היה קורה כלום – אותם אנשים היו ממשיכים לשלם ביוקר, וכפי שאמרת בעצמך אנחנו צפויים לעליית מחירים ואם כך מחיר הלחם בוודאי ימשיך ויעלה עוד, זה לא נגמר בכך.

זאת התחלת המלחמה העיקשת וההמשך צריך להיות ברור.

בציבור, דווקא בקרב השכבות החלשות, זה נתפס כבלתי הגיוני לחלוטין.

מה שאנחנו מאשרים כרגע, אותם 60 מיליון שקלים, זה לעג לרש מפני שלא ניתן שום מענה לשכבות החלשות שאנו מעוניינים לתת להן מענה. אין מענה. סליחה שאני מקשה עליך במקצת את החיים, אבל מה לעשות, צריך לומר את האמת.

אני שותף לתחושה שלך. התחושה הכללית, שברוך השם המצב הכלכלי משתפר, היתרות גדלות, המאזנים משתפרים, ובסופו של דבר דווקא המסכנים נהיים עוד יותר מסכנים. אנחנו לא יכולים לשדר לעם מסר כזה, כאילו אנחנו מנותקים.

מדד ג'יני, שהוא מדד בין-לאומי שבודק את הפער הכלכלי-חברתי, גדל בשנים האחרונות במדינת ישראל.

אני מברכת את השר ישי על מה שעשה באשר להעלאת מחירי המוצרים הבסיסיים, אבל כולנו מבינים שזה לא מספיק ושאנו בכנסת צריכים לדאוג ממה שיקרה אחר-כך.


קשה לצפות לרגישות ממשרד האוצר. חבר הכנסת אזולאי, אנחנו ביחד 5 שנים בכנסת ויודעים שרגישות לא נוכל למצוא אצל משרד האוצר.

לפעמים יש לי תקווה, אבל תמיד אני מתבדה.

משרד האוצר זה מקום פיסקלי. אנחנו מדברים על כלכלת מקרו, מזו ומיקרו. לא תמכתי בתקציב. כתבתי מכתב גם לראש הממשלה וגם לשר האוצר, ואמרתי: מכיוון שיש גל עצום – שמכנים אותו אפילו צונאמי – של העלאת מחירי החיטה, התירס, האנרגיה, החשמל והמים, לפיכך מדד המחירים לצרכן לא מתאים למצב שאנו רואים לנגד עינינו. אנחנו בכנסת צריכים לחשוב על מדדים אחרים.
הצעתי למשרד האוצר מדד חברתי שייקח בחשבון את מחירי המוצרים הבסיסיים ולפי זה יינתנו העלאות ותוספות למי שמקבלים שכר נמוך. מכיוון שלא קיבלתי תשובה לשני מכתבים שלי, לראש הממשלה ולשר האוצר, עכשיו עליי להציע תיקון בחוק באשר למדד החברתי. יש מקום לחשוב על כך.


אנחנו מייצגים כאן את השכבות החלשות, גם עולים, גם תושבי שכונות, גם שכבות אחרות. הפחתה של מחירי הטיסות ללונדון לא מעניינת את השכבות הללו. צריך להתייחס למוצרים הבסיסיים, חשמל ומים – חשמל בגלל עליית מחירי הדלק והמים בגלל התחממות העולם.

אולי צריך לחזור למנגנון של הצמדת הקצבאות לשכר הממוצע במשק, אם המצב כל-כך טוב.

אדוני היושב-ראש, הייתי אפילו ממליץ לא לאשר את זה, כאות מחאה כמובן מכיוון שגובה הפיצוי וההתעלמות של משרד האוצר הופכים לבדיחה. אינני יודע מאין הגיעו ה-60 מיליון שקל, אך כולנו הבנו שזה חלק אחד ולא כל הפיצוי. כמו יתר חבריי שיושבים כאן, לא נחזיק את הקבוצה הזאת כבני ערובה בידי גופים אטומים ולא נעניש אותם פעמיים, פעם אחת על שיש להם ממשלה כזאת ופעם שנייה כאשר לא נאשר. לפיכך אתמוך כמובן בהסכם.


אני מבקש באותה הזדמנות, וזה לא לגמרי קשור לעניין, אנחנו שומעים יותר מדי תלונות על כך שאין לחם אחיד במדפים. אני כמובן לא מקבל את הנתונים שמר יאיר זילברשטיין הציג כאן, שהשכבות החלשות לא קונות לחם אחיד.

אלה לא נתונים שלי אלא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לחם וקטניות הם מזון של עניים. הם רוכשים את זה, וניתן לבדוק ולראות שבעיירות פיתוח ובישובים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה יש צריכה גדולה יותר של לחם אחיד וחלב. זה שאחרי 5 דקות החלב המסובסד נעלם מן המדפים כי מביאים רק מעט, והלחם האחיד נעלם, והקוטג' 9% נעלם, נשארות רק גבינות לייט או 1% או 0.5% שמחיריהן כפולים, אין זה אומר שהם לא צורכים את המוצרים הללו.


בתפקידי הקודם הייתי עוזר השר לביטחון פנים. באחד הישובים נאמר שמספר התיקים שנפתחו במשטרה קטן מאוד. הסתבר שסגרו את תחנת המשטרה באותו ישוב ולכן אנשים לא היו באים להתלונן. כאן אותו דבר, כאשר לא יהיה לחם אחיד בוודאי לא יצרכו אותו, כי אין.


הייתי מבקש, אדוני היושב-ראש, שתצא מכאן אמירה של הוועדה – ונוכח כאן יועץ בכיר לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה – שיש לפקח על זמינות מוצרי היסוד על המדפים, ואם צריך – לתת פיצוי. הרי למאפיות לא משתלם ולא מייצרות, המובילים לא מובילים, מחיר הדלק עולה, ובסוף מי סובל? זאת הבעיה שלנו והצרה של השכבות החלשות בכל מאבק ובכל דיון. לכן, אדוני היושב-ראש, הייתי מבקש שתצא מכאן אמירה בנושא הזה.

בשמי ובשם כל החברים אני מצטרף למה שאתה אומר. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה דווקא ידוע בהזדהות הרגשית שלו עם השכבות החלשות. הוא ימצא את הדרך הנכונה למזער את הנזקים שנגרמו לאותן שכבות, ככל האפשר.


אנחנו מחזיקים בידינו את עיקרי ההסכם המשותף למשרד האוצר ולמוסד לביטוח לאומי. קוימה חובת ההתייעצות על-פי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35