PAGE
29
ועדת הכלכלה

29.1.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 473

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ב בשבט התשס"ח (29 בינואר 2008), שעה 09:00

הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (איסור תיקון רכבים בשטחי הרשות הפלשתינית), התשס"ז-2007

הצעתו של חבר הכנסת משה כחלון

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

ישראל חסון

משה כחלון

עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה ימיני, ראש תחום סחר יבוא ויצוא, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רן פינקל, סגן ראש תחום שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד שרית זוכוביצקי, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים

עו"ד עודד ברוק, סגן היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ יוסי כהן, סגן מפקד אתגר, המשרד לביטחון פנים

יוני גולן, קצין מחקר באתגר, המשרד לביטחון פנים

עו"ד גל קפלן, היועץ המשפטי, יחידת אתגר, המשרד לביטחון פנים

נחום גבאי, קמ"ט תחבורה, משרד הביטחון

ליאור ניסמן, מחלקת ביטוח כללי, אגף שוק ההון, משרד האוצר

אלכסנדרה וייל, מתמחה, רשות ההגבלים העסקיים

אביב שפירשטיין, יו"ר איגוד השמאים

ישראל ברנוב, יו"ר ועד ענף באיגוד השמאים

שמואל מלכיס, מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח

עודד שטמר, מנכ"ל קבוצת שלמה SIXT
נמרוד הגלילי, מנכ"ל הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג

דורון אובזנק, דובר פורום ארגוני הרכב בישראל

רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים בישראל

עו"ד אינגריד הראבן, יועצת משפטית, איגוד המוסכים

יעקב חלווה, יו"ר ענף פחחות וצבע ארצי, איגוד המוסכים

ליאורה מזור, איגוד המוסכים ופחחות וצבע

איתן וקמן, יו"ר ארגון מנהלי תחבורה בישראל

יוחאי זילברברג, מזכיר ארגון מנהלי תחבורה בישראל

עודד שאולוב, הנהלת איגוד קציני הבטיחות

ניר ימין

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (איסור תיקון רכבים בשטחי הרשות הפלשתינית), התשס"ז-2007

הצעתו של חבר הכנסת משה כחלון

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (איסור תיקון רכבים בשט חי הרשות הפלשתינית), התשס"ז-2007 של חבר הכנסת משה כחלון. הצעת החוק עברה בקריאה הטרומית במליאת הכנסת ביום 17 באוקטובר 2007, קיימנו כבר דיון אחד בהכנה לקריאה ראשונה ביום 12 בנובמבר 2007 והיום בעזרת השם נשלים את ההכנה לקריאה הראשונה של הצעת החוק החשובה הזו.

בוקר טוב. תודה לאדוני היושב-ראש. הצעת החוק מדברת על הגבלת שימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (איסור תיקון רכבים בשטחי הרשות הפלשתינית). דנו בהצעת החוק הזאת ארוכות בדיון הקודם, אז התעוררו מספר מחלוקות וביקשנו מממלא מקום היועץ המשפטי של הוועדה, עורך דין ניר ימין, לנסות ולדבר עם הגורמים – אתגר, איגוד המוסכים ועם כל הגורמים הרלוונטיים – והייתי מבקש לדעת אם התקדם משהו, ואם לא, הייתי מבקש מאדוני היושב-ראש – אתה כמובן תחליט – להשלים את הדיון ולהצביע. אם עדיין יש מחלוקות, יש לנו את הקריאה השנייה והשלישית, שם נוכל ללבן את יתר הדברים כי חייבים לקדם את החוק הזה אפילו שיש דברים שעדיין לא נסגרו, שכאמור, נלבן אותם לקראת הקריאה השנייה והשלישית. חשוב שידעו כולם שתנוח דעתם שנעשה את הכל כדי להוציא מתחת ידינו את החוק הטוב ביותר, ללא מחטף וללא מגבלות של זמן, אבל יש איזושהי דינמיקה שחייבת להימשך, כי אם נמשיך עם הפינג-פונג הזה, זה לא ייגמר לעולם והחוק לא יתקדם.

כפי שציין המציע, התקיים דיון אחד בהצעת החוק ואני אסביר בקצרה מה קובעת הצעת החוק. הצעת החוק באיסור שלה, במה שבאמת עורר את מירב המחלוקת, קובעת איסור על תיקון הרכב בשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית והאיסור השני להעביר רכב הרשום בישראל לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית כדי לתקן אותו שם ולהוציא אותו אם הוא תוקן שם. אלה שני האיסורים.


בדיון הקודם הציגה המשטרה חלק מהנתונים שיש לה. סגן-ניצב יוסי כהן העביר לנו גם נתונים לאחר מכן. הבעיה שהתעוררה לטעמנו הייתה שהאיסור לתקן שנקבע היה מעט גורף. ביקשנו מהמשטרה נתונים ואני לא חושב שהנתונים שהם הביאו היו ברמה כזאת של מובהקות סטטיסטית שאפשר לבסס עליה איסור ולכן באמת ניסינו להיפגש אתם ולהגיע לאיזושהי עמדה מוסכמת.


אני חייב לציין שלא הצלחנו עד הסוף להגיע לאיזושהי עמדה. אנחנו חשבנו שהאיסור אמור להיות כזה שיהיה אסור להעביר את הרכב במטרה לתקן והמשטרה הייתה סבורה שזה מטיל עליה קשיים ראייתיים כאלה שיעקרו את החוק. אני לא רוצה לדבר בשם המשטרה, אבל לדעתי הם מציעים להישאר עם האיסור הראשון של איסור התיקון כי למיטב הבנתי גם המשטרה לא חושבת שצריך לתפוס את אלה שרוצים לעשות תיקונים ברשות בצבע אלא את אלה שעושים את התיקונים היותר מסיביים שהם באמת מהווים את הסיכון הבטיחותי. לכן, כדי לבסס את הטענה הבטיחותית הזאת, ביקשנו נתונים יותר מובהקים. אני לא חושב שיש עדיין נתונים כאלה, אבל המשטרה תציג גם את הבעיות בהצעה שלנו והוועדה תכריע בדברים האלה.

לעניין ההצעה שלנו. אנחנו ביקשנו להשאיר את ההצעה לאסור כל תיקון של כלי רכב הרשום בישראל בשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית. ההצעה שהוגשה על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה יוצרת בעיית אכיפה מטעם משטרת ישראל.

תסבירו מה ההצעה.

ההצעה היא ש"לא יעביר אדם רכב הרשום בישראל לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית במטרה לתקנו".

התוספת היא "במטרה לתקנו"?

"אם לצורך העברתו נעשה שימוש ברכב אחר ואם לצורך התיקון ייעשה שימוש בחלקים משומשים".

שתי דרישות.

חלופיות ולא מצטברות. אין איסור כולל על תיקון אלא רק אם מתקיימים התנאים האלה, אם ההעברה היא על גבי רכב אחר לצורך תיקון או שהתיקון ייעשה בחלקים משומשים.


למשטרת ישראל אין יכולת אכיפה לבצע את ההצעה המוצעת. משטרת ישראל פועלת במחסומי קו התפר וכיום אנחנו פועלים גם בתוך שטחי A ו-B של הרשות הפלשתינית. כאשר גרר או מובילית עוברת עם רכב לצורכי תיקון אל השטחים ושוטרי משטרת ישראל עומדים במחסומים, אין לי יכולת למנוע ממנו את ההעברה אלא אם כן נהג הגרר אומר לי באותו מעמד שהוא הולך לתקן את זה בקלקיליה, שהוא פורק את הרכב לצורכי תיקון במוסך בקלקיליה. אם הוא אומר שהוא הולך לשתות קפה עם אחי בקלקיליה ואחר כך אני מעביר את הרכב לתיקון במוסך בטייבה, אין לי יכולת אכיפה ואני לא יכולה למנוע ממנו את התיקון.


יתרה מזאת. כאשר אני פועלת כמשטרת ישראל במחסומי קו התפר, אין לי אפשרות להיכנס אחר כך לתוך השטחים אלא בתיאום מראש עם הצבא. הכוונה היא לתיאום מראש ולא תיאום בזמן אמת כי זה לוקח הרבה זמן.
בנוסף לכך הם נמצאים בתוך שטחי הרשות הפלשתינית בתוך מוסכים. כאשר אני אכנס למוסך בקלקיליה ואני אראה כלי רכב ישראלים, לא תהיה לי יכולת אכיפה על פי ההצעה המוצעת לתפוס אותם ולהוציא אותם חזרה כי אין לי יכולת הוכחתי שהרכב הגיע על גבי גרר.

דרך אגב, על פי הצעת החוק מי שהביא את הרכב לשם הוא העבריין? לא בעל הרכב. בעל הרכב לא יודע שלקחו את זה לתיקון שם, אז מי העבריין?

אנחנו הצענו סעיף הגנה בהמשך למה שאדוני ביקש בישיבה הקודמת. אם אדם הכניס את הרכב למוסך מורשה על פי דין בארץ , זאת תהיה לו טענת הגנה. כלומר, הוא לא ידע שזה הועבר לשטחים. הכוונה היא למי שמתקן את הרכב בשטחים.


אני רוצה לציין שלגבי החלקים המשומשים יש היום בחוק עצמו התייחסות ויש איסור על עשיית כל פעולה במוצר תעבורה משומש שמקורו בשטחי האחריות הפלשתינית, כך שלדעתנו זה מיותר.


מאז נכנס לתוקף חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות ביוני 2007, ירדו, ביחס לשנה הקודמת, 22 אחוזים מגניבות כלי הרכב בישראל.

גם בבאר-שבע.

נכון. בינואר המספר ירד ב-30 אחוזים.


לדעת יחידת אתגר – וזאת עיקר העשייה – במחצית האחרונה של שנת 2007 תקפנו ואכפנו את חוק הרישום. הבאנו למצב בשוק - איגוד המוסכים שיתף אתנו פעולה בצורה מדהימה – שמוסך הופך להיות עסק מסודר וגם עסק לממכר חלקי רכב. הכל רשום, הכל מתנהל לפי הנחיות חוק הרישום וכך למעשה תקפנו את שוק הביקוש לחלקי רכב גנובים.


אנחנו בדעה שאם אנחנו נאסור כל תיקון בשטחים, זה יביא לירידה דרסטית במניע לגניבות רכב ובביקוש לחלקי רכב משומשים. אם כלי רכב ישראליים לא ייכנסו לשטחים, ירד הביקוש משמעותית.

משרד התחבורה הכשיר עכשיו עוד חלפים משומשים.

לא, זה לא נכון.

אני אציין שכל הגורמים בעד ההצעה המקורית שהועלתה על ידי חבר הכנסת כחלון.

בהמשך לדבריה של עורכת-הדין קפלן, אני רוצה להתייחס לשתי נקודות שהיא העלתה. הנקודה הראשונה היא התיקון בחלקים משומשים. ציינה עורכת-דין קפלן שלדעתם ההוספה שאנחנו הצענו היא מיותרת. אני חושב, גם בהתייעצות שקיימתי אצלנו, שזה לפחות שנוי במחלוקת. המשטרה מסתמכת על סעיף 18א לחוק הגבלת השימוש שקיים היום שאומר ש"לא יעשה אדם כל פעולה במוצר תעבורה משומש משטחי האחריות האזרחית הפלשתינית". כפי שאנחנו יודעים העבירות הפליליות הן עבירות טריטוריאליות ולכן העבירה הפלילית הזאת היא עבירה שחלה בישראל והפרשנות של המשטרה ושל יחידת אתגר היא כזאת שאומרת שגם אם הבאת את הרכב לישראל, ולמשל לחצת גז ובזה שלחצת גז הפעלת איזשהו מנגנון במנוע, זה ייחשב לעשיית פעולה אסורה לפי החוק. אני חושב שזאת פרשנות מעט מרחיקת לכת. אומרים שהם תובעים על פי זה ובית המשפט מאשר את זה.

זה נאכף מ-1998 על ידי משטרת ישראל. הכוונה היא לא בלחיצת גז אלא קניית חלק משומש כמו דלת בשטחים והתקנה ברכב, כאשר הרכב מגיע עם הדלת המותקנת החדשה לשטחי מדינת ישראל ומודה שהוא רכש את הדלת בשטחים, ובמקרה כזה הגשנו כתבי אישום.

אבל מה הפעולה שהוא עשה בארץ?

קנייה. הוא קנה את זה והוא מחזיק את מוצר התעבורה. זה עשיית כל פעולה.

הוא מחזיק רכוש גנוב.

אם החליפו לי ברכב חלק במנוע והוא חלק משומש, החליפו לי את זה ברשות ואני הגעתי לארץ ולא עשיתי שום פעולה חוץ מאשר לנסוע עם הרכב.

השימוש מהווה חלק מהפעולה.

חשבתי שזאת פרשנות טיפה מרחיקה.

זה מופיע בחוק.

איזו הגדרה אפשר חוץ מהשימוש?

הפעולה עצמה היא החלפת החלק, היא הרכבת חלק משומש.

חלק מההרכבה נעשה שם אבל חלק מהשימוש נעשה כאן.

הפעולה עצמה.

כן, פעולת השימוש.

חשבנו לומר שעשיית הפעולה היא למשל לנסוע עם הרכב ולהפעיל איזשהו מנגנון שהוחלף בשטחים ולא הוחלף בארץ, זאת פרשנות מעט רחוקה.


לעניין הקושי הראייתי, ראינו סעיפי מטרה. חשבנו שכדי להתגבר על הקושי הראייתי הזה, צריך להביא מספיק נתונים שכפי שאמרתי אנחנו לא התרשמנו שיש מספיק נתונים אלא יש סעיפי מטרה אחרים בחוק, וגם שם עולה השאלה על סמך מה המשטרה או רשויות אכיפת החוק מבססות את המטרה הזאת. לכן אני חושב שכדי לקבוע איסור גורף, צריך להביא נימוקים.

אבל זה כבר קיים. זה כבר איסור קיים. זה לא בחוק של חבר הכנסת כחלון.

האיסור הזה קיים לגבי עשיית פעולה בארץ. הצעת החוק של חבר הכנסת כחלון מדברת על זה שיהיה אסור לתקן בשטחים. מאחר שההוראות הפליליות שם טריטוריאליות, האיסור הזה חל בארץ והאיסור הזה יחול על מי שיעשה את הפעולה בשטחי הרשות.

אתה אומר שמי שייקח את החלק, ירכוש אותו בישראל, חלק שיצא מהרשות הפלשתינאית, והוא הרכיב אותו בישראל – הוא לא עבר עבירה אבל החוק הקיים כן מכסה את זה. עצם השימוש במוצר שנרכש בתחומי הרשות הפלשתינאית – כמובן אני מדבר על חלק ישן – זה לכשעצמו מהווה עבירה וזה אמור לגבי קנייה, שימוש, סחר וכולי. אין טעם לשנות את זה.

על זה אין מחלוקת. אנחנו גם לא רוצים לשנות את הדבר הזה.

מדבריך משתמע שמי שצריך לבצע את הפעולה הזאת הוא בעל הרכב.

אני רק מדבר על הפרשנות של המינוח פעולה. אם היא משתרעת רק על החלפת חלק כמו שאתה אומר או באמת על איזושהי פעולה אגבית לשימוש ברכב.

החלפת חלק זו פעולה לכל דבר ועניין.

זה בוודאי, אבל לא לזה אני מתכוון.

על לחיצת גז מעולם לא דיברנו. דיברנו על החלפת חלק.

אם כך, אין לנו מחלוקת.

בתוספת יש הגדרה של חלק. עדיין לא הצלחתי להבין איך זה קשור לחוק של חבר הכנסת כחלון.

אנחנו הצענו שהאיסור יהיה על תיקון תוך שימוש בחלקים משומשים והם אמרו שהאיסור הזה ממילא קיים ואנחנו לא מוסיפים שום דבר. אנחנו חשבנו שהאיסור הזה קיים לגבי שטחי ישראל ולא קיים לגבי שטחי הרשות ולכן הוא כן מוסיף.

אם אסור לי להשתמש בישראל בחלק שנקנה שם, אני לא מצליח להבין מה אתה מוסיף במה שאתה מכניס כאן.

אני אנסה להסביר.

יש היום כבר איסור. מה האיסור הקיים? על מה הוא אוסר?

האיסור הוא על עשיית כל פעולה בשטחים.

"לא יעשה אדם כל פעולה במוצר תעבורה משומש משטחי האחריות האזרחית הפלשתינית".

זה איסור שקיים היום.

גורף.

מה שאנחנו הצענו זה שהאיסור הזה יחול גם בשטחי הרשות. כלומר, אסור יהיה לעשות את הפעולה או את התיקון הזה בשטחי הרשות כי להבנתנו האיסור הזה לא חל על פעולות שנעשות בשטחים.

אני לא מצליח להבין. אתה רוצה שהם יגישו כתב אישום כי הוא נסע שם?

להפך.

אם חלק שהגיע מכאן לשם והותקן והשתמשתי בו ובזה כבר אני עובר עבירה, בטח שאם אני גם מרכיב אותו שם, כי עצם זה שהוא הותקן שם, אז הוא משם.

אם יתפסו אותך בשטחי הרשות ויראו שעשית איזשהו שימוש, להבנתי הם לא יוכלו לתבוע לפי הסעיף הזה.

עכשיו הבנתי מה אתה אומר. יש פה איזו תוספת. הוא אומר שכיוון שהענישה הפלילית היא טריטוריאלית, אני לא יכול לומר לאזרח ישראלי שמעשן סמים בבית קפה באמסטרדם שאני מעמיד אותו לדין.

דווקא לפי פקודת הסמים אתה כן יכול.

ברוב המקרים לא, אלא אם כן יש קביעה ברורה של המחוקק. במקרה הזה, אם תפסתם אותו בארץ, אתם יכולים להעמיד אותו לדין, אבל אם לא, נוסיף את זה לחוק כך שבמקרה ותיאמתם עם צה"ל כן תוכלו לתפוס איזה ישראלי בפנים נוסע עם חלקים שהותקנו שם. אם החוק יעבור בהצעתו המקורית, זה מייתר את התוספת הזאת שלך כי עצם זה שהוא בכלל בא לתקן שם, היא עבירה.

עבירה של אזרח ישראלי נחשבת עבירה של אזרח ישראלי. זאת אומרת, יש סעיף בחוק.

אנחנו אומרים שהאיסור חל על עשיית פעולה במוצר תעבורה בשטחי הרשות. כלומר, אסור לעשות את זה בארץ. אם אני עושה את הפעולה הזאת שם, את חושבת שעדיין אפשר יהיה להאשים אותי בעבירה לפי החוק הזה? העבירות הטריטוריאליות כדי שהן יחולו, צריך שיהיה איזשהו מעשה הכנה. זה לא חל אוטומטית. לפי מיטב בדיקתי, בסעיף 14(15) לחוק העונשין, אין איזושהי החלה אוטומטית על אזרחים ישראלים.

בפועל אין לי אפשרות לאכוף את זה כיוון שאני לא יכול להוכיח שהוא נסע עם חלק משומש.

כשאני אכנס לרמאללה, אני לא אוכל לדעת שזה חלק משומש.

בפעם הקודמת עלתה אפשרות, שאני לא יודע אם המציע יסכים לזה או לא, לגבי איסור תיקון אלא במוסך מפוקח בלבד גם בארץ.


אלה ההצעות שעלו במחלוקת. אולי המשטרה תוכל לחזור על הנתונים שלה לגבי מספר הרכבים שמועברים מדי יום, כמה חוזרים לארץ, כמה בדקתם ונמצא שאינם בטיחותיים וכולי.

אני אתייחס כללית לגבי הפעילות ויש לנו את קצין המחקר שיתייחס למספרים. בשנת 2004 יחידת אתגר פורקה ובנובמבר 2005 הייתה החלטת ממשלת ישראל על הקמתה מחדש. באמצע 2006 התחיל בניין הכוח. בינואר 2007 התחלנו לאכוף את כל הנושא של תיקון כלי הרכב בישראל ובשטחים. בסך הכל אנחנו מדברים על שנה אחת. עד ספטמבר 2007 תקפנו רק את המוסכים בשטח B מאחר שלא הייתה לנו, על פי הוראת המשנה לפרקליט המדינה, עורך-דין יהושע למברגר, סמכות כניסה לשטח A. במשך תשעת החודשים האלה הבאנו להתמוטטות כל המוסכים בעיקר בעיר שוויקה. העיר שוויקה נקראה עיר המוסכים. נכנסנו בתדירות מאוד גדולה לעיר שוויקה, הוצאנו כלי רכב ישראלים מתוכה, שאחר כך הוכרזו על ידי שמאי רכב כ-טוטל לוסט, ואם היו נכנסים לשוויקה, אין כלום.


בספטמבר 2007 תוקן צו אלוף שמתיר לנו יכולת אכיפה בעבירות שמבוצעות כלפי רכב ישראלי בשטחי A ולכן אנחנו יכולים להיכנס לשם.

שטחי A הם בשליטה ביטחונית פלשתינית. הכניסה היא בתיאום עם הצבא.

בתיאום מוחלט. גם שטח B זה בתיאום מוחלט, אבל עכשיו יש לנו סמכות כניסה ומאז התחלנו לתקוף – בסך הכל שלושה חודשים – גם בחברות, בדהריה, בקלקיליה, בטול כרם. כמובן שהכל בתיאום עם הצבא ולא תמיד זה לפי לוח הזמנים שלנו. לכן המספרים הם לא כאלה גדולים. בסך הכל תפסנו 215 כלי רכב בזמן הפעילות שלנו שמבוססת על 17 כניסות בשנת 2007 לשטחי B ויש לזה תוצאות ולשטחי A כאשר שם מדובר רק בשלושה חודשים. זה שנה של אכיפה אבל אנחנו רואים את המעבר של כלי רכב ישראלים לתיקון בכמות שקצין המחקר תכף יציג את הנתונים לגביהם.

מתחילת 2006 היחידה עובדת לאורך הגבול ונעשו פעולות שונות בהן נספרו 730 רכבי גרר שונים כשהם מכניסים רכב לתוך הרשות לתיקון.

זה מה שצפיתם.

רשמנו.

ב-130 פעולות אכיפה.

במשך שנתיים.

130 פעולות זה קצת יותר מפעולה אחת לשבוע. אלה שתי פעולות בשבוע.

זה הכל?

זאת רק יחידת אתגר לבד.

מה אתם עושים בשאר ימות השבוע?

היקף הצירים שיש לתוך השטחים, 24 צירי כביש, ואנחנו נמצאים בשניים-שלושה מקומות כל פעם. כאשר הספירה נדגמת לאורך המעברים השונים – פעם זה בדרום, פעם זה במרכז, פעם זה בצפון – השקלול בשנת 2006 הגיע לשיא ושקללנו את הנתונים לפי אומדנים.

זה שאתם תצפיתנים טובים, זה מצוין, אבל מעבר לזה, מבחינת מה ששאל היועץ המשפטי של הוועדה, מה הנתונים שיש לכם על הבטיחות של התיקון, על החלפים הגנובים וכולי?

אני אתן שני מספרים. בין 40 ל-60 נכנסים בתנועה. זה ממוצע ליום, כך שיוצא כמעט עשרים אלף בשנה וזה אומדן גס. אנחנו בדקנו עם משרד האוצר מה היקף היבוא של חלפים משומשים שיש לרשות הפלשתינית.

לראות האם זה ריאלי שיהיו להם בכלל חלפים.

זה עומד על 2.6 מיליון שקלים לשנת 2006.

כל היבוא לשטחי הרשות הפלשתינית של חלפים עליו שולם מכס בשנת 2006 עומד על 2.6 מיליון שקלים. אולי הם קונים בזול.

אולי הם גונבים.

שקללנו את כל התהליך הזה כדי לראות כמה צריך כדי לתקן את כל כמות כלי הרכב שנכנסים. נכנסים רכבים לתיקון ובמקביל נכנסים כלי רכב גנובים, מתפרקים ומשמשים לצורך התיקון הזה.

זה שאלה לא בהכרח לא חלפים חדשים, זה עדיין לא אומר כלום. עכשיו שר התחבורה אישר גם לתקן בחלפים משומשים.

זה חוק שנכנס ביוני והוא לא קשור לשום דבר אחר. החוק קבע בדיוק במה ניתן לתקן. לא צריך לייחס לשר התחבורה דברים אחרים שהוא לא קבע אותם.

פעם אחרונה שאני מאפשר לך להתפרץ. תודה. שום דבר ממה שאמרת, לא סתר את השאלה שלי. אמרתי שזה שלא שולם מכס על חלפים חדשים, לא בהכרח אומר שהחלפים הם חלפים גנובים שהרי גם במדינת ישראל מותר לתקן עם חלפים משומשים. זה מה שאמרתי ולא הייתה שום הצדקה להתפרצות שלך אלא אם כן אתה חושב שמשהו לא בסדר במה שהמשרד שלך אישר. אני לא אמרתי על זה שום דבר רע או טוב.

לגבי ההיבט הבטיחותי, אני לא משפטן ולכן לא אתייחס באופן פרטני, יש פסקי דין שעוסקים במהות.

זה לא רק בטיחותי. מי אומר לכם שהחלפים הם של רכבים גנובים?

אם אתה לוקח את הכמות של חלפים משומשים שיש בשוק, אתה מחלק את זה או לאלה שנקנו באופן חוקי או כאלה שהם מכלי רכב שנגנבו.

אנחנו יודעים היום שמעל ל-75 אחוזים עד 80 אחוזים מכלי הרכב שנגנבים במדינת ישראל נכנסים לשטחי הרשות הפלשתינאית והיום המרכזים הם בשטחי A בגלל הקושי שהיה לנו להיכנס.

על סמך מה אתם יודעים את זה?

אנחנו נכנסים ורואים את התנועה. בבדיקה של המוסכים בישראל אנחנו רואים את כמות החלקים החוקית שנמצאת במוסכים בישראל ואנחנו מוצאים שמאז כניסת חוק הרישום כמות החלקים הגנובים ירדה בצורה דרסטית. ראיתם בדיון הקודם את תצלומי האוויר ואת הסרטים שצילמנו ממסוקים. בשטחי הרשות יש משחטות אדירות. התעשייה שם היא תעשייה מאורגנת, היא תעשייה שמתנהלת בצורה כזאת. כל המרכיבים שדיברנו עליהם בפעם הקודמת, הנושא הכלכלי, הנושא הבטיחותי, הנושא הפח"עי, שלושת מרכיבים שיוצרים ביחד את המוטיבציה לגניבות הרכב. הכל בא ממקום אחד מרכזי. תראה גם את ההלימה במספרים. יש לנו בין 50 ל-60 כלי רכב שנכנסים לשטחי הרשות ביום ואנחנו רואים את כמות כלי הרכב שיש לנו היום וזה אותו מספר. זאת אומרת, יש הלימה חד-משמעית שיוצרת הבנה שכלי הרכב, 80 אחוזים הולכים באמת לשטחי הרשות, כלי רכב שנגנבים בישראל, אותו מספר יוצא מישראל וגם מגיע לתחומי הרשות.


אנחנו יחידה שכל התכלית הקיומית שלנו היא גניבות רכב. אין במשטרת ישראל מקצוענים בתחום הזה.

מה יהיה אם ייפסקו הגניבות?

הלוואי שייפסקו הגניבות. אנחנו בכיוון הנכון. אני אומר לכם שאנחנו בכיוון הנכון. 1,200 כלי רכב פחות בחודש ינואר 2008 לעומת חודש ינואר 2007, זה 1,200 אנשים שחיים יותר טוב וביותר ביטחון.

מלכיס, הורדתם את התעריפים של הביטוח המקיף?

התעריפים מתאימים את עצמם בהתאם לתנאי השוק. החברות מתחרות בינן לבין עצמן, ואם סיכון הגניבה יורד, יש לו ביטוי בתעריפי הביטוח.

אנחנו ניהלנו חקירות ומנהלים חקירות באמצעים שונים ואנחנו רואים חד-משמעית שרוב כלי הרכב הולכים לשטחים - ומדובר בכמויות אדירות – באמצעות ארגונים מסונכרנים. יש שם שיתוף פעולה מדהים. הלוואי שהסכמי השלום היו הולכים בצורה כזאת. יש עבריינים ישראלים בתוך שטחי ישראל ויש מי שמנהל אותם מתוך תחומי הרשות הפלשתינאית.


החוק הזה מבחינתנו יוצר מצב אחר והמצב האחר הזה פוגע בשלושת הפרמטרים המרכזיים שדיברנו עליהם: כלכלה, שזה נזק אדיר לכלכלת המדינה, טרור של מי שעומד מאחורי אותם תאים שמנהלים את הגנבים ומדובר כאן ברשתות, והנושא הבטיחותי. המוסכים לא מבוקרים ולא מפוקחים. מי שמתקן שם, כל הנושא הבטיחותי בכלל לא מדבר אליו. כל כלי הרכב שהוצאנו, נמצאו בלתי כשירים לתנועה.

השאלה אם אין כאן לפעמים פגיעה בתחרות שהיא מוגזמת. ניתנו כאן דוגמאות למקומות למשל כמו גבעת זאב, כאשר מדובר על הבדלים של כמה מאות מטרים בין שטח ישראל לשטח הרשות הפלשתינית ואנשים מתקנים שם במחירים זולים יותר. אני מסכים אתך שיש בעיה שהמוסכים האלה לא בפיקוח ומבחינתי הבעיה הזאת מכרעת, אבל אנחנו לפחות צריכים לשמוע מכם כמה שיותר פרטים ונתונים כדי להבין עד כמה המדינה ודאית בצורך לאסור ולהטיל אחריות פלילית על מי שמוציא את רכבו לתיקון שם. זה לא דבר של מה בכך.

יש גזרות שלמות שאי אפשר להבין איך עושים את זה. כל גזרת צפון ירושלים, ואני כבר לא מדבר על 2,000-3,000 אנשים אלא אני מדבר על 50-60 אלף אנשים לכל הפחות שיש להם תעודות זהות ישראליות, שנמצאים בשטחי C והחיים מתנהלים. אני לא רוצה לדבר אתך על דרום הר חברון, שם כל אזור הנגב. אני מנסה לחשוב איך אתה אוכף את החוק הזה. אתה קובע כאן קביעה שהיא נכונה, אבל איך אתה אוכף אותה. עיקר הצרכנים של הדבר הזה, תתקשה לאכוף את זה עליהם. תקן אותי אם אני טועה בתיאור של המצב.

אתה לא טועה בקושי, אבל אנחנו יחידת אתגר שמתמודדת עם קשיים. אנחנו עושים את זה בסדר. צה"ל היום נלחם לטובתנו בעניין והוא מזהה את העבריינות הפלילית כטרור פלילי למעשה. אנחנו נכנסים ביחד אתם. אני יכול לומר שבמהלך החודש האחרון נכנסנו כ-5-6 פעמים לגזרה עליה אתה מדבר. כל אזור ירושלים רבתי, אנחנו אוכפים שם כאשר הם תחת החוק הישראלי.

יש לך 50-60 אלף אנשים שגרים בשטח של הרשות ואתה לא סוברני שם.

אנחנו נכנסים לשם. מה שמוגדר כשטחי B יש לנו סמכות מקדמת דנא, ומה שמוגדר כשטחי A, אנחנו פועלים כעבירת חוץ באמצעות אישור של היועץ המשפטי לממשלה ברגע שאנחנו מגישים כתב אישום.

לפני הדיון הקודם בנובמבר, ביקשנו עמדה מהרשות להגבלים עסקיים ונמסר לנו על ידי עורך-דין גולן קנטי שהם לא רואים קושי תחרותי או השלכה תחרותית משמעותית בהצעת החוק ולכן הם לא מתנגדים לה. התחרות בשוק היא עם חסמי כניסה מאוד נמוכים ורמת הידע הנדרש גבוה, וככל שלא יהיו מוסכים שיטפלו בשטחים, ממילא יקומו מוסכים נוספים בישראל. לכן לרשות להגבלים עסקיים אין התנגדות להצעת החוק.

הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (תיקון – איסור תיקון בשטחי האחיות האזרחית הפלשתינית), התשס"ח-2008

1.
תיקון סעיף 10

בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ"ח-1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 10(א), אחרי פסקה (33) יבוא:


"(6)
העובר על הוראות סעיף 18א(א1)".

מה זה סעיף א(2)?

בהצעת החוק המקורית כפי שציינתי היו שני איסורים. האיסור הראשון לתקן רכב בשטחי הרשות, והאיסור השני היה איסור להעביר רכבים. המשטרה והגורמים המקצועיים אמרו שהם מסתפקים ממילא באיסור הראשון ולכן אנחנו נתאים את זה.

איך אתה יודע שהוא יוצא כדי לתקן? יש חזקה?

האיסור הוא לא לצאת כדי לתקן אלא האיסור הוא על תיקון שם. יחידת אתגר נכנסת לשטחים האלה והיא רואה שהתיקון נעשה שם, וזה מהווה את השלמת העבירה, זה שתיקנת בשטחים.

לצורך העבירה אתם צריכים גם לראות שהוא יצא וגם אחר כך להביא הוכחה שהוא תיקן. לא מספיק לומר שהוא יצא עם רכב.

לא, כי הוא יכול לומר שהוא יצא גם לא למטרת תיקון.

אין חזקה שמי שיצא עם רכב על גרר לתוך שטחי הרשות הפלשתינית, שהוא הלך לשם כדי לתקן אותו. אתם צריכים להוכיח גם שהוא יצא וגם שהוא הכניס אותו למוסך לשם תיקון, כדי לבסס את העבירה.

אנחנו צריכים להוכיח כאשר הרכב נישא על גבי גרר, כאשר מכל הכיוונים הוא דפוק והוא אומר לי שהוא הולך לשתות קפה, אני צריכה אחר כך להוכיח שהיא תיקן והוא צריך להראות לי מסמכים שהוא תיקן ואיפה הוא תיקן.

לא שאלתי מה צריך. שאלתי האם כדי לבסס עבירה, אתם צריכים להוכיח בכתב האישום גם שהאיש הוציא רכב על גבי גרר או לא על גבי גרר וגם שהוא תיקן אותו בשטחי הרשות הפלשתינית.

רק שהוא תיקן.

זאת אומרת, לכאורה אפשר גם להגיש כתב אישום נגד בעל רכב שרכבו תוקן ואז הוא יצטרך להתגונן ולהוכיח שהוא לא ידע ושהוא נתן לתיקון למישהו ולא היה לו מושג שהוא לוקח את זה לשטחי הרשות.

הוצעה על ידי הוועדה חזקה שהסכמנו לה. אם הוא יוכיח שהוא נתן את זה למוסך מורשה, זה בסדר.

אני רוצה שמציע החוק ידע. אנחנו אמנם לא מרחיבים את האיסור על כל מי שהכניס רכב למוסך בלתי מורשה בארץ, אבל לפי ההצעה מי שהכניס רכב למוסך בלתי מורשה בארץ והמוסך הבלתי מורשה הזה גם לקח את הרכב לרשות הפלשתינית, החוק כן יחול עליו, על אותו בעל רכב שגם הכניס את זה למוסך בלתי מורשה וגם הרכב נלקח לרשות הפלשתינית.

יש טענת הגנה של תום לב.

טענת הגנה יכולה לעמוד לו.

אומר היושב-ראש שאם מישהו מכניס את הרכב למוסך לא מורשה בארץ, ההגנה לא עומדת לו? דרך אגב, בדקות האלה כלום לא התחדש. כל מה שאמרנו אז, חוזר עכשיו.

סעיף 10 קובע עונש של שלוש שנים על מי שעובר את העבירה הזאת.

עד שלוש שנים.

2.
תיקון סעיף 18א

בסעיף 18א לחוק העיקרי –
(1)
במקום כותרת השוליים יבוא "איסור תיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית ואיסור שימשו במוצרי תעבורה משומשים משטחי האחריות האזרחית הפלשתינית".

(2)
בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "רכב", יבוא:

תיקון רכב" – תיקון או טיפול מכני, חשמלי או אלקטרוני שבוצע ברכב, לרבות פחחות, צבע ומיזוג אוויר.

אני לא בטוח שתיקון פחחות צבע ומיזוג אוויר אמור להיכלל בתיקון אסור כזה.

פחחות בטח. זה כל הרעיון. הבעיה דווקא עם תיקוני חירום. אם אדם במקרה מתקן תיקון חירום את הרכב שלו שטחים, אי אפשר לומר שהוא עבר עבירה. הוא תיקן כי הוא לא יכול להמשיך לנהוג ברכב.

שיגרור אותו.

אדם שנתקע בתל-אביב, גורר את הרכב למוסך מורשה.

ערבי ישראלי שנכנס מטורען, אתה מסוגל לבדוק בשכם מוסך מורשה?

אם הוא נכנס לשכם, הוא כבר בבעיה, כיוון שיש צו אלוף על שכם שאסור להיכנס.

על רמאללה יש צו אלוף?

יש ישובים ישראלים שגם בתוכם יש מוסכים.

אפשר לחוקק מה שאתה רוצה, אבל בוא לא נעשה צחוק מעצמנו. אתה בא היום לערבי ישראלי שנכנס לרמאללה לאכול במסעדה. הוא נתקע עם הרכב. אתה אומר לו שיזמין גרר מירושלים ושיגרור אותו? אתה אומר לו שאתה נכנס לבדוק אם יש מוסך מורשה ברמאללה?

לא מוסך מורשה. אסור בכלל לתקן.

הוא נתקע ברמאללה. מה אתה רוצה שהוא יעשה?

שיגרור.

איזה גרר ישראלי ייכנס לרמאללה? איזה גרר פלשתינאי יוצא מרמאללה? על מה אתם מדברים?

כמו שהוא נכנס לשם, גם הגרר יכנס לשם. כמו שאותו תושב ערבי ישראלי נכנס לרמאללה, גם הגרר יכול להיכנס לרמאללה.

איזה גרר ייכנס?

אם הוא נתקע באמצע הכביש, איזה גרר יוציא אותו משם?

יש 60 רכבי גרר שנכנסים כל יום.

אתה יכול לומר שהוועדה ממליצה על כך שערבים ישראלים לא ייכנסו לשטחים.

לא, אנחנו ממליצים שייכנסו ושיהיה שלום ואחווה בין העמים, אבל תיקוני רכב יעשו איפה שאנחנו יודעים בוודאות שמדובר בחלפים שהם בפיקוח של מדינת ישראל.

אומרים כאן כל מיני אמירות.

מה שאתה מציע, יעקר את החוק מתוכן.

מה אני מציע?

אתה מציע לא לתמוך בחוק.

הוא מציע שמי שאכל חומוס והלכו לו הברקסים, שייתנו לו לתקן.

אני מציע לא לחוקק חוקים שאף אחד לא יכול לאכוף אותם.

אפשר ועוד איך לאכוף אותם.

אני אומר לך שהוא לא יכול לאכוף 10 אחוזים מזה.

הוא יכול לאכוף 80 אחוזים מזה. לדבריך 90 אחוזים מהתיקונים הם של אנשים שנסעו לאכול חומוס ונתקעו עם הרכב, אבל לפי התצפיות שלו האחוזים הם אחרים.

אני יכול לשאול כאן הרבה מאוד שאלות על התצפיות שלו ועל ברוני פירוק הרכב ולמה הם לא נמצאים במעצר במדינת ישראל. אני אומר לך שאני לא רוצה לגשת לזה. אני לא רוצה לגשת לשאלות האלה ולא רוצה לגשת לדיון הזה. אני אומר שאנחנו שמים כאן חוק שתפקידו ותכליתו היא להקשות ולצמצם. בואו נמתח את זה למקום.

איך עושים את זה?

אני אומר לך שבעניין הזה כדאי שנסמן את הקו.

איך?

בצורה מאוד פשוט ה. אם אתה אומר חירום, אתה אומר שקרתה לך תקלה – לא להיכנס לפינות האלה. הם אומרים שכל מי שייכנס לשם ויתקן תקר בגלגל, שיביא להם קבלה, שהם יכולים לעצור אותו ולשאול אותו שאלות. זה לא יעמוד במבחן החוק. אתה תהפוך את כל האזרחים לעבריינים. אם זאת התכלית, עשינו את זה.

קודם כל, יש עניין של מדיניות אכיפה ובהרבה מאוד חוקים אפשר לקחת את החוק, להקצין אותו ולומר שלפי החוק אפשר להכניס לתוך העניין הזה גם מקרה שהוא כך וכך. בפועל זה לא העניין. המטרה כפי שהוסבר כאן – ואין לי סיבה להאמין שהמשטרה מעונינת לנהל הליכים נגד כל מי שהלך לאכול במסעדה, נתקע ועשה איזה תיקון קטן - מדובר בתופעה אחרת בה יש רצון לטפל. אני לא רואה איך מגדירים החרגה מתוך החוק שלא תעקר את החוק מתוכן. בעניין הזה אנחנו צריכים לסמוך על המשטרה שאין לה עניין להעמיד לדין ולנהל הליכים משפטיים נגד מקרה כזה של מישהו שיש לו תקר בגלגל והוא צריך לתקן אותו. אני חושב שגם אם יעמידו לדין, הם יעשו מעצמם צחוק וכאן אני מסכים אתך, אבל אני לא רואה איך אני מחריג את זה. אולי נשמע הצהרה לפרוטוקול על מדיניות האכיפה.

אני מציע שאפשר לדבר על זה עכשיו ולקראת קריאה שנייה ושלישית לדרוש מהמשטרה שתבוא עם הצעה. אסור ליצור חוקים שבהכרח עוברים את כולנו לעבריינים.

מקבל את דבריך. אני מבקש שתדברו עם משרד התחבורה והמשפטים ותראו אם יש דרך, שזו הדרך המועדפת, למצוא איזושהי החרגה בחוק למקרים ספציפיים של אנשים שכאשר שהו שם, לא יצאו מכאן עם רכב לתיקון אלא היו שם עם רכב תקין ושם חל הקלקול ומדובר בקלקול שבעצם לא מאפשר את המשך נסיעת הרכב. כבר אמרתי כמה רכיבים שלדעתי אפשר לנסח בהם את החריג.

אני חושב שמטרת החוק היא למנוע גניבות רכב או לצמצם גניבות רכב. כאשר הפעולה העיקרית שאמורים למנוע היא בעיקר פחחות שמשתמש בחלקי חילוף גנובים. לכן אולי צריך לכוון לכך שהתיקון האסור הוא דווקא בתחום שבאמת מעניין אותנו והוא נושא של פחחות רכב. לעומת זאת, רוב התיקונים האחרים הם באמת בעייתיים לדעתי ושמים מכשול בפני עיוור למרות שאני כאיגוד חברות הביטוח יש לי את כל האינטרס שבעולם לאסור את כל התיקונים בשטחים.

דווקא אין לך. אני אסביר לך מה האינטרס שלך כי אולי אתה לא מודע לו. נגיד שאתה רוצה לפצות לקוח טוב שלך ולאפשר לו לרכוש רכב חדש, ואתה מאשר לו אובדן כי אתה יודע שאתה יכול למכור לסוחר במחיר לא רע את הרכב ואותו סוחר יודע שהוא יכול לתקן ברבע מחיר ברשות הפלשתינית לא את הפחחות של הרכב אלא את הכל כולל את המנוע. אני לא בטוח שאין לך בכלל אינטרס. אולי יש חברות ביטוח שהן לא באיגוד, שיש להן אינטרסים לא לגיטימיים.

אני לא מייצג אותן. האינטרס הלגיטימי שלנו, וגם אמרתי את זה בישיבה הקודמת, אנחנו בהחלט תומכים בחוק. יש לנו עניין רב גם בפעילותה של אתגר ולהזכיר לפרוטוקול פעם נוספת שאנחנו גם מממנים חלק שהותר לנו להשתתף במימון הפעילות של היחידה. אנחנו תומכים מאוד בחוק אבל עדיין אני חושב, כפי שהערתי קודם, שההגדרה של תיקון רכב, כפי שמופיעה כאן, היא פשוט שימת מכשול בפני עיוור ולכן צריך להיות זהיר בחקיקה פלילית מהסוג הזה.

מי העיוור?

כל אזרח ישראלי שיכול להיתקע בשטחים וצריך לתקן את רכבו.

כבר הסכמנו שנחוקק החרגה.

אני מנסה לשכלל את זה ולומר שהבעיה העיקרית שלנו היא שימוש בחלקי פח שהם גם החלקים שמוגדרים בסך הכל בחוק רישום החלקים. לכן באופן טבעי אני חושב שצריך לשים את הדגש בעיקר על פחחות. לא נראה לי שפחחות אינטנסיבית של כלי רכב שנפגע קשה בתאונה יכולה להיגרם דווקא למי שהלך לאכול חומוס בשטחים אלא שברור שזאת פעולה מכוונת. לכן לדעתי צריך לכוון לכיוון הזה שהטיפול יהיה בעיקר פחחות.

היום אנחנו רואים שרכב ישראלי שמועבר לתיקון בשטחים במקום שאסור לנהג ישראלי להיכנס, מועבר על גבי גרר עד המחסום ולמחסום מגיע הגרר הפלשתינאי, לוקח את הרכב והדרך בחזרה קורה אותו הדבר. יש פעילות ענפה.

המטרה העיקרית של אתגר היא למנוע או לצמצם את הגניבות עד כמה שאפשר.

זאת המטרה העיקרית של איגוד המוסכים?

זאת גם המטרה של איגוד המוסכים למנוע את הגניבות ואני מניח שזאת מטרתו של כל אזרח במדינת ישראל.

אני מקווה שתעשו תיקונים טובים במחירים זולים.

משרד התחבורה צריך לומר לך כמה מוסכים לא מפוקחים יש במדינת ישראל.

קיבלתי מסמך מהגברת חוה בן-ארי לגבי מוסכים מורשים ב-2006 – 4,889. בשנת 2006 היא מוסרת על 302 מוסכים בלתי מורשים, 287 מוסכים שנסגרו, וזה מתוך סך כל מוסכים בלתי מורשים שטופלו על ידם – 589. נותרו 302 מוסכים בלי רשיון. אני לא יודע מה העבירה בגין ניהול מוסך בלי רשיון, אבל זה מעורר שאלה איך זורמים הנתונים ממשרד התחבורה לפרקליטות המדינה ומה עושים עם המוסכים הבלתי מורשים.

נשמח לקבל העתק מהמסמך.

אם משרד התחבורה יודע על 302 מוסכים בלי מורשים, השאלה למה לא מטפלים בזה בכתבי אישום קצת יותר חמורים.


יש לי נתונים גם על 2007. בשנת 2007 סך כל מוסכים בלתי מורשים שטופלו – 513. נסגרו או קיבלו רשיון – 247. נותרו 266 מוסכים בלתי מורשים.

זה מסמך של משרד התחבורה אל יושב-ראש הוועדה. אני מתארת לעצמי שמשרד התחבורה יכול להעביר את המסמך למשרד המשפטים.

כתוב שאגף הרכב, יחידת האכיפה, מונה ארבעה מפקחים בלבד והוא פועל בהתאם ליכולות שלו.

הייתי מציע ליושב-ראש הוועדה לחייב את משטרת ישראל לתת נתונים, אז תגלה שיש 2,000 מוסכים ורק 300 בשפרעם, שלא מפוקחים. אולי לחייב את המשטרה לתת את אותה אינפורמציה שנתן משרד התחבורה ותראה איזה פערים.

שוב, מדובר במוסכים הבלתי מורשים שטופלו על ידי משרד התחבורה.

אני רק פחח. לא הבנתי את זה.


המטרה של משטרת ישראל, של אתגר, היא למעשה לצמצם את הגניבות, וכן, גם לנו. רק אצלי בבית גנבו שתי מכוניות וזה לא נעים לחיות במצב כזה. אם מדברים רק על פחחות ולא על אביזרים ולא על רכיבים אלקטרוניים, לפי משרד התחבורה שביטל את חוזר 20, בעיקרון מותר לגנוב רכבים בארץ אבל לא להשתמש ב-12 חלקי הפח של המעטפת. אפשר להשתמש בכריות אויר שעולות 30 אלף שקלים, אפשר לגנוב ממשאית את הרכיב האלקטרוני של מערכת העברה שעולה 80 אלף שקלים, ואפשר להיכנס לכל השטחים ולמצוא שם את כל החלקים שלנו. מעניין איך מתקנים 60-70 מכוניות ביום בגדה כאשר מייבאים חלפים רק ב-2 מיליון שקלים. השאר יבוא בחינם.

צריך לדעת איפה לקנות.

נכון, או לדעת לקנות או לדעת לייבא חינם.

מה כמות כלי הרכב החדשים בגדה בשנה?

לי יש שתי מכוניות בגדה, אחת מרצדס ואחת הונדה.

אני הרשות המוסמכת לאשר יבוא פלשתיני בכל מה שקשור לנושא התחבורתי. הרשות הפלשתינית ייבאה בשנת 2007 מספר של 2,600 כלי רכב חדשים.

כולל עזה?

לא. רק ביהודה ושומרון. היא ייבאה כ-2,600 כלי רכב חדשים. המצב הכלכלי הוא כזה שהם לא יכולים להרשות לעצמם לקנות רכבים חדשים.


הרשות הפלשתינית רוכשת במדינת ישראל רכב משומש, רק רכב כלכלי כמו אוטובוסים, משאיות, מוניות, ולא רק פרטי. לכן הם גם מייבאים רכבים פרטיים משומשים. בשנה האחרונה, בשנת 2007, הכניסו קרוב ל-4,000 כלי רכב. כלומר, כל היבוא הפלשתיני – בין חדש ובין משומש – מדבר על כ-6,000 כלי רכב.

זה מה שעבר דרככם.

כן, דרכנו. אני מדבר על יבוא רשמי שאנחנו מאשרים ובודקים שבאמת זה נכנס לרשות הפלשתינית.


אני רוצה להעיר לנושא הזה של החוק. החוק הוא טוב והוא מצוין, אבל יש סוגיה של תושבי מזרח ירושלים שיש להם עסקים באזור A ו-B. בירושלים יש לפחות 15 אלף תושבים שיש להם עסקים ברמאללה – צלמים, סוחרים וכולי, ויש להם רכבים ישראלים שרשומים בישראל. הם נכנסים לרמאללה. איזה פתרון יינתן להם במידה והרכב שלהם יתוקן שם? הם מתקנים ברמאללה וזה ברור. הם לא יתקנו בוואדי ג'וז. השאלה היא האם אנחנו לא פוגעים גם בהם. אותו דבר בבית לחם, אותו הדבר במקומות אחרים.

אם הוא תיקן עם חלק שנרכש כחוק, יש לו בעיה? אין לו בעיה. הוא יתקן בחוק ולא תהיה לו שום בעיה.

זה כמו לשאול למה רכב חדש מותר לך לייבא ולמה המדינה הגבילה שמותר לייבא רק דרך היבואנים המורשים או דגמים ספציפיים. זה קורה כי בכל זאת יש משמעות בטיחותית לרכבים שנעים בכבישי המדינה והמדינה רוצה לדעת שיש רמה מינימלית של פיקוח שלה גם על רכב חדש, גם על רכב משומש, על רכב שנע בכבישי המדינה. היא אומרת שכמו שהיא אוסרת עליך לייבא רכב חדש שיכול להיות שהוא הכי בטיחותי בעולם אבל הוא לא דרך פיקוח שהיא קבעה, היא גם יכולה לקבוע שאתה תתקן אותו במוסכים שיש למדינה פיקוח על רמת התיקון בהם. אותו אדם שמתגורר במדינת ישראל – כל עוד זאת מדינת ישראל, ואני מקווה שכך זה יישאר – ועובד במקום אחר, אין שום בעיה בחוק לקבוע שאם הוא רוצה לתקן את רכבו, פרט להחרגה אולי שנגיע להסכמה לגבי תיקוני חירום כמו שחבר הכנסת חסון הגדיר, התיקון יהיה במוסך בשטח מדינת ישראל, מוסך שמפוקח ומורשה על ידי משרד התחבורה. עם כל הכבוד, זה לא עוול.

אם מדברים על בעיית בטיחות, הוא מתקן ברמאללה אבל הוא נוסע כאן ברחוב הרצל בירושלים.

אני מסכים אתך. למעשה מה שקורה כאן זה ש-15 אלף כלי רכב נכנסים מדי יום ליהודה ושומרון לערים פלשתיניות, כלי רכב של ישראלים ושל כאלה שהם אינם ישראלים. מה שקורה זה שאוטומטית הם עבריינים.

לא.

ברגע שהם מתקנים את הרכב הם אוטומטית עבריינים.

זה לא אוטומטית.

צמוד לעיר בית"ר עלית יש כפר – חוסאם - וכל תושבי בית"ר עלית מתקנים את רכבם שם.

אתה חושב שזה בסדר?

לא. זה לא בסדר.

אני חושב שמהאינתיפאדה הראשונה ועד היום תיקנו הרבה מאוד תקנות שאוסרות סחר ואוסרות כל מיני דברים עם הרשות הפלשתינית כמו חומרי הדברה. הוצאתם צווים והוצאו תקנות שנבעו ממכת מדינה שקראו לה אז פיצוצים. היום באים אליך ואומרים לך שאת מכת המדינה הזאת שנקראת גניבות אנחנו רוצים קצת לצמצם את האפשרות לעשות זאת.

ובעקיפין למנוע תאונות דרכים.

אני אומר לך שצריך לחוקק את החוק הזה ולו בכדי לתת למשטרה את היכולת להילחם בתופעה הזאת. צריך להקשות. כמות נקיי הכפיים שעושים את הדברים האלה קיימת. יהיה להם קצת יותר קשה, אבל מאחר שהם רוצים ליהנות מהכבישים הטובים של מדינת ישראל, יואילו ויתכבדו לעשות את התיקונים בישראל. אנחנו נכביד בעניין הזה, אבל בטח לא נסגור הרמטית. אני חושב שזה כמו שלא סגרת הרמטית את חומרי ההדברה שנכנסים לשטחים.

נעזור לכלכלת מדינת ישראל ולמשלמי המסים במדינה.

אם מדברים על החרגה, צריך לביא גם מקרים כמו אותו כפר חוסאם.

לא. בדיוק במקרים האלה של חוסאם, את זה אנחנו רוצים למנוע. ההחרגה נועדה לא להפוך את החוק הזה למשהו שהוא מגוחך. לומר שיש כאן איזשהו שיקול דעת אבל אני לא רוצה שתושב בית"ר ילך לחוסאם.

הוא ילך למרות החוק.

אם הוא ילך, הוא יהיה עבריין.

אם למשרד המתאם בשטחים יש רצון להציע ניסוח להחרגה, הוא יכול להגיש אותו לוועדה.

(3)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
לא יתקן אדם רכב הרשום בישראל בשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית".

כאן רצינו לעשות את ההחרגה ולומר שחזקה על מי שהעביר את הרכב שלו למוסך מורשה, ואולי למשרד התחבורה יש איזשהו נוסח שאומר מה זה מוסך מורשה או מוסך שבפיקוח.

נשמע את הנוסח שרוצה משרד התחבורה.

המוסכים המורשים למעשה מקבלים רשיון לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים שנקרא צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים מופעלים לכלי רכב) תש"ל-1970. העיסוק בתיקון רכב הוא עיסוק מוסדר על פי הצו. נקבע איסור שלא יפתח, לא ינהל ולא יבצע כל אדם עבודה ברכב אלא אם קיבל אישור בכתב מאת הרשות.

מה העונש על מי שמפעיל מוסך בלי רישוי?

זאת עבירה פלילית לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.

מה העונש עליה?

אני לא יודעת לומר.

אני יכול לתת דוגמאות לעונשים שהתקבלו בשנה האחרונה בבתי המשפט. במרץ 2007 בית משפט שלום לתעבורה בתל-אביב נגד מוסך – לא אומר את שמו, אבל אני אעביר לוועדה את פסק הדין.

זה פסק דין. אם אין אלמוני או פלמוני, אין שום בעיה של הגנת צנעת הפרט.

כנגד מוסך לין 2005 בע"מ. נגזרו כנגד המוסך העונשים הבאים: קנס כספי – 25 אלף שקלים כנגד החברה וקנס בסך 25 אלף שקלים כנגד בעל החברה. סך כולל של 50 אלף שקלים.


באוקטובר 2007 בית משפט שלום לתעבורה בנצרת כנגד עזריאל משה. העונש היה קנס כספי בסך 25 אלף שקלים.


במאי 2007, נגד אחיל חנה, חברה קבלנית לבניין וברזל – קנס כספי בסך 25 אלף שקלים ועוד קנס כספי כנגד החברה בסך 10,000 שקלים.


בנובמבר האחרון מדובר בסכומים של 15 אלף שקלים בנתניה כנגד סלאם א-סאמי.


בספטמבר 2007, מזרחי ששון בבית משפט שלום לתעבורה בירושלים – קנס בסך 10,000 שקלים.

אדוני מציע החוק, הייתי מציע לך בכל זאת לשקול – אם לא, אולי אני אשקול בחוק נפרד – להגביל את רמת הענישה להגבלה וניהול של מוסך.

מה זה קשור אלי? תעשה את זה אתה. אני רוצה שלא יתקנו רכבים בשטחים.

צריך גם להזכיר שאם מטרת החוק שלך היא גם לדאוג לבטיחות הכבישים בישראל, אין הבדל אם הבטיחות הזאת נפגעת על ידי יהודי ישראלי שמתקין חלפים דפוקים לבין פלשתיני שעושה זאת.

לצורך זה אדוני היושב-ראש יעשה חקיקה משלימה.

גם היה זה ראוי להזכיר שמי שאמור לטפל בזה זה כמובן משרד התחבורה. אם מישהו צריך להביא החמרה בענישה, זה קודם כל המשרד. המשרד בעצמו על ניירות שלו אומר שיש מאות מוסכים שהוא יודע עליהם שהם בלתי מורשים, אבל הוא לא מצליח לצמצם אותם באופן משמעותי.

לעניין ההפניה לצורך פיקוח, אנחנו בדרך כלל לא נוטים להפנות בחקיקה ראשית לחקיקת משנה. אנחנו נשאיר את זה לנוסח ולכוונה הברורה בעניין הזה.


סעיף קטן (א2) יימחק בהצעת החוק בהתאם למה שהסברנו קודם לכן.


בפסקה (4) יש שינוי שהוצע על ידי משרדי הממשלה.

4.
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירה לפי סעיף קטן (א1), רשאי הוא לדרוש מאותו אדם להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הרכב והוראות סעיף 47(ג), (2) ו-(ו) לפקודת התעבורה יחולו בשינויים המחויבים.

אנחנו מציעים להשבית את הרכב, אבל כיוון שאחת הבעיות הגדולות שהייתה לייעוץ המשפטי של הכנסת הייתה ההבחנה בין רכב שהועבר על ידי אדם פרטי למטרות תיקון אישיות, תיקונים קלים, לבין הניסיון לטפל בתופעה כתופעה, חשבנו שהשבתת הרכב תקבל הבחנה בין מצב בו רכב מועבר באמצעות רכב אחר שזה בדרך כלל סימן להשבתה לבין אדם שמעביר באופן יזום את הרכב, ואז ההשבתה תהיה לתקופה הרבה יותר קצרה.

אני לא רואה מניעה להשמיט את הביטוי "או ליטול ממנו את רשיון הרכב" וכן הלאה. אין צורך ליטול את רשיון הרכב מעבר להודעה על איסור השימוש.

מה איכפת לך שתהיה לך את הסמכות?

משרד המשפטים חשב שלא נכון ליטול את רשיון הנהיגה שלו.

זה פסילה בידי קצין משטרה.

ההוראות האלה יחולו בשינויים המחויבים. כלומר, לעניין רשיון הרכב יחולו ההוראות לעניין סעיף 47.

משרד המשפטים ביקש מאתנו למחוק את האפשרות ליטול מאדם כזה את רשיון הנהיגה שלו.

ליטול כמו פסילה מינהלית ל-30 יום?

הפרוצדורות הן אותן פרוצדורות.מדברים כאן על הרכב ולא על הרשיון.

אם זה רק רשיון הרכב, לנו אין בעיה. הבקשה של משרד המשפטים הייתה שלא ליטול לו גם את רשיון הנהיגה.

אני חושב שזה טוב לקחת לו גם את רשיון הנהיגה. אם זה אדם שגילה את דעתו שהוא מוכן לנסוע עם רכב שמותקנים בו חלפים שהם לא בשום פיקוח, אולי הוא יעשה את זה גם עם רכב אחר. למה לא לאפשר את השלילה המינהלית? הקצין יפעיל שיקול דעת בהתאם לחומרה של ההתנהגות של אותו אדם או איזה סוג תיקון זה או במה מדובר אבל סמכות לעשות פסילה מינהלית כאן, הייתי רוצה להשאיר אותה.

העבירה הקיימת בהצעת החוק ממילא גוררת ענישה פלילית מאוד משמעותית של 3 שנות מאסר וגם הודעת איסור שימוש ונטילת רשיון הרכב.

ככל שהעבירה היא חמורה יותר, גם הסנקציה המינהלית צריכה להיות תואמת אותה. זה לא אומר שאם במשט קיבלת עונש גדול, עכשיו לא ניתן לעשות לו סנקציות מינהליות. מדובר כאן על אדם שיכול להיות שעיסוקו הוא להוביל רכבים משומשים לתיקון בשטחים. אתה רוצה לאפשר לו להמשיך ולהוביל רכבים לשטחים?

היה סיכום עם ועדת סיכום ואני התחייבתי לעמוד בסיכום הזה.

לא דיברו כאן על העניין של הגרר.

הייתה איזו הסתייגות.

דיברנו בדיוק על אותו אדם שלוקח בשביל הטיפול של הצבע. לוקחים לו את הרכב לשבעה ימים כדי לבדוק אותו. לא דובר אז על נושא הגרר, שזה משהו אחר לגמרי, שזה באמת הרבה יותר חמור.

אתם מדברים כאן על האדם שנוהג בגרר.

לאו דווקא. לא.

אבל גם.

במקרה של האדם שנוהג בגרר, זה הרבה יותר קל. לא על הדבר הזה דיברנו.

נגדיר שמדובר על כך שהסמכות לשלול רשיון נהיגה היא רק ממי שמוביל. מדובר לא על מי שהוא בעל הרכב שהכניס אותו אלא רק על מי שמוביל רכב של אחר לתיקון.

בזה אין בעיה.

רק לגביו תהיה סמכות לשלול רשיון נהיגה. שוב, אנחנו מדברים על פסילה מינהלית.

כן, אבל אם מדובר על הגרר, אין בעיה.

לא בעל הרכב אלא רק זה שעושה את זה כעיסוק שלו ושהוא מוביל רכבים לתיקון בשטחים.

עם זה אין לנו בעיה. אם זה גרר וזה נעשה בצורה קבועה ומתמשכת, אפשר לפעול גם לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה כאשר מדובר במקרים מסוימים שהם מקרים מאוד מאורגנים. המקרים שאנחנו אמרנו שלא צריך ללכת בסנקציות גדולות, זה אותו אדם שהולך כדי לתקן את צבע של המכונית או משהו כזה.

בסדר. תעשה את ההבחנה הזאת בניסוח.

היה לקצין משטרה יסוד להניח כי הוגש כתב אישום בגין המעשה, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימשו ברכב וליטול את רשיון הרכב שלו –
(1)
אם הרכב הועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית באמצעות רכב אחר – לתקופה של עד 30 ימים לרכב ולרכב שבאמצעותו הועבר כאמור. ואולם, אם נמסרה כבר הודעת איסור שימוש לפי פסקה זו בתקופה של 3 שנים עובר למועד מסירת הודעת איסור השימוש – לתקופה של עד 60 ימים.

(2)
אם הרכב לא הועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית באמצעות רכב אחר – לתקופה של עד 7 ימים.



בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת רשיון הרכב.

(ב2)
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א1), רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה או ברכב שסייע לביצועה, לתקופה של עד 120 ימים. בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את מקום העמדת הרכב בתקופת איסור השימוש.

הוא יכול לקבוע שהרכב יהיה ליד הבית או שאנחנו רוצים שהוא יקבע שהרכב יהיה במגרש מבין המגרשים הקיימים.

זה צריך להיות במגרשים.

צריך לומר שבית המשפט יקבע מגרש מבין מגרשי ההחרמה שהוכרזו.

אני אומר מה מגיע בפקודת התעבורה לגבי איסור שימוש ברכב. נאמר שבית המשפט יקבע את הנדרש במהלך תקופת איסור השימוש לגבי המגרשים שיועדו לכך, לפי סעיף 57א(ב2), שם נאמר שהמגרש שבו יועמד הרכב במהלך תקופת אי השימוש ייבחר בהתחשב בהצעתו של הנהג מבין המגרשים שיועדו לכך.

למה להכניס את זה שבית המשפט יקבע? השוטר יציע לו באיזה מקום ושיבחר את המגרש.

(ב3)
(1)
על איסור שימוש ברכב לפי סעיפים קטנים (ב1) ו-(ב2) יחולו הוראות

פקודת התעבורה כמפורט בתוספת השנייה.

(2)
תוקנה פקודת התעבורה לאחר תחילתו של חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (תיקון – איסור תיקון רכבים בשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית), התשס"ח-2008, רשאי השר, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת השנייה לצורך החלת תיקון כאמור על איסור שימוש ברכב לפי סעיפים קטנים (ב1) ו-(ב2), בשינויים המחויבים".

3.
הוספת תוספת שנייה.

"תוספת שנייה

סעיף 18א)

תחולת סעיפים מפקודת התעבורה

1.
על איסור שימוש ברכב יחולו הוראות סעיפים 57א(ב)(2) עד (ו), 57ב, 57ג(ב) עד (ו) ו-57ד עד 57ז, ואולם –
(1)
לעניין סעיף 57ב, במקום "מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "מבית משפט השלום".

(2)
לעניין סעיף 57ב(ד) במקום "העבירה כאמור בסעיף 57א(א)" יבוא "עבירות כאמור בסעיף 18א(א1) לחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ"ח-1998".

(3)
לעניין סעיף 57ד, במקום "בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "בית משפט השלום".

(4)
לעניין סעיפים 57א(ה)(1), 57ב(ב)(1) ו-57ג(ג)(1), במקום המלים "נלקח ממנו" או "נלקח מבעליו" יבוא "הועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית".

מי שיורשע על פי חוק זה העונש הוא עד שלוש שנות מאסר ויש גם קנס?

אפשר תמיד לתת קנס במקביל ל-200 אלף שקלים.

מה זה מקביל? אי אפשר גם מאסר וגם קנס?

אפשר. אם מותר להטיל שלוש שנות מאסר, אפשר גם להטיל קנס.

זה בהתאמה גודל הקנס שניתן להטיל.


אני מזכיר שאנחנו צריכים לקבל נוסח להחרגה מסוימת ואני מבקש שכן תתנו את דעתכם על כך.


היו לנו עוד בקשות לקראת הדיון הבא?

לא. הנציג של האוצר אודי אדירי, רפרנט התחבורה באגף התקציבים באוצר, מודיע שאין עלויות תקציביות להצעת החוק.

אני מעמיד להצבעה להכנה לקריאה ראשונה את הצעת החוק כפי שהוקראה על ידי היועץ המשפטי של הוועדה ובכל התיקונים שאישרנו כאן.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40