ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 29/07/2008

הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 8) (ועדה לענייני פיצויים ותמלוגים), התשס"ט-2008

פרוטוקול

 
PAGE
ועדת החוקה, חוק ומשפט
7
29/7/2008

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 632

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
‏יום שלישי, כ"ו בתמוז התשס"ח (‏29 ביולי, 2008), שעה 12:00
סדר היום
1.
הצעת חוק הפטנטים (תיקון – ועדת פיצויים ותגמולים), התשס"ו-2006 (פ/1069), של חבר הכנסת מיכאל איתן – הכנה לקריאה ראשונה
נכחו
חברי הוועדה: מנחם בן-ששון – היו"ר
מוזמנים
עו"ד הווארד פולינר
-
משרד המשפטים

עו"ד שירלי אבנר
-
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר מאיר נועם
-
רשם הפטנטים, משרד המשפטים

אביעד יהב
-
מתמחה, משרד המשפטים

עו"ד רבקה פלוטקין
-
סגן א' ליועמ"ש, משרד הביטחון

רון סוקולובסקי
-
מתמחה, הלשכה המשפטית, משרד הביטחון

יעקב נגל
-
סגן ראש מפא"ת, משרד הביטחון

עו"ד אורן חג
-
ועדת קניין רוחני, לשכת עורכי-הדין

עו"ד רונית זמירי
-
יועצת משפטית לענייני קניין רוחני, אלביט מערכות
ייעוץ משפטי
ורד קירו-זילברמן
מנהלת הוועדה
דורית ואג
רשמת פרלמנטרית
אירית שלהבת
הצעת חוק הפטנטים (תיקון – ועדת פיצויים ותגמולים), התשס"ו-2006 (פ/1069)
היו"ר מנחם בן-ששון
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר היום הצעת חוק הפטנטים (תיקון – ועדת פיצויים ותגמולים), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת מיכאל איתן.


אני חוסך לכם את התיאור של ההצעה. בסיכומו של דבר, הוא רוצה להתמודד עם בעיית הפיצויים לממציא ששר הביטחון עיכב או מנע את רישום הפטנט שהמציא מטעמי ביטחון והתמלוגים שצריך לתת לו משום שההמתנה הזאת היתה בעייתית בשבילו. שיעור הפיצויים והתמלוגים כאשר אין הסכם נקבע על-ידי ועדה שצריכה לתת את החלטתה ואין שיעור זמן סופי למתן ההחלטה. לכן מבקש חבר הכנסת איתן, דבר ראשון לקבוע את משך זמן הדיונים – הוא הציע שנה, ודבר שני שיהיה ערעור על ההחלטה בפני בית-המשפט העליון. זאת המסגרת.
הווארד פולינר
אנחנו ערים לבעיות שיש בוועדות הקיימות ומברכים על היוזמה של הצעת החוק.


במקביל אנחנו עובדים על הצעת חוק ממשלתית מקיפה יותר לעומת מה שחבר הכנסת איתן מציע בשלב זה. ההצעה הממשלתית עדיין לא מוכנה. יש תרשימי זרימה שמתארים את מה שאנו מתכוונים לעשות. אנחנו מוכנים לתמוך בהצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת איתן, ואולי לקראת הקריאה השנייה והשלישית נוכל למזג בין ההצעה שלו ובין ההצעה שלנו.


בהצעת החוק שלפנינו כתוב שחבר הוועדה יהיה שופט מחוזי, ולכך אנו מסכימים. אנחנו לא יכולים לתמוך בערעור לבית-המשפט העליון, אלא לבית-המשפט המחוזי, ורק אם יהיה אחר-כך ערעור נוסף יידון בבית-המשפט העליון.
היו"ר מנחם בן-ששון
זה זכות ערעור או רשות ערעור?
ורד קירו-זילברמן
רשות ערעור. אבל נראה לי שלא צריך לציין את זה כאן.
היו"ר מנחם בן-ששון
השאלה אם זה בזכות או ברשות.
ורד קירו-זילברמן
זה יהיה ברשות.
הווארד פולינר
יש קושי גם לגבי התקופה שנקבעה לקבלת ההחלטות. קשה לקבל את ההחלטה בתוך שנה. אינני יודע אם בתוך שנתיים ניתן לעשות את זה. לפעמים לא לטובת הממציא להגביל את הזמן. אם רוצים לכתוב בחקיקה שיש זמן קצוב אני ממליץ שלפחות יתאפשר לתת הארכות על התקופה הזאת.
היו"ר מנחם בן-ששון
לא אתן הארכות, אבל בהחלט אסכים להכפלת הזמן, כלומר לקבוע שנתיים. זה נראה לי סביר לקראת הקריאה הראשונה, ואחרי זה נראה לאן אתם מתכוונים ללכת. הרי כל הרעיון של הצעת החוק היה להגיע לפרק זמן קצוב. אם אנחנו מתחילים עם הארכות זה עשוי להיגרר. אפשר בהחלט למצוא דרך להידברות, וזה צריך להיות בנוסח, בין בעל הפטנט הניזוק ובין הוועדה אם ייווכח שטובת העניין דורשת קבלת הארכה. מנגנון כזה צריך להיות מיוחד, עם נימוקים וכן הלאה. אם ניסחנו מנגנון כזה, מה טוב. אם לא, נקרא את הנוסח המוצע.
ורד קירו-זילברמן
הייתי רוצה לשמוע הבהרה לגבי משך התקופה כדי להבין בעצמי.
היו"ר מנחם בן-ששון
ידוע לנו שעוסקים כאן במקרים נדירים. היו אחד או שניים. לכן לא הטרחתי אתכם בינתיים בשיחה.
הווארד פולינר
נדירים מאוד. אולי נקבל קצת רקע עובדתי מהם.
היו"ר מנחם בן-ששון
אני מוכן לשמוע רקע, אבל עדיין רוצה להבין מה תרוויחו במנגנון של שנה, מה אתם לא יכולים להספיק, מדוע זה מזיק לממציא, למה שנתיים ומדוע זה מזיק לממציא, ולמה אתם רוצים מנגנון עם שסתום.
מאיר נועם
אני מבקש להעיר לאור הניסיון בוועדות הספורות ביותר שהיו עד כה, ואני נטלתי חלק גם בהקמת הוועדה. גם ההצעה של חבר הכנסת איתן קובעת שיש לבחור נציג מן ההשכלה הגבוהה שהוא בהתאם למקצוע. כלומר אם זה למשל המצאה כימית ניקח פרופסור לכימיה.
ורד קירו-זילברמן
זאת ההצעה של הייעוץ המשפטי של הוועדה. זה לא ההצעה המקורית.
מאיר נועם
בפועל כך קורה. אנחנו לוקחים את הפרופסור שמתאים למאטריה. מניסיון, למצוא מישהו שיסכים לבוא, לפעמים חולפים כמה חודשים עד שמסיימים למנות את הוועדה, וזה מינוי של שר. אני מבקש שמירוץ הזמן שייקבע על-ידי הוועדה, של שנה או שנתיים – אני מעדיף שנתיים – יתחיל להימנות מיום הקמת הוועדה. לוקח זמן רב עד שהוועדה מוקמת.
היו"ר מנחם בן-ששון
אבל על-ידי כך ניתן בידכם את הזמן כמעט ללא גבול. אתה יכול להחליט להקים את הוועדה אחרי 4 שנים.
מאיר נועם
חס וחלילה. נקודת המוצא שאנחנו עובדים ב-due care. יש עוד בעיה, שצריך גם סיווג ביטחוני לאותו פרופסור. אנחנו לא יכולים לקחת כל אדם אלא צריך להעביר אותו בדיקה של סיווג ביטחוני. מדובר כאן על המצאות שנוגעות לביטחון המדינה. הדברים האלה דורשים זמן.
היו"ר מנחם בן-ששון
מכיוון שחצי מן התכלית של מציע החוק היא להגיע לתכלית הגבלת הזמן, במקרה שלפנינו תכלית הגבלת הזמן תוחמץ אם אתן את שיקול הדעת בידכם. עליי לקצוב שני זמנים, ואז נקבל שנתיים אבל בשתי מנות: בתוך חצי שנה מיום מתן הסירוב תיקבע ועדה, ובתוך שנה וחצי מיום מתן צו לעבודת הוועדה תינתן ההכרעה, וכך נגיע לשנתיים בסל אבל ניצור שני אינטרוולים שיש ביניהם היגיון, אלא אם כן הבנתי לא נכון.
מאיר נועם
זה נשמע הגיוני.
היו"ר מנחם בן-ששון
גברתי, רצית להוסיף משהו?
רבקה פלוטקין
לא. מקובל עליי.
יעקב נגל
אני סגן ראש מפא"ת במשרד הביטחון, אבל את הסיווג הביטחוני לא אנחנו עושים כך שאני לא יודע כמה זמן זה יכול לקחת.
הווארד פולינר
הערה אחרונה בעניין לוח הזמנים. שאלת למה אם נקבע שההכרעה תתקבל בתוך שנה או שנתיים זה לא לטובת הממציא. כאשר מתווים את צו החיסיון לפעמים עוד לא יודעים אם יש המצאה כשרה לפטנט או לא, ובהחלט לא יודעים אם יש לה פוטנציאל מסחרי או לא. לא כל פטנט שווה דבר מה בשוק. תוך כדי ההליך בודקים האם מדובר על המצאה כשרה לפטנט וגם זה לוקח זמן. אם זה סוג של הפקעה של ההמצאה, המצאות שאין להן שוק קשה מאוד להעריך את השווי שלהן בשוק. לפעמים אחרי זמן מה הרעיון שעלה כאן מתפרסם במקום אחר בעולם ואז לאט-לאט רואים שיש שוק להמצאה הזאת ואחר-כך פשוט יותר להעריך את השווי שלה.
היו"ר מנחם בן-ששון
לכן הנטייה שלי לקבוע חצי שנה + שנה וחצי, ובתיאום ובהסכמה של הממציא ניתן יהיה להאריך את התקופה מנימוקים מיוחדים, כלומר למצוא פתח מפלט. אם אתה אומר שזה לטובת הממציא אני מוכן לפתוח את לוח הזמנים כאשר יגיד שזה אמנם לטובתו. אם יגיד שזה לא לטובתו אזי ההכרעה תצטרך להינתן אחרי שנה וחצי. זה תהליך שנועד להגן עליו.


גברתי היועצת המשפטית, אני מבקש שתקראי את הנוסח.


מה שאתם רואים כאן זה מסלול מיוחד לראשי ועדה קודמים. חבר הכנסת איתן עסוק כנראה בדבר אחר. בדרך כלל אם חבר הכנסת לא מגיע לדיון לאחר הקריאה הטרומית אני לא יודע מה הוא רוצה בכלל.
ורד קירו-זילברמן
התיקון המוצע בסעיף 107 הופך להיות לא רלוונטי, וכך גם התיקון המוצע בסעיף 108.


נמקד את התיקון בסעיפים 109, 111 ו-111א.
בסעיף 109 ייקבע
"(א)
שר המשפטים ימנה בתוך שישה חודשים מיום מתן צו לפי סעיף 94 או 99 או מיום שלא ניתן היתר לפי סעיפים 98 או 103 ועדה לענייני פיצויים ותמלוגים שתכריע בתביעות לפיצויים ותמלוגים לפי סימן זה.

(ב)
חברי הוועדה יהיו שופט בית-המשפט המחוזי, הרשם וחבר נוסף שהוא חבר הסגל האקדמי של מוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שתחום התמחותו תואם את תחום האמצאה."
כאן נוסיף
"(ג)
הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים תתן את החלטתה בתוך 18 חודשים (או: שנה וחצי) מיום מינויה."


סעיף 111 יימחק – זה הסעיף שקובע סמכות ייחודית לאותה ועדה.


במקומו יבוא סעיף 111 חדש שכותרתו: ערעור על החלטת ועדת הפיצויים.
"על החלטת ועדת הפיצויים (או
הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים) ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל האמצאה החלטת ועדת הפיצויים והתגמולים, בפני בית-משפט מחוזי."
שירלי אבנר
ומה עם אפשרות הארכה?
היו"ר מנחם בן-ששון
אם יבקש הממציא, במקרים מיוחדים שינומקו, רשאית הוועדה להאריך את המועד לתקופות נוספות של חצי שנה, והכול בתיאום והסכמה כתובה של הממציא.
ורד קירו-זילברמן
אם כך, בסעיף 109 המתוקן, אחרי המילים "מיום מינויה" יבוא: "ובמקרים מיוחדים" - -
היו"ר מנחם בן-ששון
- - "תהיה רשאית הוועדה".
ורד קירו-זילברמן
באופן עצמאי? באישור השר?
היו"ר מנחם בן-ששון
מי ממנה את הוועדה?
ורד קירו-זילברמן
השר ממנה את הוועדה.
היו"ר מנחם בן-ששון
"יהיה רשאי השר להאריך את התקופה בהמלצת הוועדה ובהסכמת הממציא".
שירלי אבנר
למה צריך את השר?
היו"ר מנחם בן-ששון
הוא הממנה והוא שקבע את הזמן.
הווארד פולינר
אם בודקים את הכשירות לפטנט, אם הוא יודע שאין לו המצאה - - -
היו"ר מנחם בן-ששון
בראשות הוועדה עומד שופט?
ורד קירו-זילברמן
כן, עכשיו קבענו שזה שופט של בית-משפט מחוזי.
היו"ר מנחם בן-ששון
אם כך, בסדר גמור. נקבע: "תהיה רשאית הוועדה להאריך לפי הבנתה בהסכמה כתובה של הממציא ומטעמים מיוחדים שינומקו בפרוטוקול שלה".
מאיר נועם
לא תמיד הממציא ייתן את הסכמתו. זאת יכולה להיות בעיה.
ורד קירו-זילברמן
הסכמת הממציא יוצרת שאלה.
הווארד פולינר
אם הוא לא יסכים?
היו"ר מנחם בן-ששון
אז צריך לגמור את העבודה ולהכריע.
הווארד פולינר
ייתכן שאי אפשר. ייתכן שהוא לא ישתף פעולה. אם אנחנו רוצים לבדוק אם יש לו המצאה כשרה לפטנט, כי אחרת אי אפשר להעריך את השווי של ההמצאה - - -
היו"ר מנחם בן-ששון
אבל זה האינטרס שלו. הרי הוא רוצה להשיג פיצויים. אתם מניחים שהוא יקבל פחות פיצויים אם תגמרו אחרי 18 חודשים כי במקרה הזה לא יספיקו לבדוק הבשלה של הפטנט ואתם מבקשים 19 חודשים. הוא יגיד: לא, רק 18 חודשים והעולם יתהפך. בסדר, שהבדיקה תארך 18 חודשים והוא יפסיד. הרי לשיטתך מי שמפסיד זה הוא.
הווארד פולינר
יכול להיות.
היו"ר מנחם בן-ששון
ממה נפשך, אם לא אז אל תקבעו את סעיף ההארכה. סעיף ההארכה לא נועד לתת לוועדה אפשרות הארכה כי פלוני נסע לחוץ-לארץ ואלמוני לא בא לישיבה ופלמוני לא היה בקוורום. את הדיונים בוועדות הללו אנו מכירים. הוועדה צריכה לסיים בתוך 18 חודשים. זה התכלית של החוק. מכיוון שתכליתו של החוק להיטיב עם הממציא אני מסכים שאם הממציא אומר את דברו יאפשרו הארכה.
מאיר נועם
יצא לי להיות חבר בוועדה שדנה בתיקים כאלה. למעשה מדובר על ועדה שיפוטית, מן הבחינה שמופיעים בה עורכי-הדין של הצדדים וכן עורך-דין מטעם המדינה ומגישים כתבי טענות שהם לפעמים ארגזים שלמים. בוועדה האחרונה ישבנו כמדומני עם כבוד השופט הנדלר. נניח שלצורך העניין חולפים 17 חודשים והממציא אומר שהוא רוצה לקבל את המסקנות בתוך חודש ימים, אבל אי אפשר להספיק לקרוא את כל החומר. השאלה אם גם בלי הסכמת הממציא, אם יש טעמים סבירים אפשר לבקש להאריך את המועד בחודש נוסף. זאת השאלה מבחינה הגיונית.
היו"ר מנחם בן-ששון
לפי הצעת החוק, לא. נקבעים מועדים. הרכבת יוצאת בשעה 7:03 ובשעה 7:04 הרכבת כבר לא על המסלול. דרכם של אנשים שאוהבים לדחות. למה לדחות למחר את מה שאפשר לדחות למחרתיים? זה סוג של מנטליות. ויש אחרים שאוהבים לעבוד בזמן. תכליתו של החוק להסדיר שזה יעבוד בזמן. אחרת החוק לא היה עולה.


אני מוכן להוריד את הסעיף האחרון ולא להגיד שיש אפשרות להרחבה. אני מוכן להוסיף סעיף עם אפשרות להרחבה בהסכמת הממציא. ייתכן שאחרי הקריאה הראשונה תגידו שזה לא נראה לכם. בסדר. הפעם אתם יכולים לייעץ, אבל בסיכומו של דבר הוועדה תצטרך להצביע על-פי שיקול דעתה. אני מקבל את העצה. אם אני מבין את רצונו של מציע הצעת החוק אני לא יכול על הסעיף הזה להתפשר, כך הייתי אומר אילו אני הייתי מציע. אני לא יודע עד כמה החוק דחוף, אבל אם כבר רצונו של המחוקק ללכת לכיוון הזה נדמה לי שאני קולע לרצונו באמרי שאם זה בהסכמת הממציא – אפשר. לא בהיוועצות עמו אלא בהסכמה שלו.
ורד קירו-זילברמן
אם מדובר על הסכמה של הממציא אולי זה לא חייב להיכתב. אני לא יודעת עד כמה יש צורך שהדברים יירשמו אם מדובר בהסכמת הממציא.
שירלי אבנר
לפי חוק הפרשנות, אם קובעים תקופה מסוימת צריך לקבוע את דרך ההארכה שלה.
היו"ר מנחם בן-ששון
אם את קובעת שזה 18 חודשים זה יהיה 18 חודשים. לא יעזור אם הוא רוצה להאריך את המועד או לא, צריך לסיים את העבודה בתוך 18 חודשים, הוא לא יכול להתווכח.


אני מציע לרשום את זה, ואם יסתבר בהכנה לקריאה השנייה והשלישית שצריך לתקן את הנוסח, נתקן. תכתבי בדברי ההסבר שזה נוסח זמני ותצייני את העובדה שהממשלה מציעה הצעת חוק כוללת. כל זה יהיה בדברי ההסבר ונקווה שנוכל להצמיד את שתי הצעות החוק זו לזו. זה לא רץ לשום מקום. יש לכם 3 חודשים שהכנסת נמצאת בפגרה.


אני מצביע בעד אישור החוק. זה הצבעה פה אחד. אנחנו מאשרים את הצעת חוק הפטנטים (תיקון – ועדת פיצויים ותגמולים), התשס"ו-2006 בנוסח שהוקרא. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20

קוד המקור של הנתונים