PAGE
7
ועדת החוקה חוק ומשפט

28.7.2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 630
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, כ"ה תמוז התשס"ח (28 ביולי 2008), שעה 12:05

1.
צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח-2008 – עיריית נתניה


2.
תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – מחלות בעלי-חיים) (תיקון), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון - היו"ר
משה שרוני

עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים

עו"ד עילית סקפה-לנדאו, לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד אורית מלמד, לשכה משפטית, משרד הפנים

עו"ד איל זנדברג

עו"ד אלעזר שטרן

דורית ואג

אסתר מימון

1. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח-2008 – עיריית נתניה

רבותי, תקנות העיריות. ברוכים הבאים. אדוני היועץ המשפטי, קודם כול, ברכות, זאת הישיבה הראשונה שאתה מנהל לנו. אני מאחל לך, עורך הדין אלעזר שטרן, שתשתלב בצוות המשפטי שלנו, שאין מושלו לאיכות, למצפוניות ולעבודה מאומצת. בבקשה, אדוני. אחרי אמירה כזאת, מה שנשאר לך זה להוכיח.

נפתח בצו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח-2008. מדובר בצו שבא לתקן את צו העיריות (עבירות קנס) ולהוסיף שתי עבירות קנס חדשות. הצו מציע לקבוע בחוק עזר לעיריית נתניה (הסדרת מקומות רחצה), התשכ"ט-1964, שתי עבירות נוספות כעבירות קנס.


העבירה הראשונה זה סעיף 10. מדובר על סעיף שקובע איסור מפגע. הסעיף קובע "לא יעשה אדם כל מעשה שיש בו כדי לגרום לסכנה, מפגע או נזק לכל אדם אחר, או שיש בו כדי להפר את הסדר על שפת הים". מוצע לקבוע את סעיף 10 הזה כעבירת קנס, שדרגת הקנס תהיה דרגת קנס א', שהיא דרגת הקנס הקבועה – 660 שקלים.


הסעיף השני שמוצע לקבוע ברירת קנס, סעיף 10א. הסעיף הזה קובע כי "לא ימכור אדם, לא יחזיק, לא ירשה למכור ולהחזיק בשפת הים ולא יכניס או ירשה להכניס לשפת הים בקבוק זכוכית או מיכל זכוכית אחר". מדובר באיסור שמטרתו היא מטרה של מניעה, למנוע מצב שבו מכלי הזכוכית יישברו, ייווצרו מפגעים בדמותם של שברי זכוכית על שפת הים. ההצעה המקורית שבצו הציעה לקבוע גם את סעיף 10א לדרגת קנס א', שזה 660 שקלים. לאחר דיון שערכתי עם הלשכה המשפטית של עיריית נתניה, הם הסכימו להוריד את זה לדרגה ד', שזה 150 שקלים, מתוך הבנה שמדובר בעצם בעבירה שהיא עבירת מניעה, כשהעבירה המרכזית היא מה שקבוע בסעיף 10, שזה איסור על יצירת מפגע, וסעיף 10א רק בא להציב גדר כדי שלא נגיע למצב של יצירת מפגע. לכן מוסכם על עיריית נתניה להוריד את דרגת הקנס לדרגה ד'.

הם לא התלוננו על זה שזה אולי מעודד עבריינים, כי העבירה היא קלה וראוי להחמיר בה, או שזה לא מפריע להם, שהיא לא העבירה החמורה?

מה שמפריע להם זה יצירת המפגע, לא הפן של הרוכלות. מפריע להם הצד הבטיחותי, הצד של הסדר, לא הצד הכלכלי. האם למישהו יש איזה הערות?

לא ידעתי על ההתדיינות שהיתה, אני רק מעלה תהייה. נכון שמכירה זאת עבירת מניעה, אבל בדרך כלל מי שמוכר עושה את זה בקיוסק, בצורה מסודרת, וזאת עבירה כלכלית. אני מעלה את זה לשיקולכם.

שניתן 60,000 שקלים? העירייה חיה את החיים שלה. במקרה הזה העיר לה היועץ המשפטי שלקנס הזה יש משמעויות, וברגע שהוא אפיין את משמעויות המניעה, בבת אחת הוא נתן את הקונטקסט הסביר יותר. לפי דעתי הוא ראוי לברכה על התובנות שלו.

יש סעיף נפרד בחוק העזר, סעיף 19, שמתעסק בעניין של מכירה, של רוכלות, כך שזו לא המטרה של הסעיף הזה.

בסדר.

אני מצביע בעד.

הצבעה

צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח-2008 – עיריית נתניה - אושר

הצו אושר פה אחד.

2. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – מחלות בעלי-חיים) (תיקון), התשס"ח-2008

העניין השני שמונח לפנינו זה תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי – מחלות בעלי-חיים) (תיקון), התשס"ח-2008. מדובר בתקנות שבאות לקבוע מספר סעיפים בתקנות שהוצאו מכוח פקודת בעלי-חיים, חלקן לקבוע כעבירות מינהליות וחלקן לשנות את שיעור הקנס לגבי עבירות מינהליות קיימות.


החקיקה ששולטת על התחום של מחלות בעלי-חיים זאת פקודת מחלות בעלי-חיים--

היא לא חלק מפקודת הבריאות המנדטורית?

לא.


--מכוחה הוצאו סטים שלמים של תקנות שבאות לטפל בתחום של בעלי-חיים, ומתוכם התקנות שמונחות כאן מתייחסות לשלושה סטים של תקנות, כשהסט השלישי נכנס ממש ברגע האחרון. הסט הראשון זה תקנות מחלות בעלי-חיים (הסדר תנועת בלי חיים בישראל), התשמ"ב-1982. מוצע לקבוע בתקנות שלוש עבירות מינהליות חדשות, שהן סעיפים מתוך התקנות האלה. הסעיף הראשון זה תקנה 2(א), שקובעת "לא יוציא אדם בעלי-חיים ממשק, לא יובילם ולא יכניסם למשק אלא בהיתר בכתב מאת רופא וטרינר ממשלתי ובהתאם לתנאי ההיתר". מדובר בתקנה שנוספה לתקנות בשנת 2007, בתיקון שנעשה בתקנות מחלות בעלי-חיים. בעבר זאת היתה חובה שקבועה בהודעה של השירותים הווטרינאריים, לא כתקנה. מוצע לקבוע את תקנה (2)(א) לתקנות מחלות בעלי-חיים (הסדר תנועת בעלי-חיים בישראל), התשמ"ב-1982, כעבירה מינהלית. עד היום זה לא היה קבוע כעבירה מינהלית, וברגע שזה נקבע כתקנה, כשזה הוסף כחלק מהתיקון לתקנות בשנת 2007, מוצע כיום לקבוע את זה כעבירה מינהלית שהקנס עליה הוא עשרה שקלים לכל עוף ו-500 שקלים לכל בעל-חיים אחר.

כמה עופות יש במשאית? היתה תקופה שידעתי.

בתפיסות שלנו, כאשר אין היתרים, יש מאות, 300-200.

זה משמעותי ברגע שאתה מעביר ללא היתרים.


כמה יש בכלוב?

תלוי איך מובילים אותם, לפעמים יש גם היבטים של צער בעלי-חיים. אני לא יודעת כמה, תלוי בכלובים.

התקנה השנייה, שגם היא תקנה חדשה, זו תקנה2א(ב). הסעיף קובע "הורה רופא וטרינר ממשלתי בכתב כאמור, לא יעביר, לא יוביל אדם, לא יוציא ולא יכניס בעל-חיים בניגוד להוראה". מדובר על מצב שבו רופא וטרינר מוציא הוראה מפורשת בכתב שאוסרת להוציא, להוביל בעל-חיים, כשההקשר שבו מדובר זה הקשר של חשש להתפרצות מחלות. ובעקבות החשש הזה מופיעה הוראה בכתב. משרד החקלאות הציע לקבוע קנס מרבי של 5,000 שקלים. אני, כשדיברתי עם היועצת שלהם, בהתחלה סברתי שזה קנס גבוה מדי.

כאן יש סכנה ממשית.

מכיוון שמדובר כאן גם בסכנה, לא רק במשהו נגטיבי של היעדר היתר, אלא הפרת איסור מפורש בכתב של רופא וטרינר, בהחלט מדובר בעבירה חמורה, ולכן ההצעה שלהם לקבוע קנס, שהוא הקנס הקצוב, הגבוה ביותר שמופיע בתקנות האלה, נראה סביר ומתאים לחומרת העבירה.


תקנה נוספת שבה מוצע לעשות שינוי כולל זאת תקנה 3. תקנה 3 עוסקת בהובלת בעלי-חיים ברכב. לצורך הובלת בעלי-חיים ברכב יש צורך בקיום תנאים מספר, צריך שהרכב יירשם בידי מנהל השירותים הווטרינריים כרכב שמתאים להובלת בעלי-חיים, שזה ההיתר העקרוני, ומספר תנאים טכניים נוספים: שהמוביל מחזיק איתו את הטופס של רישום הרכב, שיש שילוט מתאים משני הצדדים, בגודל מסוים, בצורה מסוימת, ושקיים בידי המוביל ההיתר שנדרש מהרופא הווטרינר להובלת בעלי חיים.


מוצעים פה שינויים מספר. שינוי אחד הוא קודם כול הוספת עבירה, שזה תקנה 3(1), שזאת גם תקנה שהוספה לתקנות. התקנה הזאת מונה את התנאי של החזקת טופס רישום הרכב המקורי ברכב. זו עבירה שנוספה בתיקון, ומוצע לקבוע אותה גם כן כעבירה מינהלית.

כמה זה?

800 שקלים. כאן מוצע לעשות דיפרנציאציה בין סוגים שונים של עבירות, בין העבירה המהותית של היעדר האישור, שזה בעצם עבירה על תקנה 3(1), שאין רישום של הרכב בידי המנהל, שעל זה מוצע להגדיל את הקנס שקיים היום מ-800 שקלים ל-1,500 שקלים, לבין התנאים האחרים, שהם בעיקרם תנאים טכניים.

היעדר שילוט ודברים כאלה.

היעדר שילוט, שהאישור קיים, רק שהוא לא החזיק אותו ברכב.


לגבי העבירות האלה מוצע לקבוע קנס של 800 שקלים. עד עכשיו זה הסט של תקנות מחלות בעלי-חיים (הסדר תנועת בעלי-חיים בישראל). אלה התיקונים שמוצעים לגבי התקנות האלה.


כהתאמה לתקנות האלה מוצע גם לתקן תקנה 19 בתקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל"ו-1976. התקנה הזאת דומה לתקנה 2(א) לתקנות הסדר התנועה, שבשתיהן מדובר על הובלת בקר או בעלי-חיים ללא היתר מהווטרינר. ואכן מוצע להתאים את שיעור הקנס.

כיום, לתקנה 19, הקנס הקבוע הוא כ-2,500 שקלים, ומוצע להפוך את זה לקנס שלא קצוב ואחיד, אלא תלוי כמות, בדומה למה שקבוע לגבי בעלי-חיים, שזה 500 לכל בעל-חיים. זאת התאמה, מכיוון שמדובר בעבירות דומות.


הסט השלישי של העבירות זה תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי-חיים), התשל"ד-1974. פה לא מוצע לקבוע עבירות מינהליות חדשות, אלא רק לשנות את שיעור הקנס שלהן, מתוך כך שמשרד החקלאות הציג בפני שיש תופעה בעייתית לגבי מגדלי בקר באופן ספציפי. בקר מוגדר כבהמות בפקודה, ומסתבר שיש תופעה של אנשים שמייבאים בקר מחוץ-לארץ, שיותר משתלם להם כלכלית לעבור על הוראות התקנות מאשר לעשות את זה בדרך הרגילה והנאותה לפי מה שנדרש בתקנות. העלות של ההחזקה של בעלי החיים וההובלה שלהם היא גבוהה מאוד, ולכן, מבחינה כלכלית, עדיף להם לספוג את הקנסות הקיימים כיום ולעבור על החוק.


בשביל למנוע את המצב הזה מוצע, באופן ספציפי לגבי בקר, להגדיל את סכום הקנסות באופן שזה יהיה לא סכום קצוב ואחיד, אלא סכום בהתאם למספר בעלי החיים שמיובאים.

1,000 שקלים לראש, זה מה שהם מבקשים.

זה ביחס לתקנה מסוימת.


כאן מדובר על שתי תקנות מרכזיות: תקנה 2(א), שקובעת "לא ייבא אדם בעלי-חיים אלא לפי רישיון בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרישיון". פה מוצע לקבוע כי אדם שמייבא בעלי-חיים ללא רישיון בכתב, או שיש לו רישיון, אך הוא עושה את זה שלא בהתאם לתנאי הרישיון, שהקנס יהיה 1,000 שקלים לכל בהמה, ולא כמו שקבוע היום – 500 שקלים. היום הקנסות הם עשרה שקלים לכל עוף ו-500 שקלים לכל בעל-חיים אחר. מוצע להחריג בהמות מההסדר הזה, ולקבוע הסדר ספציפי לגבי בהמות, ששם הקנס יהיה 1,000 שקלים לכל בהמה.


תקנה נוספת שמוצע בה להגדיל את הקנס היא תקנה 4. התקנה הזאת קובעת ש"על כל יבוא של בעלי-חיים חייב בעלם להודיע לרופא הווטרינר הממשלתי, לפחות 48 שעות לפני הגיעם לנמל היבוא". כיום הקנס הקבוע הוא קנס של 800 שקלים.

על אי ההודעה?

על אי ההודעה.

יש לכם הרבה בעיות כאלה שאנשים מגיעים עם עדר של בקר על האונייה?

זאת הבעיה שחשפו בפני הגורמים המקצועיים. מדובר בבהמות, לא רק בקר, גם סוסים מוגדרים – הבעיה המרכזית היא בבקר ובסוסים – שלא עושים את ההודעה הנדרשת לפני, כי יש להם עלויות החזקה גבוהות בארץ המוצא.


רצוי להדגיש כי קיימים גם אמצעים דרסטיים של השירותים הווטרינריים להחזיר את בעלי החיים לארץ המוצא או, במקרים מסוימים, גם להשמיד אותם אם לא מתקיימים כל התנאים, אבל אנחנו חושבים שדווקא קנסות גבוהים יותר, שימנעו מלחזור על התופעה, זה אמצעי יעיל יותר ומידתי מאשר לפעול בדרכים הנוספות.

מעניין אותי איך זה יעבוד.

לשם מטרה זאת מוצע להעביר את זה מקנס קצוב ואחיד לקנס לפי מספר בעלי-החיים המיובאים, 800 שקלים לכל בעל-חיים ו-800 שקלים לכל בהמה, אם לא ניתנה הודעה. זה בניגוד לקיים היום, שזה סכום קצוב, לא משנה מספר בעלי החיים שיובאו. זה השינוי המרכזי.


שינוי נוסף לגבי תקנה 9(ג). הסעיף הזה קובע "לא יכניס אדם לתחנת הסגר או למקום הסדר בעלי-חיים, כלים, ציוד וחומרים ולא יוציאם משם, אלא לפי היתר מאת הרופא". ברגע שבעלי-החיים מגיעים מחוץ-לארץ מכניסים אותם לתחנת הסגר, שם הם נמצאים כמה ימים, הם עוברים בדיקות ותהליך מסוים. מוצע להגדיל את הקנס הקיים כיום על הוצאה או הכנסה של כלים מההסגר הזה, מ-2,500 שקלים ל-3,500 שקלים, גם זה בהתאמה לסעיף 20 בפקודה, שנקבע לגביו קנס בשיעור קודם, גם על הוצאה או הכנסה של בעלי-חיים, כלים וכדומה, שם מדובר על אזור נגוע, אזור שיש בו חשש למחלות. העבירה היא דומה, לא אותו דבר, אבל בהחלט בהקשר דומה. שם מדובר על אזור נגוע, כאן מדובר על תחנת הסגר שבה נמצאים בעלי-החיים, וההוצאה וההכנסה משם עלולה לגרום להתפשטות של מחלות, להוצאה של נגיפים וכדומה. לכן מוצע להתאים את הקנס הקבוע פה לקנס שכבר קבוע לגבי ההוראה שבפקודה, להגדיל אותו מ-2,500 שקלים ל-3,500 שקלים. אלה השינויים שמוצעים בתקנות.

הערות? אני יכול לאשר?

בלי בעיות.

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – מחלות בעלי-חיים) (תיקון), התשס"ח-2008 אושרו.

רבותי, אני מאשר לכם. אני מקווה שאתם תספרו לנו בעוד שנה, נניח, שהתקנות האלה הועילו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30