PAGE
14
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
28.7.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 240
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, כ"ה בתמוז תשס"ח (28 ביולי 2008), שעה 11:00

1. דברי ברכה ליהושע רוט, עוזר בכיר למבקר המדינה, לרגל פרשיתו לגמלאות.
2. מניעת המלחה וזיהום של האקוויפרים – דוח מבקר המדינה 56ב', עמוד 803
3. הקמת מתקנים להתפלת מי ים – דוח מבקר המדינה 56ב', עמוד 819

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר

מיכאל איתן

עמירה דותן

אלחנן גלזר

אבשלום וילן

דב חנין

שר התשתיות הלאומיות בנימין (פואד) בן אליעזר

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס

צבי ורטיקובסקי - משנה למנהל הכללי, משרד מבקר המדינה

גלינה פישמן - סגן מנהל בכיר על אגף, משרד מבקר המדינה

איריס זיגלר - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

חזי קוגלר - מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות

סופי זמקוב - מבקרת משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד רועי גולדשטיין - לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות

משה גראזי - מנהל פיתות חשתיות ביוב, משרד התשתיות הלאומיות

חיים פרננדס - משרד האוצר

יעל מייסון – ראש אגף שפכי תעשייה, המשרד להגנת הסביבה

איילת רוזן - מבקרת פנים, המשרד להגנת הסביבה

רני עמיר - מנהל אגף ים וחופים המשרד להגנת הסביבה

ד"ר שלום גולדנברג - מנהל המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

עודד פיקסלר - סמנכ"ל בכיר פיתוח, הרשות הממשלתית למים וביוב

אברהם טנא - מנהל אגף התפלה, הרשות הממשלתית למים וביוב

שרה אלחנני - מנהלת אגף לאיכות המים, הרשות הממשלתית למים וביוב

אלי רונן - יו"ר חברת מקורות

עידו רוזוליו - מנכ"ל חברת מקורות

חוה פסטרנק - סמנכ"ל כספים, חברת מקורות

ד"ר שילה הטיס-רולף - מרכז מידע ומחקר של הכנסת (מ.מ.מ)

חנה פריידין

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
דברי ברכה ליהושע רוט, עוזר בכיר למבקר המדינה, לרגל פרשיות לגמלאות.

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אנחנו מבקשים להיפרד מחבר ותיק, יהושע רוט, ששנים רבות עבד בשירות הציבורי בכלל ובמשרד מבקר המדינה בפרט. הוא היה עוזר בכיר למבקר המדינה וככזה הוא היה איש הקשר בין המבקר, בין משרד המבקר ובין ועדת ביקורת המדינה.

הכרתי את יהושע בקדנציות קודמות כחבר כנסת מן השורה, אבל בתקופה האחרונה במהלך עבודתי כיושב ראש הוועדה עד שהוא החליט לפרוש לגמלאות הכרתי אותו באופן מאוד אינטנסיבי כפי נדרש ממי שעומד בקשר ישיר מול הוועדה., חשבתי שמן הראוי שעובד בכיר וותיק שעוזב את שירות המדינה, מן הראוי להוקיר, להעריך, ולומר דברי תודה ליהושע על שנים רבות, טובות ונעימות על מילוי תפקידו, מנקודת מבטי, באופן הראוי ביותר והמכובד ביותר, כמתאם בין לשכת המבקר ומשרד המבקר לבין הוועדה.

העבודה לא פשוטה כלל וכלל, וצריך למצוא תמיד את קו האיזון בין הפוליטיקאים לבין אנשי המקצוע במשרד מבקר המדינה, וצריך לדעת את האיפוק, הריסון והאיזון המתאים, ואני חושב שיהושע כיבד מאוד את משרד מבקר המדינה בעיניי חברי הוועדה ובעיניי חברי הכנסת בגישתו העניינית והמקצועית.

אני מצאתי בו גם אוצר בלום של ידע ושל מידע שכאשר היינו צריכים לדעת האם נושאים מסוימים, האם הנושאים האלה נבדקו, נחקרו, האם טופלו ואיפה טופלו מתי ואיפה, מי טיפל בהם וכדומה היינו לחוצים על המקש יהושע רוט והאינפורמציה היתה זורמת באופן מלא וקבוע. ראינו אותו גם בתפקיד האחראי על קשרי החוץ באירוח שהוא אירח את אורחי משרד מבקר המדינה שהגיעו לכנסת - הוא תיאם את הביקורים האלה והוא עשה זאת שוב בצורה ראויה ובצורה מכובדת. אינני יודע לאן פניך מועדות אבל ככל שתעשה ושתצליח ושתעשה את זה מתוך בריאות טובה ומתוך הצלחה כפי שעשית עד כה, ושוב להגיד לך תודה ולהיפרד ממך בצער.

כבוד המבקר בבקשה.

אתה אומר שאנחנו נפרדים בצער, ואני אומר שאנחנו נפרדים בצער רב מיהושע, מבחינת משרד מבקר המדינה, ובעיקר בתקופת הכהונה שלי בשלוש השנים האחרונות. הוא היה איש קשר למופת בין משרד מבקר המדינה לבין הכנסת. העניין של הקשר עם הכנסת זה לא רק פגישות וישיבות שמתקיימות בכנסת לגבי דוחות המבקר, הנושא של הפעילות של יהושע היתה גם מעבר לדוחות הרגילים שאנחנו עוסקים בהם. יהושע יצר מערכת קשרים הדוקה מאוד עם יושב ראש ועדת הכנסת לביקורת המדינה, עם חברי הוועדה וכמובן עם המנגנון של הוועדה, אני חושב שהעבודה הזו היתה מאוד משמעותית לנו מבחינת ההצלחה של משרד המבקר.

זה לא סוד שהוועדה לענייני ביקורת המדינה, היא ועדה שאנחנו משרד המבקר רואים בה במידה לא מעטה את ביתנו, אנחנו רואים בחברי הוועדה כולם מכל סיעותיהם גוף תומך שהוכיח את עצמו בשנים האחרונות כגוף שעומד מימינה של הביקורת, תומך בביקורת, אם אני אומר שהתמיכה היתה לא רק מוסרית אלא מעשית, ונדמה לי שאם משרד מבקר המדינה הגיע להישגים הגדולים שהוא הגיע אליהם בשנים האחרונות יש תרומה ענקית לשיתוף הפעולה עם יושב ראש ועדת ביקורת המדינה של הכנסת ועם הוועדה כולה על כל סיעותיה ועל כל זרמיה, אני חושב שחלק נכבד מהנושא הזה נעשה על ידי מר יהושע רוט שהיה איש הקשר עם הוועדה וכפי ששמענו גם מהיושב ראש הוא תרם תרומה גדולה גם לוועדה במסירת אינפורמציה שהוועדה היתה זקוקה לה לצורך הדיונים כאן.

צר לי שיהושע הולך, צר לי מאוד שיהושע יוצא לגמלאות, אבל ניסיונותיי לשדלו להישאר לדאבון הלב לא נשאו פרי. יהושע הולך לדרכו למסגרת האקדמית, ואני מניח שגם שם ישא או יביא את אותו פרי שהביא גם במסגרת עבודתו כאן.

יושב הראש הזכיר גם את הנושא של הפעילות הבינלאומית - גם כאן יהושע לא חסך מאמץ כדי ליצור מערכת יחסים מיוחדת עם מדינות זרות, מדינת ישראל היום היא על המפה של הביקורת העולמית, ועל המפה של נציבות תלונות הציבור שנמצאים אצלנו בטיפולנו, באחריותנו, אני חושב שגם בתחום הבינלאומי פעולתו של יהושע תרמה תרומה גדולה ביותר לביסוס מערכת היחסים עם מדינות שונות ואני מניח שהדברים האלה עוד יוכיחו את עצמם בעתיד.

באופן אישי צר לי אדוני היושב ראש, אני נפרד מחבר מסור ונאמן ואני יכול לומר ששידרתי איתו בשידור מיוחד בנושא אחד שבעיניי היה נושא חשוב ביותר, יהושע ראה בעבודתו שליחות, ומכאן ההישג הגדול שהוא הביא למשרד המבקר, בסופו של דבר הבעיה היא לא תנאי שכר ותנאי שירות, הבעיה להרגיש בעבודת הביקורת שליחות ציבורית מהמעלה הראשונה, והצלחתה של הביקורת במדינת ישראל כיום, אין ספק שהיא נובעת מכך שחמש מאות חמישים וחמישה העובדים שלנו ובתוכם יהושע רוט מרגישים רובם ככולם בעבודתם שליחות למען מדינת ישראל.

אני מברך אותך יהושע לרגל פרישתך, צר לי עליה מאוד, ואמרתי זאת, יחד עם זאת אני בטוח שנהיה בקשר הדוק איתך גם בוועדה אצלנו כתפקידי כמבקר המדינה, עלה והצלח.

תודה רבה.

תודה ליושב ראש הוועדה, תודה למבקר המדינה על הדברים. אני מוכרח להגיד שמוזר לי להופיע היום על תקן של אורח לאור שבעשרים וחמש שנה האחרונות הסתובבתי פה במסדרונות כמו בן בית, אני לא איש של פרידות מהטעם הפשוט שזאת הפרידה הראשונה שלי ממקום עבודה אחרי שלושים וארבע שנים. התמזל מזלי, אני מוכרח לומר שניתנה לי הזדמנות יוצאת מהכלל, לקבל מבט פנימי על עבודת בית המחוקקים במדינת ישראל ועל הקשר המיוחד שיש לוועדה הזאת עם מבקר המדינה שזה שיתוף פעולה מאוד מאוד אינטנסיבי ובמיוחד בימים אלה.

ואם להשיב על שאלתו של היושב ראש, לפחות תשובה חלקית, לשאלה לאן פניי מועדות, במהלך השנתיים האחרונות אני מלמד בחיפה בתחום של הביקורת ואמשיך בזה גם בעתיד, ובמקביל אני גם נכנס לתחום של לימודים. לכן באופן פורמלי אני לא אהיה חלק מהעשייה של הביקורת אבל אני בהחלט בסביבה של הביקורת אם כי במישור אחר, במישור האקדמי ואני מאוד מקווה ואני מאוד בטוח שלצורך עבודת המחקר שלי אני אזכה לשיתוף פעולה של מבקר המדינה ושל אנשי צוותו וגם של יושב ראש הוועדה והוועדה הנכבדה.

אני מודה גם למבקר וגם לוועדה על החוויה הבלתי רגילה שהיתה לי במשך השנים הארוכות האלה לעבוד יחד.

תודה רבה.

ישנם ראשי ועדות שביקשו לומר מלה קצרה.

אני מודה על האמת שבנוסטלגיה של העבודה בוועדה הזאת, פעמיים נפל בחלקי להיות יושב ראש הוועדה הזאת, ואני חייב לומר באמת שגם לזכותו של יהושע וגם לזכותם של כל העובדים הבכירים של משרד מבקר המדינה, שמאוד מאוד קשה להגדיר את דרך התקשורת הזאת של הוועדה איתכם, כיוון שבעצם העבודה הישירה עם המבקר, המנהל הכללי של המשרד, עם נציב תלונות הציבור זה מה שעומד באופן ישיר.

אני יכול לומר לך יהושע דבר אחד שהוא מאוד זכור לי עמוק מהעבודה המשותפת הזאת, זה המון פעמים שאתה כיושב ראש הוועדה מתלבט באיזה אופן לגשת לנושא, עד לאן להביא אותו, מה אפשר לעשות איתו דרמטית כדי שיהיה לו משקל, הוועדה הזאת במידה רבה היא מנוף של הביקורת, אתה יודע שלמבטי העיניים ולפעמים לאיזה מבט פנים או משהו יש לעיתים משקל הרבה יותר גדול ממילים, ואני מודה על האמת שבעניין הזה שיתוף הפעולה הזה היה מאוד משמעותי ואני בטוח שהיושב ראש הנוכחי נהנה מזה במידה רבה כי גם הוא יודע לעשות תנועות כאלה באופן מאוד ברור וחד ולפעמים מה שאתה רואה על הפנים שווה זהב, אז באמת תודה רבה על הכל, אני מאוד מאוד נהנתי מזה, נהנתי – המילה הזאת היא לא בדיוק וזו הגדרה המאוד נכונה להגיד בכל העיסוק של הוועדה הזאת, אבל עד כמה שאנחנו רואים בזה איזה תיקון עולם אז יש בזה איזה תיקון עולם, ועל זה באמת תודה רבה ובהצלחה.

תודה רבה, לרן כהן ואני מודה ליושב ראש הוועדה ולחנה פריידין שיזמו את מפגש הפרידה הזה.

מניעת המלחה וזיהום של האקוויפרים – דוח מבקר המדינה 56ב', עמוד 803

הקמת מתקנים להתפלת מי ים – דוח מבקר המדינה 56ב', עמוד 819

אנחנו מקדישים היום את הדיון, לאחד הנושאים הבסיסיים החשובים של מדינת ישראל וזו סוגיית המים. אצלנו אומרים, "אם אין מים אין תורה, אחרי כל צמא, לכו למים ואין מים אלא תורה", דבר שמייצג את אפשרות הקיום. אדם למעשה צריך שני תנאים בסיסיים כדי להתקיים, זה חמצן ומים ובהעדר אחד מהתנאים האלה הוא לא יכול להתקיים והמים הם מים לכלל הצרכים וחבל כאן לפרט.

לאחרונה מתברר, שמדינת ישראל ניצבת נוכח שוקת שבורה תרתי משמע, כשהיא נקלעת לאחד המשברים הקשים והחמורים בתחום אספקת המים, מתברר ששנים רבות וארוכות ועדות שונות, בעלי תפקידים שונים ובראשם מבקר המדינה חוזרים ומתריעים על כך שצריכות להינקט פעולות רבות כדי להבטיח שמדינת ישראל תוכל לעמוד בצרכי הספקת המים שלה.

אני זכיתי לכהן כחבר בוועדה הפרלמנטרית לבדיקת נושא משק המים שעבדה בראשית שנות האלפיים בכנסת החמש העשרה בראשותו של דוד מגן, הייתי אז חבר כנסת חדש ולקחתי ברצינות את זה ועוד כחבר בוועדה פרלמנטרית, חשבתי שזה דבר חשוב מאוד נעשתה עבודה חשובה והקדשנו מאמצעים כבירים. שילה הטיס-רולף ממרכז מידע ומחקר של הכנסת, דאגה לתת לי את הדוח ורעננתי את זכרוני בקריאתו.

עברנו גם על דוחות קודמים של מבקר המדינה, שתכף תינתן סקירה קצרה, ומתברר שבאמת השוקת שבורה מבחינה זאת שהמדינה או יותר נכון הממשלה מסיבות כאלה ואחרות לא נקטה את כל האמצעים כדי להבטיח את עתיד המים במדינת ישראל.

אנחנו מקיימים את הדיון הזה, ומאחר והנושא הוא מאוד רציני, אנחנו גם נקיים פורמלית בשעה 12:00 ישיבה נוספת, הישיבה הפורמלית משפטית מתחלקת לשני חלקים, החלק הראשון הוא הצגת הדוחות או הצגת הבעיה וכדומה, ובשעה 12:00 פורמלית מתקיימת ישיבה נוספת, ישיבה נפרדת והיא דרושה מבחינת קיום החוק כדי לדון באפשרות להקמת וועדת חקירה ממלכתית על פי סעיף 14ב' לחוק מבקר המדינה שהוא בסמכותה של הוועדה. אני קורא עיתונים, והבוקר קראתי הבוקר בעיתון ידיעות אחרונות ששר התשתיות הלאומיות הבטיח להצטרף לתמיכה בהקמת ועדת חקירה בנושא משק המים, אז אם השר יתמוך בזה אני מעריך שהוועדה תחליט פה אחד.

אדוני השר, לפני ימים אחדים פניתי ליושב ראש הקואליציה, יואל חסון, ואמרתי לו שהנושא הזה עומד על הפרק ושהקואליציה תודיע לנו מה עמדתה בסוגיה הזאת, אני מוכרח לומר שחרף פניה נוספת לא קיבלתי את עמדת הקואליציה, אני חושב שוועדות חקירה ממשלתיות לא צריכות להיות שדה התנגחות בין קואליציה לבין אופוזיציה, כולם קואליציה של המדינה, ואין לי שום כוונה שהיא תוקם תוך כדי מחלוקת ולכן תהייה לנו חשובה מאוד עמדת הממשלה, אם הממשלה תתמוך בעניין הזה אני חושב שנוכל היום לעשות היסטוריה בסוגיית משק המים מתוך כוונה שלוועדת חקירה ממלכתית יהיה משקל גדול מאוד כדי להביא לתיקון המצב.

ברשותך אדוני השר, אפתח את הדיון באופן שיאפשר למבקר המדינה לומר את דברו ולאחר מכן למר צבי ורטיבוקבסקי המשנה למנהל הכללי שעוסק בנושא הזה שייתן לנו סקירה קצרה בנושא ועל דוחות מבקר המדינה בעבר, ולאחר מכן רשות הדיבור תעבור אליך ולמנהל הכללי שלך שאנחנו תמיד מכבדים אותו כשהוא מגיע ולוועדה שלנו.

אדוני המבקר בבקשה.

אני רוצה לברך את הוועדה על כך שהיא מקיימת דיון בנושא כל כך חשוב שעניינו מניעת המלחה וזיהום מצד אחד, והקמת מתקנים להתפלת מים מצד שני. זה נושא שהוא בנפשה של האומה היום והיה גם בעבר, אבל לצערנו הרב הוא קיבל ממדים רציניים מאוד נוכח מיעוט מי הגשמים והתוצאות הנובעות מכך.

אני יכול רק לומר שהעלאת הנושא היום לדיון היא בדיוק בעיתה וזמנה, מה גם שאתה אמרת אדוני היושב ראש ואני מקבל את זה, שאין בעצם פה קואליציה או אופוזיציה וכל חברי הוועדה הזאת הם כולם בדעה אחידה שצריך לעשות משהו בנושא משק המים של מדינת ישראל.

אני רוצה לברך את כבוד השר בבואו, את המנהל הכללי של משרדו כמובן, ולקוות לשיתוף פעולה כפי שקיבלנו בעבר שותפות מלאה בוועדה לגבי אותם נושאים שאנחנו רוצים לעלות אותם בנושא המים.

אדוני השר, משרד מבקר המדינה תומך בהקמת וועדת חקירה והדבר נראה לנו ומקובל עלינו וכל סיוע שיידרש לנושא הזה כמובן יושט לוועדה. תודה רבה.

מר צבי ורטיקובסקי, בבקשה בתמציתיות.

אנחנו בדקנו והתברר שמשנת 1990 משרד מבקר המדינה הוציא כארבעה עשר דוחות ביקורת הנוגעים לסוגיות של מחסור במים, של מניעת זיהום ושל שמירת איכות המים, והצורך לפתח ולאתר מקורות חלופיים כמו התפלה והשבת מי קולחין, לראשונה בדוח 6ב' אנחנו עסקנו בנושא של המלחה וזיהום של האקוויפרים וגם בנושא הקמת מתקנים להתפלת מי ים, אנחנו עוסקים השנה לקראת דוח 59ב' בנושא של השבת מי קולחין.

זה בא ללמד שמשרד מבקר המדינה מתריע שוב ושוב על הסוגיה הזאת של משבר המים ועוסק בזה ברצף שנים ארוכות והנה למעשה אנחנו שוב ניצבים אחרי כל ההתרעות ואחרי שמונה עשרה שנה באותו משבר וללא פתרונות יסודיים, מפעם לפעם מכינים תכניות אב, הממשלה מקבלת את ההחלטות ובסופו של דבר באה ביקרות המדינה ומוצאת שהחלטות לא יושמו, היעדים לא הושגו.

הוועדה קיבלה החלטות נכונות, רק שעל ציר הזמן ביטלו את ההחלטות.

לא יושמו והיעדים לא הושגו, מבחינה זאת זה לא אומר שההחלטות הן לא היו נכונות, להיפך צריך להוציא אותן מהכח אל הפועל וזה מה שלא קורה.

משרדנו הצביע על הצורך לעצור את התדרדרות בזיהום האקוויפרים, בצורך לשקם אותם ואנחנו הצבענו על חוסר טיפול וחוסר קידום מספקים של פרויקטים של התפלה והשבת מי קולחין, אבל הממשלה ומשרד האוצר, המשרד לתשתיות הלאומיות, נציבות המים, משרד לאיכות הסביבה או היום המשרד להגנת הסביבה, לא עשו די כדי לעצור את התדרדרות ולא עשו די כדי להוציא מהכח אל הפועל את אותן החלטות ממשלה ואת אותן התכניות שהחליטו עליהן. פה צריך אולי להזכיר שכל זאת מדובר במוצר חיוני וקיומי שאי אפשר להמשיך בלי תכנון ובלי ראיה רב שנתית ובלי תקצוב מסודרים.

אני אתייחס בכמה מילים קצרות לכל אחד מהדוחות שהכנו מבחינת עיקרי הממציאים:

בעניין מניעת המלחה וזיהום של אקוויפרים –מצאנו ששאיבת היתר נמשכה ונמשכת, הזיהום של האקוויפרים גדל וזה מגיע לממדים שבאותה תקופה שנעשתה הביקורת הפן הביני, קרי הקטע של חיבור מי הים ואקוויפר החוף ובאקוויפר עצמו התקדם עד כדי שני קילומטר. לזהם מקורות מים לוקח זמן יחסית קצר, אבל לשקם אותם זה המון שנים, לפעמים זה נראה כמעט כתהליכים בלתי הפיכים ולמעשה אנחנו פוגעים לא רק בצרכים המידיים של האוכלוסייה של מדינת ישראל אלא אנחנו פוגעים גם בדורות העתידיים וזו פגיעה חמורה שצריך לקחת אותה בחשבון.

בעניין התקנת מתקנים להתפלה – הזכיר כבוד השר שהתקבלו החלטות, אני ברשותכם אדגים שבשנת 2001 החליטה הממשלה להתפיל מאתיים מיליון מטר מעוקב של מים עד לשנת 2004, במרץ 2002 הגדילה את זה לארבע מאות מיליון מטר מעוקבים, אבל באפריל 2003 זה כבר הוקטן לשלוש מאות וחמישה עשר מיליון מטר מעוקבים, הוחלט להקים שבעה מתקנים להתפלת מים עד סוף 2004.

הנה אנחנו נמצאים היום באמצע 2008, בפועל הוקמו ועובדים שני מתקנים בהיקף של מאה שלושים מיליון מטר מעוקבים, ואני מניח שהנציגים של המשרדים יגידו איפה עומדים לקראת המתקנים, אנחנו גם יודעים שהממשלה קיבלה החלטות להגדיל את כמות המים המותפלים לחמש מאות וחמישים, חמש מאות וחמישים, אבל אם התהליך יתנהל, כפי שמצאנו שהתנהל באותם השנים הרי שאנחנו נמשיך לחיות במשבר, כי בקצב הזה של יישום החלטות והקמת המתקנים אנחנו לא רואים כל כך את הפתרון.

מתוך ארבעה מתקנים קטנים שהוחלט להקים למעשה קם רק אחד ב"פלמחים" התברר שהשלושה בעצם לקו בחוסר בדיקה מספקת, בתכנון לא מגובש ובתהליך קבלת החלטות לא מתאים אפילו ברמה הסטטוטורית לגבי המיקום והאישורים הנדרשים והאפשרות בכלל, , חוסר בבדיקה להקים מתקן כמו באזור הקישון ששם המים מזוהמים, אנחנו גם מצאנו שמשרד האוצר התנה את הקמת מתקן ההתפלה בחברת מקורות בהקמה והפעלה של חברת מקורות ייזום במסגרת הרה-ארגון, והנה אנחנו נמצאים במצב שעד היום המתקן הזה לא קם ועדיין לא הופעל ואנחנו עדיין מתחילים להניע את התהליך המכרזי פעם נוספת.

למעשה עבודת המטה לקראת קבלת ההחלטות היתה לקויה, התכנון לא היה מגובש והיו שינויים רבים ולעיתים קרובות, היו עיכובים במכרזים וזה שנים שנמשכות המחלוקות שבין נציבות המים – היום רשות הממשלתית למים ולביוב לבין המשרד להגנת הסביבה על סמכויות ועל מעמד וכתוצאה מזה לא מתקנים תקנות למניעת זיהום מצינורות הזרמת דלק, מחוות של מיכלים, וקיימת גם בעיית תחזוקה ואי חידוש ציוד וקידוחים לניטור ושל מדידה של מצב האקוויפרים והתוצאה שקשה לקבל תמונת מצב ונתונים עדכניים ונכונים. למעשה בשורה תחתונה נדרשים צעדים דרסטיים כדי לפתור את המשבר כי המשך ההתנהלות כפי שהיתה עד היום, אני חושב, שזה יכול להגיע למצב כפי שחוששים שכבר לא יוזרמו מים בברזים ולא צריך להכביר במילים כדי להסביר את המשמעות. נדרש תכנון רב שנתי, יציב גם תקצוב רב שנתי יציב, מגובש שיעשה באופן יסודי ולהפסיק את השינויים התכופים בהחלטות ובתכניות.

תודה רבה.

שילה הטיס-רולף, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, ריכזה את העבודות שנעשו בסוגיית משק המים ועזרה לי להתכונן לישיבה הזאת. בבקשה, בתמציתיות את עקרי ההמלצות.

אני בעצם כתבתי את הדוח.

היתה סדרה די גדולה של המלצות, חלקן מבניות וחלקן המלצות לעשייה, מבחינה מבנית ההרגשה של הוועדה היתה שיש יותר מידי גורמים, אנחנו מנינו עשרה משרדים שמטפלים בנושא של המים, שיש יותר מדי גורמים שמטפלים בנושא ההמלצה היתה להקים, ונדמה לי שקראנו לזה רשות מים אבל לא רשות מים כפי שהוקמה במשרד התשתיות אלא מחוץ לממשלה, הרעיון היה שזה יהיה עצמאי בדומה לבנק ישראל ואפילו בדקנו. באופן חלקי נתמלאה ההמלצה ויש רשות מים במשרד התשתיות הלאומיות ובאמת פחות משרדים מתעסקים בנושא של מים.

היתה לנו המלצה כשגילנו שיש הרבה חוקים וכל החקיקה בנושא מים מאוד מבוזרת ומאוד מסובכת והיה רעיון של קודיפיקציה של חוקי המים, אני מבינה שבתחום הזה בעצם לא נעשה שום דבר.

בתחום של תכניות לפיתוח מים, זאת אומרת מים מותפלים, התפלת מים מליחים, מי קולחין, גם ייבוא מים מטורקיה היה אז על הפרק, בדברים האלה קיבלנו ברוב המקרים את תכנית האב של נציבות המים ותכנית האב מאפריל 2002, זו אותה תכנית סופית של אותה תקופה שדיברנו על ארבעה מיליון קוב מים מותפלים שהיו גם לגבי קולחין וגם היו הרבה המלצות האם הממשלה צריכה לעשות או גוף פרטי צריך לעשות, אני מוכרחה לציין מרכז מידע ומחקר של הכנסת הזמין לפני כשבוע את שמעון טל שהיה נציב המים בשנים 2000 ועד 2006 וביקשנו ממנו בעצם לעבור דבר דבר מה מהתכניות האלה בוצע ומה לא, הוא טען שהרבה דברים בוצעו, לא מספיק ולא מספיק מהר, לא שדברים לא נעשו אלא שלא נעשה מספיק.

אנחנו עסקנו קצת בנושא של הגברת מודעות הציבור לצורך בחיסכון ומים, מדובר פחות או יותר בדברים שאנחנו עוסקים בהם היום וזה חוזר במחזוריות כזו ואחרת. אני דרך אגב בדקתי בזמנו את דוחות מבקר המדינה גם לפני 1990, הלכתי להתחלה להיסטוריה והיו הרבה דוחות כאלה.

אחת הבעיות שעסקנו בה ונדמה לי שזו אחת הבעיות שצריכים לבדוק הוא נושא של תהליך קבלת ההחלטות בנושא המים ומדוע לא מיישמים את מה שמחליטים - זו אחת הנקודות שאנחנו העלנו, אני יודעת שמזכיר הממשלה מנסה להקים מנגנונים לבדוק למה מיישמים החלטות ואיך ניתן לשפר את זה. לאחרונה בדקתי בשבילו את הנושא הזה בחוץ לארץ.

האם התייחסתם בדוח גם בסוגיה של הגנה על אקוויפרים מפני זיהומים?

שילה הטיס-רולף

לא נכנסנו לתחום של זיהומים.

בזה עסק דוח מבקר המדינה.

אנחנו כן דיברנו על כך שצריכים לתת מים לטבע, ישנו נושא אחד ששכחתי וזה שלא מקדישים מספיק תקציבים למחקר, זאת אומרת שהגיל של אנשי האקדמיה שמטפלים בנושא של מים עולה ועולה ועולה ואנשים צעירים אינם מצטרפים לתחום הזה, בזמנו פרופסור אורי שני דיבר על זה רבות, אני לא חושבת שהמצב השתפר.

תודה רבה. אדוני השר, בבקשה.

אדוני יושב ראש הוועדה חבר הכנסת זבולון אורלב, כבוד מבקר המדינה, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי, אני חושב שהכינוס היום הוא אחד הנושאים היותר חשובים שנמצאים על סדר יומנו, משק המים במדינת ישראל. אני לא לבד כאן, נמצאים כאן לידי המנהל הכללי של המשרד ועוזריי.

אני רוצה לתקן אותך שרשות המים היא איננה במשרד התשתיות, היא כפופה לשר התשתיות צריך להגדיר הגדרות מדויקות, הם נמצאים בהרכב מלא, לצערי אורי שני איננו פה, הוא עבר ניתוח ונאחל לו בריאות אבל יש פה נציגות די נכבדה ואני מקווה שתוך הסקירה שלי אני אצביע מי יפרט מה ויכול להיות שיהיו הפתעות לטובה, אני רואה פה את יושב ראש מקורות וסגן המנהל הכללי של מקורות, אני רואה כאן גם את מינהלת הביוב.

להבנתי הדיון היום מתחלק לשני חלקים, לגבי החלק הראשון אני מבין שאני צריך להתייחס לדוח מבקר המדינה 56 ב' שפורסם בשנת 2006 כאשר הדיון כפי שנאמר פה הוא נסוב סביב שתי סוגיות – האקוויפרים וההתפלה. לגבי זיהום והמלחה של האקוויפרים, אנחנו מודעים היטב למעשה ידינו בכל מה שקשור להמלחה ולזיהום מאגרי המים הטבעיים שלנו, לצערי הבאנו את זה על עצמנו על ידי אי אכיפה מחד, ופעילות מצומצמת מידי לטעמי בנושא הצלת האקוויפרים, לצערי זיהום והמלחה של אקוויפרים נובעים מגורמים טבעיים שאי אפשר לשלוט עליהם, מגורמים מלאכותיים שמושפעים מפעילות אנושית כמו שאיבת יתר, זיהום תעשייתי ופעילות חקלאית, מי התהום מזדהמים באיטיות אך גם שיקומם אורך זמן רב.

אדוני השר, מי התהום לצערנו מזדהמים במהירות, לא באיטיות.

הדרך הטובה ביותר לשמור עליהם, זה למנוע מהם זיהום והמלחה. באקוויפר החוף למשל, שמעליו נמצא האזור המיושב ביותר במדינת ישראל, מי התהום חשופים מאוד לזיהום כתוצאה משאיבת יתר של מי תהום הגורמת לחדירת מי ים לתוך האקוויפר ולהמלחת מי התהום שבו, בימים אלה כפי שיציגו נציגי הרשות הממשלתית למים ולביוב ותציג את זה הגברת שרה אלחנני בהרחבה ולפי דעתי כאן יכול להיות שהשולחן הזה יופתע מרמת העשייה של רשות המים בתחום הזה ואני מברך אותם, אנחנו מקדמים כמובן תכניות לשיקום האקוויפר החוף והאקוויפר ההר כדי למנוע הן את המשך המלחתו על ידי שאיבות היתר מחד והן על ידי צמצום הזיהום מאידך.

בעניין התפלת מי ים, נדמה לי שאני הפכתי להיות מומחה מספר אחד לסוגיה הזאת בגלל התעסקות היתר שלי בנושא הזה, הממשלה קיבלה בשנים האחרונות שורה של החלטות בנושא התפלת מי ים, נוכח המחסור במים שכפי שהוזכר כאן החליטה הממשלה במרץ 1999 לנקוט פעולות להגדלת היצע המים על ידי ייצור מים נוספים בין היתר על ידי התפלת מי ים, ביוני 2009 השלימה נציבות המים דאז בהוראת שר התשתיות הלאומיות את הכנתה של תכנית אב לפיתוח משק המים בשנים 2002 עד 2010, בתכנית נקבע שיהיה צורך להתפיל ארבעה מאות ועשרים מיליון מטר קוב מים בשנה עד 2004 ולהגדיל את היקף ההתפלה לחמשת מיליון קוב בשנה עד סוף העשור.

ב- 18 באפריל 2001, החליטה ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה להקים מתקני התפלה בהספק שנתי כולל כפי שנאמר פה של מאתיים מיליון קוב, ובלבד שיוחל בהספקת המים לא יאוחר משנת 2004, כעבור שנה ב- 20 במרץ 2002 החליטה הממשלה להגדיל את כמות המים המותפלים באמצעות מתקנים לארבעה מיליון קוב לשנה, בעקבות שתי החלטות הממשלה האחת ב- 27 באוקטובר 2002, והשנייה ב-8 לאפריל 2003 שירדה כמות המים המותפלים שהונפקו באמצעות המתקנים לשלושה מיליון וחמישה עשר קוב בשנה, בהחלטת הממשלה נקבע שבאשקלון ובחדרה יוקמו מתקנים גדולים בידי יזמים פרטיים, באשדוד יקום מתקן על ידי מקורות ועוד מתקנים קטנים יותר שאת מקומם הממשלה לא קבעה והם יוקמו על ידי יזמים פרטיים. מבין שבעת המתקנים שהחולט להקים רק המתקנים באשקלון ובפלמחים שהספקם השנתי עומד על שלושים ושלושה מיליון קוב מספקי מים, כמובן ישנה עוד תחנה אחת גדולה של מאה מיליון קוב בחדרה שהיא בתהליכי בנייה ואני מניח שבספטמבר הבא היא תהיה פעילה.

נסיון ההתקשרות עם שלוש חברות הפרטיות להקמת מתקני התפלה קטנים לא הצליח, חלק מחוסר היכולת נובע בהערכות לקויה של המדינה להקמת מתקני ההתפלה, אמרו, ומבקר המדינה כבר נדרש לסוגיה הזו בדוח מבקר המדינה 56ב' משנת 2005 שקבע מפורשות שהמדינה נכשלה אבל זה לא מנע מפקידי האוצר להמשיך בשלהם להקמת מתקנים להתפלת מי ים, ישנה חשיבות לאומית בהיותם תשתית חיונית להספקת מים. יתרה מזאת, לצערי הממשלה נכנעה לתכתיבי האוצר שפקידיו חשבו שהם מכירים את משק המים יותר טוב מכולם, וזו אישרה בשנת 2006 את בקשתם להפחית את היקף ההתפלה למאתיים שלושים מיליון קוב בשנה למרות התנגדותי והתנגדות נציבות המים דאז שהתריעו על המצוקה שתיווצר אם יבוצע הקצוץ. ואכן חבריי חברי הכנסת ואדוני המבקר, אשר יגורתי בא, אם ההחלטה הזו לא היתה מתקבלת, חבריי לא היינו עומדים בפני שוקת שבורה תרתי משמע, אסור לנו לתת לזה להתרחש שוב.

לפני כשנה, התחלנו בתיקון המעוות כשהבאנו להחלטת הממשלה לגבי היקף המים המותפלים לחמש מאות וחמישה מיליון קוב, לפני כשבועות אחדים העברתי בממשלה החלטה חדשה שתכליתה הקמת מתקני התפלה בהיקף כולל של שבע מאות וחמישים מיליון קוב בשנה כאשר שש מאות מיליון מהם יושלמו עד שנת 2013, וזאת מעבר להחלטה משנת 2007.

בימים אלה הולך ומושלם המתקן בחדרה, שהוא בעל כושר ייצור של מאה מיליון קוב. לאחרונה פורסם מכרז להגדלת המתקנים הקיימים וכן המתקן שבחדרה, אני רוצה שתבינו שמדובר כאן במכרז שאנחנו מוצאים אותו כרגע ושמדבר על אפשרות שעל אותם שלושת המתקנים: המתקן באשקלון שמייצר מאה ושמונה מיליון קוב, המתקן בפלמחים שמייצר שלושים, המתקן בחדרה מאה מיליון קוב, ועליהם להעמיס עד מאה וחמישים מיליון קוב נוספים על בסיס המתקנים האלה.

המכרז בדרך ואני מקווה שזה יצליח, אנחנו גם יוצאים לדרך עם עוד מתקן של מקורות, נמצא כאן יושב הראש של מקורות והוא צריך להקים מתקן של מאה קוב באשדוד ועוד מתקן אחד באזור השפדן שאנחנו בוחנים להקים אותו על מאתיים מיליון קוב, מתקן אחד של מאתיים מיליון קוב.

אלו הדברים שאנחנו עושים ואני מוכרח לומר לכם שאני היום בהרהור זה או אחר ואני חוזר ואומר יכול להיות אנחנו נצטרך ללכת ולהביא להגדלה, ואלו הדברים שאני שומע היום ממנהל רשות המים פרופסור אורי שני שידוע שהוא לפחות בקי ברמה בינלאומית ואי אפשר להתווכח איתו על הנושאים האלה ויכול להיות שנביא להגדלה של עד מיליארד קוב מים לשנה כלומר הגדלה על הגדלה נוספת.

לגבי וועדת החקירה, כפי שכולכם יודעים אנחנו נמצאים בעצומו של משבר מים שלא ידענו כדוגמתו, חורף 2007/8 שהיה שחון באופן קיצוני, וממוצע הגשמים עומד על שישים וחמישה אחוזים מהממוצע הרב שנתי, המצב באגם הכנרת ובאזור ההר גרוע באופן מיוחד ,ממוצע הגשמים עומד על פחות משישים אחוזים מהממוצע הרב שנתי, ההסתברות לצירוף כזה של ארבע שנות בצורת רצופות עם שנה כל כך שחונה היא של שני אחוזים, כלומר דבר כזה יכול לקרות פעם אחת בחמישים שנה בחשבון מתמטי פשוט. השנה נגרעה לצערי כמות של מאות מיליונים של מים ממקורות המים של המדינה ומפלס הכנרת יגיע בקרוב למטר מתחת לקו האדום התחתון.

כדי להתמודד עם המצב החמור, רשות למים לביוב הכינה תכנית חירום שמטרתה להוציא את משק המים מהמשבר הקשה, התכנית אושרה על ידי מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב ועל ידי ממשלת ישראל, תכנית החירום מתייחסת הן לפעולות הדרושות לטווח הקצר 2008-9 והן להערכות להספקת המים באיכות ובכמות הנדרשת בטווח הבינוני 2010 2020, ברור הוא שהקורבנות, מכובדיי הם יהיו רבבות חקלאי ישראל שזה ענף המחיה העיקרי שלהם וזה גם ענף ייצוא מספר אחד, אני לא מדבר על הגינון ואני לא מדבר על הריאות הירוקות, תשכחו מזה בשנים הבאות. אז כפי שאמרתי ואני חושב שכל הדברים האלה מצטרפים לשורה ארוכה של כשלים שהביאו אותנו לשוקת שבורה תרתי משמע.

חברים יקרים, לא רק שאני לא מתנגד להקמתה של וועדת חקירה ממלכתית לכשלון המדינה בנושא התפלת המים, אני עומד על כך שהוועדה תקום, אני לא מייצג את עמדת הקואליציה, לא מייצג את עמדת הממשלה, אני מייצג את עמדתו של שר התשתיות, אני לא מתנער מאחריות ואני רוצה שתבדוק קודם כל את עבודת המשרד שלי, את ההחלטות שלי כעומד בראש המערכת הזאת. אני חושב שהוועדה תצטרך לבדוק גם את העבודה של הפקידים במשרד האוצר, שאגב הם אנשים מוכשרים בצורה בלתי רגילה, אבל הם מונעים במשך שנים מקונספציות שגויות שלצערי משפיעות על כל המשק ולא רק רק על משק המים.

אני רוצה שהוועדה תקבע חד משמעית מה היה פה, ולמה, הפקידים משתנים אבל הקונספציה נשארת, תמיד רואים את הכל דרך החור של הגרוש ודרך שנת התקציב, אני מקווה שהוועדה תסיים את עבודתה בהקדם כדי שמקרים כאלה לא ישנו בעתיד ולא נאלץ להתכנס כאן בעוד כמה שנים ולבקש וועדת חקירה נוספת. אני מודה לך.

אדוני היושב ראש, האם יש כאן נציגים של משרד האוצר?

הוזמנו: נח הקר, רפרנט מים וביוב באגף התקציבים , אפרת רוטשילד רפרנטית רשות המים בחשב הכללי ולימוד חדד ראש תחום משרדים כלכליים.

האם יש איתנו בדיון נציג של משרד הבריאות?

כן, שלום גולדנברג.

רשות הדיבור לשרה אלחנני, מנהלת אגף לאיכות המים ברשות הממשלתית למים וביוב.

יש כאן דוח שהוגש על ידי מנהל רשות המים לפני שבועיים לוועדת הכלכלה של הכנסת, שהוא מחויב להגיש לוועדה שבו הוא מפרט את איכות מקורות המים ופעולות שנעשו.

סליחה, אני מוכרח לומר אדוני השר, שאתה שר אמיץ, אתה יודע שאם בוועדה לענייני ביקורת המדינה אנחנו מחלקים מחמאות, אנחנו מרגישים לא טוב. אני מוכן להרגיש לא טוב ולחלק לך מחמאות. מגיע שר, שמזהה בעיה ואומר: 'רבותיי, זו בעיה לאומית שחייבת התייחסות הרבה יותר רחבה. סוגיית המים היא סוגיה עקרונית, ולכן אני חושב שהפתרון הוא באמת בהקמת ועדת חקירה ממשלתית. אני מאוד מצדיק אותך ואני יכול ללמוד ממך בסוגיה הזאת מתוך הניסיון והאישיות שלך משהו לגבי תהליך של קבלת החלטות, וקיבלת כאן החלטה מאוד אמיצה, ישנן שתי אפשרויות, האחת שעל פי החוק הממשלה יכולה להקים ועדת חקירה, האפשרות השנייה שוועדת ביקורת המדינה יכולה להקים וועדת חקירה, אני מבין שאנחנו מעדיפים שוועדת הביקורת תכין, אגב אם אנחנו נכין אנחנו נתאם איתך את כתב הסמכות של הוועדה הזאת.

אני מציע שתחליפו גם מילים עם מזכיר הממשלה, יכול להיות שתופתעו.

יכול להיות. אנחנו נקבל את החלטתנו, אני מקבל את העצה שלך ואתה יודע שאני גם מאלה שמקשיבים לך, אם כי פעם הצעתי שתהייה ועדת חקירה פרלמנטרית על משבר החשמל ולקח אותי השר בנימין (פואד) בן אליעזר ואני לא יודע איך הוא הילך קסמים עלי והוא שכנע אותי לרדת מהעניין.

אגב, אם הייתי חושב שהיה צריך הייתי אומר לך לעשות את זה.

שכנעת אותי, אני מוכרח לומר לך שאני התלבטתי בנושא של וועדת חקירה, אבל שכנעת אותי, אני מוכרח לומר שזה חזיון לא נפוץ ששר מגלה אחריות ממלכתית רחבה והולך על מהלך שכזה.

כעת בבקשה הגברת שרה אלחנני.

הנחתי דוח על שולחנך כבוד היושב ראש שאני חושבת שמתאר באופן מפורט את כל הפעולות שנעשו בשמירה על איכות מקורות המים, הדוח מתייחס לשנתיים שהגיעו אחרי דוח מבקר המדינה, דוח מבקר המדינה מתייחס לשנת 2005, הדוח הוגש לועדת הכלכלה של הכנסת.

הדוח מפרט את הפעולות שנעשו בתחום על שמירה של מקורות המים לשנים 2006-7, זה דוח שמפרט שתי שנות פעילות, אני לא אוכל במסגרת הזמן הקצר לפרט את כלל הפעולות שנעשו, אני חושבת שמי שיקרא את הדוח, אני חושבת שהוא יכול להתרשם שבשנתיים האלה חל שיפור מאוד משמעותי בכל מה שנוגע בפעולות לשמירת איכות מקורות המים כולל נקודות שהצביע עליהן מבקר המדינה, בהחלט הפנמנו חלק מהן ומצאנו לנכון להקדיש ולהשקיע פה הרבה יותר מאמצים.

הפעילות לשמירה על מקורות המים מתחלקת לשלושה תחומים: תחום הניטור ואיתור הבעיות ולימוד הבעיות שבדרך כלל זה מתבצע בקידוחי ניטור של מים כדי ללמוד את המצב העדכני של איכות מקורות המים. אני מוכרחה לומר שפה בשנים האחרונות נעשו הרבה מאוד סקרים רחבי היקף בזכות זה שהאוצר באמת הקצה לנו תקציבים ולא שהם מספיקים לכלול את כל היקף הבעיות, ויש עוד הרבה מה לעשות, אבל חשפנו באמצעות מערך הניטור שכולל ארבעה מאות וחמישים קידוחי ניטור ייעודיים ולא קידוחי שאיבה רק במקומות שחשדנו שיש בהם מזהמים, ארבעה מאות וארבעים קידוחים. בשנה האחרונה בשנת הדיווח נקדחו למעלה ממאה, מדובר על תקציב של למעלה מחמישה מיליון שקל רק לקדוח קידוחים כאלה, תבינו זה הרבה מאוד משאבים גם כספיים, גם של כח אדם, מהפעולות האלה נחשפו ממצאים די מחרידים.

להערה של חבר הכנסת דב חנין, משתמע מהממצאים האלה כאילו הזיהום הולך , מתגבר ומואץ, יש כאן איזו הטעייה, אנחנו חושפים היום זיהומים לא חדשים, יש שיפור אדיר גם בפעולה שהמשרד לאיכות הסביבה אוכף ומשרד הבריאות ורשות המים עושים כדי למנוע את הזיהום החדש, למנוע כניסה של מזהמים למקורות המים, הזיהום של מקורות המים מתרחש במשך שנים רבות, לזיהום פני השטח לוקח להגיע למי התהום לפעמים עשרות שנים, זה קצב איטי וגם מתפשט במים.

היום אנחנו מגלים זיהומים שהתחילו לפני חמישים שישים שנה, התחילו בסקר מאוד מפורט שהתחיל בגוש דן, באזור שהיתה שם פעילות של התעשייה הצבאית מגן, חשפנו שם כתם אדיר ממדים שהמקור שלו לא רק בתעשייה הצבאית אבל בחלקו הגדול בתעשייה הצבאית וגם לפעמים במפעלים אחרים שלא קיימים יותר, יש שם היום גורדי שחקים, אלה לא זיהומים חדשים אלה זיהומים שבמשך עשרות שנים נכנסו לאקוויפר והיום אנחנו מוצאים כתבים אדירים ואנחנו עומדים בפני מציאות מאוד עגומה.

היום אנחנו משקיעים גם מאמצים כבירים כדי לשקם אותם במספר פעולות, אנחנו קודם כל מטיבים קידוחים שהזדהמו ומשרד הבריאות סגר אותם בגלל מזהמים.

סליחה, איך מטיבים כזה קידוח, מה עושים?

שמים עליו מתקן וזה תלוי מה המזהם, אם זה מזהם אורגני בדרך כלל פחם פעיל, אם זה מתכות, ישנן היום טכנולוגיות שיודעות לטפל במים כדי להחזיר אותם לשתייה. על ידי זה אנחנו מחזירים חלק מהמים למערך ההספקה וגם עוזרים להוציא זיהום מאקוויפר ולנקות אותו. זה לא פשוט ובאזורים שיש בהם רבי קומות כמו אזור תל אביב, גוש דן, רמת השרון, חולון בת ים, שהם מאוד מאוד צפופים וקשה מאוד לקדוח קידוחים ולעשות פעולות שיקום, אנחנו עושים את זה דרך קידוחים קיימים שאנחנו מנקים אותם ומחזירים את המים אל מערך ההספקה.

לא רק על ידי טיוב קידוחים, אלא במספר מקרים אנו עושים גם פעולות בתוך האקוויפר ומנקים את האקוויפר, ואת זה אנחנו עושים באמצעות צווים לתיקון מעוות, בשנת הדיווח אנחנו הוצאנו עשרים ושניים צווים לתיקון מעוות, זה צו מינהלי שנציב המים, מנהל רשות המים יכול להוציא כנגד מזהם בתנאי שהוא יודע בדיוק מי המזהם ולבקש ממנו לתקן את המעוות ולנקות את המים, לעצור את הזיהום ולמנוע הישנותו.

יש לנו גם תקציב ייעודי שהאוצר ייעד לצורך העניין שהיה והמזהם לא מבצע את הפעילות, מנהל רשות המים רשאי לעשות את זה במקומו על פי חוק המים, ואנחנו גם עושים את זה, בשנת הדיווח מימשנו ארבעה צווים באזור בית ג'אן שהיתה שם הזרמה של ביוב גולמי לנחל אכזיב שגרם לזיהום קטסטרופאלי במעיינות כברי, בעין זיו, ראינו את זה באמצעות ניסוי שיש קשר ואז הוצאנו צו ולרשות המקומית שלא היו לה אמצעים לבצע את הצו.

ביצענו את זה במקומה, הפעלנו שם מטע שלם שהיעוד שלו הוא בעצם אחר ל"פרוד", אבל עשינו שם פעולות כדי למזער את הנזקים. את אותו דבר עשינו בתחנת אל שגור, תחנת ביוב, ביוב זרם לנחל שגור, לשמורת טבע וזיהם את מקורות המים, גם שם נכנסו בנעלי המזהם, הבאנו קבלן חיצוני והפעלנו תחנת שאיבה לביוב ומנענו את הזיהום. גם באזור תעשייה חולון בת ים נמצא שם זיהום כבד מאוד והיה שם ויכוח מי המזהם, בסופו של דבר רשות המים נכנסה במקום המזהמים ויש שם מספר מזהמים, יש את תדיראן ועוד מספר מפעלים, היום זה נדון בבית הדין למים, גם ליד המוביל בתחנת גריפת, בזרזיר הפעלנו תחנת שאיבה לשפכים גם לתוך רצועת המוביל הארצי נכנסו שפכים.

אפשר עוד לפרט, אבל אני חושבת שדי בזה. מספר הצווים שהוצאו בשנה הזאת הוא שליש מכלל הצווים שהוצאו במשך כל שנות הפעילות של הנציבות המים ורשות המים, אני חושבת שזה מצביע על הגברה משמעותית וגם הניטור, וגם בזכות זה שהגענו לאיזה הבנות וקיבלנו תקציבים לעשות את הדברים האלה שמאפשרים לנו גם להוציא צו לתיקון מעוות וזאת אומרת שאנחנו צריכים להעמיד תקציב ייעודי שיאפשר לנו לבצע את זה עם המזהם המבצע.

אנחנו עושים שיקום בתוך האקוויפר, יש לנו תחנות דלק, יש לנו כעשרים תחנות דלק שיש לנו נגדם צווים, אנחנו משקמים את האקוויפר עצמו, שואבים דלק, שואבים מים מזוהמים, מטפלים בהם, מטפלים בקרקע, בחתך הלא רווי, מנקים את האקוויפר גם כדי שהזיהום לא יחזור שוב, יש הרבה מאוד פעילות שלצערי לא ידועים כי אנחנו לא טובים בפרסום הדברים האלה, אני חושבת שהפעם על דברים מסוכמים אפשר לקורא, יש הרבה מאוד עשייה, זה עדיין רחוק מלהיות מושלם, יש לנו עוד הרבה מאוד פעולות שצריך להשלים אותן, יש פה גם את האפשרות שלנו להפעיל אמצעי אכיפה ואנחנו מפעילים הרבה מאוד אמצעי אכיפה, יש לנו בחוק המים גם צווים, גם צווי הרשעה, גם הקצאת מים למפעלים שמזהמים שאנחנו מונעים מהם הקצאת מים וזה עולה להם הרבה מאוד כסף כי הם משלמים מחיר של מים ביתיים, יש הרבה מקום לשפר, אם זרימת המידע היתה בזמן אמת.

היום יכולים לעזור לנו לשפר את הפעילות, ראשית ע"י הדיווחים כי מאוד חשוב לנו לקבל דיווח בזמן אמת, הדבר הזה צריך להיות מוסדר בחוק המים והוא טרם הוסדר, וגם דיווח שאנחנו מקבלים היום גם ממשרד הבריאות, גם מהמשרד להגנת הסביבה זב לא מספיק, כדי שאנחנו נוכל להפעיל את אמצעי האכיפה שלנו צריך להגיע דיווח בזמן אמת.

אתם ערים לכך שהכנסת העבירה בקריאה טרומית הצעה חוק של מנגנוני דיווח עצמי, הצעת חוק פרטית שלי במקרה הזה אבל אני מקווה שנעשה את זה בתאום אתכם.

רציתי להחמיא לך חבר הכנסת דב חנין, אבל לא נתת לי את האפשרות לעשות את זה.

הדבר הנוסף זה התקציבים, לאתר זיהום במקורות מים אלו פעולות יקרות ביותר, רק כדי לסבר את האוזן למשל ברמת השרון הוצאנו מיליוני שקלים ועדיין לא איתרנו את כל הבעיות, אלו דברים שלוקחים זמן ועולים הרבה מאוד כסף, גם לעשות פעולת שיקום במיוחד באדמות מדינה כמו של התעשייה הצבאית, תעשייה הצבאית שהיתה שייכת למדינת ישראל זיהמה כשהיא היתה חלק הסקטור של מדינת ישראל והיא השאירה אחריה כתמים אדירים גם ברמת השרון וגם בתעשייה הצבאית מגן, לא באשמתה כי בזמנו לא היו פרוטוקולים ולא ידעו, אבל היום אנחנו עומדים בפני מציאות שצריך להשקיע כסף כדי לשקם ולמנוע התפשטות. אם לא יוקצו תקציבים, אם לא ימצא כסף לעשות את הדברים האלה אנחנו לא נוכל לעשות את כל אלה והדברים האלה ימשיכו להתפשט ולזהם עוד מקורות מים.

תודה רבה.

אני באופן פרודצדורלי, נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00