הכנסת השבע-עשרה

PAGE
35
ועדת הכלכלה

28.1.08

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 472

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"א בשבט התשס"ח (28 בינואר 2008), שעה 12:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – עסקה לתקופה קצובה ומשלוח חשבוניות), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר


אבישי ברוורמן


אליהו גבאי


אלחנן גלזר


אבשלום וילן


יצחק וקנין


ישראל חסון


דוד טל


אסתרינה טרטמן


יעקב כהן


משה כחלון


סופה לנדבר


אברהם מיכאלי


אלכס מילר


אורית נוקד

יצחק קמחי
- הממונה על הגנת הצרכן, משרד התמ"ת


חנה טירי
- לשכה משפטית, משרד התמ"ת


רני נויבאור
- לשכה משפטית, משרד המשפטים


מיכל שוורץ
- משרד המשפטים


ליאת גלזר
- לשכה משפטית, משרד התקשורת


רונן ריינגולד
- לשכה משפטית, משרד התקשורת


לירן מאיר
- המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין


נאוה קרוואני
- הרשות להגבלים עסקיים


יהל בן נר
- מנהלת מחלקת רגולציה, פרטנר


דורי צ'ייקו
- אגף רגולציה, סלקום


יונתן חמו
- לשכה משפטית, סלקום


יוליה מרוז
- מנהלת אגף רגולציה, פלאפון


לירון גולדנברג
- מנהל תחום רגולציה, מירס


רועי אמיד
- נטוויז'ן 013 ברק


איילת כהן מעגן
- לשכה משפטית, בזק


יניר פלג
- חברת הוט


זהבית שחף
- מחלקה משפטית, יס


ינון אנגל
- משנה למנכ"ל ידיעות אחרונות


אסף בקר
- מנכ"ל ידיעות מנויים


עמוס שוקן
- מו"ל ובעלים עיתון הארץ


זאב ליאונד
- הארץ


דור ליאונד
- הארץ


יעל כהן
- המועצה לצרכנות


ירון לוינסון
- מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות


עינת ברכה
- אמון הציבור

אתי בנדלר

לאה ורון

רויטל יפרח

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – עסקה לתקופה קצובה ומשלוח חשבוניות), התשס"ו-2006

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו בסעיף (ג)(1)?

על סעיף (ג)(1) צריך להצביע ואז נעבור לסעיף (ג)(2). ברשותך, אסביר לנוכחים על מה מדובר כדי לרענן את הזיכרון. הצעת החוק של חברת הכנסת אורית נוקד דנה בעסקאות לתקופות קצובות, וקובעת את העיקרון שנכון שנכרת הסכם, לאו דווקא בכתב, לעסקה לתקופה קצובה הרי שתום התקופה הקצובה פג תוקפו של החוזה, והוא לא ימשך ללא הסכמה מודעת של הצרכן.

לצורך הענין הוגדרו 3 סוגים של עסקאות לתקופה קצובה. הסוג הראשון זה ההסכם הקלאסי, שבו נחתם חוזה לתקופה של 6,12 חודשים בלבד. יש שני סוגים נוספים כאשר בסוג האחד ניתנת הטבה לתקופה קצובה. דהיינו, אומרים ללקוח אתה תשלם במשך 6,12 חודשים, לא משנה כמה, מחיר מופחת או שתקבל הטבה אחרת. ובתום התקופה, נפסקת ההטבה או ההוזלה והמחיר קופץ לעתים בשיעור מאוד משמעותי. הסוג השלישי של עסקה לתקופה קצובה הוא כאשר מדובר בשתי עסקאות, שיש תלות במחירים של עסקה אחת שמותנים או מושפעים מהמחירים בעסקה האחרת. דוגמה קלאסית היא הטלפוניה הניידת - -

או הנייחת.

לא, בדרך כלל זה בניידת. יכול להיות שגם בנייחת אבל אני לא מכירה את זה שם. רוכשים מכשיר ומשלמים עבורו ב-36 תשלומים, והמחיר עבור זמן אוויר בעסקה המושפעת, השנייה, אומרת שהמחיר עבור זמן אוויר יושפע או יהיה נמוך יותר כל העוד משלמים עבור המכשיר. בשלושת המקרים האלה, בהתאם להצעת החוק של חברת הכנסת נוקד, נאמר: בתום התקופה הקצובה אין הימשכות של העסקה, היא מסתיימת אלא אם הצרכן אומר שהוא מעונין להמשיך בה באופן מפורש.

לכלל הזה נקבעו בהצעת החוק שני חריגים. חריג אחד מתייחס לעסקאות המנויות בתוספת השלישית, שלגבי אחת מהן כבר היתה הצבעה, והיא עסקה שמנויה באותה תוספת. מה שהוחלט בינתיים זה שירותי טלפוניה בסיסיים, הן טלפוניה נייחת והן ניידת. הסוג השני של העסקאות, ולכאן הגענו אדוני היו"ר, ומכאן צריכים להמשיך את הדיון. סוג שני שעדין בתוספת השלישית זה עסקאות שהמחיר שלהם באלו הכי נקבע על ידי הממשלה או על ידי רשות ממשלתית. הסוג הנוסף של החריגים, שאליהם הגענו עכשיו, אלה עסקאות שבעת ההתקשרות הראשונית, המחיר לאחר תום תקופת המבצע נקבע באופן מפורש ומפורט בהסכם. זאת אומרת, אומרים שתקבל הנחה של 10 שקלים במשך תקופה מסוימת, ואחר כך תשלם 200 שקלים צמוד למדד. הסכום נקבע במפורש באותה התקשרות. תנאי שני להחרגת העסקה בהתאם להצעת החוק הוא שניתנת לצרכן בתקופת ההודעה, דהיינו, בין 30 ל-60 ימים לפני תום התקופה הקצובה הודעה שאומרת: תדע שתקופת ההטבה או ההוזלה מסתיימת בתאריך שינקב באותה הודעה, שעליה הוסכם מלכתחילה. עד לכאן הגענו. את החריג השני, מטבע הדברים, הרבה מאוד גופים ניסו להרחיב אותו ולהפוך את החריג לכלל.

עד שזה מעקר ומסרס את הצעת החוק עצמה. אני כרגע על תקן של מ"מ יו"ר הוועדה, ואם תשמע דעתי, אני חושב שנכון, חברת הכנסת נוקד, שנתקדם עם הצעת החוק ולאחר מכן, בין קריאה ראשונה ושנייה, ניכנס לבעיות של החריגים כמו בזק, עיתונים, אינטרנט, נייח, נייד וכולי. אני חושב שזה יהיה נכון מבחינת היעילות להתקדמות החוק. אם גברתי תסכים וחברי הכנסת יתמכו בה, נוכל להתקדם. אני מסייג את זה בהחלטתו של היו"ר הקבוע, שכנראה יכנס בכל רגע. לא נחטוף הצבעה כרגע ונמשיך בקריאת הצעת החוק ונצביע על הסעיפים השונים.

אני מקבלת את ההצעה והייתי מעוניינת שנגמור לקרוא את כל הצעת החוק, ואחר כך יתקיים הדיון.

תקבלי אם יהיו לנו הסתייגויות מסוימות לנושאים מסוימים?

כל הצעת חוק מהווה בסיס לפשרות. הבית הזה כל כולו פשרות. אם חברת הכנסת נוקד תרצה לקדם את הצעת החוק, היא תצטרך להתפשר גם כאן וגם שם, אבל זה נתון להחלטתו של היו"ר ולהחלטתה של חברת הכנסת המציעה. אשר על כן, אני מציע שנתקדם עם הצעת החוק הזאת עד אשר יגיע יו"ר הוועדה ויחליט איך לנהוג בשאר הסעיפים.

אנחנו נמצאים בסעיף (ג)(2), ואני אקרא את הרישא של סעיף קטן (ג): "הוראת סעיף קטן (ב)(1)..." סעיף קטן (ב)(1) הוא הסעיף שקובע שההתמשכות בין הצדדים תמשך לאחר סיום העסקה או ההתחייבות לא יהיה תוקף ויראו כאילו הוא נקבע בחוזה שהתבטל בתום אותה תקופה. הכלל הזה לא יחול ואני עוברת לפסקה (2) של סעיף 1(ג) על עסקה כאמור בפסקאות (2) או (3), שבהגדרה היא עסקה לתקופה קצובה. אני מזכירה לכם שבה יש הטבה לתקופה מוגבלת או שאלה שתי עסקאות שהמחיר של אחת מושפע מהמחיר של השנייה, "אם סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ננקבו, באופן ברור ומפורט, במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן, לרבות בדרך של הצמדת סכומים שננקבו בחוזה למדד, כהגדרתו בסעיף 31(3), אם נקבע במסמך כאמור, ובנוסף ניתנה לצרכן, במהלך תקופת ההודעה, הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (א)." דהיינו, כפי שהסברתי, שני תנאים מצטברים חייבים להיות כדי להיות מוחרגים מהכלל שאין הארכה אוטומטית של הסכם בתום תקופה קצובה. התנאי האחד הוא שבחוזה ההתקשרות המקורי אמרו בפירוש מה יהיה המחיר שהצרכן ישלם בתום התקופה הקצובה, והתנאי השני הוא שלקראת תום אותה תקופה קצובה, הצרכן מקבל הודעה שהתקופה הקצובה מסתיימת.

תודה גברתי. עד כאן, הערות או השגות למי מהיושבים כאן?

הבנתי שאתה לא רוצה שנעשה את זה עכשיו.

אבל אם יש הערות, איך נתקדם? אני לא רוצה לאשר את זה סתם. חבר הכנסת וקנין ולאחריו, חבר הכנסת כהן.

לסעיף הספציפי, על אף האמור לעיל, אני רוצה שיהיה כתוב: יהיה פטור עוסק מחובת משלוח הודעה לצרכן ביחס לעסקה לתקופה קצובה שאינה עולה על 6 חודשים, אם ניתנה מראש לצרכן אפשרות לסיים את העסקה בכל עת שלאחר תום תקופת ההטבה וללא תשלום נוסף מצידו של הצרכן בשל סיום העסקה כאמור.

אני מציעה שנציגי משרד המשפטים ישיבו. הנושא נדון בעבר והם התנגדו.

הייתי רוצה להוסיף: אני חושב שלא הגיוני שאחד עשה עסקה אם היה מבצע לחודש ימים, בהמשך למה שאמר וקנין. לא יכול להיות שאחד עשה מבצע, הוא אתמול חתם ואחרי שבוע נשלח לו מכתב שזה עומד להסתיים. הוא לא יודע שהוא חתם לחודש ימים? צריך להיות דבר הגיוני בזה.

אז מה הגיוני לפי דעתך?

לכמה חודשים.

אבל אם יש כזה מבצע, רק בן חודש ימים, מתי אדוני רוצה שנודיע לצרכן? אחרי שבועיים שלושה או שלא נודיע לו בכלל כי סביר להניח שהאדם הסביר יזכור את זה.

חבר הכנסת וקנין אמר שיהיה ל-5 או 6 חודשים. לא יכול להיות שעסקה מוגבלת לחודש חודשים, ואחרי שבועיים צריך לשלוח לו הודעה. מה מטרת החוק? אם אחרי תקופה הוא שכח ו"עבדו" עליו. אבל ברגע שהוא חתם לחודש חודשיים הוא יודע מזה, מה אני צריך לשלוח לו מכתב?

אני חושבת שיש כאן טעות. כיוון שתקופת ההודעה היא בין 30 ל-60 ימים לפני תום תקופת המבצע, ההצעה הזאת מתייחסת רק למקרה שהעסקה היא לתקופה של לפחות 3 חודשים. מתחת לזה אין חובת הודעה כי חובת ההודעה היא ההתקשרות.

זה לא מופיע בהגדרה.

אין צורך.

יש עוד מי שרוצה להתייחס מבין המוזמנים?

בסעיף קטן (2) מדובר על הצורך להודיע במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן. אני חושבת שלא היתה כוונה לזה, אבל מה שיוצא הוא שזה מחריג לחלוטין עסקאות מרחוק, שהכתב נשלח אחר כך. זה חלק ניכר מעסקאות שנעשות והן לגיטימיות. הביטוי בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן מאוד מגביל את זה.

גברתי יכולה לתת דוגמה?

כן. למשל יש עסקה טלפונית שבה מעניינים את המנוי או שהוא התקשר לגבי מבצע חדש שמתרחש, מבצע לחצי שנה, ומסבירים לו את כל פרטי המבצע כמו שצריך, לפי חוק הגנת הצרכן. נותנים לו את כל פרטי העסקה טלפונית בעל-פה, לרבות המחיר שיהיה אחרי העסקה ושולחים לו את הכתב - -

זה לא לפי חוק הגנת הצרכן.

- - ושולחים לו את המסמך הכתוב מספר ימים אחר כך. זה עלול לא ליפול בניסוח שנמצא וחבל.

תכף נשמע את כוונתה של המחוקקת אבל נאמר פה על ידי מר קמחי שזה לא על פי חוק הגנת הצרכן.

על פי הוראות חוק הגנת הצרכן, אבל הן אומרות שבנוסף לכל ההסברים שהצרכן קיבל בטלפון, הוא צריך לקבל מסמך בכתב שמפרט את כל הדברים.

נכון, זה מה שאני אומרת, אבל הוא נשלח אחר כך.

העובדה שבעסקת מכר מרחוק העוסק מחויב לתת מסמך לגבי הפרטים זה לא סותר את ההוראה כאן, בפסקה 2. אם העוסק ירצה להיכנס לתוך פסקה 2, הוא יצטרך לתת את הגילוי מראש.

ברור. אף אחד לא מתכוון לתת את הגילוי מראש. השאלה אם הביטוי "בעת ההתקשרות" יתפוס גם מסמך שנשלח אחר כך.

לא.

תודה.

אני מהמועצה הישראלית לצרכנות. אם אני לא טועה, טופס הגילוי שעל פי חוק הגנת הצרכן במכר מרחוק, צריך למסור אותו עד למועד מתן השירות ולא לאחר מכן ולא בדיעבד, כפי שגברת כהן אומרת. הדבר לא מייתר את היידוע בעסקה לתקופה קצובה.

אף לא אחד מבקש לייתר את ההודעה. יש פה ביטוי שטכנית יכול להחריג כל מיני עסקאות יומיומיות שמתבצעות, משום שכתוב שצריך למסור את המסמך בכתב בעת ההתקשרות.

אני מדבר בשם העיתונים והמו"לים. אני חושב שיש הסכמה של היועמ"ש של הוועדה שבעצם אנחנו מדברים מבחינת ההגדרה לפי כפי שהחוק מנוסח היום, שתקופה של בין 60 ל-90 יום ממילא הכלל הזה לא תופס.

עד 60 יום.

לכן הלכתי להגדרה של ה-6 חודשים.

אני חושב שכדאי שזה יופיע ויהיה ברור. הכי ברור לעשות את זה בסעיף ההגדרות.בסעיף ההגדרה של "עסקה קצובה" צריך לכתוב: עסקה קצובה לתקופה קצרה. זה לא חל על עסקאות קצרות - -

הנה היו"ר הגיע...

תודה אדוני.

לכן אני חושב שעסקאות לתקופה קצרת טווח, שתקבע הוועדה הנכבדה אם זה יהיה 6 חודשים לפי הצעתנו או תקופה קצרה יותר או ארוכה יותר, הענין הזה צריך להיות כלול בהגדרה של עסקה קצובה לתקופה קצרה, שלגביה ממילא החוק לא חל. ואז זה ייתר את כל הסרבול בהמשך של כל היוצאים מן הכלל. אם נכניס את הענין של התקופה כבר בהגדרת העסקה הקצובה, נוכל לחסוך את היוצאים מן הכלל לכל אורך החוק.

אני רוצה להבהיר. אני לא מתייחסת כרגע לשאלה אם צריך להחיל את זה או לא על עסקאות ל-3 חודשים אלא לומר שמה שאני אמרתי זה לא זהה למה שאת האמרת. דיינו, אם אנחנו מדברים על ההחרגה של סוגים מסוימים של עסקאות לתקופות קצובות, אמרתי שהתנאי של מתן ההודעה, ככל שמדובר בעסקה של חודשיים, לא חל כי ממילא ניתנת הודעה, אבל זה לא התנאי היחיד שצריך להיות. צריך להיות גם למשל הסכום ששולם בתום אותה תקופה באופן מפורש. לכן, אתה מציע כל עסקה לתקופה קצובה למשל של 3 חודשים, ולא משנה אם הוועדה תחליט 6,3,10 חודשים. אתה מציע להחריג אותם אוטומטית מהחוק וזה לא נובע, זאת אומרת, אתה תחריג אותם במקרה כזה בין אם הצרכן יודע איזה מחיר הוא ישלם לאחר מכן ובין אם לא, ומה שאתה מציע זה הרבה יותר רחב מאשר הדברים שאני אמרתי.

בהצעת החוק המקורית זה מה שהיה. הצעת החוק המקורית דיברה על 6 חודשים.

אני מסכימה אתך, להזכיר לחברי הכנסת שלא נכחו פה, שהצעת החוק הוגשה על ידי חברת הכנסת אורית נוקד בכנסת ה-16, וחבר הכנסת שאול יהלום. היא פורסמה לקריאה ראשונה ולא ניתן היה להחיל עליה רציפות בשל העובדה ששאול יהלום לא נבחר לכנסת ה-17 ואילו חברת הכנסת אורית נוקד מונתה לסגנית שר ולכן שמה נמחק מהצעת החוק ופרוצדוראלית היה צריך להגיש את הצעת החוק הזאת שוב. ודאי שהדיונים של הכנסת ה-16 אינם מחייבים את הכנסת ה-17 אבל מכל מקום, היה שלב שבו חברי הכנסת הסכימו להגביל את תחולת הצעת החוק רק לתקופה קצובה של למעלה מ-6 חודשים. הכנסת הזאת דנה בהצעה הזאת שוב והחליטה לא לקבל את ה-6 חודשים. הכנסת רשאית להחליט אחרת - -

בלי שום תנאי נוסף? כלומר, כל עסקה שהיא פחות מ-6 חודשים?

זה היה אז בהגדרה.

בתחילת הדרך אני צריך לדעת כמה אני משלם.

אני יודע בדיוק מה שווי העסקה בתחילתה וגם בסיומה.

זאת אומרת, אתה מציע שהתנאי הזה יחול בתנאי שהצרכן יודע מראש, בחוזה שנמסר לו, בדיוק איזה סכום הוא ישלם בתום התקופה הקצובה, והיא אינה עולה על 6 חודשים. תנאי נוסף, שהוא יוכל להשתחרר מהעסקה בקלות בהודעה טלפונית ללא קנס ואז, אם מתקיימים שלושת התנאים האלה העוסק יהיה פטור מלהודיע לצרכן שהתקופה הקצובה עומדת להסתיים.

לא הגעתם להסכמה עם משרד המשפטים?

אני חושב שמה שנאמר כאן פחות או יותר עונה על מה שקורה בעיתונות הכתובה. אני מרשה לעצמי לדבר בשם כל העיתונים כי בעצם הייחודיות של העיתונות היא שאתה יכול לבטל מנוי בכל שלב שהוא, אתה מטלפן ומבטל את המנוי. לא צריך לנתק לך את הממיר והחיבור לטלוויזיה. זה נעשה בהודעה טלפונית ואנחנו לא קונסים אותך - -

מנתקים לי את הקשר לעולם החיצון. אתה יודע מה זה בלי עיתון בבוקר?

אני רוצה להגיד לאדוני שיש אלטרנטיבות לעיתונים. אחת הבעיות שלנו שיש טכנולוגיית אלקטרוניקה חדשה. אני חושב שלא צריך להטיף ציונות ולהגיד מה חשיבות העיתונים למרקם החברתי והדמוקרטי במדינה הזאת, ואם לא נקבל אפשרות לנהל את העסקים שלנו, ואני לא רוצה להתבכיין פה, חלק יודעים את המצב של העיתונים בלי לפרט. אם לא נקבל את האפשרות לתפעל את העיתונים ואת מערך המנויים שלנו בצורה שלא תהרוג אותנו, לא תהיה עיתונות איכותית במדינת ישראל וכולנו נהיה חינמונים.

ינון תסלח לי, אל תמשוך אותו בלשון. יש בעיה לגבי האיכות של העיתונים גם היום.

הא בהא טליה. לכן, אני מוכרח להגיד שמה שאמרה גברת בנדלר כרגע זה דבר שאנחנו, כעיתונים, נוכל לחיות אתו. דהיינו, אם תקבע עסקה קצובה ל-6 חודשים - -

היא תמצתה את מה שאמר חבר הכנסת וקנין.

מותר לי להגיד שהלוואי וכל עם ישראל יתנהג ככה. אם כל העוסקים במדינת ישראל יהיו במצב שאתה יכול להתנתק בטלפון, אתה לא כבול ואתה יודע מראש כמה תשלם בגמר ה-6 חודשים, לא מפתיעים אותך, הסכום קבוע ולא משתנה לפי צריכה, לא כמו סלולארי שמשתנה כל חודש, אני חושב שהעיתונים זה לא מה שרצינו, אבל בישיבות הקודמות היו לחצים מצד חברי הכנסת שנגיע לפשרה. גיבשנו פה הצעת פשרה שאני חושב שהלוואי שכל העוסקים במדינת ישראל יתנהגו כמו העיתונים בענין הזה. אין קנסות, אתה יכול להשתחרר מתי שאתה רוצה, אתה לא צריך לחכות לטכנאי שיבוא הביתה לשחרר אותך, יודע מראש כמה תשלם ל-6 חודשים וזה המינימום.

אני שומעת מלמולים שיש קנסות...

אין קנסות בביטול מנוי. יושב פה גם מר שוקן ואני מרשה לעצמי להגיד שזה פחות או יותר בכל העיתונים. יש נקודה אחת שאני חייב לציין: לפעמים, כדי לקנות מינוי ל-6 חודשים אנחנו נותנים לו הטבה שיכולה להיות מנוי או כרטיס לתיאטרון. לא יכול להיות מצב שאחרי חודש הוא אומר שהוא הולך הביתה ומשאיר את הכרטיס אצלו. זו בעיניי צרכנות בלתי תקינה.

על זה לא תחול הצעת החוק כי היא מדברת על מעבר לתקופה הקצובה שבה הוא מקבל את ההטבות. אתם מדברים על קנס במהלך התקופה. אז אם הוועדה תתכנס להסכמה הזאת, כדאי יהיה להוסיף תנאי נוסף שבלבד שאין לו קנס, גם אם זה מוצג כהחזר תשלום על סבסוד שהוא קיבל, כי הם יכולים לעקוף את זה ולהגיד: נתנו לו הטבה ששווה כך וכך מאות שקלים, וגם אם הוא מבטל לא בחצי שנה של המחיר מבצע אלא בחצי השני, הוא צריך להחזיר לנו את מה שסבסדנו לו בחצי השנה הראשונה. לכן, צריך להיות ברור שהביטול לא כרוך בשום תשלום נוסף, כאשר הוא מעבר לתקופת המחיר השונה, שבו לא השתנה המחיר.

כמובן שכולנו, חברי הכנסת, תלויים מאוד בעיתונים כי מי שנחשף יותר, יש לו סיכוי להגיע לצמרת ולכן, יש פה סיכון מוסרי, כי שכשאדם מדבר יש לו גם אינטרסים. את האמת, אני חושב שעל פני זמן יש בעיה עם איכות העיתונים בגלל הצורך שלהם לפרסם ולהיות "צהוב", ועם כל הדברים האלה, אני מסתכל לגופו של ענין, ואני עדין מעדיף שעם כל הבעייתיות של העיתונים מבחינת האיכות טוב שיהיו לנו עיתונים מאשר נשמע את הכל יוצא ממקום אחד בירושלים. לכן, כששמעתי את הנימוקים לגבי העיתונים, אולי היו גם דברים אחרים, אני רואה שהם הגיוניים לחלוטין בלי שום קשר לרמת העיתונים ואיכות העיתונים. אני חושב ומצטרף למפלגות שיש לי סימפטיה גדולה אליהן, ליהדות התורה ולש"ס, ואני מסכים עם שני חברי הכנסת יצחק וקנין ויעקב כהן, שבמקרה הזה, בלי שום מחמאות גדולות לעיתונות ישראל, 6 חודשים הוא פחות מהריון מוחלט של 9 חודשים. ב-3 חודשים אי אפשר לבצע את הפעולה, ולכן אני תומך ב-6 חודשים.

החוק הזה נדון 3,4 שנים, בצורה זו או אחרת אנחנו מריצים אותו, וכל פעם מסיבות אחרות הוא מתעכב ונכנס לתרדמת ושוב מתעורר וכולי. בדיונים הקודמים הגענו לסיכומים ופה שוב מעלים את כל הדברים מחדש. פתח חבר הכנסת טל ואמר: בואו תתקדמו, החוק הזה סופר צרכני, אחד החוקים הצרכניים הכי חשובים שהיו בישראל בשנים האחרונות. כל יום אנחנו נתקלים בעשרות תלונות בדיוק על הנושאים האלה ויש הרבה חברות, בלי להזכיר את השם, זו מכת מדינה. לכן, חשוב מאוד ואני לא מדבר על האיזונים שחייבים לעשות ואני לא יכול להטיף לחברי כנסת מה לעשות, אבל בואו נתקדם ונריץ את החוק קדימה כי כפי שחבר הכנסת טל אמר שלפרטים ולתקופות אפשר להיכנס אחר כך, אבל חייבים לתת לזה תנופה כי זה עלול שוב להיעצר.

תודה.

אני רוצה לשמוע את עמדת משרד המשפטים ואת העמדה של היועצת המשפטית של הוועדה לענין כל הסייגים שמוצעים כאן. אחד שהדברים שאני לא רוצה שיקרו זה שהחוק יעוקר מתוכן כתוצאה מהשינויים וההליכה לקראת. אני מאוד רוצה ללכת לקראת, למרות שגם אני חושבת שיש כאן בעיה כי מדובר בעיתונות, אבל יכול להיות שאולי צריך לשקול ולמצוא את הדרך שיקראו לילד בשמו נקודתית ולא לעשות הכללה כזאת שיכולה להכניס תחת דל"ת אמות של החוק הזה עוד חברות נוספות שאנחנו לא מעוניינים בהן.

עורכת הדין טירי, בבקשה.

בכל מקרה, הייתי מבקשת שנגמור להקריא את החוק ואחר כך אבקש עוד משהו.

בעזרת השם היום נגמור להקריא ולהצביע להכנה לקריאה ראשונה.

להצעת החוק הזאת יש שני עקרונות מאוד חשובים. האחד זה ההסכמה הפוזיטיבית והשני זה חובת מתן הודעה לצרכן על מועד סיום העסקה. שני העקרונות חשובים. כל סטייה מהעקרונות האלה במקומות שזה לא נכון לעשות עלול לעקר את הצעת החוק הזאת מתוכן.

לגבי העיתונים ספציפית.

אני לא מדברת באופן ספציפי על העיתונות. אני מדברת על יצירת חריג כללי שבא להכניס בתוכו חריג לאחד מהעקרונות החשובים. מה שדיברתם עליו עכשיו זה הנושא של חובת הודעה. מבחינתנו זה דבר מאוד חשוב להודיע לצרכן על מועד סיום העסקה. זה מגביר את התחרות ומונע כבילות של הצרכן. ברגע שהצרכן יודע מתי מועד העסקה מסתיים, יש לו אפשרות לבדוק מקורות אחרים, אם יש אפשרות לקבל את השירות הזה מעוסק אחר, זה לשפר את השירות, לשפר את המחיר ואני לא צריכה להכביר במלים לגבי הענין הזה. לכן, באופן כללי, אנחנו מתנגדים ליצירת ניסוח של הסעיף באופן כזה שעלולים להיכנס לשם כל מיני גורמים שאולי לא היינו צריכים להכניס ולא היינו רוצים לתת פטור מחובת הודעה.

לדוגמה חדר כושר.

אנחנו רוצים ספציפית לגבי העיתונות.

השאלה היא ספציפית: האם אתם מתנגדים לקציבת תקופה ספציפית, שאם העסקה קצרה ממנה העוסק פטור מחובת הודעה.

אנחנו מתנגדים לזה כי אנחנו חוששים שרוב המבצעים היום הם לתקופות שקצרות מ-6 חודשים, ואנחנו חוששים שבסופו של דבר כולם יכנסו לחריג הזה. אז מה עשינו בהצעת החוק? בסוף יוצא שהצעת החוק הזאת היא לא הכלל אלא החריג. אז או שתקראו לילד בשמו ואל תכניסו המון דברים כי זה משתמע מהדברים. אני לא רוצה שדרך הניסוח אנחנו נהפוך את ההצעה לחריג.

בהקשר הזה אני חייבת תשובה לחברת הכנסת נוקד.

תודה רבה. אני רוצה לקדם את החוק ואני חושש שלא נצליח, למרות רצונך הטוב, לסיים אותו היום על אף שחשוב לסיים אותו. אני גם כן הייתי מעוניין בחוק שיגן על הצרכנים באופן מרבי. אני ער לבעיה המיוחדת של העיתונות, אני מציע שלא נעשה בגלל הבעיה המיוחדת הזאת החרגה שתפרוץ את החוק לחלוטין. לכן, אדוני היושב ראש, אני מציע גם נוכח עמדות חברי הוועדה, שנקבע בחוק החרגה של העיתונות. ההחרגה הזאת, ניתנת לה הצדקה משתי בחינות: בחינה אחת היא בחינת מצבה של העיתונות, שהוא אכן שיקול חשוב, והשנייה, נוגעת לאופי השונה של התקשרות עם עיתון לעומת דברים אחרים. לפחות לגבי עיתון הצרכן לא יכול להגיד שהוא לא ידע שהוא ממשיך להיות בענין הזה. הוא מקבל את העיתון ומן הסתם הוא יודע שהוא חלק מההתקשרות.

הוא ממשיך לדבר בפלאפון, הוא ממשיך לגלוש באינטרנט וכולי.

לא, להבדיל מהדוגמה של מועדון הכושר, שהיא דוגמה מצוינת, שאתה בהחלט יכול לשכוח שאי פעם התקשרת עם מועדון הכושר כי בדרך כלל אתה הולך למועדון הכושר פעם אחת עם הרבה רצון טוב, ואחר כך זה נשכח. לכן, אדוני היושב ראש, אני חושב שההחרגה צריכה להיות מאוד מדויקת ודווקנית. היא צריכה להתייחס לא לסיטואציה כללית, שתאפשר לנו פתיחה לעוד גורמים אלא לסיטואציה ספציפית של התקשרות עם עיתונים, עם התנאים הנוספים שעליהם דובר כאן. אני חושב שאם הדבר הזה יוסכם, אפשר יהיה להתקדם עם החוק הלאה ואני מקווה שזה מה שנעשה.

משרד המשפטים, עמדתו כעמדת משרד התמ"ת בענין הזה מאחר שאנחנו סבורים ש-6 חודשים, ואנחנו משחזרים את הדיונים שהיו, זה מועד כזה שרוב המבצעים במשק יהיו קצרים ממנו ולכן, ממילא אנחנו לא יוצרים איזה שהיא נפקות. הנחת המוצא שלנו, וגם התיקון הזה חל על מקום שיש לאותו הישג גישה לחשבון הבנק, וזו נקומת המוצא שלנו. הגישה הקלה מאוד לחשבון הבנק של אנשים היא זו שמפחידה אותנו ומבחינתו, יש חשיבות מאוד גדולה במתן ההודעה ואנחנו לא מזלזלים, אנחנו חושבים שמתן הודעה זה דבר מאוד חשוב כי הרי בשורה התחתונה, אותה פסקה 2 רלוונטית רק למתן ההודעה מאחר שהעסקה ממשיכה, המסמך כבר ניתן, היה בו את כל הגילוי, העסקה לא מפסיקה, נגמרה תקופת המבצע והעסקה ממשיכה, אבל צריך להודיע שעכשיו המחיר שיגבה ממך הוא במקום 10 שקלים 50 שקלים, וכדאי שתדע שמחשבון הבנק שלך נגבים החל מהחודש הבא 50 שקלים.

אבל הם מתחייבים לומר זאת בתחילה. כלומר, היום אתה משלם 10 שקלים לתקופת המבצע. בתום המבצע, 3,4,5 חודשים, תשלם 100 שקלים.

אבל נקודת המוצא שלנו היא התחכום המאוד גדול של העוסקים, ואני חושבת שזה ראוי להערכה שהם מאוד מתוחכמים ומקצועיים בתחום אומנותם אבל הנחת המוצא שלנו שרוב הצרכנים, ואלה האנשים שאנחנו מגנים עליהם כאן, הם לא אנשים שמודעים ושמסוגלים ואפילו אני, ברוב חסדיי, כמה שאני חושבת שאני צרכנית מתוחכמת, אני עדין לא יודעת בדיוק מתי זה מתחיל, ואני יודעת לנהל את חשבון הבנק שלי במובן הזה שפתאום אני רואה 50 שקלים שיורדים, אז אני אומרת: אה, נכון, נגמר המבצע והתחילה תקופה. אני חושבת שנכון שהיה שכשעוסקים באים לגבות יורת כסף מחשבון הבנק שלי, שיודיעו את זה.

לגבי ההחרגה אני אומר שוב, הנושא של העיתונות הוא בעייתי. אתם מתנגדים להחרגה - -

תסבירו שאתם מתנגדים להחרגה. תגידו את מילת הקודש: ההחרגה לעיתונים. ההחרגה שהוצעה כאן היא לענין העיתונים. אתם מתנגדים לה?

אנחנו נגיד בצורה הכי פשוטה. בעיקרון, אנחנו חושבים שלא צריכה להיות החרגה לעיתונות כי עם כל הצער, אנחנו לא רואים את הצרכנים כאלה שצריכים לשאת, ואנחנו רואים עיקרון צרכני מדרגה ראשונה, שהצרכנים ידעו כמה גובים מחשבון הבנק שלהם. אנחנו לא רואים הצדקה לתת לעיתונים על אף שזה מקל עליהם, ואני מבינה שזה מקל עליהם. עם זאת, אנחנו יכולים להניח שאם הוועדה תחליט שזה מה שהיא רוצה, היינו מעדיפים לראות החרגה ספציפית לעיתונות, שזה לא מה שאנחנו מבקשים.

מה זאת אומרת החרגה ספציפית?

במובן זה שאם העיתונות היא זו שלדעת הוועדה זקוקה להגנה, אז לפחות זה מה שיאמר ולא נאמר איזה חריג כללי, שגם עוסקים נוספים יכנסו אליו.

לא, רק לעיתונים.

האם גברתי מציעה שבמקום לקבוע כללים נגיד במפורש שמדובר על תחום העיתונות היומית?

אם התחום הזה הוא בתחום הרלוונטי שבו הוועדה חושבת שזה הדבר הנכון ויש לו הצדקה - -

לקרוא לילד בשמו בהצעת החוק?

כן.

אני אסביר למה הם אומרים את זה: הרי כל מהות הצעת החוק היא כזאת שלא נגרום לזה שמחר כל המבצעים במשק יהפכו להיות קצרים מ-6 חודשים כדי לא להיכנס לתחולת החוק.

אם תכתבו פה 6 חודשים, רוב העוסקים תנוח דעתם.

הייתי רוצה להסביר את היתרונות והחסרונות של החרגה מפורשת של העיתונות, ואני מבינה שמדובר בעיתונות יומית. העיתונים, אני מניחה, הצליחו לשכנע את חברי הכנסת שמתן הודעה על סיום תקופת מבצע... אולי נתחיל לפני כן, מה המטרה של מתן הודעה על סיום תקופת מבצע? מדוע ראוי לצרכנים שיקבלו את ההודעה הזאת ומדוע העוסקים מתנגדים לכך? כי כשצרכן מקבל הודעה שתקופת מבצע מסתיימת ושהוא עכשיו בעצם אמור לשלם סכום יותר גדול על כל סוגי ההתקשרויות והאפשרויות, כל אחד מכיר את ההתקשרויות שלו באין ספור נושאים, באותו שלב הוא יעשה "שופינג" בין עוסקים שונים וינסה להשיג את התנאים לסוג הזה של ההתקשרות, אם הוא בכלל מעונין להמשיך בה, ולהשיג את התנאים הטובים ביותר עבורו. כמובן שעוסק רוצה למנוע את זה, הוא רוצה שהצרכן יהיה קשור אליו בכל אחד מהתחומים ולא יעשה "שופינג" בין עוסקים אחרים, ואולי יעבור לעוסק אחר שמספק אותו סוג של טובין או שירותים.

לכן, יש התנגדות כל כך משמעותית מצד עוסקים בעצם הצורך במתן הודעה ולא לתסכל את הצרכן. אם קובעים החרגה לכלל הזה, ההחרגה צריכה להיות שוויונית אלא אם כן יש סיבות טובות להחריג דווקא סוג מסוים של התקשרות משום שאני מניחה שאסיים את דבריי כאן, ונשמע נציגי עוסקים אחרים שנמצאים באולם הזה, תשמעו שכל עוסק יסביר מדוע השירותים שהוא מספק או הטובין שהוא מוכר ראויים להחרגה ומדוע הוא לא יצטרך לתת הודעה על סיום תקופת מבצע - -

כמו אינטרנט למשל.

- - כמו אינטרנט, כמו בזק וסוגים נוספים של התקשרויות. דע עקא שהעיתונים, וכאן אני חוזרת שוב לדבריי, באים ואומרים על השולחן, אנחנו חושבים ומנסים לשכנע אתכם, חברי הכנסת, שיש חשיבות גדולה ביותר לקיומה של העיתונות החופשית, שמשמשת שופר של הדמוקרטיה וחשוב מאוד, שיהיה מגוון רחב ככל האפשר של עיתונים. אנחנו מעוניינים שיהיה פלורליזם בעיתונות היומית ואנחנו לא רוצים לסכן את קיומה. לכן, אולי יש הצדקה לדעת אלה שטוענים כך, לראות אותם בשונה מעוסקים אחרים. נכון, אנחנו לא רוצים לתת הודעה כי אנחנו לא רוצים שיעזבו אותנו. צריך לשים את הדברים על השולחן בצורה מאוד ברורה. אנחנו לא רוצים שהצרכן יהיה מודע לכך שתקופת המבצע מסתיימת.

לא אכפת לנו שיעזבו אותנו בינינו לבין עצמנו, אבל לא לתחומים אחרים של חדשות, אם שמים את זה בדיוק על השולחן.

אולי גם לא בינינו לבין עצמנו - -

אנחנו מודיעים בהתחלה מתי המבצע נגמר.

זה נכון אבל לגבי כולם. אנחנו שואלים האם יש מקום ליחס שונה כלפי העיתונות היומית לעומת עסקים אחרים ותחומים אחרים במשק. אנחנו אומרים ביושר: כן, אנחנו לא רוצים להזכיר לצרכן שתקופת המבצע נגמרת משום שאנחנו חוששים שהוא יעזוב אותנו בתום אותה תקופה. אבל אנחנו מבקשים שתתנו לנו את ההגנה המיוחדת הזאת כי המצב בעיתונות היומית אינו טוב - -

לגבי המצב של העיתונות היומית, לא ברור לי שהוא לא טוב. נניח שאני נמצא אצל אנגל ואני עובר לשוקן. מפסיק אצל שוקן ועובר לנמרודי, עובר ליתד נאמן...

לא, יש היום אלטרנטיבות, יש חינמונים, יש חדשות בטלוויזיה וכיוצא בזה.

אתי, אם אני מבין אותך נכון, את אומרת שמה שהם מבקשים פה זה לא הגנת ינוקא אלא הגנת זקנוקא... זה שם המשחק.

אני מבקש להתמקד כדי שנגיע להצבעות.

שאלה: יש לכם הרבה כלכלנים. נניח שהולכים לפי הצעתה של חברת הכנסת נוקד, מה ההפסד הכספי שלכם?

התשובה מאוד ברורה: עיתונות פעם היתה דרך חיונית להתעדכנות ולקבלת אינפורמציה על מה שקורה בעולם והיא כבר לא כזאת. היום זה ממש לא הכרחי. את הדבר הזה מרגישים עיתונים בעולם וגם אנחנו. הקושי שלנו לשמר את התפיסה לא נעשה יותר פשוט ונוסף לזה, יש תהליך של שחיקת היכולת הכלכלית של העיתונים להתקיים. נניח שיש בישראל 3 עיתונים עבריים שנחשבים ליותר גדולים, "ידיעות אחרונות" "מעריב" ו"הארץ". "ידיעות אחרונות", מצבו יחסית יותר טוב מאחרים למרות שגם ההתמודדות שלו עם זירת המנויים היא לא פשוטה. יש היום חלק לא קטן של המנויים שהם בבחינת דלת מסתובבת בינו לבין "מעריב" על החלפת מבצעים אטרקטיביים בתחילת המנוי. "מעריב" מדווח ב-2007 על הפסד של 60 מיליון שקל, שזה הפסד שאומר שבתנאים נורמאליים העיתון הזה לא יתקיים, ואם הוא לא יצליח לפתור לעצמו את הבעיות שהן בעיות מאוד לא פשוטות, ספק אם המצב של 3 עיתונים כלליים יומיים עבריים - -

אתה תולה את זה בכל שאר - -

בגלל שהציבור היום יכול להסתדר גם בלי עיתון יומי.

למה מצבך לא אותו דבר? למה מצבו של "ידיעות אחרונות" לא אותו דבר? אולי אתם יותר יעילים, יותר טובים?

לא, ל"הארץ" יש עוד נישה מסוימת קצת שונה בשוק מבחינת הקהל שהוא פונה אליו והנושאים שהוא מטפל בהם, שגם הנישה הזאת מאוימת כי "ידיעות אחרונות" - -

- - -

הוא מפיץ את המתחרה הכי גדול שלכם, את החינמון שמופץ על ידי "הארץ". מי פוגע בעיתונים? מי מפיץ את היריב של העיתונים?

עכשיו אתה מסכסך...

אני רק מזכיר, כי יש פה מוסר כפול אולי...

אין בכלל מוסר כפול ותכף אגיע גם לחינמון. אבל גם האיחוד של "הארץ", היום "ידיעות אחרונות" מרגיש שהוא כבר לא יכול להתגדר בתחום שבו הוא הצליח כל השנים, ויושב פה מולי עיתונאי של עיתון כלכלי חדש ש"ידיעות אחרונות" הולך להוציא. המטרה שלו היא לקחת את מקום ש"הארץ" הצליח לפתח בו פעילות. זו פעילות מאד מוגבלת ואנחנו אומרים שגדלנו ב-8.4% במספר המנויים של "הארץ", שביום חול הוא 65 אלף. זה לא מספרים עצומים. אני חושב שכדאי שנדע על מה אנחנו מדברים. בין הסלולאר והכבלים, יש בישראל כ-10 מיליון מנויים. כל המנויים של העיתונות היומית זה סדר גודל של - -. אם הוועדה תחריג את העיתונות היומית היא עדין תטפל ב-95% ומעלה מבעיית המנויים.
אני רוצה להזכיר לוועדת החלטה שהיא עשתה פה. היא לא שאלה את הצרכנים ושלחה את היד לכיס שלהם והחליטה לקחת 24 מיליון שקל מהתמלוגים של הכבלים לחדשות המקומיות. היא עשתה את זה מנימוק ציבורי נכון כי היא רוצה שהסוג הזה של תקשורת ימשיך להיות קיים במדינת ישראל. נוסיף לכל הדבר הזה את "ישראל היום". בא שלדון אדלסון ומוציא עיתון יומי, שאנחנו מדפיסים 90% מהכמות שלו, ומחלקים חלק מהכמות הזאת לבתים. אנחנו מדפיסים היום 225 אלף עיתונים ובסך הכל, הוא מדפיס 250 אלף עיתונים כל יום, וכוונותיו להדפיס יותר עיתונים שמחולקים חינם לבתים. אני חושב שכיום כ-100 אלף מחולקים לבתים וגם שם הוא רוצה לחלק יותר. ברור שהדבר הזה יביא לידי כך שאנשים רבים יגידו: יש לי את השירות חינם, למה אני צריך לשלם בעבורו כסף, ויבטלו מנויים בעיתונים קיימים. נכון שזה עיתון מסוים ואולי יהיו כאלה שיעדיפו את "ידיעות אחרונות" או את "הארץ" או את "מעריב" עליו, אבל ברור שאצל חלק מהאנשים השיקול הכספי, כמה שהמבצע אטרקטיבי, שום דבר לא שווה לחינם והם יגידו: אני אוותר על העיתון ואקבל את העיתון הזה ללא תשלום.

צריך להבין את המשמעות של זה, לא רק של השחקנים הנוכחיים, שככל שיש עיתונים כ"ידיעות אחרונות" ואחרים שהם פחות מבוססים, אין להם את האמצעים שיש לשלדון אדלסון. ברור גם שהמשמעות של זה היא שעיתוני החינם הם עיתונים שלא יכולים לממן תקציבי מערכת כמו שממנים תקציבי העיתונים שאנחנו מכירים. מספר העיתונאים שעובר ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב" זה לא מספר העיתונאים שעובדים בעיתון מסוגו של "ישראל היום". זה יהיה שיוני טוטאלי של מפת העיתונות אם עיתון כמו "ישראל היום" ייתר את העיתונים שלנו. לכן, הגישה הנכונה של הוועדה צריכה להתרכז ב-95% של הבעיה, ולעזוב את ה-5% של הבעיה להתמודדות של העיתונים בשוק שלהם ונכון, זה לא דבר שלילי בהכרח שהמנוי של העיתון ישלם יותר לעיתון, כי בסופו של דבר יבוא יום שתגידו לנו: תראו כמה שאתם משלמים - -

את כל הניתוח שלך הבנתי, אבל איך זה מתחבר לחצי שנה?

אני רוצה שתוציאו אותנו מהחצי שנה ותגידו: חוק זה אינו חל על עיתונות.

אבל מה זה משנה? זה בשולים שבשולים...

הדה-מרקר ימתח עלינו ביקורת קשה מאוד אם נעשה את הדבר הזה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לחדד את השאלה שמר שוקן העלה ומר אנגל יעלה. תמונת המצב של התחרות בעיתונים והכניסה של החינמונים והכניסה של האינטרנט והציבור הצעיר שעוזב ומשנה היא ברורה. השאלה הספציפית שהיתה לנו כאן היא האם השיפור שלכם עם ה-6 חודשים והמבצעים הוא כל כך משמעותי? ועל זה לא ענית לי.

לנו משמעותי שאם נעשה מבצע של 6 חודשים והוא יהיה מוגבל ל-6 חודשים, אחר כך לא נצטרך לתת הודעה שהמחיר עולה כי אם ניתן הודעה שהמחיר עולה, אז בהסתברות מסוימת המנוי יגיד "תודה", עכשיו נעבור ל"מעריב", תודה אני לא רוצה ויתחיל מו"מ. התוצאה תהיה מחיר אחר.

אבל זה לא התפקיד של הצרכנים.

אבל גברת נוקד, אתם רציתם לתת 24 מיליון שקל לחדשות בכבלים מכספי ציבור. אתם החלטתם על זה.

חבל מאוד שלא נמצא פה נציג האוצר כי זה סיפור אחר לגמרי.

הוא לא דיבר על האוצר אבל הוא אמר שהכנסת היא זאת שחוקקה את החוק ולא האוצר חוקק את החוק.

מסיבות של תועלת הציבור, נכון מאוד.

בסדר. הטיעונים נפרסו, הן של משרדי הממשלה שמתנגדים להחרגת העיתונים והן הטיעונים של העיתונים. בואו נמשיך ונשמע את ייתר הדוברים ואחר כך, נקבל הכרעות. בבקשה, יניר פלג מחברת הוט.

באמת עבר המון זמן מאז הדיון האחרון בהצעת החוק הזאת - -

ולא בכדי...

גברתי, כיוון שאני זה שקובע את סדר היום של הוועדה, אני מציע לך לשקול את ההערות הציניות שלך, כן או לא בכדי כי עם כל הכבוד, את לא מכירה את סדר היום של הוועדה לעומק. אם הייתי מכירה אותו אולי לא היית מעירה את ההערה הזאת. תודה.

זה לא מתייחס רק לתקופה שלך.

- -אז עבר זמן רב ואני זוכר מהדיון האחרון, שהיה הרבה יותר סוער, משום מה, מהדיון הזה. אולי כי העוסקים אמרו את דברם בדיונים הקודמים ואולי צריך להזכיר חלק מהדברים, למרות שהם לא קשורים ספציפית לסעיף שאנחנו מדברים עליו עכשיו. באופן כללי, אני רוצה להזכיר שאני שומע פה דוברים כמו את עורך דין לוינסון ודוברים אחרים, שאני מבין מהם שעוסקים נתפסים כמי שמנסים לנצל את חולשתו של הצרכן ולתפוס אותו במקומות שקל לנצל אותו. אני רוצה להזכיר שלא זה המצב שגורם לעשיית עסקאות לתקופה קצובה.

סליחה, יש הערה אחת שאני כן מקבל מחברת הכנסת נוקד, שהדיון היום יהיה יעיל. אין שום דיון נוסף על הצורך בחוק, כן או לא. מה ההצעות הספציפיות של אדוני לשנות בהצעת החוק?

אני מזכיר לכבודו שוועדת הכלכלה ב-30 לאוקטובר קיבלה החלטה שקוראת לחברת הוט לחכות 10 ימים וחברת הוט צפצפה על ועדת הכלכלה וב-1 לנובמבר הורידה. אני, במקומך, לא הייתי נותן רשות דיבור למי שמרשה לעצמו לא לקיים את החלטות ועדת הכלכלה.

תודה. בבקשה מר פלג.

בענין הסעיף הספציפי, אני רוצה להגיד שיש סוג מסוים של עסקאות שלא נכנסות בגדרו, ואלה עסקאות שמשלבות התחייבות לתקופת זמן במחיר מסוים, כשאחרי אותה תקופה ממשיכה ההתחייבות במחיר שונה. עסקאות כאלה, לפי הצעת החוק הזאת, לא יכולות להתקיים יותר.

למה?

מכיוון שלפי ההגדרה של עסקה לתקופה קצובה, המועד שבו מסתיימת תקופת המחיר הזולה, הוא המועד שבו אתה צריך לתת לצרכן את האפשרות להתנתק. אז יותר אי אפשר יהיה להציע עסקאות כאלה, ואני חושב שאלה עסקאות מסוג שגם הצרכן מרוויח - -

מה זאת אומרת? אתה יכול להציע לו ולדעת שכשיסתיים המחיר המוזל תהיה לו האפשרות להתנתק.

זה מאיים על ההיגיון הכלכלי שמאחורי עסקאות כאלה.

אני לא מבין מה אתה אומר. למה זה לא מאפשר את זה?

מכיוון שעם תום תקופת ההנחה, כבר אז אתה צריך לתת לו להתנתק, ואתה לא יכול לקבל ממנו את המשך התקופה הקצובה שהוא התחייב עליה מראש, בתמורה להנחה שהוא קיבל. אתן דוגמה: אתה עושה עסקה עם צרכן והוא מתחייב לשנתיים, ובתמורה אתה נותן לו בשנה הראשונה לשלם 50% מהמחיר, עסקאות שאנחנו מכירים כמותן הרבה. לפי ההצעה, עסקאות כאלה לא יוכלו להתקיים מאחר שבתום תקופת ההנחה הוא יהיה חייב להתנתק.

הוא לא יהיה חייב להתנתק אלא תצטרך לקבל את הסכמתו להמשך ההתקשרות.

אבל אתה יכול לקבוע מלכתחילה שאם לא תקבל את הסכמתו, המחיר הרטרואקטיבי, הוא יצטרך לשלם יותר לדוגמה...

לא, למה?

אם קיבלתי 6 חודשים במחיר 50 שקל בכבלים ומראש התחייבתי שאשאר עוד שנה, אבל בשנה שלאחר ה-6 חודשים במקום 50 המחיר עולה ל-100 שקלים. אחרי חצי שנה יגידו לי: דע לך, בהתאם למה שהתחייבת, המחיר עולה ל-100 שקלים ואני אגיד: לא, אני מבקש להתנתק, הם יכולים לקבוע מראש שאני צריך להשלים את המחיר על ה-6 חודשים שהייתי עד עכשיו. מדוע לא? למה למנוע חופש התקשרות?

יש חופש התקשרות, אבל יש דברים שאנחנו רוצים למנוע וזה גזילה של צרכנים. כשהחוזה נגמר הוא נגמר, וזה הסעיף המרכזי מבחינתי.

אבל הוא לא נגמר.

תקופת החוזה נגמרת.

השאלה מה זה אומר שתקופת חוזה נגמרת. כשהמחיר בו משתנה או כשתקופת ההתקשרות הסתיימה?

יש שני סוגי עסקאות: יש עסקה שהתקופה בה מוגדרת, עסקה ל-5 שנים. עברו 5 שנים והעסקה נגמרה ולא נמשכת. יש עסקאות שנמשכות, כמו העסקאות של הכבלים, שאין תקופה לסיום אלא היא עסקה נמשכת לאורך כל הזמן וזוהי עסקה לתקופה בלתי קצובה. בתקופה הזאת הצרכן רשאי להתנתק מתי שהוא רוצה. אני לא רוצה להגדיל את הכבילה של הצרכן לתקופות ארוכות יותר, שלא יוכל להתנתק גם בתקופות האלה אלא יצטרך לשלם עבור הטבות שנתנו לו כדי לקשור אותו.

עורך דין קמחי לא מכיר כנראה את העסקאות של הכבלים מכיוון שהם כן לעסקה קצובה בדרך כלל של שנתיים, ומתוכם בשנה הראשונה יש הנחה מאוד גדולה. לפי הצעת החוק עסקאות כאלה לא יוכלו להמשיך.

העסקאות עם הוט הם לתקופות קצובות?

העסקאות הן לתקופות קצובות. העסקאות של "יס-מקס" ו-"HD" הן בדרך כלל לתקופות של 3 שנים.

מה קורה בתום ה-3 שנים?

התעריפים עולים במידה והלקוח לא מתנתק.

תודה רבה לך...

בואו נחדד את זה: השאלה לא מה קורה בעסקה שלכל אורך העסקה לא עולה המחיר אלא רק כשהיא פוקעת. מה קורה כאשר אדם מצטרף לשנתיים ובתום שנה, המחיר משתנה, בתוך השנתיים שהוא הצטרף. יש עסקה קצובה, אני הצטרפתי לשנתיים להוט. לאחר שנה, המחיר שלי עולה מ-50 ל-100. זה חל או לא חל?

אם בחוזה המקורי היה כתוב בפירוש שבתום שנה המחיר יעלה ל-100, והמחיר הזה היה נקוב מראש, כל מה שהוא צריך לעשות זה לקראת תום השנה, בין 30 ל-60 ימים שלפני תום השנה, הוא צריך למסור הודעה לצרכן ולהזכיר לו שהתקופה הקצובה הראשונה הסתימה ושהמחיר יעלה, והוא לא צריך את הסכמתו. זה אם המחיר היה נקוב במפורש בהסכם הראשוני. אם המחיר לא נקוב והצרכן לא יודע, זה בהתאם להצעת החוק.

החוק מגדיר את "עסקה לתקופה קצובה", אחת ההגדרות של העסקה - -

אתה קראת עד הסוף את החוק?

כן.

זה החריג מה שאומרת היועצת המשפטית של הוועדה. אז בא תקריא לנו למה זה לא מה שאומרת היועצת המשפטית של הוועדה.

החריג אומר שאם אתה מתקשר לשנתיים, קשה לך לתת מראש מה יהיה המחיר בעוד שנתיים...

לא, לא בעוד שנתיים. אתה דיברת על עוד שנה.

גם בעוד שנה.

אז אם לא נתת לו מראש את המחיר, אז תבקש את הסכמתו.

זה בדיוק מה שהצעת החוק הזאת באה להסדיר.

תודה. אנחנו נדון בזה לפני קריאה שנייה ושלישית.

אני מחברת פלאפון. מה שקרה במקביל לתהליך שקרה בכנסת עם הצעת החוק, ויכול להיות שמשרד התקשורת יגיד את דברו אחרי שאגיד את דבריי. משרד התקשורת הוא הוציא תיקון רישיון ברוח דומה לדברים שנאמרים בחוק. שמענו מהמשרד שהם מעוניינים להיות מתואמים אתכם בסיפור הזה אבל בהמשך למה שנאמר פה על ידי נציג הוט, יש בסלולאר התקשרויות לתקופות יותר ארוכות, ואני לא מדברת על ההתחייבות שאנחנו כוללים בהתקשרות עם הלקוח אלא על כך שדפוסי הצריכה ודפוסי ההתקשרות של הלקוחות בתחום הסלולאר הם בדרך כלל לא למספר חודשים בודדים אלא להתקשרויות יותר מתמשכות. זאת אומרת, בכל הקשור לכבילת הלקוח לתקופה ממשוכת, וזה שמודיעים או לא מודיעים, נותנים עמדת מיקוח או לא, אני לא מדברת על הבעיה הזאת. אני מדברת על סיטואציה שבה לקוח מתקשר אתנו, נניח לתקופה של 18 חודשים. הוא מקבל שירותי טלפוניה בסיסית, ולמשך החודש הראשון או החודשיים הראשונים הוא מקבל בפרומושן כמה הטבות מיוחדות. הוא מקבל רינגטון חינם למשך חודש, ואחרי חודש הוא צריך לשלם על הרינגטון הזה.

אז איזו מן הטבה זאת?

אתה נותן לחודש חודשיים ואחרי כן הוא צריך להתחיל לשלם. חיפש משרד התקשורת את האיזון העדין בתיקון שהוא הציע, ברישיון לסיטואציות האלה ואמר שכל ההגדרה של עסקה קצובה, בגלל הסיטואציות האלה תהיה לגבי עסקאות של 3 חודשים ומעלה. למה? כי התקשרויות אצלנו הן בדרך כלל לא ל-3 חודשים. העסקה הקצובה הבסיסית תהיה ל-18 חודש כי זה המקסימום שרוצים לקצר את תקופות ההתחייבות בסולואר, אבל בתוך התקופה הזאת יכולה להיות הטבת פרומושן או מבצע שהוא לחודש, חודשיים, שלושה, ואז ההיגיון אומר שלא צריך את כל ההוראות שכרגע מכתיב החוק או אותו תיקון רישיון להחיל על המבצעים האלה.

מה שהציע משרד התקשורת, שההגדרה של עסקה קצובה תהיה כל העסקאות שקצובות בזמן או בהתחייבות או מה שזה לא יהיה מ-3 חודשים ומעלה, ואז זה פותר חלק גדול מהבעיה.

נאמר פה משפט שאומר שהעוסקים מספיק מתוחכמים כדי לקצר את כל המבצעים וההתקשרויות לפחות מאותה תקופה מינימאלית שתקבע. אז לא צריך להיסחף ולהגזים, אנחנו לא נקצר את כל המבצעים וההטבות וההתקשרויות שלנו לפחות מ-3 חודשים, כתוצאה מההוראה הזאת.

אדוני היושב ראש, אני חושב שאולי אפשר לרבע את המעגל שהופך להיות לטרפז. לצערי, היום הכל זה מרוץ ופתאום מחריגים רק את העיתונים והכותרת זה "הון-שלטון-עיתון" ולכן, אני מבין את הנקודה שלהחריג את העיתונים זה נראה לא טוב, וזה יכול להביא לתוצאות לא טובות. לכן, אני שואל את חבר הכנסת וקנין, ידידי מש"ס, אני חושב שאולי עם חברתי אורית נוקד, אם משרד המשפטים יהיה מספיק גמיש, הרי כל הענין הוא בין הריון מוחלט של 9 חודשים, שירדנו ממנו, ל-6 חודשים ל-3 חודשים. בואו נתפשר על עסקה קצובה ל-4 חודשים ובא לציון גואל. אני מפנה את זה לשיקול של משרד המשפטים ומשרד התמ"ת.

זה במקום כל הצעה של העיתונות?

אני בעד.

4 חודשים פלוס התנאים הנוספים?

אותו ניסוח כמו של חבר הכנסת וקנין, במקום 6 חודשים שיהיה 4 חודשים.

עם התנאים.

זה לא עונה להערות של גברת מרוז. היא מציעה הצעה נוספת.

הוא לא ניסה לענות על ההצעה של גברת מרוז. הוא דיבר על הנושא של העיתונים.

עורכת הדין נויבאור, את רוצה להתייחס לדברים של גברת מרוז?

באופן כללי, אנחנו לא משנים את העמדה שלנו כפי שהבנו אותה בדיונים הקודמים. אני חושבת שלא צריך לקצוב את התקופה כי אנחנו לא רוצים שייווצר מצב שבו יכנסו דרך החריג הזה רוב המבצעים - -

לא, היא הציגה משהו אחר. אומרת יוליה: נניח שהצטרפתי ל-18 חודשי מבצע. המחיר לא משתנה ב-18 חודשים אבל בחודש, חודשיים הראשונים קיבלתי הטבה שלאחר מכן נפסקת. האם לאחר 3 חודשים שהתקשרתי הם צריכים לתת לי הודעה?...
אז מה הבעיה? תתנו הודעה שההטבה נפסקת. אתם נכנסים לחריג, אתם לא צריכים הסכמה כי הודעתם לו מראש בהסכם שבתוך ה-18 חודשים יש לו הטבה של 3 חודשים חינם. תשלחו לו הודעה לאחר 3 חודשים נפסקת ההטבה ומעתה הרינגטונים עולים גם כסף.

חבר הכנסת ארדן, אני מציעה שנישאר פה רק חברי הוועדה.

אני מייד אסיים לשמוע את כל מי שנרשם לדיבור ולקראת ההצבעה נישאר רק עם גורמי הממשלה וחברי הכנסת.

עורכת הדין עינת ברכה מאמון הציבור, בבקשה.

כל הניסיון להרחיב את החריג יעקר את ההצעה הזאת מתוכן וזו באמת החת הבעיות הכי מטרידות של השירותים המתמשכים. מבחינתנו, במוקד התלונות יש הרבה מאוד תלונות שמתייחסות לעיתונות ולמבצעים מתחומה, באופן כזה שעצמת הבעיה הצרכנית לא פחותה משירותים מתמשכים אחרים ולכן, אין כל הצדקה לעשות את החריג הזה. מדובר כאן בשתי דרישות חיוניות כי כשהצרכן מתקשר בעסקה ומוצעת הטבה לכמה חודשים הוא שם דגש משמעותי על תקופת המבצע וברגע שהמבצע מסתיים, אין מודעות למשמעות של התהליך הזה. לכן, שתי הדרישות משלימות וחיוניות ומדובר בנטל שהוא סביר לגמרי, הגיוני לגמרי, ונכון גם לצרכנות, למשק ואין שום סיבה להחריג את החריג הזה.

אני ממשרד התקשורת. אנחנו מתנגדים להחרגה שמוצעת לא בגלל העיתונים בגלל שהיא עלולה לחול על משרד התקשורת. לצד זה - -

על מה היא עשויה לחול?

על כל חברות התקשורת. יש הרבה מאוד מבצעים שיכולים להיכנס להחרגה כמו שהיא מוצעת, כך שהיא בהחלט לא תחול רק על העיתונים.

גם אם זה 4 חודשים?

אני הצעתי שזה יהיה ספציפי רק על העיתונות.

בסדר, אבל אני אומר שההצעה כמות שהיא עלולה לחול גם על חברות התקשורת, אם לא נזכיר במפורש את העיתונים. משרד התקשורת יצא לאחרונה בשימוע - -

אתם מתנגדים לכל החרגה, אבל אם עושים החרגה, אתם מבקשים שזה יהיה כתוב רק לענין העיתונות היומית. זה הרע במיעוטו.

לא מדויק. יצאנו לאחרונה, כמו שיוליה מרוז ציינה כרגע, שראינו תקופה סבירה לעסקה קצובה כ-3 חודשים, לאור המורכבות בעסקאות בתחום התקשורת. כך שזה עדין לא משהו שקבענו ברישיונות אבל זה הנוסח שיצא.

בכל מקרה, אין תורה מסיני ש-3 חודשים זה כן ו-4 זה לא. אני בטוח שנביא מחקרים מהאוניברסיטאות לתקשורת שבאגדת 3 ו-4 גם יתפוס...

קשה לי לעמוד על האבחנה בין 3ל-4 כמובן, אבל זה היה פרק הזמן שחשבנו שהוא נכון.

3 עניינים: 1. לגבי המגבלה של 3 חודשים. צריך לזכור שמבחינה פרקטית זה קצת מצחיק אם באותו מעמד שבו הלקוח מתקשר עם העוסק, העוסק צריך להגיד לו שהמבצע רק לחודש, ואני כבר מודיע לך על האפשרות לביטול. כמו כן, צריך לזכור שמדובר באנשים מבוגרים וצריך להיות איזה נטל אם אתה יודע שהעסקה רק לחודש, אז לא הגיוני שיצטרכו לשלוח לך הודעה.

ואין גבול ליצירתיות של היזם מול הלקוח. אל תעשה לך חיים קלים.

יצטרכו להודיע לו במעמד השיחה שהוא מתחבר, שעוד חודש הוא מתנתק. זה קצת מצחיק.

מצחיק הדמגוגיה, כי צריך להודיע לו שהוא מנותק אלא להודיע לו מה המחיר החל מאוד חודש.

המחיר זה ברור. אני מדבר על התקופה הקצובה של ה-3 חודשים, 6 חודשים וכולי.

אתם מציגים מצג שכאילו כל מי שמצטרף אליכם, וזה אומר גם עליכם משהו, מצטרף רק בגלל מחיר המבצע, מעבר לזה אתם לא שווים כלום. כי אם אדם מצטרף אליך רק בגלל מחיר המבצע ולא בגלל שמדובר בחברות עם רפיוטיישן ומעבר לזה, אז סליחה. אם תתנו לו שירות טוב והוא יהיה מרוצה מהמהירות שהוא גולש ולא יכתבו לו 5 מגה והוא מקבל בקושי מגה וחצי, אני מניח שהוא יישאר גם אחר כך, אלא אם כן תהיה לו הצעה טובה יותר. אל תציג את זה בצורה כזאת דמגוגית.

אני מדבר רק על הענין של ההודעה וזהו.

2. כמו שאמר העורך דין של הוט, אם ההסכם הוא לתקופה קצובה של שנתיים, כשבמהלך השנה הראשונה זה 100 שקלים והשנייה 200, לפי החוק - -

אתם צריכים להודיע לו.

נכון. לפי החוק, במצב הקיים אתה צריך להודיע לו פעמיים: פעם ראשונה, במחיר המוזל של ה-100 שקלים, כי זה המחיר המוזל - -

פעם ראשונה כשהוא מתחבר, ופעם שנייה כשהמחיר עולה.

פעם ראשונה, אחרי השנה הראשונה של ה-100 שקלים, ופעם שנייה, אחרי השנה השנייה שעולה ל-200 שקלים.

כי אז מסתיימת העסקה הקצובה. הוא צודק, זה נכון.

אני מפנה את תשומת לבכם שזה מצב פרדוקסאלי שצריך לפתור אותו.

מה פרדוקסאלי בזה? האדם הצטרף ב-50 שקל, אחרי שנה המחיר עלה ל-100 ואתה צריך להודיע לו שהמחיר עולה ל-100. בתום שנתיים הסתיימה לגמרי העסקה שהוא הצטרף אליה, אתה צריך להודיע לו שהסתיימה העסקה.

בכל מקרה, יש התחייבות לשנתיים.

מה קורה אחרי שנתיים?

תהיה לו אפשרות להפסיק.

התקשרת אתו מראש לשנתיים.

לא תהיה לו אפשרות להפסיק. לך יש אפשרות לשכנע אותו להמשיך...

מוסכם. מה שאני אומר זה בסך הכל שאחרי השנה הראשונה צריך לשלוח הודעה במצב היום - -

נכון, כי המחיר עולה.

החוזה נפסק ואם תרצה אותו אחרי השנתיים, תשלח לו עוד הודעה.

אבל ממילא הוא התחייב לשנתיים וממילא הוא הוא התחייב למחיר הגבוה, אז למה אני צריך להודיע לו על זה?

אם אתה רוצה שהוא ימשיך אצלך, אתה צריך להודיע לו.

תודה. אנחנו נחדד את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

דבר נוסף - מבחינת התחולה של הוראות המעבר, צריך להבהיר מה קורה היום, במצב של עסקאות שהן בתקופת הארכה ולכאורה למחרת בבוקר, אחרי שהחוק - -

תודה. אנחנו נלבן את הוראות המעבר בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

סיימתי לשמוע הערות. מי שלא נרשם עד עתה – אני מצטער. נגמור את ההקראה ואם יש הערות מאוד דחופות שלא נאמרו עד כה, נשמע אותן ואז נוציא את כל הנוכחים חוץ מחברי הכנסת ונציגי הממשלה ונקיים את ההצבעה.

ממשיכה לקרוא. "(ד) לעניין סעיף זה, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות בינו לבין העוסק מוטל על העוסק. (ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים למתן הודעות לפי סעיף זה." את סעיף (ו) קראנו כבר בישיבה הקודמת, זה ההגדרות השונות של הצעת החוק ובעצם בזה אנחנו מסיימים את הסעיף הזה. אני פונה ליו"ר הוועדה ולחברת הכנסת נוקד, יש סעיף 13ב, שבו הוועדה טרם החלה את דיוניה. השאלה אם אתם רוצים לשמוע הערות ולדון בהם עכשיו או לפצל את הסעיף הזה ולהתקדם רק עם החלק הראשון?

אני לא רואה שנספיק...

הנושא שמעוגן בסעיף 13ב, שדינו משלוח חשבוניות והודעות תשלום לצרכן, איננו קשור בהכרח לחלק הראשון של הנושא שבו דובר על עסקה לתקופה קצובה. אני רק אזכיר שזה סעיף שמדבר על כך שעוסק יצטרך לפחות אחת לחצי שנה לשלוח לביתו או למענו של הצרכן העתק מהחשבוניות, ולא להסתפק בזה שזה הופיע באינטרנט או בטלוויזיה.

זה לכאורה חל גם על כביש 6.

זה חלק באופן רוחבי במשק. בעצם לא התחלנו את הדיון בסעיף הזה. אני הייתי מציע לכם לשקול - -

לא דנו בזה? זה היה בכנסת הקודמת?

כן, דנו בכנסת הקודמת. גברת בנדלר, תקריאי את הסעיף.

"משלוח חשבוניות והודעות תשלום לצרכן. 13ב. (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבונו, או לפי הרשאה לחיוב כרטיס האשראי שלו..." אגב, זה לא יהיה דווקא שלו כי יתכן שמישהו נותן אשראי של מישהו אחר. "... ישלח העוסק לצרכן, למעונו הרשום אצל העוסק, אחת לשישה חודשים לפחות, העתק מהחשבוניות המתייחסות לתשלומים ששילם הצרכן במהלך ששת החודשים שחלפו. (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת עוסק לתת או לשלוח לצרכן, בדרך שיקבע, הודעות תשלום, חשבוניות או קבלות. הוספת תוספת שלישית. 5. אחרי התוספת השניה יבוא: "תוספת שלישית (סעיף 13א)""... אני מזכירה לכן שאלה העסקאות שמוחרגות בתנאים שהצגתי קודם. "... 1. שירותי טלפון בסיסיים אלה: שירותי טלפון פנים ארציים נייחים; שירותי רדיו טלפון נייד. 2. שירותים או טובין, שסכומי התשלום שיש לשלם בעדם לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, או הדרכים לחישוב התשלומים כאמור, נקבעים בידי הממשלה, שר, משרד ממשלתי לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו וכן תאגיד שהוקם בחוק, שהוסמכו לכך בדין." לענין הניסוח, אני רוצה להגיד שלא מדובר כאן במחירים שמפוקחים על ידי הממשלה אלא במחירים שנקבעים בידי הממשלה או גוף ממשלתי כמו אגרות וכולי.

זאת אומרת, מחיר חבילת הבסיס לא נקבע על ידי - -

לא. "תחולה. 6. חוק זה יחול גם על התקשרויות שנעשו לפני תחילתו." זה מתקשר להערה שדובר עליה קודם.

תודה. הערות.

בנוגע לשירותי טלפון פנים-ארציים, בתוספת השלישית, אנחנו נבקש שזה יהיה גם לחו"ל. היום אנחנו לא רואים שום הבדל בעידן של כפר גלובאלי, ויש כל כך הרבה ישראלים בחו"ל, שלא לאפשר שיחות יוצאות לחו"ל ושזה יהיה רק בתוך מדינת ישראל. דבר נוסף, זה גם לגבי האינטרנט. האינטרנט, כמו הטלפון, משמש את הפרט כדי להוציא הודעות החוצה ויש לו שימושים דומים לשל פלאפון ותקשורת נוספת כמו דואר אלקטרוני. ולכן, מבחינה זאת אין כל הבדל בין ענין הטלפון לאינטרנט.

אני מזכירה שעל פסקה 1 של התוספת השלישית היתה הצבעה ועל 2 לא היתה הצבעה.

אני מחברת מירס. לנושא משלוח חשבוניות, ההצעה אומרת שגם אם נשלחו חשבוניות בעבר, אז אחרי 6 חודשים נצטרך שוב לשלוח על 6 חודשים אחורה.

גם אם נשלחו איפה?

גם אם נשלחו לצרכן חשבוניות במהלך ששת החודשים האחרונים בכתב ולא באינטרנט, שוב יצטרכו לשלוח 6 חודשים אחורה. בעצם תהיה כפילות. הצרכן יקבל כל חודש ושוב, אחרי - -

זאת לא הכוונה ונתקן את זה.

בענין החשבוניות, אני חושב שהחוק מעמיס על העוסקים הוצאה שהיא מאוד משמעותית. אני חושב שזה יהיה נכון וצודק לומר שהחובה הזאת תחול רק באותם מקרים שהחשבונית היא תלוי שימוש. זאת אומרת, גם אם זה מכון כושר שגובה כל חודש 200 שקל, אין צורך לשלוח חשבוניות. באותם מקומות של סלולארים ואינטרנט, שזה תלוי שימוש והחשבון משתנה כל חודש - -

אני מסכים עם עמדתך.

מעבר לזה, יש הוראת ניהול חשבונות של מע"מ ומס הכנסה. אני לא חושב שהחוק הזה צריך להתערב בהוראות של מס הכנסה, שקובע שאני יכול להעביר הודעה בשלט רחוק או בדרך אחרת, ופתאום נכנס חוק הגנת הצרכן ואומר לי איך לנהל את הספרים שלי. אני לא חושב שזה המקום. אם אתם רוצים, שמס הכנסה יבוא ויגיד: אתה חייב לשלוח חשבונית ואותו דבר שלטונות המע"מ. המינימום שאנחנו מבקשים, שזה יהיה רק במקרים של תלויי שימוש. סלולרי וכבלים משתנים כל חודש. אני מדבר אפילו על חדר כושר - -

כבלים משתנה כל חודש?

אם הם יוותרו על ה-VOD...

על 300 שקל שאני משלם לחדר כושר כל חודש, אני ממש לא נזקק לחשבונית.

אני חושב שיש היגיון בטענה הזאת.

אני חושב שצריך לקחת בחשבון את העלויות המאוד גבוהות שיש למשלוח חשבוניות.

צריך לקחת בחשבון גם את זכויות הצרכנים. הבנו את הטיעון הנגדי...

אדוני, מיליון שקל בחודש כשיש לך מיליון מנויים.

זאת טענה כל כך לא הגיונית מה שאתם אומרים. תקשיב למה שאתה אומר, האם זו טענה שאנשי ציבור יכולים לענות עליה. דרך אגב, לעשות שירות לקוחות לסלקום או לפרטנר זה כל כך יקר. לתת שירות לשני מיליון איש זה מייקר נורא את המצרך ואפשר להוזיל את זה בהרבה יותר. אפשר להעסיק 4 אנשים בשירות לקוחות במקום 500.

השאלה מה החלופה. אם יש חלופה טובה כמו להציג חשבונית באינטרנט, שכל אחד יכול לבוא ולראות - -

נדון בזה בהרחבה בין הקריאה השנייה לקריאה השלישית.

זאת עמדה שהשמענו אותה גם בעבר, והבאנו את הנימוקים לה. אנחנו מבקשים לכלול בתוספת השלישית גם את שירותי הגישה לאינטרנט מהיר. אנחנו חושבים שכשמנוי יקום בבוקר ויהיה מנותק מגישה לאינטרנט - -

אני חושב שהטענה הזאת הושמעה כאן לפני מספר דקות על ידי חברת אינטרנט אחרת. תודה.

שכל הדיון יתקיים בין הקריאה השנייה לשלישית.

אני לא ספק אינטרנט, אבל אני רוצה להעיר הערה נוספת: בחוק שעבר לאחרונה בכנסת, בתיקון סעיף 13 לחוק התקשורת, שירותי גישה לאינטרנט נכללו כשירותים בסיסיים חיוניים, שהשר רשאי לתת להן הוראות שהן הוראות שעת חירום כשיש תקלה.

אני מבהיר שוב: אם אחד מחברי הכנסת יבקש להציע הצעה להוסיף על התוספת, אני אקיים הצבעה. אם אף אחד מחברי הכנסת ואל אני לא נעלה את זה, זה לא יעלה. אני מזכיר שזו הכנה לקריאה ראשונה, ועד הכנה לקריאה שנייה ושלישית תוכלו לנסות ולשכנע את חברי הבית ואותי להציע הצעה לתוספת הזאת.

שמעתי פה את כל המיצגים של חברות התקשורת, שמבקשים להחריג את החוק על החוזים והעסקאות האלה. אני רוצה להזכיר לוועדה שחברות התקשורת זה ההיי-לייטס אצלנו, בתלונות הציבור. התקבלו יותר מאלף תלונות וזה מבול ביחס לשנים קודמות. אנחנו מבקשים מכל חברי הוועדה לא להחריג את החוק על החברות האלה.

תודה. ביקשתי הערות על מה שהוקרא על ידי היועצת המשפטית ולא הערות אידיאולוגיות כלליות.

בנוגע לתוספת השלישית: אנחנו מבקשים שחבילת הבסיס לפחות תיכלל שם, שזה ערוץ 2, ערוץ 1, חדשות.

זאת שאתם נורא רוצים שתסופק חינם...

צריך להבין שיש שירותים מעבר לשירותים שנקבעו כרגע בתוספת השלישית, שהניתוק שלהם זה פגיעה חד משמעית בלקוח. אלה שירותים שהלקוח לא משלם בכלל, בין אם העסקה מתמשכת ובין אם לא ועל חלקה הוא כן משלם. לדוגמה - משיבון סלולארי, תא קולי. ברגע שאני מנתק את התא הקולי של הלקוח, שכרגע זה לא מופיע בתוספת, כל ההודעות שהלקוח החליט שהוא שומר אותן כי הוא רוצה להשתמש בהן ולהשמיע לנכדיו או בניו, נמחקות באותו רגע. דוגמה אחרת: שירות ביטוח ואחריות. לקוח שילם במשך חודשים רבים שירות ביטוח ואחריות. מהרגע שאני מנתק את הלקוח מהשירות הזה, הוא לא זכאי ליהנות ממנו. זה אומר שאם בעתיד יתקלקל לו הטלפון, הוא לא שם לב להודעות שכתבתי לו בחשבוניות, הוא לא יוכל להשתמש בשירות שהוא שילם עליו.

לקראת שנייה ושלישית נדון בהחרגות הנדרשות כדי לא לפגוע בלקוחות. אני מבקש לקראת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית, את כל ההצעות הטובות שלכם, שבאות מתוך דאגה ללקוחות, להעביר לנו בכתב לפחות שבוע לפני הדיון הבא כדי שנוכל להיערך לקראת ההגנה שאתם דורשים מאתנו ללקוחות, ונעזור לכם לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. אני מתחייב שלא נפספס אף הערה שהיא לטובת הלקוחות ובלבד שתעזרו לנו להגיע אליה בזמן סביר לפני הדיון.

בגלל הציניות שנשמעת פה מצד חברי כנסת, אני רוצה לציין שהחוק הזה עוד לא נכנס לתוקף לפחות בחברת סלקום - -

תודה. עורכת הדין טירי, בבקשה.

לגבי הסעיף השני בתוספת השלישית: הנושא הזה עלה בדיון הקודם ולא הוצבע עליו, אני מבינה. לא ברור לנו למה הנושא הזה נכנס, בכל מקרה, אם היתה כוונה לומר שכשמדובר בשירות שהמחיר נקבע על ידי רגולטור מסוים, אז החובה תהיה הסכמה פוזיטיבית של הצרכן. אנחנו חושבים שצריך להתנגד ולהוריד את זה, כי העובדה שהמחיר נקבע על ידי רגולטור לא מעלה ולא מוריד. התחרות על ליבו של צרכן יכולה להיות לא רק לגבי מחיר אלא יכולה להיות גם לגבי שירות. לכן חשוב לדעת שגם כשהמחיר נקבע על ידי רגולטור, מה מועד סיום העסקה, חשוב לקבל את ההסכמה של הצרכן להמשך העסקה.

הערות נוספות? אין. אני מבקש שבחדר יישארו רק חברי כנסת ונציגי ממשלה ונעבור להצבעה.

חברת הכנסת נוקד, את מצביעה במקום חבר הכנסת מרציאנו. חבר הכנסת דב חנין מצביע במקום חבר הכנסת חנא סוויד, ואבו וילן במקום חברת הכנסת רונית תירוש.

אני חושבת שמדובר פה בהצעת חוק צרכנית חשובה מאין כמותה, ממש מהפכה. שני הנושאים שחשובים מאוד זה נושא ההודעה, כפי שנאמר, וקבלת ההסכמה על יד הצרכן. אני ערה למסע שמתנהל, והחוק הזה הרבה זמן לקח עד שהגיע לכדי הצבעה בקריאה ראשונה. אני מבינה את המצוקה של העיתונים אבל יש לי בעיה. בעיה כחברת כנסת, בעיה מוסרית, שציין קודם חבר הכנסת ברוורמן ומצד שני, מדובר בפגיעה בצרכנים, אם אנחנו מחריגים אותם, וזה על גב הצרכנים. יכול להיות שצריך לראות דרך אחרת שאפשר יהיה לעזור אם באמת מעוניינים לעזור.

אני מאוד מבקשת מכם שתצביעו על החוק כפי שהוא בקריאה ראשונה, ולאחר מכן - -

אלא אם כן יש הערות שאת או הממשלה קיבלו והם מוכנים לשנות.

אני מבינה שאת מדברת על פיסקה 2.

אני הצעתי פשרה של 6, הם הציעו 4, אז נעשה ממוצע 5.

אני מבקשת כרגע שתקבלו בהסכמה ובהבנה, ואני אהיה מוכנה לשקול ולראות ואפשר לחשוב על פתרון יותר יצירתי, אבל שנצביע היום על החוק כפי שהוא.

גברתי מבקשת להצביע בנוסח שהוקרא כאן, בוועדה, בלי שום שינוי, גם לא לגבי התוספת השלישית, ששם הממשלה ביקשה לא להוסיף את ההחרגה של סעיף 2?

אני מציעה למחוק את זה.

מרוב שהיו כל כך הרבה דיונים, אני לא יודעת מתי זה נכנס. אני מבקשת להצביע על זה כמות שזה.

מה עם פסקה 2 של התוספת השלישית, את מציעה להשאיר או למחוק?

למחוק.

היתה עוד הערת הבהרה, שחשבוניות ישלחו אחת ל-6 חודשים או הודעות תשלום וכולי, רק אם לא נשלחו קודם לכן.

אלה שתי ההערות היחידות שהמציעה או הממשלה רוצים לשנות. אני מבקש לשמוע את חבר הכנסת ברוורמן, שיציע את הצעתו.

אדוני היושב ראש, אני אומר את זה לא בלשון סגי-נהור ואני מעריך אותך מאוד, ואני מעריך גם את חברת הכנסת נוקד, שזכיתי בשנתיים של חיי הסוערים והמעניינים בפוליטיקה להכיר אותה היטב. אני עדין חושב, ופה השאלה היא לחברי הכנסת, מכיוון שיש פה גם אנשים שבקיאים בכתובים, הלא גם חיים נחמן ביאליק שהוציא את ספר האגדה, אנחנו מכירים משלמה המלך אגדת 3 ו-4. ההצעה שלי היתה במקום 6 חודשים 4 חודשים. שמעתי מחבר הכנסת וקנין שרצה 6 חודשים ואולי צריך להגיע לפשרה של 5 חודשים. להכניס את זה פה, לגמור את זה - -

היה הרציונאל של 4 חודשים כי עסקאות מעל 4 חודשים הן לא הגיוניות, הן בתחום הסביר. ברגע שאתה מציע 5 זה כבר...

לא, אני מציע 4 חודשים.

אני מציע את הצעת אורית נוקד או ההצעה שלך. אני תומך בהצעה שלך.

מקובל 4. אני לא ננעל על ה-6 חודשים.

אני רוצה להבין את ההצעה. ההצעה אומרת לא לקבוע החרגה על העיתונים היומיים אלא לקבוע על מי יחול החוק? הוא יחול על עסקאות שהמשך שלהן מעל 4 חודשים ולא ניתן לבאל אותן בלי לשלם איזה שהוא תשלום נוסף, והתנאי השלישי - -

ובכל עת שלאחר תום תקופת ההטבה וללא תשלום נוסף בשל סיום העסקה כאמור. לא יהיה קנס.

אני לא כל כך מבינה. האם מדובר שהצעת החוק לא תחול על העסקאות האלה בכלל או שלגביהן לא תהיה חובה לשלוח הודעה?

לשלוח הודעה.

הצעת החוק תחול על כל העסקאות, גם עסקאות לתקופה קצובה אלא שלא תהיה חובה לשלוח הודעה על סיום התקופה הקצובה, אם התקופה אינה עולה על 4 חודשים ויתקיימו יתר התנאים.

אני לא מסכים אתך וצר לי שאני צריך לפרשן, אבל תחול דרישה לקבל הסכמה מעבר ל-4 חודשים.

זה בלי הודעה.

החוק לא יכול לחול. הם מבקשים להחריג לחלוטין מתחולת החוק.

תקבלו את ההצעה שלי ואחר כך בצורה מושכלת יהיה לנו זמן...

לא, אני מצטערת. מדובר על זה שיודעים את המחיר מראש ואז ההחרגה חלה. ההוראה לקבל הסכמה פוזיטיבית לא חלה אם הצרכן יודע מראש מה המחיר שיחול בתום תקופת ההחרגה, והוא צריך לשלוח הודעה. אפילו העיתונים, אם הבנתי אותם נכון והם הגיעו גם אלי כמובן, הם מדברים על ביטול הדרישה לתת את ההודעה. הם מדברים על כך שהמחיר שיחול בתום תקופת הזמן ידוע וכתוב במפורש בחוזה.

יפה, כיוון שמראש מה שחל עליהם מבחינת החוק זה אך ורק חובת ההודעה, בהסתמך על הודעתם שהיא נכונה היום אבל איננו יודעים אם היא בעתיד תהיה נכונה, שכל המבצעים שלהם חתום הצרכן מראש שהוא יודע מה המחיר בתום תקופת המבצע.

המחיר מופיע בחוזה.

זה היום. אני לא יודע מה יהיה בעתיד. אני לא רוצה להחריג אלא אני רוצה לחדד מה ההצעה של חברי הכנסת: ההצעה אומרת, בלי קשר לעיתונים, שכאשר במבצע מסוים, משך המבצע קצר מ-4 חודשים, המחיר לאחר ארבעת החודשים ידוע לצרכן מראש וניתן לבטל את המשך ההתקשרות לאחר ארבעת החודשים, לחודש החמישי, בלי לשלם שום קנס. דרך אגב, זה לא חל על העיתונים כי הם אומרים: תחזיר לנו על 4 חודשים ראשונים את ההטבה שקיבלת מאתנו.

הם היו כאן והם הסכימו לתנאי הזה.

הם לא הסכימו לתנאי הזה. הם אמרו שניתן להתנתק מהם בקלות. מבחינתם "בקלות" זה לא שלא מועמס עליך תשלום אלא שאתה לא כפוף לתיאום עם טכנאי או שייקחו ממך אביזר טכנולוגי מהבית. זה מה שהם התכוונו שקל להתנתק מהם.

לדעתי כתוב בפירוש בהצעה שלהם שגם אין שום קנס. "בכל עת שלאחר תקופת ההטבה וללא תשלום נוסף מצידו של הצרכן בשל סיום העסקה".

בסדר גמור. לא כולם פה חברי ועדה. מי שבעד הצעתה של חברת הכנסת נוקד יגיד שהוא בעד חברת הכנסת נוקד, ומי שבעד הצעתם של חבר הכנסת וקנין וברוורמן יהיה בעד הצעתם.

ההצעה שלי אומרת להצביע על החוק כפי שהוא כאשר בין הקריאה הראשונה לשנייה יתקיים הדיון ברוח הדברים.

אני לא רוצה להיכנס לגוף הענין אבל אני מציע לקבל את הצעתה של חברת הכנסת נוקד כי לדעתי ההצעה שאתם הצעתם מעוררת שאלות שאנחנו לא מספיקים לדון בהם. יכול להיות שההצעה שלכם טובה - -

איזה שאלות?

בכלל לא ברור אם ההצעה הזאת נותנת פתרון לעניינם של העיתונים?

אז תשנה אותה.

חבר הכנסת חנין, אני חושב שההצעה היא להתקיים בדיון. אני התחלתי בדיון לפני שנתיים כמעט, בתחילת הקדנציה שלי ואני חושב שצריך להתקדם. חבר הכנסת ארדן, אני חושב שתעשה נכון אם תצביע ויהיו לנו עוד דיונים. זה לא קריאה שנייה ושלישית. אני מציע שההצעה שתעבור, נמשיך בדיונים בהמשך.

חבר הכנסת יצחק וקנין – אתה בעד הצעתה של חברת הכנסת נוקד? בעד הצעת וקנין.

חברת הכנסת נוקד – בעד הצעת נוקד. את מצביעה במקום יורם מרציאנו.

חבר הכנסת אבישי ברוורמן – בעד הצעת נוקד עם התיקון של ברוורמן ווקנין.

חבר הכנסת יעקב כהן – בעד הצעת וקנין.

חבר הכנסת כחלון – בעד הצעת וקנין.

חבר הכנסת אליהו גבאי – בעד הצעת וקנין.

חבר הכנסת אלכס מילר – בעד הצעת וקנין. חבר הכנסת מילר במקום חבר הכנסת אילטוב.

חבר הכנסת דב חנין – בעד הצעת נוקד. חבר הכנסת חנין במקום חבר הכנסת חנא סוויד.

חבר הכנסת אבשלום וילן – בעד הצעת וקנין.

חבר הכנסת גלעד ארדן – בעד הצעת נוקד.

3 בעד הצעתה של חברת הכנסת נוקד, 7 בעד הצעתם של חברי הכנסת וקנין וברוורמן. הצעת החוק של וקנין וברוורמן אושרה.

בואו נצביע גם על שאר החוק בהצבעה אחת. כיוון שלגבי יתר הסעיפים אין הצעות חלופיות, אני מעמיד להצבעה להכנה לקריאה ראשונה את 13א' מפסקה 2, בשינויים שהתקבלו כרגע.

הצעת וקנין וברוורמן מתייחסת רק לסעיף ג2.

13א' עד 13ב' – מי בעד? אושר פה אחד.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 13ב', בנוסח שהוקרא כאן עם התיקון: לא נשלח למענו של הצרכן. הסעיף אושר.

מי בעד אישור התוספת השלישית ומחיקת סעיף 2 – אושר פה אחד.

מי בעד סעיף 6 תחולת החוק – אושר פה אחד.

יש כאן נציג משרד האוצר?

לא.

יעקב ברקאי, רכז תעשייה במשרד האוצר מסר שהצעת החוק אינה כרוכה בעלות מתקציב המדינה.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:30)