PAGE
36
ועדת הכלכלה

28.1.2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 469

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"א בשבט תשס"ח, 28.1.2008, שעה 09:00

תוכנית העבודה השנתית של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה לשנת 2008.

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

אבשלום וילן

יצחק וקנין

ישראל חסון

דוד טל

אמנון כהן

חה"כ יוסף שגל

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי ישי

גבי מימון

- מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שמעון יפרח

- יועץ כלכלי בכיר לסגן ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה

איתן קופרשטוך
- יועץ מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ג'קי ברקאי

- רכז תעשייה, משרד האוצר

ליאורה רופמן
- נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

רובי גינל

- ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

דודו וולף

- התאחדות התעשיינים

אתי עזריאל

- סגנית מנהל מרכז ההשקעות

אורי זליגמן

- רשם האגודות השיתופיות

עו"ד איטה ילין
- סגן רשם אגודות שיתופיות

עו"ד אהוד אמיתי
- מחלקה משפטית, רשם האגודות השיתופיות

יעקב נזרי

- מנכ"ל (בפועל) שירות התעסוקה

מאיר אסרף

- הסתדרות העובדים הלאומית

שאול כצנלסון
- סמנכ"ל מכון היצוא

מוטי שפירא

- מנכ"ל לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים בישראל

אור לוקאי

- פורום CFO
עו"ד אהוד פלג
- מנכ"ל המועצה לצרכנות

זאב פרידמן

- היועץ המשפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

אברהם בירנבאום
- יושב-ראש ארגוני הסוחרים בישראל

איתן אביבי

- יושב-ראש האיגוד הארצי למסחר

אמין פארס

- מרכז מוסאוועה

עינת ברכה

- סמנכ"ל ארגון "אמון הציבור"

דורון בן-שלומי
- מנהל ועד מתיישבי גוש קטיף

אבי מספין

- דובר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

עמי צדיק

- מ.מ.מ – מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לאה ורון

טלי רם

תוכנית העבודה השנתית של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה לשנת 2008

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום הצגת תוכנית העבודה השנתית של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לשנת 2008. מכבד אותנו בנוכחותו סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת, השר אלי ישי – אני מודה לו על ההשתתפות בישיבה.


כפי שהצגתי עם כניסתי לוועדה, אנחנו מזמינים את כל השרים שהוועדה אמורה לפקח על פעילותם, להציג את תוכנית העבודה של המשרד, גם לאפשר לנוגעים בדבר ולחברי הכנסת לשאול שאלות על תוכנית העבודה ולנסות לקבל הבהרות על פעילותו של המשרד. כפי שהודעתי, בקרוב גם נתחיל להזמין את המשרדים כדי לעקוב אחר הביצוע התקציבי של תוכניות עבודה משנים עברו. ביקשתי להודיע לכל המשרדים – בשונה ממה שהיה נהוג כאן עד הישיבה של היום – שאנחנו לא נאפשר יותר הצגת תוכניות עבודה שאין בהן יעדים מדידים וכמותיים.


קודם כול, אני רוצה לשבח את תוכנית העבודה שהוגשה לנו על-ידי משרדך, אדוני השר, כי התוכנית היא מאוד מפורטת, מאוד ברורה, וגם המשרד לקח על עצמו הרבה מאוד יעדים ברורים, כמותיים, מדידים, שבהם הוא קובע בדיוק מה ייחשב להצלחה ומה לא ייחשב להצלחה, ועל כך אני רוצה לשבח אותך. אני חושב שאלו הסטנדרטים שמשרד ממשלתי צריך להציב בפני עצמו, ובמידה שהוא לא עומד בהם, מי שעומד בראשו צריך לבדוק למה ומדוע ולנסות להסיק את המסקנות.


בראשית הדברים אני רוצה לאפשר לך אדוני השר, להציג את תוכנית העבודה של המשרד ולאחר מכן כל מי שירצה לשאול שאלות – ואני מניח שיצטרפו עוד חברי כנסת – יוכל להירשם אצל מנהלת הוועדה.


במסגרת דבריך תוך כדי תוכנית העבודה אבקש גם להתייחס נקודתית לכמה נקודות, אדוני השר, וזאת לאחר שעברתי על תוכנית העבודה.


נקודה ראשונה - עניין הארכת תוקף מפת אזורי העדיפות הלאומית, שכפי שאנחנו יודעים היא פקעה ב-15 בינואר 2008, וזה אומר שכרגע משקיעים ויזמים לא יכולים להשתמש בתמריצי הממשלה – שהממשלה רוצה להעניק להם בעצם על-פי החוק. היינו מבקשים לקבל התייחסות גם בתוכנית העבודה מתי הצו הזה יחזור לתוקף ולביצוע.


שאלה שנייה שהייתי רוצה שאדוני יתייחס אליה – זה קשור גם לנושא הצו לעידוד השקעות הון – היא בנושא ההחלטות שהממשלה קיבלה על עידוד אזור חיפה – ולא עידוד אזור הקריות; אנחנו קיימנו על כך דיון לפני כשבועיים והבנו שבית-המשפט העליון ביקש לקיים שימוע בנושא הזה. רצינו לשמוע מה לוח הזמנים לשימוע הזה.


שאלה שלישית היא בנושא העסקת מבוגרים. הזמנתי מחקר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת בעקבות הרבה מאוד פניות שאני מקבל מאנשים מבוגרים שמתקשים להשתלב בשוק העבודה, וגילינו נתון - שדרך אגב, הוא לא שונה מהעולם – שמעל גיל 55, בהשתתפות בכוח העבודה של הציבור יש צניחה תלולה מ- 78% השתתפות ל- 55%. כולנו מכירים ואלה באמת המקרים הכי קשים של אזרחים מבוגרים, שאין מה לעשות – בגלל התחרותיות והקפיטליזם – לעתים מאבדים את מקום עבודתם ולא מצליחים למצוא מקום חדש. האם יש איזושהי חשיבה איך לעודד, אולי על-ידי הטבות מס או דרכים אחרות, העסקה של אנשים מבוגרים?


שתי שאלות אחרונות. שאלה אחת היא לגבי העובדים הזרים במסעדות האתניות – גם על כך קיימנו כאן דיון, על-פי בקשה של שר התיירות הקודם וגם יושב-ראש ועדת הכספים. כיוון שהיום אין שר תיירות, אין בעצם מי שיביא לממשלה בקשה להקפיא את ההחלטה הקודמת או לבחון אותה מחדש לאור העובדה שמשרדך הציג כאן בדיון שבאמת אין אפשרות לגייס עובדים ישראליים לתחום הזה כרגע.


השאלה האחרונה – משרדך משך מהוועדה בזמנו את התקנות המאפשרות להחזיר מוצרים ולקבל תמורתם את הכסף ששולם, וגם את התקנות שקובעות חובה להציג מחיר ליחידת מידה, והיינו מבקשים לדעת מה לוח הזמנים של משרדך להצגה מחודשת של התקנות. תודה רבה.

בוקר טוב, תודה רבה. אני רוצה להזכיר לחברים שעם כניסתי לתפקיד דיברתי על כך שצריך לעשות שילוב של משרד כלכלי לנושאים החברתיים, דהיינו חברה כלכלית וכלכלה חברתית, וזה ניתן לביצוע. כמובן שזוהי עבודה קשה, אבל עם הרבה יצירתיות וכשיש אוריינטציה חברתית ניתן לעשות הרבה דברים.

לא אכנס כאן לתוכנית "אורות לתעסוקה" – לשעבר תוכנית "ויסקונסין" שסגרנו אותה – פתחנו תוכנית אמיתית, כאשר מאז ועד היום, מ- 500 תלונות בממוצע ליום, היום שקט, דממה, אולי מתקבלת תלונה אחת בחודש, אם בכלל, והיא גם מטופלת בצורה טובה. זה רק מראה שכן ניתן לעשות את השילוב הזה. זוהי דוגמה על מנת להמחיש.

אחד הנושאים שהמשרד רואה כיעד חשוב זה הגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה. נושא נוסף הוא סחר הוגן, אכיפה והסדרה. גם פה אני חושב שיש הישג למשרד, עם תוספת משמעותית של מבקרים, פקחים וכל מה שקשור לאכיפה, להסדרה. אני חושב שגם גזרי-הדין, פסקי-הדין שפוסקים בתי-המשפט, נותנים סיוע למדיניות שלנו. אתמול שמעתי שניתן גזר-דין תקדימי של מאסר בפועל, ניתנים גזרי-דין של מאות אלפי שקלים לגבי כל מיני נושאים שקשורים לאכיפה ולתחומים שהמשרד אמון עליהם. אני חושב שהמודעות בנושא הזה הולכת וגדלה וזה מאוד חשוב.

כמובן, שיפור כושר התחרות של המשק הישראלי והגברת היצוא. גם פה עשינו פרויקט מיוחד בסיוע האוצר. אני מוכרח לומר שבנושא הזה ובנושאים נוספים – גם באכיפה – יש סיוע יפה וגדול של האוצר. אני יודע שלא קל לומר את זה, אבל אני מוכרח לומר ששיתוף הפעולה עם האוצר הוא באמת מבורך. הגדלנו את כוח-האדם פי 5. הנושא של יצוא, "200 פי 2", הוא פרויקט נפלא יחד עם האוצר.

כמו כן, הקטנת הפערים הכלכליים בין מרכז הארץ לפריפריה. גם פה זה בא לידי ביטוי, המנכ"ל יפרט את התוכנית בצורה מסודרת, ואני מודה לך אדוני היושב-ראש, על הצגת הדברים בפתיח כי אני בעד לאתגר את המשרד, להכין יעדים שאפשר לעמוד בהם – לא רק כותרות פופוליסטיות – ולהשתדל לעמוד ביעדים; אם לא עמדנו ביעדים - לבדוק את עצמנו מדוע לא עמדנו ביעדים, איך פועלים כך שבשנה הבאה כן נעמוד ביעדים.

אני שמח להציג היום את התוכנית, שורה של הישגים וכמובן את האתגרים שעומדים על הפרק.

באשר לשאלות שלך, אדוני יושב-ראש הוועדה, לפני שנעביר את רשות הדיבור למנכ"ל המשרד. לגבי שאלות 1 ו-2 זה בעצם אותו דבר, הכל קשור למרכז השקעות – תוקף החוק שפג. התוקף לא פג בגין החוק אלא בגין הבג"ץ. אני מאוד מקווה שהשימוע ייערך עוד השבוע, יחד עם שר האוצר. מבחינת לוח הזמנים, אני מפנה את לוח הזמנים שלי – בלשכה מנסים לתאם זאת עם שר האוצר, אני מעריך שגם שר האוצר יעשה מאמצים לתאם את השימוע הזה.

מצד אחד, אנחנו מאוד רוצים לבוא לקראת – אני באופן אישי מאוד רוצה; מצד שני, עד שיהיה דיון ועד שהממשלה והכנסת יאשרו ויקבלו החלטות בעניין – כולם סובלים כתוצאה מכך; מדובר גם בצפון וגם עוטף עזה, פריפריה וכדומה. לכן, אנחנו נקיים את השימוע ולאחר מכן נקבל את ההחלטה.

לגבי הכשרת המבוגרים, יש פה כמה נקודות. יש הצעת חוק של חבר הכנסת אמנון כהן, שמדברת על הכשרת מבוגרים, להסרת חסמים. אני חושב שזוהי הצעת חוק טובה ואתמול התקיים במשרד דיון ארוך. כדאי לקיים דיון יחד עם האוצר לראות כיצד פועלים במדינות אחרות בעולם – כיצד משקיעים הרבה מאוד בהכשרה מקצועית ויש לכך תוצאות רבות.

התפיסה בהכשרה מקצועית בכלל, אני זוכר זאת לפני 12 שנה כשהייתי שר העבודה והרווחה – היה אז מאבק קשה מאוד של משרד החינוך ומשרד האוצר כנגד הכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה דאז – היום תמ"ת. טענו שיש כוח עבודה מיומן וטוב שבא מחבר העמים, ולכן לא צריך להכשיר צעירים.

גם אם זה נכון שהיה כוח עבודה טוב ומיומן שבא מחבר העמים – אסור היה "להרוג" את פרויקט ההכשרה המקצועית לגמרי. היה צריך אולי למתן את המינון, את היקפי ההכשרה בגלל כוח העבודה שקיים אבל לא לרסק לגמרי.

היום אני רוצה לומר שגם משרד החינוך, גם משרד האוצר, יחד אתנו, חושבים אחרת. זה יבוא לדיון פנימי – אני מניח שנוכל להתקדם יחד עם מציע החוק ויחד עם האוצר על מנת להביא לכך שהמבוגרים גם יוכשרו.

אתה דיברת גם לגבי העסקת מבוגרים. אנחנו מנסים לגבש תוכניות ורעיונות – וגם פה האוצר פתוח. אני מוכרח לומר שבעניין של שוק עבודה, הכשרת אנשים ושילוב גם של המבוגרים במעגל העבודה – האוצר די פתוח אתנו. אנחנו נשמח לחפש את הדרך הנכונה כי קיימים ויכוחים היסטוריים לגבי ניצול הטבות. דהיינו, בעלי עסקים מפטרים עובדים מבוגרים, אחרי כן קולטים אותם בתנאים חדשים טובים יותר. כדי לתקוף או לעקוף או להתמודד עם הפרצה הזאת – אנחנו מנסים לשבור את הראש, כולל תיקוני חקיקה. במשרד חושבים על כך יחד עם האוצר – דיברתי עם רביב סובול לפני כמה חודשים, הוא פתוח ופרגמטי מאוד בעניין. אני מאוד מקווה שנמצא את הדרך ונשמח גם לשמוע רעיונות מפה - מכל מלמדי השכלתי – איך אנחנו יכולים לקדם את זה מבלי ליצור יותר מדי חורים בגבינה.

אני אשמח להציג לשר מה מצאתי בעולם על כל מיני תמריצי מס למעסיקים שקולטים מבוגר שאינו מועסק כבר כמה חודשים.

אחד הרעיונות זה תמריצי מס, כשיהיה ברור שקשה מאוד יהיה לפטר את העובד כי זאת לא הטבה.

ברור.

בתמריצי מס, אדם שעובד X שנים – והוא לא עובד כך וכך שנים, והוא נכנס לעבודה – קל מאוד לזהות את זה.

מסכים אתך.

זה דווקא רעיון שקיים אצלנו בראש – אדרבה, נשמח לשמוע רעיונות נוספים בעניין הזה. זה בעצם יתן פתרון ומענה לשילוב של בני 45, בני 50 ומעלה, 55 ומעלה, שחלק גדול מהם רוצים כן לעבוד ואני מאמין שאפשר יהיה לשלב אותם במקומות עבודה.


בנושא תקנות מוצרים אני נחוש בדעתי, הגשתי הצעת חוק ממשלתית לגבי החזר כספי. במקביל, יש הצעת חוק פרטית שרצה ומתקדמת בכנסת. אני יודע שיש לנו עדיין חילוקי דעות עם איגוד הסוחרים, לשכות המסחר. לא הגענו להבנה ואנחנו מכירים את החוק, אני מקווה שנגיע פה להבנה.

החוק עוד לא הגיע לכנסת.

החוק עוד לא הגיע לכנסת, צריך לעבור ועדת שרים לענייני חקיקה. יש גם הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת יעקב מרגי ועוד – יעברו 45 יום – זה יגיע לכנסת יחד עם ההצעה הממשלתית. אני מניח שנוכל לקדם זאת במהירות מרבית.


לגבי התקנות עצמן, המחלקה המשפטית אצלי שוקדת על כך. במסגרת החוק התקיים פה דיון די סוער האם התקנות שהגשתי הן חוקתיות או לא חוקתיות; היועץ המשפטי לממשלה לא אפשר לי להתקין אותן. הוועדה לא יכולה לדון בתקנות שהיועץ המשפטי לממשלה לא מאפשר לדון בהן, ולכן אנחנו מתקנים אותן כשלב ביניים עד לתיקון החוק שירחיב באופן משמעותי את היכולות להתקין תקנות.


בנושא יחידת מידה – אנחנו בדין ודברים עם רשתות השיווק. אנחנו יושבים אתם. אם נגיע להבנה – מה טוב; אם לא – נבוא לכאן והוועדה תכריע. אני מעדיף להגיע אתם להבנה ואני מקווה שנצליח בכך. במידה שלא, כפי שאמרתי – נבוא לכאן לוועדה.

כמה זמן אתה נותן להבנות אתם? מבחינתם – שהמצב יישאר. שאלה אם השר קוצב "דד ליין" לניסיונות ההבנות האלו, ואם לא – אז תקנות יובאו לכאן. אני חושב שאלה תקנות מאוד מאוד צרכניות.

כן. אני חסיד גדול של הנושאים האלה. אני אבדוק, אני אקבע "דד ליין" ואעדכן אותך. אין טעם לנקוב עכשיו בתאריך שאחר כך לא אתה – במסגרת לוח הזמנים של הוועדה - ולא אנחנו נעמוד בו. אני אתאם עם מזכירות הוועדה את הדיון בעניין הזה בהתאם ללוחות הזמנים שנקבע בינינו לבין הרשתות.


ברשותך, אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למנכ"ל המשרד להציג את התוכניות. תודה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה. משרד התמ"ת הוא אחד הזרועות המרכזיים של הממשלה להוביל ולתמוך בכלכלה חברתית, לחזק וליצור חברה כלכלית – מצד אחד, לתת גיבוי להמשך הצמיחה במשק, לצד צמצום הפערים הכלכליים בין שכבות האוכלוסייה במשק, על מנת ליצור גם חברה חזקה יותר.


כפי שהשר מנה, המטרות הרב-שנתיות של המשרד הן להגדיל את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה – זו אחת המטרות החשובות, שבעצם מחברת את שני יעדי-העל: מצד אחד השגת צמיחה, ומצד שני צמצום הפערים החברתיים, כי בדרך כלל שיעור ההשתתפות הנמוך קיים בקרב שכבות האוכלוסייה שנחשבות כשכבות האוכלוסייה החלשות במשק.


מטרה נוספת היא לחזק את הגנת הצרכן, את הסחר ההוגן, כמובן לצד אכיפה, הסדרה והגנה של חוקי המגן במדינת ישראל, חוקי העבודה למיניהם. שוב, זה מחבר אותנו ישירות למטרת העל של צמצום פערים חברתיים.


עיקר העוולות בתחום חוקי המגן, בתחום העבודה, מתאפיינות אצל השכבות החלשות – השכבות המועסקות ברמות השכר הנמוכות, בעיקר בתחומי השירותים: אבטחה, שמירה, ניקיון וכדומה.


המטרה הרב-שנתית השלישית של המשרד היא שיפור כושר התחרות של המשק הישראלי והגברת היצוא. זה לא סוד שקטר הצמיחה בשנים האחרונות הוא היצוא של המשק. בתחום ההיי-טק, מדינת ישראל צומחת – שיעורי הצמיחה וקצב הצמיחה הם גבוהים כתוצאה מכך שיש לנו יתרון יחסי בתחום, כתוצאה מכך שיש לנו יכולת להתחרות עם גורמים מתחרים בעולם. היום הגענו למצב שקרוב ל- 50% מהיצוא התעשייתי של מדינת ישראל הוא יצוא בתחום התעשיות עתירות הטכנולוגיה.

כמה אחוזים?

קרוב ל- 50%. 48%.


לצד זה, אסור לנו לשכוח את התעשייה שמוגדרת תעשייה מסורתית, שעדיין נחשבת כחלק המרכזי בתעשייה במדינת ישראל, שמעסיקה נכון להיום קרוב ל- 60% מכוח העבודה שמועסק בתעשייה. ללא שיפור כושר התחרות וללא העצמת היכולת של התעשייה הזאת, קשה לנו לראות אותה ממשיכה לשמור על כוחה ועל היכולות שלה להתחרות ולהמשיך להגדיל את התוצרת שלה, וכמובן זה ישליך באופן ישיר על רמת התעסוקה ועל היקף המועסקים בתעשייה הזאת. אני אכנס מאוחר יותר לפירוט של אחת הוועדות החשובות ביותר לדעתי שקמה במדינת ישראל בעשור האחרון – הוועדה שהשר הקים, בראשות ישראל מקוב, שכל תפקידה לבחון כיצד מעצימים את הפריפריה – הן בעידוד תעשיית היי-טק, להגיע לפריפריה ולחולל את השינוי הדמוגרפי המיוחל כל כך, והן כיצד לעודד את החדשנות הטכנולוגית בתעשייה המסורתית שלא ממוקמת רק בפריפריה, אבל עיקר התעשייה בפריפריה. רוב התעשייה בפריפריה היא תעשייה מסורתית ושם חלופות התעסוקה הן מצומצמות יותר ביחס לחלופות התעסוקה בתעשיות מסורתיות במרכז הארץ.


המטרה הרב-שנתית האחרונה היא הקטנת הפערים הכלכליים בין מרכז הארץ לפריפריה. כמובן שכל המטרות מתחברות בסופו של דבר למטרה הזאת שהיא היום מטרת-על במדינה, בקווי היסוד של הממשלה וכמובן בעקרונות המדיניות של השר למשרד.


אני אתייחס לכמה משימות מיוחדות שאנחנו לוקחים על עצמנו בשנת 2008, והן מתחברות למטרות הרב-שנתיות. המשימה המיוחדת הראשונה היא יישום דוח ועדת מקוב. אני שמח מאוד שהשר – כאשר בנה את הוועדה – שילב בה נציגים מאגף התקציבים שליוו אותנו בוועדה ולאורך כל ישיבות הוועדה. אני שמח שבחלק ניכר גם מהכלים, גם מהמשימות, ישנה אחדות-דעים – נכון, יש גם מחלוקות, ונמצא כאן ידידי ג'קי ברקאי שהיה חבר יחד עם סגן הממונה על התקציבים, חיים פרננדס. אין ספק שיישום המלצות הוועדה, באמצעות הכלים שהתוותה הוועדה- בתקופה ארבע-שנתית, כפי שהוועדה המליצה – אנחנו מאמינים שיחולל את המפנה הכל כך מיוחל בפריפריה, גם ברמה הדמוגרפית אבל בעיקר ברמה הכלכלית.


משימה מיוחדת נוספת שיש למשרד היא קידום ענף טכנולוגיות מים. המשרד עומד בראש ועדת היגוי בתחום טכנולוגיות המים. אני רוצה לומר לכם שזהו אחד הענפים שבהם מדינת ישראל נמצאת עם יתרונות יחסיים מדהימים. בתערוכת WATEC 2007 האחרונה שהתקיימה באוקטובר 2007 היו כ- 1,500 נציגים ממדינות זרות שהגיעו להשתתף ולראות את הטכנולוגיות החדשות שפיתחו חברות ישראליות בתחום המים. אנחנו נחשבים - -

מובילים בעולם.

מובילים בעולם בכל התחומים – גם בתחום ההתפלה, גם בתחום ההולכה וההשבה.

דרך אגב, ביקרתי בסין עכשיו – חברה ישראלית IDA זכתה במכרז להתפלת מים.

זכתה במכרז להתפלת מים בסין – מתקן הכי גדול בעולם, כמדומני, מיליארד שקל היקף המכרז.


אנחנו מובילים בענף הזה גם בתחום ההתפלה, גם בתחום ההולכה וההשבה, גם בתחום הטיהור, ואין ספק שהביקושים של מדינות העולם לטכנולוגיות הישראליות – במוצר כל כך חיוני– יכולים לסייע לנו להגדיל את היצוא בתחום הזה. אנחנו הגדרנו יעד 2010 – אנחנו רוצים להגיע למכפלה של היקף היצוא בתחום המים. היום אנחנו עומדים בהיקף של מיליארד דולר יצוא בתחום טכנולוגיית המים. היינו רוצים להגיע ב- 2010 ל-2 מיליארד דולר לפחות ביצוא של טכנולוגיות מים.

היה דיון בממשלה על הנושא הזה. הרי העולם הולך למחסור עולמי במים, והיתרון היחסי אדיר. דובר על 500 מיליון תוכנית רב-שנתית שהממשלה תעזור לחברות, תאגם משאבים, כדי לדחוף את זה קדימה. משהו קורה עם זה?

יש תוכנית ממשלתית כרגע בהיקף של 130 מיליון שקל. בראש ועדת ההיגוי עומד משרד התמ"ת, בראשותי. המשרד מאגם שם את כל המשרדים בעידוד המחקר והפיתוח בתחום טכנולוגיות המים. 500 מיליון – אולי זה היה יעד, אבל ההיקף של התוכנית כרגע הוא 130 מיליון שקל.

סליחה. כיוון שלשר יש אילוץ שהוא חייב לעזוב בשעה 10:00, הייתי מבקש שהנוכחים יוכלו גם להפנות שאלות כאשר השר נוכח – כיוון שהעברנו לחברי הכנסת את המצגת שלכם עוד לפני הישיבה.

לא את המצגת. קיבלנו את הדו"ח של ה-מ.מ.מ.

קיבלנו את זה אתמול בערב, בלילה.

אתה צודק, זה לא בסדר. קיבלתי את זה כבר ביום רביעי שעבר. בעקבות תקלה במזכירות הוועדה, זה לא הגיע אליכם, וזה צריך להגיע אליכם יותר ימים מראש, אני מתנצל.


בכל מקרה, מר מימון, הייתי מבקש שתנסה לעבור בקצב קצת יותר מהיר. אתה תוכל אחר כך להמשיך – הישיבה נמשכת – אבל תמשיך בחמש דקות לסקור את היעדים, בלי לרדת לרזולוציות גבוהות, כדי לאפשר פה את השאלות, ולאחר שהשר ישיב ויעזוב, אתה תמשיך ביתר פירוט.

לפי דעתי, הדבר החשוב בהצגת תוכנית שנתית הוא להתחיל בפערים בתכנון מול ביצוע 2007, אחרת על מה אנחנו מדברים.

חבר הכנסת חסון, כיוון שאתה איחרת לישיבה, אולי לא שמעת מה אמרתי בתחילת הישיבה. אני מקיים סדרת ישיבות נוספת נפרדת, עם כל משרד בנפרד, על הפערים בביצוע בין הצגת תוכנית 2007 והתקציב שאושר למשרד, מול הביצוע של הסעיפים במקומות שיש בהם פערים, שנדרש הסבר לציבור לגבי הביצוע. אם אנחנו נכרוך את תוכנית 2008 גם בביצוע תקציב 2007 צריך להקדיש שלוש-ארבע שעות לכל משרד. הייתי מאוד שמח אם חברי הכנסת היו מקדישים את הזמן הזה לכך, אבל לא נראה לי שזה ריאלי. לכן פיצלתי בין הצגת תוכניות העבודה לבין הדיווח על 2007. אני מבטיח לך שזה יהיה בקרוב – אני מקבל את הצעתך.

תחום אכיפת חוקי עבודה – אחד התחומים שאנחנו מתכוונים להתמקד בהם ב- 2008. כפי שהשר אמר, ממצב של 18 מפקחים שעבדו בתחום אכיפת חוקי המגן של מדינת ישראל, אנחנו נגדל להיקף של קרוב ל- 120 איש שיעבדו על אכיפת חוקי המגן, קרוב ל- 70 מתוכם סטודנטים ועוד קרוב ל-50 איש חדשים שישולבו במערכת בתחום הפיקוח והאכיפה, גם בתחום של הסדרת שוק העבודה.


תוכנית הצפון ועוטף עזה – אנחנו מתקדמים בביצוע שלה, גם בתחומים שבהם התחייבנו לפעול: בתחום פיתוח אזורי תעשייה, בתחום הכשרה מקצועית, בתחום של מה"ט – מרכזי הכשרה טכנולוגיים, וכדומה.

פרויקט "200 פי 2" – כל-כולו נועד לעודד יצואנים קטנים בפריפריה. הוא מיועד רק לפריפריה. היעד שהוגדר ליצואנים הוא הכפלת היצוא בטווח של 30 חודש, כאשר המשרד אמור לתת כלים וליווי צמוד לכל יצואן כדי לסייע לו להגביר ולהעצים את יכולת היצוא שלו. היעד הוא הכפלת היצוא.

אחד הנושאים החשובים שלנו בתחום צמצום העוני הוא הנושא של אכיפת חוקי עבודה. כפי שהשר אמר, אחד הדברים שבהם היינו רוצים לשנות נורמות התנהגות של אוכלוסייה – אני יכול לבשר כאן שבשנת 2007, יחסית ל-2006, היקף התלונות של הציבור על עוולות בתחום חוקי העבודה גדל ביותר מ- 50% יחסית ל- 2006, וזה מלמד על הגברת המודעות.

כמה מתוכן הן על גופים ששייכים למדינה, דרך אגב?

אין בידי הפילוח הזה.

זה חלק נכבד, אפשר לומר.

אדוני היושב-ראש, תוכל לראות שבמסגרת המטרות שהוגדרו לאגף, אחת לחודש תיערך ביקורת לגבי נותן שירותים למדינה במשרדי הממשלה על מנת לבדוק קודם כול בחצרותינו שאנחנו דואגים לכך שנותני השירותים שומרים על חוקי המגן במדינת ישראל, משלמים את שכר המינימום ולא עושים את המשחקים למיניהם מול העובדים. תוכלו לראות זאת במסגרת היעדים ומשתני הביצוע שהוגדרו ליחידה.

ברמת מדדי התוצאה, המטרה שלנו היא להגביר את המודעות. לא היינו רוצים להגיע לאכיפה פלילית, אבל כאשר אין דרך אחרת אנחנו מגיעים גם לאכיפה פלילית. כפי שהשר ציין בפתיח, אתמול לראשונה נגזר עונש מאסר בפועל על מנהל של חברת אבטחה, חברת שמירה, על כך שהוא לא שילם שכר מינימום – שלושה חודשים עונש מאסר בפועל. זה עונש משמעותי. לצד זה, קרוב ל- 450,000 שקל קנס ל"שופרסל" על כך שהיא ביצעה איזושהי הטעיה בתחום הצגת המחירים.

שיטתית, יש לומר.

שיטתית. המטרה שלנו להכפיל את המודעות הזאת עד שנת 2010. אנחנו נלווה את המדידה בסקרים שוטפים, רבעוניים, שימדדו את המודעות הציבורית.

איך זה שהמאבטחים של שרי הממשלה מקבלים משכורת רעב? חברת כוח-אדם מפרה את חוקי העבודה. האם אתם עושים עם זה משהו?

היום התפרסם לגבי שכר נמוך שטוענים המאבטחים של השרים שהם מקבלים מחברת כוח-האדם שזכתה במכרז להעסקתם. יש על כך כתבה גדולה היום.

אדוני השר, למה אתם מודדים רק מודעות ולא אכיפה?

אנחנו מודדים גם אכיפה.

כתוב כאן מדד תוצאה: הכפלת מודעות העובדים. לא שמתם לעצמכם מדד אכיפה. למה?

אנחנו מדברים על משימה ראשונה. תן לנו להשלים את המשימות.

גבי, אנחנו לא מתעסקים עכשיו - - -

חבר הכנסת חסון שואל לגבי סדרי עדיפויות במשימות. אבל הוא אמר שהם מגדילים את מספר הפקחים.

יש מדדים בהמשך.

שאלה טובה. יש כזה דבר, ולא רק זאת – יש הכפלה של פי 5 בכוח-האדם.

נהדר.

שנית, עשינו כבר פעמיים מבצעים, כעת השלישי יוצא לדרך – מבצע אכיפה מוגבר. דהיינו, אני לוקח את כל החוקים שהמשרד אמון עליהם, כולל עובדים זרים; אני לוקח 150 מבקרים, לבדיקת מידות ומשקלות, שכר מינימום, תנאי העבודה. כל המבקרים ביחד, אני מצמיד להם עוד 150 - מגייס "צו 8", 150 עובדים נוספים מתוך המשרד – יוצאים ביום 300 מבקרים.

אם יבקרו אותי אחת ל-20-30 שנה – אין לי בעיה להתמודד עם הקנס הזה. היום כבר לא יוכלו לומר זאת. אל"ף, כי מבקרים יחסית הרבה יותר מאשר פעם- גם בגלל הגידול המשמעותי במבקרים, גם בגלל המבצעים הללו שמוציאים 300 מבקרים, מצמידים 150 עובדי משרד. הרי לא ניתן לשלוח מבקר בלי מלווה. קיימים 150 מבקרים, איך אפשר להכפיל במבצע? לוקחים עוד 150 עובדי משרד – הם יוצאים ביחד.


כתבי האישום, הדוחות וההיקפים – אני יכול להציג אותם בפני הוועדה, חשוב מאוד להראות את זה. מדובר בתוצאות מאוד משמעותיות וכדאי להביא את זה לידי ביטוי גם בתקשורת וגם בוועדה – שהציבור יידע על כך.


כמובן שבתי-המשפט – כמו גזר הדין שהמנכ"ל ציין - זה יוצר גורם הרתעה. בעצם, מה אנחנו מבקשים להרוויח? גורם הרתעה.

אכיפה מזרזת את המודעות.

מודעות, הרתעה. המבצעים האלה – אחת לכמה חודשים 300 מבקרים – זה מגביר את המודעות. כל אחד כבר אומר: מבקרים אותי או-טו-טו – פעם בצפון, פעם בדרום, פעם במרכז – הוא כבר לא חסום. חבר הכנסת חסון, הוא כבר לא חסום. זה חשוב במקרה הזה, ואנחנו ככה מתקדמים. אני מוכרח לומר שיש לכך תוצאות יפות.


להגיד לך שהשגנו את כל המטרות? עדיין יש הרבה אנשים - - -

בכל מקרה, חבר הכנסת חסון, אני מתחייב בפניך שתוך חודש תתקיים פה ישיבה על כל נושא העסקת עובדי קבלן בגופי מדינה.

בזמנו היו אומרים: אם יש שקף על השאלה – אז השאלה היא טובה; אז אם יש דיון – בסדר.

אני חושב שזה נושא חשוב. אני רואה שאתה מעלה אותו ומעלים אותו גם אחרים. יכול להיות שחלק מהבעיה זה גם אופן המכרזים של המדינה בכלל – הצורה שבה זוכים בהם, כשמפרסם המכרז מתעלם לפעמים מכך שהמכרז מראש הוא הפסדי, יכול להיות שכבר אפשר להדליק נורה מראש בעניין הזה.

כדי להגיע לתשובה לשאלה של חבר הכנסת חסון, אני אמשיך. המשימה הראשונה מבחינתנו בקידום פעילות אכיפה כאמצעי למלחמה בעוני זה קודם כול בניית מערך אכיפה.


צריך להבין. היום אין מערך אכיפה במדינת ישראל, אי-אפשר לאכוף חוקי מגן במדינת ישראל עם 18 מפקחים – זה פחות ממפקח לחוק.

לכן חשוב לשים את זה כמדד.

אנחנו כרגע עובדים על בניית המערך. אנחנו לא מנתקים את עצמנו מהגדרת יעד מדיד לאכיפה – ואדוני תכף יראה את זה. אנחנו מקווים להשלים את בניית מערך האכיפה עד תום שנת 2008. קלטנו בשנת 2007 קרוב ל- 34 סטודנטים, קלטנו ב- 2007 קרוב ל- 30 עובדים קבועים חדשים. זוהי היחידה היחידה אולי במדינת ישראל שקיבלה תקנים חדשים כתוצאה מהכרה בצורך ומהכרה בחשיבות החברתית שיש להגדלת מערך האכיפה.


מהם מדדי הביצוע והתוצאה ביעד הזה? סיום ביצוע כל המכרזים לקליטת העובדים עד דצמבר 2008; ביצוע קורסי הכשרה לעובדים כדי להכשיר אותם לבצע את המשימות שלהם; וקיום של מענה לוגיסטי, על כל ההיבטים שלו לטובת המערך הזה כך שיוכל לפעול בתפוקה מלאה בשטח.


המשימה השנייה היא פעילות אכיפה כלפי מעסיקים מפרי חוק – וכאן אני מגיע למה שחבר הכנסת חסון שאל. המטרה היא לאכוף במקומות עבודה, כאשר הדגש הוא על ענפים מועדים, כמו ענפי השירותים: שמירה, ניקיון וכו'. אנחנו מתכוונים לעשות מבצעי אכיפה, אנחנו מתכוונים לפעול בקרב המעסיקים – גם בתחום ההסברה, אבל גם בתחום האכיפה.


קיימת בעיה קשה מאוד במגזר המיעוטים ואנחנו מתכוונים להיכנס לשם ולהעצים את הפעילות שלנו במגזר שבו בסך הכול אנחנו מזהים לא מעט הפרות בתחום אכיפת חוקי עבודה.


אנחנו מתכוונים להתמקד בחצרות הממשלה, בשיתוף משרד החשב הכללי, כך שכל המכרזים שבהם זוכות חברות, נותני שירותים, ייבדקו. היעד שלנו הוא לבדוק את כולם, את כל נותני השירותים במשרדי הממשלה, כיעד – שוב, כדי לנקות אותנו, את המדינה, את הממשלה, בחצרותיה, שאנחנו לפחות שומרים על החוק והסמן החיובי במשק בתחום הזה. התקציב שהוקצה לטובת המשימה הזאת הוא 20 מיליון שקל.

אתה רוצה להגיע להרתעה – כלומר, תתפוס X מקרים, כולם יראו וייראו, ויש לך אפקט, או שאתה רוצה ללכת על כל הקופה? ללכת על כל הקופה – 200 מיליון לא יספיקו.

בכל דבר זה ככה בחיים.

לצד הרתעה תקיפה – עם דרישה לעונשים משמעותיים – צריך להבין, בתחום הפלילי - - -

סליחה. חבר הכנסת וילן, השר צריך לעזוב עוד מעט. ניתן לו לעבור לנושאים נוספים כדי שנאפשר לחלק מהמוזמנים ולחברי הכנסת לפחות לשאול את השר.

אבל זה נושא מאוד חשוב.

אמרתי שאני מתכוון לקיים דיון נפרד על האכיפה בנושא הזה. אני מתחייב.

כעת אני מגיע לשאלה של חבר הכנסת חסון. מדד הביצוע והתוצאה ביעד הזה: אכיפה ישירה בקרב 4,000 מעסיקים וכ- 100,000 עובדים, ואנחנו הולכים לבדוק את עצמנו.

יהיו מבצעי אכיפה. במהלך השנה יהיו ארבעה מבצעי אכיפה ממוקדים, לפחות שלושה מהם יהיו בענפי השירותים.

פעמיים בחודש תהיה אכיפה בכל משרדי הממשלה. אנחנו מתכוונים לעבור משרד-משרד, לזהות את נותני השירותים שם, כאשר הכוונה כל פעם לקחת קבלן אחר ולבדוק אצלו – לבדוק את התלושים, לבדוק אם ניתנות חופשה והבראה וכל הזכויות שמגיעות לעובד.

באירופה מאמצים משמעת עצמית בעניין הזה. יש תקנים של אכיפת חוקי עבודה. נניח מעסיק – הוא מקבל תו תקן מסוים ואז הוא עומד בכל הדרישות וזה מאושר על-ידי רואה החשבון שלו. האם אתם מנסים לעודד גם בארץ תקנים כאלה? זוהי אכיפה עצמית.

אנחנו מנסים לעודד את זה אצל מזמיני השירותים – אני תכף אתייחס לזה.

אתה לא תתייחס לזה. מה שחל על חברי הכנסת, חל גם על אחרים. אני מבקש להפסיק עכשיו את העיסוק בנושא האכיפה – יהיה על כך דיון נפרד. יש אנשים שרוצים לשאול בנושאים נוספים, והשר ייאלץ עוד מעט לעזוב.

אני אעבור רק ברמת הקראה על המשימה הבאה.

אני אאפשר לך לאחר מכן – אתה נשאר אתנו – יש לנו זמן עד השעה 11:00 לדיון הזה. אני רוצה לאפשר לאנשים לשאול כאשר השר עוד נמצא. ברשותך, נעצור כאן ותמשיך אחר כך.



מר בירנבאום, בבקשה.

אדוני סגן ראש הממשלה, אני מבין שמותר לנו רק לשאול, אז אשאל.

מה האופציה הנוספת?

אתה מסבסד את התעשיינים המסכנים בלמעלה משני מיליארד שקלים מדי שנה – באמצעות המדען הראשי, מרכז ההשקעות. מה אתה נותן, איזה סיוע אתה נותן ל- 80,000 סוחרים פרטיים? למיטב ידיעתנו, אתה לא נותן להם דבר.

אתה הרחבת הסכם פנסיה לדעתנו מטופש – אנחנו התנגדנו לזה. האם אתה יודע שההשקעה של העובדים ומעסיקיהם במשך שנים רבות וארוכות – בשיעור משותף של 15% - למעשה תרד לטמיון, שהרי עובד שתגיע לו פנסיה של עובד יחיד – וכך גם אצל זוג – של למעלה מ- 1,982 שקלים, הוא יפסיד 1,022 שקלים כהבטחת הכנסה ויפסיד את ההטבות הנלוות. וההטבות הנלוות הן: 100% הנחה בארנונה כללית בשטח דירה של עד 100 מטר מרובע, 50% הנחה בתרופות בכל קופות החולים, 50% הנחה לחודש בחשמל ל- 400 קילוואט, 100% הנחה באגרת טלוויזיה, וכו' וכו'. כלומר – גם ישלם וגם יהיה לו פחות.

תודה.

אתה כבר מפסיק אותי, בסדר.

תודה. יש לי תפקיד לא נעים לפעמים – יש לו יתרונות ולפעמים חסרונות. גברת רופמן, נציגת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

משרד המשפטים. חבל שהמצגת לא נגמרה, אבל יתקנו אותי אם אני טועה.

אנחנו נחזור אליה.

אין בה התייחסות לאנשים עם מוגבלות או לתוכניות שקשורות לאנשים עם מוגבלות. לשר יש תפקיד מאוד מאוד מרכזי בחוק השוויון, בקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה, ואנחנו נבקש אם זה אפשרי לקיים דיון המשך שבו תוצג תוכנית יותר מפורטת שנוגעת לאנשים עם מוגבלות, ולא רק נוגעת למטה אלא נוגעת לכל היבטי המשרד ועשייתם בנושא אנשים עם מוגבלות.

זה קיים. קיימת תוכנית מאוד משמעותית – לא הכנסנו לכאן את כל התוכניות, אבל בשמחה נגיש לוועדה דבר כולל, בנוסף.

תודה.

מר מוטי שפירא, מנכ"ל לה"ב.

לה"ב זה לשכת העצמאים. אני מברך על התהליך הזה שקורה כאן, כולל הגישה המדידה למשימות וליעדים, ואנחנו גם עובדים הרבה עם משרד התמ"ת.


אבל, יש לי חשש שיש בתוכנית של משרד התמ"ת חֶסֶר מאוד משמעותי. אין פה ביטוי כמעט בכלל לעולם העסקים הקטנים והבינוניים. ראיתי בעמוד 67 את השקף על הרשות לעסקים קטנים. רשות לעסקים קטנים זה כלי ביצוע, שדרך אגב נמצא בשקיעה – יש שם תקציבים, חלקם מגוחכים, אבל אני לא נכנס לעניין הזה.


עסקים קטנים ובינוניים – 400,000 עסקים, מעסיקים קרוב למיליון עובדים – זה חלק מרכזי בכלכלה חברתית ובחברה הכלכלית.


אין פה בתוכנית הזאת בעצם שום ביטוי אסטרטגי לפעולות המשרד בתחום העסקים הקטנים והבינוניים. אנחנו הגשנו תוכנית גם לשר, גם למנכ"ל, גם לכל שרי האוצר – אין לנו זמן כרגע, אני יכול לדבר לפחות על 13 "אייטמים" כלליים, אבל אני אשים רק אחד מהם: איפה הקידום של חוק העסקים הקטנים והבינוניים שמסתובב פה בכנסת כבר ארבע-חמש שנים?

אתה צודק.

איפה הוא? אני יכול פה לשים הרבה מאוד "אייטמים" שמשרד התמ"ת אכן עוסק בהם, אבל לא מגיעים לכדי יישום. התוצאה היא שאפילו במשימות שקשורות למשימות מיוחדות לשנת 2008 אין יעד כזה.


נמצא כאן נציג של מרכז המחקר והמידע. אין מדינה בעולם שבה נושא עסקים קטנים ובינוניים אינו חלק מרכזי בתוכניות עבודה של משרדי התמ"ת והאוצר. אני חושב שבמשרד התמ"ת יש גישה נכונה לעניין, אבל צריך להביא אותה לידי ביטוי. אני יכול להעמיד בהזדמנות לרשות המשרד גם הרבה מאוד "אייטמים", הם צריכים לרכז את זה.


דבר נוסף שאני רוצה להגיד – אני חושב שזה נושא מאוד מאוד רחב, צריך לדון בו בדיון נפרד ממש.


נקודה אחרונה. אני מציע – יושב פה שמעון יפרח, שעשה - וגם השר וגם המנכ"ל עשו עבודה מאומצת ומאוד חשובה במלחמת לבנון. אני חושב שבמשימות המיוחדות לשנת 2008 חייבים להכניס את הטיפול בלקחי מלחמת לבנון והיערכות המדינה לעיסוק בעסקים קטנים, בסוג כזה של לחימה. אני לא רואה את זה בתוכנית, וזה חייב להיות – ואנחנו יודעים מה קרה במלחמת לבנון.

תודה. זה לא ריטואל, אבל גם בתחום הזה – בחודש הקרוב תהיה פה ישיבה נפרדת. יש כמה יוזמות חקיקה שמסתובבות בכנסת. גם אני מגבש עם עוד כמה חברי כנסת הצעה לחייב את המדינה להקצות נתח מסוים מהמכרזים רק לעסקים קטנים, בדומה למה שקיים בארצות-הברית, ואני מניח שמשרד התמ"ת יתייחס לנושא הזה.

שיוסיפו עוד יום לחודש הבא...

תבחן אותי. תבחן אותי בסוף. אני לא אומר – זה לא תוכנית עבודה שנתית; זה חודשית.

השנה יש 29 יום בפברואר.

לקחתי את זה בחשבון. מר דורון בן-שלומי, ועד מתיישבי גוש קטיף, בבקשה.

שלום וברכה. אל"ף, אני רוצה להודות למשרד התמ"ת על מה שהיה ב- 2006 וב-2007 – תוכנית העבודה שבוצעה בנושא אנשי גוש קטיף שלא עובדים, על מנת להחזיר אותם למעגל העבודה.


נכון להיום, בפועל, מיושם לשנת 2008, אין הקצאה של משאבים. אני יודע שנערכו מספר ישיבות בנושא, ונכון להיום הן לא ממומשות. נעשו תוכניות עבודה עם אנשי המקצוע של התמ"ת, נבנתה תוכנית עבודה שעדיין לא מיושמת. אנחנו כבר שבעה חודשים ניסינו דרך תעסוקתית – בשיתוף התמ"ת, בהסכמה עם התמ"ת – וזה עדיין לא מבוצע. היחידה שהיתה בתוך לשכת התעסוקה – גם היא נסגרה.


אני יודע שקיים רצון, היינו שמחים מאוד שהעניין ימומש בקרוב, והייתי שמח מאוד שהוא יהיה כסעיף – קטן אומנם – אבל בתוכנית העבודה.

היתה החלטת ממשלה - דובר כאן קודם על מסלול למבוגרים – לתת עדיפות ב-10% לחברות ממשלתיות. נתקבלה החלטה כזאת, לצערי הרב היא לא מומשה ולא בוצעה. אף אחד מאנשי גוש קטיף לא קיבל עדיפות. אנחנו לא מדברים על להצניח אדם שלא מתאים, אבל מדובר על מתן עדיפות, ולצערי הרב זה לא קרה. התוצאה היא שיש כמה מאות אנשים שהם כבר מבוגרים, צריכים להתחיל מחדש.

אתה מדבר על המפונים.

אנשי גוש קטיף - אלה אנשים מבוגרים שצריכים להתחיל קדנציה שנייה – העסק קשה, וצריך את הדחיפה מתוך המשרד.

תודה. בבקשה.

עורכת-דין עינת ברכה, ארגון "אמון הציבור". רציתי לשאול בקשר לרשות לסחר הוגן – לגבי לוח זמנים להקמתה. לא ראיתי שזה מצוין בתוכנית הזאת. אין ספק שהקמת הרשות הזאת שנקבעה בחוק, תתרום ותחזק מאוד את התחום הצרכני.

שאולי כצנלסון, סמנכ"ל מכון היצוא. רציתי להעלות את הסוגיה של התחזקות השקל מול הדולר, שהפכה להיות בעיה קשה ביותר לסקטור המייצא בישראל – אני יודע שזה לא בהחלטות הכנסת או הממשלה.

אם דיברנו על עסקים קטנים ובינוניים, אלה העסקים שמושפעים בצורה החריפה ביותר מהתופעה הזאת. להערכתנו, אם המצב יימשך, זה עלול לגרום לסגירה של עשרות רבות של חברות ולפיטורים של מאות ואלפים של עובדים.

האם יש לכם הצעה בעניין הזה, מה לעשות?

אני הולך להוקיר מאוד את השר על יוזמתו להקמת ועדה מיוחדת שדנה בנושא הזה – ועדת ארצי. למיטב ידיעתי, השר העלה את הנושא גם להחלטת ממשלה, והממשלה אישרה את יישום ההמלצות. הנושא נמצא כרגע – אם אני מבין- בתהליך של יישום ההמלצות.

מצאתי לנכון לומר זאת כאן כי הבעיה היא קשה וחייבים למצוא איזשהם צעדים שיסייעו, ובהזדמנות זאת גם להביע את הערכתי לשר על הפעולה שנקט, ולבקש שהיישום יסתיים מהר ככל האפשר – כל עוד המפעלים האלה מצליחים עדיין לשרוד, על מנת שלא נגיע ליישום אחרי שיתמוטטו המפעלים.

תודה. אחרון הדוברים.

רובי גינל, התאחדות התעשיינים. אני מצטרף לשאולי כצנלסון – לא ידעתי שהוא מתכוון להעלות את הנושא הזה.

קצת נתונים. השקל הישראלי הופך להיות המטבע החזק בעולם. בחצי שנה האחרונה, השקל התחזק ביחס לאירו – שגם הוא התחזק ביחס לדולר – כמעט פי שניים, ובחודש האחרון הוא מתחזק פי 6.

מה זה פי 2?

התחזקות השקל ביחס לדולר, בהשוואה להתחזקות האירו ביחס לדולר. אנחנו עשינו איזשהו סקר שאמד את ההשפעות המשקיות – לא השפעות על היצואנים הקטנים והבינוניים, שעליהן מדבר שאולי, בצדק. על-פי הסקר הזה, על דעת 163 יצואנים, ביניהם יצואנים מחברות הכי גדולות בארץ שמייצאות – כל משוב כזה, חתום עליו החשב, כך שזה כלי מאוד מאוד אמין – הוא מדווח על נזקים של שבעה מיליארד שקל אובדן עסקאות בשנת 2007 ונזקים דומים גם בשנת 2008, בהנחה שהמצב יישאר כפי שהוא.

שואל יושב-ראש הוועדה, בצדק, מה עושים כי אנחנו בעצם שחקן קטן בשוק הגלובלי. יש מה לעשות. יש מה לעשות גם במישור המוניטרי וגם במישור הפיסקלי, אבל להערכתנו הצעד הראשון הוא שמקבלי ההחלטות, ובהם שר האוצר, יכירו בעובדה שיש בעיה – שזה כרגע לא קיים. שר האוצר אומר בריש גלי: אני לא מתכוון לעשות כלום, ולהערכתנו צריכים להתכנס מקבלי ההחלטות ולהחליט שיש בעיה ולהחליט שמטפלים בה, ובצורה מהירה יותר מקצב העבודה של הממשלה כרגע. תודה.

כ- 40% מהכנסות המדינה במט"ח מתיירות נובעות מבתי המסחר, בתי הקפה והמסעדות. אם יינתן סיוע כלשהו לתעשיינים, אסור לקפח את המסחר הפרטי.

תודה רבה. אתה מסיים, ואני מתחיל אתך שוב. אני באמת מכבד, מוקיר מאוד את העבודה שלך. אני רק רוצה להזכיר לך שחוק הפנסיה – אם בעיניך הוא מטופש – הלוואי והייתי עושה עוד כמה דברים כאלה בקדנציה שלי.

פנסיה ללמעלה ממיליון עובדים, אני לא קורא לכך דבר מטופש אלא ברכה גדולה מאוד לעם ישראל, ואני מקווה שעוד כמה נושאים חברתיים כאלה יטופלו – יחד, בתיאום עם התעשיינים, עם ההסתדרות והממשלה, כולל לשכות המסחר. אתה אולי התנגדת, אבל אוריאל לין תמך והיה שותף לכך, מבחינתי. אני יודע שאתה נגד.

רשתות השיווק הגדולות, כן.

כל מה שנוגע לסיוע לסוחרים – מבחינתי, אם יש רעיון טוב איך לסייע באופן ישיר, במסגרת שינויי חקיקה או תיקוני חקיקה, להגביר סיוע לסוחרים, אני פתוח לשמוע, אבל בגדול, כשאתה מעודד תעשייה – אתה גם מעודד תעסוקה. מעודד תעסוקה – הכנסה עצמית גדֵלה, אז מטבע הדברים אנשים אלה באים לכל הסוחרים.

אנחנו מעסיקים יותר עובדים - - -

מר בירנבאום, סליחה, זה לא יהיה עכשיו דו-שיח. אין לנו את הזמן לכך. אמרתי לך – יתקיים דיון נפרד בנושא הזה, החודש. תודה.

מר בירנבאום, זאת התוצאה בפועל. אני פתוח לשמוע כל דבר.

לגבי הנושא של העצמאים – מוטי שפירא, אני מאוד מסכים אתך. בחוברת העבודה שלנו, נושא עסקים קטנים מקבל חלק נכבד מאוד. אגב, אתה מדבר על עסקים קטנים – זה גם בתוך הוועדה של מקוב, גם בפיתוח קידום ענף טכנולוגיות המים, גם פיתוח הנגב, גם פרויקט 200 פי 2, זה לעסקים קטנים.

כל עניין עסקים קטנים מקבל מקום מאוד מכובד, ובצדק – כל מה שאמרת, אני מסכים אתך, כך שלא צריך לחזור על כך. באיזה שקף בדיוק זה נמצא – זה פחות נפקא מינה; מבחינת העוצמה שהמשרד נותן והעדיפות שהמשרד נותן – הוא אחד מהבולטים והחשובים ביותר של המשרד.

נושא גוש קטיף – היה מאבק, דיון קשה מאוד עם האוצר. אני שמח לומר לך שבישיבת הממשלה הקרובה יאושרו 36 מיליון שקל – יחד עם 18 מיליון שקל של המשרד , 18 מיליון שקל נוספים של השותפוּת, עמותה שעובדת יחד אתנו. הממשלה מתכוונת לאשר את זה. זה לא היה מאבק קל, אבל אני שמח שזה כבר מאושר.

לגבי סחר הוגן, הוועדה מתקדמת. אני מאוד מקווה שלקראת סוף פברואר כבר ייבחר מועמד. אני מאיץ כמה שיותר, זה לא תלוי רק בנו – תלוי בגורמים נוספים ששותפים לוועדה הזאת. אנחנו עושים הכול על מנת שזה ייגמר עד סוף החודש. אני מעריך, בעזרת השם, שזה ייגמר בסוף החודש.

באשר לירידת הדולר – זה נושא מאוד מורכב. כפי שהגדרת, אנחנו מדינה קטנה במסגרת העולם הגלובלי. יש את המדיניות הפיסקלית, יש את המדיניות המוניטרית. אנחנו לא יכולים להתערב לנגיד, אבל מצד שני אני כן דורש את ההתערבות של הנגיד. הוא לא אוהב שאומרים זאת, אבל אני אומר שהוא חייב להיות מעורב, הוא חייב להתערב. באיזו דרך? שהוא ימצא את הדרך. אפשר לקיים אתו דיונים, אני מעריך שמותר לו לשמוע. בנק ישראל, על-פי חוק, הם מייעצים לממשלת ישראל. ממשלת ישראל קובעת את יעדי האינפלציה; הבנק אמור לעמוד ביעדים האלה, על-פי חוק הוא מייעץ לממשלת ישראל, אז מותר לממשלת ישראל לבקש ממנו אל"ף, עצות; בי"ת, להציע גם רעיונות.

הוא יצטרך לקבל את ההחלטה, אי-אפשר להתערב לנגיד במדיניות המוניטרית - אני ער לכך, אבל אם הוא יגלה יותר פתיחות ויקשיב יותר, וזה מה שביקשתי ממנו בממשלה כאשר דיברנו על כך, אני מאוד מקווה שבמסגרת הוועדה – שהממשלה אישרה - לצד הערנות, הדרישה שאנחנו יחד עם התעשיינים מבקשים מנגיד בנק ישראל, אני מקווה שבסוף יקרה משהו.

אני מוכרח לומר – הטענה שלהם, שכאשר הדולר עולה ומרוויחים, האוצר לא מבקש דבר. אני לא מקבל את הטענה הזאת.

מס הכנסה.

אל"ף, מס הכנסה; בי"ת, לנו יש גם אחריות לפיטורי מאות ואלפי עובדים. החשש הגדול שלי, שפיטורי עובדים יהיו דווקא בענף של התעשיות המסורתיות – שם זה יפגע בצורה הרבה יותר קשה. אנחנו רוצים להציל אותם ולקדם אותם, אז הממשלה צריכה להיות מעורבת כמה שרק ניתן, בנק ישראל צריך להיות מעורב במסגרת מה שהוא צריך להיות מעורב בו, על מנת לעזור לנו להתמודד עם העניין הזה. אני לא אומר שזה יהיה כל הזמן, אני מקווה שזה יגיע לאיזון ונוכל להתגבר על הבעיה, אבל מעורבות ממשלתית על-ידי הוועדה שהממשלה אישרה – ועדת ארצי – ומעורבות מוניטרית כזאת או אחרת, יכולות בהחלט להעניק רגיעה משמעותית ולתת לאנשים האלה להרים את הראש טיפה מעל פני המים, להמתין עד שדברים יתפתחו בכיוון טוב יותר.

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולחברי הוועדה. המנכ"ל ימשיך וידבר על דברים שעדיין לא באו לידי ביטוי – גם מה שכתוב במצגת הקטנה – ואם יהיה זמן, תזמינו אותנו שוב, יש ספר רחב מאוד שגם אותו נשלח לכם. אנחנו פתוחים לקיים דיון על הכול, חברים. תודה רבה.

תודה, אדוני השר. אדוני המנכ"ל, תמשיך היכן שעצרת, אבל תנסה לסיים תוך חמש-עשר דקות מקסימום, להתמקד בנושאים המרכזיים ולהציג את היעדים באופן פרטני יותר.

אולי אפשר להמשיך בשאלות?

אנחנו נמשיך בשאלות לאחר שהמנכ"ל יסיים להציג את המצגת.

פעולות אכיפה כאמצעי למלחמה בעוני. אני אתייחס ברמת הכותרות ואם אחר כך יהיו שאלות, אני אכנס אליהן.

המטרה שלנו היא לפעול גם בתחום ההסברה, להגביר את המודעות בקרב מעסיקים ועובדים כך שבקרב עובדים תהיה יותר מודעות להגן על זכויותיהם ולשמר אותן; בקרב מעסיקים- לתת לעובדים את הזכויות שמגיעות להם מכוח החוק. אנחנו אמורים להסתייע גם בהפקת קמפיינים פרסומיים וגם בשיפור הנגישות של עובדים ומעסיקים למידע שישנו במשרד ושישנו באתר, כדי לאפשר להם לשמר את זכויות העובדים וכדי לאפשר לעובדים להגן על זכויותיהם.

המשימה הבאה היא חקיקת חוק להגברת האכיפה בדיני עבודה, שאמור לכלול משהו חדשני – עיצום כספי והטלת אחריות על מעביד ועל מזמין השירות. היום, אם חברה גדולה מזמינה שירות מחברת כוח-אדם או מקבלן-משנה בתחום האבטחה והשמירה – בדרך כלל, סנקציות אפשריות רק כנגד חברת האבטחה והשמירה ולא כנגד המזמין.

אדוני המנכ"ל, כמדומני יש הצעת חוק שעברה בוועדת העבודה והרווחה לפני מספר שנים- אני חושב שהייתי בין היוזמים שלה – לפיה העיצום הוא נגד המעסיק בפועל. לא רק המעסיק; גם המעסיק בפועל.

נכון להיום, אין עיצום כספי. המטרה שלנו, שתהיה אפשרות לאכוף עיצום כספי, להטיל קנס כספי על חברה שמעסיקה את חברת האבטחה והשמירה - כיום זה לא ניתן. במסגרת הוועדה המשותפת שלנו - - -

לא עבר דבר כזה. יש עכשיו הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין ושלי יחימוביץ' על אחריות מזמין, והיא עדיין לא עברה.

אני יודע.

היא עוד לא עברה כי אנחנו כבר בשלבים מתקדמים של הסכמה.

בטוח שהצעה כזאת עברה. בזמנו, כאשר הייתי יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, עברה הצעת חוק כזאת – לא קראו לה אחריות מזמין כפי שכאן מציין המנכ"ל, אלא דובר על האחריות של המעסיק בפועל.

הערה קטנה – ייתכן שזה נאמר כאשר לא הייתי – הבעיה כאן היא לא מבחינת חוקים, חוקים אנחנו יכולים לחוקק. הבעיה היא מבחינת אכיפה. אם כושר ויכולת האכיפה שלכם - - -

לא פייר כל כך כי עסקנו בכך רבות לפני שהגעת.

מבלי שהייתי פה, אמרתי שיכול להיות שדנו בכך. הבעיה היא באכיפה של החוקים האלה.

היעד הבא שבחרנו להציג כאן הוא יישום דו"ח ועדת מקוב. אנחנו מאוד מאוד מקווים שכבר ב-2008 יימצא מקור תקציבי שבאמצעותו אפשר יהיה ליישם את המלצות דו"ח ועדת מקוב, שהשר אימץ אותן.

מדובר על תוכנית מקיפה ורב-שנתית, שאמורה לכלול שלושה נושאים מרכזיים: גם אמצעים להעצמת הפריפריה; גם אפשרות למשיכה, עידוד חברות רב-לאומיות לפתוח מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, ובעיקר בפריפריה; היעד השלישי הוא להעצים את התעשייה המסורתית, שהיא כרגע סובלת מצמצום ומבעיה בכושר התחרות, מהיכולת שלה להמשיך לשרוד לאורך זמן.

במסגרת המלצות הוועדה להעצמת הפריפריה אנחנו מדברים גם על הטבות מס לעובדי מפעלים זכאים; אנחנו מדברים על שיעור משמעותי לתמיכה במחקר ופיתוח תעשייתי באזור הפריפריה – וכאן אני אשיב למנכ"ל לה"ב.

התחום של העסקים הקטנים בא לידי ביטוי בהמון כלים ובהמון משימות שהמשרד עובד עליהם. זה לא חייב להיות ככותרת נפרדת, למרות שיש את הרשות לעסקים קטנים. ברגע שהיום, אתם תבחנו כיצד מתחלק התקציב של המדען הראשי בתמיכות לעסקים, אתה תראה ששינינו את המפה בצורה משמעותית, והיום עיקר התמיכות הן לא בחברות רב-לאומיות גדולות; הן בעיקר בפירמות קטנות.

נכון, יש בעיה בהגדרה מהו עסק קטן – האם עסק קטן זה כהגדרת ה- OECD, שזה עד 50 מיליון אירו, או האם עסק קטן זה עד 50 מיליון שקל, כפי שאנחנו רוצים להגדיר את זה, ועד 50 מועסקים. יש בעיה להגדיר מהו עסק קטן.

אנחנו לא מתעסקים עם תמיכות. אנחנו מתעסקים עם נושאים רוחביים, שיש להם השפעה כוללת על המגזר הזה. אנחנו לא מחפשים תמיכות בכסף.

זה לא תמיכה בהגדרה של תמיכה לסייע לנזקק. זוהי תמיכה בעסק על מנת לעודד אותו לצמוח. גם בעסק קטן יש משמעות לצמיחה.

אני מציע ליושב-ראש הוועדה שלנושא הזה נייחד זמן בדיונים הבאים.

אני כבר הודעתי שנעשה את זה. לכן, הייתי מבקש שלא נקיים עכשיו דיון על כך.

המטרה שלנו גם – במסגרת הכלי הזה – לסבסד מעבר של עובדי מחקר ופיתוח חדשים לתעשייה בפריפריה, ולתעדף הכשרות כוח-אדם לסוג כוח-האדם הזה, בקשות שיגיעו מהפריפריה, על פני בקשות שיגיעו מאזורים אחרים בארץ.

המשימה השנייה היא משיכת חברות רב-לאומיות לפתיחת מרכזי מחקר ופיתוח בישראל. אני רוצה לציין כאן דוגמה שמשקפת עד כמה השר נחוש ביעד שלו להגביר ולהעצים את הפריפריה בתחום הזה.

לפני קרוב לשמונה חודשים הגיעה חברה – במקרה הזה, ג'נרל מוטורס - לשר בבקשה לפתוח מרכז פיתוח. דנו בבקשה, בחנו את הבקשה, היינו מאוד נכונים לסייע. כשהשר הבין שהמרכז אמור להיפתח בהרצליה – זה ירד מסדר-היום. הם ניסו וניסו וניסו וניסו. בסופו של דבר הגענו להסכמה אתם ש- 50% מההשקעה לפחות יושקע בפריפריה, כתנאי למתן אפשרות לתמוך גם במרכיב או בחלק שיהיה במרכז הארץ – לא משום שאנחנו לא רוצים לתמוך במרכז הארץ, אלא משום שבמקורות מוגבלים אתה צריך לתעדף את האזורים שבהם אתה רוצה להעצים את האוכלוסייה, לשנות את הדמוגרפיה.

אלה הנחיות שניתנו גם למרכז השקעות? כי רוב הטבות המס, על-פי חוק עידוד השקעות הון, ניתנות למפעלים במרכז הארץ.

אדוני היושב-ראש צודק.

יושב-ראש הוועדה, זה נתון שהוא לא מדויק.

אני חושב שהיושב-ראש צודק בעניין הזה.

לא מדויק? הסתכלתי על זה לפני הישיבה. כשני מיליארד שקלים.

ג'קי, כאן אנחנו חלוקים.

יש עובדות.

מה לא מדויק?

לפי הנתונים – גם של מינהל הכנסות המדינה וגם רשות המסים – זוהי סיסמה שנזרקת לאוויר המון פעמים.

זאת לא סיסמה. אל תגיד סיסמה. הנתון.

נתון של רשות המסים - ואפשר לבדוק את התיקים של רשות המסים. רוב ההטבות, להפתעתנו – גם אנחנו, דרך אגב, אני חייב לומר, הופתענו – 60% מההטבות באמת הולכות לפריפריה בגלל שהמפעלים שנהנים מהן הם בעיקר בפריפריה. אני לא אנקוב פה בשמות של חברות, אבל רוב החברות הנהנות הן בפריפריה.

אתה באוצר? אתה בטוח?...

כן.

כי אני קיימתי דיון על חוק עידוד השקעות הון לפני שהממשלה בסוף החליטה להאריך את החוק, וזכורה לי מוזיקה אחרת – דווקא מפקידי האוצר – בעניין הזה.

תלוי איזה פקיד אתה שואל.

גם כאן יש שיטה של התחשבנות. הרי חברות כאלה, יש להן מפעלים גם בפריפריה וגם במרכז הארץ, ותלוי איך אתה מחלק את הטבת המס, כי בסופו של דבר הטבת המס היא בכותרת לחברה והיא לא מפוצלת לפי מפעל של החברה שמוקם כאן או אחרת.

עדיין, לדעתנו, עיקר ההטבות הן כפי שציינתי – וזה בסדר, אבל צריך לעודד יותר את הפריפריה.

לעודד, אם כן, בפתיחה של חדשים.

נכון. גם בתנועה של קיימים ממרכז הארץ לפריפריה – זה גם דבר מבורך ודבר חשוב.

שאלה גם מה זה תנועה של קיימים.

תנועה אמיתית, לא תנועה על הנייר.

המשימה האחרונה בסט הזה היא חיזוק התעשייה המסורתית. כפי שאמר השר, כפי שאמרתי, רוב התעשייה בפריפריה היא תעשייה מסורתית – תעשייה מסורתית עם שרידוּת נמוכה, עם כושר תחרות נמוך. אם אנחנו לא נעצים אותה ולא נעודד אותה לחדשנות טכנולוגית – היכולת שלה להמשיך ולשרוד לאורך זמן תצומצם, והמטרה שלנו היא כמובן לשמר אותה ולאפשר לה שרידוּת ארוכה יותר.

הנושא השלישי שבחרנו להציג כאן הוא הכשרה מקצועית. הכשרה מקצועית לדעתנו זה אחד הכלים היותר משמעותיים על מנת לאפשר השתלבות בשוק העבודה, השתלבות בתעסוקה.

לצערנו – ואני אומר זאת ממש באכזבה גדולה – תקציבי ההכשרה המקצועית ירדו בשנים האחרונות בצורה מאוד מאוד משמעותית, דרמטית כמעט, כך שהיום אנחנו נמצאים במצב שבו הסכום שמוקצה להכשרה מקצועית למבוגרים עומד על סדר גודל של 12-13-14 מיליון שקל.

זה מינימום, זה לא מספיק, זה לא מאפשר לתת הכשרה מספקת לנשים מהמיעוטים שהיינו רוצים לתת להן יותר; זה לא מאפשר לתת מספיק הכשרה מקצועית לחד-הוריות; זה לא מאפשר לתת הכשרה מקצועית לאנשים מהמגזר החרדי שרוצים היום מאוד להשתלב בשוק העבודה. ולדעתנו, יש צורך משמעותי בהגברת המקורות שעומדים לרשות היעד הזה.

אז אתם מגדילים את הסעיף התקציבי הזה?

זה לא תלוי בנו; הגדלה תקציבית תלויה באוצר. אם האוצר יקצה יותר בתקנה – יהיה יותר; אם האוצר ישאיר את התקנה כפי שהיא – זה מה שיהיה.

יש מרכיב מסוים של תקציב שמיועד אך ורק להכשרות שהן מחליפי עובדי זרים.

תרשה לי לקטוע אותך. יכול להיות שהאוצר לא מוכן להגדיל את זה כי היה לכם תת-ביצוע ב- 2007 בהוצאה בתחום הזה של עידוד תעסוקה?

בעידוד תעסוקה לא היה תת-ביצוע, ואסביר למה. כשאתה לוקח תקציב של מה"ט – מכון ממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע - אתה מתחייב בספטמבר על שנה קדימה. עיקר הביצוע הוא בשנה לאחר מכן, ההתחייבות נרשמת השנה במלואה, הביצוע במשרד התמ"ת הוא 99.9% מזומן, פלוס התחייבויות – בדוק.

המשרד עובר אחת לרבעון ובוחן את הביצועים שלו ביחס לתקציב שעומד לרשותו. גם בעניין הזה אנחנו בוחנים את עצמנו ביכולת שלנו לתת כלים בידי אוכלוסייה.

המשרד לא יכול להגדיל את הסעיף הזה על חשבון סעיף אחר? לבקש העברה מסעיף לסעיף?

אני לא אחזור על רצון – בפורום המנכ"לים האחרון - - -

האם הוא יכול, או לא יכול, ג'קי?

הוא יכול לעשות כרצונו בתקציב.

בתנאי שאגף התקציבים מסכים. אפילו מתוכנית לתוכנית, מנכ"ל משרד לא יכול להעביר שקל, אלא אם אגף התקציבים נותן את הסכמתו. רבותי, האחריות היא אולי של המנכ"לים; הסמכות עדיין באגף התקציבים.

המנכ"ל, אני מבקש לשאול אותך בעניין הזה - סוגיה של Outsourcing של מרכזי הכשרה מקצועית דווקא ב- Low Tec. שמתם דגש על פריפריה ושמתם דגש על עסקים קטנים.

מי אמר שהם שמו דגש על עסקים קטנים?

מה שהם הציגו פה. לא פתחנו את הדיון בהערה שלך – אמרת שיתקיים דיון אחרי כן.

אני לא שמעתי דגש על נושא העסקים הקטנים.

הוא אמר שהקצו. הוא קיבל את ההערה של מר מוטי שפירא, נכון?

הוא אמר שזה בתוך השורות, אבל אני עדיין חושב שזה מצריך דיון פה.

אנחנו מדברים על פריפריה, אנחנו מדברים על המגזרים האלה של מיעוטים וכו'. וראה זה פלא, אנחנו סוגרים את מרכז ההכשרה בחיפה, בנוה דוד – מרכז ההכשרה הטכנולוגי.

אנחנו ממשיכים עדיין בהיעדר תגמול – יש חוק שאומר שמי שמגיע להכשרה, מקבל פחות 30% מדמי האבטלה. אנחנו ממשיכים – לא נותנים החזר לנסיעות ומרחיקים את מוקדי ההכשרה.

תסביר לי איך השטח מתיישב עם האמירות האלה.

אני אתייחס לדברים. ראשית, לגבי מרכזי הכשרה. לא מדובר על סגירה של מרכזי הכשרה. אנחנו מדברים על אפשרות – כשעדיין לא התקבלה החלטה סופית בעניין. נכון שהיתה החלטת ממשלה.

המנכ"ל, סליחה. שנה ומשהו עומד מרכז ההכשרה עם תפוסה של אולי – אולי – 10%, אז מה זה משנה אם אתה מייבש מצד אחד ולא סוגר? לא יודע.

אני מסכים לחלוטין. אגף התקציבים כבר שבע שנים מעביר החלטה בממשלה, במסגרת חוק ההסדרים, לסגור את שבעת מרכזי ההכשרה. אנחנו אמרנו שאנחנו מוכנים להתייעלות, אנחנו לא מוכנים לסגירה.

זאת אומרת, במקום שאנחנו נזהה חוסר יעילות, וחוסר יעילות אמור לבוא לידי ביטוי בכך שעלות הכשרהper תלמיד יקרה מדי ביחס לחלופה – אז אנחנו מוכנים להתייעל. התייעלות, משמעותה גם אפשרות למיזוג, לאיחוד כוחות, לניצול יתרון לגודל במוסד שבו יהיו יותר תלמידים, כך שהעלות להכשרה per תלמיד כתוצאה משימוש וניצול התשתיות וכתוצאה ממספר תלמידים גדול, תהיה מצומצמת.

עד לרגע זה אין עדיין סגירה, כל המרכזים עובדים. נכון, אגף התקציבים צמצם בצורה משמעותית את השעות שמוקצות למורים – אני מסכים, זאת עובדה, על זה אני לא יכול להתווכח.

לגבי הנושא הנוסף שהעלית בתחום ה- Low Tec. אנחנו הולכים על המגזר הזה, אנחנו הולכים לחזק את המגזר הזה - באמצעות הדו"ח של הוועדה שהתרכז בעיקר במגזר הזה, או בעידוד היי-טק לתנועה לפריפריה. אנחנו חושבים שחובת המדינה לתמוך בשיפור כושר התחרות של המגזר הזה, כי אחרת הוא לא ימשיך, הוא לא יתקיים. חלופת תעסוקה בפריפריה לא תהיה- כי אין מסחר ושירותים בפריפריה כפי שיש באזור המרכז.

לכן, על-פי עקרונות המדיניות של השר, אנחנו הולכים לכיוון הזה במטרה לחזק את התחומים שאנחנו מזהים כחלשים היום, או כחלשים בעתיד.

היושב-ראש, אני מבקש ממך – מאחר שיתקיים דיון בנושאים האלה בחודש הקרוב, אני מבקש שהמשרד יביא את הפעלת מרכז להכשרה מקצועית נוה דוד בחיפה כמודל לתפקוד המשרד בתחום הזה של ההכשרה. אני מוכן פה להתחייב שהנתונים שנמצאים בידי – כתוצאה מסיור מעמיק שקיימתי במקום וכתוצאה מבחינה שראיתי מה קורה במקומות אחרים: גם בכרמיאל וגם יציאה לחברות חיצוניות – אני אומר לך שהנתונים האלה יהיו מאוד מעניינים פה בדיון בוועדה. בוא ניקח את המרכז הזה כמודל למדיניות המשרד.

זאת לא מדיניות של המשרד.

אני לא יודע. מצדי, שיישב פה. יהיה פה גם נציג האוצר באותו דיון – נשאל גם אותו את השאלה.

בבקשה, אני מוכן.

עומד באחד המקומות היקרים בחיפה מרכז שהשקיעו בו בציוד מיליונים רבים. מפרקים אותו – הוא עומד בשיממונו, אתה מבין? אחרי המלחמה עומד שנה ומשהו בשיממונו.

אני לא אומר כעת – יכול להיות שצריך לפרק אותו, לא יודע. אבל אני אומר לך שמוציאים את זה לגורמי חוץ, את הציוד מפרקים. יושבים שם מורים – באמת עם רצון טוב מאוד, אומרים: כמדיניות של המשרד לא מפנים לכאן תלמידים ומוציאים אותם לגורמי חוץ.

על מה אתה מדבר? הוא נותן שירותים מחדרה ועד הקו של כרמיאל. כשאתה מכניס את האוכלוסייה, זה למעלה מ- 600,000 איש, 700,000 איש.

המשרד גם לא דורש שמי שמקבל הכשרה מקצועית – לא יורידו לו מדמי אבטלה 30%; המשרד לא דורש שיתנו החזר של נסיעות. מי יבוא?

אל"ף, המשרד דרש. צריך להציג את העובדות כהווייתן. המשרד עמד על כך שיימנע הקיצוץ של 30% מכל מי שהולך ומשתלב בהכשרה, אם הוא מובטל. המדיניות של משרד האוצר היא לא כזאת.

אנחנו בשנת 2007 הצלחנו להשיג תקציב של 7 מיליון שקל למלגות למובטלים שישתלבו בהכשרה – להחזיר להם את ה- 30% הללו.

אבל השר הוא גם סגן ראש הממשלה. זה סוג הדברים שכמה פקידים באוצר מנווטים מדיניות מקרו. אין כמו הכשרה מקצועית מבחינת מה שזה עושה ב- Low Tec – זה זועק לשמים. אני לא מבין מדוע - השר הלך - אתם לא מעוררים את הכנסת. במקום לעשות משברים על דברים פחות חשובים – זה בדיוק איך להבטיח את הדור הבא, אם ילמד מקצוע או לא ילמד מקצוע.

כל המדינות הנאורות עושות את זה, אז עם כל הכבוד לכמה פקידים באוצר שחושבים בצורה כזאת – זה לא כלכלה, זה לא קפיטליזם. זה כלום. זוהי סתם התעללות, מישהו שם רשם שורה, בלי שהוא רואה מהי התוצאה בשטח.

תסלח לי, אני הייתי בדיונים האלה. נרדמתם בשמירה.

אנחנו פה קונסים את מי שרוצה להשתלב.

אני אשמח מאוד אם יושב-ראש הוועדה יזמין אותנו יחד עם אנשי האוצר.

אם הייתם רוצים להפוך שולחנות – אני אומר זאת במובן החיובי – להיאבק על כך, הייתם מקבלים פה גב אדיר בכנסת. לצערי, זה לא קורה.

אני לא מכיר חבר כנסת אחד היום שלא יתמוך בהצעה להחזיר – אפילו לתגמל – את מי שעובר הכשרה מקצועית. היום אתה קונס אותו.

חברים, יש הצעת חוק שהגיש חבר הכנסת אמנון כהן שהיה כאן קודם, שמדברת בדיוק על כך – למנוע קיצוץ של 30%.

למה חבר הכנסת אמנון כהן צריך להגיש את הצעת החוק הזאת? סליחה על השאלה. למה צריך לזה הצעת חוק? למה? למה זה לא יכול להיות במסגרת החלטה ממשלתית? למה? למה לגלגל את זה למסלול הארוך, שזה יהיה עוד שנתיים?

כי יש ויכוח עם אגף התקציבים.

על זה בדיוק אני רוצה את הדיון, מעבר לכותרת.

הכול כסף קטן במונחים האלה.

נכון.

אני רוצה לאפשר שאלות נוספות, הערות, למי שעוד לא דיבר עד רגע זה.

אמין פארס, כלכלן במרכז מוסאוועה, עובד עם הרשויות הערביות. יש שאלה שמעניינת גם את הפיתוח, גם הצפון וגם הכלכלה בכלל.


כל נושא אזורי התעשייה שלא מתקדם הביצוע שלהם. יש החלטת ממשלה בקטע הזה לפתח אזורי תעשייה – כמו למשל בעיר נצרת, בעיר אום אל פאחם – שעדיין לא מתקדמים. ניסינו לקדם את זה גם בפורומים משותפים עם האוצר – גם זה לא עזר. אם אדוני יוכל לתת תשובה בנושא.

מינהל אזורי הפיתוח משקיע היום במסגרת כמה החלטות ממשלה בקרוב ל- 30 אזורי תעשייה במגזר הערבי – גם בדרום וגם בצפון. אני לא זוכר כרגע את אום אל פאחם כמקרה בודד, אבל אנחנו בהחלט משקיעים ומפתחים אזורים שאנחנו חשים שיש שם ביקוש ואפשר לשווק את הקרקע.


יש לא מעט מרכזים או אזורי תעשייה משותפים שאנחנו עודדנו לצרף רשויות ממגזר המיעוטים ונתנו גם "אינסנטיב" כלכלי לכל מינהלת כזאת שתצרף רשות מהמגזר הערבי, על מנת ליצור איזשהו בסיס של הכנסות גם לרשות מאותו אזור תעשייה. בסך הכול, לדעתנו, התהליך הוא חיובי גם בדרום וגם בצפון.

אני יודע שהתחילו לפתח, אבל בעניין השיווק – פקידי המשרד גם יודעים שיש ביקוש לאזורים הללו. אנחנו מדברים על ערים גדולות, אבל השיווק עדיין לא התחיל למרות הדרישה מהיזמים. אני מכיר את זה גם מצד היזמים – יש דרישה לקרקע. זהו בזבוז של המשאב שעומד לא משווק. הכסף שלוקחים מהיזמים, אפשר גם לפתח ולהשלים את הפיתוח. זה פשוט לא קורה, אני לא יודע למה.

אני מוכן לשבת בנפרד על המקרה הספציפי של אום אל פאחם .

גם נצרת.

גם נצרת.

האם אדוני יודע שהמסחר והשירותים בישראל מעסיקים יותר עובדים מאשר התעשיינים? האם אדוני יודע שכל אפליה בין מגזרי המשק, במיסוי ובסבסוד, מעוותת את הקצאת המקורות האופטימלית, ולמעשה פוגעת במשק כולו – לא רק בסוחרים שאינם מקבלים דבר וחצי דבר? האם אדוני יודע שבהסכם הפנסיה שהרחבתם, למשל אלמן בן 67 שבמשך עשרות שנים חסך בקרן פנסיה, וילדיו גדולים, אם הוא נפטר – ילדיו לא מקבלים פרוטה כירושה, כלומר הכול יורד לטמיון?

זה לא נכון, אדוני.

זה נכון מאוד.

אתה מטעה את הוועדה.

אתם מופקדים על אכיפת חוק שעות עבודה ומנוחה בשבתות. למעשה, בדקנו ומצאנו שב-12 השנים האחרונות, ב- 70% מהזמן, השר הממונה על אכיפת החוק היה רב. ומה התוצאה? האם נסגר בשבתות צומת ביל"ו, שפיים, גן שמואל, געש? האם סגרתם חנות אחת?


בעקבות הפיקוח שלכם – ואתם מעסיקים הרי במשך כל התקופה הזאת רק ארבעה עובדים בשלושת-רבעי המשרה בתפקיד הזה – האם סגרתם אפילו חנות אחת?


אני אומַר לך מה קרה בתקופה הזאת. בתקופה הזאת נפתח בשבתות קניון "ביג" ועזריאלי באר-שבע. נעבור לצפון – נפתחו קניוני קסטרא.

אדוני, המנכ"ל של עזריאלי הוא בוועדת וינוגרד. אתה מצפה שהממשלה תסגור להם עכשיו קניונים? בחייך...

"גרנד קניון", הקניון הגדול בחיפה, נפתחו בשבתות, ואתם ממשיכים להעסיק ארבעה פקחים בלבד בשלושת-רבעי משרה, וזה פוגע קשות בסוחרים במרכזי הערים.

תודה רבה. יש עוד אנשים ואנחנו צריכים תכף לסיים.

אני רוצה להגיב לדברים. שמי מאיר אסרף, הסתדרות העובדים הלאומית. בנושא הפנסיה, אדוני, אתה הטעית כאן את הוועדה.

לא נכון.

כשחוסכים לפנסיה, תקנון קרנות הפנסיה קובע את הכללים לקבלת כספים לשאירים. אז כאן אתה הטעית את הוועדה, אדוני.

תגיד לי במה אני הטעיתי.

צו ההרחבה הוא דבר חשוב מאוד, וראוי - - -

אני אומר לך - - -

שב, מר בירנבאום, שב בבקשה. אדוני סיים.

עוד משפט אחד.

לא, אי-אפשר, אני מתנצל. תודה.

הוא אומר דברים לא נכונים.

תודה, מר אסרף.

לא הבנתי אותו. אתה אמרת שאם מגיעים ל- 2,000 שקל, מפסידים 1,000 שקל, ונתת דוגמאות. הוא ניסה לענות לך, אבל לא הבנתי את הטיעון שלו בכלל.

כיוון שהוא לא נכון .

אני אבקש בסיכום ממשרד התמ"ת לשבת עם מר בירנבאום. אתה לא מייצג כרגע משרד ממשלתי.

אני מייצג את הסתדרות העובדים הלאומית.

בסדר, אז אתם שלמים עם ההסכם, אבל כרגע לא ניכנס לפרטים בעניין הזה.

הוא אומר שבעצם זה כן לטובת העובדים. אני רוצה להבין.

אז הבנתי.

אני לא הבנתי.

הבנתי שזה לטובת העובדים, לדעתם, אבל לא ניכנס לפרטים, לא נסיים את זה, חבר הכנסת וילן.

אני הפעם רוצה לדבר כאזרח. אני מאוד מאוד מופתע לטובה מתוכנית העבודה של התמ"ת ורוצה לשבח את ועדת הכלכלה ואת יושב-ראש ועדת הכלכלה על הדרישה.

זה כאזרח?

כאזרח.

הבנתי.

אני מאוד מאוד מופתע לטובה.

וכהתאחדות התעשיינים?

הם לא מרוצים. שר האוצר מתעלם מהדולר.

שני מיליארד שקלים לשנה לא מספיקים להם.

מר בירנבאום, מתי נשמע ממך מילה טובה?

אני רוצה להשמיע, היושב-ראש לא רוצה לתת לי. אתה מאפשר לי?

לא, לא.

אני חושב שזה הליך פרלמנטרי תקין וכך זה צריך להתבצע בכל הוועדות – שבעצם, הזרוע המחוקקת מהווה גם איזושהי זרוע מפקחת על הזרוע הביצועית של המדינה, ולדעתי מגיע לכם ישר כוח.

תודה רבה – כאזרח.


אתה רוצה להשיב לעניין אכיפת חוקי השבת, שמשרד התמ"ת מתרשל בהם כבר מזה מספר שנים?

אל"ף, אני חייב ללמוד את הסטטיסטיקה שלפיה אמרת שבעשר השנים האחרונות - - -

תריסר.

בתריסר השנים האחרונות, ב- 70% מהזמן, היה בראשות המשרד רב.

אדם שומר שבת – בוא לא נבדוק את ההסמכה לרבנות.

הרב בניזרי והרב אלי ישי.

זה כינוי תקשורתי – רב.

דליה איציק היתה שרה, ורן כהן.

יש להם הסמכה.

מה התשובה?

אני מסכים לחלוטין שיש לאכוף בצורה הרבה יותר משמעותית את חוק שעות עבודה ומנוחה.

אולי אם פעם תהיה מנכ"ל משרד התמ"ת – תוכל גם - - -

חוק שעות עבודה ומנוחה. אל"ף, הכלים שהיו, כפי שאתה אומר – נכון מאוד, אתה בקי בעובדות – היו ארבעה עובדים בשלושת-רבעי משרה שנתנו את השירות הזה. אני רוצה לומר לך שהחל מיוני השנה יהיו 12 עובדים שיעבדו בתחום הזה.


יש בעיה. כלֵי האכיפה – גם בתחום הפלילי וגם בתחום המינהלי – הם היום נמוכים. אנחנו רוצים, יחד עם משרד המשפטים, לשנות את זה. זה לא פשוט, ובלי שיהיו עונשים מאוד מאוד מרתיעים, לא נוכל להצליח.

מה זאת אומרת? חוק שעות עבודה ומנוחה זה חוק פלילי. תעמידו לדין – גם שלושה פקחים יכולים להעמיד לדין.

10,000 שקל לעובד, כשאפשר לתת את הקנס מספר פעמים כל שנה - - -

מר בירנבאום, הבנו את השאלה. אני חושב שהתשובה, ב"אנדרסטייטמנט" שלה, גם ברורה, וזה המצב כרגע. אולי אתם יכולים לשקול לפנות לבג"ץ על חוסר האכיפה בנושא הזה, כי הממשלה - - -

איחרנו את המועד. שיהוי. שיהוי.

לא, למה? זה חידלון נמשך.

אפשר לראות בחצי שנה האחרונה גידול מאוד מאוד משמעותי בהיקף הקנסות שניתנים בשבת, וגם בהיקף כתבי האישום בגין פתיחת חנויות בשבת. נכון, העונשים לא מספיק מרתיעים. אם סטימצקי מקבל רק 100,000 שקל על פתיחה בשבת – זה לא מספיק מרתיע, אני מסכים.


אם העונשים יהיו שעסק יקבל מיליון שקל – עם הקופה שהוא עושה בשבת, הוא יצטרך לחשוב פעמיים אם לפתוח או לא לפתוח.

במקום להתעסק בחקיקה – להגיע לאמנה חברתית.

ואם הפקח יגיע כל שבת, מספר פעמים – הוא הרי יכול לחזור כעבור שעתיים.

אני רוצה לתקן אותך שעל-פי חוק, הפקח יכול להגיע עד פעמיים, ובפעם השנייה, אם העסק אומר: אני רוצה להישפט – בעצם, כאן תמה מלאכתך. אתה יכול להגיש נגדו כתב אישום, ובזה נגמר.

כל שבת.

וזה לא מספיק.

תודה. הבעיה העיקרית היא שאם זה יקרה – עם ישראל יצטרך להתחיל לשאול את עצמו מה התרבות שלו, ואז הוא יצטרך לעסוק בשאלות יותר קשות לעיסוק.

אין ברירה, אלא להגיע לאמנה חברתית מה כן ומה לא.

אני מסכים אתך.

במקום להתעסק גם בחקיקה וגם בענישה.

תודה. האם יש עוד הערות, שאלות, לפני שאני מסכם את הדיון ? תודה.

קודם כול, אני מודה לך, אדוני מנכ"ל המשרד, על הסקירה. כפי שאמרתי, אתם הגשתם לנו תוכנית עבודה מפורטת, עם יעדים מדידים, ואני מבטיח לך שאנחנו גם נעקוב אחר ביצוע היעדים האלה, אבל אני שוב משבח אותך.


אני רוצה בסיכום להתמקד במספר נושאים שעלו כאן, ודורשים המשך התייחסות. ראשית, בנושא של העסקת אזרחים מבוגרים – הייתי מבקש לקבל בכתב מהמשרד את התוכניות שלו בנושא הזה כי זה נאמר כאמירה כללית ולא מספיק ברורה. ושוב אני אומר: לאור המחקר שהזמנתי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, יש צניחה באחוז המועסקים מעל גיל 55, למרות שגיל הפנסיה עלה ל- 67. ואם אנחנו מדברים על ירידה של השתתפות בשוק העבודה מ- 77% ל- 55% בגילאים האלה – אני אציג לך את הנתונים אם תרצה על-פי המחקר – אזי המדינה חייבת לתת מענה הרבה יותר רציני לנושא הזה.

אני רוצה לציין ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה צומח מ-2003 עד היום – הגענו היום ל- 56.5%; אנחנו שואפים להגיע לרמה המקובלת כממוצע במדינות ה- OECD, שעומדת על ששים ומשהו אחוזים.

אתה מדבר מכלל האוכלוסייה. אם אתה לוקח גילאי 35 עד 45, ולעומת זאת תיקח גילאי 55 ומעלה, אזי תראה צניחה של 22% - שזה נתון שמחייב התייחסות של המדינה, כפי שעושים במקומות אחרים בעולם.


נושא שני שאני מבקש מכם להיערך אליו – כי כפי שהודעתי, בחודש הקרוב נקיים עליו דיון- זה הנושא של קידום ועידוד העסקים הקטנים. יש הרבה יוזמות חקיקה, יש הרבה רצון טוב ודיבורים. אני לא רואה בפועל, אין תחושה בכנסת - - -

חסר כסף, אדוני.

תראה, אני לא רוצה לדבר על חסר כסף ועל סדרי עדיפויות, ואי-אפשר תמיד להפיל את זה על משרד האוצר. יכול להיות שהבעיה של העסקים הקטנים היא שכמו בימי קום המדינה, גם היום הם לא ידעו להתחבר מספיק לארגוני העובדים הגדולים בעניין הזה, אבל גם אם הם לא ידעו לעשות זאת – זה לא אומר שהכנסת יכולה להשאיר אותם לגורלם.


אנחנו חייבים לראות אם אנחנו עושים דברים שנעשים במקומות אחרים בעולם כדי לעודד עסקים קטנים, או שאנחנו לא עושים. כולנו מכירים את הדוגמאות על כל מיני מכרזים שיוצאים ברחבי הארץ, כולל על-ידי המדינה.

הפכתם לסרח עודף של עיני.

מה אתה אומר...

לא ניכנס עכשיו לדיון. תודה. נושא שלישי הוא עניין ההעדפה שהממשלה נתנה לאזור חיפה על פני הקריות, נשר, טירת הכרמל. היתה החלטה של הוועדה בעניין הזה. אני מבקש שוב להפנות את תשומת-לבכם אל החלטת הוועדה ולבקש שהשימוע אצלכם יתקיים בדחיפות, וגם יתאפשר לראשי הערים להביע את עמדתם בעל-פה ולא רק בכתב, כפי שהם נתבקשו בימים האחרונים על-ידי משרדך.


נושא נוסף שלא נתתם התייחסות אליו – והשר לא הגיב אליו – זה נושא הקפאת החלטת הממשלה בדבר צמצום העובדים הזרים עד כדי ביטולם, בתחום המסעדות האתניות. אין כרגע שר תיירות שיעלה את הנושא בממשלה, וגם משרדך – היה כאן מר בן-משה שהודה בפני הוועדה שלא הצלחתם לגייס עובדים ישראליים לנושא הזה. אני חושב שאתם לא יכולים להשאיר את זה בלי התייחסות שלכם.

אדוני, יש הצעת הוועדה.

כן. היתה גם החלטה של הוועדה, שמבקשת מכם להקפיא את ביצוע החלטת הממשלה עד להכשרה בעצם של כוח-אדם ישראלי בנושא הזה.


נושא נוסף הוא אכיפת חוקי העבודה לחברות כוח-האדם. הוועדה תקיים בחודש הקרוב דיון בנושא הזה, והיינו מבקשים מכם גם להיערך לדיון הזה ולבוא עם איזשהן אמירות יותר חדות וברורות.


נושא לפני אחרון הוא תקנות הגנת הצרכן – גם בעניין של החזרת מוצרים וגם בעניין של יחידת משקל, שהוועדה תעקוב אחר ההתקדמות. אני לא מקבל את אמירת השר שהוא מקווה לשיתוף פעולה. יש שיתוף פעולה מהכנסת, הכל תלוי בלוח הזמנים שהמשרד יגיש את התקנות או את החוק בעניין הזה לכנסת, ואני מדגיש שוב: זה עדיין לא הוגש לכנסת, ואתם ביקשתם למשוך גם את זה וגם את זה. אני מבקש מכם לתת דחיפות לנושא הזה.

על-פי ההוראה של היועץ המשפטי לממשלה.

אין שום הוראה כזאת, ואני מבקש ממך לא להפריע לי בסיכום. אין שום הוראה כזאת. ההוראה של היועץ המשפטי - - -

- - -

לא, אנחנו לא ננהל כאן ויכוח. אני קראתי היטב. המשרד הגיש תקנות – פשוט לא על-פי סמכותו. החוק קבע באיזו צורה צריך להגיש את התקנות, והמשרד הגיש אותן בצורה הפוכה לסמכות שניתנה לו בחוק. אם הוא היה מגיש אותן על-פי מה שניתן לו בחוק – די והותר בכך לטובת הצרכנים. לא צריך לייצר כרגע שום חוק חדש בעניין הזה.


החוק הקיים נותן סמכות מספיק טובה למשרד בעניין הזה. אני לא מקבל בעניין הזה את אמירת השר.

בכל מקרה, ההליך של העברת תקנות לוועדה - - -

לא זה ולא זה לא הגיע לכנסת עדיין מהמשרד.

למשוך את התקנות אחרי שהוועדה שמה אותן על סדר-היום – גם זה לא מקובל.

נושא אחרון הוא נושא צו לעידוד השקעות הון – זה כנראה קשור גם בדחיפות של השימוע שאתם מקיימים, אבל אנחנו דורשים שהמשרד יתן לכך דחיפות מאוד גבוהה כדי שהצו הזה יוכל כבר להיכנס לתוקף, ומי שזכאי לקבל סיוע מהמדינה לפיו, יוכל כבר להתחיל להשתמש בו, ולא נשאל את עצמנו בסוף השנה למה יש תת-ביצוע בסעיף הזה. יכול להיות שיהיו כמה אנשים – לא ג'קי כמובן – שיחייכו באגף התקציבים בסיפוק, אבל אנחנו היינו רוצים שבכל זאת מי שצריך לקבל את הסיוע, יקבל אותו.


אדוני רוצה להתייחס?

לא.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.