PAGE
15
ועדת הפנים והגנת הסביבה

14.1.2008


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 290

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ז' בשבט התשס"ח (14 בינואר 2008), שעה 10:00

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הגברת אכיפה), התשס"ז-2007 של חה"כ ליה שמטוב (פ/2897)

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הגברת אכיפה), התשס"ז-2007 של חה"כ שי חרמש (פ/2301)

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז-היו"ר

דוד אזולאי

שי חרמש

משה כחלון

ליה שמטוב

יואל הדר- יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ ירון מטס – רמ"ד ארגון, המשרד לביטחון פנים

גבי פיסמן-עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פיני קבלו – סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

ודים גודון-רפרנט ביטחון פנים, משרד האוצר

מאיר דויטש- רכז דרום ואחראי על בניה בלתי חוקית של בדואים בנגב

מרדכי לוין – מייעץ לוועדה בנושאי משטרה

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

יפעת שפרכר

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הגברת האכיפה), התשס"ז-2007

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו עוסקים בהצעת החוק של חבר הכנסת שי חרמש לתיקון פקודת המשטרה (הגברת אכיפה), ובהצעת החוק של חברת הכנסת ליה שמטוב לתיקון פקודת המשטרה שאני מבין שהונחה 4 חודשים אחרי זה.

הצעת החוק אמנם נראית פשוטה בכוונות שלה, אבל היא לוותה בשנה ארוכה של עבודת הכנה של המ.מ.מ לבדיקה מערכתית של איך הדברים נראים בעולם. אני חייב להודות לאנשי המ.מ.מ שעשו פה עבודה טובה והרחיקו לכת עד לאיסנלנד ועד לניו-זילנד.

המחקר לא מעודכן.

המחקר הוא ממארס 2007. זה מחקר שביקשתי שיעשו. מחקר שני שנעשה הוא לגבי סדר העדיפויות של משטרת ישראל. אנחנו ביקשנו לבדוק מה הן המטלות על משטרות ברחבי העולם. ישבנו לדיוני עומק עם שני מפכ"לים לשעבר. מכיוון שאין במגזר ההתיישבותי שום מענה לטיפול משטרתי אזרחי במגזר הכפרי, אני ביקשתי להוסיף את זה. יחידות מג"ב נקראות כל פעם למשימות אבטחה.

למה החלטת להוציא מגדר החוק את מג"ב?

הוצאתי אותו מגדר החוק משום שהוא יותר זרוע ביטחונית צבאית של משטרת ישראל מאשר זרוע אזרחית. אני מוכן להכניס בפנים את מג"ב רק אם ניקח בחשבון שמשטרת ישראל זאת המשטרה היחידה שצריכה לעסוק בטרור ובנושאים ביטחוניים. אם עוזבים כרגע את העניין של טרור אז אין בעיה, אפשר גם 6 שוטרים ל1000 תושבים. העניין של טרור וביטחון לא קיים בשום משטרה אחרת. אם אתה רוצה להוריד את הטרור, אז תוריד את מג"ב. ב4 שוטרים לאלף תושבים אי אפשר לטפל גם בטרור וגם בביטחון.

מאיפה לקחת את המספר של 4 שוטרים ל1000 תושבים?

המספר מופיע במדינות בארצות הברית, ביוון. המספר של 4 וחצי שוטרים לאלף תושבים מופיע בצרפת.

האם יש מדינות שזה פועל לפי טייס אוטומטי, ממש לפי 4 שוטרים ל1000 תושבים?

אני לא יכול להתחייב לטייס אוטומטי. מה שקיבלתי פה זה נתונים בפועל. אני ביקשתי מהמ.מ.מ להגיד לי מה המציאות הקיימת היום במשטרות בעולם. הגענו לסדר גודל שבין 2.6 ל4, כשבאותן משטרות של 2.6 יש גם משטרות מקומיות ומוניציפאליות. משטרת ישראל היא משטרה שאין דבר שהיא לא עושה. אם צריך לפנות את גוש קטיף המשטרה עושה את זה. אם בוש מגיע, אז שליש משטרה או 8000 שוטרים נעים על הצירים בכבישים במשימות מיוחדות. אין משטרה כזאת בעולם. המשטרה מגיעה בעבירות רכוש לגילוי של 10% מהפניות של התושבים. ב30% או ב40% מהמקרים כשהאזרח קורא למשטרה המשטרה לא באה. זה לא כי המשטרה לא רוצה, אלא כי אין לה את כוח האדם לעשות את זה. כל סדר הכוח של שוטרים בתחנות, כולל מנהלות, הוא 9000 שוטרים. 9000 שוטרים נמצאים בתחנות. 3300 הם סיירים, 1500 חוקרים, 1000 בלשים. מתוך 3300 סיירים, 1000 הם חיילי שח"ם.

כתוב במסמך של המ.מ.מ שזה 2.6 שוטרים ל1000 תושבים.

אני חישבתי את זה קצת אחרת. אני אומר 2.2. השאלה איך להשוות את זה. מכלל 3300 הסיירים 1000 הם חיילי שח"ם. חיילי שח"ם זה דבר מאוד יפה, אבל חלק מהם הם קל"בניקים, חלק עם בעיות מיוחדות. קצין משטרה שדיברתי איתו אמר לי ש4 שוטרי שח"ם שווים לשוטר פלילי אחד ביכולת הפעולה. הבעיה היא שבחלק גדול מהניידות נוסע שוטר עם איש שח"ם. ברור שכוח משימה כזה לא יכול לייצר הרבה. בתחנת אשדוד, שזאת עיר של רבע מיליון תושבים, יש 180 שוטרים. יש 0.75 שוטרים ל1000 תושבים. המשטרה מספקת 4 ניידות בשטח. יש 16 רובעים באשדוד. על כל 4 רובעים נוסעת ניידת אחת. לך תיתן תשובה עם דברים כאלה. באשקלון, שזאת עיר עם 120 אלף תושבים, יש 3 ניידות. אני לא מדבר על המגזר הכפרי שמופקר לגמרי, למעט הסיור הכפרי של מג"ב. לעיר כמו יבנה אין תחנת משטרה. מפקד תחנת רחובות אחראי על יבנה. כוח האדם של המשטרה לא גדל ב20 השנים האחרונות.

ראיתי עכשיו שיש מודעות דרושים.

צריך למלא את השורות בתקנים הקיימים.

השר אבי דיכטר ציין שיש לו הבטחה של 1200 שוטרים חדשים ל2008. אם זה התהליך, אז מדינת ישראל נכנסת למסלול של החוק. מה שאני רוצה זה לקבע אותם, להוליך אותם כך שעם 1200 השנה נבנה אבני דרך. בוא נאמר שתוך 4, 5 שנים מגיעים ל4 ל1000. ב1200 בשנה או ב1600 בשנה סוגרים את הפער. התמונה היא תמונה קשה.

הסעיף השני במצע של המפלגה שלי שאיתו הלכנו לבחירות אמר שמפלגת קדימה דואגת לזה שבזמן שלטונה יובטח ביטחון פנים במדינת ישראל וישופר ביטחון התושבים. אירועי הירי בנהריה הם הביטוי הקיצוני לכך שהיעד הזה, נכון לשנה ו9 חודשים שאנחנו בשלטון, טרם הושג.

החוק הזה ראוי, נכון והכרחי במדינת ישראל. הוא מידתי בעובדה שאינני כופה אותו מחר בבוקר. אני אציג אותו כחוק מחייב. אני יוצא מתוך הנחה ש8000 שוטרים אי אפשר לגייס בבוקר אחד. אנחנו רוצים שוטרים איכותיים שיעברו הכשרה, שיעברו קורסים. זה לא בא בבוקר אחד. אם לא נקבע את הממשלה בחוק שכזה, אז כנראה שגם ב20 השנים הבאות נישאר עם אותו כוח אדם במשטרה.

אני הגשתי את הצעת החוק עכב כל המקרים שקרו וקורים בזמן האחרון. חבר הכנסת שי חרמש, שעשה עבודה מאוד יסודית ודייקנית, הסביר את כל הנושא. במצע של המפלגה שלי היה סעיף שדיבר על ביטחון לכל תושב. רציתי לחזק את חבר הכנסת שי חרמש ולהציע את הצעת החוק מטעמי ומטעם ישראל ביתנו.

ועדת השרים תמכה בהצעת החוק הזאת. הבעיה היא ששר האוצר הגיש ערעור. הצעת החוק הזאת לא תתקע. עם הערעור ועם הכל אני בהחלט מקבל את זה שצריך לדבר על הצעת החוק הזאת. אני מסכים שהיא לא צריכה לבוא ככתבה וכלשונה. גם המציע מסכים. הבעיה הכי קריטית של המשטרה זה המחסור הכרוני בכוח אדם שיוצר בעיה קשה מאוד בתפקוד, בנוכחות, בהרתעה, ביכולת לאכוף את החוק. יש כאן הפקרות שנמשכת שנים ארוכות. יש כאן מדיניות מכוונת. אני לא אומר שזה ממניעים זרים, אבל בוודאי ממניעים תקציבים. שוטר עולה כסף. ההכשרה שלו עולה כסף. העלות שלו. השכר שלו. שוטר עולה כסף, למרות שהוא לא תמיד מרוויח את הסכומים הנאותים, לפחות לא בשלבים הראשונים של השירות שלו. יש תופעה קשה של פרישה מהמשטרה בשלבים מוקדמים. זה דבר שמאוד מטריד אותי. גם על זה צריך לתת את הדעת. צריך לראות מה קורה בשנים הראשונות, שאז שוטרים הולכים למקום אחר.

זאת הצעת חוק סופר חשובה, סופר ראויה, אחת החשובות שנידונות בקדנציה שלי כיושב-ראש ועדת הפנים. אני לא אתן לה להתמוסס. זה לא יהיה. אני בהחלט סבור שצריך לחוקק את ההצעה הזאת יחד עם הממשלה, לא בניגוד לדעתה. צריך למצוא את המכנה המשותף, את שביל הזהב שיאפשר מצד אחד לחזק את המשטרה בכוח אדם איכותי, ומצד שני יאפשר לאוצר לממן את זה בצורה שהוא יוכל לעמוד בה מבלי לפגוע באינטרסים חשובים אחרים. זאת שאלה של סדרי עדיפויות. מבחינתי, חיזוק המשטרה צריך להיות בסדר עדיפות ראשון של ממשלת ישראל. אני חושב שיש איזו שהיא תזוזה חיובית בממשלה בהקשר הזה. זה בוודאי מבחן לכנות רצונותיה.

המבחן הראשון האולטימטיבי זה תקציב המדינה 2008. 4 שוטרים ל1000 תושבים זה לא מספר קדוש, אבל זה מספר לגיטימי שקיים בלא מעט מדינות בעולם. לא הכל חייב להיות ב2008. אנחנו רוצים להגיע למצב של שינוי משמעותי, אולי אפילו טייס אוטומטי או הוראת שעה לכמה שנים כדי לראות שהדברים קורים. אולי אחר כך אפשר יהיה להפסיק את הטייס האוטומטי. אנחנו רוצים להיות בטוחים שהולך להיות כאן שינוי מאוד משמעותי.

אני משוכנע שאם נעשה סקר בקרב הציבור בישראל לגבי השאלה של משטרה מול דברים אחרים, אז המשטרה תהיה לצד צבא ולצד חינוך ולצד כל המערכות המרכזיות האחרות. המשטרה עדיין לא נמצאת בתהליך שהייתי רוצה שהיא תימצא. הצבא נמצא בו. הצבא היום משתדרג. חבר הכנסת אזולאי היה איתי בתע"ש. הלוואי וההזמנות האלו בתע"ש היו קורות לפני המלחמה. היו נחסכים הרוגים. המשטרה לא נמצאת במקום הזה. בחינוך כבר מדברים על רפורמה כזאת או אחרת, למרות שאני עוד לא מבין אותה. כנראה שאני לא מסכים חכם ומתוחכם כדי להבין את הרפורמה, אבל יש כסף גדול במערכת החינוך. במשטרה אני לא רואה את השינוי המיוחל. יש למפכ"ל ולשר לביטחון פנים תוכנית עבודה שהוצגה בפני הוועדה ושבהחלט עושה שכל. זאת תוכנית עבודה שאני והוועדה מגבים אותה. אני לא רואה את המשאבים האמיתיים כדי ליישם אותה.

המשטרה לא ממצה מספיק את הפוטנציאל לשיתוף הפעולה עם השלטון המקומי, עם מערך הפיקוח העירוני החזק מאוד שיש היום ברוב הרשויות המקומיות בישראל. זה יכול להיות. אני מדבר על המשטרות העירוניות. המשטרה לא אוהבת את הרעיון. היא אוהבת אותו עד גבול מסוים. יש פוטנציאל גדול לדברים שאפשר לדבר עליהם. אני חושב שהצבא יכול לתרום תרומה הרבה יותר איכותית והרבה יותר משמעותית למשטרת ישראל. אני פניתי לשר הביטחון בבקשה שיבחן את שדרוג כוח האדם שצה"ל מוותר עליו לטובת משטרת ישראל, כדי שהמשטרה תוכל להיעזר באותם חיילי שירות למטרות יותר מבצעיות ויותר משמעותיות מאשר הדברים שהיום המשטרה נאלצת להשתמש בכוח האדם שקיים אצלה. אני חושב שגם פה אפשר לסגור פערים. לא הכל חייב להיות תקנים מלאים של שוטרים. הדבר הזה חייב להיות משולב. אנחנו לא נגיע למצב שבו הוועדה מוותרת על הצעת החוק הזאת כי מישהו הטיל עליה וטו. זה לא יהיה. צריך לנהל מו"מ, צריך להתקדם.

שר האוצר מתנגד להצעת החוק הזאת. העלות התקציבית של החוק הזה מוערכת בכ-2 מיליארד שקל. זה רק עבור שכר לשוטרים. זה ללא ניידות, ללא דלק, ללא מבנים, ללא שכירויות או דברים נוספים.

איך הגעתם ל-2 מיליארד שקל?

יש כ28 אלף שוטרים, שזה משהו כמו 2.9 שוטרים ל1000 איש. זה ללא מג"ב. אם אתה רוצה להגיע ל4 שוטרים ל1000 איש אתה צריך להוסיף כ8000 שוטרים.

כמה מג"ב יש?

עם מג"ב אתה מגיע ל4 שוטרים ל1000 איש.

כמה עולה שוטר?

כ220 אלף שקל בשנה. זה ללא מבנה, ללא דלק, ללא ניידת. 5 שוטרים זה כמיליון שקל. כוח האדם במשטרה גדל בשנים האחרונות. בשנת 2000 סך תקני כוח האדם שעמדו לרשות משטרת ישראל היה כ-25 אלף 423. עכשיו זה כ-28 אלף. תקציב משטרת ישראל גדל בשנים האחרונות. כל שנה הוא גדל בממוצע ב-200 מיליון שקל בבסיס התקציב. בשנה האחרונה משטרת ישראל לא הוסיפה לתקני כוח אדם. היא הקצתה את הכסף לדברים נוספים, כמו טכנולוגיה, סגירת פערי דיור וכיוצא בזה. המשטרה יכולה לתמוך במה שאמרתי עכשיו. סדר העדיפות של המשטרה זה לאו דווקא שוטרים חדשים, אלא דברים אחרים שבעיני המשטרה יותר חשובים – טכנולוגיה, שכירויות חדשות ותחנות משטרה.

אנחנו חושבים שצריך לטפל בבעיות השורש של משטרת ישראל. יש שוטרים שעוזבים את המשטרה בגלל השכר הנמוך. הבעיה נוצרה בגלל ההצמדה של שכר של שוטר לשכר של משרתי קבע בצה"ל. מכיוון שהשכר של חייל מתחיל הוא נמוך, גם השכר של שוטר מתחיל נמוך. עם השנים נוצר עיוות. אנחנו תומכים בשינוי ההצמדה כך שהמשטרה תוכל להעלות את השכר בלי שהצבא יעלה את השכר לחיילים. משטרה תוכל לתת מענקים לשוטרים מתחילים. היא תוכל לגייס. המהלך הזה יכול להגדיל את מצבת כוח האדם של המשטרה בעלות הרבה יותר נמוכה.

איך העלות יותר נמוכה אם אתה מצ'פר אותם?

אחרי 5 שנים חלק גדול לא ממשיך.

במקום לעודד התמקצעות, שדרוג, קצונה והתמחות בתחומים מסוימים..

אני מדבר על סיירים.

אני לא מבין את הלוגיקה. אתה מעדיף שוטרים שאחרי 5 שנים ילכו הביתה ויבואו אחרים במקומם?

יכול להיות שהמשטרה חושבת שזה לא נכון, אבל הצבא עובד ככה. בצבא זה עובד טוב.

כל 5 שנים הם מחליפים?

לא את כולם. את הטובים משאירים. יש החלטת ממשלה בנושא. החלטת ממשלה מלפני שנה וחצי אומרת שתוך 180 יום יוגשו המלצות בנושא מסלולי שירות. ההמלצות עדיין לא הוגשו.

המשטרה לא מתלהבת מזה. זה עניין של איזונים.

קיימנו שיחות לא פורמאליות עם הרבה מאוד קצינים במשטרה. יש קצינים שאומרים שכדי לפתור את המצב הבעייתי במשטרה צריך לטפל בשכר של שוטר מתחיל, צריך לטפל בטכנולוגיה, לאוו דווקא להגדיל את מצבת כוח האדם.

השר לביטחון פנים תומך בהגדלת כוח האדם במשטרה.

האם הוא גם בחן את החלופות של אגף התקציבים? עשיתם עבודת מטה?

כל הזמן עובדים על הדברים האלה. אנחנו כל הזמן בודקים את האפשרויות. השר פועל כך שיהיו עוד 1000 תקנים של שוטרים. עוד לא קיבלנו את התיקנון של העניין הזה.

האם זה מתוקצב השנה?

לא.

האם בתקציב 2008 אין תוספת כוח אדם למשטרה?

אין תוספת תקנים.

למה יש?

יש תוספת תקנים ליחידת פיקוח על רכבות, שזה משהו כמו 50 תקנים.

זה על חשבון רכבת ישראל.

זאת תוספת תקציב ייעודית.

מה הם עושים שם?

הקימו יחידה קטנה של חמישים ומשהו איש שאמורה לפקח על כל מחסומי הרכבת.

מה עוד יש?

יש כוחות משולבים שמורכבים משוטרים במשטרת ישראל, מאנשים ברשות המסים, מפרקליטים ומאנשים ברשות להלבנת הון. הם יושבים במטה הארצית.

הכסף מגיע מהקרן להלבנת הון.

אם התוכנית הזאת תצליח אנחנו נרצה להעביר את התקציב הזה לבסיס התקציב.

כמה תקנים יהיו לטובת המאמץ הזה?

מדובר על 120 תקנים.

היחידה ברשות המסים זה 400 איש.

מדובר פה נקודתית למשימה מסוימת.

המשטרה לא השתמשה בתוספת התקציבית לכוח אדם אלא לסגירת פערים.

טכנולוגיים?

גם לטכנולוגיה וגם לצרכים בסיסים, כמו דלק.

זה מיישר קו עם קיצוצים רוחביים שהיו בעבר. גם המשרד לביטחון פנים סבל מקיצוץ רוחבי. בסך הכל מחזירים כסף שלקחו.

זה כסף אחרי קיצוץ רוחבי. זה כסף נטו.

מה הגידול בתקציב?

כ200 מיליון שקל.

איך זה כולל את הקיצוץ הרוחבי?

זה אחרי הקיצוצים.

אנחנו בימים אלה הולכים למהלך של תוכנית רב-שנתית. אנחנו מקווים שיהיה לנו תקציב רב- שנתי. זה יעזור לנו בתכנון. משרד האוצר לא איתנו.

במה הוא לא איתכם?

אנחנו רוצים תקציב שיהיה קבוע.

כולם רוצים את זה.

כל שנה אנחנו מופתעים לראות קיצוץ רוחבי. היכולת תכנון שלנו מינימאלית.

זאת הבעיה של כל המשרדים בארץ. אולי תדבר איתנו על כוח האדם.האם יש בעיית כוח אדם במשטרה? מה ההיקף שלה?

בדקנו במדינות באירופה ובארצות הברית. היחס המקובל הוא 1 ל-4. אצלנו היחס עומד על 1 ל2.8. כל אחד מאיתנו מרגיש שאין מספיק שוטרים. ניתנו פה הדוגמאות של תחנות אשקלון ואשדוד. יש ישובים שצמחו בשנים האחרונות, כמו ביתר עילית ואלעד, שאין בהם תחנות משטרה.

זה אולי בגלל שכל השוטרים רוצים להיות במטה, לא בשטח.

מאז שהמפכ"ל הנוכחי נכנס לתפקידו ירדו כ400 שוטרים מהמטות לשטח. זה תהליך הדרגתי. אני לא חושב שהמטה גדול מידי. יש חוסר גדול בשטח. הכנו תוכנית כך שכל ה1000שוטרים שיתווספו ילכו לתחנות המשטרה. אין תקן אחד למטה.

כמה כסף זה?

220 מיליון שקל.

זה יביא אתכם ל3.1.

זאת תהיה מהפיכה ברמת התחנות. אנחנו צריכים להתחיל מאיפה שהוא.

אפשר בהצעת החוק לקבוע שבכל שנה או שנתיים תהיה תוספת של 1000 שוטרים כך שאחרי 15 שנה נגיע למספר.

ברגע שאתה אומר שנוסיף 1000 ולא קובע טייס אוטומטי..

אנחנו נעשה טייס אוטומטי.

כשתגיע ל8000 שוטרים האוכלוסייה תגדל ב25%. יהיו במדינת ישראל עוד מיליון וחצי איש.

הנתונים שהציג האוצר מעוותים כי המשטרה גדלה פר משימה. אם יש יחידה של גירוש זרים, אז המשטרה קיבלה 400 תקנים לטובת גירוש זרים.

כולם נמצאים בשטח.

התחנות לא קיבלו אפילו תקן אחד נוסף.

כמה זמן משטרת ישראל לא קיבלה תוספת תקנים אמיתית?

20 שנה.

לא למשימה ייעודית כמו הרכבות או עוטף ירושלים.

אם אתה בודק את משימות המשטרה לפני 20 שנה, אז אתה מקבל פחות כוח אדם.

אנחנו חושבים שצריך לטפל בשורש הבעיה.

מה הוא שורש הבעיה?

שורש הבעיה הוא טיפול בכוח האדם במשטרה. ההצמדה לצה"ל גורמת לכך שהשכר של שוטר מתחיל צמוד לשכר של קצין מתחיל בצבא.

אתה מציע העלאת שכר?

אני מציע לשנות את ההצמדה כך שאם הצבא מגדיל את השכר לאוכלוסייה אחת, המשטרה תוכל לקחת את אותה הגדלת שכר ולתת לאוכלוסייה אחרת. היום המשטרה לא יכולה לעשות את זה.

אם תעשו עבודת מחקר יסודית ותציגו אותה בפני הוועדה אני אהיה מוכן להגיש הצעת חוק כזאת. אני חושב שהקצונה הבכירה במשטרה מרוויחה יותר מידי והקצונה הזוטרה במשטרה מרוויחה פחות מידי.

דיברתי על סיירים, על בלשים.

השוטרים בשטח מרוויחים פחות מידי. אני לגמרי איתך בצורך לבחון את מנגנון השכר במשטרה. קיימת היום תופעה של פרישה של שוטרים אחרי מספר שנים במשטרה, דבר שפוגע קשות במשטרה. הם פתאום מרימים ידיים. זה ממש בתחילת הקריירה שלהם. זה דבר חמור. זה דבר שגורם נזק גדול.

העזיבה הגדולה היא ב3 השנים הראשונות.

בשנה האחרונה הפרישה התעצמה.

מצב התעסוקה בשוק השתפר.

האם כל התקנים שלכם מלאים?

לא.

מה התקן היום?

התקן היום הוא בסביבות 20 אלף שוטרים בלי מג"ב.

כמה שוטרים יש בפועל?

19 אלף 300. זה למה שיש לנו כסף.

יש דבר אחד שנקרא תקנים, יש דבר שני שנקרא תקציב. כשאין התאמה בין התקנים לתקציב אתה נשאר עם תקנים וירטואליים. השאלה איך אנחנו בהצעת החוק מבטיחים שלצידם של הדברים שאנחנו כותבים תהיה תוספת תקציב. איך אנחנו מבטיחים שתהיה חובה חוקית לממן את התקנים האלה?

אנחנו תומכים בהצעת החוק. לאחרונה אנחנו רואים תופעה של רשויות שמקימות יחידות על מנת לאבטח. אנחנו רוצים את זה במועצות האזוריות, אנחנו רואים את זה ביישובים הקטנים. בית המחוקקים מחוקק הרבה מאוד חוקים שמטילים עומס נוסף על השוטרים. אנחנו נתקלים בדברים שהמשטרה כמעט ולא עוסקת בהם. אנחנו נתקלים באזרחים שנמנעים מלגשת להתלונן. יכול להיות שהמשטרה הקימה יחידות של מתנדבים. אני רואה את זה אצלי בעיר. אני לא יודע איך משטרת בית שאן הייתה יכולה לתפקד לולא הכמות הגדולה של מתנדבים. אני רואה אותם בבוקר במעברי חצייה.

כמה מתנדבים יש היום במשטרה?

יש באגף התנועה.

משהו כמו 90 אלף מתנדבים.

מה עם גמלאי המשטרה?

הם באותו סטטוס של מתנדבים.

האם אתם עושים איזה שהוא מאמץ לנדב אותם?

לא בצורה מוסדרת.

הביקוש להתנדב הוא הרבה יותר גדול מהיכולת שלהם לקלוט. רק לפני מספר חודשים נפתרה הבעיה של מדים למתנדבים.

אני מדבר על גמלאי המשטרה, שהם בכל זאת עם מיומנות יותר גדולה.

אנחנו מציבים עכשיו מצלמות. קריית ים שמה בכל העיר שלה מצלמות על מנת לשמור על הרכוש שנהרס כתוצאה מבריונות של נוער שמשוטט בשעות הלילה. אלה דברים שעוברים לתחום השלטון המקומי. היינו רוצים שהמשטרה תהיה בתוך העיר, שתהיה שייכת לראש העיר. זה לא קיים כאן בארץ. אנחנו מקימים יחידות שיטור. אנחנו מציבים מצלמות. זה מכביד על הרשויות המקומיות שבלאו הכי המצב שלהן קשה. החוק יכול לעשות את האיזונים הנכונים. אי אפשר לבוא בשנה אחת ולהכניס כוח אדם, כי צריך מבנים, צריך רכבים. אנחנו כשלטון מקומי מוכנים להיכנס להרבה מאוד תחומים, אם זה בתחום הקהילתי, בתחום השיטור המשותף. זה מסייע מאוד. השיטור של שוטר ופקח עוזר מאוד בקניונים, בבתי קולנוע. את זה היינו רוצים לחזק. יש למשטרה קושי. אנחנו מנדבים את הפקחים שלנו.

הוונדליזם בחלק מהערים בארץ הוא ברמה של אנרכיה.

הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק מצוינת. המצוקה של המשטרה ידועה. המצוקה התקציבית ידועה. הייתי מבקש להשלים את השורה מול התקן. שורה מול תקן זה התקנים הוירטואליים אל מול מה שקורה בשטח. התקנים הוירטואליים לא מגיעים משום מקום, אלא מאיזה שהוא צורך. מישהו עשה עבודה והגיע למסקנה שצריכים אותם. זה לא שמישהו קם בבוקר ורשם תקנים. כמובן שנתמוך בהצעת החוק של ליה ושי, אבל הפעולה המיידית שצריך לעשות זה להשלים את הפער הזה של 700.

הם לא רוצים להשלים.

הפקיעו 600 תקנים כי היו צריכים כסף לתקציבי קניות. המשטרה היא לא בסדר עדיפות של ממשלת ישראל. אנחנו רואים את זה בפועל. אם יושקע כסף רק בשוטרים ללא דברים אחרים אנחנו רק נחריף את בעיית המשטרה.

גם לדברים אחרים אתה לא נותן.

אנחנו לא הלכנו ותקצבנו 1000 תקנים, אלא הרבה יותר.

לכן זה לא עולה 220 אלף אלא 300.

אנחנו נקדם את הצעת החוק לקריאה ראשונה בנוסח הרבה יותר מתון. לאחר מכן שר האוצר ישקול אם הוא רוצה להשאיר את הערעור או לא. אם כן, אנחנו מבקשים להביא את הערעור בפני הממשלה. אם הממשלה תודיע שיש לה התנגדות, אז נשב איתה. אני מציע שב2008
נוסיף בחוק 1000 שוטרים למשטרה. אנחנו חייבים למצוא פתרון כך שלהחלטה הזאת יהיה תוקף תקציבי. לא צריך להיות ויכוח לגבי הצורך המובהק והחד משמעי. אני רוצה להציע שנרד ל3.5. אני לא רואה ממשלה שמסוגלת לקפוץ ל2 מיליארד.

פרוס על 5,7 שנים.

אני מציע ללכת ל3.5. נעשה את הפריסה הזאת בתוך 10 שנים. ה1000 שוטרים נוספים מביאים אותנו ל3 ל1000.

תוספת של 2100 שוטרים עד 2010 משאירה אותנו במדד של 2.8.

עד 2010 אנחנו מציעים 2000 שוטרים.

בואו נכין טבלה כך שב2010 נגיע ל3.5.

זה לא ילך. אני מציע שב2015 נגיע ל3.5. זה נראה לי דבר סביר שהממשלה תוכל לעמוד בו והמשטרה תוכל לעמוד בו. נלך על זה לקריאה ראשונה.

אתה מקבל את הערכה התקציבית של האוצר?

לא בדקתי את זה.

הערעור של האוצר הוא מחודש נובמבר. אנחנו עכשיו באמצע ינואר. במשך חודשיים האוצר לא הביא את הערעור לכלל הכרעה. ערעור זה לא זכות וטו. אני מבקש שהממשלה תדון בערעור. יכול להיות שעם הנוסח המצומצם יותר, שזה לא 1 ל4 אל 1 ל3.5, הממשלה תוכל לחיות. הממשלה לא אוהבת שיוצרים מסגרת תקציבית קדימה. אנחנו נציג את זה בדרך הזאת. אנחנו בהחלט פתוחים למו"מ. אנחנו נשמח אם השר לביטחון פנים ושר האוצר יבואו לדיון בקריאה ראשונה.

אני מציע לכתוב מינימום 3.5.

לפחות 3.5 שוטרים. אני מאחד את שתי הצעות החוק. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

מי בעד הצעת החוק המשותפת להכנה לקריאה ראשונה?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר
הישיבה ננעלה בשעה 11:50