PAGE
22
ועדת משנה לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך

14.1.2008


הכנסת השבע עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 48

מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך

יום שני, ז' שבט התשס"ח (14 בינואר 2008), שעה 12:30

הוראת זהות יהודית לילדי עולים – הצגת התכנית החדשה - המשך

חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר

אריה קורת – מנהל אגף קליטה בקהילה המשרד לקליטת העלייה

עמיהוד בהט – מנהל האגף לקליטת עלייה משרד החינוך

מיכל צידון – משרד החינוך

פנינה בן שלום – דוברות משרד החינוך

שלום ניני – מנהל מח' חברה ותרבות באזור המרכז הסוכנות היהודית

אלי זרחין – מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים

אנג'לה סקליאר – מנהלת פרוייקטים קהילתיים, האגודה הישראלית למען ילדים עולים

שרון בניאן – מועצת תלמידים ארצית

דנה גורדון

מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ

הוראת זהות יהודית לילדי עולים – הצגת התכנית החדשה - המשך

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

זהו דיון המשך על הפרוייקט החדש בתחום הוראת זהות יהודית לילדים עולים. אנחנו פתחנו את הדיונים בישיבה מלפני שבועיים, שבה הציגו לנו החברים ממשרד החינוך ומהג'וינט, הג'וינט נכח בדיון, התחילו להציג, יותר נכון, נדמה לי שלא סיימת, אודי, היו עוד כמה השלמות שרצית לשתף אותנו היום, וגם לא היה לנו נדמה לי בדיון הקודם נציגות של משרד הקליטה, או יותר נכון היתה נציגה של משרד הקליטה אבל היא יצאה בביקורת מאוד נוקבת כלפי התכנית.

היות ועל הנייר שהעתק ממנו תקבלו בהמשך, התנוסס השם של משרד הקליטה, שאלנו את עצמנו האם באמת הדברים מתואמים עם משרד הקליטה, והפרוייקט שמוצג לנו הוא באמת על דעת משרד הקליטה, היות והוא זוכה לביקורת כזאת, ולכן היינו צריכים לשמוע היום השלמות מעמיהוד בהט.

נדמה לי, שביקשתי להתייחס גם לפן התקציבי, כיצד העסק הזה אמור לעבוד, ולשמוע את העמדה לגבי התאום עם משרד הקליטה. נאמר אז שמה שהוצג בפנינו היה עוד ראשוני, ולמרות שזה תאם את רוח הדברים של שיחות עם משרד הקליטה, זה עוד לא עבר לנייר ושעד הישיבה של היום, כעבור שבועיים, זה יעבור גם את העיניים במשרד הקליטה ויוצג כאן כבר כתפיסה משותפת של שני המשרדים.

היינו אמורים לפתוח את זה להתייחסות של החברים, אמנם נדמה לי שהרכב הנוכחים בדיון השתנה במאה אחוז, ואם נתייחס לזה מבחינת הגופים ולא על בסיס פרסונלי אז בכל זאת יש איזושהי המשכיות. נשמח לשמוע כאן התייחסות של הנוכחים בוועדה לגבי התכנית החדשה, עד כמה היא משיגה את המטרות או לא.


אני מזכיר לכולנו שיש לנו נושא נוסף, שלפי הערכתי לא נספיק לגעת בו היום אבל אני מקווה שנדון בו בישיבה הבאה, והוא גורלן של התכניות הקיימות בתחום של זהות יהודית, בעיקר לגבי החטיבה העליונה, במסגרת התארגנות לאחר שביתה ממושכת. כפי שסיכמנו נשמע את הדברים, אני מניח שעוד שבועיים.


מר בהט, אולי תרצה להשלים, גם לעדכן אותנו, אני זוכר שגם הייתם אז בדיוק בתהליך אינטנסיבי של קידום העניין ונשאלתם בסוגייה של לוחות הזמנים. אנחנו עשינו כאן איזה שהוא תרגיל מחשבתי בדיון הקודם מה יקרה עם לוחות הזמנים שהציג המשרד מבחינת השאיפה להפעיל את התכנית ברמת הפיילוט עוד בשנת הלימודים הזאת. יחד עם החברים הגענו למצב שאם לוחות הזמנים של התכנון יישארו כפי שהם זה יהיה בלתי אפשרי לקיים את התכנית עוד בשנת הלימודים הזאת.

ביקשנו מהמשרד להביא לנו כאן תשובה יותר מסודרת – או שמקצרים את לוחות הזמנים של התכנון וכן מפעילים את הפיילוט, בתפיסה האופטימית יותר שהציג כאן חברנו אודי עוד השנה, ואז בשנת הלימודים הבאה אפשר לדבר כבר על הרחבת התכנית, ואם לא משנים את לוחות הזמנים אז איך המשרד מתכוון לעמוד בהתחייבות הראשונית שלו כבר השנה לקיים את הפיילוט ואיך הוא מתכוון בשנה הבאה להרחיב את התכנית אם השנה הפיילוט לא התקיים. אלה, בעיקר, עד כמה שאני זוכר, השאלות העיקריות שהתבקשת לתת כאן תשובה כדי לנסות לגבש עמדה ברורה לגבי לוח זמנים.

תודה רבה. כפי שאנחנו הצגנו בפעם שעברה הנושא נמצא בתהליך, ובתהליך מאוד אינטנסיבי, והוא מורכב מבעובדה שהוא מעצם היותו כולל מספר גורמים שצריכים לעבוד כל הזמן בתאום ובמשותף. ואף על פי כן אנחנו גם מאז השבועיים האחרונים התקדמנו בצורה משמעותית מבחינתנו בכל אופן. ואין לי הרבה מידי מה להוסיף אבל אפשר כן להוסיף ולומר כמה דברים.


באשר לנושא התקציבי, כידוע נכון לרגע זה, לפחות לפי הידוע לי, אולי למישהו אחר ידוע אחרת, הקיצוץ, לפחות במשרד החינוך, באגף שלי, הוא קיצוץ דרמטי מאוד, ואני פועל היום במתכונת של תקציב של תשעה עשר מיליון שקל, לעומת פעילותי בשנה שעברה בתקציב שעולה על שלושים וחמישה מיליון, ולדבר הזה יש השלכות על כל דבר ודבר. אנחנו משתדלים מאוד למזער מאוד את ההשלכות של הדבר הזה בשנת הלימודים תשס"ח, כדי לאפשר למהלכים שהתחילו בספטמבר להסתיים בצורה מתקבלת על הדעת.

אני מקווה שהבעיה הזאת תיפתר. קיימתי פגישה עם המנכ"לית החדשה של המשרד בעניין הזה, יחד עם סמנכ"ל הכספים הקבוע, עדי הרשקוביץ, והם מודעים למהות הבעיה ולחריפותה ועוצמתה, הם ממקמים את זה כאחד מהנושאים הראשונים שדורשים פתרון במסגרת של מה שקורה במשרד.

אם את כל הדרך ממשרד החינוך עד כאן עשיתי בשביל לשמוע את המשפט הזה, כי אני בכל אופן נכון לרגע זה, כפי שמתקבל גם על הדעת, פועל בהיקף התקציבי הזה, אני מקווה שהמנכ"לית בהתאם לשיחה גם מודעת למה שנעשה.


לא רק בהיבטים התקציביים אלא גם בהיבטים של מה שנעשה. אז אני שמח. מכל מקום אני פועל כרגע כדי לסיים את שנת הלימודים הזאת בצורה תקינה, בלי לפגוע לא בכוח אדם שפועל, יש אנשים שעובדים בשטח, וזה חלק מהעניין, שעות האולפן וכל מה שקשור למהלכים האלה, ומחכה לבשורות באמת בעניין הזה מהנהלת המשרד במידה שתהיינה.


אנחנו קיימנו עוד שתי פגישות. קודם כל קיימתי פגישה עם אריה, הוא נעדר ליומיים שלושה אבל מייד כשהוא חזר קיימנו פגישה ותיאמנו מחדש את כל מהלכים, וגם אריה בהחלט קיבל, וגם אנחנו קיבלנו פה את העמדה שבעזרת היישוב, שהוא חלק מהפרטנרים בתוך התכנית אנחנו נגייס גם את הפעולה של ההורים לצורך המהלך הזה, וזה בעצם דבר שעלה גם בישיבה כאן כהערה, ואני חושב שהיא הערה נכונה מאוד. אני חושב שגם משרד הקליטה, כמי ששותף לעניין, והפעולה שלו היא לא רק בתוך בתי הספר אלא דווקא מחוץ לבתי הספר, רואה את הדבר הזה.

הדבר הזה עלה אתמול גם בישיבה של מסד קליטה, של ועדת שפה, היתה נציגה של אריה בוועדת השפה, וגם שם הנושא של ההיבט של ההורים עלה עוד פעם ונלקח בחשבון לתכנית. כך שיש פה מהלך של תאום אבל יש פה גם מהלך של חשיבה. היתה ישיבה מאוד ארוכה, פעמיים, שתי ישיבות מאוד ארוכות, ובשבוע הבא ביום ראשון תהיה עוד ישיבה אחת של צוות החשיבה של הנושא, כלומר לא רק של העניינים האדמניסטרטיביים אלא גם של התוכן. ואנחנו כבר במצב יחסית מתקדם בקטע הזה.

נצרת עלית, רמלה, באר שבע וטירת הכרמל, שבהם אנחנו מתעתדים להתחיל את הפיילוט בשנת הלימודים תשס"ח.

מה ההיגיון בארבעת הישובים אלה?

ההיגיון הוא שזה במחוזות שונים בחלק מהמקרים, שזה נמצא עם מנהלי אגפי חינוך שגם אנחנו וגם שותפים אחרים נמצאים איתם במשא ומתן ובעבודה מאוד אמינה ומאוד בריאה ומאוד טובה. כמובן יישובים עתירי עולים וחטיבות ביניים עתירי עולים, זה הרי ברור, הרי לא נלך למקום שאין בו עולים, וגם עלייה מאוד מגוונת. יש גם תלמידים יוצאי חבר העמים, גם תלמידים יוצאי אתיופיה, גם תלמידים יוצאי דרום אמריקה, ברמלה יש היום קבוצה גדולה מאוד של תלמידים יוצאי דרום אמריקה, פרו, קולומביה וכו'. זה נותן לנו איזה שהוא מגוון. שתי חטיבות ביניים, אחת ממלכתית דתית ואחת ממלכתית. אז זה הרעיון.

טירת הכרמל זה דווקא דוגמא מעניינת. לא אשדוד, לא נתניה.

בכוונה הלכנו על יישובים גדולים מאוד, זה פיילוט ככה שזה לא כל כך משנה בעניין, אלא משהו בסדר גודל של עשר כיתות, אני לא מתחייב על המספרים אבל זה הסדר גודל, של כעשר כיתות בין ז' ל-ט'. זה לא יהיה ט'. למה זה לא יהיה ט', מכיוון שבכל מקרה בעיתוי שנתחיל נסיים בסוף תשס"ט עם אותה כיתה. אם נתחיל כמו שאנחנו מתכננים, תיכף אני אומר משהו על לוח הזמנים, באפריל, אנחנו השנה לומדים עד אמצע יולי, עוד חודש.

לא בכל חטיבות הביניים?

ברובן. בממלכתיות אני חושב שכן, רוב חטיבות הביניים לא עבדו, או שבתו באופן כמעט מלא, אבל כרגע אני לא יכול לומר.

משרד החינוך הציג את זה אחרת בזמן השביתה.

יכול להיות, אז אולי אני לא יודע. משרד החינוך שעסק בשביתה, בטח ידע יותר טוב ממני. הכוונה היא ללכת ליישובים האלה ולאתר או כיתות ז' או כיתות ח', אני מניח שח' כדי שבשנה הבאה ימשיכו ויהיו בט' ולא יפסידו את התכנית וגם לא יפסיקו אחרי חודשיים שלושה באמצע, כי זה לא הגיוני, ואיתם להתחיל בכעשר כיתות את התכנית.

הרעיון הוא לסיים את שלב הכנת המתווים וכל מה שקשור בתוכן, עד אמצע פברואר, לתת לבית הספר בעזרת מנחה תוכן, חודש ימים או יותר מחודש, עד ערב פסח להכין את התכנית, את המערך של העבודה בבית הספר, ולמחרת הפסח להתחיל עד סוף השנה, היא תהיה ככל שתהיה, אם זה אמצע יולי או אמצע יוני, באותן כיתות שתיבחרנה ושתרצנה בכך ותעשנה את זה מתוך רצון ובחירה, ואני יכול לומר רק שארבעת מנהלי האגפים ברשויות האלה הביעו לא רק נכונות אלא גם התלהבות לעשות את זה ולתת כתף ולהיכנס לעניין.

מבחינת לוח הזמנים, אתה הצגת לנו אז מבנה מאוד ברור, שברגע שבית הספר מחליט להיכנס לתמונה, הצוות הבית ספרי באמצעות היועץ שלכם בונה תכנית שבאמצעותה הוא יפעיל את התקציבים האלה. מהו לוח הזמנים לבית הספר, כדי לבנות את התכנית?

משהו כמו מאמצע פברואר עד ערב פסח.

זאת אומרת, שבאמצע פברואר כבר ידעו אלו מבתי הספר נכנסים לתכנית?

בודאי, אין ספק בדבר הזה.

בתי הספר אחראים על בניית התכנית?

כן.

זאת אומרת, אתם מספקים רק את המדריך?

מנחה תוכן ואת גבולות הגזרה של התכנית, את הרציונל והעקרונות של התכנית. אבל בית הספר, על פי אוכלוסיית התלמידים שבו והצרכים שבו תופר חליפה.

אם אחרי פסח נרצה לצאת לסיור לראות איך זה עובד, יהיה לנו כבר לאן לצאת?

אני מאוד מקווה.

לקחנו לתשומת לבנו. מה יקרה בשנת הלימודים הבאה?

אלה ימשיכו בוודאי עד סוף תשס"ט.

האם בעקבות הניסיון שתצברו מפסח עד לקיץ, אתם מתכוונים להרחיב את המסגרת בשנת הלימודים הבאה?

בודאי שכן, אז גם יהיו היציאות שמחוץ לבתי הספר, הפעולות עם ההורים, כלומר זה כבר יהיה במהלך השנה הבאה.

לאיזה היקף אתם מתכוונים להרחיב את זה?

קודם כל זה תלוי תקציב, תקציב משרד הקליטה, תקציב משרד החינוך, מסד קליטה, ג'וינט. אני יכול לומר שיש נכונות.

מבחינת תכנון ראשוני, זה הרי עדיין שנת תקציב הזאת.

אני אומר, אני יכול לעמוד, אני, כפי שאני רואה את התכנית, אבל באמת אני לא יכול לדבר פה בשם שותפים על התחייבויות כספיות, אני יכול לעמוד במשהו כמו מאה כיתות. מבחינת החלק שלי. כי אם אני לוקח בחשבון שאני מתקצב שעה שבועית זה אומר כמאה שעות אני יכול להקדיש לעניין הזה, זה חמש מאות אלף שקל, זה מאה שעות.

מה מסגרת התקציב למאה כיתות?

הכל הם דברים התחלתיים, אבל באופן עקרוני מאה כיתות כאלה זה אומר, אם אני לא טועה זה בערך מיליון שקל לבתי הספר למאה כיתות. משהו כזה. אנחנו דיברנו על שעה שבועית לכיתה, במהלך שנת הלימודים, דיברנו על משהו בסדר גודל של עשרת אלפים שקל לכיתה כדי להפעיל תכניות תוספתיות לתוך השעה הזאת. מרצים, תערוכות, וכו'.

כלומר שעה למערכת, פלוס עשרת אלפים שקל לכיתה, פלוס כשלוש מאות, ארבע מאות שקל לילד פר שלוש יציאות במהלך השנה מחוץ לבית הספר, לסיורים, לגיחות, ועבודה מול היישוב לגבי ההורים, שזה תקצוב נפרד. אלה התקציבים. המכפלה תהיה בהתאם ליכולות. אמרתי אני מבחינתי רואה כמאה שעות דבר הגיוני, בפריסה יחסית לא קטנה. אבל אני לא יכול ודאי לכלול בזה לא את משרד הקליטה ולא את הג'וינט ולא את מסד קליטה. זה המבנה של התכנית.

השאלות שנשאלו בדיון הקודם, אני אשמח שתתייחס לזה לפני שנעביר את השרביט הלאה, ועל אותן שאלות נשמח להתייחסות גם של משרד הקליטה, הן היו כמה. שאלה אחת התייחסה להיבט של מעורבות ההורים, ולזה כבר הגבת שאתם תשמחו אם זה ייעשה באמצעות הרשות. וזה יכולים להיות אחד מהצינורות שהרשות המקומית תהיה גם שותפה בהפעלה.


השאלה השנייה היתה מה מידת ההשפעה על תוכן של התכנית של איזו שהיא נציגות של מישהו, נשאלה כאן הסוגייה איך ההורים של הילדים העולים או מי שזה לא יהיה, אבל איזה שהוא גורם, ברגע שאתה מעביר את זה לצוות בית ספרי, עלתה שאלה שהצוות הזה הוא לא בדיוק הצטיין בפתרון הבעיה, אם אני משחזר נכון את הטענה. הרי אנחנו נזקקנו לתכנית ייחודית בתחום הזה כי יש בעיה.

לא היו משאבים בבית הספר.

זה נושא לא פשוט. אי אפשר להגיד שלא היו לגמרי משאבים. לא היו משאבים מיועדים למטרה הזאת שלא ניתן לנצל אותם למטרה אחרת. אבל היו לבית ספר משאבים רק הוא ניצל אותם כפי שהוא ראה לנכון. כמו שזה נכון בצורה עוד יותר חריפה לגבי בית ספר יסודי שקיבל תיקצוב די משמעותי עבור תלמידים עולים כתוספת ולא ניצל אותם לטובת תלמידים עולים. זה כבר עניין בפני עצמו. ולכן היתה פה שאלה בהיבט הזה.


שאלה נוספת התייחסה לכיתה הטרוגנית. כי הרי אתם הצגתם שהתכנית מופעלת על בסיס קבוע, נדמה לי שלא היה כאן אפילו מרכיב שמדבר על ילדים עולים בנפרד, אלא שכל התכנית פועלת על כל הכיתה, והמרכיב של העולים הוא משחק רק באיזה כיתה נבחרת. לוקחים כיתה שיש בה אחוז גדול של תלמידים עולים, כמו שלפני זה לוקחים רשות שיש בה אחוז גדול של תלמידים עולים בקבוצת הגיל הזאת, ואחר כך לוקחים בית ספר שיש בו אחוז גדול של תלמידים עולים, ואז מתוך בית הספר מנסים לקחת את הכיתות הרלוונטיות ביותר. אבל כל הפעילות לאורך כל הדרך היא פעילות משותפת לכולם, וזה נדמה לי שונה מהמתכונת האחרת, כולל מתכונת הסמינרים, שגם שם השתתפו חלק מהתלמידים הותיקים אבל מעט מאוד יחסית.

כאן עלו שתי שאלות, בהקשר הזה, עד כמה שאני זוכר. קודם כל שאלה מהותית, כי סך הכל ניתן להוביל את הפעילות בתחום הזה לשני כיוונים, שהם לא סותרים אבל הם שונים. תחום אחד זה עזרה בקליטה חברתית, לנסות לבנות את הגשר בין התלמידים הותיקים או הצברים לבין התלמידים העולים. ושם בוודאי ובוודאי שהעבודה המשותפת היא כמעט מתבקשת. והתחום השני זה העמקת הזהות היהודית והישראלית והידע בתחום הזה אצל תלמידים עולים.

כאן דווקא עבודה כקבוצה משותפת יכולה להביא כמכשול מסויים, כי עצם הרעיון ללכת לפעילות כזאת נובע מכך שקיים פער. עם כל הבכי שלנו לגבי רמת התכנים בתחום הזה שקשורים לזהות יהודית וזהות ישראלית, בודאי ובוודאי בחינוך הממלכתי, עדיין קיים פער בין תלמידים עולים לבין כלל אוכלוסיית התלמידים, והרצון להפעיל את התכנית נועד לסגור את הפער. ואז אם כל הפעילות מתבצעת ביחד תמיד יש סכנה שאו שהיא תהיה משעממת לחלק מהכיתה כי הם כבר יודעים את זה, או שידלגו, ינסו להעביר תכנים שהם יהיו מעל הרמה של התלמידים עולים, ואז הפער לא ייסגר, אלא להיפך, זה יפעל רק על החלק של הכיתה שהם תלמידים צברים.

עלתה כאן גם שאלה, איזו משתי המטרות אתם רואים כמטרה ראשית, האם הפן של הקליטה החברתית או האם הפן של העמקת זהות יהודית ישראלית. ובהתאם לתשובה לשאלה הזאת ייתכן שיהיו שאלות האם נכון לפעול אך ורק, אף אחד לא חולק שצריכים לפעול גם במסגרת משותפת אבל האם נכון אך ורק לפעול במסגרת משותפת, ופועל יוצא נוסף מזה זה כמובן ההיבט התקציבי.

כאשר אנחנו מדברים על הרצון בעתיד להרחיב את התכנית למימדים ניכרים בחטיבת הביניים, ברגע שהולכים בגישה של להפעיל את זה על כלל התלמידים אז זה ברור שאין שום סיכוי להגיע לפריסה ארצית משמעותית בהפעלת התכנית בגלל נתונים תקציביים. הרי כולנו מבינים שלא נצליח כאן להגיע למצב שרוב מכריע או כל בתי הספר שיש שם ולו נוכחות מסויימת של תלמידי עולים יגיעו לכך שנוכל לתת שם אפילו שעה שבועית אחת לבית ספר, שלא לדבר על שעה שבועית אחת לכיתות שיש שם תלמידים עולים. זה היקפים גדולים מאוד, מי כמוך אודי יודע מה המשמעות של ההחלטה הזאת. וכמובן ברגע שאתה מבודד תלמידים עולים אז יש לך יותר סיכוי להגיע לפריסה. אני מניח שזה מה שעמד ביסוד של ההחלטה על הסמינרים בזמנו, להוציא אליהם בעיקר תלמידים עולים.

כאן אנחנו נכנסים כבר לעומק. אני אומר את דעתי, ודעתי היא לא רק דעתי אלא היא גם תוצאה של דיון עמוק שהיה לנו בוועדה ביום חמישי שעבר בפתח תקווה, בין היתר בנושא הזה. אבל העמדה היתה אז מאוד חד משמעית, של אנשי התוכן. אני לא תמיד שם את עצמי בשורה הזאת של אנשי התוכן, יש לי קצת נסיונות פדגוגיים, וניהלתי גם בתי ספר, אבל ישבו שם באמת אנשים, מיטב האנשים לפחות במשרד החינוך ברמה של האגף לחינוך על יסודי, מינהל חברה ונוער, באמת הקודקודים.

עם הניסיון של עבודה עם תלמידים עולים?

לא. אבל גם. אבל לא כספציפיקציה ייחודית. בכל אופן אנשים באמת ברמה מאוד גבוהה של חשיבה, והיה דיון מאוד מעניין לכשעצמו. אבל כן היתה שם למשל נציגת מסד קליטה והג'וינט, מיה עמירי, שעבדה רק עם עולים, בצבא, הרבה מאוד שנים, והיא הביאה את הפן של העולים מאוד חזק. היא היתה ראש מדור קליטת עלייה בצה"ל, ועכשיו היא עובדת בג'וינט. והיא היתה בצוות והיא גם הביאה הרבה מאוד אינפוט לתוך הדיון הזה. אז היה שם באמת צירוף מאוד חשוב בסיפור הזה. וגם מיכל שעובדת איתנו ומוכרת פה.


יחד עם זה אני רוצה לומר ככה, העמדה היתה מאוד מאוד חד משמעית בעניין של כיתות שלמות. ואני רוצה לומר משהו, דיברנו כאן על זהות יהודית ישראלית ודיברנו כאן על שילוב חברתי. נקודת המוצא, אם אני הבנתי נכון, לא היתה לא זאת ולא זאת בתכנית, אלא יותר תחושות השייכות והניכור של נוער עולה לתוך החברה הישראלית. כאשר אנחנו רוצים לדבר על שייכות וניכור יש לזה ממשקים לערכי הציונות, לערכי היהדות בודאי, אבל זה יוצא ממקום של הילד עצמו.

הרצון הוא בעצם בתכנית הזאת לבוא לאיזה שהוא מצב של מבט בגובה העיניים בין החברה הישראלית הותיקה לעולים, שכבר הם לא חדשים כל כך, גם הם עולים ובני עולים, אבל עולים נקרא להם פה לצורך הטרמינולוגיה, במבט של לי יש מה ללמוד ממך, לך יש מה ללמוד ממני. הדברים שיש לי אני שומר עליהם כעל נכסי צאן ברזל שלי כעולה, את הערכים שעליהם חונכתי וגדלתי. ואנחנו נראה לך בתכנית הזאת, אנחנו המערכת, שמה שאתה גדלת לאורו, מבחינת ערכים, מתחברים יפה מאוד לערכי החברה הישראלית.

הובאו שם גם דוגמאות בדיון, למשל הרעיון הזה של רעות, או של חופש מחשבה, או דברים מהסוג הזה. להביא את הילד למצב שבו הוא יוכל מול ילדים בכיתה הרגילה שלו להתחבר לאותם ערכים, סולידריות.

בעצם יש פה איזו מין תפירת חזון של כיתה עתירת עולים, איזה חזון אתה צופה לחברה או למדינה שלך, איזה חזון אתה רוצה לראות את עצמך לחברה שאתה נמצא בה. התפירה של החזון הזה, והמטרה היא לחבר אותו בחזון הזה ולהראות לו איך בתרבות הישראלית, בתרבות היהודית, בתרבות הציונית, במורשת הקרב, בכל הדברים שאנחנו מדברים עליהם, יש בעצם חיבור לאותם ערכים, לאותו חזון שהוא בעצם רואה על בסיס מה שהוא מביא איתו.

מה אתה עושה במצב הזה, עם פערי ידע בכל המובנים? יש הרבה פעמים ידע של היעדר מסורת מהבית, יש הרבה פערים כאן.

עדיין יש מקום למצוא מכנה משותף. יושבת פה נציגת תלמידים, אני כבר קצת שכחתי את התקופה שהייתי תלמיד, ואני בטוח שגם הנוער הלא עולה, נקרא לו ככה, יכול להשתלב בסיור, אני אומר ככה, כשאנחנו מוציאים סמינרים אז העלויות לגבי הוצאה של ילד לא עולה הן עלויות מאוד גבוהות. וזו אחת הסיבות שהילדים ילידי הארץ מה שנקרא לא מצטרפים.

כששומעים את התכנית אז באים אלינו הרבה מנהלים ואומרים אגב סליחה, למה רק עולים, והילד שלי לא צריך לדעת מה זה ולא יודע. אז אני לא בטוח, הבעיה היא בעיה כספית, כי הילד הישראלי הותיק משלם הרבה יותר לסמינר של כיתה יא' שאנחנו מוציאים. וזו הסיבה שנוצרת פה איזו סלקציה. היא לא סלקציה שנולדה מתוך רצון להוציא רק עולים ולקחת אותם בנפרד. זה לא המשחק.

אבל התשלום השונה, נולד מן הסתם מזה שאתם בכל זאת רואים פער.

זה לא נובע מהעדר צורך של התלמידים הותיקים, להכיר את ערכי הציונות והיהדות.

אני חושבת שיש מקום עוד יותר גדול, כן ליצור את המכנה המשותף דרך החוויה, כי זה לא חשוב אם נולדת בארץ. אני חושבת שפחות דרך מה שהגדרתם כשיעורים הפורמליים, דרך השעה הנוספת במערכת.

זו לא שעה נוספת במערכת, זה לא עוד שיעור היסטוריה. זה משהו אחר לגמרי. כל הרעיון של השעה השבועית הזאת זה איזה שהוא שיח, זה איזה שהוא דיאלוג הנחייה של מורה. זה לא איזה שהוא מורה שעומד ומרצה הרצאה.

ברור, העניין הוא שהשעה נמצאת בתוך בית הספר, זה לא חשוב, גם אם תביא פעילות בלתי פורמלית לתוך המסגרת הפיזית של בית הספר היא תהיה מבחינתנו פעילות בתוך בית הספר. זה לא משנה. אני רק רוצה להדגיש משהו, שהמכנה המשותף שמדברים עליו כאן צריך להיבנות דווקא על הפן הבלתי פורמלי, על החווייתי, ושם להשקיע את מירב המאמצים.

אין ספק. אבל עדיין התכנית הזאת בין היתר היא תוצאה של תובנה שהיתה גם פה שללכת רק לעניינים חוויתיים שהם בומים חד פעמיים ולא ליצור תהליך עומק רציף בכיתה הוא דבר לא טוב. ולכן יצרנו פה כמה קומות. קומה אחת של דיאלוג בתוך בית הספר.

אני לא פוסל, ותיכף אני אגיע לזה, איזו שהיא גם הסתכלות לקבוצת העולים במידה שצריך לעשות את זה, או שצריך מבחינת מה שמשתמע מהפרשי ידע שנבחן אותם, או אולי גם לפעמים, כתוצאה מזה שיהיו בתי ספר שיש בהם מעט מאוד עולים, חמישה אחוז או שלושה אחוז עולים, ויש גם כאלה כמו שאתה יודע, שם באמת לעשות תכנית כזאת לכיתה שלמה, מבחינה תקציבית זה יהיה לא מתאים, אז שם אולי כן נוכל לעשות מודל קצת שונה.

בעקרון, כתפיסה, בוודאי ביישובים עתירי עולים, הדיאלוג והאינטראקציה והאי-סגרגציה היא חשובה מאוד, ולא רק לשילוב החברתי אלא גם לדיאלוג בגובה העיניים. זה לא עולה שבא לפני שנה, אלא זו תכנית שמדברת גם על עולים שבאו ב-93'-94' וגם בני עולים.

המכנים המשותפים יכולים להיווצר בצורה חכמה, ואני חושב שדווקא זה העניין. להראות לו תשמע, מה שאתה בא איתו, יש גם לשרון, ואנחנו יכולים להתחבר סביב אותם עניינים בתוך מדינת ישראל. זאת התובנה שהיתה לנו.

גם מה שהופך את זה לחווייתי או לא, זה לא אם זה בבית הספר או לא אלא אם זה מתחבר לחוויות האמיתיות שלהם, האותנטיות, אז זה חוויתי.

השאלה היא, באיזו מתודיקה עושים את זה ומי עושה את זה. אם מי שעושה את זה זה המורה של הכיתה, אלא אם כן הוא מומחה להנחיית קבוצות, זה בוודאי לא זה.

התפאורה היא חלק מאוד חשוב מהסיפור.

אני חושב, אדוני היושב ראש, שדברים שאתה מעלה הם מאוד נכונים, אבל צריך לקחת בחשבון שזאת אחת מהתכניות. היא לא היחידה, היא לא הבודדה. יש בתי ספר שבוחרים תכניות אחרות. גם תכנית שאנחנו עושים יחד עם המשרד היא תכנית אחרת לחלוטין. היא הטרוגנית, משיקולים אחרים. בית ספר אני חושב יש לו היום יותר הזדמנויות לבחור מה יותר מתאים לבית הספר.

אבל נדמה לי שאתה מפספס כאן נקודה מסויימת. הרי אנחנו כאן נמצאים בתוך חבלי לידה.

של תכנית חדשה שבנוייה לצורך להיכנס לכיתה הטרוגנית. יש צורך כזה.

אבל מהיכרותי עם איזה שהוא רצף פעילות והיגיון פעילות של משרדי ממשלה, סוג הדבר שאנחנו מדברים עליו כאן הולך להפוך למעין איזה שהוא כלי שהוא דרך המלך. אתה מדבר על תכנית נקודתית כזאת או אחרת, מבחינת היקפים תקציביים.

לא, ממש לא. אני מדבר על זה שמשרד החינוך היום, מה שאנחנו יודעים מהשטח, מפעיל דוגמאות שונות של התכניות האלה באופן פורמלי. עכשיו זאת אחת מהתכניות שהיא לא תהיה היחידה בדרך המלך.

לא, היא לא אחת מהן. כשאתה מדבר, עד כמה שאני מבין, כשאתה מדבר על התכנית שמפעילים איתך מה ההיקף התקציבי שלך?

חמש מאות אלף שקל, אני לא זוכר בדיוק.

פה הם מדברים על מיליון ברמת הפיילוט.

:

לא מיליון ברמת הפיילוט.

כאן אתה מדבר על תכנית שעלותה תהיה לפחות של כמה מיליוני שקלים. אתה מדבר על צירוף כוחות של משרד החינוך, משרד הקליטה, ג'וינט ומסד הקליטה עוד כגורם נפרד.

אני מקווה, ואני חושב שככה מההיכרות שלי הם עובדים, שיש פיילוט כזה, יש פיילוט אחר, יהיה שלב שישבו אנשי מקצוע שעובדים על זה ובמספר פיילוטים שרצים, יכול להיות שיאחדו מודלים מסויימים, יכול להיות שיהיה מודל שהוא יותר טוב. זאת אומרת אני חושב, אני מתייחס לזה, הם מדברים על חטיבת ביניים.

זה מקום מאוד ריק היום, כי נגיד כדוגמא הרבה תכניות נכנסו דרך סמינרים, דרך אפילו הכנה לפולין, דרך מיליון דברים בחטיבה עליונה. בחטיבת הביניים לא היו דברים. בחטיבת ביניים היום הרבה מאוד עולים הם עולים מאוד מאוד ותיקים. אני הייתי אומר שבהרבה בתי ספר חלק גדול זה בני עולים. ואני חושב שכאן המודל הזה לפי דעתי נולד מהצורך שיש כזה צורך בשטח.

כשאני למשל, נכנסתי לבתי הספר עם התכניות בחטיבה עליונה הרבה פעמים בית ספר אומר לי יש לנו קבוצות עולים. זו כיתת עולים שלומדת לפי תכנית בגרות עולים. יש קבוצות עולים, אנחנו רוצים לעבוד שם. אין דבר כזה בחטיבות ביניים. בחטיבות ביניים ילדים לומדים ביחד. ואני חושב שבעיניי זה איזה שהוא ניסיון טוב לראות איך זה יעבוד.

רק שאתה לא לוקח בחשבון את הדינמיקה העתידית. ולפי איך שאני מבין את הדינמיקה שיכולה להיות פה, בסופו של דבר, אם לא תילקח בחשבון האפשרות שיש כמה מודלים וכשבאים להרחיב את זה לאותם היקפים גדולים שאודי דיבר עליהם, של מיליוני שקלים בודקים את כל המודלים ומה מידת יעילותם ורואים מה התוצאות.

בסופו של דבר, מה שיקרה שהתכניות שאתה מדבר הן יישארו בשוליים, הדרך הזאת תהפוך לדרך המלך, מבחינת סדרי גודל של השקעה, גם כל משרד ממשלתי מעדיף תמיד, כשיש מצ'ינג עם משרדי ממשלה אחרים, ובודאי הג'וינט, ואז בסופו של דבר מה שייחשב כאן כניסיון וכפיילוט וכל השיח הוא יהיה פנימי במסגרת של התכנית הספציפית הזאת.

מה שמתחיל כתכנית קטנה של עשר כיתות פתאום בעוד שנתיים שלוש אתה תמצא את זה כתכנית של נניח מאה כיתות דיבר אודי, כפול ארבע של ארבעה גופים, סתם אני מדבר עכשיו בצורה מאוד סכמטית, ארבע מאות כיתות. ואז פתאום אתה תבוא בעוד כמה שנים למקום הזה ותגיד רגע, התכנית שלנו שהפעלנו אותה במספר יותר קטן של כיתות, אנחנו היינו רוצים שבחטיבת ביניים יפעל משהו אחר. ויגידו לך המשרדים אנחנו כבר בנינו, אנחנו כבר מאחורי פיילוט ובדקנו.

זה לא שהם סותמים לנו מקום.

אני רוצה להבטיח, כדי לא להיות במצב שהגופים נמצאים בו שיש כבר דגם קבוע שהמשרד כבר בנה הכל עליו, ואז פתאום באים גופים שונים מהשטח ואומרים כדאי לעשות אחרת, ואז זו מלאכה מאוד לא פשוטה, משרדי ממשלה הם גופים אנרטיים ,מטבעם, לטוב ולרע, כשהם בונים משהו זה קשה להרוג את זה. גם כשאין תקציב. יש לזה פוטנציאל שרידות.

אדוני היושב ראש, מה ההצעה שלך בעצם, האם אתה רוצה שעכשיו הם יפעלו בכמה מתכונות?

לא בטוח, כשמדברים על עשר כיתות זה יהיה מצחיק לבקש מהם כמה מתכונות. אבל אני רוצה שהם יקחו בחשבון, גם לאור השאלות שעולות כאן, שלמעשה מאחורי השאלות מסתתרות הגיונות אחרים של מודלים אחרים, וגם לאור הדברים שהם בעצמם כך או אחרת או שותפים להפעלתם מול גורמים אחרים, או לפחות מודעים לקיומם, כי זה עדיין הכל מתקיים בתוך מערכת החינוך הישראלית.

שהם יקחו את זה לתשומת לבם, וכשהם יעשו הערכה על ההרחבה, בשלב ראשון בקיץ, כבר איזו שהיא הערכה ראשונה, ואחר כך אחרי סיום של עוד שנת לימודים אחת נוספת, שהם יסתכלו מחדש על כל התמונה, ואת אותן השאלות מפתח שהצבנו כאן שיעמדו על השולחן. ולא ירוצו במסגרת שתיסגר עכשיו. כדי שאחר כך לא נצטרך לטעון שצריך לתקן משהו שכבר התבסס.

אני רק רוצה הערה, זה מאוד מעניין אותי לראות את התכנית הזאת נגיד ברמלה, שאין שם בחטיבת ביניים אף כיתה שאין בה ערבים. אני רוצה לראות גם בבאר שבע, בהרבה מאוד חטיבות ביניים יושבים בדואים.

כרגע אנחנו מדברים בבאר שבע, על רבין ועל ג'.

ברבין יש ערבים, אבל ברמלה יש שתי חטיבות ביניים, ובכל כיתה שם יש ערבים מרמלה, אזרחי ישראל. וזה מעניין אותי כי אנחנו מדברים על זהות ישראלית.

אבל אגב, יש בכל חטיבות הביניים בארץ אלי שיעור מורשת, שאגב היתה החלטה אסטרטגית שלא תהיה שום חפיפה ושום נגיעה בין שיעור המורשת לבין הנושא הזה. ויושבים שם תלמידים שהם גם מיפו וגם מרמלה.

ויש הרבה עולים לא יהודים.

המציאות הזאת שיושבים ערבים בתוך כיתה זאת מציאות ישראלית. ולכן דווקא המטרה לבנות שייכות זה מאוד נכון שזה יהיה מול כיתה כזאת. לי מבחינה זאת זה לא מפריע לחלוטין. זה אתגר מסויים, זה לא פשוט, זה עוד זהות אחרת בתוך הדיאלוג הזה. יכול להיות שיש גם יתרון, כי בכיתה שהיא ממילא בנוייה מזהויות שונות יותר קל.

בואו נאמר שלא התאמנו לרמלה ולא נמנענו ממנה, בגלל השיקול הזה אלא מכיוון שיש שם באמת פלורליזם ומבחינת אופי העולים, יש שם עולים מקבוצות שונות.

אבל עדיין, אני רוצה שתהיו מודעים לכך שבוודאי ובוודאי התכנית הזאת לא תפתור את הפערים של ידע, ולא רק ידע, גם פערי רקע אני קורא להם. כי זה לא רק ידע קוגנטיבי, זה גם שאלה מה קורה בבית, מבחינת המסורת של הבית. תלוי באיזה גיל התלמידים, גם כשזה תלמידים עולים ותיקים תלוי באיזה גיל הם עלו, מה למדו ההורים שלהם וכן הלאה וכן הלאה.

עוד לא טיפלנו, למרות שסיכמנו גם אריה וגם אני, וגם אתמול דובר על זה, על פרק ההורים. צריך לטפל בו בצורה גם משמעותית כי באמת החיבור של הבית הוא חיבור מאוד נחוץ, ונעשה אותו.

יכול להיות שעם ההורים, אם נעשה עבודה מקבילה עם הורים במקומות האלה, אז עם ההורים צריך לעשות הרבה יותר עבודה על הידע. פחות עם התלמידים, יותר עם ההורים.

זה בטוח, ועם ההורים בוודאי שצריכים לעשות כבר עבודה עם קבוצת היעד.

שוב, אודי מדבר על תכניות שהן במסגרת חינוך פורמלי. רצות תכניות של אריה ושל רשויות בחינוך בלתי פורמלי.

זה אגב מעורבב, זה לא בדיוק, היות שזה גם כמה שותפים.

אבל כל עוד שזה בא כחלק מבית הספר, בתפיסה של הילד לפחות, זה חלק מחינוך פורמלי. הוא מקבל את זה בבית הספר. ושאותו ילד יכול להיכנס גם אחרי הצהריים ,לא כל ילד, אבל חלק מהילדים וחלק מההורים יכולים אחרי הצהריים להיכנס לפעילויות בלתי פורמליות נגיד של אגף קליטה בקהילה ושל הרשויות אני חושב שזה חלק מאיזה שהוא מעגל שהוא כן יכול לתת איזה שהוא מענה ראשוני.

אגב, בלי שום קשר לזה, אני לא בא להטיל על עצמי עכשיו עוד עבודה, כי זה לא מה שאני מחפש, אבל באופן עקרוני יכול להיות, אני לא אומר, זה באמת שלב שאם יהיה לנו פעם כוח לעשות את זה, לקחת את המסגרות שאנחנו במילא פועלים בהן לעולים, אחרי הצהריים, כל מיני תכניות, ולהכניס בהן אלמנטים של הנושא הזה. הרי אלה תכניות שיש להן אלמנט לימודי אבל גם קצת חברתי. אז אפשר בזה להכניס איזושהי אג'נדה מהסגנון הזה, ואז בכלל אין בעיה זו סתם חשיבה.

משרד הקליטה רוצה להוסיף, להעיר, לתת את הזווית שלו לתכנית הזאת, וקודם כל אני אשמח לשמוע שזה כן גם על דעתכם בגלל אי הבהירות המסויימת שנוצרה פה לפרוטוקול בישיבה הקודמת.

למען הפרוטוקול, אני תמיד שמח שאתם מזמינים אותי, אני תמיד שמח להגיע לכאן, אני מתנצל על התקלה שהיתה לפני שבועיים, אבל אנחנו כאן.


אנחנו הולכים על פיילוט, ומבחינתנו הייחודיות של הפרוייקט היא בעצם שלראשונה אנחנו נכנסים לפעילות במסגרת הפורמלית. וזאת מבחינתנו כניסה לאפיק חדש. כי הפעילויות של המשרד ושל האגף היו קודם כל במסגרת של החינוך הבלתי פורמלי.

אפילו במקרה שיצאתם למכרז משותף?

גם על "פלא". עדיין אנחנו מדברים על פעילות בית ספרית, שיש מחוייבות של הילד העולה, בניגוד לפעילויות שהמשרד יוזם ומממן שהיא בעצם פעילות במסגרת הבלתי פורמלית שלא כל ילד מגיע, שהיא וולונטרית.


חשוב גם לומר, שבנושא הזה נעשית פעילות עניפה על ידי המשרד באמצעות עמותות, בייחוד ארגוני עולים. אבל גם בעיקר במסגרת הפרוייקט עם הרשויות המקומיות אין כמעט יישוב שבו אין התייחסות לנושא הזה של זהות ישראלית, זהות יהודית, שייכות, אין כמעט רשות שהנושא הזה לא מטופל בדרך כזאת או אחרת. הייחודיות של הפיילוט היא במסגרת הפורמלית, ובמסגרת ההטרוגנית שלו, שזה בעצם לראשונה אנחנו נכנסים לאפיק כזה.


לכן מבחינת התכנית, בגדול אנחנו בהחלט רואים את עצמנו שותפים. עוד לא סגרנו סופית, לא את הנושא התקציבי, לא את הנושא של הפיקוח, של הבקרה, כי אני חושב שדווקא בפיילוט כן חשוב שיהיה ליווי גם מצד העולים, וצריך פה לחשוב האם אולי אחד מהתלמידים, או מורה עולה, או הורה, כמובן צריך לבחון ולבחור את האנשים שמתאימים, עם הניסיון הפדגוגי. אבל מאחר שזה פיילוט אז השמים זה הגבול, ופה אנחנו יכולים להשתולל כמה שאנחנו יכולים, ואני בעד להשתולל בנושא הזה.

אני חושב שההערה של אריה היא מאוד נכונה, היא גם באותו כיוון של הדברים שנאמרו כאן. היות ויש חופש פעולה די גדול לצוות הבית ספרי, בשונה מתכנית שבונים אותה מקוביות כאלה מאוד ברורות ושמים בפני בית ספר, ההערה הזאת חשובה שבעתיים.

לכן אני הייתי מציע מראש, בודאי ובוודאי ברמת הפיילוט, שתתנו שבאותו צוות שמפתח את התכנית ישתתף מישהו שהוא עולה. שוב, זה יכול להיות בכל בית ספר פתרון אחר, זה יכול להיות מורה עולה, לאו דווקא בתחומים האלה, או תלמיד עולה ממועצת התלמידים, או מישהו מההורים עולים, אם יש חבר ועד הורים שהוא דווקא מהאוכלוסיה הזאת, למרות שזה בדרך כלל לא קורה. אבל מאוד מאוד חשוב שזה יקרה. אני תומך בזה בשתי ידיים, ודאי ברמת הפיילוט.

גם אם זה יהיה הורה שהוא לא עולה, עצם ההשתתפות שלו כבר משנה את העמדה שלו.

אבל פה חשוב הנושא של העולים דווקא, הורה עולה או תלמיד עולה או מורה עולה.

עולה אמיתי, ולא מורה עולה שעלה ארצה בגיל חמש.

אם הבנתי נכון, בתכנית עצמה, בבניית התכנית לא יושב אף עולה. זאת אומרת, כל התכנית בנוייה אנחנו לכם, וזה מאוד בעייתי.

לא. בתגובה לדבריו של אריה, אמנם הוא רואה בזה פריצת דרך עולמית אבל בסך הכל עדיין בכל מה שקשור לשעה הזאת שלומדים בכיתה היא תהיה שעה שכחלק מהמערכת הפורמלית בפיקוחו הבלעדי של משרד החינוך, עם המפקח הכולל של בית הספר, זה חלק מהשעות. זה לא שכל מיני גורמים חיצוניים, לא רק ממשלתיים אלא גם חוץ ממשלתיים יבואו.

למען הסדר הטוב, ברגע שמשרד הקליטה, ואני אומר את זה במלוא האחריות בשולחן הזה ובחדר הזה, המשרד שותף לא באפיק הכספי בלבד. הוא לא צינור שמגדיל את ההקצבה. הוא יהיה שותף אמיתי בקביעת התכניות, בוועדת ההיגוי המשותפת, לזה התכוונתי. לכן חשוב לי לומר את הדברים האלה.

חס ושלום. לא היתה פעם אחת, שלא הוזמן נציג המשרד לוועדת ההיגוי. אבל אני אומר, הפיקוח על מה שנעשה בבית הספר הוא עדיין של משרד החינוך.

לא תהיה כניסה לטריטוריה לא שלנו, אל תדאג. אבל ברגע שאנחנו נותנים שקל, אני רוצה שיהיה ליווי שלנו, שיהיה פיקוח משותף, מבחינה זאת אני לא חושב שתהיה בעיה.


יותר מזה, אני חושב, מאחר שזה פיילוט, אני חושב שחשוב לתקצב מחקר מלווה. חשוב שיהיה מחקר מלווה בנושא הזה.

בצוות של בניית התכנית ישבו העולים עצמם. נציגי משרד החינוך אין, נציגי ג'וינט אין, נציגי משרד הרווחה אין, מסד קליטה אני לא יודע. ולכן אני אומר בעצם, בוועדת ההיגוי שתהיה בבית הספר לשים מישהו, תלמיד עולה, הורה עולה.

קיבלנו, ואפילו יזמנו את זה כבר קודם, וגם דיברנו אתמול במסד קליטה, בוועדה שהיתה אתמול על נושא של הערכה מלווה של התכנית.

אבל כדאי דווקא בנושא הזה של מחקר מלווה, לאור הדו-שיח שהיה פה עם אלי קודם, כדאי שמראש, אם יש תכניות בסגנון דומה, כי אין משהו כזה, אבל אם יש משהו בתחום הזה בחטיבות הביניים, שאו שאתם שותפים באיזו שהיא דרך להפעלתו, או אפילו לא, אבל הוא קיים ומתבצע במודל אחר, אני מציע שמחקר מראש יהיה השוואתי במידה כזאת או אחרת. זה מאוד יעזור לכם בשלב הראשוני גם להעריך את זה מול המודלים האחרים.

חשוב שתהיה הטרוגניות, אבל אני אומר יכול להיות שתוך כדי תנועה נצא מתוך הנחה שבמסגרת הזאת יש גם מקום לפעילות ייחודית. צריכה להיות פה רגישות שלנו לאורך כל הדרך. ואנחנו יכולים תוך כדי הליכה ותוך כדי עשייה לבוא ולומר לטירת הכרמל הפרוייקט הזה לא מתאים, מתאים משהו אחר. זאת אומרת צריך להבין שאנחנו עוסקים פה בתלמידים וברגישויות. לכן צריכה להיות פה יד מכוונת ויד מלווה את כל התהליך הזה.

יתכן, הרי התכנית בנוייה בשלוש רמות, רמה בית ספרית, מוניציפלית וארצית. וייתכן שודאי ברמה המוניציפלית וארצית שם אני מניח תהיה אפילו יותר נטייה כן לשבור את המסגרת ההטרוגנית, לפחות בחלקו. גם מהשיקולים התקציביים תצטרכו לעשות את זה.

שם בוודאי האפקט של משרד הקליטה, יהיה הרבה יותר משמעותי.

יכול להיות מצב שההטרוגניות דווקא יכולה להיות בעוכרינו. בתהליך הזה ההטרוגניות יכולה להיות גם בעוכרינו. לכן אנחנו צריכים להיות מאוד רגישים לעניין הזה.


הנושא של ההורים זה מוסכם, יש הסכמה לגבי הנושא הזה, לי זה נראה בשלב זה.

אני רוצה להתייחס אדוני היושב ראש לשלוש נקודות בקצרה. הנושא האחד, ואני שמח לראות כאן את דוברת המשרד, אני רואה בחומרה רבה קיצוץ של כמעט ארבעים אחוז מתקציב של קליטת העולים במשרד.

זה לא הנושא כרגע. דיברנו על זה בתחילת הישיבה ואני מקווה שהבעיה תיפתר, ואם לא תיפתר אני מבטיח לך שיתקיימו כאן ישיבות על גבי ישיבות, ולא רק כאן אלא מייד ישליכו על החדר הסמוך בוועדת הכספים עם כל מה שמשתמע.

השאלה שאני רוצה לשאול בקטע הזה, אם אגף קליטה בקהילה, מכניס כסף לכיתה, שיכול להיות שיותר מחצי מהכיתה אינם עולים, למה אי אפשר להוסיף לכאן תקציב רגיל, אני לא יודע מאיזה סל, אבל תקציב אחר עבור אותם תלמידים שאינם עולים.

אגלה לך סוד, כי בסעיף תקציבי במשרד החינוך שנקרא נדמה לי שיעורי יהדות או דמוקרטיה, לא זוכר איך הוא נקרא אבל הוא דומה לתחומים האלה יש גם קיצוץ ניכר השנה.

כן, אבל אני אגלה לך אדוני היושב ראש, שיש יותר מעשרים סלים שחטיבת ביניים מקבלת.

וכולם מקוצצים השנה.

אבל עדיין נשאר בחטיבת ביניים לא מעט כסף שצריך לדרוש, אני הייתי רוצה לראות כאן.

חטיבות הביניים סופגות את הקיצוצים הכי משמעותיים, מכל חתך הגילאים.

אני עדיין מצפה שבמכלול התקציב לכיתה, תהיה התחייבות של בית הספר לשים על השולחן איזה שהם משאבים שלו מטעם בית הספר.

אם זה מה שיקרה אלי, אולי ההיגיון הוא נכון אבל בפועל כל השעות האלה באות כדי לשרת את העולים.

אני עובד בבית ספר, אל תספרו לי שאין כסף, יש מיליונים בכל בית ספר.

זו אמירה מעניינת. תאמין לי, אם היו נוכחים כאן אנשי אגף התקציבים של משרד האוצר, הם היו לוקחים אותך לראיון עמוק והיו יודעים מה לעשות איתך.

אדוני היושב ראש, אם אי פעם אגיע לניהול משרד החינוך, אני יודע בדיוק איך לשנות את התקציב כדי שיהיה מספיק כסף ולא יהיה בזבוז כמו שיש היום. אבל בוא נעזוב את זה בצד.

יש לך לובי באגף התקציבים שיקדם אותך לתפקיד הזה.

אני באופן אישי, חושב שצריך מאוד לברך גם את היוזמה, אני לא חושב שיש הרבה יוזמות בשטח שבא משרד הקליטה, בא משרד החינוך, בא הג'וינט, ביחד עושים תכנית לטובת הילדים. אני מאוד מקווה שיהיו יותר תכניות כאלה, כי כל משאב נוסף הוא בעצם מקדם את הילד עצמו ספציפי. ואני חושב גם שאני מאוד מקדם את היוזמות השונות. יכול להיות שאתה צודק, יכול להיות שיש הרבה בעיות בתכנית שאודי מציע, אבל זה משהו חדש.

זה לא מה שאמרתי, אני שאלתי כמה שאלות.

יש משהו חדש, בואו ניתן לו צ'אנס כפיילוט ונראה שהוא עובד. לא היה דבר כזה קודם, גם אותם נסיונות שהיו באמת עבדו עם עולים בנפרד, אז בואו נראה איך זה עובד.

בשונה ממשרד החינוך, לי יש יתרון שאני זוכר גם את ההיסטוריה לפני 96', ואני יכול לספר לך שבשנים של העלייה הגדולה בתחילת שנות התשעים, בודאי ובודאי לגבי חטיבה עליונה אבל לא רק משרד החינוך הפעיל למעשה מכרז גדול מאוד על סמינרים, שחלקם לא היו סמינרים לתלמידים עולים אלא היו סמינרים של מפגשים. כך קראו להם. לקחו קבוצות הטרוגניות וכו'. פעם, בימים הטובים, כשהיו הרבה יותר תלמידים ולכאורה היה צריך להיות פחות כסף היה הרבה יותר כסף. זה היה פעם.

אני רק יכול להגיד לך מניסיון שלי, בתכנית שאנג'לה עובדת עכשיו מול מיכל הם יושבים על כל דבר, יש מעקב על כל דבר, בבית הספר עצמו יש ועדת היגוי בתוך בית הספר. זאת אומרת, כל דבר נבדק ןלכל דבר יש פידבק חזרה. אני חושב שאם התכנית הזאת תעבוד באותה צורה, כמו שאריה אמר, נראה בעוד תקופה יחסית קצרה מה עובד, מה לא עובד, מה צריך לשנות. ולכן אני חושב שצריך לברך את הדבר הזה ומגיע שיהיה גיבוי לכל הדבר הזה.


אני שוב חוזר לאותה שאלה, למרות שזה הפיקוח של משרד החינוך, אני הייתי מצפה שהתכנית הזאת כן תיפתח למכרז, למכרז שגופים של עולים, גופים ציבוריים, יכולים לשים גם את היד שלהם בפנים, גם יכולים להביא את הידע המקצועי מהשטח, אולי חלק מהמשאבים נוספים שאפשר לגייס מבחוץ. זאת אומרת כאן בעצם מדובר על תכנית שבה כסף של המימסד, וג'וינט עם כל הכבוד בשבילי זה מימסד.

יכול להיות שבגלל שלא היית בישיבה הקודמת, הנושא עלה בישיבה הקודמת מי הגורמים שנכנסים. בית הספר מקבל סל. עכשיו בית הספר מנצל את הסל הזה כדי לעשות איתו משהו. והתשובה שקיבלנו מאנשי משרד החינוך היתה כזאת, שמשרד החינוך יבנה באמצעות מכרז או כל דרך אחרת, יעשה את זה אולי הג'וינט, המכרז הזה יבנה רשימה של ספקי שירות מורשים, הגורמים שמנהל בית הספר יכול לפנות. כמו שהיום לגבי סמינרים יש לך נניח ארבעה גופים שאתה יכול לפנות לסמינרים בחטיבה עליונה, אז כאן תהיה רשימה מסויימת של גופים שאפשר לפנות אליהם.


מה שאנחנו הערנו וביקשנו לגבי המודל הזה, והבנתי שזה מקובל על משרד החינוך, אמרנו יש גופים מסויימים, בוודאי ובוודאי מתוך מגזר העולים, שיהיה קשה להם להתחרות עם תנאי המכרז מראש שיהיו ארציים, עם דרישות סף מאוד גבוהות. והיות ודווקא חלק מהפעילות מתבצע ברמה בית ספרית או מוניציפלית אנחנו הצענו שבודאי שלשני הרבדים האלה, כל מה שהוא לא רובד ארצי, תיתכן, או באמצעות רשויות או באיזו שהיא דרך אחרת, אפשרות של כניסה לרשימת הספקים וגופים שהם לא בפריסה ארצית, או לא עומדים בפריסה ארצית באותם סדרי גודל כמו שיכולה לעמוד לדוגמא החברה למתנ"סים או כל גוף.

ההיגיון שלי דווקא אומר שנגיד שגלעד גולמונד, סתם הבאת אותו לדוגמא, שגלעד גולמונד הוא זה שיעשה מכרז עם מי הוא רוצה ברמלה לעבוד. ההכרה שלי כאן, בדיוק כמו שאדוני היושב ראש אומר שאם מכרז יבנה מראש, פועלים בחמישים מוקדים, פועלים במשך של חמש עשרה שנה, אז זה אומר או שנגיד ערבות של שני מיליון שקל.

אנחנו דיברנו על זה ואני מבין, אני רק רוצה לשמוע עוד פעם אישרור, לא אישור כי אישור שמעתי לפני שבועיים, אישרור של משרד החינוך לכך שאנחנו הבנו נכון. אנחנו העלינו את השאלה הזאת בדיון הקודם ושמענו שמשרד החינוך בהחלט יתחשב בבקשה הזאת והמכרז ינסה להיבנות כך כדי שגם גופים יותר קטנים ארציים או גופים שפועלים בתוך רשות מסויימת ששם פועלת תכנית יוכלו להיכנס לרשימת הספקים, ולא יהיה מכרז ארצי אחד כולל שיתמודדו שם ארבעה גופים גדולים בסדר גודל שוב כמו חברה למתנ"סים וכו'. לדוגמא. זאת תהיה הרשימה הסגורה והכל יצטרך להתנהל דרכה. אמרתם לנו שם שבהחלט תתחשבו בבקשה הזאת, וזה עומד בעינו. אז הנושא יטופל.

יש לי איזושהי הצעה, מבוססת על איזו שהיא בחורה דווקא מאשדוד, בחורה שעלתה לארץ לפני שבע שנים, וחוותה מה שנקרא חוויה קשה, כעולה. היא הציעה איזהו רעיון, דווקא שאני קצת התנגדתי אליו, לבודד את הקבוצות עולים וליצור מן רשת ארצית של עולים כביכול. שאני יותר מתחברת דווקא לרעיון של שילוב בחברה הכללית. אבל ליצור איזשהו מפגש בין בתי הספר, גם של הפיילוטים האלה, בבאר שבע, בנצרת, של כל בתי הספר האלה, מין פורום כזה, לאו דווקא אינטרנטי, שהם יחליפו ביניהם חוויות על הנושא הזה. זה גם יכול להיות פידבק בשבילכם וגם פידבק בינם לבין עצמם.

אני חושב שיכול להיות מענה לזה, דווקא בקומה השלישית. הם מתחילים את הפעילות ברמה בית ספרית, מוניציפלית וארצית. אז ברמה הארצית אני מניח שבהחלט, שוב, גם לגבי הרעיון לבודד את אוכלוסיית העולים, כל פעם שעולים קומה אז בוודאי שזה יותר ויותר רלוונטי, בוודאי ובוודאי זה יכול להיות נכון ברמה הארצית בדרך כזאת או אחרת.

כן, הייתי רוצה להוסיף הערה, מכיוון שאני בעצם התחלתי עכשיו לקבל את הפידבקים מהשטח, אז קודם כל באמת לי נראה שהשלב הראשון של קבוצות עולים בלבד הוא שלב מאוד נכון. מכיוון שכאשר אנחנו מדברים על קבוצות מעורבות אנחנו בעצם מוצאים השתתפות שווה, גם של עולים אבל גם של ותיקים. כאשר בעצם העולים שהם לא התנסו קודם גם בדברים כמו סדנה חווייתית, שדורשת גם איזו שהיא הבעת עמדה אישית, הם עדיין יישארו אפשר לומר אחורה.

אם זה סוג אוכלוסיה כמו שאלי תיאר, שרובם הם או עולים ותיקים או בני עולים אז בוודאי שהם עברו בדרך כזאת או אחרת את המסגרות של סדנאות.

אתה יודע שבבתי הספר הן מבודדות עדיין. תיכנס לרמלה בחטיבת ביניים אתה תראה בהפסקה רוסים עומדים בנפרד, בוכרים עומדים בנפרד, ערבים עומדים בנפרד.

זה נכון, אבל זה לא קשור לזה שהם לא עברו סדנא חוויתית. זה קשור לזהות קבוצתית.

נכון. מהמנחים אני למעשה שומעת בשטח שבמפגשים הראשונים שהיו עכשיו הילדים מוציאים המון המון תיסכולים, שבעצם זה אומר שהם כן פתוחים לדיאלוג, אבל הם צריכים שלב של העצמה. הם צריכים למעשה להרגיש באיזה שהוא שלב שווי ערך לותיקים ובשביל זה הם צריכים שלב מוקדם יותר שיעבדו רק איתם.

זו דעה שלי שאני בעצם אוספת מאותם מנחים שמדברים בשטח. זאת אומרת אפילו באופן חלקי יש לדעתי אפשרות, וגם נכונות, כן לעזור להם להיכנס לאותן קבוצות שיהיו קבוצות הטרוגניות עם הכנה מסויימת. יכול להיות שזה גם הכנה של ההורים, כי חלק נכבד בכל ההכנה הזו זה בעצם חוויה משפחתית. אי אפשר להעצים את הילד שבא כל יום הביתה, ואפשר לומר שעושה כמה צעדים אחורה. זו עבודה מאוד מקיפה, ויש גם לקחת בחשבון את הנקודות האלה.

על זה דיברנו, על ההורים, וכאן אני מניח שגם משרד הקליטה יעמוד על המשמר.

:

אולי היות וזה פיילוט, בכוונה ננסה חלק ככה וחלק ככה.

לגבי המודל שאנג'לה מדברת עליו, שוב, אם להזדקק לאותו ארכיון לפני שנת 96', באותם סמינרים שהמשרד הפעיל כמכרז לפני 96', גם בסמינרים הטרוגניים שהוגדרו מראש כסמינרים של מפגשים השלב הראשון של הפעילות היה בנפרד בשתי הקבוצות ואחר כך הפגישו אותם. זאת אומרת נעשתה גם וינטלציה וגם הכנה לעצם המפגש.

אני לא בטוח שאני צודק, אני חושב, אני לא הייתי אז בעניין הזה, שאז דובר על עולים חדשים ממש. פה יש ילדים שאם תגיד להם עולה חלק מהם יעלבו. אני אומר לך את זה באחריות, אני ראיתי אותם. תיכנס לכיתה ח' ותגיד כל מי שעולה חדש יקום, אף אחד לא קם.

יכול להיות שפעולת ההכנה, הרי שוב, אף אחד לא אומר שהתכנית צריכה להיות, גם לגבי תלמידים עולים, אחידה. יכול להיות שתלמידים עולים טריים יותר צריכים איזו שהיא הכנה ובני עולים ותלמידים עולים ותיקים פחות. מאוד חשוב שלא תשימו הטרוגניות כתנאי ייהרג ובל יעבור, כי אז בית הספר מייד ייכנס לעניין הזה, וגם איפה שצריך הוא לא יילך למפגשים ייחודיים. ופה אני מניח, שוב, אני מקווה שבנושא הזה, כמו גם בנושא של פעולה עם הורים וכמו גם בנושא דרישה שבכל צוות בית ספרי שעוסק בזה יהיה לפחות עולה אחד או ילד או מבוגר, כאן אני סומך על משרד הקליטה שיעמוד על המשמר.

אדוני היושב ראש, בוא נהיה ריאלים, מאוד קשה בשטח לגייס הורים עולים. זה עבודה מאוד קשה, הם לא באים לבתי ספר רגיל ברוב המקרים.

אבל יש מורים עולים וילדים עולים, כל מקום יכול להיות פתרון משלו. היתה עוד שאלה אחת, שאלת הגיל, השכבה. והיא עלתה משני כיוונים. דווקא בהקשר של המפגש לאחר מכן עם סמינרים. לשאלה של החטיבה העליונה אנחנו עוד נחזור, האם לא כדאי אם זה המצב קצת להקדים את הסמינרים.

אנחנו עכשיו עוסקים בדיוק בהכנת המכרז החדש.

זה בדיוק לישיבה בעוד שבועיים. אני אשאל את זה עכשיו מהצד של חטיבת הביניים, זה ברור שהשנה אתם מחוייבים ללכת כנראה על ז', ח' אולי, אבל בוודאי לא ט', כדי שתהיה המשכיות בשנה הבאה. אבל השאלה אם בהפעלה כבר השוטפת, ואפשר להתחיל ליישם את זה כבר משנה הבאה וזה במילא יקרה, לא כדאי לשים את עיקר הדגש בט' כדי לבנות איזה שהוא רצף לחטיבה עליונה, כדי שלא יקרה מצב שהיתה פעילות, אחר כך שנה שנתיים הפסקה ואחר כך פתאום שוב חוזרים לנושא הזה כאילו מחדש. ואז אתה בונה איזה שהוא רצף.

העקרון היה שכתה י', זו השנה הראשונה שמתחילים עם בגרויות, ורצו כמה שפחות להוציא את הילדים.

העומס רק גדל עם השנים.

בהרבה בתי ספר, גם של עולים, משתמשים בסמינרים שלהם כהכנה לפולין. זו אחת מהתופעות של סמינר שבהרבה בתי ספר עם ריכוז גבוה של עולים משתמשים בסמינרים שלהם כהכנה לפולין, כי בעצם תכנים שמעבירים שם הם בעצם נותנים לילדים הרבה מאוד בסיס וזה זמן טוב ביא'.

אבל אני אגיד לך, הסיפור הזה של הכנה לפולין, בפרק זמן היסטורי, שוב אני משתמש בידע היסטורי, כשמשרד החינוך דרש ששואה יהיה חלק חובה בסמינרים, אנחנו כבר אחרי העניין הזה, משרד החינוך נסוג מהדרישה ההיא, ובאופן מסורתי זה קצת נשאר בסמינרים אבל הרבה פחות ולכן זה פחות רלוונטי. זה נכון שכששואה תפס מרכיב מרכזי אז באו בתי הספר ואמרו יופי, אז נשתמש בזה גם כהכנה לפולין. היום זה פחות רלוונטי, ולעומת זאת הרצף כאן נראה לי מאוד מאוד חשוב.

זה גם יאפשר לנצל את זה, זאת אומרת שהגופים שיפעילו סמינרים ידעו מה קורה בחטיבות הביניים ולא יעשו חזרה על אותו דבר. לכן אני הייתי מציע בהפעלה הסדורה של התכנית כן לשקול את ט', ולעומת זאת לגבי הסמינרים להקדים את עיקר הכובד מיא' לי', אבל הסמינרים עוד נחזור להיבט הזה בעוד שבועיים.

הבעיה היא טכנית, מכיוון שהרבה ילדים בעצם הם לומדים לא בבתי ספר שש שנתיים, וגם אם זה בית ספר שש שנתי אף אחד לא נותן התחייבות שאותו ילד מתחיל אחרי ט' באותו י', הוא יכול בעצם לנוע. ואז למעשה חלק מהחבר'ה יהיו מפוספסים.

אבל בכל זאת, אם יש לתכנית איזה שהוא מיתאר כללי.

זה יענה על חלק מבתי הספר.

גם איפה שיש פיזור עדיין הידיעה שהתלמידים עברו משהו, הרי ברגע שתכנית תעבוד בפריסה ארצית היא תיתן מענה לאותן רשויות עם אחוז גבוה של עולים ולרוב העולים לא ישנו את הרשות, ישנו אולי בית ספר, יעברו לתיכונים אבל לא יעברו מעיר לעיר. זה פחות נפוץ. לא יסעו בשביל תיכון לעיר אחרת לרוב.


אני מציע לסיכום, אנחנו כאן למדנו את התכנית בשלב הראשוני שלה, אנחנו שמענו כאן עדכון על לוח הזמנים שבעקבות לוח הזמנים המעודכן אחרי פסח כבר התחנות הן כך שבפברואר ייבחרו בתי ספר ויקבלו את כל המידע הדרוש, לקראת סוף מרץ הם כבר יציגו את התכניות הבית ספריות, ואחרי פסח התכנית תתחיל לפעול, אז אנחנו כאן נשמור לעצמנו את הזכות, הרי אתם צריכים גם לאשר את התכנית. אם רוצים שאחרי חופשת פסח התכנית תפעל בית ספר צריך להציג אותה לכם במרץ.

תחילת אפריל.

עד תחילת אפריל לא תספיקו להגיב. ואנחנו שומרים לעצמנו את הזכות מייד לאחר חזרתנו מחופשת פסח, אני מקווה שהבית הזה יפעל והקואליציה תישמר ואנחנו נחזור לכאן, אז עד אז אנחנו נקיים כאן או אולי יציאה לשטח כסיור או אולי דיון במהלך מושב הקיץ לפני סוף שנת הלימודים על ההפעלה הנסיונית של התכנית.

לשאוף לשיתוף עולה בצוות הבית ספרי, או ילד או מבוגר, או הורה או מורה או תלמיד. רשימת הגופים שבית ספר מורשה לפנות אליהם כדי להפעיל את התכנית, תיבנה על בסיס מקומי ולא על בסיס ארצי, עם דרישות סף שיאפשרו גם לעמותות עולים להיכנס להתמודד לרשימה הזאת.

ייעשה ניסיון שיפעל בעיקר משנת הלימודים הבאה, לפעול גם עם ההורים, בעיקר באמצעות הכוונה ממשרד הקליטה ודרך הרשות, ואולי כשותפות תקציבית אפילו של הרשות.

ייבנה מחקר מלווה שינסה לקחת בחשבון לא רק את הפיילוט הזה אלא גם תכניות אחרות, אם קיימות, באותה שכבת גיל של חטיבת ביניים בתחומים האלה של שייכות וזהות כדי שהמחקר יהיה השוואתי. המשרד גם ישקול את סוגיית הגיל, שכבת גיל, לגבי העתיד.

הנושא של כיתה הטרוגנית לא יהווה תנאי גורף אלא המשרד ישאיר לשיקול דעתו של בית הספר לקיים פעילות גם עם קבוצת עולים, טריים במידה כזאת או אחרת, כהכנה לפעילות כוללת, ובודאי ובודאי לגבי השלב המוניציפלי והשלב הארצי, היכולת לבודד של אוכלוסיית עולים תישאר.

אלה פחות או יותר הנושאים שעלו כאן, ואני מבין שהם מקובלים גם עליכם. אז עם הסיכום הזה ועם הברכה של יישר כוח לכל העוסקים במלאכה והמקדמים את היוזמה אנחנו ניפרד, ונדבר כאן בעוד שבועיים על הסמינרים מה קורה איתם השנה ומה הולך לקרות איתם בעתיד לאור התכנית של חטיבת הביניים.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15