PAGE
17
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

30.7.2008

הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 232

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, כ"ז תמוז תשס"ח (30 ביולי 2008), שעה 09:00

הטבות לקידום יזמות ופתיחת עסקים קטנים ובינוניים לעולים ולתושבים חוזרים – לציון יום העסקים הקטנים והבינוניים שתקיים הכנסת בשיתוף עם השדולה לקידום עסקים

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – יו"ר

מרינה סולודקין

יוסף שגל

ח"כ סטס מיסז'ניקוב

ענת אברג'ל
- מנהלת ענף יזמות, משרד הקליטה

גלעד אברהמי
- מנהל אגף בכיר לתעסוקה, כלכלה ויזמות, משרד הקליטה

אירוס הומינר
- מנהל אגף יזמות עסקיות, משרד הקליטה

יובל יעקובי
- רפרנט קליטה, משרד האוצר

אדית בר זגורי
- ראש ענף חונכות עיסקיים, משרד התמ"ת

אמיר שניידרמן
- מנהל אגף פיתוח כלכלי וקרנות הלוואות, המח' לישראל, הסוכנות היהודית

אירנה וולדברג
- יו"ר הרשות לעסקים קטנים

מוטי מורד
-מנהל מט"י ראשל"צ, הרשות לעסקים קטנים

איציק טאוטן
- מרכז טיפוח יזמות, הרשות לעסקים קטנים

עמנואל מצליח
- הרשות לעסקים קטנים

רוברט אברמוב
- הרשות לעסקים קטנים

ארנולד שמאילוב הרשות לעסקים קטנים

גלית לוי
- מנהלת סניף ירושלים, התאחדות התעשיינים

נתן שפירא
- התאחדות התעשיינים

פרנק יוסף אסולי מנכ"ל חברת פרנק דילייטס

מריו לב
- יו"ר מועצת ארגוני עולים

אביב זיסמן
- יועץ , התאחדות יזמים בישראל

לאוניד קובשלובסקי – יו"ר התאחדות עולי מיקייב אוקראינה

מרדכי מזור
- לשכת היועצים העסקים בישראל

נעמי מי עמי
- מ.מ.מ

ניצה לקר
- אופ"א ארגון היועצים הארגונים בישראל

יעל יגיר

- אביב, יעוץ עסקי

דורון פהימה
- מנכ"ל מט"י חדרה

עו"ד שחר שמש

אנה אבאיב
- הקונגרס העולמי של יהודים דוברי רוסית

- דנה גורדון

- נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

הטבות לקידום יזמות ופתיחת עסקים קטנים ובינוניים לעולים ולתושבים חוזרים – לציון יום העסקים הקטנים והבינוניים שתקיים הכנסת בשיתוף עם השדולה לקידום עסקים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. בסדר היום דיונים על עסקים קטנים, הטבות לקידום יזמות ופתיחת עסקים קטנים ובינוניים. אנחנו יודעים שברוב המדינות עסקים קטנים זה סקטור חשוב בכלכלה המדינית. במדינת ישראל שמעלה עולים זה יותר חשוב, כי זה סקטור שלא צריך השקעות גדולות. אנשים מכינים מקומות עבודה לעצמם ולאחרים. זה סקטור שפחות מגיב לכל מיני שיבושים בכלכלה אבל גם בו יש בעיות, בעיות עם מיסים גבוהים. הארגון לא כל כך טוב והם צריכים עזרה. יש פה נציגים ממשרד הקליטה, השר אלי ישי, תמ"ת. אני מבקש מנציג משרד הקליטה לדבר. בבקשה. תספר לנו איך מתפתחים עסקים לעולים חדשים, איזה בעיות יש, איך אתם עוזרים לעולים חדשים וכמה עסקים יש.

משרד הקליטה מול הטיפול היזמי או העסקים הקטנים של העולים והתושבים החוזרים ב-2005. המשרד מעניק לעולים ולתושבים החוזרים במסגרת המרכזים לעסקים לעולים ותושבים חוזרים מה שנקרא מט"י. מעניקים להם שירותי יעוץ פרטניים וגם שירותים בתחום עידוד היזמות כאשר השירותים של הייעוץ הפרטני כוללים בדיקת היתכנות כלכלית, הכנת תוכניות עסקיות מקיפות פרטניות, ומתן שירותי חונכות עסקית. בתחום עידוד היזמות אנחנו מעניקים קורסים, סדנאות בתחומי ניהול ושיווק. בניהול מועדונים עסקיים. מה שאני מציין כאן בעצם זה פורמט שנקבע במכרז שמשרד הקליטה יצא בו בשנת 2007 והמרכזים זכו בו.

אלה הם השירותים שהם צריכים להעניק. בהמשך לטיפול בייעוץ הפרטני ועידוד היזמות המשרד מעניק למי שמבקש ולמי שעומד בקריטריונים הלוואה עד מאה אלף שקל, ריבית 2% צמודת מדד, ל-6 שנים. צריך לומר שהתקציב של ההלוואות ואני מציין את זה בפני הוועדה, בכל הזדמנות שיש לנו, הוא תקציב שבבסיס הוא מתוקצב על בערך על 2.5 מיליון שקל. אנחנו כדי לעמוד בביקוש של ההלוואות לעולים ולתושבים חוזרים בתחום היזמות אנחנו זקוקים ל-17 מיליון שקל.

אני רוצה לציין שאגף התקציבים, אני במשא ומתן איתו, נתן השנה תוספת של 7 מיליון שקל תוספת תקציבית על ה-2.5 מיליון שקל בבסיס כך שאנחנו מגיעים ל-9.5 מיליון שקל שנותן מענה רק ל-50% מהפניות שלנו. זה אומר בערך 180 הלוואות כשאנחנו מדברים על 360 עד 400 הלוואות שאנחנו מעניקים בשנה והדרישה היא אפילו ל-600.אנחנו לא עומדים בקצב.


בנוסף למעלות ולקרן להלוואה לעולה לפיתוח עסקי שמה ניתנת ההלוואה של 100 אלף שקל המשרד גם מפעיל מוקדים מתמחים בתחום האתיופים. בנתניה המרכז הוא מוקד ארצי. הוא מפעיל מוקד מתמחה לקווקזים ארצי שמנוהל בחדרה. מוקד ארצי לאיראנים שמנוהל בחולון. ומוקד לעידוד עלייה מה שנקרא אצלנו ביזנס איי.אל ומידע עסקי שמופעל בראשון לציון. הוא ארצי. ויש לנו מוקד שנותן מיזם טכנולוגי שעוזר לעסקים בתחום הטכנולוגיה, עסקים, חממות, לקדם אותם מההיבט השיווקי והרעיוני שלהם על מנת שיתחברו דרך ספונסר והמיזם שלהם או האב טיפוס שלהם יהיה כלכלי, וחברות תעשייתיות בעצם יאמצו אותו, וישווקו אותו.


אני רוצה להגיד מילה על מוקד של איגוד העלייה של הביזנס איי.אל. המוקד הזה בעצם מוקד שמשרת היום מעבר לשגרה, מאוד פעיל היום במסגרת המבצע חוזרים הביתה בשישים להחזרת התושבים החוזרים. המוקד יוצר קשר עם אנשים מעבר לים, עם עולים ותושבים חוזרים, שרוצים לפתוח עסקים בישראל. המוקד הזה נתן מענה עד עכשיו מדצמבר 2007 עד לסוף יוני 2008 ל-900 פניות של תושבים חוזרים ועולים מעבר לים. זה מעבר לצפוי מבחינתנו. הדרישה היא מאוד גבוהה לבוא לישראל, להשתקע, לפתוח עסקים.

אני רוצה לדבר בסקירה הזאת על העשור האחרון. משרד הקליטה העניק ל-50 אלף יזמים, עולים ותושבים חוזרים יעוץ עסקי ראשוני. אני הנחתי על שולחנך מסמך שמרכז נתונים על העשור האחרון.

ידוע לי שאתם חיכיתם שיהיו 50 אלף עולים ותושבים חוזרים.

אני סוקר כרגע את הפעילות של המשרד בעשור האחרון בתחום היזמות לעסקים קטנים ובינוניים. מה שאני מציין זה שקיבלו יעוץ עסקי ראשוני בעשור האחרון 50 אלף עולים. בדיקת היתכנות כלכלית ל-25 אלף עולים. 10 אלפים יזמים של עולים ותושבים חוזרים קיבלו הלוואות בהיקף של 210 מיליון שקל. 30 אלף עולים ותושבים חוזרים עובדים בעסקים שהוקמו על ידי הלוואות של המשרד לקליטת העלייה. כל אדם עולה או תושב חוזר שפותח עסק בישראל לפי המודלים הכלכלים של משרד הקליטה הוא מעסיק איתו עוד 3 אנשים. כך שהמינוף לתעסוקה בישראל המשמעות שלו מובנת, כך שכדאי לעודד עסקים לפתוח דרך הקרן לפיתוח עסקי, לפתוח עסקים בישראל. זה המקום להגיד שההלוואות שהמדינה מעניקה היום דרך הקרן לפיתוח עסקי זה כסף שחוזר למדינה במאה אחוז. ככל שהמדינה תעמיד יותר כסף, אני לא יודע אם יש נציג של אגף התקציבים פה, צריך לעגן את זה. יובל יעקובי צריך להבין את זה ואנחנו אמרנו לו את זה גם בשיחות ובדיונים.

מה שמעניין שאתה רוצה שיהיה פה נציג של אגף תקציבים. הוא יודע שזה עסק טוב. אבל כאשר אני שומע שצריך להילחם עם אגף תקציבים, אני לא מבין. הם לא קראו ספרים או שהם לא מבינים. אין ספק שזה עסק טוב.

באחוזים יש לנו 5% default. יש 5% מכלל הלווים בעצם לא מצליחים להחזיר.

רק 5%?

רק 5% מתחת לאחוז הבנקאי אפילו. וכל האחרים מחזירים את ההלוואה.

אתם עושים את הפעולה רק בקשר עם מט"י או שיש ארגונים אחרים?

המכשיר לקבלת הלוואות הוא בנק הפועלים שזכה במכרז של החשב הכללי. מפנים את העולים לבנק הפועלים. העולים מופנים על ידי מעלות ששמה מתחילה התוכנית העסקית ובדיקת ההיתכנות. הוועדה של הקרן שיושבת ודנה בבקשה להלוואה בהתאם לתוכנית העסקית שנבנתה עבורו. יש פרוצדורה מתבקשת מתוקף הענקה של משרד ממשלתי סכום כסף. אחרי שהוא עובר את התהליך הוא מקבל מכתב הפנייה לבנק, והבנק בדרך כלל מכבד את ההלוואה. אין סיבה שהוא לא יכבד מכיוון שמדובר פה על כספים של מדינת ישראל ולא כספים של הבנק. הבנק הוא צינור להעברת כספים. הוא נבחר במכרז מכיוון שהוא גוף בנקאי שיודע להעניק הלוואות בישראל. באותה מידה היתה יכולה להיבחר חברת ביטוח מבחינתנו, היום שהם מתעסקות עם כספים.


אני ממליץ ומציע ואולי פה זה המקום להגיד שתקציב קרן ההלוואות הוא תקציב שצריך להיות בהתאם לתוכנית עבודה שהיום עומדת על 17 מיליון שקל בערך, שגם סכום יחסית צנוע למה שהתבקשו. בעבר היו 40 מיליון בקרן. צריך לקבוע את זה במסמרות שהתקציב הזה יהיה תקציב קשיח. אין קיצוצים בתקציב הזה. צריך להגיד שבמצבים קשים כאלה שאין לנו תקציב להלוואות בעצם מי שנפגע כאן זה כל השדרה של מעלות שאמורה לתת את בדיקת היתכנות. אם אין בסוף מענק של הלוואה אין צורך בתוכנית עסקית, אין צורך בבדיקת היתכנות, אין צורך בוועדה שתשב, בעצם כל היזמות אתה יכול לסגור אותה. אין יזמות לעולים.

זו ישיבה חגיגית.

אני מצטער שהעכרתי את האווירה. אני חייב להודות שבמשרד עושים מאמצים. מנכ"ל משרד הקליטה והשר, גם השר הקודם יעקב אדרי וגם השר החדש אלי אפללו עושים מאמצים מול אגף התקציבים על מנת לשמר את הפעילות וכמה שיותר להגדיל אותה על מנת שהעולים והתושבים החוזרים יקבלו את המענה הנדרש בתחום ההלוואות והקמת עסקים.

למרות שהעלייה פחתה, כן?

כן. כשמתייחסים לעלייה שהיא בעצם קטנה משנה לשנה אז אבסולוטית זה נכון. אבל כשאנחנו מסתכלים על זכאות של עולה, עולה זכאי מבחינת משרד הקליטה ל-10 שנים. מכיוון שאנחנו מדברים על טווח של 10 שנים גם אם בשנה האחרונה מבחינה שולית יש ירידה עדיין היקף העולים מהשנה הראשונה, מהשנים שאנחנו סופרים, מ-97 עדיין יש שמה מספיק עלייה שעדיין דורשת את ההטבות והסיוע לפתיחת עסקים. אז כך שאם אנחנו מסתכלים אחורה בערך יש 260 אלף עולים פוטנציאלים שנמצאים בארץ זכאים שיכולים היום או מחר להגיד למשרד הקליטה אנחנו מבקשים את הסיוע על פי דין, על פי חוק. כי אתה אומר לי שעשר שנים שאני נמצא פה מגיע לי סיוע. אז 260 אלף זה לא מספר מבוטל. אז נכון שלא כולם פונים אבל בפוטנציאל כל אחד יכול לבוא, לדפוק בדלת, ולהגיד אני רוצה לפתוח עסק.

לדעתך, יש לעולים חדשים או תושבים חוזרים מוטיבציה לפתוח עסק קטן? באופן אובייקטיבי איך אתה חושב?

אנחנו נמצאים בפתחה של תקופה חדשה. משרד הקליטה ביחד עם משרד האוצר הובילו מהפך של שינוי פיסקאלי ויש חוק שצריך לעבור ממש בימים אלו שיעניק פטור ל-10 שנים לעולים ותושבים חוזרים על כל הרכוש וההון והדיבדנדים וההכנסות שיש להם מחו"ל כך שזה מהווה תמריץ מאוד גדול לאדם להגיד אני רוצה לפתוח פה עסק וזה לא יפגע לי בעסקים שנשארים בחו"ל. ולמה אני מציין את זה? כי רוב העלייה שיש היום היא עלייה איכותית יותר מהעליות הקודמות מבחינת זה שהם לא רק באים בגלל ציונות, יש גם גוון מאוד כלכלי לעלייה. והיום אדם שרוצה לבוא לארץ ולפתוח עסק, לא מדובר רק על האנשים הקטנים שרוצים לפתוח עסק ולהמשיך להתפרנס, מדובר גם על אנשים שיש להם עסקים בחו"ל, והם מאוד חוששים להיכנס למדינת ישראל מכיוון שהם יודעים שישר...

הם לא חוזרים לארץ רק כדי לפתוח עסק קטן. תאמין לי. 17 מיליון שקל מה שאתה מבקש תקציב בשביל משרד הקליטה לדעתי זה לא פתרון.

נגעתי בהתחלה בעסקים קצת יותר גדולים ואנשים שיש להם הון. עולה חדש ותושב חוזר שמגיעים למדינת ישראל יש להם קושי להשתלב כשכירים בעבודה מכיוון שיש איזה חוסר הלימה בין ההשכלה שהוא מביא איתו או הניסיון שהוא מביא איתו ביחס למה שהוא יקבל כשכיר או ישתלב במסגרת מעסיק ושכיר. כי לא מכירים בתעודות. לפעמים יש בעיה של שפה. אנחנו רואים הלכה למעשה במציאות שהוא לא נקלט כשכיר בצורה המיטבית ואז מטבע הדברים אחרי תקופה מסוימת שהוא מבין שהוא לא מצליח להיקלט וזה לוקח תקופה של זמן עד שהוא מבין את זה, ואז עוברות כבר שנתיים, ושלוש, ולפעמים ארבע וחמש, מהיום שהוא עלה, עד שהוא מבין את הלך הרוחות בישראל, הוא מחליט לפתוח עסק. בפתיחת העסק הוא מצליח למצב את עצמו אחרת.

כולם יודעים שעצמאי זה גם קצת יוקרה. הוא פותח עסק גם אם זה עסק מאוד קטן. ואז הוא ממצב את עצמו גם מבחינה משפחתית וגם מבחינה חברתית. אנחנו רק יודעים שהסיכון בזה זה שאם הוא לא מצליח אז הוא קורס, וכשהוא קורס אז הוא פשוט עוזב את מדינת ישראל. וכאן הבעיה. כי הוא לוקח ריזיקות בעצם. הוא אומר עכשיו אני הולך להיות עצמאי. וכאן המדינה צריכה לבוא וזה מה שמשרד הקליטה עושה דרך מעלות, מלווה אותו גם אחרי שהוא פותח עסק.

אנחנו נותנים לו ליווי של 3 שנים אחרי פתיחת העסק. מנסים לעזור לו על מנת שהעסק שלו לא יקרוס. והתוצאות מדברות בעד עצמן. בתקופה הזאת שהיא תקופה יחסית קשה בגלל התקציב שציינת, אנחנו מנסים לשמר את המצב ולחזק את התקציבים שלנו כדי שלא לפגוע בעבודה מול העולים, בעסקים הקטנים והבינוניים.

אתה לא נתת לי תשובה. שאלתי אותך לדעתך אתה רואה את המצב משתפר או שלא?

אני תמיד רואה את המצב אופטימי כי אנחנו אלה שנותנים את הסיוע ואנחנו אלה שבונים את האסטרטגיה של הסיוע ואנחנו אלה שמנסים לבנות מערכת תומכת כך שאני חייב לראות את זה בצורה אופטימית. אני חייב להודות שיש עוד גורמים ועוד משתנים שמשחקים פה וזה לא תלוי רק במשרד הקליטה ואתה יודע את זה יפה מאוד. יש מדיניות מה שנקרא מוניטרית, יש מדיניות פיסקאלית, יש גורמים אחרים שמשחקים במגרש, אם זה כל הנושא של השוק העולמי שזה כבר לא קשור למדינת ישראל. אנחנו יודעים שלפתחנו מחכה תקופה של מיתון קשה מאוד, ככה צופים. אז כך שאנחנו משתדלים להיות אופטימיים מבחינת חבילות הסיוע שלנו והכלים שאנחנו רוצים להעניק לעולים ולתושבים החוזרים.

גלית לוי, מנהלת התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים ואנחנו מפעילים אצלנו במרחב פורום של יזמים עולים חדשים בשנה וחצי האחרונות. עושים איתם פעילות רבה. סקרנו את זה בעבר גם כאן בוועדה. ברור שככל שנדע לתמוך בעסקים קטנים ובינוניים שיוקמו כאן על ידי עולים חדשים יש לנו תרומה בעצם כפולה, מצד אחד למשק, מצד שני כמנוף לקלוט עלייה נוספת. באופן טבעי קולטים את העולים החדשים הצעירים בני ארץ המקור של אותם עולים שהקימו את העסק. אנחנו מכירים את זה מנתונים של אותו פורום שאנחנו מרכזים. מתוך כ-15 חברות שמעסיקות 600 או 700 עובדים 99% הם עולים חדשים מאותו ארץ מקור.

ברור עם זאת שככל שהמדינה תדע יותר טוב לקלוט ולתמוך את אותם יזמים שמגיעים הנה ומקימים עסקים ולעזור להם ולדבר בשפתם כדבר עסק לעסק כך בעצם העלייה היזמית תהיה טובה יותר, תהיה איכותית יותר, גבוהה יותר ובעצם נכוון לעסקים שהתרומה המשמעותית שלהם ליצור מקומות עבודה תהיה גדולה אפילו יותר מאותו מכפיל שגלעד ציין של 2.7 אם אני זוכרת נכון.

אנחנו מכירים עסקים בפורום שלנו שהם יותר טכנולוגיים במהות. עסקים מתחום תעשיות ה-ICT , Information Communication Technologies ואלו עסקים מציגים עקומת צמיחה גבוהה ביותר. אני מדברת איתכם על תהליך הרחבה של חברות שכמעט מכפילות את עצמן משנה לשנה. רק שלשום היינו בחברה שסיפרה על אחוזי צמיחה של 60% או 70% כל שנה. יכול להיות שהשנה הם ירדו ל-50% צמיחה של חברה. הנתונים מרשימים ביותר.


מה שהם צריכים ופה מנגנון ממשלתי שייסע זה כמו חיבור שלהם לעולם העסקים הקיים המקומי לאנשי העסקים הישראליים ולעזור להם לדבר עסק עם עסק. התמיכה שניתנת היום ומערכת ההלוואות והליווי והחונכות זה מצוין, אבל בשלב הבא של החיים שלהם ואנחנו רואים אותו קורה מאוד מהר הם צריכים את החיבור די מהר לאנשי עסקים מקומיים בשביל לעשות איתם יחד עסקים. אנחנו רואים שזה קורה ואנחנו רואים שאנחנו בפעילות שלנו, והחבר שנמצא כאן, תציג את עצמך ותספר עם מי נפגשת דרך בעצם חיבורים שאנחנו יצרנו ודיברו ביזנס.


בהמשך לדיון שהיה אתמול גלעד על הנושא של הטבות המס לעולים חדשים עבור נכסים שנמצאים בחו"ל וזו זרוע נוספת שתוכל לתמוך מאוד בהשקעות שנעשות כאן. חסרה לנו עוד חוליה בפאזל הטוב מאוד הזה. תגרמו להם לרצות להעביר את כובד המשקל של הכסף שלהם שנמצא שם ומקבל בעצם פטור ממס לכאן ובואו ניתן להם כאן. בואו נתחיל מהלך כזה לבחון את האפשרות, דיברתי על זה גם עם היושב ראש, לתת להם פטור על עסקים מחוללי צמיחה ומחוללי תעסוקה כאן בארץ והרי חוק לעידוד השקעות הון בעצם מעודד הון זר שמגיע לכאן, והוא לא צריך לעשות עלייה ולקבל תושבות ואזרחות כמו שאותם אנשים שעושים ציונות ופותחים כאן עסקים ומעבירים את כובד המשקל של העסקים שלהם לכאן. אנחנו חושבים שיש בהחלט מקום וזה מתבקש להמשיך את החוליה הזאת לכיוון של מנגנון שיעודד את אותם משקיעים ויזמים להקים כאן עסקים שהם מחוללי צמיחה ותעסוקה, שיחבר אותם לכאן ושיטה את כובד ההשקעות שלהם להביא את זה לכאן ולתרום בעצם לצמיחה. עד כאן.


נמצא איתנו אדוני היושב ראש, נתן שפירו שהוא עולה חדש ותיק יחסית ונמצא איתנו גם פרנק. אני הייתי מבקשת לתת להם גם את רשות הדיבור. איך הם רואים את מערכת ההטבות הניתנות ומה הם היו רוצים לראות. הם בעצם אנשי השטח.

אני חושב שכול התוכנית יפה מאוד אבל בן אדם שרוצה לפתוח עסק דבר ראשון שהוא צריך לדעת זה איזה עסק לפתוח, מה לעשות, ואולי יש לו הרבה רעיונות, והוא בא ליועץ כלכלי שיודע הכול, אבל בפרקטיקה אין לו את הקשרים. כאשר אני רציתי לפתוח את העסק שלי לא היה לי עם מי לדבר. דיברתי עם נציג הסוכנות וכל מה שהוא אמר לי זה לא היה נכון. יש פה תקציבים להרבה גופים שאחד לא יודע מה עושה השני. מה שחסר שהם ידברו לדוגמה עם התאחדות התעשיינים. אם הבן אדם מומחה בפלסטיקה וזה מה שהוא עשה 20 שנה במדינה שלו אז הוא צריך לבוא לפה לפני שהוא אפילו חושב איזה עסק לפתוח, לבקש מהחטיבה של התאחדות התעשיינים שמתמחה בפלסטיקה, לקיים פגישות עם כמה אנשים, ללמוד מה קורה במדינת ישראל בתחום שלו ואז יהיה לו יותר סיכויים להצליח.


בן אדם שרוצה לעשות עלייה ועוד לא הגיע. יגידו לו בסוכנות, אתה תקבל 10 שנים פטור ממיסים, ואתה תקבל 400 דולר כל חודש. אז הוא יגיד, אבל מי יעזור לי למצוא את העסק? עוד פעם אנחנו מתחילים. צריך להיות שמההתחלה יהיה קשר עם מישהו פה בדיוק בתחום שלו שיכול לפלס לו דרך ולעשות בשבילו קשרים. אז הבן אדם שרוצה לפתוח את העסק הבינוני או הקטן, ישלם כרטיס טיסה, יבוא, ידבר עם אנשים שבתחום שלו שמדברים אותה שפה. זה מה שחסר פה.

אני פרנק אסולי. הגעתי לארץ לפני 10 שנים והקמתי קונדיטוריה לפני 10 שנים. מי שבא ארצה קשה לו לפתוח עסק כי אנחנו לא מכירים שום דבר. אני בא מצרפת. בצרפת הכרתי את כולם. יש לי דוד, הוא עובד במשטרה. יש לי דוד עובד בזה. פה אני לא מכיר אף אחד. מי שרוצה לפתוח עסק הוא צריך עזרה כמו לפני זמן ביקשתי עזרה מעורך דין. הוא הסביר לי, אתה יכול לקבל החזר, אתה יכול לקבל הנחות. אני לדוגמה פתחתי את העסק, השכרתי את שירותיו של קונדיטור צרפתי עולה חדש. עכשיו שמעתי שהייתי צריך לקבל 1500 שקל בחזרה בגלל שהפועל שלי עולה חדש. לא ידעתי את זה. זה חבל. יש כמה דוגמאות. אפשר לקבל עזרה ואנחנו לא מודעים לזה. יש לי גם בית קפה. מישהו קבע פגישה, הוא עוסק בשיפוצים, הוא פותח עסק חדש, הוא מצרפת, הוא לא ידע שהוא יכול לשלם ארנונה רק 75 שקל בגלל שזה לא חנות, זו תעשייה. הוא לא יודע את זה. כבר 6 חודשים הוא משלם 30 אלף שקל. חבל על הכסף. אני כאשר פתחתי את העסק לא ידעתי על ההקלה בארנונה. שילמתי 38 אלף שקל. מה אמרו לי בעירייה, אל תדאג, עוד שלוש שנים אתה לא תשלם אבל בהתחלה אני זקוק לכסף. שלא יהיה בבנק של העירייה. ושילמתי קנס.

אם צריך לפתוח עסק מישהו צריך לעזור. הוא צריך להכיר את גלית, את המשרד שלה. שלשום קבעתי פגישה בזכות גלית עם המנהל של אנג'ל. בעזרת השם יהיה משהו. כיף לי. אני מכין עוגות בסגנון צרפתי. מה זה ארץ ישראל? זה קיבוץ. קיבוץ זה כולם ביחד. אני רוצה שהמדינה לא תהיה כמו בחו"ל. מה שאני רוצה להגיד שצריך עורך דין ששנה שלמה יעזור למי שפותח עסק, בבנקים, בכול, ושיכיר את גלית. דיברתי עם מנהל של אנג'ל. הוא שאל אותי, איפה אתה קונה חומרים? אמרתי לו את שם הבן אדם. הוא אמר לי, תעזוב את הבן אדם הזה. קח מישהו אחר יותר זול. זה עזר. זה עוזר. תודה רבה.

אני מודה לך ששילבת בסדר יום את הנושא של עסקים קטנים. היום באמת יום העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת. בחמש או שש ועדות סימולטנית מתנהלים דיונים על כל מיני סוגיות. ימות המשיח. דווקא הוועדה לעלייה וקליטה עם כל הנושא הזה של יזמות עולים קיבלה חשיפה טלוויזיונית בערוץ 99 של הכנסת.


יש הרבה מאוד בעיות בתחום המגזר הזה שנקרא עסקים קטנים ובינוניים במדינת ישראל. תמיד זה נחשב כמנוע צמיחה בכל העולם. רק שבכל העולם לא מדברים אלא גם עושים, הופכים את זה למנוע צמיחה אמיתי, אצלנו בינתיים זה נשאר בגדר של דיבורים. אני תמיד לוקח דוגמה של יפן. יפן של קונצרנים גדולים, יפן של קונגלומרטים גדולים, ברגע שהיא ראתה שיש האטה כלכלית היא התחילה להשקיע בעסקים קטנים ובינוניים. כאן יושב נציג מט"י. הוא מכיר שיש כאן 24 מט"י. ביפן יש 300 עד 500 מט"י, וכל אחד מסובסד וכל אחד יש לו תעסוקה וכל אחד על ידי הסבסוד מרחיב את מעגל העסקים שנזקק לאותו מט"י.

אצלנו לצערנו התקצוב לרשות לעסקים קטנים משהו כמו 15 מיליון. יש עוד חונכות בתמ"ת. בסופו של דבר מי שיוצא מופסד אלה אותם יזמים, אותם עסקים. יש הרבה מאוד בעיות בתחום רגולטורי, לא רק תקציבי. בוועדה הכספים אני עזרתי בנושא של מחנק האשראים. בן אדם שפותח עסק ממש מתקשה לקבל אשראי נורמלי בערבות מדינה נורמלית ובערבות בנקאיים נורמלים על מנת להתקיים. אני לא מדבר על 300 אלף שקל של קרן בחסות המדינה. כמעט בלתי אפשרי לקחת אותה. אני מדבר על מיקרו הלוואות.

אז עכשיו בוועדת הכספים אנחנו מנהלים דיון על נושא של מיקרו הלוואות, סכומים של 50 אלף שקל עד 100 אלף שקל. אני מדבר על חסם כמו על השתתפות במכרזים ציבוריים. אמנם יזמתי וחוקקתי חוק שהעסקים הקטנים כבר יכולים להשתתף במכרזים ציבוריים וזו לא עילה לפסול אותם אבל הדרך עוד ארוכה. ועכשיו אני יוזם עוד הצעת חוק נוספת שיש מכסה כמו בארצות הברית של 25% מכל המכרזים הציבוריים ילכו לעסקים קטנים ובינוניים. זה מנוע הצמיחה. זה ימנף אותנו עד הסוף.


דבר נוסף, דמי אבטלה לעצמאים. זה רלוונטי מאוד לאוכלוסיית יזמים עולים. מה יקרה אם יזם עולה חלילה יפשוט את הרגל, לא ישרוד, המדינה לא נותנת לו מטרייה סוציאלית לגמרי. הוא נזרק לרחוב. השכיר לפחות מקבל דמי אבטלה. העצמאי נשאר בלי כלום. גם הנושא הזה עומד בפני פתרון בקריאה שלישית. ואפשר לדבר על עוד הרבה דברים. נמצאת פה מנכ"לית של התאחדות יזמים, יושב פה גם יועץ עסקי של ההתאחדות אביב זיסמן, זה הגוף שאמון על פיתוח עסקי של יזמים עולים. מפלגת ישראל ביתנו בשנתיים האחרונות עזרה מאוד והשקיעה בפיתוח של ההתאחדות, בפיתוח המגזר העסקי בקרב העולים.

אני יודע שאני השתתפתי יחד עם אביב בכמה וכמה פתיחות של מועדונים לעסקים ברחבי הארץ. למה זה טוב? כי ברגע שיזמים מתאחדים ביחד במועדון הם מתחילים לשתף פעולה ולהתחלק במידע, הם גם יוצרים יתרון. שאתה אחד מול המכונה הבירוקרטית אתה בעצם אפס. ברגע שאתה יוצר קבוצת לחץ, ברגע שאתה משתייך למועדון, ואתה יודע להתמודד ביחד מול המכונה המשומנת הזאת זה כבר סיפור אחר. ברגע שיש לובי בכנסת, ברגע שיש לך ועדת משנה של עסקים קטנים ובינוניים בוועדת הכספים שאני גם מוביל אותה, ברגע שיש התאחדות יזמים, ברגע שיש מט"י, זה כבר נותן איזושהי מעטפת של עזרה.

דוגמה קטנה. אתה אדוני שדיברת עכשיו, בוודאי נתקלת בקשיים, אני לא יודע באיזו עיר אתה גר, אבל על מנת לפתוח עסק בעיר מסוימת אתה צריך לעבור ויה דולורוזה רק כדי לקבל את כל האישורים. כבאות, משטרה, הנדסה, טופס 4, חוזים, משרד הבריאות, וטירינריה, וכולם מפוזרים. אם זה נגיד ראשון לציון ששם הייתי מחזיק תיק רישוי עסקים בעיריית ראשון זה מפוזר ברחבי העיר. אתה צריך להתרוצץ ואנחנו מתפלאים למה 60% מהעסקים לא רשומים ללא רישיון. הם מוגדרים כעבריינים. אבל כמעט בלתי אפשרי לקבל רישיון בגלל הבירוקרטיה. זה אחד הדברים שצריך לטפל בהם ובאופן דחוף בכל הנושא הזה של הרישוי.


אגב יש דוח של קובי הבר ששוכב כבר 4 שנים עם כל הבעיות שמתועדות באותו דוח, מה צריך לטפל על מנת להקל על פתיחת עסק ורישוי, ולא נעשים דברים. עכשיו הממונה על התקציבים רם בלניקוב התחיל באמת להיכנס לעובי הקורה ואני מברך אותו על כך. גם השדולה תיכנס לעובי הקורה וזו אחת התוכניות לשנה הנוכחית ולשנה הבאה. אבל המועדונים האלה שנפתחים בהשראת התאחדות היזמים, בהשראת השדולה, הם עוזרים לאנשים להתמודד עם אותם חסמים ביחד ובסופו של דבר גם להצליח.


יש כתובת ואני אשמח מאוד אם תעלו בעיות לפני השדולה בכנסת, בפני ועדת משנה של ועדת כספים. אני מזמין אתכם היום בין 1 ל-3 לאודיטוריום שמה גם יוצגו עסקים מצליחים שנבחרו על ידי מט"י ועל ידי חבר השופטים ואנחנו גם נגבש תוכנית עבודה לשנת 2008 -2009 וביחד נתחיל לקדם אותם כי אני מאמין שאתם העסקים הקטנים הם מנוע אמיתי לצמיחה של מדינת ישראל וללא הצמיחה הזאת אנחנו גם נהיה בבעיה. תודה רבה אדוני היושב ראש.

אמרת נכון. יש לנו מט"י, יש לנו משרד הבריאות, יש הרבה משרדים כדי לפתוח את העסק. אבל מה הבנתי עכשיו אתה יודע מה? אני צריך יועץ בשביל לפתוח עסק. אני כשפתחתי את העסק חבל על הכסף ועל הזמן. הבאתי תוכנית. עשיתי שיפוצים במשך 3 חודשים. 8 חודשים חיכיתי בשביל לקבל אישור. רק אחרי שנתיים הכרתי את מט"י וברוך השם קיבלתי עזרה טובה מאוד של מט"י. הכול קשה פה בארץ.

הבעיה היא שאני לא ידעתי, הוא לא ידע ואולי היום יש אלף אנשים שרוצים לפתוח עסק והם לא יודעים על האנשים שיושבים פה ורוצה לעזור. אין זה קטלוג? אם אנשים לא יודעים על הרשויות הקיימות זה אומר שמישהו לא עשה עבודה טובה.

זה רק אומר שיום כמו שאנחנו מקיימים היום מאוד נדרש וכל מה שאתם אומרים, אני כבר רואה שאביב זיסמן רושם, יועץ עסקי של התאחדות יזמים. לא שנעשתה עבודה טובה, עבודה טובה נעשתה במשך הרבה מאוד שנים, באמירה שלך יש דרך שיפור ודרך התייעלות והכול נרשם.

אני חבר בוועד אגודת המתרגמים. הרבה מחברי אגודת המתרגמים הם עסקים קטנים או עצמאים. מכיוון שאני בעצמי עולה ותיק ואחת הבעיות שנתקלתי בהם ועדיין נתקל בהם בהתמודדות עם משרדים ממשלתיים יש לי הרגשה שהמידע על ההטבות ועל התוכניות השונות לא מופץ באופן אקטיבי ותמיד נתקלים בבעיה, שמגיעים אחרי 10 שנים כמו הקונדיטור הזה, ואומר שהוא לא ידע, היית צריך לדעת. השאלה היא בעצם עד כמה המשרדים הממשלתיים דוחפים את המידע אל הציבור ולא מחכים עד שהציבור מחפש את הנתונים. גם רציתי לשאול באילו שפות החומר של מט"י והמועדונים מופץ?

אני סגן נשיא לשכת היועצים העסקיים ואני עובד כחונך במסגרת מט"י רעננה, ואני מלווה עולים חדשים וישראלים חוזרים. ברוכה היזמה שנותנים לעולים ולחוזרים את ההזדמנות הזאת לקבל חונך שמלווה אותם אחד מול אחד ומאכיל אותם בכפית. מה שההתאחדות עושה בירושלים זה לקשר. וכל אחד זה שיעור פרטי אחד מול אחד. את זה צריך להרחיב. המילה חונך מתאימה יותר מאשר יועץ, כי יועץ אדם חושב מי יודע, חונך זה יותר אינטימי, יותר אישי.


לגבי משרד הקליטה. יכול להיות שאתם צריכים להעלות על אתר באינטרנט בכל השפות את כל ההטבות שאתם יודעים ולעדכן את זה. כי אם תוציא חוברת כתובה אתמול היא כבר לא מעודכנת. אתר אינטרנט מתעדכן כל הזמן. אני מאמין שכל אדם שרוצה לפתוח עסק יודע להיכנס לאינטרנט, ואז זה יפתור חלק גדול מהבעיות.

זה קיים ב-5 שפות. צרפתית, עברית, ספרדית, אנגלית.

אני מנכ"ל של מט"י חדרה ואנחנו מנהלים גם מוקד לקידום יזמות בקרב יוצאי קווקז בוכרה בשיתוף טבת ומשרד הקליטה. הנושא המרכזי הוא הטבות לתושבים חוזרים. מידע וכל זה זה נכון. יש נושא מרכזי שאני חושב סטס שאתה ער לו וצריך לדחוף אותו בצורה כבדה וזה נושא תקופת הזכאות לנושא של יזמות. כי תקציבים בגדול יש, רצון יש, כלים יש, יש את רוב הדברים אבל יזם כאשר הוא מגיע לארץ, הוא לומד קודם את השפה, מתארגן על עצמו. עברו 7 שנים. מתחיל לחשוב על עניין של עסקים. עוברות עוד כמה שנים, והוא לא יכול לקבל את הסיוע. זה דבר מהותי שאנחנו נתקלים בו חדשות לבקרים.

אני מבין שירחיבו את תקופת הזכאות.

תקופת הזכאות היום היא 10 שנים לכלל העולים.

האם לא הבנתי נכון את מנכ"ל משרד הקליטה שיש כוונה להרחיב מעבר ל-10 שנים.

יש כוונה להרחיב. המשמעויות שלה הן רבות. הסוגיה הזאת תקציבית.

אני חושב שהוועדה ברשותך צריכה לקרוא למשרד הקליטה להרחיב את תקופת הזכאות. אני מציע לקרוא לשר הקליטה באגף התקציבים כי אחרת זה יהיה צד אחד במשוואה.

לגבי הנושא של מידע. הנושא הזה עולה בכל פעם בגזרה אחרת, אם זה בגזרה של הצרפתים או בדסק של האתיופים, או בשאר הקבוצות. אנחנו היום, בוועדה הקודמת ציינתי את זה בפניך יושב ראש הוועדה, אנחנו פתחנו מוקד מידע עסקי. מוקד המידע אמור להוות פלטפורמה מול התאחדויות ומול הגופים המקצועיים שאמונים בעבודה היומיומית מול העולים. אנחנו בהחלט רואים את העבודה מול אירנה ומול גלית ומול גופים אחרים בעבודה השוטפת עבודה חשובה כך שהמוקד למידע עסקי יצור שיתוף פעולה גם בזרימת מידע וגם יותר לערב אותם באופן הסיוע של ההטבות לעולים. זה באשר למידע.

מנכ"לית ארגון יזמים. סטס דיבר על סיוע מיוחד שהארגון קיבל בשנת 2007 והנושא פה מאוד מתחבר לנושא הזכאות. אני מצטרפת לקריאה של סטס ואני דיברתי על זה באמת הרבה פעמים גם במשרד הקליטה עם אירוס ועם גלעד, נושא הארכת הזכאות הוא נושא מאוד חשוב. עוד משנת 2003 כשבעצם הסתיימה תקופת הזכאות של הגל הגדול של העלייה שהגיעה ממדינות חבר העמים אנשים נתקלו בבעיה שלא היתה להם שום אפשרות לקבל סיוע של משרד הקליטה. אנחנו כולנו יודעים שמשרד הקליטה מטפל רק באנשים שנמצאים בארץ פחות מ-10 שנים. התחלנו טיפול בנושא. פנינו הרבה פעמים גם למשרד הקליטה וגם למשרד התמ"ת. בזכות סיוע שהצלחנו לקבל ב-2006 היום יש לנו אפשרות ופה אני עונה לאנשים שהעלו את הנושא, אפשרות לתת טיפול גם לאנשים שנמצאים בארץ מעל ל-10 שנים. בהתאחדות היזמים היום מטפלים מדי שנה ב-3000 פניות של עולים. זה מספר מאוד גדול. 2006, 2007, 2008, זה מעל 6000 איש. הסיוע שאנחנו נותנים זה גם מידע עסקי. אנחנו מפעילים מרכז מידע עסקי שיכולים לפנות אליו לא רק עולים זכאים אלא כל העולים ויש אתר היום, הוא מופעל בשתי שפות, בעברית וברוסית, אני מזמינה את כולם להיכנס לאתר של ההתאחדות. דף מידע כללי נמצא באתר גם בשפה האנגלית ובימים האלה אנחנו מרחיבים את פעילות האתר לשפה נוספת, לשפה האנגלית.


לגבי חוסר מידע לעולים שמגיעים ארצה פשוט מעניין מי פגש ראשון את האנשים. נניח כשאתה הגעת, מי היה הבן אדם הראשון שפגשת פה? פקיד של איזה ארגון? של הסוכנות, של משרד הקליטה?

של אף אחד.

אולי זאת הבעיה. כי בדרך כלל אם יש מגע ראשון של פקיד של איזשהו ארגון אז מה שצריך להיות שם זה מידע לגבי הגופים שנותנים סיוע בנושא יזמות. צריך להיות איזו חוברת שבתוכה יש כתובות של כל הארגונים, לא רק משרד הקליטה.

להכיר את המשרד, אוקיי, אני מכיר את משרד הקליטה. כל הכבוד. אבל אני צריך להכיר הרבה דברים. דיברתי עם משרד הבריאות היו לי רק בעיות. בגלל שאני צרפתי אני מדבר נחמד. בסוף קיבלתי את האישור שלי. אם לא הייתי מדבר בתקיפות לא הייתי מקבל שום דבר.

אתה יכול לקבל יועץ עסקי שמלווה אותך לאורך עשר שנים בחינם. בכל שפה. אנחנו נותנים שירות בחמש שפות.

אבל לא ידעתי את זה לגבי משרד הקליטה בהתחלה.

הגעת לסל קליטה.

הכול קיים אבל כאשר מגיע העולה לא יודעים, לא מוצאים את זה. אז זה אומר שמשהו לא בסדר. כשמגיעים לשדה התעופה, יושבים, מקבלים את כל הטפסים, ואומרים לנו תלך למשרד הזה, תלך למשרד השני.

רק משרד אחד. אתה אמור להיות מטופל רק במסגרת אחת. לכן זה קצת מוזר.

המידע הוא ב-5 שפות. באתר אינטרנט.

אבל לא יודעים את זה.

יושב ראש מועצת ארגוני עולים. אחד הדברים שצריכים לקחת בחשבון זה שמי שרוצה לעלות מחליט אחרי שהוא בטוח שתהיה לו פרנסה בישראל. ואנחנו יודעים שמישהו בגיל 45, 50,55, אולי יציעו לו להיות שומר בסופרמרקט, לסדר מדפים, אבל יהיה לו מאוד קשה למצוא עבודה. אם הוא איש עסקים והיה לו עסק בחו"ל הוא רוצה לפתוח גם עסק בישראל כדי שהוא יחיה ברמה פחות או יותר כמו שהוא גר בחוץ לארץ. אז אני חושב שצריך להשקיע כמה שיותר בנושא הזה.


אנחנו במועצה יש לנו פרויקט שמנסים לענות על כל השאלות האלה. בטוח שאתם שניכם לא הגעתם אליי. אתה חבל, בגלל שיש לי קונדיטוריה בגבעת שאול אז הייתי עוזר לך בכול. בדרך כלל אנחנו מקבלים מועמדים דרך השליחים, דרך הסוכנות, דרך האנשים שאנחנו מכירים. אנחנו מפעילים עסק. אם במקרה שלך אתה רוצה לפתוח קונדיטוריה אנחנו מנסים לקשור אותך עם מישהו ותיק או עולה שיש לו קונדיטוריה, אם אפשר מצרפת, שמדבר אותה שפה, ושהוא יעזור לך. זה התפקיד שלנו. לעזור לאנשים ולתת את ההשלמה. אנחנו יודעים שיש מט"י שצריך לטפל. עכשיו לפני כמה ימים התקשר חבר דווקא שהכרתי אותו בוונצואלה, הוא אמר לי, אתם נתתם לי רעיונות ללמוד עברית, לקבל זיכיון, עכשיו כבר בדקתי, אני הולך לקבל זיכיון אבל אני צריך להגיע למט"י לתכנן את התוכנית ולקבל את ההלוואה. אז אמרנו מוטי בראשון הוא יכול לטפל והוא יכול לעזור. אז אנחנו יודעים איפה להפנות. הבעיה היא שצריכים לדעת לאן להגיע. זה כל הדבר. לנו יש עורך דין, יש לנו רואה חשבון, כולם בהתנדבות. אנחנו צילמנו סרט באנגלית, בספרדית, בצרפתית, היכן שהאנשים המקצועיים עונים לשאלות הכלליות. כאשר אנחנו מקבלים פנייה מחוץ לארץ על עסק מסוים אנחנו מחפשים את הנתונים. מה הדרישות של משרד הבריאות? איפה אפשר לפתוח עסק? מה כדאי? אם אפשר להיכנס בזיכיון של רשת בתי מרקחת? או עם קונדיטוריה. אנחנו מנסים לתת תשובות באותה שפה, באותו ענף.


אני יכול להגיד לכם. אתמול בערב מ-8 עד 11 בלילה קיימנו שיחת ועידה עם השליח בארגנטינה שמטפל באוכלוסיה הדתית ובחינוך. הוא הביא אנשי עסקים דתיים מהקהילות בבואנוס איירס. אנחנו הבאנו קבלן, עורך דין, רואה חשבון, יועץ. היינו אנחנו המתנדבים וענינו על השאלות שלהם. לפני שהם עולים. יש כאלה שרצו להשקיע. הם בינתיים לא מתכננים לעלות אבל הם מוכנים להשקיע בבנייה. אז הבאנו קבלן דרום אמריקאי מירושלים שיש לו פרויקטים והוא מוכן לקבל משקיעים מחוץ לארץ. אז אלה הקשרים שאנחנו מקיימים ובשיחת ועידה אנחנו מדברים אחד מול השני, מכירים אחד את השני, קושרים בין האנשים.


לא מזמן הגיע בן אדם ממכסיקו, עשיר מאוד, והוא הגיע במקרה. לא היו לו קשרים. ההשקעה שלו היתה מאוד גדולה. ייצרנו קשר בינו ובין בית יאיר. השקעה של 100 מיליון דולר אז היו דברים מאוד רציניים. יצרנו קשר עם התעשייה האווירית. העניין הוא לעבוד בשיתוף.


זה מאוד חשוב כל התהליך של ההתאקלמות. עולה חדש רוצה לפתוח עסק נגיד שהחבר מצא מקום לפתוח קונדיטוריה. התהליך של הבדיקה, עד שיקבל הלוואה, ושלפעמים בסוף יכולים לענות לו אחרי 3 חודשים, שאין תקציב, נגמר התקציב, שהוא לא יכול לקבל את ההלוואה. בינתיים הוא משכיר את המקום או מישהו אחר משכיר את המקום. אנשים יש להם חנות, לא יחכו שהעולה יקבל את כל האישורים שהעולה כדי לפתוח את העסק. התהליך צריך להיות יותר פשוט. יש הרבה בעיות, ערבויות, שלפעמים לעולה אין מי לתת כערב כדי לקבל את ההלוואות.

פה נמצא נציג משרד האוצר. פה דיברו על תקציבים. אתה יכול לספר לנו איזה מטרות יש ואיזה סכנות יש.

תקציבים לעסקים קטנים מתוקצבים על ידי משרד הקליטה בכל שנה וכך גם ב-2008, השנה גם במסגרת העבודה שלנו עם המשרד בנושא של מבצע חוזרים בשישים, אבל גם עבור עולים ניתנה לפני משהו כמו חודשיים תוספת חד פעמית של 7 מיליון שקלים בדיוק לנושא הזה של עידוד יזמות בקרב עולים ובקרב תושבים חוזרים. זה סכום לא מבוטל. זה נכון שעכשיו אנחנו בדיונים עם משרד הקליטה לגבי עוד תוספת תקציב אפילו בנוסף לזה. כמובן שאנחנו נמצאים במציאות של מגבלת תקציב. אנחנו לא נוכל לתת למשרד הקליטה את כל תוספות התקציב שהוא מבקש לעניין הזה. אבל אנחנו בדיונים איתו ואנחנו מבינים שיש ביקוש גדול מאוד להלוואות האלה או למענקים האלה. ואנחנו נראה מה אפשר לעשות שם.


עבודה נוספת שאנחנו מבצעים בשיתוף משרד הקליטה זה איזושהי דרך למנף את כספי הממשלה. גלעד יוכל לספר ביתר פירוט. בעצם באמצעות בנקים לקחת את הכסף הזה ולהפוך את השקל של המדינה ל-4 או 5 שקלים סך הכול, וככה להגדיל את ההון שיעמוד לרשות העולים ולרשות התושבים החוזרים.

אביב זיסמן, יועץ עסקי, 20 שנה בתחום. הייתי רוצה להתייחס דווקא לנושא של התקציבים. יש הרבה מה לומר אבל לא נספיק היום. מילה אחת לטובת משרד הקליטה. המשרד התמקצע במשך השנים, יש להם חליפה ממש טובה ומקצועית, גם צוות מקצועי לתת פתרונות היום להרבה שאלות שהועלו כאן. מגיע להם מילה טובה. בקשר לתקציבים. את התקציב במילא נשלם או דרך משרד הרווחה או דרך יזמות של משרד הקליטה או דרך משרד התמ"ת. אין לנו ברירה. אני קופץ לנושא של הארכת הזכאות. אנחנו מדברים על עלייה שנייה בתוך העלייה. כי חלק מאותם העולים שהגיעו בתחילת שנות ה-90 הם לא עסקו ביזמות. הם גם לא ידעו את השפה. הם בדרך כלל פנו לכל מיני עבודות, נוצלו לרוב, ונפלטו לשוק העבודה רק כעבור עשר שנים ואז למעשה התחילה העלייה העסקית שלהם. אין להם שום אפשרות למצוא תעסוקה במסגרת של חברות או ארגונים או משרדי ממשלה. הם צריכים לבנות מקום עבודה במו ידיהם ולזה אנחנו קוראים יזמות קטנה, עסקים קטנים. כשמדברים על הארכת זכאות זה לא רצון להאריך את הטיפול של משרד הקליטה או משרד אחר באותה אוכלוסייה אלא באמת למצוא פתרונות והפתרונות הם ביזמות. האוצר צריך גם להתייחס לזה. גלעד אמר שלא מספיק שהוועדה תקבל החלטות אבל האוצר לא יתמוך ואתם יודעים איך מתנהלים הדברים, להוציא אחר כך תקציב מהאוצר זה פשוט בלתי אפשרי. עד שתקום ממשלה חדשה ואז אנחנו נדון, ואז יהיה פקיד חדש יעביר את זה הלאה. הכסף ישולם או דרך משרד הרווחה או דרך יזמות. השאלה מה אנחנו רוצים לעשות? להתעסק בתמיכה כמישהו מסכן מגיע ומבקש או שבאים אנשים שאנחנו יכולים לתמוך בעשייה שלהם, לתרום להם, להכשיר אותם, ולתת להם הזדמנות שנייה להקים עסק בכבוד.

אני באתי לכאן מטעם מועדון עסקים באר השבע הנגב. לצורך העניין גם בעל החברה שנותנת יעוץ והדרכות. מועדון העסקים הפסיק לפעול לפני 4 או 5 שנים והרכבנו אותו וחידשנו את הפעילות לפני שנה בערך. היום הוא מאגד 45 עסקים קטנים וכל העסקים האלה הם כבר 10 שנים בארץ. עכשיו זמנית פעילות המועדון הופסקה מסיבה אחת מהיחס של התאחדות יזמים. התאחדות היזמים קיימים היום על בסיס תמיכה כספית של כל מיני משרדים, משרד הקליטה ומשרד התמ"ת. בשנה שעברה הם קיבלו תקציב מאוד מכובד קרוב ל-3 מיליון שקלים והכסף הזה היה אמור להיות מושקע בפריפריה ולא במרכז, ומה שקרה במשך שנה הם עשו כל מיני אירועים, כל מיני מפגשים, קיבלו כל מיני פרלמנטרים, הם עשו את את הפעילות בכל מיני מלונות כמו דן פנורמה, או במקומות אחרים ובפריפריה בבאר שבע הצלחנו בקושי להקים 6 פעמים פעילות של מועדון העסקים. ברגע שאנחנו הגענו להחלטות לבקש משהו רציני לארגון אז קיבלנו תשובה שלילית. התשובה היא חוסר תקציב. איך יכול להיות חוסר תקציב אם אנחנו רוצים לקיים יריד עסקים של באר שבע והדרום. היריד הזה נותן תמיכה לכול העסקים. אפשר גם להזמין עסקים ותיקים וגם עסקים חדשים. או חשבנו להוציא קטלוג לעסקים קטנים.

ליאוניד, פניתם למשרד הקליטה?

לא. לא. קודם כל אנחנו פנינו ואמרו לנו זה אפשר לעשות דרך ההתאחדות. אבל עכשיו זה לא הזמן. אז מתי הוא הזמן?

אני לא מדברת על ההתאחדות. אני מדברת על משרד הקליטה, על מחלקת עסקים קטנים.

אם הכתובת היא משרד הקליטה אנחנו בשמחה נפנה למשרד הקליטה. אנחנו פנינו למשרד התמ"ת. דיברנו עם עוזר המנכ"ל, קוראים לו גבי רובס והוא הפנה אותנו לאירנה. העניין נשאר באותו מקום.

אני חושבת שיש טעות גם בפעילות וגם בבנית המדיניות. יש ארגון וולאנטורי אבל יש משרדים אבל עוזר מנכ"ל זה לא גורם שצריך להתייעץ איתו המועדון לעסקים קטנים.

אני עכשיו שומע את כל נציגי מט"י. כמעט ולא נפתחים עסקים חדשים. ההיפך רוצים לסגור את העסקים הוותיקים. אז אולי היום אנחנו נפנה למט"י ונמשיך את הפעילות עם מט"י.

אני חושב שכדאי לך, יש כלים במשרד הקליטה. יש מט"י מאוד גדול הולך וגדל בבאר שבע. יש שמה מנכ"ל ציון ביטון, תפנה אליו, אני אתן לך את הטלפונים שלו, הוא ישמח לשתף פעולה כי גם אנחנו זקוקים ליחידות שטח ותהיה שם אוזן קשבת. בנושא של קווקזים אתה יכול לפנות אלינו, אין שום בעיה.

ליאוניד, תפנה למקום הנכון ותקבל תשובה.

התקציב הנדרש אם הוא כן מגיע לאזור דרום.

לא. זה תירוץ.

אני סגן ראש עיריית ראש עיריית אור עקיבא, חבר בהנהלת מט"י חדרה. יש לי קשר עם יו"ר התאחדות עולי הקווקז בישראל. אני פשוט חושב שכל מה שנאמר כאן מצביע על בעיה מאוד קשה. אני לא יודע עם ממשלה ישראל מספיק רצינית כדי לטפל בה. אני מצטרף למה שנאמר פה על משרד הקליטה אבל כל אחד מכיר את העבודה שלהם. אם משרד הקליטה לא היה מרים את הכפפה של טיפול בעולים בתחום היזמות העסקית, אז הקליטה בישראל התמונה היתה מאוד עגומה. אני יכול לספר מה עשה משרד הקליטה ביחד עם עסקים קטנים במט"י לקהילת יוצאי קווקז ובוכרה ויוצאי אתיופיה. בזכות המוקדים המיוחדים שיושבים במט"י אפשר לומר שהקהילות האלו נקלטו הרבה יותר טוב, אפילו שרדו, ואם לא היה את הפרויקט הזה אני לא יודע אם הקהילות האלה היו שורדות כמו ששרדו. רק חבל שהראייה היא דרך משרד הקליטה. הזכאות מוגבלת בשנים. כבר נאמר כשאנשים מגיעים לארץ לוקח זמן.

דרך אגב לא רק בארץ בכל מדינה. כשמהגר מגיע ממדינה למדינה אחרת לוקח לו כמה שנים שבו הוא מקבל סל קליטה ואז הוא נתמך שבהם הוא פונה לרשות המקומית, אגף הרווחה או שירותים אחרים והוא נתמך, שהוא לא מספיק יעיל והוא לא משלם מספיק מס וכו'. ואז אחרי שנים כשאותו אדם יודע איזה עסק הוא רוצה לפתוח וכשהוא כבר מספיק מנוסה ומרגיש ביטחון הוא כבר לא זכאי. ואז כל האנשים הטובים שיושבים פה ממשרד הקליטה ומט"י לא יכולים לעזור לאותו אדם. ואז או שהוא נזקק או שהוא יורד, עוזב את הארץ. אנחנו פה יושבים בישיבה שמדברת על תושבים חוזרים. אנחנו חיים במציאות מאוד בעייתית, כל יום עוזבים את הארץ הרבה מאוד עולים ותיקים. כל יום עוזבים את הארץ חבר'ה שנולדו בארץ שירתו בצבא וכשהם מגיעים למעגל העבודה אין להם עבודה. ואין ספק ואני אומר את זה מניסיון שהעסקים הקטנים מחזיקים חלק ניכר מהמעמסה פה במדינה הזאת.


שמעתי את נציג משרד האוצר. מצד אחד אני מבין אותך. כנבחר ציבור גם אני מתעסק אצלי ברשות עם מגבלות תקציב. מצד שני ככלכלן אני יודע שכל אדם שעבר את התהליך של קליטה ותלות שהוא מגיע למצב שהוא יכול לתת, להחזיר על ידי השקעה מאוד קטנה. קרן העולה העצמאי נותנים מעט מאוד כסף ותוך שנים נפתחים עסקים שמעסיקים הרבה מאוד אנשים. אם משרד האוצר יראה שהרבה יותר קל ויותר מהר אפשר לעזור לאדם שפתח עסק קטן להגיע למצב שהוא יחזיר את ההשקעה פי כמה וכמה מאשר לעזור לעסקים גדולים.


שומעים פה הרבה גופים וולונטאריים. ממשלת ישראל צריכה לתת את השירות, לא גופים וולונטאריים. אני לא יודע למה גופים וולונטאריים צריכים לצוץ כמו פטריות אחר הגשם במקום שקיימת מדינה. וזה שיש הרבה גופים שלא מדברים אחד עם השני או מדברים חלקיות גם זה דבר שהוא רע. לדעתי צריך לעשות חשיבה בצורה מסודרת, להושיב את כל הגופים של מדינת ישראל, להיעזר אולי בגופים וולונטאריים, צריך להגדיל את הזכאות. לא עשר שנים. יש פער מאוד גדול בין קליטה לבין היקלטות. יש אנשים שחיים בארץ 20 שנה ו-30 שנה והם עדיין עולים חדשים. תשאלו אותם מי אתם? הם עולים חדשים, הם עדיין לא שולטים בעברית. זה קורה במרכז הארץ שלא לדבר על פריפריה. יש לנו היום מיני מדינות בפריפריה.


אין ספק שאחת הדרכים הטובות ביותר זה מה שעושה משרד הקליטה ומט"י לתמוך בהם דרך העסקים הקטנים. אז אחד, זה להגדיל את הזכאות, כדי שמשרד הקליטה בעזרת הניסיון שיש לו יוכל לתמוך באנשים האלו, שתיים, להגדיל את היקף ההלוואות, שלוש, נושא החונכות שהועלה כאן. אין ספק שזה מאוד עוזר. אדם שיש לו חונך לא יעשה טעויות. והנושא האחרון זה נושא המידע. צריך לרכז את המידע כדי שיהיה נגיש יותר וקל יותר.

אני רוצה להתייחס לדברים מאוד נכונים של סגן ראש העיר אור עקיבא רוברט אברמוב. לא נולדתי אתמול. תקופת הזכאות זה מוקד של מאבק פוליטי שאלה שנבחרים ומייצגים את ציבור העולים, וזה לא חשוב מאיפה הם באו, אם ממדינות אמריקה הלטינית, או זה צרפת, או זה אתיופים או זה אלה מברית המועצות, עשו דבר שהחזירו מצב לקדמותו. עכשיו תקופת הזכאות הכי גדולה זה עשר שנים. אני עכשיו נתקלת הרבה בבעיות של הדיור הציבורי. אלה שבקריטריונים היו צריכים לקבל דיור ציבורי, ועכשיו תמה התקופה של עשר שנים, מעבירים אותם למשרד הבינוי והשיכון והקריטריונים יותר קשים לעולים אחרים. אין לאנשים שהעבירו ממשרד למשרד בדיור הציבורי זכאות במשרד הבינוי והשיכון. אלפים עכשיו תלויים באוויר. דבר שני כמו שאמרו כאן ומאוד בצדק שהעסקים הקטנים והבינוניים כדי להשקיע ולהצליח אנשים חייבים ותק. אנחנו נתקלים בעשר שנים. חבל מאוד שאין לנו אף אחד בממשלה שמייצג את הסקטור של עולים. אנחנו צריכים לפחות בנושא של הדיור הציבורי והעסקים הקטנים לחשוב שעולה זה לכל החיים. תקופת הזכאות זה דור ראשון, אלה שהגיעו. יש עכשיו סתירות.


אתמול ישבנו בוועדת עלייה וקליטה ויש חוק מצוין. פעם ראשונה שאני יכולה לומר שמשרד האוצר אנשים מבינים בנושא של עלייה וקליטה. החוק החדש שלא יהיה מיסוי על הכנסות מחוץ לארץ לעולים בתקופה של עשר שנים. חושבים הרבה על התושבים החוזרים. מאידך גיסא חורגים אלה שנשארים בארץ ותמה תקופת הזכויות שלהם, צריך לחשוב מחדש ואני מקווה שבמושב החודש תהיה לנו סיטואציה פוליטית שאפשר יהיה לדבר על הנושאים האלה.

מנהל מוקד ארצי לעידוד עסקים קטנים בקרב יהדות קווקז ובוכרה, מט"י חדרה וגם חבר מועצה בפרדס חנה כרכור ומזכ"ל התאחדות יהודי קווקז. הניסיון שנתקלתי בו ב-8 שנים שעבדתי במט"י בנושא של יזמות עסקית. אני לא באתי לכאן מהשטח הכלכלי אלא מהשטח הציבורי על מנת לעודד ולעזור ליוצאי קווקז בזמנו כדי שיקלטו בארץ יותר טובה ויתרמו למדינת ישראל. כל עסק שמקימים עולים חדשים הם קולטים עולים חדשים. זאת אומרת העולים החדשים האלו לא מבקשים כסף מהמשרדים. כל הכסף שבא ממשרד הרווחה והאחרים זה בא ממשרד הרווחה וצדק אביב זיסמן שאמר שאו רווחה או קליטה יתנו את הכסף. אבל הבדל קטן. אלו שמבקשים כסף ממשרד הרווחה לא מחזירים את הכסף בחזרה. אלו שלוקחים כסף להקמת עסקים קטנים הם מחזירים את הכסף והם גם קולטים עובדים עולים חדשים.

אני רוצה להביא דוגמה קטנה. לפני כמה שנים כולנו הוותיקים זוכרים את המקרה בדימונה, מקרה של מפעל טקסטיל שהיו צריכים לסגור אותו. היו צריכים להשקיע בו 20 מיליון שקל להחזיק סך הכול 60 עובדים. ארבעה או חמישה עסקים קטנים שמצליחים לקבל 35 אלף שקל בתוך שנה שנתיים הם מעסיקים 60 עובדים. המסגרת של העלייה כבר יותר קטנה. מר אברהמי אמר שיש לנו פוטנציאל של עולים של 260 אלף. אז למה לא לתת את האישורים? אנחנו כמדינה משקיעים באותו יזם חוזר אלינו פי 10, כי כל העובדים שעובדים אצלם משלמים גם מס. תודה.

אני נציגת אופ"א. כל מי שיושב כאן סביב השולחן הפעילות שלו למען עלייה ולמען העסקים הקטנים היא פעילות ברוכה במשך שנים. אבל שני העולים כאן, הקונדיטור וחברו בעצם מראים לנו שבעצם עם כל הכבוד לעשייה הנפלאה יש בעיה שכדאי שכולנו נשים לב אליה, ובסופו של דבר מי שצריך לקבל את העזרה ממט"י, מהיזמות, מהפדרציות, מהארגונים הוא לאו דווקא מקבל את זה כי הוא לאו דווקא יודע לקרוא את השפה. אם הוא לא יודע להיכנס לאינטרנט, אם הוא לא פגש את הסוכן הנכון וזה חבל. אני בעד ארגונים וולואנטריים. החברה האזרחית בישראל הולכת ומתפתחת. אני לא הייתי רוצה להשאיר הכול למשרד הקליטה. אבל בכל זאת השאלה שלי מופנית למשרד הקליטה למר גלעד אברהמי ולאירוס. אני שמעתי בהצגת הדברים שלך כיצד אתם רואים את תמונת העלייה משתנה מעלייה מסיבית אדירה בשנות התשעים לעלייה יותר איכותית של שנת 2008. כיועצת למשרד הקליטה בעברי אני יודעת שהמשרד עשה שינוי ארגוני אבל כשם שהמשרד כולו התפנה לקלוט מיליוני עולים בשנות התשעים הייתי רוצה לשמוע כיצד אתם היום משתנים, מתארגנים כדי לקלוט את המעט שמגיע אבל אחרת. כיצד אתם הופכים את כל הסוכנים שלכם איך הם מביאים לכל עולה ועולה את המידע.

כמו שאת יודעת בזמנו היתה עלייה מסיבית. והיום בגלל שהעלייה יותר איכותית ויש לה גוון אחר ניתן הרבה. זה בעצם המנוף ומה שדיבר סטס על מנוע הצמיחה על מנת שהכלכלה הישראלית תתפתח כי כל עסק מצרף אליו עוד עובדים, אם זה בני משפחה או אוכלוסייה מאזור העסק שמוקם. משרד הקליטה מתייעל בזה שהוא יוצר את הקשר מול כל הארגונים. יש היום הידברות הרבה יותר טובה בין משרד הקליטה להתאחדות היזמים, עם אירנה, עם התאחדות התעשיינים ועם התאחדות העולים, זה מריו, ועם גופים אחרים. מאז כניסתי לתפקיד כשנה דואג לכך שנחזק את הקשר עם הארגונים האלה ותהליכי העבודה לא רק ברמה דקלרטיבית אלא ברמה האופרטיבית לרתום אותם לעשייה עד כמה שאפשר. אנחנו מודעי לכך שיש ארגוני שטח שמייצגים את העולים אם זה האיגודים המקצועיים ואם זה הארגונים המגזריים של העולים. ואנחנו משתדלים לחזק את קשר העבודה כך שנוכל לכנס אותם לתוך מסגרת. היום דיברתי עם מריו. אנחנו רוצים לחשוף אותם למידע וחלקם יקבלו את הטיפול של משרד הקליטה, חלקם יקבל טיפול משלים מארגונים וולואנטריים.


משרד הקליטה, אני רוצה להתייחס לנושא התקציב. משרד הקליטה מתוקצב בנסגרת התקציב של העוגה של מדינת ישראל. אנחנו מודעים לקשיים. אנחנו נמצאים בקשר טוב עם יובל יעקובי שהוא הרפרט שלנו במשרד האוצר. הוא עושה מאמצים אדירים לתת כמה שיותר בנושא של קליטה של עולים. גם בתחום המדע, גם בתחום התעסוקה וגם בתחום היזמות שהיום אנחנו מדברים עליה. אנחנו נידרש יותר מאוחר בנושא ההלוואות, נכון יהיה שהוא יהיה קשיח כי הוא נשחק עם השנים.

כשאני יצאתי ב-2000 ממשרד הקליטה התקציב של יזמות היה 20 מיליון. נכון? כמה זה עכשיו?

בבסיס זה מתוקצב בסביבות 3 מיליון שקל כמו שאמר יובל במסגרת משא ומתן עם משרד האוצר ועם אגף התקציבים, ניתנה לנו תוספת של 7 מיליון שקלים. במסגרת 600 פניות שיש לנו בשנה אז אנחנו מצליחים להעניק 180 הלוואות מתוך 600 אנשים שמבקשים.

המצב קטסטורפלי ודבר שני הדגשים לא נכונים. אתם מבצעים את התקציב שיש לכם ובמציאות הפוליטית אין למי להילחם חוץ מוועדת עלייה וקליטה בכנסת וחברי הכנסת שעובדים בתחום. החזרת המצב לקדמותו ל-20 מיליון שקל זה מה שיעזור.

שמע אותי פרופ' מיכאל נודלמן יושב ראש הוועדה שב-2009 ביקשנו 17 מיליון שקל. אני מאוד מקווה שזה יינתן שזה יתן מענה מירבי.

אני עובד יחד עם מצליח מנהל פרויקט של קווקזים במט"י חדרה, דובר בעמותת קשר עמותה לשילוב יהודים יוצאי קווקז ועוזר ראש ההתאחדות של רוברט אברמוב. אנחנו מפספסים פה נקודה מאוד חשובה. כשאנחנו באים ללקוח שהוא עולה והוא רוצה להקים עסק אנחנו צריכים להבדיל בין שני דברים, המנטליות שלו כעולה חדש והרצון שלו להקים עסק. כל אחד שרוצה להקים עסק נתקל בקשיים. בנוסף לקשיים האלה נוספים הקשיים של הקליטה, נוספים הקשיים של תקשורת בינאישית, להשיג אישורים מכל מיני מקומות. הלוואות שנותנים לבעלי עסקים זה הון שחוזר. נציג משרד האוצר אמר שאפילו משלשים את השקל שלהם. מכל ההצהרות שלכם אני לא מבין פה איפה פה הבעיה שעדיין יש אי הלימה בין מה שהשטח דורש ומה שאתם יכולים להעניק. זאת אומרת אם זה כל כך משתלם וזה כל כך טוב למה זה עדיין לא מתבצע?

קודם כל הייתי שמחה דווקא לסכם בראייה חיובית כי לפעמים נוצרת איזו תחושה קצת פסימית ואפילו שלילית. אני רוצה לדבר על הנתונים כהווייתם כדי להבין את התמונה הכוללת. כשמדובר ביזמות עסקית מדובר על הצלחה פנומנאלית ואני מדברת במיוחד על העולים שהגיעו מחבר העמים. כידוע לכם הגיעה מסה גדולה מאוד של עלייה והיה צריך למצוא פתרון כמעט מיידי לנושא התעסוקתי. משרד הקליטה נערך לאוכלוסייה שעולם היזמות העסקית זר לה לחלוטין, הגיעו ממדינה קומוניסטית. כשאנחנו מסתכלים אחורה במסגרת של עשור מדברים על 50 אלף איש שמתעסקים ביזמות. בכל קנה מידה, לאו דווקא במסגרת ארצית, לא הייתי מגזימה ואומרת אפילו ברמה גלובלית אנחנו מדברים על הצלחה חסרת תקדים.


יחד עם זאת העולם העסקי דורש מבחינת מוסדות הממשלה להתאים את עצמנו. הבנו כאשר התחילו להיות שינויים גדולים גם בהרכב האוכלוסייתי שהגיע וגם בגודל האוכלוסייה, אם בעבר דיברנו על עסקים קטנים זעירים, הרבה פעמים בן אדם פתח עסק בעל כרחו כדי לפתור את הבעיה התעסוקתית שלו, התפתחו עסקים יותר גדולים, נדרשנו מבחינת הממשלה להרחיב ולהגדיל. מבחינתנו זה אמר לעלות מבחינת התקציב של גודל ההלוואה. בהתחלה דובר על 17 אלף שקל. בשלב הבא 35 אלף שקל, 50 אלף שקל, 70 אלף שקל והיום אפילו אנחנו עומדים על 100 אלף שקל, אז זה חשוב לנו בקטע המימוני וגם בקטע של היעוץ, ליווי, וסיוע. לצערי שוב חוזרים למטריצה התקציבית. מאחר ומצד אחד ברור לנו הנושא הזה של יזמות עסקית יכולה לפתור בעיה כלכלית ממדרגה ראשונה אבל יחד עם זה ללא סיוע תקציבי וללא הבנה אמיתית ושורשית לקורלציה בין ההצלחה העסקית לבין ההצלחה של קליטה במדינת ישראל אנחנו לא נוכל להרים את המיזם הזה. כל עוד לא תהיה הבנה בתוך המערכות שמההשקעה נראה ריביות על ריביות גם מבחינת העולה וגם אנחנו מבחינת חברה קולטת.

אני מנהל מט"י בראשון לציון. אני הייתי רוצה לקראת הסיום לדבר קצת פחות על מה שהיה ויותר על מה שיהיה. אין ספק שאנחנו רואים מספר מגמות. המגמה העיקרית זה שיש ירידה בעלייה. העלייה שבכל זאת מגיעה היא עלייה מבחירה, לא ממצוקה. עליה איכותית.

עוד כמה שנים יהיה עוד גל כמו שהיה.

אני יודע שצפויות להיות בעולם עליות כתוצאה ממצוקה אבל מדובר מספרים יחסית מצומצמים ממה שהיה בעבר. אבל קיימת תופעה נוספת שאנחנו עדים לה וזה שיש עלייה בירידה מישראל. משרד הקליטה הצליח להתמודד בצורה מכובדת ויפה ומרשימה עם הקליטה של העולים ועידוד היזמות לעולים. הוא פיתח סל של כלים מאוד מרשימים. הלוואי ומשרדים אחרים כמו משרד המסחר והתעשייה היה מאמץ חלק מהכלים האלה לסיוע לכלל האוכלוסייה. המשרד התמחה בלסייע ביזמות עסקית לעולים ותושבים חוזרים. אני חושב שצריך לחשוב על החלת המנדט של משרד הקליטה לסייע במניעת הירידה ולטפל בקבוצת הבוגרים הישראלים, שזה בוגרי צבא עד גילאי 35 שהם למעשה העתיד של המדינה שלא מצליחים למצוא לעצמם פתרון אם זה תעסוקתי אם זה לימודי ואם זה מגורים בישראל, ולמשרד הקליטה יש את הידע והניסיון, אין לו את המנדט להתעסק בקבוצה הזו. אנחנו רואים אותם מעבר לים.

עורכת דין שוש שחר. בתיקון 167 לפקודת מס הכנסה מתכוון להעניק הקלות במס. צריך במסגרת התיקון המרשים והטוב, אבל זה לא מספיק. צריכות לתת הנחות בשנים הראשונות של הקליטה של עולים ותושבים חוזרים לישראל. כי הקלות מס מדברות היום על פטור ממס ממה שיש לך בחו"ל. כשבאים במשא ומתן עם האוצר מן הראוי להכניס גם דרישה שתהיה הקלה במס לעולים חדשים שמתחילים עסקים פה בישראל.

חברים אנחנו צריכים לסיים. ההחלטה הראשונה קשורה למשרד האוצר. אנחנו מבקשים שיסוד התקציב היה 17 מיליון שקל בנושא זה, להפוך אותו לתקציב כשיר. דבר שני מופנה למשרד הקליטה, להרחיב זכאות ל-15 שנים. להצמיד לכל יזם עולה שרוצה לבנות עסק קטן או בינוני חונך. ודבר אחרון, לתרגם מידה על זכויות לעולים שרוצים לפתוח עסקים קטנים ובינוניים.

כבוד היושב ראש, אנחנו כנציגים שעובדים עם העולים בנושא של יזמות מאוד שמחים שיש המלצה להעלות את זה ל-15 שנה. אני הייתי אומר משנת 89 על מנת לא להפסיד את היזמים הפוטנציאלים שיכולים להביא לנו תועלת למדינה.

20 שנה אני מוכן. אני מבין שזה יהיה יותר טוב. בסדר. כל אחד אמר מה שכואב לו ואני מקווה שאחרי הישיבה ואחרי שנשלח מכתבים וניפגש עם שרים הנושא הזה יהיה יותר קל. העסק הזה צריך להתפתח. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00