PAGE
20
ועדת החינוך, התרבות והספורט

15.1.08

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 348

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ח' בשבט התשס"ח (15 בינואר 2008), שעה 11:00

1. רשתות שידור ייחודיות – קול המוסיקה ורשת מורשת

2. קיצוץ התחום החברתי ברשות השידור

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר


קולט אביטל


חיים אורון


שמואל הלפרט


שלי יחימוביץ


יעקב כהן


יעקב מרגי

מוטי שקלאר
- מנכ"ל רשות השידור


אלישע שפיגלמן
- ממונה על קבילות הציבור, רשות השידור


יוני בן מנחם
- מנהל קול ישראל, רשות השידור


אבי שמידט
- מנהל רשת מורשת, רשות השידור


משה זמיר
- רשת מורשת, רשות השידור


איתן אלמוג
- מנהל רשת א', רשות השידור


אבי חנני
- מנהל קול המוסיקה, רשות השידור


חיותה דביר
- קול המוסיקה, רשות השידור


מיכאל מירו
- עורך ברשת ב', רשות השידור


שוקי לבנון
- דובר התנועה לאיכות השלטון


ברק כלב
- מנהל המחלקה המשפטית, התנועה לאיכות השלטון


אדווין סרוסי
- ראש המחלקה למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית


רון וידברג
- ראש המחלקה לספרות, לשון ואמנות באוניברסיטה

הפתוחה, מלחין


תמי מולד חיו
- הארגונים החברתיים


לאה בידרמן-בנדר
- שתי"ל

יהודית גידלי

רויטל יפרח

1. רשתות שידור יחודיות – קול המוסיקה ורשת מורשת

2. קיצוץ התחום החברתי ברשות השידור

אני פותח את הישיבה. הישיבה זה חיבור של מספר נושאים, שהמשותף להם הוא שכולם קשורים לרשות השידור במסגרות של התכנים של רשות השידור ולכן, איחדנו אותם ביחד. כדי שיהיה לדיון הזה תחילה וסוף, נצטרך לטפל ברמות שונות בנושאים שונים שעלו, ונעשה כל דבר ביחד ובנפרד. אנחנו עובדים גם במסגרת הדיונים שיהיו בוועדת הכלכלה, של המבנה החדש של רשות השידור ואני לא רוצה להיכנס לעומק לנושא הזה, אף על פי שזה משיק. בדרך כלל החלוקה בין ועדת החינוך לוועדת הכלכלה הוא שוועדת הכלכלה מטפלת במבנים ואנחנו מטפלים בתכנים וכמובן שלא נוותר בוועדת החינוך מלטפל בזה. בחלק מהנושא כבר טיפלנו בדיון מוקדם,כולל בנושא של רשת מורשת, ואני כן רוצה להעלות את זה כי הדברים לא הגיעו לפתרון ואני שומע הבטחות שונות, טובות, אבל צריך לראות איך הדברים מגיעים לביטוי בשטח. בינתיים המצב הולך ומתדרדר.


הבקשה הראשונה, ולא ארחיב, הגיעה מחברת הכנסת אביטל, שדיברה אתי וכתבה לי בעיקר על הנושא של קול המוסיקה, ולכן אתן לה לפתוח ואחר כך, נדבר גם על רשת מורשת וגם על הבקשה שקיבלתי מהרבה מאוד ארגונים חברתיים, צרכנים ואחרים לגבי מה שנראה על פניו, לא נסיק מסקנות בכותרת, כקיצוץ בתחום החברתי והטיפול החברתי ברשות השידור לעומת תחומים כלכליים טהורים, וזה בוודאי נושא שראוי שנדון בו.


בבקשה קולט.

תודה אדוני היושב ראש וגם תודה על כך שנענית מהר לבקשתנו, שנובעת ממצוקה די גדולה ופניות רבות של מאזינים ואני מניחה שגם לחברי כנסת אחרים, גם מהציבור הרחב וגם מבין חברים שעוסקים בנושא המוסיקה הרבה שנים, מצדיק את זה. אני רוצה להזכיר בשתי מלים את העובדה שהדיון הקודם שהתקיים בנושא הזה התקיים בוועדת הכלכלה ב-23 ליוני 2003, זאת אומרת כמעט לפני 4 שנים, ובמין מחזוריות מוזרה כזאת אנחנו חוזרים בערך פעם ב-4 שנים לאותה נקודת מוצא שבה אנחנו חשים איזה שהוא איום על השידור ועל איכות השידור הציבורי מצד אחד, ויותר ספציפי, על סגירת קול המוסיקה. אני אסתפק בשניים שלושה דברים קצרים לפני שנמסור את רשות הדיבור למעוניינים.

אני רוצה להגיד שבאותה ישיבה השתתפה אז השרה ציפי לבני כאחראית לנושא הזה. אני רוצה לספר שכחבר כנסת השתתף אז השר הרצוג דהיום, שהסביר לכולנו בלהט גדול שקול המוסיקה, ואני מצטטת אותו: "אלה אבירי התרבות, רוממות התרבות בראשם".

את רוצה לרמוז שמה שרואים מכאן לא רואים משם?

אני לא רומזת, אני מצטטת דברים בשם אמרם, ומה שמונח היום לפנינו והמחזוריות המוזרה הזאת של אחת ל-4 שנים זה איום לא רע לסגור את הנושא של מוסיקה הקלאסית אלא איום לפגוע בדבר מאוד איכותי. לא זו בלבד שהוא איכותי, יש בו היבט עממי. לא כל אחד במדינה הזאת, אנשים מבוגרים, עניים, אנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם ללכת לקונצרט. קול המוסיקה, במשך הרבה מאוד שנים, היה ספינת הדגל של השידור האיכותי שלנו וסיפק את הצרכים הנפשיים, הרוחניים של הרבה מאוד אנשים במדינה הזאת, שאינם יכולים להגיע למוסיקה קלאסית בדרך אחרת. אין להם דרך ללכת לקונצרט ולחלקם גם אין אפשר לקנות תקליטים. יש גם פן חינוכי, לחנך את הדורות הבאים להקשיב למוסיקה מסוג אחר, ותתפלא לשמוע כמה אנשים, מאיזה סוגי אוכלוסייה פונים אלינו, והפן החינוכי הזה עשה את שלו. אנחנו שומעים אנשים מדימונה ומערד ומקרית שמונה, זה התענוג שיש להם, הם לא יוצאים לקולנוע ולא למקום אחר, ואני רוצה בישיבה הזאת שנשמע מה קורה, ונראה איך ניתן לעשות מבחינתנו הכל, כדי שהשידורים של קול המוסיקה ימשכו בשעות שאנשים יכולים להקשיב ולא באמצע הלילה.


למען הגילוי הנאות, אני רוצה להגיד שנשיאות הכנסת אישרה דיון על הנושא הזה מחר, בוועדת הכלכלה.

תודה. אנחנו נשמח להעביר את הדברים ואת החלטותינו גם לוועדת הכלכלה בנושא הזה, כי אני חושב שזה מאוד חשוב. גם אנחנו קיבלנו הרבה מאוד פניות לוועדה בנושא שאת מעלה. הערך התרבותי, חוץ מכל המבנים הכלכליים, צריך להיות לנגד עינינו.

אני רוצה להגיד משהו על רשת מורשת, ואמרתי את זה בישיבה הקודמת שהשתתף בה מוטי שקלאר וגם היה מאוד נכון לשיח בנושא הזה. אני רוצה להגיד דבר עקרוני ואחר כך, אני בטוח שיגיד את הדברים חבר הכנסת מרגי, שהוא נציג של ש"ס וראש סיעת ש"ס. אנחנו שמחים שסיעת ש"ס מגיעה גם לוועדת החינוך של הכנסת, זה דבר נדיר וחשוב ואנחנו מעריכים את זה שהחינוך לתרבות חשוב לכם.


לענייננו – היה מאמץ גדול מאוד לסגור את מה שנקרא "הערוצים הפיראטיים", שהחברים קוראים להם ערוצי הקודש. ללא ספק הערוצים האלה, אני לא מדבר על התכנים של ערוץ כזה או אחר, ענו לצורך מאוד גדול של ציבור גדול במדינת ישראל. מה לעשות? יש ציבור מאוד גדול שגם הוא משלם אגרה, אני מקווה שכולם משלמים אגרה, והאזרחים במדינת ישראל שווי זכויות. זה ציבור שיש לו אפיונים תרבותיים, דתיים ייחודיים. הם לא מקבלים מענה בטלוויזיה וברדיו עם התכנים שיש לתכנים ולדברים הייחודים שלהם. גם אם אתה עושה תנועות בראש, זה עדין לא משנה את מה שאני אומר, זכותך לחשוב אחרת, אבל הם לא מקבלים מענה. זה ציבור שאני מדבר אתו יום יום, ציבור רחב של עשרות אחוזים מהציבור הישראלי, וכדאי שתדע את זה. הם לא מקבלים מענה לדבר הזה.

הציעו מן מבנה של רשת מורשת, שיכול להיות שזה בסיס טוב, יש בו עובדים טובים ואין ספק שגם הרמה של השידורים בשנים האחרונות עלתה מאוד על אף התנאים המחפירים, התחושה שהם מחוץ לגדר, המשכורות והביזוי של העובדים בתוך המערכת, ואני אומר דברים רציניים וכבדים ואני בדרך כלל לא משתמש במלים כאלה, אבל אני אומר זאת באחריות ואחרי בדיקה. אני מרגיש שהם עושים שירות לעם בהתנדבות. יש לי תלוש משכורת שקיבלתי הבוקר, זה פשוט מדבר בעד עצמו.

זה בטח צמוד למשכורות של רשות השידור. ברשות השידור מקבלים יותר מחברי כנסת.

אני חושב שהיה ראוי, כפי שראוי לבוא לידי ביטוי של מי שצורך מוסיקה בקול המוסיקה, אני חושב שזה ראוי למי שצריך וצורך את המוצר לא כחלק מאיזו פינה בתוך תחנה שמשדרת כל מיני דברים שהציבור הזה לא יכול לשמוע. צריכים לדעת שהיום השפה מהווה מכשול. יש ערוצים, גם למי שרואה טלוויזיה, שאדם דתי לא יכול לראות. אני אומר את זה באחריות מלאה. יש דברים גם ברדיו, אף על פי שהם בוודאי מעוגנים בצורה אחרת ממה שיש בטלוויזיה, אבל יש דברים שאי אפשר לערבב אותם ביחד ולכן, אנחנו חייבים להגיע לפתרון כולל שייתן ביטוי גם לחלק גדול מאוכלוסיית מדינת ישראל בנושא של רשת מורשת. יגיד דברים בצורה הרבה יותר טובה ומדויקת ראש סיעת ש"ס, חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אם הייתי לוקח את הדברים של חברת הכנסת קולט אביטל ושל היו"ר, כיוונתי לדעת גדולים והייתי מייחס את אותם טיעונים בנושא רשת מורשת. אותם נימוקים שאמרת לגבי קול המוסיקה נכונים גם לגבי אותו ציבור צרכן דתי. אני לא בא רק כצרכן דתי אלא אני בא גם כפריפריה. רשת מורשת זו הרשת היחידה שנקלטת בכל הארץ, כי אחרי קריית-גת בואכה בית קמה אין ערוץ שאפשר לקלוט אותו. אין יותר. אני לא יכול לקלוט ומה לעשות? יש דברים שאני לא רוצה שהאוזן שלי תקלוט בערוצים הרגילים. יש דברים שאני מכור להם ברשת ב', ויש דברים שלא. אז אני, כפריפריה, כצרכן תרבות דתית, שאין לי מבחר אדיר וגדול, יש לי את רשת מורשת. אני, כחרדי, יש שם מגוון של כל הזרמים ומי שמכיר את הניו-אנסים מבין שזה מכל הזרמים. אפילו שהחרדי לא הכי בולט שם, זה מהנה, מכובד, מוגש ברמה ובאיכות. כשאני שומע על התנאים – אז תסגרו אותה ואל תבזו אותם ותתנו להם לעבוד באיזה כוך, ובמלים אחרות לומר: תשתקו כי עוד מעט לה תהיו פה. אנחנו שאפנו להגדיל, לתת למורשת ולקול המוסיקה. שיהיה זמין, אנחנו לא מוגבלים. תעברו לדיגיטאלי, הגענו לחלל, שיגרנו לוויינים לחלל. ריבונו של עולם, אנחנו עוסקים בדקדוקי עניות. אני צריך להילחם על כמה שעות? חשבנו ששעות השידור של מורשת יגדלו אז עכשיו הולכים לקצץ. קול המוסיקה מכניסים עוד שותף.

רבותי, פה לא מדברים על מותרות. מדברים על תרבות ואין מבחר אדיר, אין מבחר גדול. קבלו את זה כמחמאה שיש פה אנשים שדורשים שיהיה יותר זמן שידור, אבל זה דקדוקי עניות. אנחנו מבינים את הרפורמה, אנחנו תומכים בה, אבל עד כאן.

זה שמחת עניים כי זה כמעט לא עולה. מה העלויות?

הורדנו את הערוצים הפיראטים, הורדנו הכל. אין משהו אחר. לי אין משהו אחר כפריפריה. אין ערוץ אחר, אין משהו אחר. מה לעשות, יש דברים שבורחים לציביליזציה, לפטרונים במרכז, שגם רשת מורשת תברח דרומה. מה לעשות?

- - -

למה תרומות? אנחנו באנו להקים פה עמותה או להקים מדינה? אני מודה ליו"ר על הדיון הזה. תודה רבה.

אני רוצה להוסיף את הפן השלישי ואחר כך, כמובן שנשמע גם את חברי הכנסת האחרים וגם יש פה אורחים. הפן השלישי, שגם על זה קיבלנו תלונה מאוד כבדה מהארגונים החברתיים, זה התחושה שכל הזמן בתחום החברתי רוצים לסגת ולצמצם ולקצץ ובמקום זה, תכניות הכלכלה למיניהן, שבדרך כלל זה "קלקלה"... הביטוי של התחומים החברתיים השונים, שזה כולל גם חינוך וסביבה וערכים חברתיים מרכזיים, שהם הבנין של החברה הישראלית, התחושה לפחות שיש פה נסיגה רצינית בתחום הזה. אני רוצה שתציג את הנושא המרכזת של התנועות החברתיות בישראל, תמי מולד חיו, בבקשה.

התחושה שלנו היא שיש פה תהליך כאשר מצד אחד בשנים האחרונות ראינו שיפור מאוד משמעותי ברדיו הציבורי. בשנים האחרונות היה ביטוי לחברה האזרחית, היתה אמירה של ארגונים שאינם מאוגדים במסגרות ציבוריות ממשלתיות או תחת כותרות עסקיות ברדיו הציבורי. היה ביטוי לאותן קבוצות אזרחים כמו אלה ששומעים מוסיקה קלאסית או אלה שרוצים לשמוע שידורי קודש או שידורים אחרים, ושידורים מסוגים שונים כמו עולים חדשים, סביבה וכל השאר, תחומים שמן הסתם, באופן טבעי, לא מוצאים את מקומם ברשתות המסחריות. ככל שהרשתות המסחריות תופסות תאוצה כך אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים על מה שהשגנו בעמל רב. יש מעט מאוד שעות שידור, גם ברדיו הציבורי, שנוגעות בנושאים האזרחיים, שהם נושאים חשובים מאוד וזה לב ליבו של רדיו ציבורי, של שידור ציבורי בכלל. החל משעת חברה, דרך השעה הירוקה, דרך שעות שעוסקות בנושאים פריפריאליים כמו צפון ודרום, ערבים ויהודים, עולים חדשים ונושאים אחרים, והשעות האלה נמצאות בסכנה בשנים האחרונות. הטיעון הוא תמיד כלכלי. זה יכול להיות טיעון תקף כאשר מדובר ברדיו מסחרי ולא כאשר מדובר ברשות שידור ציבורית, כאשר כולנו מממנים אותה באמצעות תשלומי אגרה, שהם לא בהתנדבות אלא במסגרת חובה. מתפקידה של המערכת למצוא את הדרך למענה לאותן שעות ולא לתת לנו כל פעם פתרונות שהם לכאורה לצאת למאבק על שעות רייטינג מול מערכות השידור הפרטיות, שזה תמיד כלכלה, בידור וספורט, שהן חשובות מאוד ויש להן קהל, אבל יש להן מענה גם במסגרות אחרות. בנושאים שקשורים לחברה אזרחית, שקשורים למאבקים ציבוריים, לאזרחים שאין להם קול במקומות אחרים, אין קול אחר, אין מקום אחר, אסור שנהיה נתונים לחסדיהם של אותם אנשים שמשיקולי רייטינג כלכליים נותנים את הזמן אלא חייב להיות הפה והקול והבמה במסגרת השידור הציבורי. לא יכול להיות שנשמע שהולכים לצמצם שעות במסגרת הזאת אלא להיפך, השידור הציבורי צריך להגדיל את השעות שניתנות לאותה אוכלוסייה שלא מוצאת את עצמה באותן שעות שידור או רשתות שידור פרטיות. לא הכל הוא רק רייטינג, בטח ובטח לא בשידור ציבורי, בטח ובטח לא בשידור הציבורי ששומר על ערכי הדמוקרטיה. בלי דיון ציבורי, במסגרת הרדיו והטלוויזיה של השידור הציבורי לא תהיה דמוקרטיה כי תראו מה קורה בחדר הזה. כמה פעמים יוצא שאנחנו יושבים בחדר שיושבים בו אנשים כל כך שונים, עם עמדות שונות כל כך שגם מסכימים ביניהם. השמירה על רשת מורשת, השמירה על שעה חברה, השעה הירוקה, על השעות שנוגעות לעולים ועל קול המוסיקה, כולן שייכות לאותו מקום. על יכולת שלנו לנהל חברה דמוקרטית, חברה פלורליסטית, לתת מקום לקולות של כולם בלי קשר לשיקולי רייטינג, ואם יש בעיה למממן, זו בעיה אחרת וצריך לפתור אותה ואולי אפילו לצאת למאבק ביחד, אבל בשום אופן לא לקצץ בשעות האלה.

תודה. לפני שנשמע את כל נציגי רשות השידור, אני רוצה להגיד שהמתווה שלנו זה מתוך רצון של הוועדה הזאת, וזה בא לידי ביטוי בהרבה מאוד דיונים לחזק את רשות השידור, לתת לה אפשרות של רפורמה וגם את האפשרות והתקציב לפעול, ולכן כולנו יושבים פה. תמכנו אתמול גם בהצבעה בכנסת, על אף שהיה ויכוח נוקב בנושא הזה והיו חברי כסת שהצביעו נגד, אפילו מתוך הקואליציה, אבל אנחנו לא בעמדה הזאת. בגלל שאנחנו רוצים לחזק את השידור הציבורי ולחזק גם על חשבון כל מיני ערוצים מסחריים, דווקא תראו בנו שותפים ולא כמי שעומדים נגד.

אני רוצה לתת לשני אנשים את זכות הדיבור, לפרופסור אדווין סרוסי, ראש המחלקה למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, בבקשה.

כבוד היושב ראש, אני מתנצל בפניך ובפני הוועדה על כך שעלי לצאת. אני שמח שהנציגה של הארגונים החבריים אמרה את הנקודה הראשונה שהתכוונתי להעלות.

היא כיוונה לדעת גדולים.

גם כתגובה לדברים שנאמרו, רשת קול המוסיקה איננה תחנה למוסיקה קלאסית בלבד, וזה חשוב לדעת. כמי שמשתתף בשידורים, ברשת עוסקת במגוון גדול מאוד של סגנונות מוסיקה, ג'אז, מוסיקת עולם ואפילו מוסיקה מסורתית-יהודית, ומיותר לציין גם מוסיקה ישראלית מקורית עם הרבה מאוד גוונים וסוגים, שלא כולם יסכימו שהם תחת התבנית של מוסיקה קלאסית.

אנחנו דנים כאן בנושא הליבה לגבי מה יהיה עתידה של מדינת ישראל, וסליחה שאני מדבר מתוך נהמת נפשי ולבי בימים קשים אלה. המעבר לחברה קפיטליסטית תוקפת את כל הפינות של המיעוטים, וחייב שהדמוקרטיה, הבית הזה, תצא להגנת המיעוטים. אזכיר לציבור שיש שני מודלים של שירות ציבורי בעולם המערבי כיום, המודל האירופאי והמודל האמריקאי. סליחה שאני הולך לכסף, ואתן לכם גם רעיונות כספיים והם פשוטים. הרעיון האירופאי הוא רעיון שהמדינה עומדת אחרי הרשות הציבורית, ומוסכם שמשלם המסים מפריש חלק מן התקציב לטובת רשות ציבורית איכותית. הגורם האמריקאי משאיר את שיקול הדעת לציבור עצמו. אין אגרה ואין מסים. כל אחד תורם לתחנה של הרדיו המקומי שהוא רוצה.

אבל יש תרומות.

- - אז אחד מהשניים, כבוד היושב ראש, אם אנחנו באמת מדינה ניאו-ליבראלית, קפיטליסטית, ואנחנו רוצים את המודל האמריקאי, שאנחנו מעריצים, תבטלו את האגרה. כל אזרח יקבל את הזכות לתת תרומה לתחנות הרדיו שהוא חפץ ביקרן, ואז הכסף הזה יהיה פטור ממסים. רעיון פשוט מאוד. ואז נראה את הגופים האינטרסנטים השונים שיכולים לתמוך בתחנות שלהם. אני בטוח שאז רשת מורשת תפרח.

תבוא אלי.

- - כמה היום האגרה? בערך 370 שקלים. החיסכון שמוצע כאן לאיחוד הרשתות נאמד בערך בכ-2 מיליון שקלים שנתי. אם 5000 אזרחים פרטיים, ורק בקול המוסיקה יהיו 5000, יהיו מוכנים לתת את האגרה ישירות לקול המוסיקה, אין בעיה. 24 שעות אפשר לשדר וזו הכרעה פוליטית. אם הכנסת מחליטה להמשיך לגבות מאזרחים - -

כן, אבל אז זאת הפרטה טוטאלית.

זו הפרטה שעובדת במדינות מסוימות.

אתה בוודאי אומר שכדאי להגיד את האיפכא מסתברא, כי כמעט שכנעת את חברי הכנסת.

בדיוק. מכיוון שאתם שומעים את קולי, אני בא ממדינות עם חינוך סוציאליסטי, אני חושב שבמדינת ישראל חייבת הכנסת וחייבת הממשלה לחזק את השידור הציבורי. לגבי הענין של קול המוסיקה, אני מדגיש שהיא משרתת ציבור ממגוונים שונים ולא רק צרכני מוסיקה קלאסית מערבית.

אני רוצה להודות לכם שאתם מקיימים את הדיון הזה ולהחליט החלטה חד משמעית, זה במסגרת ליבת עתיד מדינת ישראל סדר שינוי העדיפויות, והשינוי הזה חייב לכלול את ענין השידור הציבורי. צריכים לתת את הכל לאלה שאין להם, שהם רחוקים, ואני שמח לשמוע, חברי כנסת אומרים דברי טעם ודברי חוכמה.

אתה נשמע מופתע... אנחנו נותנים דגש לנושא הישראלי פלסטיני וזו הדרך שלנו להימלט מלפתור בעיות פה. הם צריכים להגדיר אותנו כמדינה יהודית, וזה פוטר אותנו מלראות את עצמנו כמדינה יהודית, מה זה אומר, והם צריכים לקרוא את הליבה, הדיונים אתם זה על הליבה. פה אנחנו מדברים על הליבה התרבותית-חברתית ואיך אנחנו מתייחסים, זה בדיון היום ואני שמח על כך.

אתן לדוברים לומר את דברם מחוץ לסדר כי חברת הכנסת יחימוביץ באמצע דיון על חוק שלה. בדרך כלל זה לא מקובל, אבל כך יהיה. לאחר שלי ידבר ברק כלב ולאחר מכן, מהתנועה לאיכות השלטון וכמובן, חברי הכנסת.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אגב, החוק שאני נמצאת באמצע החקיקה שלו זה חוק אחריות מזמין שירותים, שמקבע את זכויותיו של עובד קבלן כדי שיוכל לתבוע אותן גם מהמעסיק בפועל ולא רק מהקבלן. אני מקווה שלא נצטרך להשתמש הרבה בחוק הזה ברשות השידור ושבמהלך הרפורמה לא יתמעטו בצרוה דרמטית העובדים עם הביטחון התעסוקתי ובמקומם יועסקו עובדי קבלן, ויש חשש כזה, אני לא סתם מציינת את העובדה הזאת.

רשות השידור לא נועדה לספק את צורכי הרייטינג של אזרחי מדינת ישראל. נכון שהיא צריכה להצליח ונכון שהיא צריכה להיות אטרקטיבית ומעניינת אבל בשום פנים ואופן אסור לנו לצפות ממנה שהיא תחיל על עצמה את הסטנדרטים של הערוצים המסחריים, כי כדי לעשות רייטינג גבוה אתה צריך לקלוע לנקודת האמצע, אל הקונצנזוס. וכשאתה קולע אל נקודת האמצע, כל השוליים נעלמים ומתפוררים. נקודת האמצע הזאת היא מאוד מצומצמת גם במי שמייצג אותה, מי שהוא הפנים שלה בפועל. תסתכלו על המגישים של הערוצים מסחריים ותראו אשכנזים צעירים, חילונים, יהודים. מה לעשות, לא כל אזרחי מדינת ישראל הם אשכנזים, צעירים, חילוניים, יהודים. יש במדינת ישראל חרדים ומזרחים ויש ערבים ויש עולים חדשים, וכל אלה בערוצים המסחריים לא באים לידי ביטוי. במקרה הטוב ימצאו להם נישה ויגידו: יש לנו אתיופי אחד. המטרה של השידור הציבורי היא לדאוג לכל אותם שוליים רחבים שהיא חברת ההגירה הרב-תרבותית שלנו ולכן, דווקא הערוצים שאנחנו מדברים בהם עכשיו, קול המוסיקה, מורשת, כל התכניות החברתיות ואני שמחה לראות כאן את מיקי מירו, שמגיש תכנית חברתית מצוינת ולמען הסר כל ספק, אני חושבת שהתראיינתי בה פעם אחת מאז אני חברת כנסת וזו לא בימה ואין לי שמץ של - -

אני חסיד של התכנית ולא רואיינתי.

למען הסר כל ספק, זה לא שיש לנו זיקה יומיומית של מראיין ומרואיין. התכנית הזאת, חשיבותה לא תסולא בפז. היא בדיוק משרתת את הצורך הזה שבשבילו נולדה רשות שידור. בשבילו, באופן חד משמעי. לקצץ בתכנית כזאת זו איוולת. זה מטפל בכל מי שלא שייך לאותו קונצנזוס צר שדיברתי עליו, וכנ"ל קול המוסיקה. נכון, לקול המוסיקה אין רייטינג מטורף אבל הוא עונה על צרכים תרבותיים של פלח במדינת ישראל שזכאי לקבל את הדבר הזה, גם אם הוא לא חסיד של "כוכב נולד". ועל אחת כמה וכמה מורשת. כמי שעבדה ברדיו, לפני שעבדתי בטלוויזיה, אני יודעת מה רבים הם שומרי המצוות שמאזינים לרדיו, ואני מקווה שאני לא מסגירה כאן איזה סוד...

אמרתי שאני מכור לחלק מהתכניות של רשת ב'...

זה בפירוש הרדיו באופן ספציפי, וגם הטלוויזיה צריכה להיות, מענה לרחשי ליבם ולצרכיהם התרבותיים של שומרי המסורת במדינת ישראל, שגם הם באופן אבסורדי לא באים לידי ביטוי בתקשורת, בקונצנזוס. לכן, שלושת הסוגיות האלה של התכניות החברתיות, של קול המוסיקה ושל מורשת, אסור לפגוע בהן.

אתמול עבר בקריאה שנייה ושלישית חוק שהוביל ג'ומס ושהיינו חתומים עליו כל חברי השדולה למען רשות השידור, שסוף סוף עוצר את המדרון החלקלק של הורדה בתעריפי האגרה. אגב, האגרה היא בסיס לקיומו של השידור הציבורי כיוון שהיא מקור הכנסה בלתי תלוי. אתה לא צריך להשתחוות בפני האוצר פעם בשנה כדי לקבל את הכספים, יש לך מקור תקציבי בלתי תלוי. בשביל זה נוצר המקור הבלתי תלוי לממן הזה, בשביל לממן את התכניות החברתיות ואת קול המוסיקה ואת רשת מורשת, כי אם היינו רק בענייני רייטינג, אז לא היה צריך את האגרה והיה אפשר להביא כמה אנשים מוכשרים שישדרו למיינסטרים, יעשו רייטינג, יהיו פרסומות וחסל סדר השידור הציבורי. לכן, אני חושבת שצריכה לצאת מכאן קריאה מאוד חד משמעית לשמר את התכניות האלה, להעצים אותן ולא לפגוע בהן כי אם לא נטפל בשלושת הסיגמנטים האלה, ויש עוד, אין טעם לשירות הציבורי, שאני הראשונה להכיר בחשיבותו העצומה במשטר דמוקרטי.

תודה.

אני מנהל המחלקה המשפטית של התנועה לאיכות השלטון. תודה רבה. אנחנו הגענו לפה היום כדי לבטא את העמדה שלנו ואת התמיכה שלנו בקריאה לא לקצץ את הנתח הדל מראש של השעות החברתיות בתוך מכלול השידורים ברשת ב'. אני מודה שיחסית אנחנו מגיעים לפה בין שלל הנושאים המאוד חשובים שנדונים פה, שאני ממש מזדהה עם כולם, ואני רוצה לדבר על אותן תכניות חברתיות, ובפרט שעת חברה.

אני רוצה להתחיל ממה שלדעתנו היה אולי המובן מאליו, המתבקש. אני חושב ששעת חברה היתה בשידור ציבורי בראי הדברים שלא יכולתי אלא להזדהות אתם באופן מלא, גם עם הדברים של שלי וגם של פרופסור אדוין סרוסי, שהשידור הציבורי הוא מוצר אחר. הוא לא יכול לפנות לאותו מיינסטרים או אותו מרכז בחברה ולהתחרות על הרייטינג. בראי הנקודה הזאת, הציפייה שלנו היתה שלפחות מתוך 24 שעות שידור ביום, שעה אחת לפחות תוקדש לזה. וזה כשאני לוקח בחשבון שיש את התכניות הכלכליות שגם הן אמורות לטפל בנושאים אחרים בנוסף.

הן מטפלות ברצועת האלכסון, שכבר לא קיימת וכן הלאה.

אני רק ממחיש שההתבוננות שלנו על מה חברתי הרבה יותר רחבה ממשהו, שהוא לצורך הענין מקוטלג ככזה בהגדרות הצרות. אנחנו חרדים מכך שתכנית כזאת, ורק אמחיש דוגמה לפרויקט אחד שלנו, בתנועה לאיכות השלטון, ואדבר על ההדים שהיו בזכות חשיפה בתכנית שעת חברה. יש לנו פרויקט שנועד לתת פתרון לתושבי הרשויות המקומיות הערביות במדינת ישראל להתמודד עם בעיות השחיתות אצלם, בשלטון המקומי. יש לנו שותפים בחברה האזרחית הערבית לנושא הזה, ואולי זה יפתיע פה חלק מהיושבים, אבל יש התעוררות עם הרבה ביקורת עצמית היום, במגזר הערבי, לגבי איך הם מנהלים את ענייניהם ברשות המקומית, מעבר לטענות המוצדקות, כפי שמסרה ועדת אור לאיך המדינה מטפלת בזה בצורה לקויה. באמת הפלטפורמה של רשות השידור והתכנית הזאת עזרה לנו להגיע לקהלים מאוד חשובים ולהעצים את התהודה והחשיבות של השיח הציבורי בנושאים האלה, אם רוצים להפוך את אזרחי מדינת ישראל הערבים לשותפים שלנו. אנחנו באמת חרדים ואנחנו חושבים שדווקא כשברשות השידור עומד אדם ששנים היה חלק מהעשייה התרבותית של מדינת ישראל, והוא לא הצנחה מהחלל לתוך הענין הזה, הציפייה שלנו היא שהמגמה תהיה שונה והפוכה. התכנית כל כך איכותית - -

הדברים שלך ברורים.

אני אומר שלכל הפחות שתישמר המסגרת הנוכחית. זו קריאה מאוד ישירה, לכל הפחות לשמור על המסגרת הנוכחית ובשום אופן לא לקצץ את זה.

אני רוצה להתייחס לנושא של רדיו מורשת: אדוני היושב ראש ודאי זוכר שזו לא פעם ראשונה שאנשי מורשת מגיעים כאן לדיון ומדברים על התנאים המחפירים שהם מועסקים במשכורת זעומה, שזו פשוט בושה שבמדינת ישראל מעסיקים אנשים כך כיום. התלוש שראיתי קודם הוא אמנם של רבע משרה, ומקבלים - -

למען הפרוטוקול כדאי לציין שזה 518 שקלים לחודש.

נכפיל את זה פי4, כי זה רבע משכורת, זה יוצא 2000 שקל במשרה מלאה. עכשיו, כשאנחנו כולנו יודעים מה המשכורת ברשות השידור, אתמול ראיתי ששדרנית מסוימת לא מוכנה - -

עזוב את זה, אתה עולה על שדה מוקשים ענק. תסתכל ברשות השידור כמה מקבלים.

גם לגבי רשות השידור קיימתי דיונים במליאה על האבטלה הסמויה שהיתה ברשות השידור, ואף פעם לא יכולתי לקבל מספרים על כמה אנשים מדובר, עד שהתברר שמדובר באבטלה של כ-800 איש ברשות השידור. לעומת זאת, ברדיו מורשת מחזיקים צוות כל כך מצומצם עם משכורת כל כך זעומה. אמרה זאת חברת הכנסת יחימוביץ שהיא לא נציגה של הציבור החרדי ולא של הציבור הדתי, שיש ציבור דתי גדול במדינת ישראל. יש כאלה שלא מרוצים מזה, אבל זו עובדה. ישנם 25% תושבים במדינת ישראל שמכריזים שהם דתיים. אני לא מדבר על מסורתיים שהם 60%,70%, אבל 25% גם בכנסת זה בא לידי ביטוי. יש ציבור גדול בפריפריה, כמו שהוזכר כאן, שאין לו רדיו אחר, שרוצה לשמוע את רדיו מורשת. אמר היו"ר ובצדק שיש דברים בטלוויזיה שאדם דתי לא יכול לראות וזה לא סוד, זו עובדה. אז מדוע להתעלם מהציבור הזה של חצי מליון אנשים, ולא לתת לו את היחס המינימאלי והזכויות המינימאליות שמגיעות לו, כאשר במוצהר הוא אומר שהוא לא רוצה לראות טלוויזיה. הוא רוצה שיהיה קצת יהדות כאן, במדינה. מדוע צריכים לשלול ממנו את התנאים המינימאליים שמגיעים לו ומדי פעם, מדי שנה כמעט צריכים להגיע אנשי מורשת לכאן שמקצצים להם בשעות, מקצצים להם במשכורת? אני רוצה לשאול אותך, חבר הכנסת ג'ומס, אתה אדם רציני, יש במדינת ישראל אווירה שכל דבר שיש לו איזה שהוא קשר, איזו זיקה לדת או ליהדות או למסורת, זה גורם אנטי כזה. יודעים שלציבור הזה לא מגיע שום דבר, שהוא ישמח שנותנים לו לישון במדינת ישראל, שיהיה מאושר בזה. זכויות? תנאים?

חבר הכנסת אורון, בבקשה.

אין לי שום בעיה עם רדיו מורשת, חבר הכנסת הלפרט, ואני בעד רדיו מורשת כמו שאני בעד פינת חברה, כמו קול המוסיקה, שכולם מככבים היום ומחר. מחר יש דיון בוועדת הכלכלה על קול המוסיקה. חבר הכנסת הלפרט, זה בעצם הכל קטעים בתוך מכלול שהוא במשבר ענק והשאלה מה הכנסת תעשה עם המשבר הזה, ולכן אני לא מתווכח אתך. התלוש שהראית פה, יראו לך חברים ברשות השידור, שעוסקים היום בשאלת הפנסיה של אנשים בני 50 ו-60, שהפנסיה שלהם מתחילה ממשכורות כאלה. וכשרוצים לצאת עם פנסיה, ואני לא רוצה להגיד את המספרים כי אני מכיר אותה ממקום אחר, אני מקווה שלא לשם נתגלגל.

אני חושב שכרגע, בכנסת, ישנם שלושה מהלכים במקביל ויש עלינו אחריות עצומה. הם קצת מפוזרים בכל מיני מקומות. היה מהלך יחסית הכי קל, מה שהיה אתמול, למרות שאמר לי חבר הכנסת מרגי: מה, אתה מתאבד, אתה הולך להציע הצעת חוק להעלות אגרה? אראה לכם את האי-מייל שלי שמלא בכל מיני תגובות כמו לא צביע למר"ץ או לא נצביע לך בפריימריז. נעמוד בזה. אני חושב שהמהלך היה נכון ואני שלם אתו לגמרי. אגב, אני אומר פה בגלוי שאם זה יגמר בזה, זה לא טוב. צריך להחזיר את האגרה לרמה יותר גבוהה מאשר היתה פעם כי אחרת לא יהיה שידור ציבורי.

כל מי שהיה פה הצביע בעד.

אני רוצה מורשת. המקום של מורשת כמו שעת חברה וקול המוסיקה הוא ברדיו ציבורי. אם הם לא שם, לא צריך את הרדיו הציבורי. אני לא מתווכח על שעות כאלה ועל לוח שידורים כזה או אחר. אני לא חושב שחברי הכנסת צריכים להתערב בזה. אני לא מתכוון להחליף אף אחד ולעשות את לוח השידורים. אני כן חושב שחובתנו לדאוג שהסיגמנטים האלה או המגזרים הללו - -

- - -

הנושא הראשון שעלה אתמול היה האגרה. הנושא השני שהדיון בו מתחיל היום ב-13:00, זה נושא רשות השידור, שצריך ליצור את המסגרת החוקית האחרת ממה שקיימת עד היום של מבנה הרשות. זה יהיה הגוף שכולנו נבוא אליו בטענות, אני מקווה שהוא יהיה א-פוליטי, והוא יהיה הכתובת לכל הכעסים של כולנו ויצטרך לתת דין וחשבון. התחום השלישי, שיהיה הכי קשה, זה להביא את המיליארד שקל, על זה מדובר. בלי זה, אנחנו יושבים ומדברים ואנחנו בהתחלת ההלוויה. החשבון מונח על השולחן והחלק הגדול שלו זה יציאה מכובדת של אלה שצריכים לצאת באופן מכובד מרשות השידור, ואין מה לעשות, יודעים כולם את המספרים פחות או יותר, ולא נגיד אם זה איקס או איקס מינוס מאה, לא מדובר בבודדים, אבל הם צריכים לצאת באופן מכובד ואין ברשות כסף לזה. זו התוצאה של התלושים האלה. צריך לשדרג את התלושים האלה, זה 100,150 מיליון שקל. באזור שלי למשל לא שומעים. קול המוסיקה ברעשים, רשת ב' לא שומעים.

מה האחוז של רדיו מורשת בתוך המיליארד שלך? כמה אחוזים?

בא נהיה שותפים לדבר אחד, אם אתה תדאג למורשת ואני אדאג למיליארד, לך לא יהיה מורשת ואני לא אביא את המיליארד, כי אני לא יודע להביא את המיליארד. אני סיעה של 5 אנשים ואתה 6. אם אתה יחד אתי ויחד אתם תאבק על המיליארד, אני חושב שבתוך זה יש מורשת. אם רק נריב איך תקבל את החלק שלך ואני את שלי - -

מורשת זה חלק שלי?

חברים מכובדים, דנו שעה שלמה ואני רוצה להעיר שכל מה שאתם אומרים כלול במה שנאמר פה. אנחנו בהסכמה שאם צריך בכלל, ואנחנו חושבים שצריך, אז ברור שצריך גם את התקציב וברור שזה לא זה נגד זה. זה גם קול המוסיקה, זה גם מורשת וזה גם שעת חברה. אי אפשר להפריד בין הדברים ולעשות מלחמה זה נגד זה כי זו שאלה אם תהיה לנו חברה רב תרבותית, פלורליסטית, עם העצמה של שדרוג ציבורי או שנהיה כמו בארצות הברית. "כל דאלים גבר", ובזה הסיפור. אגב, היתה פה הסכמה מקיר לקיר אלא ששמעת רק - -

אני עצרתי כאן ואני מקבל את הסיכום שלך.

ג'ומס, אני רוצה לומר שאני מאוד מסכימה אתך שהחבילה שלמה, אבל למה זה חבילה? שעת חברה עולה כמו להחזיק ערוץ? סליחה שאני הולכת לפרטני שוב, אבל צריכה להיות הפרדה בין הדברים. אני מסכימה שרשות השידור, במצב שג'ומס תיאר אותה - הכל נכון. צריך לעבוד על המכלול, לדאוג למכלול אבל יש ברשת ב' כל יום בין 4 ל-5 גטו של כלכלה, שמדברת בצורה מאוד מסוימת, מציגה את הכלכלה בצורה מאוד. ידוע שכלכלה זה לא מדע, במדעי החברה זה תפיסת עולם. יש עוד תפיסות עולם לגבי איך החברה צריכה להיות מסודרת במודל הכלכלי שלה, והיא מצאת בתוך גטו בערב של פעם בשבוע. להחזיק אותה לא עולה כמו להחזיק את רשת מורשת, שחייבת להמשיך להתקיים.

למה לעשות זה נגד זה? אין שום צורך.

אין דין זה כדין האחר, למרות שאני מסכימה שהחבילה היא גדולה ולזה צריכים לדאוג.

תודה רבה. רציתי להתייחס קודם כל לרפורמה ולומר שאני מברכת על כל רעיון ליעל, לצמצם. מתוך כך, אני גם רוצה להתייחס לרשת שממנה אני באה, ממרומי יותר מ-30 שנות עבודתי ברדיו. התייחסתם פה לכספים, וזה ברור מה עלותה של קול המוסיקה בתוך המיליארד שקל. המערכת הזאת בעוד 5,6 שנים תמות מעצמה, אז אולי לא כדאי להשקיע כל כך הרבה. אנחנו כולנו עברנו את ה-60. אנחנו במין תקופה של התייעלות עד אין סוף וזה דבר מצוין - -

אם היית שומעת רשת מורשת והיית יודעת שזה רק חצי הדרך...

אפשר להתייעל עד אין סוף, להתרוקן מערכים, למזער, ונהיה בסופו של דבר כרטיס חכם קטן נטול שאר-רוח ותרבות. התרבות זקוקה לגלי האתר יותר משגלי האתר זקוקים לתרבות. בלעדי התרבות אין לאמנות דרך לפרוץ, להביע, להשמיע, להגיע ולהשפיע. כבר דובר על חוק רשות השידור, יש בו סעיף שמדבר שהרשות תקיים לשם שידור תכניות חינוך, בידור, אינפורמציה, וקול המוסיקה במקום הזה באה לשקף את חייהם ואת יחסי תרבותם כל שבטי העמים והארצות השונות, אני מצטטת, והמשך לקדם את היצירה העברית והישראלית. בנקודה הזאת, מי כמו הכנסת הזאת יודעת שהמדינה משקיעה. אנחנו מקבלים את פרס ראש הממשלה למלחינים, יושב כאן לצידי מלחין שזכה בפרס הזה. אנחנו מקבלים את פרס שר המדע, התרבות והספורט על הביצוע המצטיין של היצירה הישראלית ועל ההרכב הקאמרי המצטיין. כלומר, משקיעים את הכספים האלה, מעודדים את העשייה והיצירה הישראלית. איפה תושמע, איפה תנוגן, איפה יבוא לידי ביטוי כל היופי הזה, שאנחנו מנביטים כאן, בארץ הזאת, אם לא בקול המוסיקה. ישדרו את זה מתי שהוא ברדיו 3 באנגליה, ב"פראנס מיוזיק" וכן הלאה וכן הלאה. אבל כאן, זאת הבמה. אנחנו לא רק מנבטה, אנחנו שולחים את הפרחים ואחר כך, מה יקרה אתם? אם לא נטפח אותם אז הכל ייבול.

אני כבר לא מדברת על העצומה שהוכיחה כמה אנשים מאזינים בפריפריה, במרכז. זה הולך מהקיבוצים במשגב עם, מנרה וכולי, ומגיע עד אילת דרך קרית ארבע וכן הלאה. כלומר, קול המוסיקה מגיעה לכל מקום, לאלה שידם אינם משגת להגיע לקונצרטים אם מפאת גילם, אם מפאת מעמדם הכלכלי שלא מאפשר או אם מפאת מוגבלויות פיסיות שלא מאפשרות להם להגיע למקומות האלה. ואז קול המוסיקה מגיעה אליהם. יתרה מזאת, קול המוסיקה היתה צריכה לעשות הרבה יותר ממה שהיא עושה היום, שכן עוד לפני שנים היינו משדרים פילהרמונית, היינו משדרים מכל מקום בארץ, פסטיבלים. והיום – כלום. יותר מזה, עם מותה של ז'קלין דה-פרה, הצ'לנית, פנו לקול ישראל וביקשו הקלטה של שלישייה של צ'ייקובסקי שהיא נגנה עם ברנבוים וצוקרמן. לא היתה להם ההקלטה הזאת. מי הקליט? קול ישראל. קנו את ההקלטה והנה נכנס לתוך האוצר הקנוני של הצ'לנית הנפלאה הזאת יצירה שלולא קול ישראל, לא היתה מגיעה לידי השמעה והקלטה שנמכרה כהקלטה בישראל. מה שאנחנו לא מקליטים היום לא יהיה בעוד 50 שנה כנכסים התרבותיים ההיסטוריים שלנו, כמו שהיום אנחנו מצילים באצבעותינו את הסרטים המתפוררים של שנות ה-50. אם לא נתייחס לעבר, לתשתית התרבותית שהיתה כאן, ואני מדברת עכשיו רק על מוסיקה, כי משם אני באה, אז לאן אנחנו הולכים קדימה? אנחנו יודעים כמה אנחנו מדברים על עצמנו כעם של תרבות.

אני חושבת שהדברים כל כך ברורים. זה לא האיחוד עם מורשת ורשת א', ולכל אחת מהרשתות האלה יש זכות קיום מלאה. יותר מזה, בוודאי שלא לאחד אלא להוסיף משאבים לקול המוסיקה, לפתח אותה, לתת לה לפרוץ, לתת לה לעשות את מה שהיא מחויבת לעשות על פי חוק רשות השידור של היום.

חיותה, שכנעת אותנו. את מדברת דברים מאד חשובים שהם לב הדיונים פה יום יום, כי זה לא רק נושא של קול המוסיקה אלא זה גם מכירת האוצרות של יהודה עמיחי לאוניברסיטת "ייל", וזה בכל תחומי החיים שלנו. אבל זו השאלה, מה המגמה שלנו? מה הכוונה התכנית שלנו, של החברה. אני מרגיש לגבי רשות השידור שאנחנו היום בצומת של הכרעה. אני מודה לך.

אני עובד רשת מורשת. בפעם הקודמת, כשזימנו אותנו לכאן יחד עם המנכ"ל והסמנכ"ל, דיברתי על הנושא של המשכורת במורשת. אני רוצה לומר תודה רבה למרדכי שקלאר, שאחרי הדברים שנאמרו פה הוא הזדרז ובאמת עשו את הצעדים, וזה התחיל בכיוון נכון. שוב, הנושא שלנו, הבעיה שלנו כרגע זה השילוב של מורשת עם רשת א' וקול המוסיקה, שלכל תחנה בפני עצמה יש את החשיבות שלה. אבל יש הרבה מאוד אנשים שאין להם מה לשמוע, והנושא של רשת מורשת שצריכה לפעול יום שלם זה הדבר החשוב להם היום.

תודה רבה. מוטי, בבקשה.

אני לא רוצה לקלקל את החגיגה, כי הדברים שנאמרו פה הם מאוד חשובים ומשמעותיים וטוב לשמוע אותם ולקבל חיזוקים מזה, ואני לא מדבר בציניות כי אני מסכים עם כולם. השאלה האם ניתן לממש את כל החלומות, ומתי ואיך ובכמה זמן. שינוי משמעותי אתה לא עושה ביום אחד. בא נקרא לילד בשמו, אני לא מדבר כתקינות פוליטית. כל החברה היום מפריטה את עצמה לדעת בכל התחומים, מהצבא דרך הבריאות ודרך הדברים האחרים, ואתה לא יכול במטה קסם לשנות את האווירה, שביום אחד אנשים ישנו את הדיסקט. יש בעיה גנטית לחברה הישראלית שתחום הזה, ולה שותפים הרבה אנשים מעבר לחלוקה הפוליטית הקיימת, ויש בעיה, אני מודה. ביום אחד לשנות ולשבת עם העורכים ועם המפיקים ולהתחיל לדבר אתם בשפה חדשה של משמעות, של ערבות הדדית, של ערכים. בכלל שפה של משמעות היא שפה זרה היום. מזה נגזר הכל, אני אומר את זה כנטו של הענין. זה לא בא ביום אחד וזה מחייב דיון ארוך יותר.

השאלה לאיזה כיוון אנחנו הולכים?

אני רוצה לקלקל חגיגה במובן הזה, שאין שום כוונה לסגור את רדיו מורשת ולא את קול המוסיקה. למיטב יידעתי גם לא היתה כוונה כזאת וזה לא ייסגר. אני מצהיר הצהרה שכל עוד רשות השידור תמשיך להתקיים והרפורמה תצלח, כי בלי זה לא תהיה גם רשת ב' ושום דבר, וזה בתהליך של שנה לעניות דעתי, לא יותר מזה, אין כוונה. נכון שאין עשן בלי אש ובמסגרת הרפורמה, הטיפול הראשוני היה לעשות כימות מסוים של האמצעים מול האפשרויות הקיימות מול התקציב. החברה שנשכרה לטובת הענין העמידה את זה כחלופה של צמצום תחנות הרדיו ברשת ב', מ-7 תחנות ל-6 תחנות. זה כל ההמלצה שלהם היום. אני מזכיר לכם שיש רשת ב', ויש את 88 - -

ברשות השידור.

ודאי, אני מתכוון לרשות השידור. אני מודיע חגיגית, וזו החלטה שהתקבלה גם בוועד המנהל ואתמול ועדת הרדיו חזרה ואמרה את זה, כך שזה לא גחמה פרטית שלי. יש תפיסה כוללת של הנהלת רשות השידור, של הנהלת המוסדות למיניהם לא לסגור את מורשת ולא את קול המוסיקה, ואמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים.

המגמה היא להרחיב או לצמצם?

אם יש לי תקציב להתחיל ייצר הקלטות כפי שחיות רוצה, אין לי כרגע תקציב לענין. רשת ג, שבעיניי אמורה לשמור על הזמר העברי כפי ששומרים על המוסיקה הקלאסית, ולצאת ולהקליט מופעים וכן הלאה, יש לי אפשרות היום להקליט כל מופע משמעותי שבעוד 50 שנה יהיה לזה ערך? אין לי תקציב לזה. אבל רשת ג, במסגרת התקציבית הקיימת תשמר, וכנ"ל קול המוסיקה וכנ"ל רשת מורשת, עם 8 שעות שידור ביום ועם הרחבת שעות השידור ביום שישי ובמוצאי שבת. אני מקווה שאם הרפורמה תזרים תקציב גם תקציב לרשות השידור, יהיה אפשר להרחיב את המרכיב האיכותי השידורי של היקף שעות הקלטות וכן הלאה. דרשתי, ואני אומר את זה כרגע כדי שזה ירשם, דיברתי עם ראש הממשלה ועד אחרון הפקידים באוצר, שנכון שבעת הרפורמה צריך לתת תקציב צבוע לתוכן, שלא יבלע בתוך רשות השידור.

מה זה אומר?

תקציב צבוע לתוכן והוא יחולק לצרכים המשמעותיים. האוצר מתנגד עקרונית כשזה נוגע לשידור הציבורי. צריך לזכור שיש כמה מדינות כמו בצבא. יש חיל אויר ויש ירוקים, אז יש את משרד האוצר, שזה מדינה נפרדת, ויש ועדות של מדינה אחרת. האוצר מתנגד לכל תוקף להזרים שקל לתוכן. לערוצים המסחריים הוא עשה את זה מכאן ועד הודעה חדשה והזרים עשרות מיליוני דולרים. לכבלים להזרים מדי שנה 26 מיליון שקל לטובת החדשות המקומיות, הוא עשה את זה בשנים האחרונות. כשזה נוגע לתוכן ברשות השידור, הוא מסרב ועומד על הרגלים האחוריות.

כי ככה הוא יכול להגיד שזו בעיה שלך. אתה תעשה את סדרי העדיפויות שלך, והוא יודע שאתה לא יודע לעשות זאת במסגרת התקציב. זו השיטה.

בסוף זה יהיה ויכוח אם זה 760 או 860 מיליון או כל מספר ביניהם. את המיליארד של קודם אל תערבבו פה. מה יהיה ההיקף השנתי של תקציב רשות השידור, ואז יבוא מוטי ויגיד לך, תשמע, ב-800 מליון אני יודע לעשות הקלטות וב-700 לא.

הכנסות רשות השידור שנגזרות כ-50%,60%,70% מהאגרה ועוד השאר מפרסומות, הוא שווה ערך להכנסות של ערוץ 2. אז אני, עם הכנסות שיש לי כיום צריך להרים ערוץ 1 רציני, עם תכניות שעוסקות בנושאים חברתיים וכן הלאה. צריך להרים ערוץ רציני בערבית, כי התכנסה פה ועדה מיוחדת בוועדת החוץ של הכנסת, שהגיע הזמן להרים ערוץ בערבית ולא להיות שבוי של אל-ג'זירה וכן הלאה. עם זה אני צריך להרים גם שעה באנגלית ביום ו-7 ערוצי רדיו ואת כל שינויי התשתיות שהן כאלה שגם ברומניה, יסלחו לי יוצאי רומניה, אין יותר חלקי חילוף למה שיש כאן. אז תבינו איפה אנחנו עומדים וזה גם מה שחיים ניסה לומר לך. יחד עם זאת, אני אומר בצורה הכי ברורה שאין כוונה לסגור את קול המוסיקה ולא את רשת מורשת.

אני יודע שזה קשה לחשב, אבל כמה עולים היום שני הערוצים שאנחנו מדברים עליהם?

שאלה איך אתה מחשב את זה. הם נצמדים ל-230 מיליון שקל של תקציב רשות השידור לרדיו, שזה משדרים, תשתיות מנהלת וכולי.

בתקציב 2008, אם אני זוכר נכון, מורשת זה 2 מיליון שקל, עליה של חצי מיליון שקל משנה שעברה, וקול המוסיקה משהו דומה לזה. 2,3 מיליון, אני לא זוכר.

עוד שאלת נתון – אני רוצה לדעת אם יש ערוץ נפרד לשני הערוצים האלה... אני עסקתי כמה פעמים בנושא של מורשת, ופה באמת דובר על מהלך שהוא מול כל הערוצים הפיראטיים. החברה הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה לסגור את הכל ואחר כך לא לאפשר ערוץ ציבורי.

אם אתה שואל האם נכון להקים רשת מורשת יהודית, שיהיה תדר רק לרדיו מורשת - כן. חד משמעית. אני חושב שייצור הכלאיים של רשת א' ומורשת זה לא דבר נכון.

ציינת את קול המוסיקה - -

המעבר לדיגיטאלי פותר את הענין הזה?

כן.

כמה צריכה לעלות ההתנתקות?

צריך תדר נוסף, זה משדרים. זה לא 2 או 4 וניתן להם - - זה עשרות מיליוני שקלים.

אני רוצה להציע הצעה לסדר כמעט. בואו לא נתחיל פה את הרפורמה. הם יצטרכו לבוא אלינו עם תכנית שלמה כי אחרת לא נתמוך במיליארד שקל.

זה הסדר הנכון.

שאלתי שאלה ואמרתי שלא אכנס לזה.

אנחנו מוגבלים בתדרים, מוגבלים במשדרים. יצירת רשת נוספת זה משדרים וכן הלאה.

זאת אומרת, אתה מתחייב שלא יהיה שום קיצוץ אלא הרחבה.

הוא לא אמר את זה.

זה ייגזר מהרפורמה הקיימת. יהיו תקציב תשתיות, גם המשדרים יהיו יותר משמעותיים וישמעו אותנו בכל מקום. אתם מזכירים לי את המשימה שמקבל נהג להגיע לאילת, אבל מה לעשות שנתנו לו דלק עד צומת הערבה. זה מצבה של רשות השידור היום.

שיסע דרך מצפה רמון בירידה, וזהו.

מוטי, אמרתי בתחילת הישיבה וגם ג'ומס אמר את זה, אנחנו נתמוך בדבר הזה, וזה ברור. אבל אנחנו רוצים לדעת לגבי - -

לא יגרע בשנה הזאת וקצת יהיה אפילו יותר גם למורשת וגם לקול המוסיקה.

האם אתה יכול להתייחס גם לנושא החברה.

בצורה עדינה: אני חושב שזה לא נכון שוועדה כל שהיא בכנסת תיכנס לרזולוציה של לוח שידורים, כי מחר תבוא ועדה אחרת ותגיד לי: למה הורדתי שעה פה ושעה אחרת, ומחר יבוא מישהו אחר ויגיד לי למה שינית מגיש מפה לשם וביטלת שם. יש מקום לדיון על האופי של רשת ב'. אני אומר כעיקרון, וברק מכיר אותי לא מהיום: אנחנו מנסים כמה שיותר להכניס את המרכיבים החברתיים, התרבותיים גם לטלוויזיה וגם לרדיו. אני לא רוצה להיתלות בתירוצים קלושים ולומר: תבדקו את היריעה רחבה. יושב פה מנהל רשת א', שיגיד כמה תכניות חברתיות יש ברשת א'.

יותר מדי.

מוטי, תתייחס לרשת ב'. כמה תכנות נזרקו, בא תגיד את האמת על השולחן. אתה לקחת את האדם שמתעסק בענייני חברה ואתה אומר בחברה שמפריטה את עצמה לדעת, ומה אתה עושה? אתה זורק את מי שמוביל את הקו הזה. בא נשמע כי למכתבים אתה לא עונה. כתבתי לך הרבה מכתבים.

אני לא חושב שנכון שאעשה דיון יעשה עם עובד שלי בכנסת.

מדובר על ערכים של שידור ציבורי.

אני לא רוצה להתייחס, זה לא המקום, כי אתם פותחים פתח לגבי - - אני לא חושב שזה נכון.

סליחה מוטי, אז איפה נקיים את הדיון הזה מולך? אם אני לא יכולה לקיים את הדיון במסגרת הכי ציבורית בעולם והכי דמוקרטית שיש, אז איפה ננהל את הדיון? יש לנו באמת פחד מאוד גדול.

הטיפול החברתי ברשת ב', וזו תפיסתי גם כלפי מורשת, כי אני אומר במאמר מוסגר שלזרוק את העיסוק בתכנים מסוימים ברוסית, ביהדות וכולי לערוצי נישה ולנקות את המצפון של החברה... באותה מידה, על פי אותו עיקרון, המשמעות של להתעסק בחברה זה בחדשות וביומנים ולא רק בתכניות מגרה. אז תעקבי אחרי ירון דקל, אחרי היומנים, ותראי כמה עיסוק בנושאים חברתיים יש. תתחילי לצפות ב"מבט" ותראי ש"מבט" שינה את פניו לעיסוק חברתי. אין יום שאין עיסוק בשניים שלושה אייטמים בתחומים חברתיים. את רוצה, אני יכול להקריא לך כאן את הרשימה.

אני לא רוצה את זה בקצה.

אני רוצה שבמקום שעת חברה, שיהיה רבע שעה - -

מוטי, אתה כן צריך להתייחס לתחושה הכללית שיש פה, ואני אומר לך שיש הרבה פניות של כל הארגונים החברתיים, ודאי שלא תחשוב שהתנועה לאיכות השלטון רוצה התערבות פוליטית בתכנים ובמקצועיות שלך, אבל כן צריך להתייחס, כחלק מהמכלול שאנחנו מדברים עליו, על תחושה כללית שלנו ואנחנו מכירים את הפינות ואנחנו שומעים את תכניות מלל הבוקר ואת הדיבורים האחרים. יש תחושה שהכיוון הכלכלי, שזה חלק ממה שאתה מתאר בכלל החברה הישראלית, הכל לא צבע הכסף. ולכן יש תחושה שזה לא מקצצים, את זה מרחיבים כל הזמן. בפינות הכלכליות, המשבצות שלהן, יש תחושה כללית שזה הולך ומצטמצם. אני לא אפתח דיונים על הלוח מעבר למה שדובר פה.

אני מוכן לעשות דיון, ואם הכנסת תאפשר לי להיעזר ביחידת המחקר שלה, ולעשות אפיון של רשת ב', להתחיל לפלח את זה ונראה כמה עיסוק יש בתחום החברתי באווירה הקיימת. מבחינתי, זה הדבר המשמעותי ולא שעת מגרה, עם כל חשיבותה. יכול להיות שטעינו ויכול להיות שלא, התפיסה של השידור לבזר את הנושא הזה בסך התכניות, ויש יותר אימפקט שאני משדר מדי יום רבע שעה בנושא חברתי מאשר שעה אחת . אישרנו שעה אחת נוספת בתחום של מיקי מירו, והעברנו את השעה הנוספת לרבעי שעה במהלך השבוע. יכול להיות שטעינו וזאת זכותנו המלאה, אני לא חושב שצריכים להתייחס לזה בכנסת. על המכלול של עיסוק בנושאים החברתיים ושהמנגינה צריכה להשתנות, אני אתכם. השאלה איך.

אתם נפגשתם עם הארגונים החברתיים? החשש שלך שהכנסת תהפוך לסידור תכניות מוצדק בעיניי, ואני לא רוצה להשתתף בזה כי היום אני בא ומחר יבוא מישהו אחר ויגיד: למה ראיינו בצהרים את קולט ולא אל ג'ומס או למה ימין ולא שמאל. אני לא רוצה להיכנס לזה. אבל מושמעת פה טענה, לא פעם ראשונה, וצריך למצוא תשובה. אני חושב שהרעיון של מוטי שיצא מתוך השרוול הוא רעיון מצוין. בא נטיל על מחלקת המידע של הכנסת לעשות את הבחינה הזאת בהיבט הזה. לא בשביל לחפש אתכם אלא כי יכול להיות שיש דימוי לא נכון, ואתם אומרים שזה בסדר גמור.

אגב, צבע הכסף לא תמיד משדר קפיטליזם, בתור מי שמופיע שם לא מעט.

תודה. אאפשר כמה התייחסויות קצרות ואז נסכם.

השתרשה פה מנטרה, ששלי ביטאה אותה, שיש לשמר את קול המוסיקה למרות הרייטינג הנמוך שלה. רייטינג זאת מילה גסה, אנחנו בסך הכל מנסים להגיע לכמה שיותר אנשים כי אנחנו חושבים שמה שאנחנו עושים צריך להגיע ליותר אנשים. אבל ברצינות, הרייטינג של קול המוסיקה, שהוא בין 6% ל-9% הוא הגבוה ביותר בעולם לתחנה מסוגה, כך שאת המנטרה הזאת אפשר לשים במגרה. תודה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. במשך קרוב לשעה ו-10 דקות לא הזכירו כאן את השם המפורש, שאולי מטריד כמה אנשים, רשת א', שהיא הבסיס שמתוכו הכל צמח ולא ניכנס כרגע לכל ההתפתחויות. אנחנו משדרים כל יום, כ-80% מזמן השידור של רשת א' מוקדש לנושאים חברתיים, לחברה האזרחית, למגזר השלישי. בין אם זה תכניות אינטראקטיביות, שבהן עולים אנשים ונפגשים בשידור, ואני שמח שחברת הכנסת אביטל מהנהנת כי היא מכירה את הרשת הזאת, ונפגשים בשידור עם מומחים ועם עובדים סוציאליים ועם רופאים ועם עורכי דין ועם יועצים כלכליים ועם יועצים פנסיוניים, ויש אינטראקציה מתמדת בתחום הזה. מצלצלים קשישים וקשישות, ונכים, ואנחנו מחזיקים תכניות מיוחדות לנכים ולנוער. כל יום מגיעים אלינו בני נוער מכל הארץ, תיכוניסטים שעושים תכניות רדיו שלהם, בעצמם, עם הדרכה והשגחה על פי כללי המשחק.

אני אקח דוגמה לכפילויות ולשיבושים שנוצרו עקב הקמת רשת מורשת, ואני הייתי חלק מהמאבק בזמנו, כמנהל רשת א' לפני 10,12 שנה, כאשר התחילה להתגבש התפיסה שיש צורך בגטו רדיופוני נפרד לציבור הדתי לגווניו וזרמיו. בויכוחים שהיו אז, יש פרוטוקולים ואין טעם לחזור על כל זה, שאלתי שאלה פשוטה: כאשר בתכניות הספרות ברשת א' בא מומחה ועוסק בשירת תור הזהב בספרד, איפה זה אמור להיות משודר? האם זה אמור להיות בגטו הרדיופוני שנקרא רשת מורשת, כי שירת תור הזהב בספרד שייכת כנראה באיזה מנדט מלמעלה אך ורק לציבור הדתי. האם כאשר יבואו אלי היום אחרי הצהרים לשידור בני נוער, ברשת א' ולא ברשת מורשת, הם רוצים לדבר על נושא של אמונה דתית. ישבו שם צעירים דתיים וישבו שם חבר'ה מבני עקיבא ומהשומר הצעיר, וידברו ויתווכחו. זה אמור להיות משודר רק ברשת א' ולא ברשת מורשת. כלומר, יש כאן שאלות שונות. בסופו של דבר, כאשר התקבלה החלטה והיא היתה החלטה פוליטית, להגדיל את שעות השידור ולהפריד, נוצרה סטיכיה מסוימת, ואתן דוגמאות: שעתיים חברה ברשת ב'? כמה שעות חברה יש במורשת? כמה שעות חברה יש ברשת א'? כמה כפילויות ושילושים?

כמה מאזינים לרשת א' וכמה מאזינים לרשת מורשת.

אני מוכן ללכת עם הסקרים של TGI, אני שם אותם על השולחן. אני שואל שאלה פשוטה, קיבלתי על עצמי את האחריות על רשת א' לפני 12 שנה, והיתה פינה קטנה של ידיעת הארץ של עזריה אלון, שיהיה בריא, ששודרה בכל שבת ברשת ב' ב-8:05 בבוקר. אמרתי שמפסיקים את המתכונת הזאת, ויש מגזין של 10 פינות ברשת א', שמפוזר גם בימי השבוע, פעמיים שלוש ביממה, עם פינות לידיעת הארץ מכל הארגונים הירוקים וארגוני ידיעת הארץ, והארכיאולוגיה וכל מה שאתם רוצים, ואף אחד לא מקבל גרוש. מקבלים כוס קפה ואומרים תודה והולכים, ונותנים ביטוי לתכנים שהם מביאים. כעבור שנתיים, פתאום צץ חיקוי ברשת ב'. נמצא כאן במקרה העורך שעשה את זה, אבל זה לא בא ממנו, זה בא מכיוון אחר. קמה רשת מורשת וגם שם יש תכנית טיולים. היום מפיקים בקול ישראל 3 תכניות טיולים, 3 הפקות נפרדות, בלי שום תיאום ובלי שום צורך. אני גידלתי עורך לתחום הזה במשך 10,12 שנה. הוא קיבל במשך קרוב ל-11 שנה 800,900 אלף שקל בחודש.

אני שואל: כמה תכניות חברתיות צריכה תחנת שידור שיש לה 7,8 ערוצי רדיו. כמה תכניות?

כמה שפחות.

כמה שיותר ברשת הדגל.

אנחנו עושים את זה ברשת א' - -

- - -

אני חושב שהנקודות הובהרו היטב.

לא באתי לפה כדי לטפל בעניינים האישיים שלי, ובזה מוטי צודק. אם הייתי רוצה לטפל בעניינים שלי הייתי הולך לבית דין לעבודה. אני הגעתי למסקנה שפה מדובר בענין ציבורי. אני לא מייצג רק את עצמי, אני מייצג גם את הנושאים שאני מטפל בהם 30 שנה. אני עובד כמעט 30 שנה, התחלתי ביולי 78, ואני מאמין בנושאים הללו ואני רוצה שהשידור הציבורי יעסוק בהם. צודק מוטי שצריך להכניס את זה גם לתכניות האחרות, התכניות החברתיות, וירון דקל מתחיל. אבל לצערי, הם עדין עוסקים בצהוב, בקטן, בלא חשוב מספיק, מפני שזה מצריך התמחות. מה לעשות, 30 שנה התמחיתי בנושא הזה, ואני לא מדבר עלי ברמה האישית. אני מדבר על רמת הדיאלוג בתוך הארגון, ואם נדחוף יותר את הנושאים שאני מדבר עליהם, יכול להיות שבעתיד לא יהיה צריך תכניות נישה. כרגע אין ברירה. המקומות היחידים שבהם אני יכול לדבר על הסכמה אזרחית בין יהודים וערבים במשך שעתיים - זה כאן. על זכויות אזרח ועל שחיתויות ועל עניים ופריפריה, לדבר בצורה שקטה, זה רק בתכניות כאלה.

דיבר מוטי על התכנית החברתית, אני מברך על כל תוספת ואגיד לכם דבר אחד: היתה לי פינה "עניין חברתי", ששודרה ב-8:05. אמנון נדב אישר לי כדי שנגיד, הנה הדגל של רשת ב'. מיד לאחר החדשות יש פינה חברתית כדי להגיד: הנה, רשת ב' עושה עניינים חברתיים. איך שנכנס מוטי שקלאר, לצערי, הוא לא הסכים לטפל בנושא הזה והפינה הועברה ל-8:55, אחרי סיום אות התכנית. מה זה המגזין החברתי שהוא מדבר עליו? מדובר על משהו נורא לחוץ שרוצים לשדר אותו אחרי מבט, ב-9:50, עם אוסף הפרסומות ושם יהיו העניינים החברתיים. לזה קוראים הדרה בלשון פשוטה. היו עוד תכניות שנזרקו. התכנית "הדרה" ששודרה מדי יום שלישי, תכנית למפגשים בלשכה, תכנית צרכנות, כל הדברים האלה נעלמו וחבל.

אגב, גם על נושא של צרכנות קיבלנו הרבה תלונות.

ניתן לכם את לוח השידורים, יש כל כך הרבה נושאים חשובים אבל מה לעשות שיש רק 24 שעות ביום. רשת ב' גם נגזרת מפרסומות. המדינה לא החליטה שהשידור הציבורי יתנתק מהפרסום. הפרסום מחפש רק צעירים, שיהיה לכם ברור. יש ירידה תלולה בהאזנה לרשת ב', הרשת המובילה. אין כמעט צעירים, רובם בתחנות הרדיו האזוריות, בתכניות הצהובות למיניהן.עכשיו השאלה אם אתה מביא צעירים, כן או לא. זו הסיבה שנכנסת רצועת הספורט, כדי לנצל את רשת ב' כגורם שהוא רלוונטי גם לצעירים שאולי ישמעו את מיקי מירו. אם נמשיך במסלול הקיים, זה אומר שעוד 3,4,5 שנים רשת ב' תהיה רשת אזוטרית בלבד. כשאתה מכניס רצועה שלמה של ספורט בשעה מסוימת, ולפי הסקרים צעירים יותר קשובים לשעה הזאת, זה בא על חשבון משהו מסוים. מה אתה עושה במקרה הזה?

כל אחד רשאי פה להביע את הדברים וזו הפלטפורמה, ואתה תשמע את כל הדברים ואת כל המכלול ונסיק את המסקנות.

בגלל שרשת מורשת הוזכרה לקראת הסוף על ידי מנהל רשת א', איתן אלמוג, שזכיתי להיות עובד שלו וצמחתי לפני 12 מרשת א', הייתי גם מאלה שהבינו שצריך שידור וצריך לדבר ברדיו לכל הגורמים. הזכיר כאן היו"ר בתחילת הישיבה את הענין המרכזי, ולזה לדעתי מכוון המכוון, על שפה. מדובר פה ברצון להתמודד עם ערוצי הקודש, הערוצים הפיראטיים, לדבר בשפה שונה וזה המענה שניתן ברשת מורשת ובהצלחה, כי זה בדיוק הסיפור וזה הסגנון. השפה והמינון עושה את כל ההבדל.

אני חושבת שכצרכן, כחברת כנסת וכאדם שמחשיב את עצמו כאדם הגון, אני חושבת שהרפורמה שבדרך היא טובה וראויה, ואף אחד מאתנו לא מתנגד לה. להפך, מה שהביא אותנו לכאן ומה שכולנו שותפים לו זה לרצון להבטיח שיש לנו שידור ציבורי איכותי, שהוא גם רלוונטי לאנשים צעירים, שהוא מושך אנשים, שאנחנו מכניסים בו את התכנים שכולנו רוצים בהם, שזה קול המוסיקה, מורשת ושידורים חברתיים. מה שאנחנו היינו רוצים להציע, כי אם אני מקשיבה טוב גם לך על כל הצרכים, וגם לג'ומס, על מה שאנחנו אמורים לעשות כדי להבטיח שהצרכים האלה יבואו על סיפוקם ומצד שני, שכל אותם שידורים שחשובים לנו ימשכו, הא בהא טליה. בואו נעבוד יד ביד ונבטיח שכל הדברים הטובים שיש לנו ואפשר להתגאות בהם, אנחנו לא הורסים אותם. ננסה במשך הזמן, אם נצליח להשיג את הכספים, גם להגיע לשיפור כל אותם השירותים שנתנו לציבור, אם זה בהקלטות ואם זה בהרחבת שידורים. אני אדם לא טכני ואני לא מתמצאת אבל יש מי שטוען שעושים על ערוץ 1 את כל המוסיקה עם מורשת ורשת א', זה המתה של כל הנושא הזה. אני מבקשת, בלי לרצות להתערב ברזולוציות, לבדוק גם את הנושא הזה.

אני רוצה להציע ליו"ר שנתקדם, היה לנו מסר מאוד ברור היום: אל תזרקו את התינוק עם המים. חשוב לנו לשמר את אותם ערכים ואת אותם תכנים שחשוב לכולנו. לי חשוב קול המוסיקה באותה מידה שחשובים לי שידורים על נושאים חברתיים. יש פה אנשים שהנושא של רדיו מורשת מאוד חשוב להם, אנחנו לא נגיע כמו הצרפתיים גם ל"פרנס קולטור" וגם ל"פרנס מיוזיק", אבל שיהיה לנו כרטיס ביקור ייחודי כי נקעה נפשי מלראות שוב את כוכב נולד ואת תכניות ההישרדות. זה בלתי נסבל. אז אני עוברת לערוצים זרים, מה לעשות?

אבל אתמול אמר בכוכב נולד אמר צביקה הדר: ולא לסגור את קול המוסיקה, אתמול בנולד לרקוד.

אמר מוטי לפרוטוקול שלא סוגרים.

אני מתגייסת עם כל חבריי כאן לנסות לעשות כל מה שניתן כדי להשיג תקציב הוגן, כי גם בזה זה תלוי, ואני מקווה שהיו"ר יסכים לקבל סגירה, נייר, שנדע לאן אנחנו הולכים. מה הרפורמה, מה התכנים, איזה סוג תכניות תהיינה, כפי שאנחנו בעצמנו מוכנים להטיל על מחלקת המחקר שלנו לבדוק במה מתבטאים הנושאים החברתיים בכל מיני תכניות, ויכול להיות שיש לכם את זה מוכן ונשמח לקבל את זה. בואו נדע שדברים תלויים אחד בשני, ונרצה לכנס ישיבה נוספת כדי לקבל דיווח מה התכניות, באיזה לוחות זמנים, באיזה תכנים וכולי. נראה לך?

כן, תודה. אנחנו נקבל את זה. אני אסכם בכמה משפטים: ראשית, המגמה העולמית היום זה לפתוח את האפשרויות שיש בגלי האתר ובכל הסוגים, ואנחנו עוברים יותר ויותר לשיטות חדשות. זו המגמה העולמית. הכוח של הבי.בי.סי וכולי זה שהם ידעו ללכת עם הדבר הזה ולפתח לאוכלוסיות שונות את המגוון והרב-תרבותיות. הם ידעו איך לעשות את זה ולהיות מחובר לאנשים איפה שהם נמצאים וגם להוביל מגמות חינוכיות תרבותיות חשובות. אם לא יהיה את זה, לא כדאי שתהיה לנו רשות שידור במדינת ישראל. זה נשמע לי, גם מה שג'ומס אומר, כמו שאנחנו קולטים אתיופים, אנחנו נותנים מעט מדי כדי שאפשר יהיה לעשות את זה נכון. עושים קליטה, אבל לא באמת, וזה בכל נושא ובכל תחום ככה. זה מתרחב יותר ויותר בתחום החינוך ובסוף לא יהיה חינוך ציבורי, ובסוף המגמות של ההפרטה ייקחו את כל הקופה, כי זה מה שקורה. בזה אנחנו מאוחדים, מוטי. תראה אותנו כשותפים מלאים. אנחנו נמשיך לעשות את חובתנו ולטפל בתכנים, ויש מסר מאוד ברור: צריך להיענות בשלושת התחומים שטיפלנו בהם, ולא נעשה לוח שידורים, אבל שמחנו לשמוע שאין שום מגמה לסגור ולצמצם את מורשת ואת קול המוסיקה. אנחנו חושבים שכן היה טוב ללכת לכיוון של ערוצים שלמים עם הנושאים האלה, אני חושב שזה מוצדק גם מבחינת התכנים, הרייטינג, האוכלוסיות וגם התכנים התרבותיים והם שונים, אני לא רוצה סימטריה, אבל זה התאים. אהבתי פה את הסימטריה של הישיבה הזאת. אנחנו חושבים גם שאסור לצמצם גם בספינת הדגל, ואני כן רואה ברשת ב' כספינת הדגל יחד עם הפלורליזם שיש פה, וטוב שכך. אסור לצמצם ותמצאו את הדרך איך לא לצמצם ולא נתערב בזה.

צריך לחזק את המגמה של אוכלוסיות הפריפריה והאוכלוסיות שלא באו לידי ביטוי אלא בצורה פיקנטית, לא באות לידי ביטוי בתכניות החדשות ותכניות המלל של הבוקר. אנחנו חושבים שזה חשוב, ואתם תראו איך אתם עושים את זה ועם מי. לא רוצים את הצמצום של האפשרות של הביטוי של חברה וסביבה אלא רק בחיזוק הענין. זה קשה ל-מ.מ.מ לבדוק את זה כי אין להם את הכלים האמיתיים של מעקב אחרי מכלול השידורים. אני מוכן לדבר ולבדוק בעקבות הבקשה שלך, מוטי, באיזו מידה הם יכולים לעשות עבודת מחקר רצינית, והעבודה שלהם רצינית אבל אנחנו לא מבקשים מהם דברים שהם לא יכולים לעשות.

אנחנו תומכים גם בתקציב הדרוש וגם בשינוי ברפורמה וגם בהעלאת האגרה. אני אומר זאת בפה מלא וניתן לכם את הכלים, אבל הם צריכים לדעת שמדברים בכסף יחסית קטן. נכון שזה חלק מהמכלול הגדול ואתה לא יכול לא לשלם פנסיה וכל הבסיס הוא אחר, אבל בכל זאת, זה כל כך קטן, שבחשיבה הכללית שלכם ובדיונים הפנימיים שיהיו לכם, תנו לזה קצת יותר משקל, ואני חושב שזה הכיוון שאתה כן רוצה להוביל את רשות השידור, אבל שזה יבוא לידי ביטוי כדי שלא תהיה תחושה כל כך חזקה, שמוציאים את הנושאים האלה החוצה. יהיו פה דיונים בכל הנושאים שג'ומס מדבר עליהם. אנחנו, כוועדת החינוך והתרבות, נמשיך לעקוב אחרי התכנים ונמשיך את השיח שנוצר בישיבה הזאת. תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)