PAGE
10
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

22.7.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 225

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"ט בתמוז התשס"ח, (22 ביולי 2008), שעה 10:00

1. הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס"ח-2008
של חה"כ מיכאל איתן, חה"כ אלחנן גלזר, חה"כ יואל חסון, חה"כ זבולון אורלב, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ אברהם מיכאלי, חה"כ דוד אזולאי, חה"כ שלמה (נגוסה) מולה, חה"כ יורם מרציאנו, חה"כ רן כהן, חה"כ עתניאל שנלר, חה"כ אמנון כהן, חה"כ שלמה בניזרי, חה"כ משה שרוני, חה"כ זאב אלקין, חה"כ יוחנן פלסנר, חה"כ דני יתום, חה"כ אורית נוקד, חה"כ שלי יחימוביץ, חה"כ ראובן ריבלין, חה"כ אורי אריאל, חה"כ גלעד ארדן, חה"כ גדעון סער, חה"כ לימור לבנת, חה"כ משה כחלון, חה"כ חיים כץ, חה"כ יצחק אהרונוביץ, חה"כ יוסי ביילין, חה"כ אברהים צרצור, חה"כ חיים אמסלם, חה"כ מאיר פרוש, חה"כ משה גפני, חה"כ נסים זאב, חה"כ איתן כבל, חה"כ אופיר פינס-פז, חה"כ שי חרמש, חה"כ יולי יואל אדלשטיין, חה"כ אבשלום וילן, חה"כ ישראל חסון, חה"כ מרינה סולודקין, חה"כ מתן וילנאי, חה"כ דוד רותם, חה"כ זהבה גלאון, חה"כ קולט אביטל, חה"כ יעקב כהן, חה"כ יצחק לוי, חה"כ סילבן שלום, חה"כ יצחק זיו, חה"כ יובל שטייניץ, חה"כ אלי אפללו, חה"כ אברהם הירשזון, חה"כ שרה מרום שלו, חה"כ צחי הנגבי, חה"כ אליהו גבאי, חה"כ מיכאל נודלמן, חה"כ אבישי ברוורמן, חה"כ נאדיה חילו, חה"כ חיים אורון, חה"כ יצחק וקנין, חה"כ יצחק גלנטי, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ אביגדור ליברמן, חה"כ אלכס מילר, חה"כ מיכאל מלכיאור, חה"כ יצחק בן ישראל, בנימין נתניהו, חה"כ דוד טל, חה"כ ניסן סלומינסקי, חה"כ אברהם רביץ, חה"כ שמואל הלפרט, חה"כ יעקב ליצמן, חה"כ יוסף שגל, חה"כ סופה לנדבר, חה"כ בנימין אלון, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ סטס מיסז'ניקוב, חה"כ אסתרינה טרטמן, חה"כ צבי הנדל, חה"כ ישראל כץ, חה"כ עמירה דותן, חה"כ עמיר פרץ (פ/3598)

2. הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס"ח-2008
של חה"כ יולי יואל אדלשטיין (פ/3542)

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן - היו"ר

שלמה (נגוסה) מולה

יעל מבורך

- רפרנטית שיכון, משרד האוצר

יערה למברגר

- אישור קבוע, משרד המשפטים

דוד יאסו

- ממונה על קליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

עדי כהן


- יו"ר בהלצ'ין, מרכז ליהדות אתיופיה – בהלצ'ין

שלמה אקלה

- מנכ"ל, מרכז ליהדות אתיופיה – בהלצ'ין

עומר שוורץ

- מ.מ.מ, כנסת

דנה גורדון

עידו עשת

סמדר לביא - חבר המתרגמים בע"מ

1. הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס"ח-2008
של חה"כ מיכאל איתן, חה"כ אלחנן גלזר, חה"כ יואל חסון, חה"כ זבולון אורלב, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ אברהם מיכאלי, חה"כ דוד אזולאי, חה"כ שלמה (נגוסה) מולה, חה"כ יורם מרציאנו, חה"כ רן כהן, חה"כ עתניאל שנלר, חה"כ אמנון כהן, חה"כ שלמה בניזרי, חה"כ משה שרוני, חה"כ זאב אלקין, חה"כ יוחנן פלסנר, חה"כ דני יתום, חה"כ אורית נוקד, חה"כ שלי יחימוביץ, חה"כ ראובן ריבלין, חה"כ אורי אריאל, חה"כ גלעד ארדן, חה"כ גדעון סער, חה"כ לימור לבנת, חה"כ משה כחלון, חה"כ חיים כץ, חה"כ יצחק אהרונוביץ, חה"כ יוסי ביילין, חה"כ אברהים צרצור, חה"כ חיים אמסלם, חה"כ מאיר פרוש, חה"כ משה גפני, חה"כ נסים זאב, חה"כ איתן כבל, חה"כ אופיר פינס-פז, חה"כ שי חרמש, חה"כ יולי יואל אדלשטיין, חה"כ אבשלום וילן, חה"כ ישראל חסון, חה"כ מרינה סולודקין, חה"כ מתן וילנאי, חה"כ דוד רותם, חה"כ זהבה גלאון, חה"כ קולט אביטל, חה"כ יעקב כהן, חה"כ יצחק לוי, חה"כ סילבן שלום, חה"כ יצחק זיו, חה"כ יובל שטייניץ, חה"כ אלי אפללו, חה"כ אברהם הירשזון, חה"כ שרה מרום שלו, חה"כ צחי הנגבי, חה"כ אליהו גבאי, חה"כ מיכאל נודלמן, חה"כ אבישי ברוורמן, חה"כ נאדיה חילו, חה"כ חיים אורון, חה"כ יצחק וקנין, חה"כ יצחק גלנטי, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ אביגדור ליברמן, חה"כ אלכס מילר, חה"כ מיכאל מלכיאור, חה"כ יצחק בן ישראל, בנימין נתניהו, חה"כ דוד טל, חה"כ ניסן סלומינסקי, חה"כ אברהם רביץ, חה"כ שמואל הלפרט, חה"כ יעקב ליצמן, חה"כ יוסף שגל, חה"כ סופה לנדבר, חה"כ בנימין אלון, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ סטס מיסז'ניקוב, חה"כ אסתרינה טרטמן, חה"כ צבי הנדל, חה"כ ישראל כץ, חה"כ עמירה דותן, חה"כ עמיר פרץ (פ/3598)

2. הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס"ח-2008
של חה"כ יולי יואל אדלשטיין (פ/3542)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת עלייה, קליטה ותפוצות. הנושא היום הוא חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה. אתמול עברנו על כל החוק.

אני אציג את כל השינויים.

אתה תציג את השינויים, אבל אין את היוזמים.

אני לא חושב שאנחנו לא צריכים לקרוא את הכל מהתחלה, אבל את הדברים הכי חשובים, איזה שינויים היו.

נעבור על השינויים העיקריים שיש בנוסח, הם מסומנים גם.

אנחנו צריכים להצביע. על כל החוק, בסדר.

הנקודה הראשונה שהיתה אתמול, החלטת הוועדה היא להוסיף, בסעיף 5(ב) שזה הבקשה שהיתה להוסיף מינימום ששליש לפחות מחברי המועצה יהיו מקרב בני העדה האתיופית. סעיף דומה, תיכף נראה, גם הוכנס בנושא של הוועדה המדעית, וזה מתקשר להגדרה שהוועדה ביקשה אתמול להכניס להגדרות של מי הוא בן העדה האתיופית ובנושא הזה אני הייתי מבקש שהוועדה תשקול שוב האם זה נכון לכלול במסגרת החוק הזה---

חברים, אני רוצה להגיד. היה פה חוק ניצולי שואה והיו גם דיבורים על מי זה ניצול שואה ואיזה ניסוח שנעשה יהיו עוד אנשים שלא ייכנסו. אותו דבר פה. אם אתם עכשיו תקבלו הגדרה של דור ראשון, לא נכנס דור שני ודור שלישי. זה מאוד מסוכן. אני מציע לא לתת---

זה מה שרציתי להגיד. אני בעדך.

בעצם ההצעה היא להשאיר את 'שליש לפחות מחברי המועצה יהיו מקרב בני העדה האתיופית' מבלי להגדיר מי הוא בן העדה האתיופית.

אם אנחנו עושים הגדרה, אחר כך זה לא ישים.

צודק לגמרי. זאת אומרת בעתיד עוד איזה 50, 60 שנה החוק לא יהיה רלוונטי, אנחנו כן רוצים שהחוק יהיה רלוונטי. זה נכון או לא?

אני חושבת שנכון להוריד את ההגדרה הזו.

כן, בלי הגדרה.

הנושא השני היה הנושא של המועצה ובנושא של המועצה הוחלט לפחות כרגע על המספר ועל ההרכב והוא מופיע בנוסח לפני חברי הוועדה, כאשר אתמול דובר על כך שיהיו שבעה נציגי ציבור וביניהם קייס ורב. אני אומר שוב, במובן הזה, לא הצלחנו מאתמול להיום למצוא, או כרגע אין אזכורים לא של קייס וגם רב. הרב שיש בחוק הוא רב העיר ויש הגדרה.

לא הגדרה, אבל המונח רב מופיע בחקיקה מורשות ספציפית באתרי הנצחה ומורשות.

לגבי הקייס והרב, זה יהיה באותה נקודה כמו שאמרתם שצריכים להוריד סעיף (א) מי הוא בן העדה. חס וחלילה, הרי אין את ההמשכיות של הלימוד של הקייסים, אז חבר הכנסת מולה, אני הולך עם האמירה שלך שאמרת מה יהיה בעוד 50 שנה? אז אם בעוד 50 שנה לא יהיה קייס, מה אנחנו עושים? אז למה שלא יהיה איש דת? במדינת ישראל לא מאפשרים ללמד את הנושא של הקייסים.

אנחנו הצענו אנשי דת ואנחנו אפילו הצענו מונח רחב יותר 'הנהגה רוחנית', שהוא רחב יותר מהמונח אנשי דת ואז הוא יכול לכלול בתוכו, אבל---

אני חושב שמאחר שמדובר בכל זאת מבין כל חברי המועצה, מתוך 21, אנחנו מדברים על בעיה של קייס, אני מניח שהשכל הישר לפעמים גם יעשה את שלו. לא נוותר על הסיפור של קייס כי מהניסיון שלנו במקומות שבהם הקייסים היו צריכים להיות מיוצגים, סליחה על הביטוי, המדינה בעטה בהם. וגם בחוק הזה, גם בתהליך הזה, זה עלול לקרות. מניסיון שלנו, אפילו בהחלטות ממשלה, כשאמרו שהקייסים יהיו משולבים בקביעת זכאים כאלה ואחרים, בסופו של דבר, לצערנו הפקידים לא אימצו את זה ולא עשו את זה והתוצאה היא שאפילו המדינה ניזוקה. לכן בעניין הזה של הקייס, למרות שאני מבין מה שאתה אומר, מר דוד יאסו, האם מאחר שאין קייסים חדשים בארץ ולא מסמיכים קייסים, אז יהיה תיקון לחוק בעוד 50 שנה בנקודה הזאת בלבד.

זה גם בעניין המורשת, אם אנחנו מדברים על מורשת יהודי אתיופיה, זה חלק מהמורשת.

לי אין ויכוח. אם יהיה קייס, אדרבא ואדרבא. כרגע, נכון לעכשיו, אני חושב שצריך להגדיר את המונח הזה, אם יצטרכו לעשות תיקונים בעוד 50 שנה...

בכל מקרה כרגע זו קריאה ראשונה. לקראת קריאה שנייה ושלישית אנחנו נדון ונבחן את זה מחדש.

בהחלט, מקובל עליי.

עד אז גם נוכל להספיק לבדוק בדיוק---

יש בעיה. כולם יודעים מי זה רב, אבל מי זה קייס, אתם יודעים, אולי אני יודע---

בקריאה שנייה ושלישית נוכל לחזור להגדרות גם?

כן.

אז יכול להיות שאנחנו נבקש לכתוב בהגדרות מה זה קייס, יכול להיות שזה יעזור לנו.

אפשר לרשום בסוגריים 'מנהיגות רוחנית של הקהילה'.

גם הרב הוא מנהיג רוחני.

אם כך ההחלטה של הוועדה היא להשאיר את ההגדרה לפחות לקריאה שנייה ושלישית. את הסעיף בנוסחו כפי שהוא מונח בפני חברי הוועדה נשאיר כרגע, ולקריאה השנייה והשלישית באמת לנסות להגדיר בצורה יותר מדויקת את מי הוא קייס.

הוספה כאן סעיף ששליש לפחות מחברי המועצה יהיו מקרב בני העדה האתיופית.

בסעיף 8 נקבע שהמועצה תתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה וזה בעקבות, אני מזכיר, ביטולו של הוועד המנהל והרצון שהמועצה תהיה פעילה יותר וזה המינימום, כמובן שהמועצה יכולה להתכנס הרבה יותר.

פעם בשלושה חודשים.

בסעיף 13 השינוי שקיים זה נושא שלא היה קודם, נושא של הגשת כתב אישום נגד חבר המועצה ובעצם סמכות של השר להשעיה מכהונה עקב הגשת כתב אישום. זו נקודה שהוספה על ידי החלטת הוועדה.

קודם בסעיף 11 צריך להוסיף את שם הסעיף, את הכותרת.

נכון, 'החזר הוצאות', גם הוא צריך להיות מסומן בצהוב. זו טעות. אתמול הוועדה הגיעה להסכמה שחבר המועצה לא יקבל כמובן שכר בעד שירותו אבל יהיה זכאי להחזר הוצאות והנוסח הזה זה אותו נוסח סעיף שנמצא גם בחוקים אחרים, שיקבל החזר הוצאות כפי שיקבע השר הממונה באישור שר האוצר.

לגבי סעיף 14. בסעיף 14 הוספה, על פי סיכום הוועדה אתמול, עילה שבגינה השר רשאי, אחרי שהוא נועץ ביושב ראש המועצה, להעביר חבר מועצה מכהונתו וזאת עילת ההיעדרות, אם אותו חבר מועצה נעדר משלוש ישיבות רצופות או מארבע ישיבות בתוך שנה אחת של המועצה.

בסעיף 18, בהתאם להחלטת הוועדה, גם כאן הוסף סעיף שעוסק בנושא של השעיה, עקב כתב אישום וזה לעניין ראש המרכז. היה לנו קודם את חבר המועצה, וכאן עניין ראש המרכז, זה בדיוק אותו מודל לגבי שניהם, כאשר לגבי---

גם צריך לשנות את ב(3) בהתאם. כי כתוב 'הורשע או הוגש נגדו כתב אישום---

כן, נכון, אנחנו נתקן את הנוסח.

לגבי סימן (ב), לגבי המכון, שני דברים שונו בסעיף 23, על פי החלטת הוועדה. לגבי הוועדה המדעית, לגבי חבריה שהם בעלי מעמד בתחומי המחקר, אז הם בעלי מעמד בתחומי המחקר וההוראה שהם רלוונטיים לפעילותו של המכון.

אני הבטחתי לבדוק לעניין הנציגים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. זה לא בהכרח חברי אקדמיה, זה נציגים מטעם האקדמיה, זה מה שמקובל במקומות אחרים.

אני רוצה לשאול את השאלה, מבחינת המונח המשפטי וגם סוציולוגי, האם זה נכון לקרוא 'בני העדה האתיופית' או 'יוצאי אתיופיה'. זאת אומרת בעדה יש איזה שהוא קטלוג לא חיובי, במושג 'עדה'. אני הייתי מציע שנשתמש במושג 'יוצאי אתיופיה'.

כמו יוצאי צפון אפריקה.

עדה, לא קוראים לזה 'עדה אשכנזית', בדרך כלל משתמשים בעדה... לא אומרים 'עדה' מחבר העמים או 'העדה' התימנית. בדרך כלל משייכים את זה לצפון אפריקה, ואני נגד זה.

זו שאלה ניסוחית.

זו שאלה של ניסוח ואני לא חושב שיש לזה משמעות משפטית ולכן אפשר כמובן לשנות על פי הבקשה. אז לשנות ל'בקרב יוצאי אתיופיה'?

למה יוצאי ברית המועצות? כי משם הרבה עמים יצאו, גרוזינים, אוזבקים, אוקראינים, בגלל זה אומרים 'יוצאי' ובצפון אפריקה גם, טוניסיה, מרוקו וכל מיני.

ההערה, חבר הכנסת מולה, נכונה גם לגבי חברי המועצה, נכון?

כן.

בסדר, 'יוצאי אתיופיה' בכל מקום שזה קיים. ובאמת סעיף קטן (ב) בסעיף 23 מדבר על כך ששניים לפחות מכל חברי הוועדה המדעית, כפי שאנחנו הבנו אתמול את החלטת הוועדה, יהיו מקרב יוצאי אתיופיה. זאת אומרת, גם לגבי אותם מומחים וגם שני נציגים שכרגע, על פי הבהרה של משרד המשפטים, לא מדובר בחבר האקדמיה הלאומית---

זה יכול להיות, אבל לא מדובר בהכרח.

עוד שינוי מהותי בנושא של סעיף 30 כפי שהוועדה אתמול הסכימה וזה נושא של מימון פעילות. הסעיף הזה הוא אותו סעיף, בשינויים הנכונים, בחוק המרכז למורשת הדרוזים, ועל מנת לוודא שהקמת המרכז ופעילותו ימומנו מתקציב המדינה, בכפוף להוראות סעיף 31 שזה ההוראות שמדברות על תקציב המרכז, כפי שדרוש להוצאות קיומו, אחזקתו, פיתוחו וניהול מכלול פעולותיו ומתרומות ומהכנסות שיהיו למרכז. זה לגבי הנושא הזה ששונה.

זה לא פעילויותיו?

יכול להיות פעילויותיו, כל הדברים של ניסוחים, כל מה שאנחנו מדברים עכשיו, הכל בכפוף לשינויי נוסח של נסח החוק שיעבור לקראת הכנה לקריאה ראשונה.

אני חושב שאלה היו ההערות המרכזיות והשינויים המרכזיים. הדבר האחרון זה באמת הערכת העלות.,אני מזכיר, כפי שהוועדה העריכה אותה עוד בישיבה השנייה, אם אני לא טועה. היא מדברת על פי הערכת מרכז המידע והמחקר של הכנסת, זה 4.7 מיליון, אם אני מוריד את המוזיאון, לפי הערכה שלך, אם אני זוכר את זה נכון.

כן.

אוקי.

אני רוצה לשאול את הנציגה של האוצר, יש עוד משהו שאת רוצה להגיד לנו? בינתיים זה בסדר.

מישהו עוד רוצה להוסיף, להגיד?

אני רק רוצה להגיד, זה שבוע הכנה, אנחנו עכשיו מתחילים לעבור על כל הדברים ולעשות שינויים, אנחנו לא נספיק, אני מבקש. אתמול דיברנו. מה אתה רוצה להוסיף?

החוק הוא חשוב, לעגן אותו בחוק על מרכז המורשת של יהודי אתיופיה זה מאוד חשוב, יחד עם זאת, ברצוני להדגיש לפרוטוקול ולהעיר שישנה עמותה שקיימת, עמותה שהוקמה מתוקף החוק וזה על ידי מאבק של הקהילה, לכן---

לא לפרוטוקול, כי לחוק אנחנו לא יכולים---

אנחנו מבקשים שבחוק, העמותה תילקח בחשבון, כי על ידי מאבק של הקהילה, הוקמה עמותה, יש החלטת בג"צ, אני חוזר ואומר, יש החלטת השרים לענייני קליטה ואני גם יכול, אחרי שלושים שנה, לתת גם דוגמה אישית אחת למי שיש לו תואר שני והוא יכול לנהל את הנושא הזה של מרכז מורשת יהדות אתיופיה, כי אנחנו בעלי הבית של המורשת שלנו. אני גם יכול להדגיש שאין מומחים יותר מבני הקהילה בנושא המורשת של הקהילה. לכן אני הייתי רוצה שההובלה תהיה על ידי בני הקהילה.

תודה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שאנחנו מתקדמים יפה בגמישות המתבקשת. אני מקווה שאנחנו נשלים את החקיקה. אני מבקש שאנחנו כן נגיע לחלק של ההצבעה כי אנחנו רוצים להעלות את זה למליאת הכנסת.

עוד פעם, אני אחזור ואני אומר לך, שלמה, יכול להיות שבסופו של דבר אנחנו נחזור בדיון על הנושא של ההקמה, ואנחנו ויתרנו על הנושא של עלות ההקמה שיכול להיות שזה אולי במיליוני שקלים, ואנחנו נצטרך לרתום גופים ציבוריים מחוץ לתקציבי הממשלה, כמו הסוכנות היהודית או תרומות שיתרמו להקמת המרכז עצמו, כדי שנוכל לחסוך לעצמנו ולא נגיע לוויכוחים מול האוצר. לכן הסעיף שאנחנו הכנסנו, הנושא של התרומות, הוא סעיף שהוא חיוני באמת להקמת המרכז, שיכול להיות שיהיו חלקים שגם יהיו בו עובדים.

עכשיו, לגבי העמותה שלך, שלמה, כפי שאתה---

לא שלי.

אתה הזכרת את בהלצ'ין, אתה המנהל הכללי, לכן אני אומר לך 'שלך', היא לא שלך באופן אישי, אתה המנהל הכללי שלה, לכן אתה מנהל אותה. לצורך העניין, בצדק אתה אומר שהנושא של בהלצ'ין צריך להילקח בחשבון, יש גופים אחרים שאומרים 'תיקחו גם אותנו בחשבון'. כל החלק הזה יידון---

חבר הכנסת מולה, אתה באמת אל תהיה תמים, סליחה, אתה יודע היטב, אתה היית חבר הנהלה של---

אני רוצה לעשות הפרדה טוטאלית בין תהליכי החקיקה שאנחנו רוצים לעשות, זה מה שכרגע חיוני. מה שאנחנו רוצים שיהיה מרכז מורשת בחוק ואחר כך איך להתייחס לנושא של בהלצ'ין וכל עמותה אחרת, או אדם אחר וכן הלאה, אנחנו נדון בזה בקריאה שנייה ושלישית לכשזה יבוא. כפי שעברנו בשלושה הימים על הצעת החוק, אני רוצה לברך ולהודות ליושב ראש הוועדה וגם למנהלת הוועדה וליועץ המשפטי כמובן, אני חושב שהתקדמנו יפה, ואני מניח שאנחנו נחזור לעוד כמה ניסוחים, עוד כמה שיפורים, אני מציע שיוקדש דיון על מעמדה של בהלצ'ין, איך היא יכולה להיכנס בהמשך וכן הלאה. אני לא מסכים איתך, שלמה, לסיפא שאמרת, שהכל צריך להיות רק של בני הקהילה. אני לא מקבל את זה ואני לא מוכן לקבל את זה, כי החוק, כשאתה מחוקק חוק בסופו של דבר אתה שואל מה יקרה בעוד 20 שנה, 30 שנה. ברגע שאתה כותב בסעיפי החוק, אתה לא יכול לבוא ולהגיד הכל יהיה רק בידיים של יוצאי אתיופיה, אני רוצה שהמרכז הזה לא יהיה רק של יוצאי אתיופיה, שיהיה של כלל עם ישראל. התפיסה שלנו צריכה להיות שהמורשת שאנחנו הבאנו שייכת לעם ישראל, לא רק לקבוצת יוצאי אתיופיה, לכן אנחנו רוצים לחוקק חוק.

זו לא היתה הכוונה, הכוונה היתה שההובלה צריכה להיות של בני הקהילה. גם כיום המסגרת הקיימת היא מסגרת שבתוכה נמצאים חוקרים, בתוכה נמצאים ועד מנהל שלא מורכב מבני הקהילה, כל המגזרים נמצאים שם, אז הייתי מציע באמת אם היתה לנו איזה שהיא אינפורמציה גם בהמשך.

חברים, אנחנו היום דנים על החוק ואלה דברים חשובים, אני חושב, אבל אתם צריכים לפתור מהתחלה בתוככם, בפנים, דברים כאלה. אני מבין שיש עמותה, יש חוק, חוק זה למעלה מעמותה ואנחנו לא אנשים אכזריים, אנחנו באמת צריכים לחשוב מה הגורל של העמותה, אבל לא עכשיו.

אני רק רוצה לוודא שמה שאמר חבר הכנסת מולה לגבי הנושא של הקריאה השנייה והשלישית, שאולי זה הדבר היחידי שלא מופיע בהצעת החוק המקורית, לגבי היחס שבין החוק לבין העמותה, שלא תהיה טענה שמדובר באמת בנושא חדש.

ציינו את זה גם בדיונים הקודמים, סוכם שהנושא הזה יידון לפני קריאה שנייה ושלישית ואפשר לציין את זה גם בדברי ההסבר לקריאה ראשונה.

רציתי רק להוסיף קביעה אופטימית לפרוטוקול. אנחנו במשא ומתן מתקדם, אופטימיים לגבי התוצאות, עם שני נדבנים שמוכנים לתרום להקמה של המרכז. ואני מדבר בשם בהלצ'ין.

אני רוצה להצביע, אין עם מי להצביע. אני יכול להצביע לבד, אבל זה לא בסדר. אני לא חושב שיהיו בעיות בהצבעה.

לפני שנציגת האוצר הולכת, אני חושב שפה הכל יהיה בסדר, אני רוצה להודות לכולם שהייתם גמישים. לפעמים אתם עומדים כמו במלחמה, אבל בסופו של דבר בסוף זה נגמר בסדר, כולם מרוצים, כולם מאושרים ותודה רבה לנציגי הממשלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים. תודה רבה.

מר עומר שוורץ, אתם הצלתם את החוק הזה, כי אם לא העבודה שלכם, אנחנו היינו צריכים לחשוב ולעשות מלחמות עם משרד האוצר. אצלם כל חוק זה חוק תקציבי, עכשיו החוק הזה הוא לא תקציבי. אני רוצה להגיד שהמ.מ.מ תמיד עושה עבודה טובה ואפשר לסמוך על העבודה שלו.

אנחנו אחרי כמה קריאות נוסח, זה נוסח שני, אנחנו יכולים להצביע על החוק לקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק התקבלה פה אחד.

החוק מקובל בקריאה ראשונה, ועכשיו, מר עידו עשת, היועץ המשפטי, צריך להעלות אותו לקריאה ראשונה במליאה. אנחנו מבקשים שזה יהיה בשבוע הבא, אם אתה יכול.

אם צריך לעזור, אנחנו נשתדל. תודה רבה, אדוני היושב ראש.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30