הכנסת השבע-עשרה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

14.1.2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 345

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ז' בשבט תשס"ח, 14.1.2008, שעה 10:30

1. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): סגירת שמונה ספריות ציבוריות ביישובים ערביים,
של חבר הכנסת מוחמד ברכה.

2. מצב הספריות הציבוריות.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה

חה"כ מוחמד ברכה

חה"כ דב חנין

חה"כ יעקב כהן

ויקטור בן נעים
- מנהל מחלקת הספריות, משרד המדע, התרבות והספורט

איל אפשטיין

- רפרנט, משרד האוצר

גל דאי


- רמ"ט שר המדע, התרבות והספורט

יהודה סקר

- ארגון הורים ארצי

ראניה פאעור

יהודית גידלי

טלי רם

1. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): סגירת שמונה ספריות ציבוריות ביישובים ערביים,
של חבר הכנסת מוחמד ברכה

2. מצב הספריות הציבוריות

שלום. אנחנו בישיבה שנייה. משום-מה, הישיבה הראשונה היתה יותר פופולרית, אבל יש בפנינו נושא לא פחות חשוב בישיבה השנייה. אנחנו אומרים שלום גם לצופים שלנו.


אנחנו רוצים לדבר על מצב הספריות הציבוריות, בעקבות "דיון מהיר" שביקש חבר הכנסת מוחמד ברכה.


אני רוצה להזכיר לצופים – המשתתפים סביב השולחן יודעים זאת. אחד מהדברים שהוועדה עשתה - ואני יכול לקחת על כך קצת קרדיט, אישית, כי זוהי הצעת חוק שלי - הצלחנו להעביר בשנה האחרונה תיקון לחוק הספריות הציבוריות, שמשנה לגמרי את מצב הספריות בישראל. קיבלנו המון המון תגובות חיוביות – גם על שינויים שקורים בשטח.


אני רוצה גם להזכיר שהפעולה הזאת שלנו נעשתה בתיאום מלא ובהסכמה ודחיפה של שר התרבות בישראל, והמשרד שלו היה שותף לכל הדיונים שלי בעניין עם משרד האוצר.


אני חושב שזה דבר חשוב ביותר שקרה לספר במדינת ישראל, וכמובן שיש לנו עניין מיוחד- וגם את זה אנחנו עושים בשותפות עם השר – במיוחד ובאופן דחוף; הרי זוהי פעולה על פני שש שנים, עד 2013, כל שנה יש תוספת – כמובן, עם שינויי המדד וכו' – עד שנגיע למצב של תמיכה ממשלתית של 50% מהתקציב שהיה בשנה שעברה, 85 מיליון שקל. אני רק מזכיר את זה – אז ברור שכל שנה אפשר יהיה לעשות יותר ויותר.


אבל, ברור לגמרי – ואני יודע שזוהי מגמת השר, הוא יגיד את זה יותר טוב בעצמו – שתהיה גם העדפה מתקנת בפעולה הזאת. הדבר צריך לבוא לידי ביטוי קודם כול בתמיכה בפריפריה בכלל, וביישובים הערביים בפרט, ואני מניח שעל זה רוצה גם חבר הכנסת ברכה לדבר. זאת תהיה תשומת-לב שלנו וזה סיכום שלי עם השר כבר מלפני כמה חודשים, כשחלק מהביצוע- והביצוע כמובן בידי השר – יהיה העדפה מתקנת.


אני נותן את זכות הדיבור קודם כול לחבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני קודם רוצה לברך על העובדה שהשר גאלב מג'אדלה טרח להגיע לדיון החשוב הזה. דווקא מיעוט המשתתפים מצביע על העניין שלו זוכה הנושא, שהוא בעצמו טעון הרבה תשומת-לב – הנושא של קריאה, טיפוח הרגלי קריאה ותמיכה בספריות ציבוריות.


אין ספק, כפי שאמר היושב-ראש – חוק הספריות היה תרומה חשובה בנושא הזה. עצם המיסוד של נושא הספריות בחוק ותקצובו באופן הדרגתי עולה – אני חושב שזה חשוב כשלעצמו.


לפני כחודש וחצי, אדוני היושב-ראש, נדרשנו כאן בוועדה לנתונים בסקר פירלס, והיו שם נתונים מאוד מדאיגים על העניין של הבנת הנקרא – בכלל במדינת ישראל, אבל במיוחד בקרב הציבור הערבי, האזרחים הערביים, והנתונים באמת מדאיגים ומקוממים. לדעתי, הנושא הזה מחייב לא רק טיפול ברמה הפורמלית של הלימוד הפורמלי בבתי-הספר, אלא גם טיפוח הרגלי קריאה ועידוד הקריאה במסגרת הספריות הציבוריות, ובכלל.


עד לפני שנתיים וחצי היו כ- 58 ספריות ציבוריות בקרב הציבור הערבי. היום יש רק 39 שמתוקצבות על-ידי משרד התרבות. זה לא אומר שה-19 נסגרו – נסגרו כעשר – אבל יש ישובים שבהם הרשות המקומית נקלעה לקשיים, וזה מחזה מאוד אופייני ברשויות הערביות, שהרשויות לא יכולות להשתתף במימון תקנים, עובדים וספרנים, במיוחד אחר הצהרים, ואז משרד התרבות על-פי החוק לא מעביר תקציבים.


זאת אומרת, מתוך ה-58 ספריות, 39 ספריות מקבלות תקציבים בגלל העניין הזה, אבל לצד זה יש עשר ספריות שנסגרו לחלוטין – כמו בכפר מנדא, בית ג'אן, חורפיש, כבול, שעב, וכו' – וזוהי תופעה מאוד מדאיגה.


העניין מדאיג במיוחד בערים המעורבות, מעבר לרמה הזאת. יש תקציב שמגיע לעירייה באופן כללי, ונוצר מצב שכאילו מפרישים מזה סכום מסוים על-פי אחוז האוכלוסייה או על-פי הנוחות של מי שמנהל את התקציב.


יוצא שלמשל בעכו, יש איזו פינה בתוך הספריה הכללית לספרות ערבית ולספרים בערבית. גם אם מספר התושבים הוא 5%, אין מושג של חצי ספריה. הספריה של ה- 5% - אני לא רוצה להגיד שהיא כמו ספריה של 200,000, אבל אין ספק שלא ככל שפוחת מספר האנשים – הצרכים לגיוון הספרים הם פחותים. יש בעיה קשה בקרב הציבור הערבי בכלל, אבל בערים המעורבות בפרט.


הדברים האלה אמורים לגבי יפו, לגבי אל-כבביר, לגבי מעלות תרשיחא, לגבי חיפה- שהספריה הציבורית נמצאת בבית הגפן אבל היא ספריה ענייה, כמעט ללא תקציבים, ומתווסף לכך מה שנגזר מחוק הספריות.


בחוק הספריות, הסכום ההתחלתי על מנת לרכוש ספרים הוא 17,000 שקל, ולאחר מכן יש מדרגות של 10,000 נוספים כל פעם.

לדעתי, ואני פונה כאן לשר מג'אדלה, דווקא ביישובים חלשים, בפריפריה- בקרב הערבים או בקרב היהודים – אני חושב שהסכום ההתחלתי צריך להתחיל מ- 50,000 שקל, אפילו יותר, ואחר כך המדרגות יהיו יותר קטנות, על מנת לייצר תשתית התחלתית בסיסית של קיום ספריות פתוחות, פועלות ומעודכנות בספרים חדשים.

על כן, אני חושב שיש מקום להתערבות דחופה של הממשלה ושל שר התרבות בפתיחתן מחדש של הספריות הציבוריות, בתמיכה בספריות הקיימות, והדבר השלישי הוא להכניס את השינוי המיוחל בחוק הספריות – שהסכום ההתחלתי לרכישת ספרים לא יתחיל ב- 17,000 שקל אלא מ- 50,000 שקלים, במיוחד לאותם ישובים קטנים.

למשל, עיר גדולה יכולה להגיע ל- 600,000 ול- 400,000 שקל משום שזה פועל יוצא של מספר התושבים, אבל ביישוב קטן הם נתקעים על 30,000 ו- 25,000, נצרת למשל – 60,000, שזה פשוט בלתי מתקבל על הדעת. תודה.

תודה. כבוד השר.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לחבר הכנסת ברכה על כך שהעלה את הנושא באיחור של חמש שנים – למען הדיוק, ארבע שנים, כי הספריות נסגרו ב- 2003. נתחיל קודם כול בהתייחסות, אחר כך נדבר על מדיניות.

כבוד השר רומז לכך שאין צורך בקיום הדיון?

הדיון מאוד חשוב. אם כבוד חבר הכנסת ברכה היה מדבר איתי – הייתי חוסך לו את הדיון.

בבקשה, יש לך את כל הבמה לעשות את זה.

הספריות נסגרו ב- 2003, מספרן שמונה.

כשאני מצייר את תמונת המצב, אני לא מתכוון להטיל את האחריות על השר – שהוא רק שנה ומשהו בתפקיד – כמובן שלא.

עוד לא שנה, מכובדי. אפילו עוד לא שנה.

התחושה שלנו שזה הרבה זמן.

אז אני מבקש מהשר שהוא יהיה שר התרבות לדורות המשרד.

אנחנו רושמים את ההערה הזאת בפרוטוקול.

אני כבר התחייבתי. קודם כול, תודה לחבר הכנסת ברכה – שאנחנו בידידות עמוקה הרבה שנים – שהתחילה בוועדת הפנים, בעבודה המשותפת לטובת הציבור הערבי. אני התחייבתי – כל עוד שיוצע לי, לפחות חמש שנים נטו תפקיד שר, לא אבחר במשרד אחר מאשר מדע, תרבות וספורט כי זהו משרד שיש בו מפגש בין עמים, בין תרבויות, בין לאומים שונים, דבר שאני מאמין בו - ויש לנו גם רפרנט טוב באוצר, שעושה עבודה טובה והוא נמצא כאן.


הספריות אכן נסגרו ב- 2003. אני אומר את זה בצער רב, כי הן נסגרו עקב משבר תקציבי בשלטון המקומי ולא עקב אי-תפקוד או כישלון או התנהלות תקציבית או אחרת לא נכונה של משרד המדע או משרד החינוך בזמנו. קודם כול, זאת העובדה.

כבוד השר, תרשה לי להפריע לך. רק כדי שיידעו הנוכחים – בוודאי הצופים בבית. מה שקרה בספריות בכלל – לא מדבר על הספריות האלה – מה שקרה, שמתחילת שנות ה-70 ועד היום הזה, היתה הידרדרות עקבית עד לחוק עכשיו בתמיכת הממשלה בספריות. התמיכה ירדה מכמעט 50% מההוצאות למשהו בין 8% ל-10% - היה ויכוח בין השלטון המקומי לבין הממשלה אם זה 10% או 8%, בואו נגיד כפשרה 9%.


אם רק 9% מההוצאות היה על הממשלה, אז ברור ש- 90% נפל על הרשות, וברור שכאשר יש משבר ברשויות המקומיות – אין מאיפה לקחת תקציב, כי הממשלה לא עשתה כמעט שום דבר בנושא. אני אומר זאת כדי להבין את הרקע לדברי השר. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. ובכן, ב-2003 נסגרו שמונה ספריות ביישוב הערבי, בצער רב, עקב משבר בשלטון המקומי, כפי שציין אדוני היושב-ראש. זאת קודם כול העובדה.


אנחנו בדרך לפתיחת חמש ספריות מתוכן, עקב העובדה שנבנו בהן מבנים חדשים – ומשרד השיכון, הממשלה, גם בשלב מתקדם בבניית ספריות נוספות. ישובים שבהם המבנים החדשים כבר הושלמו הם: בית ג'אן, חורפיש וכפר יסיף.

אלה מהיישובים ששם נסגרו ספריות?

אלה מהיישובים שנסגרו בהם ספריות. חברי לעבודה, ויקטור בן נעים – המופקד על נושא הספריות – ב-21 באוקטובר 2007, לפי הנחייתי, הוציא מכתב אל ראשי המועצות הערביות שאין בהן ספריות ושנסגרו בהם הספריות, או שיש בהם ספריות במצב שלא מתנהל באופן ראוי. הוא כתב להם מכתב ב-21 באוקטובר 2007 ובו הוא מסביר להם מהם הקריטריונים ואיך אנחנו מעונינים לפתוח את הספריה, מה המדיניות של השר וכמה זה חשוב שהם ישלבו איתנו ידיים במדיניות של העדפה מתקנת של השר למען פתיחת יותר ספריות ביישוב הערבי.


יותר מכך, אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי, חבר הכנסת ברכה. אני הכנסתי קריטריונים חדשים ב-2008, שנותנים העדפה מתקנת להקמת ספריות חדשות ביישוב הערבי. זה עבר את המסגרות המקובלות במשרד באופן הכי שקוף, הכי ראוי, הכי ברור, בהתאם למדיניות השר, של העדפה מתקנת גם בתחום של הספריות.


אתן דוגמה. בעבר, הקריטריון היה שהתקציב הוא לפי מספר הספרנים בספריה. זה כמובן המשך המדיניות של להעשיר את העשירים, והחלשים נשארים חלשים. אנחנו נלך על העדפה מתקנת וניתן תקצוב לא לפי מספר הספרנים אלא תקצוב שיבטיח את ההתחלה בגידול משמעותי, כדי שנאפשר לספריות חדשות וליישובים קטנים שיש להם ספרנית בחצי משרה, כי זוהי היכולת התקציבית שלהם ואלה האפשרויות של המועצה – שהם לא ייפגעו, אלא להפך, תהיה העדפה מתקנת לטובתם, מה שחבר הכנסת ברכה העלה ודיבר על הבסיס.


יותר מזה, אדוני היושב-ראש. לפני 27 ימים בדיוק, התקיים אצלי דיון. אנחנו ממנים מועצה מייעצת לספריות הציבוריות, שפעם ראשונה יהיה בה גם ייצוג לאוכלוסייה הערבית, ובמספר רב יותר מאשר אחוז האוכלוסייה בציבור הישראלי. מדובר על אנשי מקצוע ואנשים שבאים מהתחום.

אמרת לעומת הישראלית. אני אומר: לעומת היהודית.

לא. אמרתי יותר ממספרם באוכלוסייה הישראלית. יהיו גם אנשי מקצוע ואנשים שנוגעים בתחום ובאים מהתחום.


יותר מכך, אדוני היושב-ראש, מכובדי חבר הכנסת ברכה. בשלושה חודשים האחרונים אנחנו נפגשנו עם 58 נציגי ספריות – לא 39; יש היום 56, ועוד שלוש בדרך.

כמה אתם מתקצבים? 39.

לא, לא. 56.

אתם מתקצבים 56?

כן. 56 ספריות ציבוריות ישראליות ביישוב הערבי מתוקצבות, ואני מקווה שב-2008 – חוץ מהשלוש שעומדות להיפתח, שיש להן מבנים חדשים – יהיו עוד לפחות שמונה ספריות חדשות, לא במבנים חדשים, לצערי הרב, אבל במבנים ראויים, ואנחנו נסייע להן.


ב-2007, מהרזרבות התקציביות, נתנו 700,000 שקל ל- 22-23 ספריות, שתגברנו אותן – ספריות חלשות, ביישובים קטנים, במצב לא טוב – תגברנו אותן בסכומים שבין 30,000 ל- 50,000 שקל.


אנחנו כמובן תמיד מוכנים להערות, להצעות ולביקורת קונסטרוקטיבית, לטובת העניין.

ועכשיו אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני אומר מספר דברים לגבי נושא שעמדתם עליו, שאנחנו מטפלים בו. אנחנו כרגע חושבים איך לעשות את זה, בודקים את זה על-ידי אנשי מקצוע- וזה לפתח יותר מודעות לקריאה.

אנחנו מחפשים, בודקים, יהיה צוות חשיבה שימליץ לנו איך אנחנו מקדמים את המודעות למען יותר קריאה בציבור הישראלי הערבי – בקרב התלמידים, בקרב הורים, בקרב האוכלוסייה בכלל – כי אנחנו מאמינים שהקריאה היא אחד הדברים החשובים למען חברה תרבותית, למען חברה משכילה.

אנחנו רוצים להיות חברה של ספר כי זה חשוב לנו מאוד – כחברה שרוצה להיות חברה מודרנית, מתקדמת, חברה ראויה.

אני כמובן אשמח מאוד אם ועדת החינוך, התרבות והספורט גם תאמר לנו את דעתה בעניין הספריות – אנחנו נשמח מאוד לשמוע את דעתה. אני מאמין שכניסת חוק הספריות הציבוריות מ- 1 בינואר 2008 היא מבורכת. היתה לך, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מלכיאור, הזכות הגדולה להביא את החוק הזה, שהוא תקצב את משרד המדע, התרבות והספורט בתוספת תקציב עד 85 מיליון שקל.

לא עד. 85 מיליון שקל.

סליחה. 11 מיליון שקל לשש שנים, וזה יגיע עד 85 מיליון שקל. זוהי תוספת תקציבית ברוכה, חשובה, בזכות חוק הספריות הציבוריות שאתה חוקקת, ואני חושב שהממשלה במקרה הזה תזכה לברכה ממני על הצעד החשוב הזה שעשתה. אני בטוח שאנחנו גם נלך לצעדים נוספים במדיניות חדשה של הממשלה – בהעדפה מתקנת.

אנחנו שמענו על תקציב תרבות ללא קיצוצים – שוב, זה בזכות הרבה חברים, אבל בראשם ובראש וראשונה זו ועדת החינוך, התרבות והספורט והעומד בראשה, וחברי כנסת נוספים ואחרים, גם יושב-ראש ועדת הכספים, שהיה להם חלק נכבד בכך ששמרנו על תקציב התרבות ללא קיצוצים, אפילו רוחביים, דבר תקדימי שלא קרה. גם כאן הממשלה זוכה ממני בעניין הזה למלוא ההערכה.

אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון, אדוני היושב-ראש, ולכן אמרתי – אני שמח על הדיון שיזם חבר הכנסת ברכה. אנחנו בכיוון הנכון – גם במדיניות העדפה מתקנת. הכפלנו את תקציב התרבות במשרד מ- 9 מיליון ל- 18 מיליון שקל, הכפלנו את תקציב הספורט, הכפלנו את תקציב המדע. הקמנו תקנה חדשה למלגות – שתגיע לשלושה מיליון שקל ב- 2008; ב- 2007 זה שלושה מיליון, 600 אלף שקל, כאשר הדגש הוא על המדעים.

אני מאמין שאם אנחנו נמשיך במדיניות הזאת – מדיניות העדפה מתקנת – אנחנו בסופו של דבר נביא לטובת החברה הישראלית כולה, כאשר אנחנו נותנים ביטוי לשכבות החלשות, לאוכלוסיות החלשות, העדפה מתקנת ליישובים קטנים, ואני חושב שזוהי מדיניות נכונה וראויה.

חברי למשרד, מר ויקטור בן נעים, בימים הקרובים עושה עבודה גדולה בקרב הספריות הציבוריות ביישוב הערבי, כדי שאנחנו נוכל גם לתת להם הכשרה מקצועית, תגבור מקצועי – לא רק תקציבי, אלא מקצועי – מבחינת נהלים, מבחינת עבודה, מבחינת הכשרה.

יש לנו בעיה עם אנשי מקצוע, הספרנים. אנחנו גם שוקלים איך להביא למודעות שיותר סטודנטים ילכו למקצוע הזה, מפני שהוא המפתח ביצירת ספריה בכל ישוב. אם יש לך תקציב, יש לך מבנה – בלי ספרן או בלי ספרנית אי-אפשר להקים ספריה, ולכן אנחנו שוקלים וחושבים איך נוכל לעשות זאת בשיתוף פעולה, בשילוב ידיים עם המוסד להשכלה גבוהה המתאים ביותר, כדי שנוכל להבטיח שיותר ספרנים וספרניות יעמדו לרשותנו בתוכנית הזאת. אנחנו רוצים לשאוף לכך שבכל ישוב ערבי תהיה ספריה ציבורית – מתוך כל השיקולים והמחשבות שאנחנו מנינו בפניכם.

אני אשמח מאוד אם יש הערות לחברים כאן. יש כיום נתון נוסף. יש לנו 29 מבנים חדשים לספריות הציבוריות. אנחנו עדיין זקוקים לפחות לעוד 30 לשם הקמת ספריות במבנים ראויים וחדשים, כדי שנוכל להדביק את הקצב ואת מיפוי הספריות הציבוריות ביישוב הערבי היום.

אני מאמין שנציג האוצר – חברי, שיושב כאן, וגם נציגינו במשרד – יקחו את הרעיון שהצעתי להם, להכין תוכנית לחמש שנים כדי שנוכל תוך חמש שנים אולי להביא לברכה, כפי שנעשה לגבי משרד החינוך. לפני יותר משלושה חודשים התקבלה בממשלה החלטה לבנות בחמש שנים הקרובות 3,150 כיתות לימוד ביישוב הערבי, כאשר לצערי הרב, הפער הוא גדול. מדובר רק בסגירת פערים בהבטחת גידול אחוז הילודה, וזה עדיין כיתות לימוד, זה לא מוסדות חינוך. הפער במוסדות חינוך הוא הרבה יותר גדול, לצערי הרב, ואנחנו זקוקים להרבה מבנים נוספים, כולל לצערי הרב גני ילדים ומוסדות חינוך אחרים.

תודה. זה די נדיר פה בוועדה שאפשר להגיד שאנחנו באמת מברכים בלב שלם על עשייה בתחום הזה שהועלה פה, אבל במקרה הזה אני עושה את זה, ואני בטוח שגם חבר הכנסת ברכה – שמודעות גבוהה יש לו לנושא – מברך על כך שלא רק שלא מדובר על המספר 39 אלא מדובר על מספר הרבה יותר גבוה וגם שפותחים שוב את הספריות שנסגרו, ואנחנו מקווים שתשלים את המלאכה החשובה הזאת.


אני מבקש לשאול אותך, ויקטור, לגבי כלל הנושא של ספריות, אבל שאלה אחת לשר. העלה חבר הכנסת ברכה את הנושא של הערים המעורבות, היישובים המעורבים, והבעייתיות המיוחדת. האם נתתם דעתכם לנושא הזה? את זה אני רוצה לשאול, וגם לחבר הכנסת ברכה יש שאלה נוספת.

האם המשרד נדרש לסוגיה איך להבטיח תפקוד תקין ונורמלי של הספריות בעת משבר ברשות המקומית? אני מבין שאי-אפשר לנתק ואני מבין שתקציב הספריות נשען במידה גדולה על הרשות. אני לא רוצה להגיד הפרדה, אבל לא ייתכן להשליך את המשבר של הרשויות המקומיות – שהוא משבר גואה, למרבה הצער – על הספריות, כי זוהי בכייה לדורות, תרתי משמע.


אני גם באותה הזדמנות רוצה לברך ולהצטרף לדבריו של חבר הכנסת מלכיאור, היושב-ראש, ולברך על הדברים שהביא השר מג'אדלה.

לגבי מה שאמר חבר הכנסת ברכה - המשך קיום הספריה בעת משבר של רשות מקומית – זאת בעיה. זה לא רק לגבי הספריות, זוהי בעיה שמלווה אותנו בכל התחומים שבהם הרשות המקומית נותנת את השירות, לצערי הרב.


אבל, חוק הספריות שחוקקת, אדוני היושב-ראש, נתן ביטחון כמעט מלא שזה לא יקרה – החשש שעולה מדבריו של חבר הכנסת ברכה. למה? כי היום, חוץ מהתקן של הספרן – כאשר יש מבנה, והספריה מתנהלת, והספריה מתפקדת ומתוקצבת – הרשות המקומית לוקחת על עצמה רק את העול של הספרן, וכמובן אחזקת המבנה: חשמל, מים ושירותים נוספים אחרים, כך שאפשר כמעט להבטיח את העניין הזה – עם החוק ועם התוספת התקציבית.

אדוני השר, אתה יודע שיש כמה ספריות שעל-פי התקן צריכים למנות בהן שלושה וארבעה וחמישה ספרנים, ומה שיוצא שהרשות המקומית בסוף קובעת משרה אחת או חצי משרה או משרה וחצי לכל היותר, בגלל המשבר.


זוהי שאלה שכדאי לחשוב עליה. גם ספרנים וגם פסיכולוגים, אגב.

אתה צודק, ולכן אמרתי: תוספת התקציב שנתן לנו חוק הספריות, היא הערובה לכך שהספריה לא תיקלע פעם נוספת למשבר, ותיסגר.


אני לא רוצה להצהיר כאן הצהרה, אבל יותר מכך. בכמה תחומים רגישים בתרבות בעניין הספריה, אם נצטרך – וזה קיים במדיניות המסודרת שלנו – תהיה העברה. זה לא חלילה החלטה נקודתית. העברה מסעיף לסעיף ורזרבות שר אלה שני המוטיבים שיבטיחו קיום מערכות חשובות, רגישות, שיעמדו בפני סכנה.


כאשר יש רזרבת שר, שנעה בין 8 ל-12 מיליון שקל בשנה – היא נועדה כדי לתת מענה לכיבוי שריפות, שחלילה מערכות כאלה לא יקרסו.


לגבי הערים המעורבות – בעכו וברמלה המצב שונה מאשר בלוד, תרשיחא, ירושלים, תל-אביב וחיפה. אדוני היושב-ראש, נושא הערים המעורבות – גם אם יש למר ויקטור בן נעים כרגע מענה לשאלתו של חבר הכנסת ברכה – אני מודע לכך שזה נושא מורכב, יש פה מספר היבטים, יש פה גם רשות מקומית או עירייה שיש לה מדיניות שאני לא מכיר אותה – אני לא יכול להצביע עליה, אני לא יכול להתייחס אליה כרגע כי זה נקודתי, זה אישי ושונה ממקום למקום.


על כן, אני ממליץ שאת הנושא של הערים המעורבות אנחנו נבדוק יותר לעומק, נבוא בדברים עם ראשי הערים, נבוא בדברים עם הספריות, ונטיל על חברנו לעבודה, ויקטור בן נעים, יחד עם מנכ"ל המשרד, להביא לנו תמונת מצב ונייר מסודר בכל הנוגע לערים המעורבות. אני מבטיח לך, אדוני היושב-ראש – כפי שאתה מכיר אותי – שתוך שלושה חודשים לכל המאוחר, אביא בפניך ובפני חבר הכנסת ברכה את התשובות שלנו ואת ההתייחסות שלנו, וגם נצביע על הדברים החשובים לנושא הערים המעורבות.


אני בטוח גם שנמצא את הדרך לתת מענה לנושא ייחודי בערים האלה, בכל הנוגע לספריה הציבורית. אני אומר זאת ואני נותן רק דוגמה אחת. אני לא יכול לצפות ולדעת בספריה ציבורית בעיר מעורבת כמה ספרים בערבית או לטובת שירות לציבור הערבי עומדים שם לרשותם. אחת השאלות המורכבות, למשל, היא האם בספריה עירונית ברמלה, עומד לרשות האוכלוסייה הערבית - - -

ספריה נפרדת או פינה בתוך הספריה הכללית.

או אם בכלל יש ספרים ובאיזה תחומים ומי בחר את הספרים; האם האוכלוסייה או נציגיה מעורבים בבחירת הספרים, האם המשרד משתף אותם או לא משתף אותם. אני בטוח שאלה שאלות כבדות-משקל, חשובות ומורכבות, שצריך לתת עליהן את הדעת בצורה ראויה, נכונה ומדויקת.


אני מודע לדברים. למען האמת, אנחנו גם נקלענו לשאלה הזאת לפני כחודשיים. הנושא הוא בבדיקה ואני מציע שאנחנו ניתן עליו את הדעת באופן ראוי.


מכל מקום, כבוד היושב-ראש, לברכותיו של חבר הכנסת ברכה אני חייב להודות. ההגינות האלמנטרית מחייבת – בנימוסים של המנטליות הערבית רצופת-שנים ודורות, כבוד היושב-ראש, כפי שאתה מכיר אותה, ואני מודה פעם נוספת על כך שהעלה את הנושא. אני מניח שהוא חיכה שיהיה שר ערבי במשרד כדי שיעלה את הנושאים.

לא כל כך, האמת.

כדי שייפול על אוזן קשבת.

אני רוצה שר ערבי, אבל ממשלה אחרת.

אני בעד שאתם תצטרפו לממשלה ונשנה את קווי היסוד במקצת.

אני מציע שתצטרף אלינו כדי להקים ממשלה.

אנחנו לא נקיים פה כרגע את המשא-ומתן הקואליציוני.

זה דווקא חבל כי ההרכב הזה, אני חושב, היה יכול ליצור משהו יותר טוב.

תן לי ממשלה חלופית, אני מוכן לבדוק את האפשרות.

לא בטוח שממשלה חלופית היא ממשלה שתהיה יותר טובה למה שחבר הכנסת ברכה מבקש.

אפילו קיבלת חיזוק מחבר הכנסת מלכיאור.

כבוד השר, קודם כול אנחנו רושמים בפנינו גם את הברכות של מי שבירך, גם את הברכות של מי שמבורך וגם את התשובות.


אני מבקש לסכם את הנקודה עד כאן, לקטע הזה. אין ספק שבעקבות חוק הספריות, המציאות של כלל הספריות בישראל השתנתה. אנחנו רואים שהעניין נכנס לפעולה מה-1 בינואר השנה, ומביא – אי-אפשר להגיד למהפכה – אבל לשינוי דרסטי, לתכנון אחר ולתנופה לכל נושא הספר במדינה בכלל, ואנחנו רואים בעקבות הפעולות של המשרד, שהדבר בא לידי ביטוי במיוחד בפריפריה ובמגזר הערבי, עם ההעדפה המתקנת במדיניות השר והמשרד - -

והממשלה בכלל.

- - שבאה לידי ביטוי, וקיבלנו כבר את המספרים – אנחנו מברכים על כך. יחד עם זאת, אנחנו גם רושמים בפנינו את התחייבות השר לקבוע תוכנית ולהביא אותה גם אלינו, במסגרת שיתוף הפעולה שיש בין המשרד לבין הוועדה, וכמובן להעביר זאת גם לחברים המצורפים לוועדה– גם אם הם לא חברים מלאים: ממלאי-מקום, מצורפים ומשתתפים קבועים כחברים – להביא את הדברים תוך שלושה חודשים. נקבל את התוצאות של החשיבה של המשרד – מה עושים בכל הקשור לספריות בערים וביישובים המעורבים. עד כאן לנקודה הזאת.

שתי נקודות חשובות נוספות שציין השר – העניין של טיפול בתקציב ההתחלה שהוא יהיה יותר גדול, ושנית, פתיחת הספריות הסגורות וספריות חדשות - צריך לרשום את זה בחיוב, אני חושב שזה חשוב.

כשאמרתי במסגרת התיקון שהמשרד עושה, זה ברור לגמרי שהתיקון הזה כולל את שתי הנקודות שציין חבר הכנסת ברכה – גם הטיפול בספריות חדשות וגם פתיחה של הספריות שבשנת 2003 נסגרו.

בדברי התייחסותך יש לי שאלות נוספות לשאול אותך, אבל קודם לכן אתן את זכות הדיבור לרב כהן.

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, אני מאוד מודה על הזכות שניתנה לי לדבר, במיוחד באווירה החמה הזאת, באווירה המוארת כאן, אבל אני מבקש את סליחתכם – אני חייב להעלות את הנושא לסדר-היום.


ברגע שאנחנו יושבים כאן בחדר מואר ומחומם, יושבים למעלה מ-500 ילדים בקור, בחושך, ואני מאוד מעריך את היושב-ראש שלנו – שהוא מאוד רגיש לנושאים האלה ומאוד אכפת לו מהעניין הזה. אני חושב שאפילו שהנושא לא על סדר-היום, לא יכול להיות שבמדינתנו, במדינת ישראל, בשנות האלפיים, כבר כמעט חודשיים ימים יושבים ילדים במזג-האוויר הזה שהוא ייחודי, לא שכיח, לא שגרתי, בקור הזה. אנחנו קוראים בעיתונות שאזרחים הלכו לעולמם, קפאו, אנשים נכנסו לבתי-חולים.

מזג –האוויר הזה הוא דבר לא שכיח, לאף אחד כאן זה לא נוגע. לאן הגענו? מה צריך עוד לקרות כאן? זאת מדינה מתוקנת?

בפרשת השבוע, בני ישראל – היה אור בכל מושבותיהם; כאן זה לא חשוב. מדוע זה לא חשוב? זאת מכת חושך שהגיעה כאן בישראל. בפסוק כתוב: ולא ראה איש את אחיו - ולא קם איש ממקומו ממילא. אף אחד לא רואה, אחים אנחנו. אנחנו מחפשים שלום עם גדולי אויבינו, ובזמן הזה לא חשוב כאן לאף אחד.

אני קורא ליושב-ראש ועדת החינוך להעלות את הנושא לסדר-היום, לקרוא לוועדת החינוך שתצא למקום. לא יכול להיות שיתייחסו בכזה שוויון-נפש. ילדים יושבים מכורבלים במעילים, ילדים נכנסו לבית-חולים, ילדים חולים, ילדים קלקלו את הראייה שלהם. חודשיים ימים – הייתי במקום, זה מזעזע.

איפה? לא אמרת איפה.

אני רוצה להגיד לרב כהן – קודם כול, אני מאוד מזדהה עם דבריו. על-אף שזה לא הנושא על סדר-היום, אני אפשרתי לו להגיד את הדברים. אני מוכרח להגיד שאני עכשיו שומע על כך בפעם הראשונה.

על איזה מקום מדובר?

אנחנו נשמח מאוד – היית מעלה את זה לסדר, לדיון מהיר.

היום עולה הצעת אי-אמון בממשלה בנושא הזה.

הצעת אי-אמון זה טוב, אבל לפתור את הבעיה זה עוד יותר חשוב.

לכן נכנסתי ליושב-ראש.

על איזה מקום אתה מדבר, הרב כהן?

באור יהודה. למעלה מ- 500 ילדים יושבים בחושך.

באור יהודה אין אור?

הרב כהן, אני מציע, כדי שנהיה מעשיים – אי-אמון זה טוב, אבל זה לא מביא לשום פתרון עבור הילדים.

נכון.

אני מאוד אשמח לקבל ממך את כל הפרטים ואנחנו נפעל מול הרשות המקומית ומול משרד החינוך. למשרד החינוך יש אחריות לעניין הזה.

אני מאוד מודה ליושב-ראש. זה חינוך, זה משפטים, זה פנים – זה מאוד מורכב. אני יכול להגיד ליושב-ראש שאני כבר חודשיים מטפל בנושא.

חבל שבמשך חודשיים לא הצעת להעלות את הנושא ב"דיון מהיר".

כל יום חשבתי שהסיפור עומד להיגמר. ממש כל יום אמרו לי: תביא רק את המסמך הזה. כל יום חשבתי שזה נגמר, וכל יום צץ מישהו אחר ששם מקלות בגלגלים.


הייתי מאוד שמח גם אם היושב-ראש היה מעלה את הנושא לאות הזדהות – זה היה מרטיט קצת.

אני אומר את זה עכשיו – אנחנו מזדהים עם העניין ויש לך את מלוא התמיכה של ועדת החינוך לטיפול החשוב שלך בעניין. אתה יכול להגיד שאתה מדבר גם בשם הוועדה.

אני מאוד מודה ליושב-ראש.

נחזור לנושא הספריות. אני רוצה לשחרר את כבוד השר – שהיה לו חשוב להגיע לדיון – אבל אנחנו לא משחררים את אנשי הצוות שלו, עדיין יש לנו מספר שאלות.

אני מבקש להוסיף בנושא של הספריות הערביות, ברשותכם. יש פעילות מאוד חשובה כבר ארבע שנים - בזכות העמותה "צעד את"י " של משפחת שפירא, ומכון "דורוב" שבירכא.

פירוש המילה "דורוב" הוא דרכים, שבילים.

הם מסייעים כבר כארבע שנים לספריות הציבוריות – גם יהודיות וגם ערביות – עם העדפה מתקנת לגבי המגזר הערבי: כ- 700,000 שקל כל שנה לספריות יהודיות; כ- 700,000 שקל לספריות ערביות, כדי לקיים מגוון פעילויות כפי שאתה הזכרת, חבר הכנסת ברכה, לעידוד הקריאה. מדובר בשעת סיפור,במפגשים עם סופרים, עם משוררים, בהבאת ילדים מגני ילדים, בקידום ילדים מהחינוך המיוחד – בתוך הספריות הציבוריות.

תודה על ההערה. כמובן, מגיע חיזוק מאיתנו לאנשים שעושים את הפעולה הזאת, אבל זה כמובן לא פוטר את המדינה מלעשות מה שצריך לעשות.

נכון.

יש לי שאלה לויקטור. קיבלנו הודעה ממספר ערים – אנחנו עוקבים אחרי הנושא – שהפסיקו לגבות כסף, מה שאסור היה לקחת. הפסיקו לקחת כסף עבור מנוי וגם לשלם עבור הספריות. קיבלנו דיווח מכמה מקומות, ומאוד שמחנו לשמוע על כך – זה גם בעקבות החוק – אבל יש עוד כמה מקומות שלגביהם עדיין לא התבשרנו בשורות, ומאחר שאנחנו כאן לא מסתפקים במועט, רצינו לשמוע ממך מה קורה מבחינתכם.


אזכיר למי שלא יודע. לפי החוק אסור - - -

עוד משנת 75'.

אסור לגבות דמי מנוי ואסור לקחת כסף עבור הספרים, ומתוך מצוקה אני מניח – כמו בבתי-ספר שאסור לגבות כסף – "צפצפו" על החוק וגבו כסף, ששוב מנע מהרבה מאוד אנשים להגיע לספריה.


אני גם רוצה לציין שדווקא ביישובים יותר חלשים מבחינה סוציו-אקונומית, יש התעניינות יותר גדולה לקחת ספרים, וזה מאוד חיובי ומאוד חשוב – זה מראה חלק מהחיוניות. אגב, אני רוצה לספר שבמשך המאבק שניהלנו לגבי החוק, באו לכאן המון ספרנים, סופרים – גם יהודים וגם ערבים – והעידו על המצב, וזה באמת דבר מיוחד מאוד.


ספר לנו בבקשה מה קורה עכשיו בנושא המימון.

כל התופעה החדשה הזאת היא מאוד מרעננת. אני מבקש להוסיף לדיון הקודם. אתה בצדק ציינת שלא היתה עלייה בשיעור תמיכת המשרד בספריות. לעומת זאת, אנחנו חייבים לזכור שאנחנו בשנות השבעים תמכנו ב- 70 ספריות, ובשנות האלפיים ב- 230 ספריות.

אז נכון, העוגה לא גדלה בצורה מספקת, והפרוסות נעשות יותר ויותר צרות – זאת היתה תופעה שהיא לא טובה, אבל בכל זאת, למען הצדק והסדר הטוב, אני חייב לציין זאת.

לפחות הצדק המספרי.

בעקבות קבלת חוק הספריות, אנחנו קיימנו מספר ישיבות, כנסים, של מנהלי ספריות ציבוריות, דיונים עם יועצים ארגוניים – התחלנו את זה כבר בספטמבר-אוקטובר; בנובמבר נערך כנס גדול בנצרת, הצגתי את הנושא. אני מציג את הנושא בדיונים בצוותים קטנים של 20-25 מנהלי ספריות ציבוריות, ואכן יש תופעה מאוד מעודדת של כדור שלג. ספריות גדולות בערים עשירות - באשכול 6 עד 10, כמו ראשון לציון , חולון, חיפה – שלחו חלוצים לפני המחנה והודיעו על הפסקת גביית התשלומים מהקוראים.

יש קבוצה, גם מאוד מכובדת, כמו עיריית ירושלים, כמו עיריית בית שמש, ששם הבהרנו להם שאם הגבייה לא תיפסק מייד – אנחנו גם נפסיק את התמיכה.

עכשיו יש לכם סנקציה. עד עכשיו לא היתה לכם סנקציה.

בדיוק, אתה הצבעת על נקודה נכונה. היתה סנקציה שקיצצנו חלק מהתמיכה - - -

איך הגיבו בעיריית ירושלים?

זה לא היה פשוט, אבל הבינו שאפשר להמשיך לגבות מיליון ו- 300,000 שקלים מהתושבים, ומצד שני להפסיד 800,000 מהמשרד, זאת כבר היתה הברירה.

אנחנו מבינים – אני מזדהה עם הצורך לא לפגוע ברשויות האלה, כי הרי בסופו של דבר מטרת החוק היא להיטיב ולא להעניש.

אנחנו נעשה את כל המאמצים כדי שבספריות שבהן היתה גבייה, אנחנו נשתדל לכסות חלק מהגבייה הזאת שמתבטלת, כדי שהקורא – זה מה שמעניין אותך ואותי – לא ייפגע בסופו של התהליך.

גם בנושא הזה אני מציע שנסכם את הישיבה. גם בנושא הזה אנחנו מברכים על פעולת המשרד ורוצים לראות השלמה של הפעולה – שינהגו הספריות כחוק.

אגב, גם ירושלים היא עיר מעורבת, ואני לא יודע מה קורה בנושא ספריות במזרח ירושלים.

שני סניפים – אחד גדול ואחד קטן.

פה מדובר על 260-270 אלף תושבים – גם על כך צריך לתת את הדעת. אם אנחנו כבר מעלים את ירושלים על ראש שמחתנו, גם את זה צריך לכלול בעניין.

אנחנו מברכים גם פה על פעולת המשרד. אנחנו נערוך מעקב, ואני מבקש מויקטור בן נעים – שמנהל את הנושא במסירות – לעדכן את הוועדה בכל השאלות שדיברנו עליהן, וכאן הגענו לסיכום. אני מודה לחבר הכנסת ברכה על היוזמה, ולכל המשתתפים על ההשתתפות.

תודה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.